חה"כ פנינה תמנו שטה ויוני שטבון – הצעה לסדר היום – הקלות בה מוצאים ילדים מבתיהם ומופרדים מהוריהם על ידי פקידי הסעד

 להורדת הקובץ PDF הקלק כאן

י"ט בטבת תשע"ד
23 בדצמבר 2013
1946

לכבוד
יו"ר הכנסת, ח"כ אדלשטיין יולי יואל
אדוני היושב ראש,
אבקש להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה דיון מהיר בנושא:
הקלות בה מוצאים ילדים מבתיהם ומופרדים מהוריהם על ידי פקידי הסעד

דברי הסבר:

בסוף השבוע האחרון פרסמו מיכל יעקב יצחקי ונעמה לנסקי ב "ישראל היום" כתבת תחקיר מקיפה על התנהלות פקידי הסעד בהוצאת ילדים מבתיהם ובהפרדתם מהוריהם. התחקיר מציג תמונת מצב מדאיגה מאוד על האופן בו מתקבלת החלטה גורלית וטראגית כל כך. התחושה היא שישנה קלות בלתי מתקבלת על הדעת שבה מוצאים ילדים מביתם, והדבר המדאיג עוד יותר שניכר שאין גוף ביקורת ראוי לפיקוח אחר התנהלותם של פקידי הסעד. בנוסף, יש לתת דגש והתייחסות להתנהלותם של פקידי הסעד בסכסוכי הגירושין. מהכתבה עולה כי פקידי הסעד נוטים לאמץ לא פעם את עמדת האם תוך הפקעת הורותו של האב ובכך גורמים לליבוי הסכסוך בין ההורים ולניתוק אחד ההורים מחייו של הילד לצמיתות.

השרטוט העולה מן הכתבה הוא שנוכח עומס המקרים המתדפקים על דלתות בתי המשפט לנוער ולמשפחה עיקר כוח ההחלטה מובא לפתחם של פקידי הסעד. אף שנעדרים הידע המקצועי למבחני ראיות ומסוגלות הורית בכל זאת ניתנת להם תוקף ההחלטה שבניתוק ילד מהוריו. מהכתבה עולה כי ישנה קלות כמעט מיידית להכריז על ילד כמצוי בסכנת חיים ממשית, ובמקום לסייע להורים ולהבטיח כל שביכולתם להמשיך את חייו של הילד בסביבת הגידול הטבעית שלו, ממהרים פקידי הסעד
להרחיקו מהוריו. התחושה היא, שהוצאת ילד מביתו במקום שתהיה המוצא האחרון ומדיניות אין ברירה הפכה למוצא ראשון ולהחלטה לכתחילאית.

לפיכך, אבקש לדון בסוגיה בדחיפות בוועדה לשלום הילד. באחריותו של בית המחוקקים לדון בשאלה הקריטית כל כך, מדובר בדיני נפשות של ממש ונראה שמשהו בנוהל התקין יצא מכלל שליטה.

בכבוד רב,
חברת הכנסת תמנו שטה פנינה
חבר הכנסת שטבון יוני 

מודעות פרסומת

צביעות משרד הרווחה – מתיר דם הורים ילדים וקשישים ומיילל על הביקורת נגד פקידות הסעד

נעמה לנסקי - כתבת ישראל היום
נעמה לנסקי – ישראל היום

המאמר וכעת, ליישם את דו"ח סילמן , נעמה לנסקי , ישראל היום , מרץ 2014

בפתח דו"ח הוועדה לבחינת מדיניות משרד הרווחה בנושא הוצאת ילדים מביתם ונושא הסדרי הראייה, שהוצג שלשום, נכתב: "בעקבות כתבה ב'ישראל היום' שכותרתה 'זהירות, פקידי סעד', התרבו הקולות המאשימים את פקידי הסעד במדיניות נמהרת בהחלטתם להוציא ילדים מהבית, ונראה כי הותר דמם של העובדים הסוציאליים".

