העיתונאית לורי שם טוב: שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט – ראיון עם אמנון לוי

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

מודעות פרסומת

העיתונאית לורי שם טוב שוחררה לאחר 794 ימים במעצר

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
תחילת המעצר : 28.02.2017
יום שחרור ממעצר: 02.05.2019.
שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

לורי שם טוב משוחררת

לורי שם טוב עצורה יותר משנה ללא משפט – מאת גיל רונן 02.05.2018

הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".

img827502
לורי שם טוב , צילום: משה שלם

אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.

לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט.

השלושה מואשמים בכך שהקימו והפעילו תשתית אינטרנטית להשמצה של שופטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין ושוטרים, הקשורים להליכי הוצאת ילדים מבית הוריהם.

ההשמצות פורסמו בבלוגים ובאתרים שונים שחלקם הוקמו בחו"ל ונכתבו בשמות בדויים. חלק מההשמצות היו בעלות אופי מיני בוטה אשר ביזה את הפקידים וייחס להם התנהגות בזויה, תוך פרסום תמונותיהם. לפעמים הולבשו פניהם של הפקידים על תמונות גסות, ב"פוטושופ" חובבני.

שם טוב ולייבל מואשמים גם בעבירה של סחיטה באיומים נגד עורכת דין שתבעה אותם תביעת לשון הרע. התביעה הגיעה לגישור ולדברי עורכת הדין, השניים ניסו לסחוט אותה במהלך הגישור. בנוסף, שם טוב מואשמת בעבירות מרמה וזיוף של מסמכים הקשורים לקבלת קצבאות מביטוח הלאומי כאם במשק בית "חד הורי".

הכפשות לצד חשיפות

לצד ההשמצות, פרסמו השלושה גם תחקירי אמת על האופן בו מערכת המשפט, הרווחה והמשטרה בישראל מתעללת בילדים ובהורים ונוטלת ילדים מהוריהם, לעתים קרובות ללא כל הצדקה. קרה לא פעם שהאתרים של השלושה היו היחידים שפרסמו מידע חשוב, כמו למשל – זהותה של האמא שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים בשנה שעברה.

המשפט של שם טוב, לייבל וזר אמור להתחיל בחודש מאי. בינתיים, היא מוחזקת במאסר כבר 14 חודשים. על פי החוק, ניתן להחזיק נאשם במאסר למשך תשעה חודשים מהגשת כתב אישום נגדו. לשם הארכת המאסר אחרי תום תשעת החודשים הללו, נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. כתב האישום הוגש ב-6 באפריל, 2017. כלומר – ב-6 בינואר השנה פקעו תשעה חודשים ושם טוב היתה אמורה להשתחרר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ', המייצג את שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר לנו שנושא שחרורה של שם טוב אכן הגיע לבית המשפט העליון בתחילת השנה האזרחית אבל העליון "עשה טריק, ואמר שהוא משאיר את זה כרגע להכרעת בית המשפט מחוזי", כדי שזה יבחן חלופות מעצר עבור שם טוב. כלומר – שיבדוק אפשרויות למעצר בית תחת פיקוח.

עו"ד רבינוביץ' הגיש למחוזי 15 שמות של אנשים שמוכנים לארח את שם טוב אצלם בבית ולפקח עליה. עד היום – כל השמות נפסלו ע"י בית המשפט, על פי חוות דעת של קצין המבחן. קצין המבחן טען בין היתר כי "מסוכנותה" של שם טוב היא כזו שאי אפשר לסמוך על האנשים המוצעים שיצליחו לפקח כראוי על פעילותה באופן שימנע פגיעה בציבור. חלק מהמועמדים לפיקוח נפסלו משום שהם "מזדהים רעיונית" עם שם טוב.

כשהמתלוננים הם שופטים

"העליון קבע שהפרסומים יכולים להוות מסוכנות לביטחון הציבור", הסביר עו"ד רבינוביץ'. "אנחנו חושבים שגם אם יש מסוכנות אפשר לאיין אותה בצורה של מעצר בית. הבאנו חוות דעת של קרימינולוגית פרטית – דנה קייזר – שמצאה ששישה מתוך האנשים שהומלץ עליהם בהחלט ראויים לפקח על שם טוב, אך קצין המבחן ובית המשפט דחו גם דעה זו".

