אודליה חביבי מספרת על מעון לילדות מסילה של משרד הרווחה

בעקבות סדרה של הצתות על ידי נערות במעון מסילה בשנת 2008, כתבו עו"ד משה כהן, הסנגור הציבורי המחוזי בירושלים דאז, וסגניתו, עו"ד נוחי פוליטיס, הממונה על מחלקת הנוער, דוח חריף על ההתנהלות במעון. מהדוח נחשף כי הבנות נכלאות בתנאי צינוק כאקט של ענישה וכי המדריכים במקום נוהגים בהן באלימות כבדרך שגרה. הדוח קובע כי המקום נכשל בשיקום הנערות, מדרדר את מצבן ומסב להן נזק בלתי הפיך.

במאי 2010 נחשפה פרשת השידול לזנות בתל אביב: תמורת סכומי כסף זעומים מכרו הנערים והנערות, יתומי משרד הרווחה, שירותי מין שונים ומשונים, כדי לקבל מקום לינה ואוכל, וכדי שלא יסגירו אותם חזרה למכלאות משרד הרווחה כגון מעון מסילה.

צפו בעדות של אודליה חביבי על מעון מסילה מתוך הסרט "הבשורה ע"פ חביבי"- תסריט מיכל אליאס ורון יאיר הפקה: "דוקו דרמה" רון כחלילי וחיים סלוצקי
.

.
קישורים:

הבשורה על פי חביבי – המדיניות המעוותת של משרד הרווחה

אוקטובר 2010 – ויולט וחיים חביבי עלו לכותרות לפני כארבע שנים, כשהתבצרו בכנסיית הבשורה בנצרת. הם מחו על כך שילדיהם נלקחו בידי רשויות הרווחה בירושלים, והציתו מהומות של תושבים שחשבו כי מדובר בפיגוע. רשויות הרווחה רדפו באובססיביות אחרי משפחת חביבי במשך שנים.

כך מספרת הבת אודליה חביבי איך "טיפלו" בה רשויות הסעד: "… אני לעולם לא אשכח שחטפתם אותי למקומות אפלים וקשים כמו מסילה וצופיה שזה מתאים לעברייניות. עד היום יש לי סיוטים מהמקומות האלה בעזרת ה' התביעה שאני מכינה לכם היא מן הקשות ביותר נגדכם וכל מי שרושם נגדנו אין לכם מושג מה עברנו ואם הגענו למצבים כמו ללכת לרמאללה אז סימן שפה מתעללים ואני ראיתי איך מפוצצים את הבית על הוריי בקיצור אישית לי ברמאללה היה טוב. שם לפחות לא חטפו אותי למוסדות של נרקומניות אדוני ישמור איזה דברים יש שם במוסדות האלה…." (מאתר הרהורים על משפחה וילדים)

צפו בסרט הבשורה ע"פ חביבי – סיפורם של משפחת חביבי שנרדפו ע"י שירותי הרווחה
//player.vimeo.com/video/36575534

.
"הבשורה ע"פ חביבי"- תסריט מיכל אליאס ורון יאיר הפקה: "דוקו דרמה" רון כחלילי וחיים סלוצקי
הפיצוץ בכנסיית הבשורה, שכמעט והצית מהומות דת עולמיות, מתגלה כזעקה לעזרה של זוג הורים נואשים המנהלים מאבק להשבת ילדיהם שנלקחו ע"י רשויות הרווחה

קישורים:

שתים עשרה ילדות נעדרות ממעון מסילה – משרד הרווחה באדישות ושאננות

ספטמבר 2010 – פרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חשפה עדויות קשות של נערות החוסות במעון: כליאה בצינוק עם קיא ושתן ל- 48 שעות, נעילה בחדרים ללא חשמל, שימוש במעצר פלילי ככלי ענישה, בנות בפערי גילאים גדול שוהות יחד ועוד.

"מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל. נדמה כי המעון הפך ממעון שיקומי ובית חם למפעל המייצר נערות אשר משתמשות בסמים בזנות ופשע", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת חה"כ דני דנון בעקבות הממצאים והבטיח לפעול בנושא.

