הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות

הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

צ'רניאק. העובדה הוכחה [צילום: בוצ'צ'ו]

רת"ק 11987-10-14, הנהלת בתי המשפט נ' לורי שם-טוב / החלטה

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתה של ההנהלה לערער על חיובה לפצות בלוגרית שהוחזקה אזוקה בפרהסיה וחייב אותה בתשלום הוצאות בסכום הכפול מכלל הפיצוי בו חויבה בתביעות קטנות
  
הפסד נוסף להנהלת בתי המשפט במאבקה מול הבלוגרית והפעילה החברתית לורי שם-טוב. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עופרה צ'רניאק, דחתה (18.1.15) את בקשת ההנהלה לערער על חיובה לפצות את שם-טוב, ואף חייבה אותה בהוצאות בסכום כפול מכלל חיובה המקורי.

שם-טוב הגישה תביעת פיצויים בטענה שהוחזקה אזוקה בפרהסיה במשך למעלה משעתיים (ע"י מאבטחת מרינה אוסיפוב), לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה דיון בבית המשפט למשפחה (שופט נפתלי שילה). בית המשפט לתביעות קטנות קבע, כי משמר בתי המשפט אכן פעל שלא כדין, במיוחד לנוכח העובדה שקיימת תחנת משטרה סמוכה ושניתן היה להעביר אליה מיידית את שם-טוב. הנהלת בתי המשפט חויבה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות של 700 שקל.

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

הנהלת בתי המשפט (עו"ד אהרון גל) ביקשה לערער על פסק הדין, לבטלו ולהעביר את הדיון לבית משפט השלום. הבקשה כללה, על נספחיה, למעלה מ-200 עמודים במטרה להוכיח ששם-טוב היא תובעת טרדנית. אולם כבר בדיון המליצה צ'רניאק למדינה לחזור בה מן הבקשה – ומשזו סירבה, נדחתה הבקשה.

צ'רניאק אומרת, כי אין מקום להעסיק את בית משפט השלום בדיון על 2,200 שקל, כאשר "גם עורך דין גדול שבגדולים לא יוכל לשנות מהעובדה שהוכחה והיא כי המשיבה הושבה אזוקה זמן רב בפומבי עת שהיה ביד המאבטחים להחזיקה במעצר במקום מוצנע יותר בבית המשפט". בשל סירובה של המדינה לחזור בה, חייבה אותה צ'רניאק בתשלום הוצאות נוספות בסך 5,000 שקל.

הנהלת בתי המשפט התעקשה - ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015
הנהלת בתי המשפט התעקשה – ותשלם עוד הוצאות , איתמר לוין , news1 , ינואר 2015

התנהלות פרזיטית קלוקלת הפרקליטים עו"ד אביתר אסף ואהרון גל מול בית משפט לתביעות קטנות

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטתחלואי מושב הליצים של שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה שמונע מאמא וילדיה להיפגש במשך 5 שנים בדלתיים סגורות, ללא ראיות, וללא סיבה אובייקטיבית בהתנהגותם ותפקודם, אלא ע"פ עלילות ומעללי פקידות סעד.

אוקטובר 2014 – מדובר במעצר ברוטלי של האמא ל' על ידי מאבטחי בית משפט לענייני משפחה רמת גן בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. עילת המעצר היתה כי ל' מחזיקה מכשיר הקלטה מה שלא נמצא בחיפוש מאוחר יותר. האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין מה- 16 בספטמבר 2014 ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין (סעיף 36): "סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סכום של 2,200 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל". – נכון ל- 21.10.2014 לא שילמה הנתבעת (המדינה מיוצגת ע"י עו"ד פרקליטים אביתר אסף ואהרון גל)

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן
מאבטחת מרינה אוסיפוב – עצרה בברוטליות את האמא ל' והוחזיקה אותה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים.

רמיית פרקליטות המדינה ונציגיה עו"ד אסף אביתר ואהרון גל

הפרקליטים מטעם המדינה (הנתבעת) פעלו בדרך רמיה. מצד אחד שלח עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014 מכתב לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט, מה שלא ביצע. מצד שני כעבור 4 ימים שלח עו"ד אהרון גל ערעור לבית משפט מחוזי בן 228 עמודים לבטל הפיצויי של 2200 ש' שקבע בית המשפט. שופטת המחוזי עופרה צ'רניאק דחתה את הערעור של עו"ד אהרון גל, וחייבה את המדינה לשלם 5,000 שקלים לתובעת האמא ל'.. ראה החלטה שופטת צ'רניאק מה- 18.01.2015.

ביזו בית משפט לתביעות קטנות –  הפרקליטות ונציגיה עו"ד אביתר אסף ואהרון גל ביזו את בית משפט לתביעות קטנות בכך שלא שילמו סכום הפיצוי בסך 2200 שקלים ע"פ המועד שקבע בית המשפט בפסק הדין.

מרמים את האזרח הקטן – עו"ד אביתר אסף ואהרון גל פעלו גם בדרך רמיה בכך שלא ציינו מאומה במכתבם לתובעת האמא ל' על הכוונה בעוד 4 ימים להגיש ערעור של 224 עמודים, ומקום זה מרחו הבלים לכאורה הם מבקשים את פרטי חשבון הבנק שלה מאחר ואינם מצליחים לאתר אותה, בעוד שברור להם שלא יבוצע שום תשלום.
התנהגותו של עו"ד אביתר אסף, אהרון גל והפרקליטות מדיפים ריח נקמנות, בזבוז משאבי הציבור לשימוש בכוח השררה למטרות אפלות.

מזלזלים בהליך השיפוטי – להוסיף חטא על פשע טוען עו"ד אהרון גל בעזות ובזלזול כעילה בכתב הערעור כי בית משפט לתביעות קטנות נמנע מלהעביר את התיק לבית משפט השלום, בעוד שיכל לערער במועד ההחלטה ב- 16 ביולי, אלא משלא היה פסק הדין מה- 16 לספטמבר לרוחו החליט לערער גם על עניין זה.

להלן קטע מכתבת "הפרופורציות של הפרקליטות – החיוב: 2,200 שקל; הערעור: 228 עמודים" news1 , איתמר לוין, 21.10.2014

ההתנהלות של הפרקליטות נראית כמו נקמנות לשמה במי ש"העזה" לנצח חלק מהמערכת: הנהלת בתי המשפט. תראו אלו משאבים מגויסים כאן – לא כדי להגן על אינטרס ציבורי כלשהו, אלא כדי להגן על המערכת עצמה.

אולי במקום להתמודד עם ל', תבדוק הפרקליטות את ממצאיו העובדתיים של השופט איתי הרמלין? אולי היא תבחן האם יש הצדקה לאזוק אדם במשך שעות במקום פומבי, במקום לקחת אותו מיד לתחנת המשטרה? ואולי הפרקליטות גם תברר מדוע המשטרה משלמת מדי שנה עשרות מיליוני שקלים על פשלות שלה, והנהלת בתי המשפט לא מוכנה להשלים עם חיוב של 2,200 שקל? ובעברית פשוטה: אולי במקום לריב עם המראה, תפיקו לקחים?

….

הנהלת בתי המשפט הגישה (6.10.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשת רשות ערעור בת 228 עמודים על פסק דין נגדה שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. הבקשה עצמה כוללת 28 עמודים, ועוד 200 עמודים של מסמכים ומוצגים – והיא נוגעת לפסק דין שהיקפו הכספי 2,200 שקל.

מדובר בפסק דינו של השופט איתי הרמלין, שחייב את המדינה לפצות את שם-טוב ב-1,500 שקל ולשלם לה הוצאות בסך 700 שקל בשל איזוקה הממושך לאחר שנחשדה (שלא בצדק) כאילו היא מקליטה בניגוד לחוק דיון משפטי. הרמלין קבע, כי לא הייתה הצדקה להחזיק את שם-טוב אזוקה בפומבי שעות רבות, אלא היה צורך להעביר אותה מיד לתחנת המשטרה הקרובה.

עצם הגשת הבקשה היא מעשה חריג, ודאי מצד המדינה, שכן בתי המשפט המחוזיים נוהגים שלא להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות – בעיקר משום שכל מטרתם של בתי משפט אלו היא לסיים את ההליכים במהירות וביעילות. היקפה של הבקשה גם יקשה על שם-טוב להתמודד לבדה עם הערעור ועשוי לחייב אותה להזדקק לשירותי עורך דין, במיוחד כאשר הנהלת בתי המשפט מיוצגת בידי הפרקליטות – וגם זאת בניגוד לעקרונות היסוד של בתי המשפט לתביעות קטנות, החוסכים את הצורך בייצוג משפטי.

המדינה אומרת בפה מלא, כי היא הגישה בכוונה בקשה כה נרחבת – לדבריה, כדי להוכיח שבית המשפט לתביעות קטנות טעה כאשר דן בתביעה מלכתחילה. בערעורים מקובל לצרף אך ורק את פסק הדין עליו מוגש הערעור, ולא את התיק כולו – המצוי ב"נט המשפט" ומועבר לערכאת הערעור. במקרה זה, נראה שהמדינה צירפה את מלוא התיק מבית המשפט לתביעות קטנות, כולל כתב התביעה וכתב ההגנה, וכן בקשות ותגובות להן שעלו במהלך הדיון.

יצויין, כי אם היה בית המשפט לתביעות קטנות מחליט להעביר את התביעה לבית משפט השלום, הייתה המדינה יכולה ליהנות מייצוג משפטי. בכך היא הייתה זוכה ליתרון בלתי הוגן על שם-טוב, או שהאחרונה הייתה נאלצת לשכור עורך דין בתביעה שעמדה במקור על 5,000 שקל בלבד.

עוד תופעה חריגה בערעור היא העובדה, שאורך הבקשה עצמה יותר מכפול מפסק אליו היא מתייחסת. פסק הדין בבית המשפט לתביעות קטנות השתרע על פני 12 עמודים, ובקשת רשות הערעור תופסת כאמור 28 עמודים.

טענה תמוהה בולטת של המדינה היא ש"פסק הדין נשוא בקשה זו מעורר שאלות משפטיות הראויות לבחינת ערכאת ערעור". כידוע, פסקי דין של בתי המשפט לתביעות קטנות אינם מחייבים אפילו שופטים אחרים באותה ערכאה, כך שקשה להבין מדוע המדינה טוענת שבמקרה זה יש צורך בהכרעה של בית המשפט המחוזי בשאלות המשפטיות. המדינה גם מסתכנת בכך שהמחוזי יאמץ את קביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות, ובכך יקבע הלכה שתנחה את בתי משפט השלום. לפיכך עולה תהייה, האם הפרקליטות הביאה בחשבון סיכון זה.

בבקשת רשות הערעור טוענת המדינה, כי בפסק דינו של הרמלין היו שלוש טעויות קשות המצדיקות ערעור: הימנעותו מהלהעביר את התיק לבית משפט השלום, סירובו לאפשר להנהלת בתי המשפט להיות מיוצגת בידי עורך דין והטלת החבות על המדינה בשל איזוקה של שם-טוב. הבקשה הוגשה בידי עו"ד אהרון גל מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

מכתב עו"ד אביתר אסף ב- 2.10.2014  לתובעת האמא ל' בו הוא מבקש פרטי חשבון הבנק לשם יעביר סכום הפיצויים שקבע בית המשפט

מושב הלצים של נפתלי שילה רמת גן

שופט משפחה נפתלי שילה רמת גן - התנהגותו מדיפה שחיתות ורמיה - פוגע קשות באמות הציבור בבית המשפטדוד המלך עליו השלום היה אומר: "אַשְׁרֵי הָאִישׁ- אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ, בַּעֲצַת רְשָׁעִים; וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים, לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים, לֹא יָשָׁב" (תהילים א, א), וכלל ידוע הוא בתורה מהקל אל הכבד מכאן הסכנה הגדולה ביותר לאדם היא מושב לצים.

ספטמבר 2014 – מדובר בסיפורה של האמא ל' אשר אינה רואה ילדיה מזה 5 שנים משום שרשויות הרווחה סבורות כי כך זה לטובת הילדים. האמא ללא רבב נאבקת מזה 5 שנים בדיונים שיפוטייים מתישים פיסית נפשית וכלכלית בבית משפט לענייני משפחה רמת גן שופט נפתלי שילה ללא הועיל.
נפתלי נוקט בשיטת הלץ, ומבזה את מוסד הרווחה ובית משפט למשפחה, הוא מקבל בלעגנות את הבלי פיהן של פקידות הסעד המרעילות בפיהן נגד האמא והופך את דברי הבלע לצווים שיפוטיים.

פרשת התפרעות המאבטחים מעלילת נפתלי שילה

מרוב שיעמום ובהשפעת הלציות החל נפתלי שילה להעליל ולהתנכל לאמא ל' ובאחד הדיונים העליל כנגדה כי היא מקליטה את הדיון ובכוונתה לפרסם את תוכנו. מה עשה? הרעיל בלחש המזימה באוזני העוזרת המשפטית שלו וזו פנתה לעמדת המאבטחים והרעילה על דיון בעייתי של מישהי שמצלמת ומעלה לאינטרנט דברים וחומרים מתוך בית המשפט.

מרינה אוסיפוב - מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן

לאחר הדיון נעצרה בברוטליות האמא ל' על ידי מאבטחי בית המשפט בראשות המאבטחת מרינה אוסיפוב והוחזקה באיזור פתוח לקהל של בית המשפט למשך כשעתיים ועשרים דקות כשהיא אזוקה בידיה – חלק מן הזמן כשהידים מוחזקות מאחורי הגב וחלק מן הזמן מלפנים. בסיום פרק זמן זה הגיעו אנשי משטרת ישראל (מרחב דן) לבית המשפט ולקחו את האמא ל' לחקירה בתחנה. בחקירה לא נמצאו ראיות לביסוס החשדות שהוזכרו לעיל.

האמא ל' פנתה לבית משפט לתביעות קטנות לבירור ההתפרעות האלימה של מאבטחי הנהלת בתי המשפט – מרינה אוסיפוב. בפסק הדין ת"ק 3758-06-14 שם טוב נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט, קבע כב' השופט איתי הרמלין:

"ספקות גדולים התעוררו אצלי באשר לנוסח ההודעה על העיכוב שהשמיעה המאבטחת באוזני גב' שם טוב – האם הוזכרה רק הקלטה או גם החשד בצילום הדיון."

השופט קבע בנוסף:

"הראיות שסקרתי לעיל שכנעו אותי כי גב' שם טוב הוחזקה עצורה ואזוקה במשך כשעתיים ועשרים דקות בבית המשפט לענייני משפחה מבלי שבוצעה פעילות חקירתית כלשהי לבירור החשד נגדה, וזאת בהמתנה לשוטרי משטרת ישראל, שהוזמנו על ידי המאבטחים בטלפון כדי שיקחו אותה לחקירה. כל זאת, כאשר תחנת המשטרה נמצאת בסמוך ממש לבית המשפט.

חלק מן הזמן הייתה גב' שם טוב אזוקה כשידיה מאחורי גבה וחלק מן הזמן היו ידיה אזוקות לפני גופה.

עוד השתכנעתי גם כי משך הזמן שבו הוחזקה גב' שם טוב אזוקה בבית המשפט הוא משך הזמן הרגיל שבו מתעכב הטיפול במי שנעצרים בבית משפט זה.

השתכנעתי עוד שלמעט התנגדות פיזית לעצם אזיקתה לא נקטה גב' שם טוב לאורך האירוע כלשהו אלימות כלשהי."

השופט פסק בסעיף 18:

"החוק אינו אוסר על הקלטת דיון. כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע שאמנם עברה עבירה זו, ואזכיר כי בסיום החקירה לא נמצא דבר."

סוף דבר

מושב הלצים שמנהל נפתלי שילה מזה כחמש שנים ללא התקדמות לקביעת הסדרי ראיה בין האמא ל' לילדיה  מבזה את הנהלת בתי המשפט, רשויות הרווחה – פקידות הסעד סימונה שטיימנץ וניבה מילנר, המאבטחת מרינה אוסיפוב, ומהווה נטל על המערכת. נפתלי שילה בדרך רמיה מורח את הדיונים תוך פגיעה באזרח ומשפחתו בין מתוך פרזיטיות או תסביך כזה או אחר בענייני שררה.
אילולא היה נפתלי שילה מתעסק בענייני תיק המשפחה שעומד בפניו באפקטיביות ולא בוחל בפעלולים ותעלולים בבית משפט היה ניתן למנוע התבזות הנהלת בתי המשפט והמאבטחים.

וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם. ישעיהו ג , ד

בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה – פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט

בעקבות ההנהלות המקולקלת של השופט נפתלי שילה – פרקליטות מחוז ת"א תשלם לאמא ל' 2200 ש"ח – ת"ק 3758-06-14 ל' נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט

קישורים:

מושב הלצים של נפתלי שילה – פקידות הסעד סימונה שטימנץ וניבה מילנר מציגות תמונות קופים שלהן כדי להכפיש את האמא ל' – ספטמבר 2014  – פקידות הסעד תולשות ילדים וקשישים מבתיהם בשם "טובתם" בדלתיים סגורות וללא ראיות. מדובר בתעשיית סחר בילדים וקשישים, גזל רכוש הקשישים לאפוטרופסים מושחתים כגון העובדת הסוציאלית ירדנה נילמן, אקים אפוטרופסות, המרכז הישראלי לאפוטרופסות ועוד.
יחצנות מהווה נדבך מרכזי בתעשיה המזוהמת לסחר בילדים של סימונה שטיימנץ וניבה מילנר, ולכן כדי ליצור סימפטיה הן מופיעות בדיוני הסדרי ראיה בין הורים לילדים עם תמונתן בדמות קוף , וכדי להסיט את הדיון הן שולפות את תמונות הקוף המוגדלות שלהן מהתיק ותוחבות אותם ישר לפרצופו של השופט (נפתלי שילה) מייללות ומרעילות בפיהן נגד האמהות כי הן פרסמו ברשת את פרצופן בדמות הקוף.

מדובר בהתנהלות מלוכלכת של עובדות ציבור המשבשות הליך שיפוטי חשוב בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים כדי להשפיע ולהסית את השופט נגד האמהות

סימונה שטיימנץ - משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
סימונה שטיימנץ – משתמשת בפרצופה דבוק על תמונת קוף להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר - משתמשת בפרצופה מחובקת על גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט
ניבה מילנר – משתמשת בפרצופה מחובקת עם גורילה להרעיל ולהעליל נגד אמהות בבתי משפט

כבוד השופט איתי הרמלין דחה בקשת פרקליטות המדינה לייצוג בבית משפט לתביעות קטנות נתבעת מאבטחת הנהלת בתי משפט

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות תל אביב – דחה בקשה של משרד המשפטים לייצוג על ידי עורך דין – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב

החלטה של כבוד השופט איתי הרמלין, בו קיבל את טענותיה של לורי שם טוב, התובעת את מרינה אוסיפוב מאבטחת בית משפט לענייני משפחה רמת גן, משרד המשפטים, הנהלת בתי משפט/חשב , בגין תקיפה, איזוק ומעצר שווא של אזרחית על ידי מאבטחת שלא הוסמכה לכך ושלא כדין. לורי שם טוב טענה לביצוע עוולה כלפיה של הפרת חובה חקוקה, מעצר שווא, נגישה, תקיפה וניצול לרעה של כוח המשרה.

משרד המשפטים הגיש תגובות עתירות דפים ונספחים בהם טען, כי הנתבעת מרינה אוסיפוב, מאבטחת בית משפט, זכאית לייצוג משפטי מטעם המדינה.
טענותיה של לורי שם טוב התקבלו על ידי כבוד השופט הרמלין, וכך נרשם בהחלטה:
"באופן פרדוקסלי הוגשה כאמור הבקשה לייצוג על ידי עורך דין כשהיא חתומה על ידי עורך דין. אם אין די בפרדוקס זה, הרי שעורך דין אריאל נתן, נימק את הבקשה לקבלת היתר יצוג בכך שלפי טענתו ממילא לפי הדין מותר יצוגה של המדינה על ידי עורך דין גם בבית המשפט לתביעות קטנות.
אף על פי שעורך דין אריאל נתן התעלם מהערתי על הפרדוקס הנעוץ בכך שבטרם אושרה בקשתו שהנתבעת תהיה מיוצגת על ידי עורך דין, הוא מגיש בשמה בקשות שונות.
אינני סבור כי לסמכות של היועץ המשפטי לממשלה להתייצב בכל הליך משפטי רלבנטיות לשאלה הנדרשת להכרעה. סמכות זו אינה קשורה לייצוגו של צד להליך משפטי, אלא בהצטרפות של היועץ המשפטי לממשלה להליך כמביע עמדה נוספת (וחשובה).
אינני סבור גם שניתן לקבוע שההסדר באשר לייצוג בבית המשפט לתביעות קטנות שלא על ידי עורך דין הוא דין כללי בעוד שההסדר באשר לייצוג המדינה על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה הוא דין מיוחד המסייג אותו.
נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה תומכות במיוחד בדחיית הבקשה לייצוג המדינה על ידי עורך דין בתיק זה.
מדובר במקרה מובהק שבו יצוג על ידי עורך דין יפגע בשוויון, כיוון שלצד השני אין כדאיות בשכירת שירותיו של עורך דין. מצב כזה בדיוק נועדו למנוע ההסדרים הקבועים בסעיף 63 לחוק בתי המשפט.
תביעה זו מתייחדת גם בזהותן של הנתבעות ובמיוחד זהותה של הנתבעת השנייה – הנהלת בתי המשפט. מראית פני הצדק מחייבת כי בתביעה נגד אנשי מערכת המשפט לא ינתן יתרון דיוני או אחר למי שנמנה על המערכת שבה מתנהל המשפט או למערכת עצמה, כשהיא צד להליך.
השורה התחתונה היא שאני דוחה את הבקשה לייצוג על ידי עורך דין."

לקריאת ההחלטה בקובץ pdf – הקלק כאן.

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה

כבוד השופט איתי הרמלין בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב – ת"ק 3758-06-14 לורי שם טוב נ' מרינה אוסיפוב, משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט/חשב – דחיית בקשת הנהלת בתי המשפט לייצוג משפטי בדיון בתביעה קטנה