המשטרה עצרה אזרחית בת"א: "את קנית ספרים!"

המשטרה עצרה אזרחית בת"א: "את קנית ספרים!" , עמיר קורץ , 13.04.2020 , כלכליסט

סרטון של בחורה שרכשה ספרים ברחוב אלנבי בת"א אתמול (א') ועוכבה על ידי שוטרים לאחר שסירבה להזדהות, עורר סערה ברשתות החברתיות לאחר שהופץ וגרר שיתופים רבים. המקרה שוב מעלה את הדילמות והביקורת לגבי האכיפה של השוטרים בשטח את תקנות החירום.

מבחינת המשטרה, מדובר בחלק מהפעילות השוטפת והשגרתית שלהם בימים אלה של אכיפת תקנות החירום, ובכללן האכיפה נגד פתיחת חנויות שצווי החירום אוסרים על פתיחתן, כמו חנויות ספרים. אולם, קשה שלא לחוש בחוסר נוחות לאור הסרטון, שאותו צילמה מור שעל, המתגוררת ברחוב אלנבי, בעיקר על רקע העובדה כי בסופו של דבר מדובר באזרחית שבסך הכל ביקשה כנראה להצטייד בספרי קריאה בתקופה טרופה זו של הסגר.

בסרטון נראים שוטר ושוטרת ניגשים לבחורה צעירה שבידה ספרים. השוטר אמר לה: "תסתכלי עלי גברת, את כרגע קנית ספרים, יש לך ספרים פה ביד שלך". נראה כי השוטר, שלפי ההנחיות אמור לתעד במצלמת הגוף את המפגש, אמר לצורך תיעוד האירוע: "כפי שאפשר לראות הגברת קנתה פה ספרים בזמן שאסור לקנות ספרים בעקבות תקנות משרד הבריאות".

לאחר שהבחורה סירבה להזדהות והמשיכה ללכת, השוטרת קראה לה מספר פעמים לעצור, וכך גם השוטר שאמר: "הסברתי לה מספר פעמים שהיא מחויבת להזדהות בפניי, תעצרי, ואם לא זה יהיה בכוח". לאחר שהבחורה המשיכה בצעידתה, הגיעו למקום שוטרים נוספים, והבחורה שהחלה לבכות הוכנסה לניידת לתשאול, לאור תמיהות העוברים והשבים על המהומה.

שעל, שתיעדה את האירוע ושיתפה אותו בפייסבוק, סיפרה היום לכלכליסט כי בעת ששהתה בדירתה ושמעה מבחוץ את צעקות השוטרים היא הפעילה את הווידאו: "הסתכלתי מהחלון, שמעתי את השיח ומיד הפעלתי את המצלמה, כי הבנתי שמשהו די חריג קורה כאן. מיד גם ירדתי למטה עם הכלב להמשיך לצלם. השוטרים קראו לה להזדהות וניסו להכניס אותה לניידת, אבל היא סירבה והתנגדה. גם בעלים של חנויות שהיו שם תהו מה קרה וקראו לה להזדהות ולשוטרים שיתנו לה לדבר ולהסביר את עצמה.

"היא התחילה לבכות והיתה מאוד לחוצה מהסיטואציה ולא בכדי, היו סביבה לפחות 5 שוטרים ושתי ניידות. בשלב הזה השוטרים לא ממש נתנו לה לדבר ולהסביר ולא רצו לשמוע אותה. אני מעריכה שאם השוטרת היתה ניגשת אליה בנעימות ומדברת איתה בצד בהתחלה, כל הסיטואציה היתה אחרת. אחרי הכל, היא בסך הכל הלכה ברחוב והחזיקה ספרים ביד. אבל נדמה שחלק מהעניין מצד המשטרה היה לבצע אקט של הפחדה והרתעה, כדי למנוע מאנשים להסתובב ברחוב אלנבי, לאחר שבימים האחרונים היו פה לא מעט אנשים שהסתובבו. דווקא חנויות הספרים הקטנות שברחוב סגורות. זה הרגיש לא פורפורציונלי, כאילו השוטרים מנסים לעשות מעשה של 'יראו ויראו'".

לדברי גורמים במשטרה, הסרטון דווקא מראה כי השוטרים נהגו כשורה ובהתאם לתקנות החירום. "מדובר בבחורה שרכשה ספרים בחנות ברחוב אלנבי, שהיתה אמורה להיות סגורה, וזאת בניגוד לצווי החירום. החנות גם ספגה קנס של 5,000 שקל על כך", אומר לכלכליסט גורם במשטרה. "השוטרים ניגשו לבחורה, הסבירו לה שהדבר אסור מכח צו בריאות העם, וביקשו ממנה להזדהות. היא התעלמה והמשיכה ללכת. השוטרים הלכו אחריה והסבירו לה שוב ושוב שהיא תעוכב אם לא תזדהה, אולם היא התמידה בסירובה.

"ההתעלמות הזו שלה עוררה את חשד השוטרים בשטח שהיא מפרת בידוד או את הצו, וגם היה צורך בפרטיה כחלק מרישום דו"ח לחנות הספרים שפעלה ועבדה בניגוד לתקנות. בעקבות זאת היא עוכבה והוכנסה לניידת, ועברה תשאול במקום. לאחר שזוהתה הסתבר שהיא אף התרחקה יותר מ-100 מטר מביתה, אמנם במעט, והשוטרים אף ויתרו לה על קנס והסתפקו במתן אזהרה".

מעצר

מחוז הפייק: עוד שתילת נשק, אמצעי לחימה וסמים בסדרת הטלוויזיה

אחרי ה-M-16 בעיסאוויה מתברר כי בביתו של תושב שועפט פואז דבש הושתל אקדח. לדבריו, החיפוש לווה גם בהשפלה: "הפשיטו את אשתי ואמה מול בנותיי הקטנות והמבוהלות". חברו מג'ד שיכה נפל גם הוא קורבן לשתילת נשק שסיכנה את חייו: "בכפר חשבו שאני משת"פ והיכו אותי"
ישי פורת, 09.08.19 , ynet

פייק רודף פייק בסדרה שמפארת את משטרת ירושלים: ככל שחולפים הימים כך נחשפים עוד ועוד מקרים של סצנות בעיתיות בסדרה "מחוז ירושלים" ששודרה בכאן 11, ומתארת את עבודת משטרת ירושלים. במקרה או שלא במקרה, הקטעים המביכים התרחשו במזרח העיר. אתמול התבררו מקרים נוספים של השתלת נשק וגם של סמים.

הפרשה נחשפה בעיתון "הארץ", בפרסום על מציאת רובה M-16 שהושתל במהלך חיפוש בביתו של תושב עיסאוויה סאמר סלימאן. אתמול התברר שהוא איננו היחיד שנפל קורבן לפייק דוקו. צילומי הסדרה מציגים גם פשיטה על ביתו של פואז דבש, תושב מחנה הפליטים שועפט המחזיק בתעודת זהות כחולה. "נכנסו שוטרים, אמרו שיש אצלי נשק והפכו את הבית כשאני יודע שאין אצלי כלום", סיפר.

גם במקרה זה, משלא נמצא דבר השתילו השוטרים בדירה אקדח תקני. צילומי הסדרה תיעדו אותם מטפסים לעליית הגג, ובעזרת כלבת גישוש "מוצאים" את הנשק.

דבש (47) מספר שהחיפוש לווה בהשפלת משפחתו: "הכניסו את התאומות שלי בנות החמש לחדר עם אשתי ואמא שלה. הפשיטו את הנשים עד התחתונים מול העיניים של הילדות, שהיו בפחד גדול". כמו בהשתלה בעיסוויה, גם דבש קיבל בסוף החיפוש מסמך משטרתי שלפיו החיפוש לא העלה דבר (צעד המקובל במקרים שכאלה).

כשהסדרה הוקרנה פניו אמנם טושטשו, אבל חבריו זיהו אותו. "ראינו אותך בטלוויזיה", אמרו לו. הוא צפה ונחרד מהתמונות המזויפות. דבש שעבד שנים במטבח ביד ושם ופרש לאחרונה, סיפר שבמסגרת עבודתו הגיש כיבוד לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרים ולח"כים שביקרו במקום.

לדבריו, לאחר הפרסום בטלוויזיה תהו במחנה הפליטים מדוע הוא לא נחקר ונעצר, וחשדו שהוא משתף פעולה עם ישראל – חשד שהעמיד את חייו בסכנת חיים, שכן ידוע כיצד הפלסטינים נוהגים במקרים שכאלה.

חברו למחנה הפליטים מג'ד שיכה (24) נפל גם הוא קורבן להשתלה הסדרתית. "הגיעו המון שוטרים עם כלבים לבית שלי והפכו הכול", הוא סיפר. גם במקרה זה, לאחר שלא נמצא דבר, השתילו השוטרים בביתו נשק "שהתגלה" כביכול במהלך החיפושים.

גם הוא הופתע לראות את עצמו בסדרה, גם עליו מסתובבות שמועות שהוא משתף פעולה עם ישראל וזאת משום שלא נעצר ולא נחקר. לדבריו, לפני כמה שבועות פרצו כמה תושבים לביתו והיכו אותו. "אני מפחד להסתובב בשכונה. הולך ללימודים באוניברסיטה, חוזר – ונסגר בבית", סיפר.

אתמול פרסם רן בוקר לראשונה ב-ynet כי גם תושב הכפר צור-באהר אחמד עליאן נפל קורבן למזימה דומה: צו חיפוש, השתלת נשק, צילומים בסדרה שחשפו אותו וסיכנו את חייו משום שחשדו שהוא משת"פ מכיוון שלא נעצר. פניו אמנם טושטשו, כמו של היתר, אבל למרות זאת זוהה.

בסצינה מזויפת אחרת קיבלו השוטרים מידע על סוחר סמים לכאורה. בצילומים הם נראים עוצרים אותו כלצידו שק עם סמים, שהושתל לצורך הצילומים.

בתאגיד השידור הציבורי "כאן" החליטו אתמול להפסיק לאלתר את כל העבודה המשותפת עם "קודה", חברת ההפקות של הסדרה. "מועצת התאגיד רואה בחומרה רבה את השתלשלות האירועים הקשורים בהפקת סדרת הדוקו-ריאליטי 'מחוז ירושלים' וקיימה בירור ודיון מעמיקים בנושא", נמסר מהתאגיד כאן, "כל מה שאירע בפרשה נוגד את מהות תאגיד השידור הציבורי ואת ערכיו הבסיסיים. מדובר בהתנהלות בזויה, הנוגדת לחלוטין את האחריות הגדולה המוטלת על השידור הציבורי ועל העוסקים בו, ונוגדת את ההכרח שבאמינותו. מדובר בבגידה באמון הציבור ובאמון תאגיד השידור הישראלי. בתאגיד אין מקום ואין כל סובלנות לשקרים לציבור ולהפללת אנשים חפים מפשע. ידע כל מי שעובד למען השידור הציבורי כי עליו להתייחס ביראת קודש לכללי האתיקה". ממשטרת ישראל נמסר: "בעקבות בדיקת הטענות שהועלו בנוגע לסדרה 'מחוז ירושלים', הוחלט במשטרה על ביצוע תחקיר לבחינת הנושא, לרבות התנהלות של המשטרה מול גורמי חברת ההפקה בשטח ובשלב עריכת התכנים. כפי שציינו, אנו מצרים על כל פגיעה שגרמה הסדרה למאן דהוא. אי לכך ובהתאם לזאת, עד להשלמת התחקיר ובדיקת כלל הטענות לא נתייחס לגופם של אירועים".

רם לנדס מתנצל
רם לנדס מתנצל על הפקת הפייק דוקו עם משטרת ישראל – אוגוסט 2019

באישון לילה העובדת הסוציאלית בליווי משטרה לקחה התינוקת מאימה

באישון לילה – תינוקת בת שבוע נלקחה מאמה: "חטפו אותה" , ערוץ 10 , מיה איידן , 20.03.2018

רשויות הרווחה בליווי המשטרה לקחו בצו חירום את התינוקת מידי הוריה, המנהלים מאבק משפטי זה שנים על חזקת שמונת ילדיהם. "ביקשתי לפחות לתת נשיקה לילדה ולא נתנו לי "

אמש בשעת לילה מאוחרת הגיעה עובדת סוציאלית מלווה בשוטרים ולקחה תינוקת בת שבוע מידי הוריה. בני הזוג מוכרים לרשויות הרווחה כבר כמה שנים, ובמהלכן הם מנהלים מאבק משפטי סבוך בבקשה להחזיר לחזקתם את שמונת ילדיהם, זאת בזמן שלטענתם, הם משתפים פעולה עם שירותי הרווחה ומקבלים הדרכה הורית.

האם החליטה ללדת בביתה וסיפרה לחדשות עשר כי זה הדבר שהכעיס את הרשויות: "החלטתי את הלידה הזאת ללדת בבית, הם פשוט כעסו על זה שילדתי בלי להודיע איפה אני גרה". כאשר שירותי הרווחה איתרו את האם הם הפעילו נוהל חריג, כזה שמופעל כאשר נשקפת לילדים סכנת חיים מיידית. כך, על פי נוהל זה, קודם הוציאו את התינוקת בצו ורק לאחר מכן תתקיים פנייה לבית המשפט שיאשר את ההוצאה.

במהלך תיעוד המקרה שבו נלקחה התינוקת, נראתה האם צועקת "חוטפים ילדה מאמא שלה". לטענת המשפחה, הסיבה להוצאת שמונת הילדים מביתם היא מצוקה כלכלית. בין השמינייה נמצאים תאומים בני שנה שנלקחו מהאם כבר בבית החולים. עוד הוסיפה האם: "לקחנו מסוגלות הורית, הדרכה הורית, ככה שהם לא יכולים להגיד שמשהו שלא בסדר".

האם המשיכה לספר לחדשות עשר על שהתרחש אמש: "אני אמרתי לו לפחות לתת נשיקה לילדה, משהו, תנו לי לחבק אותה חיבוק אחרון. הוא אמר לי 'לא, שלא תחטפי את הילדה'".

עו"ד אתי גוהר, המייצגת את בני הזוג, אמרה: "אנחנו חושבים שזה מצב לא טבעי להוציא את הילדים, בטח לא כשאין איזשהו סיכון ממשי לחייהם. מדובר במשפחה שצריכה עזרה מהרווחה בפן הכלכלי". "היה אפשר לפנות לבית המשפט ולקיים דיון יחד עם עורכות הדין של ההורים. כל מה שנעשה בענייננו לא תקין ואנחנו נאמר את דברינו בבית המשפט", הוסיפה עו"ד תמר ברש-אבירם שמייצגת גם היא את ההורים.

תגובת שירותי הרווחה: "לאחר כמה ניסיונות לאתר את האם והתינוקת ללא הצלחה, אותרה האם ונעשה ניסיון לבצע את החלטת בית המשפט ברגישות מרבית לנוכח הנסיבות והתנאים".

23.7 מיליון שקל – הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2017

27.06.2017 , איתמר לוין , news1 – המשטרה שילמה אשתקד פיצויים ב-23.7 מיליון שקלים. זינוק של 51% ביחס לפיצויים ששולמו בשנת 2015 הסכומים הגדולים ביותר – שהגיעו למיליוני שקלים בתיק – שולמו בשל מחדלים קשים בתקופתו של דנינו.

להורדה / צפיה בדו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016 הקלק כאן

משטרת ישראל שילמה אשתקד 23.7 מיליון שקל בתיקי נזיקין – עלייה של 51% לעומת השנה הקודמת והסכום הגבוה ביותר ששילמה מאז 2012. כך מגלה דוח הנזיקין של המשטרה, ששוחרר לפרסום לבקשתו של עו"ד פיני פישלר. בדיקת News1 מעלה, כי הסכומים הגדולים ביותר שולמו בשל מחדלים קשים בתקופה בה שימש יוחנן דנינו כמפכ"ל. ככל הידוע, באף אחד מן המקרים לא פעלה המשטרה כדי לגבות מהשוטרים המעורבים את הסכומים ששולמו מקופת הציבור.

בחלוקה לפי מחוזות, "מוביל" מחוז דרום שבשל פעולותיו שולמו 6.6 מיליון שקל. אחריו: מחוז חוף (2.8 מיליון שקל), מחוז צפון (2.4 מיליון שקל), משמר הגבול (2.2 מיליון שקל), לשכת ראש אג"מ (2 מיליון שקל), מחוז תל אביב (2 מיליון שקל), מחוז ירושלים (1.6 מיליון שקל) ולשכת ראש אח"מ (1.1 מיליון שקל).

הסכום הגבוה ביותר, 4.9 מיליון שקל, שולם לאמן של שתי פעוטות שנרצחו בידי אביהן (בעלה לשעבר) במאי 2013. תחנת משטרת ערד התעלמה מפנייתה של האם בדבר הסכנה בה מצויות הילדות, שבאה חמישה ימים בלבד לפני הרצח. ועדת בדיקה של המשטרה קבעה שהטיפול בתלונה נעשה בניגוד לנהלים ומפקד התחנה הודח.

מקרה בולט נוסף היה של האחים חגי פליסיאן ובני פליסיאן, שהואשמו ברצח בבר-נוער בשל עדות שקר שמסר עד המדינה. האחים דרשו 20 מיליון שקל, ובתום מו"מ שילמו להם המשטרה והפרקליטות – בחלקים שווים – 2.2 מיליון שקל. פרשה זו התרחשה בשנת 2013.

אבשלום אבשלומוב קיבל מהמשטרה מיליון שקל, לאחר שנעצר בשנת 2012 בטענה לאלימות כלפי אשתו, קפץ מהקומה השלישית בתחנת המשטרה ונותר נכה. לואי אלעוברה הועמד לדין בשנת 2013 בידי התביעה המשטרתית באשמת שורה של פריצות, הודה במסגרת הסדר טיעון – ורק מאוחר יותר נתפס הפורץ האמיתי; אלעוברה קיבל פיצוי של 800,000 שקל.

לצד זאת, נדחו תביעות רבות שהוגשו נגד המשטרה. בין אלו הנזכרות בדוח: תביעה בעקבות הירצחה בטעות של מרגריטה לאוטין בחוף בת ים, תביעה על מפגעי תעבורה באילת, תביעה על לשון הרע בשל המלצה לשלילת רשיון נשק, וקבלת ערעור של המשטרה על חיובה לפצות אדם שנורה בידי שוטר שחשד בו שהוא עומד לזרוק בקבוק תבערה.

דו"ח הנזקים של משטרת ישראל לשנת 2016

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033

Document-page-034

Document-page-035Document-page-036

 

הפנימייה הטיפולית בכפר אעבלין בגליל: "אבא בוא מהר – מרביצים לי"

תחקיר – אלימות משרד הרווחה נגד ילדים בפנימייה טיפולית בכפר אעבלין בגליל – מאת אביבה לורי

אבא, בוא מהר, מרביצים לי – מה קורה בפנימייה הטיפולית בכפר אעבלין בגליל? החניכים, כולם ילדים למשפחות ערביות במצוקה, מתלוננים על הכאות, הרעבה, התעללות גופנית והשפלות שנמשכות שנים. המנהלים, בני משפחת נששיבי המכובדת, מכחישים. לפני שבועיים פתחה המשטרה סוף סוף בחקירה – אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98, קובץ pdf

לפני שבועיים הגישו ארבעה קטינים, שתי בנות ושני בנים, תלונה נגד מנהלי פנימייה טיפולית בכפר אעבלין שבגליל.

התלונה נרשמה ביומן מחלק הנוער במשטרת חיפה תחת הסעיף "תקיפה והתעללות בקטין" והועברה לטיפולו של ראש אגף החקירות במרחב הגליל. מאחוריה מסתתרים סיפורים נוספים של ילדים מוכים ומושפלים באותה פנימייה שאין באפשרותם להושיע.

הפנימייה באעבלין נועדה לענות על צורכיהן של משפחות ערביות במצוקה, אנשים בשולי החברה; הורים גרושים, עבריינים, צרכני סמים ודלפונים גמורים, שמפרנסים את לשכות הרווחה וסמוכים על שולחנם של המוסדות.

לאנשים האלה יש בעיה כפולה, אומרת עו"ד פמלה בטר, מהאגודה הבינלאומית לזכויות הילד, שסייעה לארבעת הקטינים בהגשת התלונה במשטרה. אלו משפחות עם בעיות רבות ששייכות לאוכלוסייה מקופחת, שבדרך כלל לא נהגה להתלונן. במשך עשר שנות קיומה של האגודה, לא היו אלינו כמעט פניות מהמגדר הזה. רק בתקופה האחרונה, חלה שם קצת התעוררות.

מניסיונה למדה, היא אומרת, שאם ילד ערבי או דרוזי מגיע אלינו ופותח את הפה, סימן שהמצב ממש קיצוני. הקבוצה הזאת ניסתה כמה פעמים בעבר להתלונן בתחנת שפרעם על הנעשה בפנימייה, אבל שום דבר לא יצא משם החוצה. השוטרים התקשרו לפנימייה והמנהלים באו והחזירו את הילדים. אחר כך הרביצו להם והענישו אותם על שהעזרו להתלונן.

– הילדים, התרשמת, מספרים אמת?

בכל הקריירה שלנו, תמיד האמנו לילדים ועוד אף פעם לא קרה שהיו קריאות סרק. תמיד הצלחנו לאמת את התלונות במקומות נוספים.

דובר מרחב הצפון במשטרת ישראל, רפ"ק דוד הראל: נכון שמתנהלת חקירה, אבל מאחר שזוהי חקירה רגישה שבה מעורבים קטינים, שנמצאים תחת השגחה, אין למשטרה אפשרות להגיב, כי זה יכול לשבש את מהלך החקירה.

אל תגעו לי בילדים

את הפנימייה באעבלין, כפר שתושביו נוצרים, הקימו בשנת 1978 ג'ודאת נששיבי ואשתו קמאר, כמעון קטן שטיפל בתריסר ילדים.

מאז התפתח המקום לשני מוסדות גדולים למדי פנימייה לבנות – "בית אלחנאן", ובה חוסות, ופנימייה לבנים ובה 95 חוסים, בפיקוח משרד הרווחה.

ג'ודאת נששיבי מת לפני ארבע שנים וכיום מפעיל את הפנימייה הדוד השני והשלישי של המשפחה: האחים הישאם ואיברהים את הפנימייה לבנים; בן דודם ז'וזף ובנו וסאם, את הפנימייה לבנות.

משרד הרווחה משלם לפנימייה בכל חודש כ- 4,000 ש"ח על כל ילד. מי שאמור לבדוק שהכסף הזה מגיע לתעודתו ומנוצל כראוי הוא המפקח האזורי, אליצור בלום, הפוקד את הפנימייה פעם בשבועיים ואמור לדווח למשרד, אם מתגלים אי סדרים.

בדירה קטנה וריקה מאוד בהדר הכרמל בחיפה גרות וידאד עבד אל גני ובתה א', בת 17, שמוצאן ממשפחה בדווית במושב הדו לאומי יערה.

א' ברחה בשנה שעברה מהפנימייה. וידאד, נרקומנית לשעבר וחולת לב, עברה לאחרונה ניתוח מעקפים ומנסה להשתקם. בתה השנייה, בת 15, נמצאת עדיין בפנימייה.

לא רחוק מהן גרות נדא ובתה ה', בת 15: גם היא ברחה מהפנימייה. שני אחיה, ע' בן 13 ו- כ' בן 9, גרים בעפולה עם אביהם, אמנון מונדר.

מונדר, דרוזי מדלית אל כרמל, נכה שיתוק ילדים, התגרש מאשתו נדא ונאלץ לשלוח את הילדים לפנימייה. אחרי ארבע שנים, הוא אומר, הגיעו מים עד נפש: נשברתי כלכלית, פיזית ונפשית. לפעמים אני ממש שוכח את העולם. הראש שלי רק בילדים.

עלילות הפנימייה נחשפות בהדרגה. מונדר, למשל, נזכר עכשיו שבכל התקופה הזאת הוא לא ידע שהילדים שלו מסתובבים רעבים. הם אף פעם לא סיפרו לו, הוא אומר, ואולי בעצם, לא כל כך רציתי לדעת. כי מה יכולתי לעשות? להוציא אותם מהפנימייה? לא היה לי לאן לקחת אותם.

התגרשתי מאמא שלהם לפני ארבע שנים בערך ואז שלחנו אותם לפנימייה בכפר יאסיף, שהייתה בסדר. אחר כך התחתנתי שוב והחזרתי את הילדים, אבל אשתי החדשה לא רצתה לטפל בהם, אז התגרשתי גם ממנה ואת הילדים שלחתי לאעבלין. עכשיו החזרתי אותם סופית הביתה.

הרעב לא היה הדבר הכי גרוע בפנימייה הזאת, הוא אומר. מה שהיה נורא היו המכות, ההשפלות וההתעללויות בילדים, שגם ככה החיים לא פינקו אותם.

הם בוקסרים שם, והילדים – שקי איגרוף. אני לא מוכן לשתוק.

הילדים היום לא מתנהגים כמו שאני מכיר אותם, מפחדים ממני. הילד הקטן לא מרוכז, צורח בלילה, עברה עליו כנראה איזו טראומה. הם רוצים לשלוט בהם, שלא יספרו כלום להורים. גרביים – כל אחד אחר; תספורת – כמו אסיר. אמרתי להם, אל תגעו לי בילדים, אני מספר אותם על חשבוני. לפעמים הילדים היו מתקשרים אלי בגוביינא ובוכים 'אבא, בוא מהר, מרביצים'. הייתי לוקח את האוטו ונוסע כמו משוגע. רבתי איתם הרבה. פעם הזמינו משטרה.

תמיד מאמינים למורים

נוהאד עבד אל גני, אחותה של וידאד, היא המשכילה בחבורה. העברית שלה קולחת. לפני שנתיים היא שמעה לראשונה על דברים מוזרים שמתרחשים בפנימייה באעבלין: שכנה של אחותי בנהריה סיפרה על הבן שלה, שעיקמו לו את היד וגילגלו אותו ממדרגות ועל הבת שלה, שהכניסו לה מכות, ושהיו מעמידים אותם שעות על רגל אחת בתור עונש, אבל האמת, לא האמנתי לה.

לפני שבוע היו פה הילדה של אחותי והילדים של נדא והילד התחיל לצחוק על האוזן של אחיו, אז שאלתי אותו 'מה קרה לך באוזן?' והוא סיפר לי שהרביצו לו. התחלתי לתחקר אותם ושמעתי את כל הסיפורים.

א', בתה של וידאד, נשלחה לפנימייה בנובמבר 96'. קודם לכן היא היתה בחזקתו של אביה בעכו ושם גם למדה בבית הספר. כאשר אביה נידון למאסר, היא באה לאמה בחיפה ומשם הועברה יחד עם אחותה הצעירה לפנימייה, בהמלצת שירותי הרווחה. וידאד: מהתחלה היתה בוכה, לא רצתה ללמוד ולא רצתה להישאר שם.

א': כלום לא עניין אותם, לא המצב שלי ולא אם יש לי בעיות. מה דחוף להם לדעת? הרכילות בבית. מה קורה עם אמא שלי ואיפה אבא שלי. חוץ מזה, מתעללים, מכות, לא היו נותנים לאכול טוב. רק שלוש פעמים ביום ואם מישהו רעב, לא איכפת להם. לא נתנו להם לצאת, נתנו עונשים, לעמוד מול הקיר עם הידיים למעלה על רגל אחת. פעם ברחתי והתלוננתי אצל פקידת סעד. הם שנאו שברחתי.

הילד כ' מראה את האוזן, גדולה ונפוחה, "כמו חמור", הוא אומר. המדרי בפנימייה הוריד מכות והרביץ במקום.

לקריאת התחקיר השלם הקלק כאן

אבא בוא מהר מרביצים לי - אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98
אבא בוא מהר מרביצים לי – אביבה לורי – מוסף הארץ – 4.9.98