במשרד הרווחה נותרו אדישים, 12 בנות שהוצבו במעון בצו בית משפט, נעדרות מהמעון ומשרד הרווחה אדיש ושאנן כפי שמובא בכתבה:


סרטון בסיוע באדיבות אתר הרהורים על משפחה וילדים

.
קישורים:

"מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל"

הכתבה "הבנות צריכות לצאת מהמעון במצב טוב יותר" , ליאת שלזינגר , מעריב סופשבוע , 30.07.2010

חה"כ דני דנון והוועדה לזכויות הילד התכנסו בשבוע שעבר, בעקבות התחקיר ב"סופשבוע" על מעון מסילה ודרשו ממנהליו: הגישו בתוך חודש דוח המפרט את הצרכים של המעון ואת הפערים הקיימים בו

לפני כחודש פורסם כאן תחקיר על הנעשה מאחורי כותלי המעון הנעול מסילה, מעון לנערות במצוקה והממוקם במושב אורה שליד ירושלים. מהממצאים עולה שכללים נוקשים, אלימות, סמים, נעילות ממושכות בבידוד בתנאים מצחינים, מעצרים "חינוכיים", ושלילת הזכויות הבסיסיות של הנערות הפכו לחלק משגרת המקום. מסמכים פנימיים של המעון, שהגיעו לידי "סופשבוע", חשפו את הקלות שבה מחליטים לנעול נערות בבידוד, את העונשים המוטלים על החוסות, את החוקים שאוסרים בין היתר, קיום שיחת טלפון פרטית עם בני משפחה, או שמיעת מוסיקה בשפה זרה. בתחקיר הובאו עדויות קשות של נערות וגם נחשף דוח מיוחד של הסנגוריה הציבורית שקבע כי המקום נכשל בשיקום הנערות, מדרדר את מצבן ומסב להן נזק בלתי הפיך.

הכנסת לא נותרה אדישה. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון, כינס ביום רביעי שעבר, היום האחרון לפני יציאת הכנסת לפגרה, דיון מיוחד שדן בממצאי הכתבה ובתנאים במעון מסילה. "מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל. נדמה כי המעון הפך ממעון שיקומי ובית חם למפעל המייצר נערות אשר משתמשות בסמים בזנות ופשע", אמר אז דנון בעקבות הממצאים והבטיח לפעול בנושא.

הישיבה שהתקיימה בנוכחות חברי הוועדה דנון, ח"כ אבי דיכטר וח"כ אורלי לוי, עם הנהלת המעון, בכירים במשרד הרווחה, הסנגוריה הציבורית ומומחים שונים, הייתה מתוחה למדי. בסופו של הדיון דרש דנון מהרשויות לבצע חשבון נפש ולבדוק אם ניתן להחזיר את המעון לייעודו המקורי של שיקום ושילוב נערות בחברה. כמו כן, נקבע כי המעון יעביר לעיונה של הוועדה מסמך עם צורכי המעון והפערים החסרים תוך שלושים יום.

לכתבה המלאה הקלק כאן

מעקב סופשבוע מעון מסילהקישורים:

מעון מסילה – מדיניות טיפול משרד הרווחה בילדות חוסות

שלמה שוהם - מנהל מעון מסילהפרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חושפת עדויות נערות החוסות במעון על מדיניות משרד הרווחה לטיפול בנערות במקום. ידועים אינספור פרשיות התעללויות קשות בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד.

עיקרי מדיניות משרד הרווחה לטיפול בילדים במעונות נעולים:

כליאה בצינוק למשך כ- 48 שעות – במעון 'מסילה' ישנו צינוק המכונה "חדר פסק זמן", או לחלופין ב"החדר הבטוח", המעון נועל את החוסות לתקופות ממושכות, ללא מאווררים או גישה לשירותים. הנערות ששוחחנו איתן כינו את החדר הזה: "הצינוק". "לפעמים, כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפני", מספרת מיכל, נערה בת 19 ששהתה במוסד קרוב לשנתיים. "לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים".
דוח הסנגוריה הציבורית תיאר את חדר "פסק הזמן" כך: "מדובר בחדר קטן (בערך עשרה מ"ר) המצופה כולו (לרבות קירותיו) בשטיח מקיר לקיר. אין בו שירותים או מיטה. בחדר ישנו משטח מוגבה בגובה 30 ס"מ, שלא ניתן לשבת עליו בנוחות. גם משטח זה מכוסה בשטיח צמוד. האור בו מעומעם ואין לשוהה בו יכולת שליטה על עוצמת האור. התחושה מחניקה וקלסטרופובית. בדלת החדר קבוע חלון דרכו המדריך בודק את מצבה של הנערה. שהייה של למעלה מ-20 דקות טעונה אישור של המנהל.
שהייה של למעלה משעתיים טעונה אישור של המפקח. דווח לנו על ידי הצוות המנהל על מקרים שבהם נערות שהו בחדר זה לילה שלם. הוסבר לנו כי מדובר בחדר המיועד למצבים קיצוניים בלבד, בהם הנערה מסוכנת לעצמה אולם בשיחות עם הנערות סופר לנו כי כמעט כל "אירוע פיזי" מסתיים שם ונוצר הרושם כי מדובר בסנקציה עונשית ולא בברירת מחדל שתכליתה להרגיע את הנערה הנסערת.

