מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן

בביה"ח "מעלה הכרמל" מטופלים מאות לוקים בנפשם, חלקם במצב מורכב • למרות זאת – עשרות רופאים מבצעים התמחות ללא פיקוח חיצוני • משרד הבריאות: "ננסה למצוא פתרון".
 מתמחים עובדים בלי פיקוח – ופגועי נפש מקבלים טיפול מסוכן , רן רזניק , 07.01.2020 , ישראל היום.

את מרבית הטיפול הרפואי ברוב שעות היום והלילה מקבלים המאושפזים הישראלים מרופאים מתמחים בכל מחלקות בתי החולים בארץ, ולכן בקרה ופיקוח קבועים על רמת ההתמחות מחויבים על פי חוק, והיא קריטית לשמירה על חיי החולים ועל בטיחות ואיכות הטיפול הרפואי. הם גם חשובים מאוד לצורך שמירה על רמת ההתמחות של הרופאים המתמחים, שהם הדור הבא של הרופאים הבכירים בישראל.
על פי החוק, לבקרה ולפיקוח על ההתמחות במחלקות בתי החולים אחראים משרד הבריאות והמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, המאגדת את מרבית הרופאים בישראל. אולם, ל"ישראל היום" נודע כי בשבע מחלקות פסיכיאטריות בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי "מעלה הכרמל" בטירת הכרמל לא חודשה כבר כמה שנים ההכרה, כמתחייב בחוק, ובחלק מהמחלקות כבר ארבע־חמש שנים, וכי הבקרה האחרונה בחלק מהמחלקות נעשתה לפני עשר שנים ויותר.

התמחות רפואית מסוכנת | פרשנות

עוד עולה כי 22 הרופאים המתמחים עושים במשך שנים רבות את ההתמחות ומטפלים במאות חולי נפש, חלקם קשים שמצבם מורכב מאוד, ללא כל בקרה ופיקוח חיצוניים של המועצה המדעית ושל משרד הבריאות.
כל זאת באופן המנוגד לחוק ולהוראות משרד הבריאות. לדברי רופאים בכירים, הדבר מביא גם להעמדה בסכנת חיים מתמדת של מאות חולי נפש קשים, שחלקם אושפזו בכפייה במצבים נפשיים ורפואיים מסכני חיים.

מבדיקת "ישראל היום" עולה עוד כי משרד הבריאות כלל לא ידע על ממצאים חמורים אלה בבית החולים, אף שהוא בבעלות מלאה ובאחריות ישירה שלו, ושהוא עצמו היה אמור לבצע בקרה ופיקוח קבועים על בית החולים.

"חשיפה חשובה"

בעקבות פניית "ישראל היום" מסרה הנהלת משרד הבריאות כי "הנושא נכון וראוי לבדיקה ולטיפול, ובכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
בכיר בהנהלת משרד הבריאות אמר ל"ישראל היום" כי "מדובר בחשיפה חשובה מאוד של כשלים חמורים ביותר שלא היו ידועים למשרד הבריאות, שמחייבים חקירה ותיקון דחופים, וכי יש לבדוק זאת עכשיו גם בכל בתי החולים האחרים בארץ".

עוד נודע ל"ישראל היום" כי גם בגלל היעדר מוחלט של בקרה חיצונית על ההתמחות בבית החולים במשך שנים רבות וגם בגלל מחסור מתמשך ואקוטי במרבית המחלקות ברופאים מומחים בכירים, הועלו באחרונה תלונות על כמה מקרים שבהם הושארו רופאים מתמחים ממש בתחילת ההתמחות לטפל לבדם במחלקה פסיכיאטרית, ללא כל רופא גיבוי ועזרה מרופא מומחה תורן.
היה אף מקרה שבו נשלח רופא מתמחה לבד לבצע טיפול בנזעי חשמל במטופל. במקרה זה הצוות הסיעודי התריע כי הדבר אסור ומסוכן, והוזעק רופא בכיר ממחלקה אחרת.
עוד נודע כי ב־19 בדצמבר 2019 התריע בצעד חריג מאוד במערכת הבריאות פרופ' אנטולי קריינין, מנהל מחלקה סגורה 5א' בבית החולים בפני מנהל בית החולים, ד"ר יעקב פולאקביץ, וכתב לו כי במחלקה סגורה 6ב' "נמצא מתמחה בחודשים הראשונים להתמחות, אשר כבר יומיים מתמודד עם המחלקה ללא כל כיסוי (של רופא מומחה, ר"ר), הנהלת בית החולים יודעת על המצב ולא מזיזה אצבע!!! אני דורש עבור המטופלים להתערב במה שקורה במחלקה, מצב זה בלתי נסבל ומסוכן!!!"
נוסף על השאלות הקשות בנוגע לאיכות הטיפול הרפואי שקיבלו מאות מאושפזים, עולים גם סימני שאלה כבדים על תוקף ההתמחות שעשו הרופאים.
לפי החוק, התמחות של רופאים נחשבת רק אם נעשתה במחלקה שיש לה הכרה של המועצה המדעית. לאור זאת עולים סימני שאלה אם ההתמחות שעשו בפועל 22 מתמחים בבית החולים במשך כמה שנים תיחשב להם כהתמחות.

"ללא פיקוח"

עו"ד שי פויירינג, מומחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ורופא בהכשרתו, אמר: "מפרשה זו עולה חשש כבד כי משרד הבריאות והמועצה המדעית חוטאים ובוגדים בחובתם המהותית לבצע בקרה ופיקוח על האיכות הרפואית והאקדמית של ההתמחות. לכך עלולות להיות השלכות קשות מאוד על המטופלים שבתחום הפסיכיאטריה, שהם המוחלשים ביותר במערכת הבריאות, וגם על הרופאים המתמחים עצמם. ההתמחות שהם עשו במשך שנים עלולה להיות לא מוכרת".
ל"ישראל היום" נודע כי לפני חודש התריע פרופ' קריינין בפני ראשי המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, פרופ' גדעון פרת ופרופ' חנוך קשתן, על המחדל החמור בהתמחות הרופאים בבית החולים.
עוד בנושא:

קריינין התריע כי זה כמה שנים נמצאים מתמחים בבית החולים בניגוד לחוק ולכל הנהלים והדרישות. באחרונה גם חלפו כבר 3 שנים לאחר תום אישור ההכרה במחלקה שהוא מנהל, וכי חלפו כבר כ־9 שנים מאז בוצעה הבקרה האחרונה על ההתמחות במחלקתו.
ל"ישראל היום" אמר קריינין: "ההתמחות כאן מתנהלת ללא כל בקרה ופיקוח כבר הרבה מאוד שנים וזה מאוד־מאוד חמור".
הוא הוסיף כי "במחלקות השונות אין מספיק רופאים מומחים בכירים ובחלק מהמחלקות ההתמחות הופכת להיות 'ישראבלוף', והרופאים לא לומדים בכלל את רוב מה שהם חייבים לדעת כשהם מסיימים התמחות".

"ראוי לבדיקה"

לדבריו, "המשמעות היא שהמטופלים מקבלים טיפול רפואי שנפגע קשה מאוד. יש מחלקות בבית החולים שזה ממש מסוכן ומסכן את החולים, כאשר אין שום בקרה על הרופאים המתמחים. אנחנו לא נותנים אפילו לא רפואה סבירה, וההתמחות מתנהלת כאן בהפקרות מוחלטת ובדרך המנוגדת לחוק ואפילו חלילה גובלת בפלילים. אני התרעתי במשך שנים בפני מנהלי המחלקות, הנהלת בית החולים וגם בפני המועצה המדעית".
לדובר משרד הבריאות הועברה שורה ארוכה של שאלות בפרשה זו, והתבקשה תגובת מנהל "מעלה הכרמל" והנהלת משרד הבריאות. אולם הוא מסר בתגובה רק כי "הנושא שאתה מעלה נכון וראוי לבדיקה וטיפול. בכוונת המשרד לדון בסוגיה עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות המועצה המדעית, על מנת למצוא פתרון".
מההסתדרות הרפואית נמסר בתגובה: "פרוטוקול המדידה, שמאפשר הארכת הכרה במחלקה רפואית, יכול להתבצע רק בחלוף שנה מכניסת מנהל מחלקה לתפקיד. עם זאת, עקב תחלופה תדירה של מנהלי מחלקות במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, לא היה ניתן לבצע מדידה לצורך הארכת ההכרה.
"בעקבות הממצאים ובתיאום עם הנהלת בית החולים ייקבעו תאריכים לוועדות הכרה במהלך החודשים הקרובים. המועצה המדעית תדאג לשמור על איכות ההתמחות וההכשרה המקצועית, בהתאם לסטנדרטים הנדרשים".

בית חולים מעלה הכרמל - מתמחים בלי פיקוח

 

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – "המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו"

"המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019

זוועה באברבנאל: גופתו של אורן שלום נמצאה כשהוא קשור בידיו וברגליו • סיבת המוות: דלקת ריאות שלא אובחנה • משפחתו: "התעלמו ממצבו" • אברבנאל: "מותו לא נגרם מרשלנות"

אברבנאל בת ים
אברבנאל. "אורן טופל ונבדק באופן כושל" // צילום: גדעון מרקוביץ'

פרשה מחרידה ובלתי נתפסת: אורן שלום (52) מטופל נפש, נמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי רגליו במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.
לאחר מותו של אורן התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, שכלל לא אובחנה וכלל לא טופלה בבית החולים. לטענת המשפחה, המנוח טופל באופן רשלני כושל ומוטעה על ידי כל הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

עוד עולה מהתיק הרפואי של שלום ז"ל באברבנאל כי במשך כל ששת הימים שבהם הוא היה מאושפז במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית רק פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, וכי בדיקה זו נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה והיתה חסרת ערך".

עוד מתגלה כי במשך כל ששת ימי אשפוזו בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים. הם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, ובכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב, תוך התעלמות מחומרתם.
נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

קשור 4 שעות 

מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה נטען כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר כל לילה במשך כל שעות הלילה בשבוע שלפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ־4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות, וממצבו הבריאותי הקשה.
עוד נטען ממסמכי בית החולים כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי, ולא היתה השגחה רצופה עליו בזמן הקשירה כמתחייב.

עוד נטען כי הפרשה המזעזעת שאירעה ב־22 במרס 2013 טויחה על ידי בית החולים ועל ידי משרד הבריאות, ולא נחקרה לעומק וביסודיות, כמתחייב מהמקרה. חשוב לציין כי באותה מחלקה סגורה ג' באברבנאל התגלו ב־2016 מקרים קשים נוספים של קשירת חולים בלתי חוקית, תוך הזנחתם על ידי הצוות הסיעודי והרופאים.
כל זה מתגלה מתביעת רשלנות רפואית חסרת תקדים בחומרתה, שנחשפת כאן לראשונה, שהוגשה ביום חמישי שעבר על ידי אמו ואחיו של אורן נגד בית החולים ונגד משרד הבריאות.
התביעה הוגשה בדרישה לקבלת פיצויים כספיים על ידי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין, שמואל יקירביץ ואיתי נאור־צברי לבית משפט השלום בכפר סבא. אורן שלום ז"ל בעצמו היה עורך דין בהכשרתו ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ועבד בתחום זה בישראל ובארה"ב.
התביעה החדשה נגד אברבנאל מסתמכת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וגם על חוות דעת של ד"ר שמואל קרון, שניהל את בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ.
ד"ר קרון העלה בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה מאוד על בית החולים, וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.
עוד קבע ד"ר קרון כי התיעוד הדל כל כך בתיק הרפואי לא מאפשר לקבוע אם היתה בכלל הצדקה לקשירה של אורן כפי שמחייב החוק, והדגיש כי עצם הקשירה של חולה במיטתו בפני עצמה היא "גורם סיכון ידוע לסיבוכים גופניים חמורים ובהם גם סכנה למוות".

מיטת קשירת חולה
קשירת חולה במיטתו היא "גורם סיכון ידוע" // צילום: גדעון מרקוביץ

עוד קבע כי "חוסר ההשגחה המוחלט בימים הקריטיים אחר מצבו הגופני, וזאת בעת שהיה קשור למיטתו, הביאו לכך שסימנים גופניים בעלי חשיבות רבה לא זוהו. לו היו סימנים אלה מזוהים היה ניתן לטפל בו ולמנוע את מותו".
יש לציין כי ד"ר קרון עמד גם בראש הוועדה שחקרה במשרד הבריאות הקשירה של מטופלת בת 28 שנקשרה באופן אכזרי ובלתי נתפס במאי 2016 ל־24 יום ברציפות בשתי ידיה ובשתי רגליה, בדרך המנוגדת באופן חמור לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה ולהוראות משרד הבריאות, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה א' לנשים בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר.

נתון לחסדי מטפליו 

על פי ממצאי החקירה, שנחשפו באוגוסט 2017 ב"ישראל היום", המטופלת, בת 28, הושארה קשורה בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בחיתול חד פעמי, היא הורשתה להתקלח רק פעם ביומיים, והצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של המשפחה.
ועדת החקירה בראשותו של ד"ר קרון העלתה אז ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על הנהלת בית החולים שיבא, על ראשי החטיבה הפסיכיאטרית בשיבא, על משרד הבריאות ועל ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן.

על פי התביעה החדשה שהוגשה בחמישי נגד בית החולים אברבנאל, "אין לתאר מצב קיצוני יותר ממקרה זה, של חסר ישע הנתון לחסדי מטפליו, כאשר יש מחדל איום ולא מאובחנת אצלו דלקת הריאות, וכלפי אדם חסר אונים זה ננקטים אמצעי הכפייה וההגבלה הקיצוניים ביותר שיכולים להיות כלפי חולה בבית חולים".
"הדבר המדהים גם הוא, שאף אחד מטעם בית החולים לא טרח להתנצל בפני המשפחה על מה שאירע ומדו"ח הבירור הפנימי של בית החולים עולה כי לא הופקו לקחים מהמקרה ובמשרד הבריאות לא טרחו אפילו להקים וועדת חקירה למרות שמדובר במותו של אדם בבית החולים מדלקת ריאות חריפה כשהוא קשור ב־4 גפיים".
בכתב התביעה נטען עוד כי בית החולים ומשרד הבריאות הפרו במקרה של אורן שורה ארוכה של חוקים כולל חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי בנפש, חוק הפיקוח על חסרי ישע, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק העונשין. ועוד התבקש בתביעה בית המשפט להורות על מתן "פיצויים מוגברים שישקפו את סלידתו מחומרת המעשים ומחדלי הצוות הרפואי, שלא עשה דבר על מנת להשגיח ולשמור על גופו וחייו של אורן, כאשר מותו היה בר מניעה של ממש, באמצעים פשוטים של השגחה והקפדה על טיפול ראוי".
עו"ד רובינשטיין, שמייצג את המשפחה, מסר כי "אורן מת מדלקת ריאות מבלי שיאובחן ויטופל בזמן שהיה קשור בארבע גפיו מספר ימים, כחלק מהטיפול לו זכה כחולה פסיכיאטרי בניגוד למתחייב ממקצוע הרפואה. סיבת הפטירה התבררה רק בנתיחה במכון המשפטי אבו כביר, וכך נודע הדבר למשפחה".
"תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים כמו תביעה זו, הן חיוניות במטרה שמשרד הבריאות והנהלות בתי החולים ידאגו באופן ראוי הרבה יותר לבטיחות החולים. זו גם השקפת בתי המשפט, כי תביעות רשלנות רפואית הן אמצעי בקרה משפטי בעל חשיבות, המשמש אמצעי הגנה, באופן עקיף אמנם, על בריאות הציבור מפני טיפול כושל ומוטעה".

"נוהל תקין"
ממשרד הבריאות נמסר כי "מדובר במקרה מצער, והמשרד יגיב כמקובל בבית המשפט כאשר יתקבלו חומרי התביעה".
מבית החולים אברבנאל נמסר כי "האירוע תוחקר ונמצא כי ניהול המקרה היה תקין. על פי דו"ח הנתיחה של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מותו נגרם מדלקת ריאות חריפה ולא כתוצאה מההגבלה. בעת ובסמוך לפטירתו, לא היה ידוע על מחלות גופניות, וכן המטופל ז"ל לא התלונן ולא נמצאו תסמינים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
"על פי משרד הבריאות, הנציב הקודם של קבילות הציבור למקצועות רפואיים החליט לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי. המקרה נבדק בבית החולים, דווח להנהלת בית החולים דאז, והמלצות התחקיר נדונו במסגרת הוועדה לניהול סיכונים. על פי העולה מהתחקיר, כולל דו"ח הנתיחה הפתולוגי והתייחסות נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דאז, מותו המצער של המנוח לא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית".

זוועה באברבנאל בת ים

 

טיפול פסיכיאטרי בבית חולים שער מנשה – עשר שנים בבידוד

ועדה מקצועית תבחן מחדש את הטיפול בחולים פסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך , עידו אפרתי, 15.06.2017, הארץ
הוועדה שמינה משרד הבריאות תבדוק אפשרויות התערבות חדשות למען 11 החולים הפסיכיאטריים המורכבים ביותר אשר מאושפזים בבית החולים שער מנשה, כמה מהם במשך שנים ארוכות

ועדה מקצועית מיוחדת תבחן מחדש את הטיפול ב–11 החולים הפסיכיאטרים המאושפזים בבידוד ממושך בבית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. בוועדה, שמונתה על ידי משרד הבריאות, חברים מנהלי בתי חולים פסיכיאטריים, רופאים פסיכיאטרים ומטפלים נוספים. הוועדה אמורה לבדוק דרכי התערבות חדשות למען החולים, הנחשבים למורכבים ביותר במערכת הפסיכיאטרית, ואף לדון באפשרות של סיום אשפוזם בבידוד והעברתם למחלקה או לבתי חולים אחרים.


בכתב המינוי של הוועדה נכתב כי "הייעוץ יינתן תוך בחינת משך ואופי הבידוד, תוכנית ההתערבות הקיימת לכל מטופל והכנת תוכנית התערבות כוללת ורב-ממדית הדרגתית – אשר תאפשר את העברת המטופלים המורכבים מהבידוד הממושך בו הם שוהים, בזמן קצר ככל שניתן". לצד זאת, מצוין כי ההעברה תיעשה תוך הימנעות מלקיחת סיכונים שאינם הכרחיים – כך שתימנע פגיעה אפשרית של המטופלים בעצמם, במטופלים אחרים ובאנשי הצוות. זאת, תוך התחשבות בקיומם והתאמתם של התנאים והמשאבים הנדרשים, למידת המסוכנות של המטופלים.

הוועדה, שהוקמה ביוזמת פורום מנהלי בתי החולים הפסיכיאטריים, באה בהמשך לבדיקה מקיפה שערכו גורמי מקצוע בחודש שעבר, לכל החולים המאושפזים בבידוד. בבדיקה הראשונה – שנערכה לבקשת איגוד הפסיכיאטריה בישראל, האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והנהלת שער מנשה – השתתפו 18 רופאים, שישה פסיכיאטרים מחוזיים ו–12 פסיכיאטרים מומחים. הם העריכו את מצבם של כל המאושפזים בבידוד, ופרסמו דו"ח מסקנות מפורט לגבי כל אחד מהם, שהוגש להנהלת משרד הבריאות.

מתוך כ-20 אלף אשפוזים פסיכיאטריים בשנה, קבוצת החולים בבידוד ממושך מצומצמת ומונה כיום 11 חולים בבידוד קבוע או מזדמן, בהם גם כאלה השוהים כעשר שנים בבידוד — כולם בבית החולים בשער מנשה. האגף לביטחון מרבי במוסד, שהוקם בשנת 1997, כולל כ-130 מטופלים, בארבע מחלקות, שמצויות במתחם מאובטח היטב. הוא שוכן בלבו של מרכז בריאות הנפש שער מנשה, הכולל עוד מגוון מחלקות אשפוז ומרפאות – והוא כיום מוסד בריאות הנפש הגדול בארץ. כשני שלישים מהמטופלים באגף לביטחון מרבי נמצאים בו בצו בית משפט, והיתר בהוראת פסיכיאטר מחוזי. רובם המכריע של המטופלים סובלים מסכיזופרניה על גווניה השונים, בדגש על סכיזופרניה פרנואידית ומאניה־דיפרסיה, שמאופיינות במחשבות רדיפה, מחשבות שווא, שיגעון גדלות ואובססיות. אלו מובילות לעתים להתפרצויות אלימות בלתי נשלטות. החולים במצב הקשה ביותר נמצאים בבידוד.

בכל מחלקה יש שלושה חדרי בידוד, שבהם נמצאים המטופלים לפרקי זמן שונים שיכולים לנוע בין שעות ספורות, כמה שבועות ובמקרים מסוימים אף שנים. גודלו של כל חדר בידוד הוא כ–16 מטרים רבועים, והוא מכיל חלון מסורג גדול הפונה אל החצר ושתי מיטות מקובעות לרצפה. בחלקו העליון של אחד הקירות מוצבים שני רמקולים ומקרן שבהם ניתן להשמיע מוזיקה או להקרין סרט למטופל. החדר מפוקח דרך קבע במצלמה. מחוץ לחדר יש מבואה צרה, יחידת שירותים ומקלחת.

החולים יוצאים מחדרי הבידוד אל מבואת המחלקה או החצר כשהם מלווים בארבעה, ובמקרים קיצוניים אף בעשרה, אנשי צוות מחשש להתפרצויות אלימות. לפי גורמי מקצוע, הקושי טמון לא רק באלימות אלא באימפולסיביות של החולים, שבהתקף פרנויה עשויים לפגוע בסביבתם מאוד.

מפני שמדובר בקבוצת חולים מורכבת כל כך, לפחות חלק מגורמי המקצוע סבורים שטווח הפתרונות שניתן להציע מוגבל, ונע בין שינוי הטיפול התרופתי לשיפור איכות חייהם בבידוד, באמצעות שדרוג מבני הבידוד או בניית חצר פרטית. פתרון אחר, שהוא כיום ההצעה המועדפת, בניסיון לצמצם הגבלות מכאניות של מטופלים, הוא תוספת של אנשי צוות, והכשרות בתחום של מניעת הסלמה (דה-אסקלציה), שעשויות לסייע ברוב בתי החולים הפסיכיאטריים בישראל. במקרה של החולים בבידוד, הערכות גורמי מקצוע גורסות כי גם שיטות כאלה לא יוכלו להביא להוצאתם הקבועה מבידוד, אך הן עשויות להעניק לצוות כלי התמודדות טובים יותר, כאשר הם מלווים את החולים אל מחוץ לחדר. תובנות אלה מוכרות זה כבר בקרב גורמי המקצוע ובמשרד הבריאות, ולביצוען נדרשים משאבים כספיים.

8 חודשים מבודד בשער מנשה

יוני 2017 – סדר יום עם קרן נויבך – בן 35, קוראים לו נועם, הוא עם פיגור ובעיות אורגניות ומזה שמונה חודשים הוא מוחזק בבידוד מוחלט, מאחורי הסורגים, במחלקה לביטחון מירבי בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי שער מנשה. 8 חודשים, אדם עם פיגור, בחדר שאין בו כלום. בלי שום טיפול, בלי שום גירוי, בלי שום מגע אנושי חומל או אוהב.

על פי עדויות שהגיעו לידי מערכת סדר יום והעיתונאי רן רזניק ועל פי תלונות המשפחה של נועם, לבית החולים שער מנשה, האשפוז בבידוד הוא בתנאים קשים ובלתי אנושיים. לא רק שהוא לא הביא לשיפור במצבו של נועם, הוא גרם והביא להחמרה במצבו הנפשי והגופני, הקשה ממילא. על פי העדויות והתלונות שהגיעו אלינו, נועם מוזנח פיסית ומושפל באופן קבוע על ידי הצוות הרפואי והסיעודי. דוגמא קטנה, בשבוע שעבר, אחד מבני משפחתו של נועם הביא לו ספינר, משחק הילדים הפופלרי, הצוות מיד החרים לו את המשחק. דוגמא נוספת, התקינו בחדרו של נועם מקרן טלוויזה, אבל הצוות פשוט מפעיל אותו בווליום חזק במשך כל שעות היום וכל תחנוניו של נועם להנמיך את הווליום לא עוזרים. יכול להיות שמישהו לא רוצה לשמוע את נועם?

איפה שר הבריאות יעקב ליצמן? איפה מנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב? רק לפני שבועיים סיפרנו בחגיגיות על המלצות הוועדה לצמצום הקשירות והבידודים שאמורות לעשות מהפכה ביחס למטופלי נפש, אבל על פי מידע שהגיע לידנו, רופאים בכירים בבית החולים שער מנשה אמרו לבני משפחה של מטופלים שמוחזקים בבידוד שם, שהמלצות הדו"ח של משרד הבריאות כלל לא נוגעות אליהם וכלל לא מחייבות אותם. האם בית החולים שער מנשה הוא מחוץ לתחום עבור ליצמן? אין לו סמכות שם? האם יכול להיות שהרופאים בשער מנשה מטעים את בני המשפחה כדי להלך עליהם אימים? איך יכול להיות שבישראל 2017 מוחזקים 9 אנשים, חולים! לא פושעים, בבידוד אכזרי חלקם חודשים, חלקם שנים ואף אחד לא מפסיק את זה.

ועדה משרד הבריאות – הגבלות חמורות לקשירת ובידוד מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים

29.05.2017 – 103fm – "איפה הכסף" עם ענת דוידוב – הסוף לקשירות בבתיה"ח הפסיכיאטרים?

ד"ר בועז לב: "צריך להשקיע משאבים בבתיה"ח ובצוות כדי שיהיה אפשר למזער את הקשירות"הוועדה לצמצום קשירתם ובידודם של מאושפזים בבתי החולים לבריאות הנפש הגישה את מסקנותיה. רן רזניק, פרשן הבריאות של 'ישראל היום', וד"ר בועז לב, יו"ר הוועדה ונציב הקבילות של משרד הבריאות, מתייחסים למסקנות