עתירה לבג"צ להפסקת מבחני מסוגלות הורית להורים גרושים ופרודים

שר הרווחה מאיר כהן - הרס משפחות במבחני מסוגלות הורית

יוני 2014  – עתירה לבג"צ נגד פשעי משרד הרווחהבג"ץ 44/474 – העותרת מבקשת מבג"צ לתת צו על תנאי זמני וקבוע נגד המשיבים הנהלת בתי המשפט, שרת המשפטים ציפי לבני, ושר הרווחה מאיר כהן, שיבואו וייתנו טעם מדוע לא יופסקו מבחני מסוגלות הורית. מדובר בתעשיה מושחתת המנוהלת ע"י פקידות סעד בלתיים סגורות ללא ראיות כאשר המשחק מכור מראש. פקידות הסעד ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער בוחרים מכונים ומאבחנים המצייתים להם, מוליכים שולל משפחות שלמות, ומביאים אותן לקריסה פיסית נפשית וכלכלית.

בקשות העותרת:

א. מדוע לא ייפסק לאלתר השימוש במבחני מסוגלות הורית להורים גרושים ופרודים כאשר מדובר בתיקי משמורת והסדרי ראייה,
ב. מדוע כופים המשיבים, על גברים וגם נשים לממן מכספם עלויות בדיקות מסוגלות הורית שעלותם 36,666 ש"ח, ומנין הסמכות לכפות עלויות אלה על הורים, לאור קיומם של תעריפי חשכ"ל בעלות של כ 4,666 ש"ח
ג. מדוע כופה משרד הרווחה על גברים וגם נשים לממן מכספם עלויות "טיפולים" ו"הדרכות", טיפולים שעלותם מרוששת את ההורים, ומנין הסמכות לכפות עלויות אלה על הורים.
ד. מדוע המשיבים כובלים את ההורים למכון אבחון אחד, אשר זוכה מן ההפקר וצובר מאות אלפי שקלים מההפניות של פקידות הסעד, ללא אפשרות לבחור במכון הזול ביותר, ומדוע לא מתקיים שימוע באמצעות הוכחות מדוע בכלל יש צורך להזמין דו"ח מסוגלות הורית.
ה. מדוע המשיבים מעולם לא גיבשו כללים אחידים לשימוש במבחני מסוגלות הורית.

בית המשפט מתבקש לתת צוו על תנאי זמני נגד המשיבה 4 לאסור עד להוראה אחרת על שימוש במבחני מסוגלות הורית בכל תיקי המשמורת והסדרי ראייה, ובסיום הדיון בעתירה להפוך את הצוו לצו קבוע.

ואלה נימוקי העתירה:

1. העותרת אמא לקטין, כיום בן 2. בשנת 4664 נחתם הסכם משמורת יחידה לעותרת והסדרים לבעל. כחלוף כמה שנים ביקש בן הזוג לשעבר ביטול ההסכם והעברת משמורת. לולא תביעת המשמורת של בן הזוג, לא הייתה נהפכת העותרת "מטופלת" בעל כורחה ע"י שירותי הרווחה. לפיכך, העותרת מייצג אוכלוסיה נזקקת בעל כורחה.
2.  העותרת מייצג בעתירה זו את ארגוני ההורים הגרושים והפרודים, אשר בהעדר מימון ציבורי או תרומות, פועלים כולם בהתנדבות למען שוויון הורי, זכויות ההורים במשפחה, וניתוק האלמנט הכפייתי שבהכפפת כל הורה מתגרש לחסדי פקידת סעד לסדרי דין ומומחים למיניהם, לרבות פסיכולוגים ופסיכיאטרים, אשר הם אלה שיכריעו בגורל הקשר עם הילדים, אם בכלל.
.3 עתירה דומה עתירה דומה בנושא כבר הוגשה בעבר, ואכן כב' השופטת עדנה ארבל הסכימה כי מדובר במבחנים שהגיעה העת לבטלם, אולם היא סירבה להתערב לאור ההנחה שהנושא בהליכי חקיקה.
ראו פס"ד בבגץ 6/36744 , גיא שמיר נ' משרד הרווחה, פס"ד מתאריך 1.4644 ./, ע"י
." כב' הש' עדנה ארבל, נספח " 1
.4 העותרת מניחה עתירה זו מחדש בפתחו של בית המשפט העליון לאור העובדה שאין למשיב 2 (שרת המשפטים ציפי לבני) כל תוכניות ליזום הליכי חקיקה בנושא. כך עולה משיחה שקיימה העותרת עם בכירה במשרד המשפטים. ראו תצהיר העותרת.

העתירה המלאה בקישור

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות – ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה

אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  – 14 בנובמבר 2013 – בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק…

  עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת נזקקות– 29 באוקטובר 2013 – כנס ועדה ציבורית ב"רידינג 3" תל אביב בנושא דרכי עבודתן של פקידות הסעד. עו"ד יוסי נקר מדבר על הכרזת הנזקקות ע"פ חוק הנוער הדרקוני. כל ילד יכול בנקל להיות מוכרז נזקק ואז מועבר לטיפול והשגחת הרשויות. במצב זה ניתנים לפקידת סעד סמכויות סטטוטוריות על הילד הטיפול בו, מקום הימצאו, הסדרי ראיה עם הוריו ועוד…

נחמה דיכנה מנכ"לית עמותה לזכויות הורים וילדים מסבירה מהי "נזקקות" – נובמבר 2013 – בית משפט מחוזי לוד – נחמה דיכנה מנכ"לית עמותת ע.ל.י.ה מסבירה מהי נזקקות. בהכרזת נזקקות ההורות מופקעת מהילד ומועברת לרשויות הרווחה. משרד הרווחה בדרכי רמיה מחתים הורים להסכים לנזקקות מבלי שהם מודעים למשמעויות. ילד נזקק מועבר לטיפול והשגחה רשויות הרווחה, מוצא בכפייה מביתו, ונקבעים הסדרי ראיה בינו לבין הוריו. יש מקרים רבים בהם רשויות הרווחה אינן מאפשרות לקטין נזקק לפגוש את הוריו…

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"– יולי 2004 – פקידת סעד – שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית – בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 – צו ביניים, לחוק הנוער"…

פלייליסט בנושא נזקקות
450

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד,לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

המשפט פינק פלויד – בתי משפט לענייני משפחה ונוער

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – דרכי רמיה בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים

שופטת לענייני משפחה - עליסה מילר - חוסר דעת, גאוותנות, ורשעות בהליך העברת משמורת והסדרי ראיה

דצמבר 2012 – רבי ישמעאל ע"ה היה אומר: "החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות ד, 7).
והכוונה היא לשופט המבקש מבעלי הדין להגיע לפשרה, מסיר מבעלי הדין גזל, איבה, ושבועת שווא, אך השופט הממהר לחרוץ דין ללא עיון ראוי בחומר, הריהו חסר דעת, גאוותן, ורשע.

ובימינו קיימת תופעה אפידמית בבתי משפט לענייני משפחה , שופטים ממהרים לחרוץ דין, וחותמים בחוסר דעת על הבלי פיהן של פקידות הסעד, לא קוראים את החומר ואוטמים אוזניהם לבעלי הדין. בדו"ח ועדת סלונים נבו על עבודתם של פקידי סעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד. מאידך, בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

 שופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן – חוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך משמורת והסדרי ראיה בין ילדים והורים – תמ"ש 4745-07-12

מדובר בתובענה שהגיש אב להעברת משמורת בתו הקטינה מהאם. פקידת הסעד תלמה מודן והשופטת לענייני משפחה העבירו את המשמורת כמבוקש בדרך של הכפשות ועלילות, יצירת איבה בין בני המשפחה,וגרימת נזקים פיסיים נפשיים וכלכליים.

להלן מקצת מאפייני דרכי עבודתן של השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן:

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן ניתקו את הקטינה ממשפחתה – עליסה קובעת בהחלטתה הסדרי ראיה בין האם ובתה במרכז קשרבכפוף לשיקול דעת פקידת הסעד. עליסה למעשה ניתקה את הילדה מאחיה ואחיותיה, סבה וסבתה, דודיה, מבלי שנימקה על כך. מדובר בשינוי מהותי בחיי הילדה הדורש התייחסות. עליסה מילר ותלמה מודן התרשלו בקביעת הסדרי ראיה הולמים וביזו את מוסד המשפחה.

עליסה מילר אינה מבחינה בין ראיות לדעות וחוות דעת – עליסה כותבת: "על בסיס התשתית הראייתית שהובאה בפני השתכנעתי כי התרשמותם של שרותי הרווחה מבוססת כדבעי. לכך נוספה התרשמותי מהקטינה ומסקנתי… (סעיף 29) " – עליסה מילר מטייחת, אין בידה שום ראיה, שום הרשעה פלילית חרף ההאשמות ועלילות פקידת הסעד תלמה מודן למכביר. התסקיר עצמו אינו מאומת בתצהיר וכן כל מי שנחקר ע"י פקידת הסעד להכנתו. עליסה אינה מבחינה בין ראיות אובייקטיביות לדעות, חוות דעת ועלילות פקידת הסעד, ואו "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד ההורים.

פקידת סעד בפעולה - אילוסטרציה
פקידת סעד בפעולה – אילוסטרציה

עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה – ידוע ומקובל כי פקידות סעד משתמשות בביקור בית להעליל ולהכפיש משפחות ואזרחים. כן ראינו ביקור בית אלים של פקידת הסעד שירה שביט ועו"ס אורגד ונעמי הלימי בו שיקרו וכתבו בתסקיר כי נזרק לעברן כיסא ע"י חולה דמנטיה שבקושי זזה. גם במקרה זה עליסה מילר ותלמה מודן ניצלו את ביקור הבית כדי להעמיק את הקרע במשפחה וכך כתבה עליסה בהחלטה: "פקידת הסעד התרשמה גם מביקור הבית, … ראתה כיצד הקטינה מתפקדת עם האחים שלה "פרץ ויכוח בינה לבין האחים שלה וזה חידד מאד את המצב שבו נמצאת א' בבית" … ועוד ציינה כי ש' "היא סיפרה לא' על הסיטואציה ממקום שלה, א' התווכחה איתה שזה לא היה המצב…"  – עליסה מילר ותלמה מודן משתמשות בביקור הבית ליצור ניכור ואיבה במשפחה וניתוק הילדה מאחיה ואחיותיה.

האשמות חמורות נגד ההורים ללא ציון התייחסותם, יצירת איבה בין בני המשפחה –  השופטת עליסה מילר מצטטת תסקיר משנת 2005 וכותבת בסעיף 6: " … לפנינו שילוב של ילדים המושפעים מצד אחד מחוויות וזיכרונות קשים מהתנהגות אביהם בבית במשך שנים, ומצד שני, מהשפעה וחשיפה מצד האם והסבים למידע רב מידי על הקונפליקט שבין ההורים", עליסה ממשיכה ומציינת: "כבר אז ההתרשמות של פקידת הסעד וביהמ"ש היתה, כי קיימת קואליציה של האם והילדים הגדולים נגד האב" עליסה מצטטת החלטתה משנת 2006: "במקרה שלפנינו ישנם 4 ילדים קטנים אשר הפכו להיות חללים של ההליכים של הוריהם, תפקידו של בית המשפט להגן עליהם עד כמה שניתן". .., עליסה ממשיכה להאשים ולהכפיש את ההורים והילדים ואינה מציינת התייחסותם להאשמות חמורות אלו. רישום האשמות חמורות בהחלטת השופטת ללא ציון תגובה ראויה מיידית לכל האשמה הופכת את בית המשפט לשוק רכילויות מפה לאוזן, ויוצרת איבה ושנאה בתוך המשפחה.

כתיבה חלקית של העובדות תוך השמטת פרטים מהותיים – עליסה כותבת סעיף 8: "הסדרי הראיה עם שני הילדים נמשכו כל השנים עד שבספטמבר האחרון ארע דבר בין האב לבן או' ומאז הקשר עמו נותק". נתוק קשר בין אב לבנו אינו עניין פעוט, מדוע השופטת עליסה משמיטה הסיבה?. כתיבה חלקית של עובדות מהותיות על בעל דין כזה או אחר מדיפה ריח של חוסר מקצועיות, משוא פנים.

מתן תשבוחות מיותרות לפקידת הסעד ככלי לניגוח ביקורת על העובדות – עליסה כותבת בסעיף 27: "ב"כ האם ניסה בכל כוחו להמעיט מערכו של התסקיר ומקביעותיה של פקידת הסעד. אני דוחה מכל וכל את כל טענותיו. פקידת הסעד בעלת השכלה נרחבת בתחום טיפול, בעלת ניסיון רב שנים" – ניסיונה והשכלתה של פקידת הסעד אינם רלוונטים. החלטות מקבלים על סמך עובדות, היגיון ומסקנות. התשבוחות המיותרות של השופטת לפקידת הסעד מעלות תמיהות לגבי שיקול דעתה ופוגעות באמון הציבור במערכת המשפט.

דמגוגיה – שימוש בסיסמת "טובת הילד" להכפשת ההורים – לאחר שהשמיצה את ההורים בסעיפים 6-10, עליסה מילר מדגישה בסעיפים 14-18 את עיקרון טובת הילד העומד מול עיני בית המשפט. תחילה עליסה מכפישה את ההורים ולאחר מכן בצדקנות טוענת כי טובת הילד עומדת מול עיני בית המשפט ופקידת הסעד, בעוד שהעובדות מוכיחות אחרת. הורי הילדים הם המקדישים את שנות חייהם, למען הילדים ללא כל תמורה מטעמים ערכיים, בעוד שעליסה ופקידת הסעד מכפישות את ההורים יוצרים שנאה ואיבה בתוך המשפחה ופוגעות בילדים. מן הראוי כי בית המשפט יצניע את הצביעות השיפוטית.

עיוות המציאות, יצירת איבה – שימוש בתיאורים פתטיים להעצמת אירוע או עניין מסוים – עליסה מצטטת את פקידת הסעד סעיף 22:  "אני עובדת עשרות שנים בעבודה סוציאלית ומעולם לא נשמעו במשיבון של המחלקה קריאות לעזרה כל כך קשות וכואבות כמו שא. השאירה שש פעמים" – השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן מכפישות את האמא ולהעצים סיטואציה ומתארות בפאתוס רכילותי אירוע מסוים.  מן הראוי כי היה כי יציינו עובדות אוביקטיביות על האירוע כגון תאריכים, מקום, עדים, סיטואציה ורקע, במקום תיאורים פתטיים שמעוררים איבה ועיוות המציאות.

השופטת עליסה מילר מודה – בשורה התחתונה מסחטות הכספים האבחונים והתיוגים של מכוני מסוגלות הורית ותסקיר הסעד אינם רלוונטים – לאחר ציטוטי השמצות נגד ההורים בתסקיר משנת 2005 בסעיף 6 , "כדי להבהיר את הרקע ולתאר את ההיסטוריה המשפחתית, אשר יש לה השלכות על המצב היום ועל פסק הדין" (סעיף 13) עליסה מילר כותבת בסעיף 19 : "בענייננו, לאורך שנות ניהול ההליכים הוגשו תסקירים, נערך אבחון פסיכו דיאגנוסטי על ידי מכון שלם ונערכו סיכומי אינטראקציה של הילדים עם כל אחד מההורים. חלפו מספר שנים מאז ההליכים הקודמים והתסקירים אינם רלוונטיים להיום". – נשאלת השאלה אם התסקיר משנת 2005 אינו רלוונטי מדוע הכפישה השופטת עליסה מילר את ההורים בציטוטים ממנו?. המוסר הכפול של השופטת פוגם בהליך השיפוטי, והופך אותו לכלי לרמאות ולסחיטת כספים לידי מכוני מסוגלות הורית ועוד מאבחנים ומטפלים מסבלה של משפחה.

מדיניות פאשיסטית – עליסה מילר מעניקה סמכויות סטטוטוריות לפקידת הסעד תלמה מודן – עליסה כותבת (סעיף 26): "פקידת הסעד התייחסה לטענה ועמדה על דעתה כי אין צורך באבחון לקטינה. לדעת פקידת הסעד "אני לא חושבת שצריך מומחה אובייקטיבי. מספיקה ההתרשמות שלי כעו"ס עם הרבה ניסיון והרבה השכלה, וגם בוגרת החוג לפסיכולוגיה" – כלומר פקידת הסעד היא המאבחנת המטפלת, קובעת הסדרי ראיה, מציגה את ההורים הילדים והמשפחה בפני בית המשפט הרואה המלצותיה כסוף פסוק – מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידת סעד שאין מאחוריה שום סמכות ערעור שהרי בתי משפט רואים המלצותיה כסוף פסוק, הופכת את ההליך כקרקע פוריה לשיקולים זרים, שחיתות, על גבה של המשפחה.

סוף דבר

השופטת עליסה מילר ופקידת הסעד תלמה מודן פעלו בחוסר דעת, גאוותנות ורשעות בהליך העברת המשמורת וקביעת הסדרי ראיה. עליסה מילר בהחלטתה לא הבחינה בין עובדות לדעות, השתמשה במונחים פאטתיים נגד המשפחה, ובעלילות והכפשות מהבלי פיה של פקידת הסעד. עליסה מילר ותלמה מודן ניתקו את הילדה מאחיה ואחיותיה, מסבה, סבתה ודודיה מצד האם והעמיקו את האיבה במשפחה תוך שהן מכפישות את בני המשפחה ללא מתן התייחסות ראויה לדברי הבלע שנאמרו נגדם ובכך הופך ההליך לאווירת שוק ורוכלות. עליסה מילר ותלמה מודן פגעו באמון הציבור במערכת המשפט ורשויות הרווחה. התנהגותן של עליסה מילר ותלמה מודן בהליך מהווה קרקע פוריה, לאיבה במשפחה, רמיה, שיקולים זרים ושחיתות ועוד…

המשפט פינק פלויד – בתי משפט לענייני משפחה ונוער
<

קישורים:

בקשת פסילת השופט יורם שקד – אמר לב.כ: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" – הכתבה "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו" , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 – שופט בית המשפט למשפחה יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים…

אורי שהם – שופט עליון ובג"צ – שיטות טיוח הליכים שיפוטיים בענייני רווחה לסחר בילדים –  בג"ץ 6981/16 – דצמבר 2012 – מדובר באמא אשר ילדיה נלקחו מחזקתה בניגוד לחוק ולכללים למרכז חירום מאחר ופקידת הסעד סברה כי הם בסיכון. לאחר כליאה של כששה חודשים הועברו הילדים לחזקת גרושה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 מזה כ- 4 שנים ואת בנה בן ה- 8 רואה פעם בשבוע במרכז קשר למשך כשעה…

 שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער – מרץ 2009 – בילדים בני 4 ו- 6 שהוצאו מחזקת אימם בפתאומיות למרכז חירום "ויצו הדסים" באמצעות צו חירום שהוציאה עו"ס לחוק הנוער גבעתיים אתי דור דובריבינסקי ב- 06.01.2009. צו החירום הוארך עד ל- 20.04.2009 , ונזקקות הילדים הוכרזה ב- 15.02.2009 – שופטת נוער רות בן חנוך. במכתב להלן מלינה בתצהיר פקידת הסעד אתי דור נגד האמא ל' בדבר פרסומים שונים באינטרנט מבלי שמציגה בדל ראיה לכך וגם קובעת כי נעשתה פה עבירה בניגוד לחוק הנוער. התנהגותן של אתי דור ורות בן חנוך מדיפה ריח של שיקולים זרים ו"תפירת תיק" נגד האמא וילדיה…

שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישהרשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה מוצדקת בגין שקרים מניפולציות ותסביך "טובת הילד"

דצמבר 2012 – שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה פעל בדרך רמיה נגד בעל דין ופגע קשות בזכויות ההורה. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד".

להלן הכתבה בניגוד לנוהל: שופט קיפח גבר במשפט גירושין , טובה צימוקי , ידיעות אחרונות, דצמבר 2012

נציב התלונות נגד שופטים אליעזר גולדברג מצא כמוצדקת תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה ברמת גן.
התלונה הוגשה על ידי אבא בהליך גירושין אשר טען שהשופט לא זימן אותו להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.
"מדובר בהחלטה אכזרית בשרירותה", כתב האבא בתלונתו – אשר נמצאה מוצדקת.
נפתלי שילה אמר להגנתו: "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד. למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

דרכי הרמיה של השופט נפתלי שילה:

קביעת עובדות בשטח הפוגעות קשות בהורים וילדיהן מבלי לשמוע עמדתם – נפתלי שילה לא זימן את בעל הדין (האב) להביע עמדה בדיון הנוגע למשמורת ולהסדרי ראיה לילדיו. לדבריו, בהסתמך על תלונה שקרית שהגישה נגדו אשתו במשטרה, החליט השופט שהילדים יהיו במשמורתה.

היתממות, רמאות וזריית חול בעיני בעלי הדין והציבור – נפתלי שילה שילה טען להגנתו: "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".נפתלי שילה יודע כי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה לא נסוגים מהחלטותיהן המרושעות שניתנו במעמד צד אחד מחשש שקלונם ופשעיהן יחשפו, נפתלי גם מודע להוצאות המשפט הכבדות והקשות על בעלי הדין, נפתלי מיתמם וטוען כי טענה שיקרית כי "למתלונן ניתן יומו בבית המשפט בדיונים שהתקיימו לאחר מתן ההחלטה".

שימוש בתירוצי פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים לרשלנותו הפושעת – נפתלי שילה תרץ מעשיו כי "ההחלטה ניתנה בהתחשב בטובת הקטינים בלבד". נפתלי שילה זורה חול בעיני הציבור. טובת הילדים מחייבת שמיעת הוריהם, אם כן מדוע לא שמע את האב. נפתלי משתמש בתרוצי פושעים רוצחים ואנסים הטוענים כי עשו מעשיהם הנפשעים כביכול למען "הצדק", "הטוב", או "כבוד המשפחה" וכדו'.

סוף דבר

נפלי שילה בתירוציו מוריד את מערכת המשפט לרמת השוק על גבם של אזרחים טובים אשר שרתו ומשרתים את המדינה נאמנה ובית משפט לענייני משפחה נקרה בדרכם. נפתלי שילה השתמש בתרוץ פושעי רחוב, אנסים, ופדופילים וטען כי עשה את המעשה ל"טובת הילד". נפתלי שילה גרם להורים ולילדים נזקים פיסיים, נפשיים, וכלכליים.

קישורים:

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – ל' אם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט – לא די בכך שהשופט נפתלי שילה הפקיר לחלוטין את הקשר של הבן הבכור בן ה- 8 עם אימו אלא עצר את המפגשים האחדים של ל' עם בנה בן ה-6 אצל הפסיכולוגית בתואנות שונות ומשונות כגון מרחק המפגשים בעיר חולון ה"רחוקה" מרמת גן מקום מגורי הילדים (20 דקות נסיעה)…

האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…

שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר שטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד" – מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…