נוגדי דיכאון – יותר נזק מתועלת

המאמר נוגדי דיכאון – יותר נזק מתועלת , news1 , יפעת גדות , אפריל 2012

חוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות

תרופות נוגדות דיכאון הניתנות תחת מרשם גורמות לחולים יותר נזק מתועלת – כך טוענים חוקרים שפרסמו מאמר בנושא לאחר שבחנו את השפעת התרופות על הגוף כולו.

לדברי החוקרים, מאוניברסיטת מק'מסטר, חשוב להיות זהירים יותר לגבי השימוש הנפוץ בתרופות אלו. את ממצאי המחקר שערכו פרסמו במהדורה המקוונת של Journal Frontiers in Psychology.

הם מאמינים כי נקיטת זהירות חשובה בגלל העובדה שמיליוני אנשים מקבלים תרופות נוגדות דיכאון בכל שנה והדעה הרווחת לגבי תרופות אלו היא שהן בטוחות ויעילות.

החוקרים בדקו מחקרים שנעשו בעבר במטופלים ובחנו את ההשפעות של תרופות נוגדות דיכאון, וקבעו כי היתרונות של רוב נוגדי הדיכאון, גם אם הם נלקחים באופן הנכון ביותר, בקושי משתווים לסיכונים, שכוללים מוות בטרם עת אצל חולים קשישים למשל.

תרופות נוגדות דיכאון מיועדות להקל על תסמיני דיכאון על-ידי העלאת רמות הסרוטונין במוח, היכן שהוא מווסת את מצב הרוח. למעשה, רוב הסרוטונין שהגוף מייצר משמש למטרות אחרות, כולל עיכול, ייצור קרישי דם בפצעים, פוריות והתפתחות.

החוקרים גילו כי לתרופות נוגדות דיכאון יש השפעות בריאותיות שליליות על כל התהליכים שמווסתים באופן נורמלי על-ידי הסרוטונין.

הממצאים הצביעו על סיכונים מוגדלים אלו:

  • בעיות התפתחות בקרב תינוקות.
  • בעיות בגירוי מיני ותפקוד מיני וייצור זרע בקרב בוגרים.
  • בעיות עיכול כמו שלשול, עצירות ונפיחות כתוצאה מקשיי עיכול.
  • דימום חריג ושבץ בקרב קשישים.

עורכי המחקר סקרו שלושה מחקרים שנעשו לאחרונה, שהראו כי קשישים שהשתמשו בנוגדי דיכאון נטו יותר למות מאשר אלו שלא השתמשו בהם, גם לאחר שנלקחו בחשבון משתנים חשובים אחרים. שיעור התמותה הגבוה הצביע על כך שההשפעה הכוללת של תרופות אלו על הגוף מזיקה יותר ממועילה.

סרוטונין הוא כימיקל קדמון. הוא מווסת תהליכים שונים רבים וכשמשבשים תהליכים אלו אפשר לצפות, מנקודת מבט אבולוציונית, שהדבר יגרום לנזק אפשרי.

בכל שנה, מיליוני בני אדם מקבלים מרשמים לנוגדי דיכאון, ולמרות שהמסקנות מפתיעות, החוקרים מדגישים כי רוב הראיות מזמן ידועות וזמינות. לדבריהם, מה שחסר בבחינת הספקות הקיימים לגבי נוגדי דיכאון היא הערכה כוללת של כל ההשפעות השליליות ביחס להשפעות המועילות הפוטנציאליות. רוב הראיות קיימות מזה שנים אך לא נבדקות לעומקן.

במחקר קודם בחנו החוקרים את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון גם בהיבט של התפקוד שלשמו ניתנו, וגילו כי מטופלים היו בסבירות גבוהה יותר לסבול מנסיגה לאחר הפסקת השימוש בתרופות משום שמוחם ניסה ליצור איזון מחדש אך לא הצליח.

קישורים:

חולים מדווחים על תופעות לוואי בטיפול תרופתי פי 20 מהפסיכיאטרים המטפלים

המאמר:
Depression Medication: Patients Report 20 Times More Side Effects Than Recorded in Charts, Study Finds

מחקר: (20 אפריל 2010) – מחקר מבית החולים 'רוד איילנד' מראה כי חולים מדווחים על תופעות לוואי של תרופות לטיפול בדיכאון פי 20 יותר מאשר פסיכיאטרים דווחו. החוקרים ממליצים על שימוש בשאלון הערכה עצמית של מטופלים במחקרים קליניים כדי לשפר את ההכרה של תופעות לוואי. ממצאי המחקר פורסמו ב "Journal of Clinical Psychiatry", כרך 71, מס '4, זמין באינטרנט עכשיו לפני ההדפסה.

אחת הסיבות השכיחות ביותר להפסקת טיפול בתרופות דיכאון הוא תופעות לוואי שהחולים עלולים לחוות. הפסקה מוקדמת של התרופה קשורה גם לתוצאות טיפול לא אפקטיביות. במחקר האחרון של ד"ר מארק צימרמן, החוקר הראשי, מנהל הפסיכיאטריה אשפוז בבית החולים רוד איילנד, מציין כי למרות החשיבות הקלינית של איתור תופעות לוואי, מחקרים מעטים בחנו את נאותות הגילוי ושיטות התיעוד בשימוש בקרב המטפלים.

צימרמן וחבריו ביקשו מ- 300 מטופלים בטיפול מתמשך בדיכאון לדרג את תדירות 31 תופעות לוואי. ממצאים אלו נבדקו והושוו לתופעות לוואי מהמידע שנרשם על ידי הפסיכיאטרים המטפלים.

הממצאים מעידים כי מספר ממוצע של תופעות לוואי שדווחו על ידי מטופלים היה פי 20 גבוה יותר מאשר המספר שנרשם על ידי הפסיכיאטר המטפל. כאשר המטופלים דיווחו על תופעות הלוואי כ"לעתים קרובות מתרחש" או "מטריד מאוד" השיעור היה עדיין גבוה פי שתיים עד שלוש פעמים יותר מזה שדווח ע"י המטפלים.

צימרמן, שהוא גם פרופסור לפסיכיאטריה להתנהגות האנושית בבית ספר לרפואה 'אלפרט וורן' של אוניברסיטת בראון, אומר, "למרות החשיבות הרבה שיש לתופעות לוואי על הפסקת הטיפול התרופתי , יש עדויות כי רופאים לא יכולים לעשות עבודה יסודית ולאתר מידע לגבי נוכחותם של תופעות הלוואי. מחקר זה מצא כי רופאים לא מציינים תופעות לוואי שדיווחו המטופלים על שאלון תופעות לוואי .. "

קישורים:

  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעיםד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). …
  • פסיכיאטרית יקרה: "אנו רואים בך כאחראית להידרדרותו של בננו"– מכתב קורע לב ששלחה אם לילד בן 8, לפסיכיאטרית שטיפלה בבנה, לאחר שזה אובחן כסובל מתסמונת כפייתית – OCD – מכתב שחובה לכל אב ואם לקרוא אותו. .. 01.2010
  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים -הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 – ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים
  • נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילהגוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים.

מאמרים ומחקרים על מערכת הרווחה, תפקידים, שיטות עבודה, מדיניות

מאמרים ותחקירים:

    מחקרים:

    מבקר המדינה:

    הכנסת – מרכז מחקר ומידע

    השמה חוץ ביתית – מחקר באוניברסיטת תל אביב

    אפריל 2009
    לצורך מחקר במשפטים באוניברסיטת תל אביב
    אני מחפשת אמהות שבתי המשפט לנוער הוציאו את ילדיהן מהבית, ומוכנות לספר על כך.
    הראיונות נערכים בעילום שם, ללא כל פרט מזהה, ונמשכים כשעתיים.
    תשלום צנוע יינתן למרואיינות.
    ט.ל: 0528-595351