"יש פה מגמה ברורה", סיכם עו"ד רבינוביץ'. "יש שם מתלוננים שהם שופטים בבית משפט השלום, במחוזי ובעליון. כשופטים צריכים לשפוט בתיק שבו המתלוננים הם חברים שלהם, ויושבים באולמות לידם, ואולי יש להם שאיפות להתקדם ולהגיע לעליון – אז הם ממצים את הדין במי שפגע בחברים שלהם".

לדברי עו"ד רבינוביץ', "לא קרה מעולם בישראל שבגלל פרסומים מכפישים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. זה התיק הראשון שבו בית המשפט קבע שיש מסוכנות לשלום הציבור, על רקע של פרסומים מכפישים. "זה יכול להיות במקרים של רצח, אלימות, סמים, אונס – אבל ממתי על פרסומים יש מסוכנות לביטחון ציבור?"

"אנחנו נמצאים היום בעידן חדש, משפטית", התריע. "אם בעבר, מי שפרסם פרסום מכפיש היה נתבע בגין לשון הרע ובמקרה הקיצוני היו מגישים נגדו כתב אישום פלילי – היום כבר יכולים לעצור בן אדם שפרסם פרסום מכפיש כי הוא 'מסוכן לביטחון הציבור'".

עו"ד רבינוביץ' ציין עוד כי שני הנאשמים האחרים משוחררים למעצר בית מזה ארבעה חודשים תחת פיקוח, ושאל במה גדולה המסוכנות של שם טוב לעומת המסוכנות שלהם.

התגלגלות העניינים

לדברי הסניגור, חשוב לזכור גם איך התחיל כל הסיפור. "הרווחה לקחה ללורי את שני הילדים שלה לפני כ-13 שנה. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של זה, שלוקחים לאמא את הילדים שלה. ואז היא כתבה מכתבים ופנתה לבית המשפט, וכלום לא עזר. ואז היא גילתה שהדבר הזה קורה להרבה אנשים, שבגלל מצב כלכלי קשה וסיבות אחרות לוקחים לאמהות ואבות את הילדים. וזה יצר אצלה מנוע פנימי והיא נכנסה לנושא לזה, ומצאה שיש התנהלות שערורייתית.

"היא פתחה אתרים באינטרנט. ואז מוטי לייבל נכנס לזה, ומוטי היה מגיע לבתים של השופטים והעובדות הסוציאליות עם מגאפון ומתחיל למחות. והיו מקליטים דיונים בבתי המשפט למשפחה ומפרסמים את זה. ואז נכנס גם צבי זר שהוא עורך דין", הסביר הסניגור, "שורש העניין, זה פשוט תסכול עמוק והרגשה שלה ושל אחרים שחטפו לה את הילדים".

שם טוב מובלת באזיקים צילום: משה שלם

"היא נתקלת בהמון מקרים נוספים כאלה והיא רואה שזו תופעה. זה לא שהיא סתם משום מקום החליטה להיכנס ברווחה. הם קראו לזה 'טרור רשתי' כי מדובר בכמות גדולה מאוד של פרסומים שטוענים שהם מכפישים אבל אני חושב שהעיקר שם זה זהות המתלוננים. אם זה היה אתה או אני זה דבר אחד, ואם זה שופטים ובמיוחד שופטי עליון זה דבר אחר".

"אני לא מצדיק פרסומים כאלה", הדגיש עו"ד רבינוביץ'. "חלקם פשוט דוחים. צריך להביע שאט נפש וחלחלה וגועל מרוב הפרסומים. אבל בין זה לבין מעצר… זה דבר אחר. כי לנאשם עומדת חזקת החפות, והנה עוד לא התחיל המשפט והיא במעצר יותר משנה".

לא עיינה בחומרים נגדה

יתרה מזאת, לשם טוב לא היתה עד היום הזדמנות אפילו לעיין במרבית חומרי החקירה נגדה. בית המשפט העליון עמד, בתיקים גדולים אחרים, על הקושי הגדול של נאשם להגן על עצמו וללמוד את חומר החקירה כשהוא נמצא במעצר – והורה על שחרור נאשמים גם כשקצין המבחן התנגד.