זהו משפט שראוי להתעכב עליו. חלקו הראשון נכון. בחודשים האחרונים צללנו, מיכל יעקב־יצחקי ואני, אל עולמם של הורים שנותקו מילדיהם: אם במסגרת סכסוכי גירושים שבמהלכם נמנע מאחד ההורים, רבים מהם אבות, כל קשר עם ילדיו, ואם זה התקיים בצל קורתו של "מרכז קשר" מאובטח ומנוכר למשך כשעה מפוקחת וממושטרת בכל שבוע. במקרים האלה גורמי הרווחה נמצאו נטולי כלים של ממש להתמודד עם הליכי גירושים בקונפליקט גבוה, ובפתרונותיהם הדלים הותירו מאחור הורה מנופץ לרסיסים וילדים מבולבלים, מפוחדים ומצולקים. מהורים אחרים, בייחוד אמהות, נלקחו הילדים והושמו במרכזי חירום, בפנימיות ובמשפחות אומנה. עבור רבות מהן אובדן הילד, או הילדים, קשור באופן הדוק לתנאי חיים בעוני או לבדידות חברתית, שהובילו להתערבותם של גורמי הרווחה. אך במקום להשקיע תקציבים בטיפול ובשיקום בקהילה ובתמיכה כלכלית במשפחה, העדיפו להשקיע תקציבים ציבוריים גדולים בהרבה בניפוח מערך הוצאת הילדים מהבית. מאחור נותרה משפחה המומה מהאסון שניחת עליה, ובמשרד הרווחה לא התעכבו על שיקום הריסותיה.
מרגע שפורסמו כתבותינו במוסף "שישבת", צלילתנו לתוך הנושא הפכה לטביעה. טבענו בתוך כמות הפניות אלינו. פניות נואשות לעזרה של הורים, שבמשך שנים לא ראו את ילדיהם כמעט או בכלל ושאין להם למי לפנות. דלתות נטרקו בפניהם והם חשו חסרי קול. והנה, בחודשים האחרונים, כפי שנכתב בדו"ח הוועדה, הבינו כולם שמדובר במגיפה. שהאסון שלהם דומה לאסונן של משפחות רבות אחרות. ואז החלה להישמע ביתר שאת הביקורת. אמרו שבישראל חוטפים ילדים, ששומר נפשו ירחק מגורמי הרווחה, שבתי המשפט הם חותמת גומי של פקידי הסעד. האמירות האלה פגעו בפקידי הסעד, ובצדק. הן קשות, בייחוד כשהן מלוות בצעקות ובניבולי פה. אבל איך הם היו מרגישים לו תינוקם היה נקרע מהם ביום בהיר אחד ובמשך שנים לא היו מצליחים להחזירו אל חיקם? אם היו ניצבים מול ועדת החלטה, בעוד שורה ארוכה של פקידי סעד מטיחים בהם האשמות מבזות והם היו נטולי כלים להשיב? האם היו מסכימים שינהגו בהם כפי שפקידי סעד נוהגים, לעיתים, במשפחות בישראל? דמו של מי הותר פה?

שלשום נשא שר הרווחה מאיר כהן מילים יפות וכנות במסיבת העיתונאים שנערכה עם הגשת הדו"ח. "אני מאמין גדול בתא המשפחתי", אמר, "לא ייתכן שהמערכת לא תהיה שקופה ופתוחה לביקורת". הוא הבטיח ייצוג משפטי במימון המדינה לכל הורה, מינוי נציב קבילות ציבור חיצוני, ועדות ערר על ועדות ההחלטה וטיפול בתופעת צווי ההרחקה שניתנים לאבות שלא בצדק. ואנחנו שמענו את המילים וקראנו אותן בדו"ח עב הכרס שהגיש מנכ"ל המשרד יוסי סילמן, ובליבנו ייחלנו שהמילים יהפכו למעשים שיתבטאו בשטח. שטח ההפקר של ניתוק הורים מילדיהם בישראל 2014.

הודעת שר הרווחה מאיר כהן על מסקנות ועדת סילמן

מאחורי הקלעים של המרכזים בהם הורים נפגשים עם ילדיהם תחת פיקוח

פברואר 2014  – מאחורי הקלעים של המרכזים בהם הורים נפגשים עם ילדיהם תחת פיקוח , ישראל היום, ראיון עם  מיכל יעקב יצחקי ונעמה לנסקי

בעקבות תחקיר "שישבת" על מרכזי הקשר, בהם נפגשים אלפי ילדים בישראל עם הוריהם • "אסור לחבק יותר מכמה שניות וחותמים על כתב התחייבות לפיו אסור ללחוש לילד"

אלפי ילדים בישראל פוגשים את הוריהם במרכזי קשר, על רקע של סכסוכי גירושין או חשד לאלימות במשפחה, בעקבות תחקיר "שישבת" שפורסם בסוף השבוע האחרון, מספרות העיתונאיות נעמה לנסקי ומיכל יעקב-יצחקי על אותם מבנים, אליהם מגיעים הורים שפקידי הסעד המליצו כי ייפגשו עם ילדיהם תחת פיקוח.


 צמרת משרד הרווחה: יוסי סילמן, אמיר שוורץ, מאיר כהן, מנחם וגשל - נעדרים כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות אותם אמורים לשרת

לטענת לנסקי ויעקב-יצחקי, לא תמיד קיימת סכנה במפגש בין אותו הורה לילד, והמקרים המתוארים בתחקיר שפורסם בסוף השבוע האחרון חושף כי גם כשיש הורים שזוכו לחלוטין מאשמה, עדיין עליהם להפגש עם ילדיהם באותו מרכז קשר, וזאת לאחר שהגיעו עם ההורה השני למצב של סכסוך גירושין, בו כל צד מנסה למשוך בחוטים ולקבל קצת יותר הטבות.

על מרכזי הקשר: "לא מקום שהורה נורמטיבי צריך לפגוש בו את הילד שלו"

"מרכזי קשר הם מבנים, לעיתים מחולקים לחדרים, לעיתים מבנה בעל חדר אחד מרכזי, אליהם מגיעים הורים שיש סכנה בזה שהם יפגשו את ילדיהם ללא פיקוח, מאבות שנמצאים בבית סוהר עד אמהות והורים שהוציאו את הילדים למסגרות חוץ ביתיות ואפילו מקרי סכסוכי גירושין שאחד מההורים התנגד להסדרי ראיה מכל מיני סיבות, אם זה אלימות, חשד לאלימות, או חשד לאלימות מינית כלפי הילד. פקידי הסעד לרוב ממליצים על מפגשים מוגנים באותם מרכזי קשר תחת פיקוח של עובדות סוציאליות".
השתיים מספרות על המפגשים הטעונים במרכזי הקשר. מדובר במקומות מוקפים גדרות, הכוללים מאבטח, גלאי מתכות וטלויזיה במעגל סגור. "חדרים קטנים ושומר עם נשק שמסתובב במרכז ליד ילדים קטנים והורים שמרגישים שנעשה להם עוול נוראי. יש כללים לביקור כזה, צריך עובדת סוציאלית שכל הזמן מפקחת במרחק זה או אחר, אתה חותם על כתב התחייבות מראש שאסור לך ללחוש לילד שלך אפילו מילות אהבה, אסור לחבק בכלל או למשך יותר מכמה שניות מאוד ממושטר. מפגשים לא טבעיים ולא נורמלים, לא מקום שהורה נורמטיבי צריך לפגוש בו את הילד שלו".

"ממהרים לנתק ילד מההורים שלו – והנזק הוא לילד"

"נתקלתי במקרים האלה באבות שמספיק שהאישה תגיד לפקידת סעד שהאב יכול לפגוע בילדים או שהיא מפחדת שיפגע בילדים. מאוד ממהרים לנתק ילד מההורים שלו בארץ". על פי לנסקי ויעקב-יצחקי, הדבר מעיד על שתי בעיות עיקריות במערכת הרווחה בארץ. לטענתן, זוהי מערכת שלא פתוחה לביקורת ולא שקופה, ואפילו מתנגדת לביקורת. "אנחנו ראיינו את פרופ' ורד סלונים נבו ופרופ' ישראל צבי גילת, שניהם עמדו בראש ועדות שבחנו את התנהלות משרד הרווחה בעניינים האלה ודרשו מנגנון ביקורת, ויש התנגדות לזה. מערכת שממש מסרבת שתהיה עליה בקורת. התחושה הברורה היא שארגז הכלים של המערכת דל והם בעצמם מודים בזה, הרבה עובדים סוציאליים הגיבו לכתבות שלנו,  ולכן ממהרים לחתוך ולנתק. ולא רק מנתקים ילד מהורה אחד כמו אבא, אלא זה בא עם כל החבילה, עם כל הצד של ההורה, הסבים הסבתות, הדודים, והנזק הוא לילד".

"יש וועדה שהתכנסה לפני למעלה מחצי שנה, בראשה עומד יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, הוועדה אמורה למסור את מסקנותיה, אך אנו פוחדות שזה יתמסמס, כמו בכל הוועדות הקודמות. כעת, מחכים למסקנות הוועדה כדי לכנס שוב את הועדה לזכויות הילד בכנסת. ח"כ אורלי לוי אבקסיס התחייבה כי אחרי שיפורסמו המסקנות,  שוב תתכנס הוועדה בניסיון להזיז משהו שלא זז כאן כבר שנים. יש הרבה עבודה יש מה לעשות צריך לבדוק אותם והם צריכים להיות מוכנים לקבל את הביקורת ולהיות מוכנים לשינויים כי צריכה להיות מהפכה בהתנהלות". 

קישורים: