מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה – מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים

דורית ביניש - מדיניות כושלת בתי משפט לענייני משפחה ונוערמרץ 2011 – הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות פקידי סעד בבתי משפט, לשון הרע, כפיית טיפולים פסיכותרפיים בעשרות אלפי שקלים תוך איום שאי שיתוף פעולה תוביל לניתוק ההורה מילדיו. העובדות הסוציאליות ובתי משפט לענייני משפחה ונוער טוענים שהם עושים "מלאכת קודש", ואולם הצטברו עדויות מצמררות על ניתוק הורים מילדיהם למשך שנים, פגיעה נפשית ופיזית בלתי הפיכה בפרט ובמשפחה.

בעתירה 2111/11 שענייניה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות ב"טיפולן" בהסדרי ראיה בין הורים לילדיהם:

הפניה אוטומטית למרכז קשר של ההורה הלא משמורן על כל סירוב של ההורה המשמורן
סעיף 21 : "די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית מכל סיבה שהיא על מנת שהמשיב (רשויות הרווחה) יפנה את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשירותי מרכז קשר".

משרד הרווחה ופקידות סעד מתפקדים כרשות שיפוטית
סעיף 14: המשיב (משרד הרווחה) מופקד על מתן שירותי עזר לבתי משפט במסגרת מאבקי משמורת והסדרי ראיה. בפועל משמש כרשות שיפוטית המוציאה לפועל של ההחלטות בענייני הסדרי ראיה. הורים משמורנים אינם יכולים לראות את ילדיהם אלא אם כן הסכימו להכפיף לסמכותם של הנתונים לפיקוחו של המשיב: פקידות הסעד. עבודתן של פקידות הסעד מונחית על פי "הוראות התע"ס".

בתי משפט לענייני משפחה משמשים כחותמת גומי של פקידי הסעד
סעיף 22: "בדרך כלל בית המשפט למשפחה לא מקיים איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראיה".

מרכז קשר משמש כאמצעי למבחן ההורה והילדים
סעיף 23: "במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות".

הליך ביורוקרטי מסורבל ויקר ליציאה ממרכז קשרסעיף 23: "(גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז קשר)"

מרכז קשר – אמצעי הענשה
סעיף 24: "מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת למרכז קשר כתחליף מקובל ונורמלי להסדרי ראיה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראיה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה".

ועדות רווחה מיותרות מייצרות סחבת ביורוקרטיה ונזק לילדים ולהורים – מדיניות שקרים ועלילות
סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במישמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה. אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד

ניסיון מלאכותי לאמץ הסכמות להסדרי ראיה
סעיף 33: הניסיון לאמץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראיה הוא מלאכותי ואינו פרקטי, מפני שצד אחד נכנס למשא ומתן על הסדרי ראיה כאשר הילד כבר בחזקתו, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים בגלל העדר הסכמות

יד קלה של גורמי רווחה ובתי משפט לענייני משפחה בשליחת הורים וילדיהם למרכזי קשר
סעיפים 35-36 : בין הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן… מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים ולפעמים שנים. לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי משפט וגורמי רווחה קלה מאוד בשליחת הורים למרכזי קשר.

מרכזי קשר – תעשיית זבל מזיקה
סעיף 37: מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים שבין ההורים לילדיהם, מייצרים בקשות אינספור לבתי משפט והיווצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתוכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין הורים לילדיהם.

פתרון מרכז קשר להורדת עומס מבתי משפט לענייני משפחה – עצלנות בתי משפט לענייני משפחה
סעיף 38: נטען שמרכזי קשר הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.

הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה משתמשים בסיסמאות במקום עובדות כהצדקה לפשיעה באזרח
סעיף 39: כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו/אימו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
.


.
קישורים:

סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה

דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה.
האזינו לאמא ל' מספרת על מדיניות הרווחה הנוקשה.
רשת א – "השעה האזרחית" – יעל צדוק
.
.

"עשו ממני מפלצת" – סיפורה של אם, שעובדי לשכת הרווחה הרצליה לקחו את בנה – בגלל "התרשמות" של פקידת הסעד

דע/י כי בלשכת הרווחה ברשות המקומית ישנם עובדי עירייה הנקראים פקידי סעד ועובדים סוציאליים. עובדי עירייה אלו נמדדים על "מכסות" של כמויות הילדים שהם מנתקים ממשפחתם למסגרות השמה חוץ ביתית, על מנת לשמור ולהגדיל את תקציבי הרווחה.
עובדים אלו כותבים דוחות ותסקירים מסולפים לבתי המשפט לענייני משפחה ונוער, עלילות שווא כנגד בני משפחה והורים מסורים, והמלצות לקרוע את הילד מביתו ומשפחתו. פקידים אלו ממדרים את ההורים מדברי הרמייה שרשמו עליהם, כדי שלא יוכלו להתגונן.
בנוסף הם מקיימים וועדת החלטה רוויה ניגוד עניינים ושיקולים זרים המתבססת על העלילות שרשמו בדוחותיהם. ה"מומחים" הקבועים בוועדות אלו לכאורה מקיימים דיון, אך מטרת הוועדה היא לתת גיבוי לפקידי הסעד, ולשבור את רוחם של ההורים ולהכשיל אותם.
בתי המשפט לענייני משפחה וחוק הנוער הם חותמת גומי של התסקירים ודוחות אלו, משרד הרווחה מודה בכך. לאחר שהילדים מוצאים מביתם הם נשלחים למסגרות השמה חוץ ביתית ללא פיקוח ומעקב. גם על העובדים הסוציאליים ופקידי הסעד אין פיקוח.
.
זהו סיפורה של איילת (שם בדוי), אם חד הורית לילד, שנפלו קורבן לעובדי הרווחה של עיריית הרצליה. המאמר "עשו ממני מפלצת" , קרן שלהבת , LOCAL הרצליה , יוני 2009 – בתוספת הערות

"אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות את בני, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה", כך מאיימת איילת (שם בדוי), שבנה הוצא מחזקתה, לאחר שנחשדה כי התעללה בו. איילת מכחישה כי הכתה את בנה: "אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל" כבר חודשיים שאיילת, תושבת הרצליה, בת 34, לא ראתה את בנה בן הארבע, שהועבר מחזקתה על ידי הרשויות למשפחת קלט בטענה כי עבר התעללות.
.
העלילה – הרווחה מעלילים ולוקחים את הילד
איילת, שמאז שבנה נלקח ממנה הפכה לשבר כלי, מכחישה כי התעללה בבנה ומספרת על רצונה העז לשוב ולראות את בנה. איילת: ''מאז המקרה אני לא ישנה. לקחו לי את הבן ללא סיבה, ומאז לא אפשרו לי לראות אותו. נתתי לבני את כל מה שהיה לי ואף יותר. לפני חודשיים הגיעו מהרווחה והוציאו את הילד מהגן בטענה שהתעללתי בבני, דבר שלא היה ולא נברא''.

לפני חודשיים הגיעו גורמים מהעירייה לגן הילדים של ר' בנה של איילת והוציאו אותו מהגן לחקירה במשטרה, בחשד כי אמו הכתה אותו. מאז נלחמת איילת לטיהור שמה ולהחזרת בנה הביתה.

איילת: "הכל התחיל מזה שאנשים שמסוכסכים איתי התלוננו במשטרה שאני לא מטפלת כראוי בבני ומכה אותו. זמן קצר לאחר מכן ארעה שריפה בדירה של אמי שם התגוררתי. העירייה סדרה לנו חדר בבית מלון. במלון הילד היה מאוד משועמם. הוא התחיל להשתולל ונתקל באחד השולחנות. כתוצאה מכך הוא נשרט קלות. למחרת הגיעו מהרווחה לגן ולקחו לי את הילד. מאז לא נותנים לי לראות את הילד, למרות שבית המשפט קבע שאני ובני צריכים להיפגש".

אין תיק במשטרה אין ראיות
בכל זאת, לא מוציאים ילד מזרועות אמו כל כך מהר

"כל מי שמכיר אותי יכול להעיד איזו אמא אני. נתתי לבני כל מה שהיה לי ואף יותר. עובדה גם שהחוקרים במשטרה שחקרו אותי שחררו אותי מחוסר ראיות. נעשה לי עוול גדול. אני לא מסוגלת לישון ולפעמים לוקחת כדורי שינה. הלילות שלי מאוד ארוכים וקשים. במשטרה טענו שהיו לו חתכים, דבר שאינו נכון. עשו ממני מפלצת. זה נכון ישנן אמהות רעות, שמתעללות אבל זה לא אני. אני אתן את הנשמה שלי עבור בני, הוא יקר לי יותר מכל".

מדוע לא מאפשרים לך לראות את בנך?
פקידי הרווחה מכשילים את הקשר בין האם לבנה
"פניתי לרווחה על מנת שיתנו לי לראות אותו, אך הם טוענים שהילד לא רוצה לראות אותי. בתאריך 22.3 זמן קצר לאחר שהוא נלקח מהגן אפשרו לי לראות אותו במרכז הקשר. הייתה לנו פגישה מדהימה, אולם מאז אף אחד לא טרח להפגיש בנינו שוב".
פקידי הרווחה אינם מכבדים את החלטות בית משפט לנוער
בדיון שנערך בבית המשפט לנוער בתל אביב קבעה השופטת כי בנה של איילת צריך לעבור אבחון, שלאחריו תגובש עבורו תוכנית טיפולית על מנת שיוכל לשוב ולהיפגש עם אמו בהקדם האפשרי. לטענת איילת, על אף קביעת השופטת, היא טרם זכתה לראות ולחבק את בנה הקטן.
פקידי הרווחה גורמים נזקים לאם ובנה
"אני יושבת כאן בחדר של בני על המיטה החדשה שקניתי לו. המיטה עליה לא ישן ולו לילה אחד. לקחו לי את הילד ואפילו לא הגיעו לכאן לראות את הבית ששכרתי, את החדר והדברים שקניתי לו. אני שבורה ולא יודעת מה לעשות. אני לא מתכוונת לוותר ואלחם עד כוחותיי האחרונים. יש לי עורכת דין שנלחמת עבורי. אני רוצה שבני יחזור הביתה, אבל בינתיים לפחות שיאפשרו לי לראות אותו. לא ייתכן שינתקו ככה ילד מאמו ויגרמו לו צלקות נפשיות בעתיד. נודע לי שהוא התחיל לעשות את צרכיו במכנסיים, דבר שלא היה בעבר".

ניסית לדבר עם הרווחה?
פקידי הרווחה מתעלמים מהאם
"פעם אחת? הם לא מתייחסים אליי וטוענים שבני לא מוכן לראות אותי. אם בימים הקרובים לא יאפשרו לי לראות אותו, אני מתכוונת להקים אוהל מחאה שכולם יראו מה מעוללים לי".
עיריית הרצליה מתחמקת ממתן הסברים על מחדליה ומנצלת את החיסיון החד צדדי.
מהעירייה נמסר: "לא נוכל להגיב לגופו של עניין הנוגע לחיסיון קטין. ככלל, גורמי הרווחה בעירייה עושים את המוטל עליהם מתוך שיקולים לרווחתו ומצבו הנפשי של הילד".

קישורים: