הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח פגיעה בזכויות חוקתיות וחוקיות של הבלוגרים העצורים

22.02.2018 – רחוב הנרייטה סולד 4 תל אביב מול בניין הסנגוריה הציבורית. מחאה על אוזלת היד של הסנגוריה הציבורית נוכח ההליך הפלילי הלקוי המתנהל נגד הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר.


הבלוגרים מוטי לורי וצבי נעצרו ב- 27.02.2017 בגין פרסומים מכפישים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט על על שופטים ועובדי ציבור, והם עצורים עד עצם היום הזה ומשפטם טרם החל.
בתקופת מעצר הימים שנמשך עד ה- 06.04.2017 הובלו מוטי לורי וצבי במתחם בית משפט השלום בפרהסיה כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני עדשות מצלמות הטלביזיה, למרות שאין שום עבירת אלימות שבה נחשדו.
הסנגוריה הציבורית אינה פוצה פה או מוחה על פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים ועצורים כדוגמת מעצרם של מוטי , צבי ולורי.
צווי החיפוש שהוצאו באותה פרשה נגד מוטי , לורי וצבי וחשודים נוספים היו לקויים ובניגוד לחוק. לא צוין בהם מספר תיק בית משפט, שמו המלא של נשוא החיפוש, כתובתו, מהות החשד והעילה לחיפוש, ולא נומקה הסיבה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח העוול שנגרם לחשדים.
שופטת מעצרים אישרה החזקת הרכוש שנתפס עד תום ההליכים, ובמעמד צד אחד , הכל בניגוד לחוק. השופטת נימקה את התנהלותה הלא חוקית במילה אחת: "כמבוקש".
הפרקליטות שידעה על החקירה עוד שנתיים טרם המעצר, לא טרחה להכין תיק מסודר עם חומר הראיות ורשימת התכולה לנאשמים וסנגוריהם. וכך היו הנאשמים עצורים חצי שנה בהמתנה עד שחומר הראיות יהיה מוכן. אולם החומר אינו מוכן עד עצם היום הזה. בנוסף ללורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה אין גישה לחומר הראיות עקב תנאי כליאתה וכך נמנע ממנה זכות העיון בחומר הראיות, זכות שלה היא זכאית ע"פ חוק. בפרקליטות בצורה מזמזלת ממשיכה "לטפטף" מעת לעת חומר ראיות.
כשסיימה הפרקליטות להגיש את עיקר חומר הראיות, החליט השופט לעצור את הבלוגרים עד תום ההליכים. עילת המעצר: "מילים עלולות לפגוע". אם באמת המילים פגעו מדוע לא נואשמו הבלוגרים על תקיפה או שוד? האם עוצרים עד תום ההליכים עקב לשון הרע?

היכן הסנגוריה הציבורית?

הסנגוריה הציבורית טומנת ראשה בחולפברואר 2018 – שלשה בלוגרים עצורים מזה כשנה. מוטי לייבל וצבי זר במעצר בית ולורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה.
עילת המעצר הפטתית: "מילים עלולות לפגוע". על פי חוק המעצרים אינם אמורים להיות עצורים יום אחד. אלא שמדובר במערכת שיכורת כוח של פרקליטות ובתי משפט המדברים בשפה אחת ודברים אחדים (צוותא חדא).
והיכן הסנגוריה הציבורית האמונה על זכויות העצורים?
הסנגוריה הציבורית שותקת.

מחדלי הסנגוריה החלו עוד מתחילת הפרשה, כאשר הובלו הבלוגרים כשהם אזוקים בפומבי מול צלמים במתחם בתי המשפט להארכת מעצרם, על מנת לקדם את ההליך הפלילי בתקשורת וליצור חוות דעת שלילית בציבור נגדם.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
צווי חיפוש לא חוקיים וחיפוש בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות במעמד צד אחד בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות עם נימוקים לקונים ופטתים תוך פגיעה בזכויות חוקתיות
והסנגוריה הציבורית שותקת.
כליאה בתנאי עינויים בבידוד והפרדה של לורי שם טוב ואסירות אחרות במשך חודש וחצי ויותר.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
מעצר שנה שלמה והמשפט טרם החל
והסנגוריה הציבורית שותקת.
פגיעה בזכות עיון הנאשמים בחומרי החקירה בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
ועוד… ועוד..

פלייליסט – פרשת הבלוגרים

פלייליסט על פרשת מעצרם הממושך של לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר שנעצרו ביום 27.02.2017 למשך מעל 6 חודשים וטרם החל משפטם וטרם הוגש כל חומר הראיות ולכן באי כוחם אינם יכולים להגן עליהם כראוי. מדובר במעצר עקב פרסומים שונים ברשת האינטרנט נגד אנשי שררה מתחום המשפט והרווחה כגון שופטים ופקידי סעד.

דיון הארכת מעצר מוטי לייבל ועוד צבי זר בפני כבוד השופט הימן – 30.08.2017

אברהם הימן
אברהם הימן – מהי מסוכנות?

30.08.2017 – היום התקיים דיון בפני כב' השופט הימן בעניין הארכת מעצר מוטי לייבל ועו"ד צבי זר. כב' השופט הימן הקריא בקצרה את החלטתו להמשך מעצר הנאשמים ומצא שני סוגי ראיות עיקריות: ריות פורנזיות (חד משמעיות) לגבי יכולת הנאשמים לשלוט בבלוגים החשודים בשפת ביבים. וראיות מחקירות והאזנות. מדובר בראיות נסיבתיות ולא חד משמעיות. בעניין מסוכנות לא ידועה עד כה פגיעה כלשהי בגוף או בנפש עקב הבלוגים.
עד כה כל השופטים בשתי ערכאות כיוונו בשפה אחת ודברים אחדים להרשעת הבלוגרים ולו אף שופט אחד לא הטיל ספק מה שמראה אחדות המערכת השיפוטית בעניין הבלוגרים.
יצוין כי פעולתם של הבלוגרים היתה למען אוכלוסיות מוחלשות, בעוד שהאשמות הן על פגיעה בעובדי ציבור בעיקר בעלי כוח.

העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב ועו"ד צבי זר 110 ימים במעצר לא חוקי – תמונות

ת2ת1ת4110 ימיםת3ת6ת5ת10ת9ת8ת7מעצר לא חוקי23e7b-25d7259c25d7259525d725a825d72599

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים

זלזול באזרחים: המשטרה תשלם 35 אלף ש' על מעצרים לא חוקיים , עו"ד דוד מנע , נובמבר 2014 , פסק דין

לעיון בפסק הדין הקלק כאן

מחדלים חמורים של המשטרה והתנהגות שעומדת על סף התעללות נחשפו בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתו התקבלה תביעה לפיצוי של 35 אלף שקל על שורת מעצרי שווא.

שני התובעים – בעל ואישה – היו ממתנגדי תכנית ההתנתקות. באותה תקופה, הם היו כבני 18, והשתתפו בהפגנות ההתנגדות. בעקבות זאת, הוגשו נגד האישה שני כתבי אישום על עבירות התפרעות.

מאחר שהאישה הרבתה להיעדר מהדיונים בעניינה הוצאו נגדה צווי מעצר. בסופו של דבר, ההליך הפלילי הסתיים, היא הורשעה ונגזר עליה קנס של 1,000 שקל. גם נגד הבעל הוגש כתב אישום על התנהגות פרועה. אלא שלעומת אשתו, הוא לא ידע על קיומו.

כשנה וחצי לאחר שההליך הפלילי נגד האישה הסתיים, ביולי 2007, היא זומנה לעדות בתחנת המשטרה בקריית מלאכי. נאמר לה שמדובר בעניין הקשור בבעלה.

האישה, שסברה כי מדובר בעדות קצרה, הגיעה עם בנה – תינוק כבן חצי שנה – לתחנה. אלא שאז הודיעו לה השוטרים כי יש נגדה צו מעצר בשל הליך פלילי קודם. הם התעלמו מטענתה שמדובר בטעות, ואף איימו עליה כי בנה יילקח ע"י הרשויות.

בדיעבד הסתבר שמדובר בצו מעצר שהוצא בתקופת ההליך הפלילי, ובוטל עם סיומו. ואולם, האמת התגלתה רק כעבור כמה ימים, ולאחר שהאישה עוכבה שעות בתחנת המשטרה וטורטרה, יחד עם בנה, לתחנת המשטרה בתל-אביב.

האישה שוחררה בתל-אביב רק לקראת חצות, תשע שעות לאחר שהגיעה למתן העדות, כשהיא רחוקה מביתה ועם תינוק על הידיים. מאחר שלא היה לה איך לחזור, היא נאלצה ללון בת"א. יומיים לאחר מכן היא הגיעה לדיון בבימ"ש, שבו התברר שהמעצר התבצע על סמך צו מבוטל, והיא שוחררה.

מעצר השווא הראשון של בעלה, התובע, אירע בשעות היום, ערב תשעה באב 2007. התובע, אדם דתי, עמד בתור להיכנס להר הבית, ואז הודיע לו שוטר שהוא עצור כי יש נגדו צו מעצר ועליו לשלם קנס של 750 שקל כדי להשתחרר. אף אחד לא אמר לו למה נעצר. בסופו של דבר הוא שוחרר דקות ספורות לפני הצום.

כשנה לאחר מכן, התבקש התובע להגיע לתחנת המשטרה בקריית מלאכי למתן עדות בעניין משפחתי כלשהו. אז נאמר לו, שוב, שיש נגדו צו מעצר ועליו לשלם 750 שקל. התובע, שלא ידע במה מדובר, נותר במעצר כיוון שלא היה לו כסף.

הוא הובל מתחנת משטרה אחת לאחרת, הושם בחדרים מלאי צואה ושתן ורק למחרת בבוקר, כשהתקיים בעניינו דיון בבימ"ש, התברר לו לראשונה על כתב האישום שהוגש נגדו כשנה קודם לכן. לאחר שהמשטרה לא הצליחה להוכיח שהמציאה לו את כתב האישום או שזימנה אותו אי-פעם לדיון, הוא שוחרר.

זלזול בזכויות אדם

השופטת יעל ייטב, שנתנה אמון מלא בעדויות התובעים, קבעה כי המשטרה התרשלה וזלזלה בזכויות האדם שלהם. לפי השופטת, המקרה מעיד על אדישות מוחלטת מצד המשטרה למעצרי שווא הפוגעים בחירות האזרחים.

רשלנות המשטרה ומחדליה, הוסיפה השופטת, גם נוגעים לאופן בו התנהגה כלפי התובעים: התובעת הופקרה לבדה בחצות הליל עם תינוק, ואילו התובע נאלץ לבלות בתאי מעצר מצחינים מלאי מפגעים תברואתיים, ללא דאגה מינימאלית לשלומו ולכבודו.

השופטת קבעה כי הפיצוי לו זכאים התובעים עומד על 52 אלף שקל, אולם מאחר שהיא כבולה לסכום התביעה, חויבה המשטרה לשלם להם 35 אלף שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד חנוך רובין
ב"כ הנתבעת: עו"ד משה ולינגר

* עו"ד דוד מנע עוסק במשפט חוקתי ובדיני נזיקין

** הכותב לא ייצג בתיק.

השוטר משה חן נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף שקל

ת"א 8545-09 , בית משפט השלום ירושלים, 29/04/2014 , בפני השופט: עבאס עאסי

שוטר נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף ש' , עו"ד מיטל לחיאני , ynet , 07.05.2014

אחרי שרשם דו"ח על נסיעה ללא חגורה שאל שוטר את הנוסע: למה אתה לועס מסטיק כמו פרה? הצעיר מחה, ומצא את עצמו עצור ועם אף שבור

אירוע שגרתי של רישום דו"ח על נסיעה ללא חגורת בטיחות הסתיים באף שבור ומעצר שווא, שלוו בהתנהגות מקוממת של שוטר. האזרח המותקף תבע את השוטר ואת המדינה על הנזקים שנגרמו לו, וההליך יעלה למשלם המסים יותר מ-55 אלף שקל.

האירוע התרחש במרס 2009, אז נסעו כמה חברים לבילוי בים המלח ועצרו בדרך בתחנת דלק בצומת אלמוג. שוטר שהיה במקום הבחין שנסעו ללא חגורות בטיחות ורשם להם דו"ח. אלא שבשלב מסוים הוא פנה לאחד הנוסעים ושאל אותו למה הוא לועס מסטיק "כמו פרה". כשהצעיר מחה על השפה נגח בו השוטר בעוצמה. שוטרים אחרים שהיו במקום התנפלו על המותקף, אזקו אותו ועצרו אותו בטענה להפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

בעקבות האירוע הגיש הצעיר תלונה במח"ש, ונגד השוטר הוגש כתב אישום בגין תקיפה. במסגרת הסדר טיעון נידון התיק בבית הדין המשמעתי לשוטרים, והנאשם הורשע. הוא קיבל נזיפה חמורה, הורדה בדרגה למשך חודש וחויב בפיצוי של 5,000 שקל.

אבל הצעיר לא הסתפק בכך, ובאמצעות עו"ד עומר קראעין הוא הגיש נגד השוטר והמדינה תביעה לפיצויים בבית משפט השלום בירושלים. לטענתו אפו נשבר ונותח, ומאז הוא סובל מכאבים ומדיכאון.

המדינה ניסתה להתנער מאחריות וטענה כי זו מוטלת על כתפי השוטר. לדבריה, היא לא התרשלה כשהעסיקה אותו שכן לא הייתה יכולה לצפות את מעשיו. השוטר עצמו טען שחש מאוים מהתנהגות התובע, שלטענתו היה שיכור והתעמת עמו מילולית ופיזית. לדבריו הוא פעל בהתאם להוראות הממונים עליו, ולכן מי שצריכה לשאת באחריות זו המדינה – מעסיקתו.

להיאבק באלימות המשטרתית

השופט עבאס עאסי ציין בפסק הדין שההגנה והאהדה השמורות לשוטרים הפועלים לצורכי התפקיד ועל פי חוק, לא יינתנו כשמדובר בשוטר שהלבין את פני התובע, תקף אותו ועצר אותו ללא הצדקה.

עם זאת נקבע כי גם המדינה צריכה לשאת באחריות שילוחית בגין התנהגות השוטר, משום שוויכוחים והתנצחויות הם תופעה שגרתית במהלך עבודתם של שוטרים, ולכן פעילותו לא חרגה ממסגרת מילוי תפקידו.

נוכח האינטרס המוגבר להיאבק בתופעת האלימות ביקש השופט לתת משקל נכבד לשיקול ההרתעתי, ופסק לתובע פיצוי של 50 אלף שקל, בנוסף לפיצוי בגין הפסד שכר והוצאות של 5,000 שקל. המדינה והשוטר חויבו גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-13 אלף שקל (23.6% מסכום הפיצוי).

אלימות שוטרים היא תופעה נפוצה. כיום נוטים השופטים לפסוק סכומים גבוהים בתביעות שבהן אין צורך להוכיח את הנזק הנגרם. במידה שאכן נגרם נזק, קיימת אפשרות ממשית להכפיל ואף לשלש סכום זה, וכך למעשה מנסים השופטים לכוון את התנהגות השוטרים אשר שוכחים לא פעם את מהות תפקידם.

השוטר משה חן נגח בצעיר - המדינה תשלם 55 אלף שקל
השוטר משה חן נגח בצעיר – המדינה תשלם 55 אלף שקל