במקרה של פרשת הבלוגרים, חומר החקירה עצום. לדברי הסניגור, מדובר על כ-70,000 מסמכי 'הארד קופי', בנוסף על דיסק שמכיל טרה-בייט של קבצים, ועוד כ-400 תקליטורים". שם טוב חיכתה חצי שנה מאז הגשת כתב האישום עד שנתנו לה את חומרי החקירה הראשונים,

"ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל חומרים בטפטופים", אמר רבינוביץ'. "בכלא, אין לה תנאים מתאימים לצפייה בחומרים: לפעמים הושיבו אותה ליד מחשב שהתברר כי לא היה תקין. פעם אמרו לה לשבת במטבח ולצפות שם בחומרים.

שם טוב מובלת לדיונים בעניינה כשרגליה נתונות בשלשלאות. לדבריה, קרה גם שנפלה ונחבלה כשהורדה מהניידת שהביאה אותה לבית המשפט. התומכים של שם טוב, שמלווים אותה לדיונים, טוענים שרוצים לשבור את נפשה. עורך הדין אומר, "אני לא יודע מה הם רוצים", אך לא פוסל את ההשערה של התומכים.

לדברי רבינוביץ', הפרקליטות הבהירה באחרונה לשופט המחוזי, אברהם הימן, שגם אם שם טוב תורשע רק בחלק מהסעיפים נגדה, הפרקליטות מתכוונת לדרוש עונש "חמור ביותר". בפגישות גישוש שערך רבינוביץ' עם הפרקליטות הובהר לו כי לדעת הפרקליטות יש להחיל על שם טוב עונש מאסר דו-ספרתי.

בהנהלת בתי המשפט בחרו שלא להגיב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחv

מ1

הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח פגיעה בזכויות חוקתיות וחוקיות של הבלוגרים העצורים

22.02.2018 – רחוב הנרייטה סולד 4 תל אביב מול בניין הסנגוריה הציבורית. מחאה על אוזלת היד של הסנגוריה הציבורית נוכח ההליך הפלילי הלקוי המתנהל נגד הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר.


הבלוגרים מוטי לורי וצבי נעצרו ב- 27.02.2017 בגין פרסומים מכפישים שפרסמו לכאורה ברשת האינטרנט על על שופטים ועובדי ציבור, והם עצורים עד עצם היום הזה ומשפטם טרם החל.
בתקופת מעצר הימים שנמשך עד ה- 06.04.2017 הובלו מוטי לורי וצבי במתחם בית משפט השלום בפרהסיה כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם לעיני עדשות מצלמות הטלביזיה, למרות שאין שום עבירת אלימות שבה נחשדו.
הסנגוריה הציבורית אינה פוצה פה או מוחה על פגיעה בזכויות חוקתיות של חשודים ועצורים כדוגמת מעצרם של מוטי , צבי ולורי.
צווי החיפוש שהוצאו באותה פרשה נגד מוטי , לורי וצבי וחשודים נוספים היו לקויים ובניגוד לחוק. לא צוין בהם מספר תיק בית משפט, שמו המלא של נשוא החיפוש, כתובתו, מהות החשד והעילה לחיפוש, ולא נומקה הסיבה מדוע חיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. הסנגוריה הציבורית שותקת נוכח העוול שנגרם לחשדים.
שופטת מעצרים אישרה החזקת הרכוש שנתפס עד תום ההליכים, ובמעמד צד אחד , הכל בניגוד לחוק. השופטת נימקה את התנהלותה הלא חוקית במילה אחת: "כמבוקש".
הפרקליטות שידעה על החקירה עוד שנתיים טרם המעצר, לא טרחה להכין תיק מסודר עם חומר הראיות ורשימת התכולה לנאשמים וסנגוריהם. וכך היו הנאשמים עצורים חצי שנה בהמתנה עד שחומר הראיות יהיה מוכן. אולם החומר אינו מוכן עד עצם היום הזה. בנוסף ללורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה אין גישה לחומר הראיות עקב תנאי כליאתה וכך נמנע ממנה זכות העיון בחומר הראיות, זכות שלה היא זכאית ע"פ חוק. בפרקליטות בצורה מזמזלת ממשיכה "לטפטף" מעת לעת חומר ראיות.
כשסיימה הפרקליטות להגיש את עיקר חומר הראיות, החליט השופט לעצור את הבלוגרים עד תום ההליכים. עילת המעצר: "מילים עלולות לפגוע". אם באמת המילים פגעו מדוע לא נואשמו הבלוגרים על תקיפה או שוד? האם עוצרים עד תום ההליכים עקב לשון הרע?

היכן הסנגוריה הציבורית?

הסנגוריה הציבורית טומנת ראשה בחולפברואר 2018 – שלשה בלוגרים עצורים מזה כשנה. מוטי לייבל וצבי זר במעצר בית ולורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה.
עילת המעצר הפטתית: "מילים עלולות לפגוע". על פי חוק המעצרים אינם אמורים להיות עצורים יום אחד. אלא שמדובר במערכת שיכורת כוח של פרקליטות ובתי משפט המדברים בשפה אחת ודברים אחדים (צוותא חדא).
והיכן הסנגוריה הציבורית האמונה על זכויות העצורים?
הסנגוריה הציבורית שותקת.

מחדלי הסנגוריה החלו עוד מתחילת הפרשה, כאשר הובלו הבלוגרים כשהם אזוקים בפומבי מול צלמים במתחם בתי המשפט להארכת מעצרם, על מנת לקדם את ההליך הפלילי בתקשורת וליצור חוות דעת שלילית בציבור נגדם.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
צווי חיפוש לא חוקיים וחיפוש בדברי מחשב ללא עדים בניגוד לחוק.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות במעמד צד אחד בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
החלטות שיפוטיות עם נימוקים לקונים ופטתים תוך פגיעה בזכויות חוקתיות
והסנגוריה הציבורית שותקת.
כליאה בתנאי עינויים בבידוד והפרדה של לורי שם טוב ואסירות אחרות במשך חודש וחצי ויותר.
והסנגוריה הציבורית שותקת.
מעצר שנה שלמה והמשפט טרם החל
והסנגוריה הציבורית שותקת.
פגיעה בזכות עיון הנאשמים בחומרי החקירה בניגוד לחוק
והסנגוריה הציבורית שותקת.
ועוד… ועוד..

נחמה דר: הסנגוריה הציבורית אינה מגינה על לורי שם טוב

08.02.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית על מחדליה במתן הגנה לבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר, העצורים שנה שלימה על פרסומים לכאורה שעשו ברשת האינטרנט ומשפטם טרם החל.
נחמה דר: "שנה שלמה לורי (שם טוב) בכלא ולא עשיתם כלום להגן עליה. למוטי יש שני עורכי דין לצבי יש שני עורכי דין, ביחד יש להם 90 אישומים. ללורי 130 (אישומים) עורך דין אחד. איפה הצדק? האם לורי המטרה? אותה רוצים לתפור? אני רוצה לדעת. האם אתם משתפים פעולה איתם? ת ת פ ט ר ו …"

מדוע הבלוגרים המואשמים על הכפשות ברשת האינטרנט עצורים עד תום ההליכים?

בית המשפט - מעצר עד תום ההליכים על הכפשות ברשת האינטרנטפברואר 2018 – מדוע עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר 11 חודשים על עבירות שמקורן הכפשות ברשת האינטרנט שלכאורה עשו ומשפטם טרם החל?

עילות מעצר עד תום ההליכים, לפי ס' 21 לחוק המעצרים:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991

אלא שבבתי המשפט החליטו להוסיף עילה חדשה והיא לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדומה.
מה עומד מאחרי ההיגיון?
הרעיון הוא שאם אדם מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט נגד חבירו זה יכול להיות במצבים מסוימים כמו סקילה באבנים, וזריקת אבן והיא יכולה להיות עבירת אלימות קשה בנשק קר, גם אם לא הוצגה דוגמא אחת של פגיעה.

מעצרו של נאשם הופך להיות מבוסס על אוסף של מטפאורות ובמילה "אם" או "עלול". וכך מעגלים את חוק המעצרים סעיף 21 ומכניסים לתוך סל מעצר עד תום ההליכים עוד ועוד עבירות שנעשו לכאורה.