אירועים פיסיים – אחיזת "הולדינג" – נערות סיפרו גם כי לעתים כיפוף היד מאחורי הגב הוא "עד העורף" באופן המכאיב לכתפיים ולמפרקי הידיים. אחת הנערות הדגישה כי הדבר עלול לעורר תחושות קשות שבעתיים ולעורר טראומות מן העבר, כאשר מדובר בנערה שעברה פגיעה מינית.
מדבריהן של הנערות עולה כי השימוש בשיטת ריסון זו אינו מידתי ונעשה באופן תדיר. ויודגש: מדובר באמצעי המשמש גם לענישה ולא רק לצורך ריסון. בדוח צוין עוד כי נערה דיווחה שבשנה אחת היא עברה למעלה מ-50 "אירועים פיזיים" וכי נערה אחרת נזקקה לטיפול אורתופדי בעקבות "אירוע פיזי".

נעילת בנות חוסות בחדרים נטולי חשמל – סנקציה נוספת שנוקטים המדריכים היא נעילת הבנות בחדרן או בחדר אחר, נטול חשמל. בשפת המעון זה נקרא: "להוריד שקעים". במסמכים הפנימיים של המקום, תחת הסעיף "בנות בנעילה", נכתב: "לא לנעול באוטומט. על בנות בנעילה להתעורר יחד עם שאר הבנות. נערות סיפרו לסופשבוע כי "על כל דבר קטן שולחים אותך להיות נעולה בחדר".
"נאמר לנו שמדובר באמצעי ראשוני לריסון התנהגותה של הנערה, "נכתב בדוח הסנגוריה הציבורית". באגף מגן נאמר לנו שהדלתות נעולות בלילה והמדריך בודק את החדרים כל חצי שעה. יודגש: מדובר בדלתות פלדה כבדות ואטומות, שאין בהן כל חלון הצצה. משיחות עם הנערות עולה כי בלילה המדריך עובר בחדרים כל שעתיים. אחת הנערות סיפרה כי פעם לא פתחו לה את הדלת במשך ארבע שעות למרות שהייתה חולה. אחת הנערות סיפרה כי כאשר שהתה באגף הקידום הייתה נעולה בחדרה במהלך ארבעה ימים שלמים לאחר שחזרה מבריחה.

חוקים נוקשים באגף הנעול – אסור לנערות לשבת על מיטות של נערות אחרות. בזמן הארוחה אין לאפשר הערות מתריסות על האוכל. אין לעמוד או לשבת במפתן הדלת. נערה שלבושה לא הולם תאבד בכל פעם שאיבר יציץ שתי נקודות. הקפדה יתרה חלה בעניין הטלפונים: "יש להקפיד על כללי דיבור נאותים של הבנות ולהתערב בשיחה במידת הצורך. הנערות נדרשות לדבר עם משפחותיהן באמצעות רמקול הטלפון ואינן זכאיות לשום פרטיות". אפילו בכלא מותר לאסירים לנהל שיחות חופשיות. צריך לאפשר להן לפרוק את מה שהן מרגישות. מדובר בנערות צעירות",אמר הגורם.
עוד עולה מהמסמכים הפנימיים כי חל איסור על הנערות לדבר ביניהן בשפה זרה, דבר שגורם למתחים רבים וכעס שמוביל פעמים רבות למרד. כך, למשל, נכתב לגבי האגף הפתוח: "אין לדבר בביתן בשפות זרות. נערות יכולות לשמוע מוזיקה בערבית רק כשהן לבדן בחדר". לגבי האגף הנעול נכתב: "נערות ערביות/ רוסיות/ אתיופיות יכולות לשמוע מוזיקה ערבית/ רוסית/ אמהרית בחדרן כשהן לבד".
.
פקידי הרווחה מעלילים על החוסות כדי להתיר התעללות בהן – אסתר הרצוג, פרופ' לאנתרופולוגיה חברתית שחקרה את המתרחש במוסדות לנוער, אומרת כי "ממש לא מפתיע אותי שיש כישלון חד משמעי. המנהלים נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית. הם יודעים שזה נכשל ושהן סובלות ושונאות אבל הם מצדיקים את זה ברטוריקה שמכנה את הנערות האלה "קצה הרצף", "התחתית". אין לנו ברירה. עשינו הכל, השקענו את הנשמה אבל הן בקצה הרצף. אלה מושגים מאוד מניפולטיביים, מכבסת מילים שמשרתת את המטרה. הם כולאים נערות שהם לא יכולים לעזור להן ועושים להן עוול נורא יום אחר יום".

