נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו

נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, אמר כי לעתים לטועני המשטרה בבית המשפט אין עילה כדי לבקש הארכת מעצר, אך הם גורמים לשופט להאמין שיש הליך חקירתי שהם רוצים לבצע. "זה בלוף אחד גדול", אמר
נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, מתח היום (חמישי) ביקורת על נציגי המשטרה שמופיעים בדיוני הארכות מעצר בבתי המשפט, ואמר: "טועני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו". בדברים שנשא בכנס לשכת עורכי הדין במלון גלילון שבאגמון החולה אמר רוזן כי לעתים לטוען אין די ראיות, אז הוא מעביר לשופט מסר סודי על הליך חקירתי מסוים – רק כדי לקבל הארכת מעצר. "לא אחת אנחנו רואים שאין להם תיק, אז הטוען בפתק כותב לשופט 'אנחנו מכניסים מדובב או שוקלים להכניס מדובב'", אמר.

לדברי רוזן, "מצד אחד נמצא פה האדם הטוב, המשטרה, ומצד השני זה האיש הרע, העבריין, וטוען המעצרים אומר 'מה אני מבקש, בסך הכל עוד חמישה ימים'. זה בלוף אחד גדול". רוזן הוסיף כי ישנם מקרים שבהם החשוד טוען כי יש לו אליבי, אך המשטרה לא בודקת זאת כלל – והסנגורים לא יודעים מכיוון שהם לא מקבלים את החומר הסודי שמוגש לשופט.

בשנה שעברה גילתה בדיקה של רוזן כי מדי יום נמצאים עשרות אנשים במעצר לא חוקי, מאחר וטועני המעצרים סורקים למערכת בקשות ריקות וממלאים אותן בדיעבד – בניגוד לנהלים. בעקבות הבדיקה ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה הורה לטוענים להפסיק עם הנוהל הפסול.

בחודש יולי האחרון פרסם רוזן ביקורת חריפה על טוען מעצרים של המשטרה וקבע כי שיקר לאחר שביצע מעצר על סמך צו שיפוטי – זאת על אף שהמשטרה לא קיבלה צו כלל. באותו מקרה, במהלך ערר שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי על דחיית בקשתה להמשך מעצרו, הוסיפה המשטרה עבירות נוספות שלא נכללו בבקשה המקורית.

לצד זאת, רוזן ביקר בחריפות גם את התנהלות הפרקליטות, וטען כי היא מנסה למנוע ממנו לעשות את עבודתו. "מדי שנה אני מקבל מאות תלונות ואין התייחסות אחת של הפרקליטות שלא נפתחת בכך שאני מנוע על פי חוק מלטפל. במאה אחוז מהתיקים".

דבריו של רוזן היום מגיעים לאחר נאום הפרידה של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, שהתייחס אתמול לרוזן ואמר: "הפרקליטות היום היא גוף מבוקר הרבה יותר מבעבר. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, מקבל מדי שנה מאות תלונות ובודק אותן. כשליש מהן נמצאות מוצדקות. את ממצאיו הוא מעביר אלינו ואנו בוחנים כל החלטה והחלטה ומפיקים לקחים. שיתוף הפעולה שלנו עימו הוא שלם ומוחלט. לא תמיד אנו רואים עמו עין בעין, אך תמיד אנו קשובים לדבריו ומקבלים עלינו את הדין. ואם אינכם מאמינים – שאלו אותו".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "הדברים נגועים בהכללה פסולה ומעוותת של עשרות טועני המעצרים המשרתים במשטרת ישראל ופועלים מדי יום במסירות, במקצועיות וללא משוא פנים בייצוג המשטרה בבימ״ש נגד אלו הנחשדים בביצוע עבירות פליליות. שלילת חירותו של אדם מתבצעת רק כשיש הכרח לכך וכשצורך החקירה מחייב זאת, ולראיה מרבית החשודים בפלילים אינם מובאים כלל לבית המשפט להארכת מעצרם אלא רק המקרים המתאימים לכך בהתאם למכלול הנסיבות".

עוד נמסר: "נדגיש כי בכל בקשה להאריך את מעצרו של חשוד בביצוע עבירה פלילית, פונה המשטרה לבית המשפט שהוא הסמכות הבלעדית להורות על הארכת מעצרו של חשוד. מכוח סמכותו, בית המשפט בוחן את הבקשה על פי מבחני החוק והפסיקה, מפקח ומבקר על בקשות המשטרה ועל התקדמות החקירה. לצד ביקורת לגיטימית שראויה להישמע, הרי שצר לנו על התבטאות משתלחת ומכלילה מעין זו שרחוקה מהאמת מרחק שנות אור".

נציב תלונות הציבור- נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו
נציב תלונות הציבור: נציגי המשטרה בדיוני מעצרים משקרים כדבר של יום ביומו , יהושע (ג'וש) בריינר ,  19.12.2019 , הארץ

 

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום

פגמים בבתי המשפט באופן ניהול הליך המעצר טרם הגשת כתב אישום
 
מתוך דוח הסנגוריה הציבורית שפורסם ביולי 2018 על שנ"ע 2017
 
דיונים במעמד צד אחד ודיונים בלשכת השופט
 
כפי שכתב השופט ריבלין בהחלטתו הנ"ל, אין לאפשר נוהג לפיו בתיקי מעצר גלויים יתקיימו דיונים בלשכת השופט, קודם לכניסת הצדדים לאולם, דיונים אשר במסגרתם מחליפים השופט ונציגי הרשות החוקרת מידע ועמדות בעוד כל אלה אינם מובאים בפני
העצורים ובאי כוחם בחלק הפתוח של הדיון. הסניגוריה הציבורית הצטרפה בכל פה להמלצתו הברורה של השופט ריבלין, שלמעשה נובעת מהוראות החוק המפורשות, להפסיק לאלתר קיומם של דיוניםבלשכה או באולם בית המשפט במעמד צד אחד. לצד זאת, הציעה הסניגוריה הציבורית כי גם דיונים שמותר לקיימם במעמד צד אחד, בשלב הסמוי של החקירה, יקוימו באולם בית המשפט, תוך שהנוכחיםבו מתבקשים לצאת לצורך קיומם, ולא בלשכת השופט.
בנוסף, הסניגוריה הציבורית ציינה כי גם בדיונים ראשוניים במעמד צד אחד צריך להתקיים פרוטוקול שבשלב זה יוגדר כחסוי, ויישמר בכספת בית המשפט. לבסוף, ציינה הסניגוריה כי יש לקבוע שופט נפרד לדיון בהארכת המעצר, שאיננו השופט שדן בצווים המיוחדים טרם המעצר.
 
"התלחשות" בין נציג היחידה החוקרת לשופט באולם
 
גם כאשר הדיון מתנהל באולם בית המשפט ולא בלשכה, אנו עדים בחלק מהמקרים לפרקטיקה של "התלחשות" פסולה בין נציג היחידה החוקרת לבין השופט. זאת, בין אם מדובר במצב בו "ההתלחשיות" מתקיימת בתחילת הדיון בבקשת הארכת המעצר,ובין אם מדובר ב"התלחשות" במהלך הדיון, כאשר נציג היחידה החוקרת מבקש להביא תשובה לשאלה שנשאל על ידי הסניגור או על ידי בית המשפט לידיעת בית המשפט בלבד. הסניגוריה הציבורית ציינה כי פרקטיקה זו צריכה להיפסק בהיותה מנוגדת להוראות החוק ובשים לב לכך שהיא יוצרת מראית עין של חוסר הגינות בהליך. הסניגוריה הציבורית הדגישה כי כל תשובה שמוסר נציג הרשות החוקרת לבית המשפט חייבת להיות מוגשת בכתב ומסומנת.
 
דוחות חסויים לא מדויקים
 
נוכח ריבוי הפגמים באופן עריכתם של דוחות סודיים על ידי משטרת ישראל, יש להבטיח שיינתנו לשופטים התנאים שיאפשרו הקפדה על עיון מלא בחומר החקירה הגולמי, כולל צפיה בסרטונים. בנוסף, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש לשקול תגבור מיוחד של השופטים הדנים בתיקים רחבי ההיקף כך שיוקצה להם הזמן המספיק לעיין בחומר החקירה הגולמי בצורה יסודית וכי יש  להבטיח שיתבצעו הפעולות הנדרשות במשטרת ישראל אשר יבטיחו נקיטת זהירות מירבית בכתיבת הדוחות החסויים.
 
חסיון גורף על חומרים המוגשים על ידי המשטרה והגבלה מופרזת על החקירה הנגדית
 
במציאות הקיימת, על חומרים המוגשים לבית המשפט על ידי נציגי הרשות החוקרת תיק החקירה והדוחות הסודיים מוטל באופן קבוע חסיון גורף ואוטומטי, וכמעט לעולם לא נשקלת על ידי בית המשפט האפשרות לצמצם את החסיון, וזאת למרות מצוות סעיף 15ה לחוק המעצרים והפסיקה. על כן, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי רצוי שבתי המשפט ינקטו בבדיקה קפדנית יותר את מידת ההצדקה שבהגשת דוח שאינו גלוי לחשוד, או הכללתו של מידע שאין מניעה מלגלותו במסגרת אותו דוח. 46 לצד זאת, הסניגוריה הציבורית ציינה בפני הצוות כי יש מקום לחדד בפני בתי המשפט את הזהירות הנדרשת בהגבלה רחבה של החקירה הנגדית, המהווה כלי לצמצום פער הכוחות העצום בין נציגי הרשות החוקרת ובית המשפט לבין העצור וסניגורו, הכל כמובן עד לגבול הפגיעה בהתנהלות החקירה.
 
הגשת בקשות פגומות על ידי המשטרה לבית המשפט
 
הסניגוריה הציבורית נתקלת בליקויים משמעותיים הנוגעים לאופן הגשת הבקשות על ידי המשטרה לבתי המשפט. ליקויים אלה מביאים לפגיעה בזכויות העצורים ולשיבוש עבודתו של בית המשפט. על כן, ציינה הסניגוריה הציבורית כי יש להנחות את מזכירות בית המשפט לסרב לקבל בקשות ריקות או חסרות המוגשות על ידי המשטרה, וכי יש לקרוא למשטרה לחדול לאלתר מנוהג זה תוך נקיטה בהיערכות הארגונית המתאימה שתאפשר מילוי הבקשות כדבעי לפני הגשתן למזכירות בית המשפט וכן סיום כל ההתייעצויות הנדרשות ביום שלפני הגשת הבקשה לבית המשפט, ושחרור החשודים במקרים המתאימים כבר בתחנות המשטרה.
 
מצורפים צילומי הדפים הרלווטים מדוח הסנגוריה הציבורית

Document-page-001Document-page-002Document-page-003