לרשויות הרווחה חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה

 יולי 2014 – המשחק המכור של מכוני אבחון וטיפול ורשויות הרווחה נגד המשפחה הנקרת בדרכם.

 להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם ע"י עו"ד יוסי נקר בעניין קשרי רשויות הרווחה ופקידות הסעד עם מכוני מסוגלות הורית, אבחונים וטיפולים: "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".

קשרים אלו בין פקידת הסעד למכונים מאפשרים לפקידת הסעד לבחור מכוני אבחון כרצונה שיכתבו חוות דעת ע"פ דעתה ומהווים לחץ על המכונים לכוון את חוות הדעת לרצון פקידת הסעד.
פקידת הסעד היא גם קובעת מקום הימצאו של הקטין, הסדרי ראיה מציגה את הקטין ואת ההורים בבתי משפט הרואים המלצותיה כסוף פסוק.
קשרים אלו בין רשויות הרווחה למכוני אבחון וטיפול הינם ניגוד עניינים חמור וקרקע פוריה לרמיה ושחיתות.

להלן הסטטוס מאת עו"ד יוסי נקר מיום 28 ביולי 2014:

למי שהיה ספק על העובדה שלרווחה יש חוזה עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנת הרווחה. להלן אימייל שקיבלתי מפקידת סעד, זה עתה:
יוסי שלום רב,
קיבלנו אישור כולל המימון לאבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקת אינטראקציה לשתי הקטינות XXXX וYYYY) . XXXX כבר אובחנה לגביה צריך רק השלמת אבחון )
המכונים איתם יש לנו חוזה התקשרות הם "מכון שלם" וכן "מכון טריאסט שריג".
המשפחה יכולה לבחור אחד מהם , כאמור הכל במימון שלנו.
אנא היה עימי בקשר
בברכה,
(הפעם לא נפרסם את שמה)

סוף ציטוט

לרשויות הרווחה יש חוזים עם מכון שלם המספק חוות דעת על פי הזמנה – סטטוס בפייסבוק מאת עו"ד יוסי נקר

  
קישורים:

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורהמכון שלם בע"מ – חוות דעת שקרית ומרעילה נגד אמא ובנה – יולי 2014 – ד"ר מרדכי שרי פסיכולוג ובעלים של מכון שלם בע"מ, כתב חוות דעת סתורה ומבולבלת, המגוללת על האימא את האחריות לכך שהאבא נוהג באלימות כלפי בנם – סיבת הגירושים של ההורים היתה אלימות האב כלפי האם ובנה. נגד האב הוצאו מספר צווי הגנה. להורים משמורת משותפת על בנם. לאחרונה התרבו מקרי האלימות של האב כלפי הקטין, כשהאב מותיר על גופו של בנו סימני חבלות. הילד מסר בבית הספר למחנכת שלו:…

מרדכי שרי מכון שלם בראשל"צ מתמקד ביחסי ציבור במקום לתת חוות דעת מקצועית – מאי 2014 – ילדיה של האמא ל', נחטפו ממנה במהלך ועדת החלטה ב 6.1.09. מאז ועד היום, 5 שנים, האם לא רואה את בנה הבכור בן 11 שנים. את בנה אר' פוגשת האמא מזה 4 שנים במרכז קשר של משרד הרווחה, פעם בשבוע, שעה וחצי בשבוע תחת פיקוח.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה – מכון 1995 – ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור…

מכון שלם בע"מ – שיטות תמחור תמוהות לבדיקת מסוגלות הורית – יולי 2014 – כחלק מתעשיית מדיניות הסחר בילדים שמתווה משרד הרווחה מזה שנים רבות בשם "טובת הילד", מאחורי דלתיים סגורות ללא ראיות, מסתמכים רשויות הרווחה על חוות דעת מומחים כאלה ואחרים…

בית משפט מחוזי קבע כי מכון שלם העניק טיפול פסיכותרפי ללא הסמכה – דצמבר 2012 – מכון שלם מופעל לעיתים קרובות בידי בתי המשפט כמומחה בסכסוכים בין בני זוג. העליון קובע שהמכון העניק טיפול משפחתי במקום טיפול פסיכותרפי כפי שדרש ממנו בית הדין הרבני…

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"

בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 56 בדוח, או 76 בקובץ PDF) מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את קשריהם עם בתי המשפט:
.
(תחילת ציטוט)
"בתי משפט – מהשאלונים האישיים עולה שיותר ממחצית מפקידי הסעד היו מרוצים מקשריהם עם גורמים בבית המשפט, וכחמישית לא היו שבעי רצון.
.
פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: 'מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית … ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר …'.
.
או לדברי אחרים: 'למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה … השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי'.
.
'השופט מאוד כעס עלינו שאנחנו כל הזמן משנים, אבל אנחנו קוראים את השטח ומשנים על פי הנסיבות … השופט כעס על הטרטור לגבי הילדים. לסירוגין הוצא צו משמורת על ילד אחד בהתאם למה שקרה בשטח, והשופט כעס רצה להוציא על כולם משמורת'. " (סוף ציטוט מדוח ברוקדייל)
.
בכללי אתיקה לשופטים סעיף 6, אי משוא פנים, נכתב: "שופט ינהג בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
.
במידה וטענתם של פקידי הסעד שהשופטים בבתי המשפט סומכים עליהם, ו/או משתפים פעולה, נכונה, הרי זה מצב חמור מאוד. מדובר בקביעת גורלה של משפחה.
השופט אמור לנהוג "בבעלי הדין בשוויון, לא ישא פני דל ולא יהדר פני גדול, לא יסביר פניו לאחד וירע פניו לאחר, ישפוט בדעה נקייה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים".
.
פקידי הסעד לא רואים נכונה את מערכת יחסם עם בית המשפט, ואת מערכת המשפט בכלל. אומללים אזרחי מדינה בה שופטיה "משתפים פעולה", או "סומכים" על רשות כלשהי. "בהכריעו בדין עושה השופט להגשמתו של שלטון החוק תוך שמירה על זכויות האדם. מחובתו של שופט לפעול ביושר ובהגינות, לשוויון הכל לפני החוק, ותוך הקפדה על התנהגות שיש בה כדי לקיים ואף להגביר את האמון בשיטת המשפט בכלל ובמעשה השפיטה בפרט" (כלל אתיקה 3, ב).

במאמר אנשים שקופים מול אנשים אטומים News1, רונן פז, אפריל 2008 נכתב:
"השופטים מעבירים הלאה
השופטים אינם מעוניינים לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל אלו ומעדיפים להוות חותמת גומי על המלצות פקידות הסעד.
השופטים בבתי המשפט למשפחה אינם מכריעים על סמך האמת בקובעם את גורלם של הילדים בהחלטות שהן לעתים בלתי הפיכות, אלא על סמך הפרשנות בתסקירים המוגשים להם על-ידי פקידות הסעד.
מעטים השופטים שיעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במהימנותם של עובדים לא מיומנים אלו. … האם בתי המשפט אינם לעתים חותמת גומי על המלצות לא מקצועיות ולא רגישות? "

במאמר צרור עצות לאב המתגרש (ג) News1, כותב גיא רוה על פקידות הסעד לסדרי דין, וקביעתן בתסקיר:
"האם קביעתן חשובה? קריטית! שופטים, אם אין סיבה מהותית אחרת, מקבלים את המלצות פקידות הסעד כלשונן.
תמיד כלשונן? השופטים הם אלו שבסופו של דבר מחליטים, אך רובם כל כך הרבה שנים עושים את אותה עבודה, באותה דרך מחשבתית, ולדעתי האישית גם מקובעת, בלי להתייחס לשינויים החברתיים המתחוללים לנגד עיניהם.
במקרה האישי שלי המליצה ועדת התסקירים שבני יישן אצלי כל סוף שבוע שני, כולל במוצאי השבת. יחד עם זאת, פקידות הסעד המליצו שבחגים תמיד אחזיר את בני יקירי לישון בבית אימו במוצאי החג. למה? איך זה לטובתו של בני? כששאלתי את פקידת הסעד בנושא זה במהלך החקירה בבית המשפט, לא הייתה לה תשובה מקצועית או כל תשובה הגיונית אחרת לנושא זה, ותשובתה, כפי שנרשמה בפרוטוקול, הייתה "ככה". השופט בפסיקתו ציין את המלצת פקידות הסעד ושהוא מקבל אותה. האם נתן נימוק להחלטה מוזרה זו? בוודאי שלא, "ככה" לא מהווה נימוק אך לשופט אין את הכוח והרצון לתת הסברים מדוע הוא לא מקבל את המלצת פקידת הסעד, ומה יותר קל מאשר לקבלן כלשונן גם אם זה לא לטובת בני? "

דו"ח ועדת סלונים- נבו – בתי המשפט לענייני משפחה במרבית המקרים נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקירי פקידי הסעד
בהודעת משרד הרווחה מיום 05/05/2009 על דו"ח המלצות דו"ח ועדת סלונים-נבו לבחינת עבודת פקידות הסעד לסדרי דין נכתב: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