בנות בפער גילאים גדול שוהות יחד – מיכל מספרת כי העובדה שבנות בגילאי 18-13 שוהות יחד ללא הפרדה משפיעה מאוד על הנערות הצעירות שמגיעות לשם לראשונה. "אני זוכרת נערה בת 12. ילדה טובה. אין לה תיק. היום כולה חתכים, תיקים במשטרה, מקללת. היינו עושות את המרידות כדי לקבל יותר חופש אבל זה לא שווה כי מה שאת מקבלת בסוף זה פחות חופש ותיק במשטרה".
גם בדוח הסנגוריה צוינה הבעייתיות שבעובדה שבנות בגילים ומרקעים שונים דחוסות יחד: "אין כל התייחסות למאפיינים השונים ולצרכים הטיפוליים של הנערות בהקשר של חלוקתן בחדרי המגורים. אין הפרדות בין נערות בעייתיות לשקטות, בין נערות אובדניות לנערות בעלות נטייה לתוקפנות. אין התייחסות לפער המנטלי המשמעותי הקיים בין נערה בת 13 ובין נערה בת 18, הדבר יוצר תופעות של כוחניות ושליטה והפיקוח של הצוות המקצועי בעניין זה מצומצם ביותר".

בנות מעדיפות כלא במקום מעון מסילה – עורכי דין שמייצגים נערות מ"מסילה" מדווחים כי כשהן מגיעות לבית המשפט הן מבקשות מהשופט להישלח לכלא נווה תרצה, במקום בחזרה למעון. "רק לא מסילה", הן אומרות לשופט. "זה חוזר על עצמו בפרוטוקולים. נערות מעדיפות להיכלא במגרש הרוסים או בבית כלא עם נשים מבוגרות מאשר להישלח למעון שכביכול אמור לשקם אותם. זה בלתי נתפס", אומרת עו"ד פוליטיס.

שימוש במעצר פלילי ככלי ענישה – בעיה נוספת שעליה מצביעים סולומון ואחרים נוגעת לעבודה שמעצר פלילי הפך ב"מסילה" לכלי ענישה. "המעון מזמין את המשטרה, המנהל ממלא דוחות. בתיקים של הנערות אני רואה שהצוות כותב: "את הנערה אני מציע להשאיר במעצר". זה נדמה כאילו המעצרים הם כלי לחנך את הנערות. הדברים עולים גם מחומר שהגיע לידי המשטרה בעקבות מעצרן של בנות מהמעון בשנה שעברה בעקבות הצתה. מנהל המעון, שלמה שוהם, הביע במכתב את דעתו שמעצר ושיפוט מהיר נחוצים כדי להבהיר להן שההתנהגות מסוכנת וכשמדובר בעבירות חמורות יש בצדן תגובות משמעתיות ושיפוטיות כואבות.

מעון מסילה אינו מעניק טיפול שיקומי – למעשה , אפילו הצוות ב"מסילה" מודה שהמקום לא מעניק טיפול שיקומי לנערות שמגיעות אליו. "כששוחחתי עם המנהל, שלמה שוהם, הוא אמר משהו שזעזע אותי, אומרת עו"ד פוליטיס. "הוא אמר שזה שנערה לא התחתנה עם בעל מכה או הפכה לזונה – מבחינתו זה הצלחה. ממנהל מקום טיפולי של נשים שאמור לשלב אותן בחברה זה פשוט איום ונורא. בהמשך השיחה הוא הודה שמבחינה טיפולית יש הרבה נערות שאין לו מה לתת להן. אין לך מה לתרום? אז מה אתם עושים שם? מה זה, מחסן של נערות שמאופסנות שם עד שהצו שלהן נגמר בגיל 18? איך מנהל של המקום משלים עם דבר כזה? …. וכך מסכם דוח הסנגוריה: "במעון אין ביקורת על הצלחת השיקום. נאמר לנו כי לגבי נערות מסוימות ברור כי הן הגיעו לנקודת רוויה טיפולית והן במצב שבו לא יוכלו עוד להיתרם מהתהליך הטיפולי. כך, נשללת חירותן ולמעשה הן נענשות אף שלא ביצעו כל מעשה פלילי. לא נעשה כל מחקר באשר לנעשה במעון ולא נבדקת הצלחת השיטות הטיפוליות הנהוגות בו במשך שנים כה רבות".

קישורים:

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות

יוני 2010 – תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים".
התעללויות נוספות נחשפו במעונות רבים של משרד הרווחה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה … ועוד.

"זוהי תעודת עניות לשירותי הרווחה. המעון הפך ממעון שיקומי ומבית חם לנערות למפעל הרס נערות מלווה בסמים ובפשע", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון.

אך הצהרות לחוד ומעשים לחוד. מדיניות הוועדה לזכויות הילד בכנסת היא הרחבת התשתית הפנימייתית אשר תגביר הוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם לפנימיות מופרטות למרות התחלואים שבדבר, ולמרות שמדינת ישראל שיאנית בתחום.

הוועדה לזכויות הילד – מדיניות הפרטת פנימיות לאוכלוסיות מוחלשות

בהודעה לעיתונות מטעם הוועדה לזכויות הילד "מוסדות נעולים" מיום 01.06.2010 נכתב: "רחל שרביט מנהלת אגף תקו”ן במשרד הרווחה הכריזה מכרז לשתי פנימיות חדשות בשנה הקרובה ועל השקת תוכנית מעטפת אשר תתחיל לפעול בארבעת החודשים הקרובים בב”ש, ת”א, ירושלים וחיפה. לדבריה, התוכנית תעניק לנערים שירותים וטיפול בתוך הקהילה במקום במעון סגור". סוף ציטוט.
משרד הרווחה ממשיך לצאת במכרזים להקמת פנימיות מופרטות חדשות. תכניות משרד הרווחה לכאורה לשירותים בקהילה אינה אפקטיבית. אמר שופט העליון אליקים רובינשטיין על הפנימיות המופרטות: "הפרטה במדינת רווחה היא מהלך בעל תחלואים רבים במישור הערכי ובמישור זכויות הילד… במדינת רווחה אסור להפריט את החוליות החלשות. ההפרטה אינה מהלך חד-כיווני, אלא מהלך שיש בו תחלואים וקשיים רבים – במישור הערכי ובמישור זכויות הילד" – מדוע אם כן ממשיכה הוועדה לזכויות הילד במדיניות הפרטת הפנימיות לאוכלוסיות המוחלשות?.

הוועדה לזכויות הילד מפקירה את זכויות הילדים

"לסיכום אמר יו”ר הועדה ח”כ דני דנון : המצב הקיים שבו בני נוער נמצאים במעצר הוא בלתי נסבל והוא בניגוד לחוק ובניגוד לאמנות שישראל התחייבה להם" – סוף ציטוט. – מדוע הוועדה אינה פועלת לקידום חוק זכויות הילד כמתחייב מאמנת זכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל מזה עשרים שנה. חוק זכויות הילד מגדיר את זכויותיהם של הילדים לגדול במשפחתם וקהילתם, ואת זכויות במסגרות ההשמה החוץ ביתית, ולפגוש את הוריהם ומשפחתם.

הוועדה לזכויות הילד מרחיבה את התשתית להוצאת ילדים מביתם

"הוועדה קוראת למשרד הרווחה לסיים את השיפוצים במצפה ים עד אוקטובר 2010 ולחזור לקלוט נערים נוספים למוסד. הוועדה פונה לשר האוצר ולשר הרווחה והשירותים החברתיים להגדיל את התקצוב כוח אדם במוסדות לנוער בסיכון ולעלות את שכר המדריכים כדי לקלוט כוח אדם איכותי יותר" – סוף ציטוט. – הוועדה ממשיכה במתן פתרונות לא איכותיים להרחבת התשתית להוצאת ילדים מביתם. כל עוד המדריכים בפנימיות הם עובדי קבלן העושים את מלאכתם לתגמול כספי גבוה יותר, תהיה עבודתם פחות איכותית באופן משמעותי מאלו הקבועים הרואים במקום העבודה בית, עם אפשרויות קידום במערכת. בנוסף מדינת ישראל שיאנית בעולם בהוצאת ילדים מביתם, המגמה צריכה להיות הקהילה ולא הפנימייה.

לשכת הרווחה נתניה – פקידי הסעד מפקירים את הילדים שהוציאו מהקהילה

עו”ד נוחי פולטיס, מהסנגוריה הציבורית סיפרה את סיפורו של מ`: ”נער, הומלס מגיל 13, ללא קשר עם הוריו וללא קשר עם פקידת סעד, היה עצור בתנאים קשים מאוד במגרש הרוסים. המלצת השופט והגורמים המקצועיים הייתה להעביר אותו למעון סגור אבל עקב מחסור במקום פנוי, הוא יוכל להיקלט במקרה הטוב רק בעוד 3 חודשים ובינתיים הנער נשאר במעצר". – סוף ציטוט – מדוע הוועדה אינה בודקת וחוקרת מקרים חמורים אלו של הזנחת ילד באחריות פקידי הסעד מלשכת הרווחה נתניה?.

קישורים:

  • פשעי משרד הרווחה: האו"ם – זכויות הילד במדינת היהודים על כרעי תרנגולות – הכתבה דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים , אור קשתי , הארץ , 21.11.2010 – "בשנים האחרונות מצבם של הילדים מידרדר לפי כל אמת מידה", אומר יו"ר יוניסף-ישראל, עו"ד מוריאל מטלון – "ישראל לא אימצה שום אסטרטגיה או תוכנית פעולה לאומית לזכויות הילד" – כך קובע דו"ח של ארגון הסיוע של האו"ם לילדים, יוניסף…

אימוץ ילדים – ליאן פלד בת 23 מחפשת את הדרך

במהלך מאי 2010 התקיים פאנל בנושא "השמה מיטבית של ילדים – תהליך קבלת החלטות". במהלך הפאנל דיברו נשיאת בית משפט לנוער השופטת גלית מור ויגוצקי, ופקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי, על החלטות מקצועיות ושיפוטיות שצריכים לקבל שופטי נוער ועובדים סוציאליים. השופטת ויגוצקי הלינה בפאנל: "עובדים סוציאליים אינם ממהרים לקבל החלטה על הוצאת ילד מביתו, גם כשמדובר בילדים שהנם ברי אימוץ באופן מובהק… ". חנה סלוצקי הלינה: "בתי משפט לנוער אינם יודעים תמיד להתמודד עם ילדים בגיל הרך ולעתים נרתעים מלקבל החלטות..".

ויגוצקי וסלוצקי ממקדות את תשומת הלב בקבלת החלטות להוצאת ילדים מביתם בכפייה, במקום לסייע למשפחות וילדיהם. החלטות אלו לרוב הרות אסון מבחינת הילדים ובני משפחתם. ויגוצקי המליצה כי העו"סים יזדרזו להחליט על הוצאת הילד מביתו ומשפחתו לאימוץ כאשר העו"סים סבורים שהמקרה הוא אימוץ מובהק.
סיפורה של ליאן פלד שנלקחה לאימוץ בילדותה מעיד כי לאימוץ לעתים בעיות קשות לאורך עשרות שנים לכל המשפחות: הביולוגיות, המאמצות, ולילדים. גם במקרים אלו משרד הרווחה אינו מסוגל לסייע במקרה הטוב.

הכתבה "מחפשת את הדרך" , אלעד גרשגורן , ידיעות אחרונות , 14.06.2010

עד גיל ארבע גדלה ליאן פלד בבית יתומים ברומניה. היא אומצה ע"י זוג מנהריה, אבל הידרדרה לסמים ולזנות. עכשיו היא מנסה להיגמל ולמצוא את אמה הביולוגית. "אני רוצה להישאר נקייה. לא לבוא אליה בקריז". .. "לא היה לי טוב בבית, אז הוצאתי את העצבים על הילדים בגן ובבית הספר. שלחו אותי לטיפול אצל עובדים סוציאליים ופסיכולוגים אבל שום דבר לא עזר".

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

ליאן פלד - מחפשת את הדרךקישורים: