חיותה כוחן עומר – שופטת כמבוקש

חיותה יוחן כמבוקש
חיותה כוחן – כמבוקש

מתוך דף פייסבוק Moshe Halevi , 08.08.2017 :

נציב התלונות מצא תלונה מוצדקת נגד השופטת חיותה כוחן שנתנה צו להמשך תפיסת מחשבים: פגעה בזכות הקניין ובזכות החשודים להגיב לבקשות המשטרה. נקבע כי מדובר באתיקה קלוקלת של השופטת כוחן.

פרשת "טרור רשתי" / "השופטים הנוקמים":
שופטת שלום נתנה צו לתפיסת מחשבים וציוד יקר ערך בהחלטה לקונית מבלי שבעלי החפצים יישמעו בבית המשפט. נציב תלונות הציבור על שופטים מצא את התלונה כנגד השופטת חיותה כוחן עומר, מוצדקת.

ביום 27/02/2017 תפסה המשטרה מחשבים וחומרי מחשב אחרים של חשודים, בהם ציוד של חשודים שנעצרו באותו היום, בהם לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר. נתפס גם ציוד המחשבים של משה הלוי ששוחרר באותו הערב, נתפס.

ביום 05/03/2017 פנתה המשטרה (מפלג הונאה תל אביב) בבקשה לבית המשפט השלום לקבלת צו להמשך תפיסת המחשבים וחומרי המחשב. הבקשה הוגשה לפי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), קרי – בקשה להמשיך ולהחזיק בתפוסים לאחר שחלפו 6 חודשים מעת תפיסתם, למרות שחלף פחות משבוע מיום התפיסה. המשטרה ביקשה להחזיק בחפצים עד לתום ההליכים המשפטיים, למרות שלא הוגש אז כתב אישום כנגד אף חשוד, ובפרט לא הוגש כתב אישום עד זמן זה כנגד המתלונן, משה הלוי.

השופטת חיותה כוחן עומר נתנה החלטה לקונית "כמבוקש". עוד כתבה בכותרת ההחלטה כי לא מדובר כלל בפריטים יקרי ערך…

להורדת / צפייה בהחלטת "כמבוקש" השופטת חיותה כוחן בניגוד לחוק ולכללים הקלק כאן

משה הלוי הגיש תלונה כנגד השופטת חיותה כוחן, בגין ההחלטה הלקונית ואי הזמנתו לדיון לפני מתן החלטה סופית כלשהי בתפוסים (תלונה 259/17). בעבר התלונן הלוי בעניין דומה והנציבה דאז טובה שטרסברג כהן, מצאה את התלונה מוצדקת (תלונה 120/08).

נציב תלונות הציבור על שופטים אליעזר ריבלין מצא כי תלונה שהגיש משה הלוי כנגד השופטת חיותה כוחן, היא מוצדקת, וכתב בהחלטה מפורטת על הבעייתיות במתן החלטות במעמד צד אחד לעניין חפצים תפוסים. השופט ריבלין קבע כי מדובר בבעיה אתית וכי נפגעה זכות הקניין של בעלי החפצים שלא הוזמנו להשמיע את דברם לפני הארכת זמן התפיסה.

יחד עם זאת, מאחר וחלק מהתפוסים הוחזרו בהמשך למשה הלוי, לפי בקשה אחרת לבית המשפט (במספר תיק אחר) לא מצא הנציב ריבלין לקבוע כי שאר פריטי התלונה מוצדקים מאחר והתלונה מוצתה, ולמרות קביעותיו כי יש ממש בתלונה והפרקטיקה שנהגה בה השופטת כוחן, היתה לא תקינה.

הנציב ריבלין דחה את הסבריה של השופטת כוחן עומר, גם לטענות כי קיימים תקדימים משפטיים למתן החלטות על חפצים תפוסים במעמד צד אחד ללא זימון בעל החפץ ושמיעת טענותיו.

תלונה מוצדקת נגד השופטת חיותה כוחן

לצפייה / הורדה – תיק תלונה 259/17 – תלונה מוצדקת משה הלוי נגד השופטת חיותה כוחן עומר על החלטת "כמבוקש" לתפיסת חפצים בניגוד לחוק ולכללים.

Document-page-001
חתימת "כמבוקש" חיותה כוחן עומר

 

להלן החלטת נציבות תלונות הציבור על שוטים על התנהלות חיותה כוחן:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

 

משה הלוי פייסבוק

 

 

מודעות פרסומת

ציון קאפח שופט מחוזי ת"א שיבש הליכי משפט קיים "בירור פרטי" עם עד בחקירה שלא בידיעת בעלי הדין – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ינואר 2015 – ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

משה הלוי – תלונה לנתל"ש נגד השופט ציון קפאח ביהמ"ש מחוזי ת"א, קובץ pdf

הנציב ריבלין קבע כי תלונה שהגיש משה הלוי הלמו נגד השופט ציון קאפח נמצאה מוצדקת: קפאח ניהל "בירור פרטי" עם עד חקירה שמסר עדות במשטרה בתיק, שלא בידיעתם של בעלי הדין. נקבע כי יש להקפיד על הנוהל הרגיל של בירור אל תוך כותלי בית המשפט.

השופט ציון קפאח קיים התייעצות עם איש מקצוע באופן פסול, ולראיה: התברר שמר ירדן ירדני הוא גם עד בחקירה.

בתלונה שהוגשה נגד השופט קאפח על ידי משה הלוי (הלמו) , נטען כי השופט קאפח עשה בירור עצמאי ללא ידיעת הצדדים ובפרט ללא ידיעתו של הלוי, עם אחד העדים שהעידו במשטרת ישראל בפרשת "הפריצה" (שלא היתה) לנט המשפט. המדובר במר ירדן ירדני, האחראי על מערכת "נט המשפט" בהנהלת בתי המשפט.

בתגובה לתלונה, מסר השופט קאפח שלא דיבר עם ירדן ירדני.
אלא שהפרקליטה לילך תמיר מפרקליטות מחוז חיפה סתרה את דבריו של השופט קפאח וסיפרה ששמו של ירדן ירדני עלה בדיון על ידי השופט עצמו:
"בתגובה לתלונה מסרה עורכת הדין תמיר, אשר ניהלה את התיק מטעם פרקליטות המחוז, כי למיטב זיכרונה, השיחה אותה הזכיר כב' השופט בעת הדיון השני, עם מר ירדני, עסקה באופן בו מוצגים מסמכים באתר "נט-המשפט".

הנציבות ביררה את הדברים גם עם ירדן ירדני, והוא דווקא אישר שהשופט קאפח פנה אליו בדואר אלקטרוני דרך יואב ברונשטיין מנהל ההטמעה בהיכל תל-אביב, וביקש לדעת כיצד מערכת נט המשפט פועלת. ירדני אף מסר לנציבות את התכתובת בינו לבין השופט קאפח. קאפח נתפס בהסתרה ובשקר.

"מר ירדני צירף לתגובתו פנייה בדואר אלקטרוני ששלח כב' השופט ביום 18.6.14 למר ברונשטיין בה נכתב:
"בהמשך לשיחתי איתך, ובקשר לתיק הנדון בפניי, להלן מספר שאלות:
  1. לכאורה, המבקש לעיין בתיק צריך להגיש בקשה על פי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) התשס"ג-2003.
  2. מנגד, קיימת מציאות בה תיקים חשופים לעין כל ובכלל זה מידע אישי, מידע רפואי, מספר ת.ז., כתובת וכיו"ב.
  3. אבקשך לבדוא ולהבהיר כדלקמן:
3.1 האם מחזיקי כרטיסי חכם – למעט עובדי מערכת המשפט – ובכלל זה עו"ד ועיתונאים יכולים להיכנס לתיקים שהעיון בהם לא נאסר מכוח חוק, זאת באמצעות נט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון ומה המסמכים אשר יהיו גלויים לעיניהם.
3.2 מהו המידע אשר יהיה גלוי בפני אזרח הנכנס לנט המשפט דרך אתר ביהמ"ש העליון.
3.3 ערכתי כעת ניסוי עם הסטודנט העובד עמי שהינו מנוי פרטי של אתר נבו. במסגרת החומר המשפטי הם מפנים לכתבי טענות הכוללים פרטים אישיים ומידע אישי. בירור שערך הסטודנט מול נבו מעלה כי כתבי הטענות הועברו אליהם ישירות ע"י ב"כ הצדדים".
מר ברונשטיין העביר את שאלותיו של כב' השופט למר ירדני שהשיב על השאלות בדואר אלקטרוני למר ברונשטיין בהאי לישנא:
"עו"ד, בשונה מעיתונאים, אינם יכולים לעיין במסמכים של תיקים הפתוחים לציבור, אם אינם מייצגים מי מהצדדים בתיק (בתיקים אלה יש להם הרשאות בדיוק כמו לציבור הרחב, למרות שהם מזוהים עם כרטיס חכם).
להבדיל, עיתונאים, יכולים לעיין במסמכים בתיקים הפתוחים לציבור בלבד.
המסמכים היחידים הנגישים לציבור הרחב (מי שאינו צד בתיק) הם כל המסמכים המתויקים בתיקיות החלטות ופסקי דין אשר רמת החיסיון שלהם היא פתוח לציבור בלבד.
בית המשפט העליון אינו עובד בנט המשפט אלא במערכת ייעודית משלו. שם לא נסרקים מסמכים בכלל, ולכן כתבי הטענות אינם חשופים לציבור. ביהמ"ש העליון מפרסם אך ורק החלטות ופס"ד, וכמובן רק בתיקים הפתוחים לציבור. לא ברור לי את אשר ראה העוזר המשפטי של השופט מאתר תקדין".
פעולתו של השופט קאפח נוגדת את שיטת המשפט בישראל, השיטה האדברסרית, שבה הצדדים מביאים את הראיות והטענות ולשופט אסור לעשות חקירה פרטית ללא ידיעת הצדדים להליך, וכך נקבע על ידי ריבלין:


"נראה, כי בתגובתו לתלונה לא דק כב' השופט פורתא ונמנע מלהתייחס, בין היתר להתכתבות שניהל בדואר אלקטרוני בעניין שנגע לחלק מהשאלות שהתעוררו במשפט. כתוצאה מכך, הייתי עלול לבוא לכלל מסקנות מוטעות.
משהובהרה השאלה העובדתית – אפנה לגופם של דברים ולשאלה האם ראוי ששופט יפנה ביוזמתו – מחוץ לאולם בית המשפט – לגורם כלשהו על מנת לקבל ממנו הסבר לסוגיות מסוימות הנדונות בפניו או הקשורות אליהן? ואם פנה, האם לא מן הראוי היה ליידע את הצדדים על כך או להזמין את אותו גורם למתן עדות בבית המשפט, שאז יוכלו הצדדים להפנות אליו שאלות?"

לפי העולה מהחלטת הנציב בתלונה, התברר שגורמים בהנהלת בתי המשפט ובפרקליטות, שוחחו עם השופט קפאח מחוץ להליך המשפטי, במטרה למנוע מהלוי את קבלת הקבצים והחפצים, ובכך שיבשו הליכי משפט.
עוד עולה, כי לא מובן סירבו של השופט לתעד בפרוטוקול את החזרת מוצגים למר הלוי, אף שהתבקש לעשות כן על ידי מר הלוי ועל ידי המשטרה.
התלונה נגד השופט קאפח נמצאה מוצדקת.
מצורפת ההחלטה של הנציב.

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש

ציון קאפח בימ"ש מחוזי ת"א שיבש מהלכי משפט ושוחח עם עד חקירה בלא ידיעת הצדדים – החלטת אליעזר ריבלין נתל"ש