קישורים:

מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית

פברואר 2009 – דע כי מערך הרווחה הישראלי הוא שפה אחת ודברים אחדים, אם תפנה/י לממונה על פקיד הרווחה ה"מסייע" לך בכפייה, ו/או למשרד הרווחה, לשכה משפטית, פקידת סעד מחוזית, ראשית, ארצית, פניות הציבור במשרד הרווחה, ועדת החלטה, ו/או נציבות תלונות הציבור, כמעט תמיד התשובה תהיה זהה למה שקבע לך בתחילה פקיד הרווחה. מאפיינים נוספים של מערך הרווחה הוא העדר שקיפות, חיסיון, דלתיים סגורות, ניגוד עניינים, שיקולים זרים ועוד. זהו עיקרון המשחק המכור שבו כולם מרוויחים על גבה של המשפחה במצוקה.

תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי

ולענייננו, האזרח התמים המקבל "שרות" כלשהו מלשכת הרווחה נמצא בסיכונים רבים של הוצאות כבדות: משפטיות, טיפולים, זמן, דאגה ועוד, הוצאת ילדו/יקירו מהבית למשפחת אומנה, פנימיה, אימוץ סגור, מוסדות סיעודיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים. האזרח צריך הרבה סבלנות וסובלנות שהרי כל האירועים הקשים לעיל באים בפתאומיות. בנוסף פקידי הרווחה פוגעים בשמו הטוב של האזרח, ופוגעים באמון האזרח ברשויות המדינה. המלכודות של פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הן רבות ומגוונות ולהלן כמה מהן.

הטעייה – פקידי הרווחה הם למעשה פקידי בית משפט לטיפולים בכפייה ו/או הוצאת קטין/ חסוי מביתו באמצעות צווי בית משפט. הכינויים של פקידים ולשכות אלו "סעד", "רווחה", "שירותים חברתיים" , "סוציאליים" הנם הטעייה. האזרח הפונה לקבלת סיוע סוציאלי ממקומות אלו יגלה במוקדם או במאוחר הוא בטיפול כפוי כלשהו עד איבוד יקירו. בכנס עיתונאים סיפרה ח"כ מרינה סולודקין אודות סבתא שפנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה, ובכך איבדו את הילדה.

התגרות – פקידי הרווחה מתגרים בלקוח כדי שיכשל בתגובתו ויהיה להם חומר נוסף לכתוב בתסקיר, ו/או בקשה בהמשך לקיום דיונים ללא נוכחות הלקוח, והסתרת תסקיר, חומר ראיות, ופרוטוקולים ממנו, מתוך תואנות שווא כי הוא אלים ומסוכן, וע"י כך העמדתו במצב נחות מבחינה משפטית. ידוע לכותב המאמר על עובדים סוציאליים מלשכת הרווחה בבת ים אשר החליטו לעשות "ביקור בית" לאשה חולת אלצהיימר בתקופת מלחמת לבנון השניה בעוד בנה מגויס למילואים בצו 8. פקידי הרווחה כתבו דברים רעים וקשים על התנהגות החסויה אשר לא היו נכונים. פקידי הרווחה 'המליצו' על טיפול פסיכיאטרי לחסויה אצל הפסיכיאטר איתן חבר המוכר להם ואף שיבחו את טיפולו התרופתי בתסקיר, ואמרו כי חל שיפור במצב החסויה בעוד באותה תקופה הייתה במצוקה קשה (ירדה במשקל 10 ק"ג בתוך חודש). פקידי הרווחה מבת ים המשיכו בהתנכלותם והתקשרו לבנה של החסויה ביום הזיכרון שנה לאחר מכן והטרידו אותו בתואנות שווא. ידוע גם הסיפור על אישה שביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות – וקיבלה 10 חודשי מאסר מאחר ונכשלה בתגובתה כאשר העובדת הסוציאלית הודיעה לה בנסיבות קשות ובמפתיע כי בכוונת הרווחה לקחת את ששת ילדיה.
.
הונאה – העובדים הסוציאלית מציגים כביכול שהוצאת הקטין/ חסוי מביתו לפנימיה, משפחת אומנה תשפר את מצבו הסוציאלי. אך יש מקרים רבים של התעללות קשה במקומות אלו. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שהרווחה גנזה את התיק, סיפורה של תמר (שם בדוי) . השופט בוקובסקי רשם בפסק דין על המעילה באמון שנתן בשירותי הרווחה:"שירותי הרווחה מעלו באמון שניתן בהם על-ידי בית המשפט לנוער. בית המשפט לנוער נתן צו להוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, והעברתה למשמורת שירותי הרווחה שיקבעו את מקום הימצאה, והנה מסתבר שבמשך שלוש שנים היא נמצאת במשפחה אומנת אשר אין באפשרותה לענות על צרכי הקטינה".

לחץ וסחיטה העובד הסוציאלי מפעיל "סיר לחץ" על הלקוח כדי שיסכים להוציא הילד/חסוי מהבית, עקב שיקוליהם הזרים. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים."

מניפולציות – העובדים הסוציאליים משתמשים במניפולציות להעביר את ילד מחזקה אחת לשניה כמו חפץ. בפרשת העברת ילדה בפתאומיות ממשפחת אומנה לאימוץ השופט בוקובסקי מותח ביקורת חריפה על הבקשה שהוגשה לאישורו. זו "בקשה שהוגשה באופן מניפולטיבי, תוך הטעייה, רמיה, והונאה של בית המשפט", כותב בוקובסקי. עובדת הסעד דיווחה כי לא הצליחה לאתר את סבתה של הילדה – דיווח שבוקובסקי הגדיר כ-"מוזרה בלשון המעטה, ואף בלתי אמינה". בוקובסקי התרשם, כי עובדות הסעד ניסו להתעלם מסבתה של הילדה ולמנוע ממנה זכות לשימוע.
ניצול סמכות הוצאת הילד מהבית משיקולים זרים ולא ע"פ מה שנקבע ע"פ חוק. בפסק דין של בית המשפט העליון על עובדת סוציאלית שרצתה להוציא ילדים מחזקת אימם למרכז חירום קבע השופט ברק שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. וודאי שאין לנקוט בהליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה".

סחבת העובד הסוציאלי פועל בדרך של סחבת גם כאשר מדובר בעגמת נפש של המשפחה וגרימת נזק ליד/חסוי, ידוע על עשרות הורים בבאר שבע שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים, וכן על פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון ובכך גרמה לעיכוב חאב לראות את בנו.

רכילות ועלילות בתסקיר לשם רצח אופיבתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של פקידת הסעד שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

הפקרה ומוסר כפול – לאחר הוצאת הילד/חסוי, ממשפחתו פקיד הרווחה יתעלם ממצבו ויציג באופן שיקרי שמצבו טוב כביכול. תמר (שם בדוי) שנשלחה למשפחת אומנה, נאנסה ועברה התעללות, מספרת: "אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי". ידועה גם הכתבה על הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחת אומנה – לשכת הרווחה גנזה את התיק, ועוד התעללויות במשפחות אומנה ופנימיות …

מרמה והפרת אמונים – מדובר בעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה של עיריית רמלה אשר הלוותה כמאה אלף דולר מלקוחה ולא החזירה. השופט כתב בגזר הדין: "מדובר במעילה קשה של הנאשמת באמון שניתן בה. הנאשמת גם הוסיפה חטא על פשע וטענה באוזני בני המשפחה, כי היא מעניקה להם טיפול מיוחד, לאור אותן הלוואות, ואף מסרה לידיהם שוברי נסיעות במוניות, שוברים הממומנים על ידי העיריה. אין ספק, כי מעשי הנאשמת חמורים. אין ספק, כי הנאשמת ראויה לעונש מאסר בפועל".

הטעיית וטיוח תלונות על פקידות סעד לא מטופלות – העדר פיקוח דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.

בזבוז זמן וכסף – התשה פיסית ונפשית : עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה. השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי, מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

שיקולים זרים – ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זרים. בוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון. כן ידוע על מקרה שפקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה.

פקידי הסעד רואים ביוצאי אתיופיה וחבר העמים "טרף קל" – חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. יש מקרים רבים של משפחות עולים (לרבות יוצאי אתיופיה) שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם. פקיד הסעד גם מנצלים קשיי שפה של העולים, ואת השוני התרבותי שלהם על מנת להשלים את המכסות של המיטות בפנימיות, מעונות, משפחות אומנה, אימוצים, ועוד.

האזרח נדרש לפקוח את עיניו כאשר הוא בא בעניין כלשהו עם העובדים הסוציאליים בלשכת הרווחה. מדובר במערכת משומנת ומניפולטיבית הפועלת בשפה אחת ודברים אחדים..
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין


.
קישורים: