משרד הרווחה משרד הרמיה – פרשת היולדת הנמלטת

מרץ 2014 – "עושים צהריים" עם יעל דן – גלי צה"ל – משטרת ישראל ורשויות הרווחה מועצה אזורית גלבוע רודפים מזה כחודשיים אחר אמא הנמלטת מפניהם שלא יחטפו את בנה התינוק.
בתכנית מראיינת יעל דן את עו"ד יוסי נקר בא כוחה של האמא א' ומומחים בתחום הרווחה מילי מאסס וד"ר אהרון פלשמן פסיכיאטר ילדים ונוער.
ע"פ העולה מן השיחה משרד הרווחה נוקט בדך רמיה לחטוף תינוק מידיה של האמא ללא כל הצדקה או בדל ראיה אלא על סמך חוות דעת שגויות שקריות על מסוגלות הורית ואחרות של מומחים מטעם משרד הרווחה.
משרד הרווחה אינו עושה כל מאמץ לאפשר לאמא לגדל את בנה התינוק אלא אף משבש בכל דרך אפשרות כזאת.
האזינו לתכניתה "עושים צהריים" של יעל דן על פשעי משרד הרווחה בענייני סחר בילדים.

ד"ר אלן פלשמן, פסיכיאטר ילדים ונוער, שניתח את הדו"ח הפסיכאטרי של א' מטעם הרווחה וקבע כי לא מתוארת שם הפרעה נפשית מוגדרת. "מתוארת הפרעת אישיות בלתי בשלה, דבר שאין עליו הסכמה בקהילה המקצועית שקיים או מה הקריטריונים לו. לחרוץ גורלות על בסיס משהו שאין לו קריטריונים – זה בעיה. מעבר לכך, הפסיכאטר עצמו כתב שמכיוון שהאשויות היא לא בשלה – היא יכולה עוד להבשיל", אמר ד"ר פלשמן. 

כמו כן, חשפו בתוכנית כי על קביעת חוסר המסוגלות ההורית של א' לאחר הלידה השלישית, חתומה פסיכולוגית חינוכית כמי שביצעה את האיבחון. "בדרך כלל בחריצת גורלות מקפידים שמי שכותב את חוות הדעת הוא מישהו שבאמת הוכשר לכך", הוסיף ד"ר פלשמן, "הרבה בתי משפט מסתייגים מלחרוץ גורלות על בסיס הכשרה של פסיכולוגית חינוכית. זה לא תמיד מקובל. בנוסף, מי שכתב את חוות הדעת כתב שהאיבחון תקף ולא טרח להאיר את עייני בית המשפט לגבי העובדה שהוא אינו תקף".

ד"ר נילי מס, עדה מומחית מטעם בית המשפט להערכת מסוגלות הורית, התייחסה גם היא להערכת מסוגלותה ההורית של א'. "כתוב שם שיש לה מיומנויות בסיסיות להתייחס לצרכים הנפשיים והפיזיים של הילד. אני הייתי מצפה שייכתב מה היא כן הראתה ומה חסר לה כדי שיהיה יותר מזה. אני יודעת שכשמדברים על היעדר מסוגלות הורית מדברים על מצב קיצוני, על מצב מוחלט", אמרה בתוכנית, "אם יש התחלה של מיומנויות בסיסיות אז בהחלט אפשר ללכת עם מה שהפסיכיאטר אמר שהיא יכולה להבשיל. הם בדקו אם שמתייחסת לתינוק שלא היה איתה מאז הלידה ובדקו אותה כשהיא נפגשת איתו פעם בשבוע. זה מצב שהוא מצב מוטה. היא צריכה ללמוד קודם מיהו בכלל התינוק. בודקים אותה כשהיא נמצאת תחת הסתכלות כשהיא לגמרי בלחץ גדול ואף על פי כן היא מראה שיש לה מיומנויות בסיסיות אז אני לא יודעת למה כותבים בסוף את המסקנה שכותבים".

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים בהם מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים… 

מודעות פרסומת

ד"ר דניאל גוטליב המליץ לנתק ילדים מהוריהם לאימוץ עקב הסדרי ראיה נוקשים של משרד הרווחה

נובמבר 2013 – ההתנהלות המלוכלכת של משרד הרווחה ומומחים מטעמו. מנתקים ילדים מהוריהם בהסדרי ראיה נוקשים ומוסיפים חטא על פשע: רוצים לשלוח לאימוץ סגור עקב קשר רדוד עם ההורים.

מתוך פוסט בפייסבוק – חברי קבוצה יקרים, שמי א', מבקש את עצתכם, עו"ד שלי פרסם פוסט ואשמח אם תשתפו אותו;

שלום לכל מי שאכפת לו;
זהו א'. לקוח שלי. א. הוא חרש אילם בן 40, אב לשני ילדים שומעים. א. התגרש מאם הילדים.
לא עבר זמן והילדים נלקחו מהאם ע"י הרווחה למשפחת קלט ואחר כך למשפחת אומנה. משפחת האומנה הייתה טובה מאד לילדים אולם יום אחד החליטה לוותר על המשך גידול הילדים והילדים עברו לפנימיה של השירות למען הילד. כיום הרווחה מבקשת לשלוח את הילדים של א' לאימוץ.. 

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ


א, ששיתף פעולה כל השנים עם הרווחה, עשה כל מה שהם אמרו לו, לא החמיץ את הפגישה הדו שבועית עם הילדים (למשך שעה אחת בלבד) ואף דאג מאד לאחות הגדולה שאינה בתו (בכל פגישה דאג להביא לה בדיוק את מה שהביא לילדיו), החליט להתנגד לאימוץ ולבקש לגדל את ילדיו בעצמו. בבדיקת המסוגלות ההורית שערך ד"ר דניאל גוטליב הוא קבע כי "לא היה בבדיקתו בכדי להצביע על כך כי האב סובל ממחלת נפש כלשהי, על כך שקיים ליקוי משמעותי במישור הקוגניטיבי או על כך כי יש משהו בהתנהגות ובהתנהלות שלו אשר יש בו בכדי לסכן את עצמו או אחרים. לא מדובר באדם בעל עבר עברייני וכן לא באדם המשתמש בסמים. מדובר באדם אשר על אף המגבלה המשמעותית שלו מנהל את חייו האישיים והיומיומיים בצורה פחות או יותר עצמאית, אם כי הוא נעזר ונתמך קצת על ידי אימו. הוא מגלה עניין בילדיו ומתמיד בהגעה למפגשים איתם על אף שמדובר במרחק לא מבוטל. בזמן שהוא נמצא עם הילדים הוא מקרין רוגע ונעימות אם כי, כאמור לעיל מידה רבה של חוסר חיוניות".
יחד עם זאת קובע ד"ר גוטליב: "מדובר בשני ילדים הנמצאים מזה כשנה וארבעה חודשים בבית המעבר לאחר שהם נפלטו ממשפחה אומנת שם שהו כארבע שנים ולה התחברו בצורה מאד טובה ואותה הם עדיין רואים בתור משפחתם הפסיכולוגית. אמם של הילדים נמצאת בחו"ל והינה מחוץ לתמונה. אביהם חירש אילם – מתמיד בקשר איתם אחת לשבועיים אולם קשר זה הינו מאד רדוד לא רק בגלל קשיי התקשורת הוורבלית. במשך השנים האב לא גילה רצון של ממש לגדל את הילדים והיה מוכן להסתפק בגידולם על ידי המשפחה האומנת".

אין גבול לחוצפה של הרווחה, כל השנים הגבילו מאד את המפגשים של האב של עם הקטינים וגם כיום. אחר כך באים וטוענים לקשר רדוד. עוד אין גבול לחוצפה של הרווחה כאשר הם רואים בעין לא יפה הורה שנלחם על ילדיו ולעומת זאת הורה שמשתף עמם פעולה ועושה כדבריהם נחשב ברבות הימים כמי שלא גילה רצון לגדל את הילדים.
כרגע אנחנו הולכים להוכחות ולחקירת ד"ר גוטליב על חוות דעתו. מדינת ישראל מחויבת לסייע לנכים לגדל את ילדיהם, זה החובה המוסרית של המדינה. מה עוד שגם אמו של א. יכולה לסייע לו, דבר שהוא מקובל בכמעט כל משפחה רוסית. רבים נעזרים בהוריהם לגידול ילדיהם.
בדו"ח גוטליב לא הייתה שום התייחסות לסיוע הרשויות לאנשים כמו א' לגדל את ילדיהם.
א' החליט לצאת למאבק ציבורי, אין בכוונתו לוותר על ילדיו.
שתפו, תמכו, התווכחו.
עדכונים ככל שניתן יהיה לתת יגיעו.

שופטת חנה בן עמי – איומי פקידות סעד על מומחים בפגיעה בפרנסתם

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים… 

ד"ר דניאל גוטליב המליץ לנתק ילדים מהוריהם לאימוץ עקב הסדרי ראיה נוקשים של משרד הרווחה

נובמבר 2013 – ההתנהלות המלוכלכת של משרד הרווחה ומומחים מטעמו. מנתקים ילדים מהוריהם בהסדרי ראיה נוקשים ומוסיפים חטא על פשע: רוצים לשלוח לאימוץ סגור עקב קשר רדוד עם ההורים.

מתוך פוסט בפייסבוק – חברי קבוצה יקרים, שמי א', מבקש את עצתכם, עו"ד שלי פרסם פוסט ואשמח אם תשתפו אותו;

שלום לכל מי שאכפת לו;
זהו א'. לקוח שלי. א. הוא חרש אילם בן 40, אב לשני ילדים שומעים. א. התגרש מאם הילדים.
לא עבר זמן והילדים נלקחו מהאם ע"י הרווחה למשפחת קלט ואחר כך למשפחת אומנה. משפחת האומנה הייתה טובה מאד לילדים אולם יום אחד החליטה לוותר על המשך גידול הילדים והילדים עברו לפנימיה של השירות למען הילד. כיום הרווחה מבקשת לשלוח את הילדים של א' לאימוץ.. 

פקידת אימוץ אורנה הירשפלד - מדיניות רמיה לסחר בילדים לאימוץ


א, ששיתף פעולה כל השנים עם הרווחה, עשה כל מה שהם אמרו לו, לא החמיץ את הפגישה הדו שבועית עם הילדים (למשך שעה אחת בלבד) ואף דאג מאד לאחות הגדולה שאינה בתו (בכל פגישה דאג להביא לה בדיוק את מה שהביא לילדיו), החליט להתנגד לאימוץ ולבקש לגדל את ילדיו בעצמו. בבדיקת המסוגלות ההורית שערך ד"ר דניאל גוטליב הוא קבע כי "לא היה בבדיקתו בכדי להצביע על כך כי האב סובל ממחלת נפש כלשהי, על כך שקיים ליקוי משמעותי במישור הקוגניטיבי או על כך כי יש משהו בהתנהגות ובהתנהלות שלו אשר יש בו בכדי לסכן את עצמו או אחרים. לא מדובר באדם בעל עבר עברייני וכן לא באדם המשתמש בסמים. מדובר באדם אשר על אף המגבלה המשמעותית שלו מנהל את חייו האישיים והיומיומיים בצורה פחות או יותר עצמאית, אם כי הוא נעזר ונתמך קצת על ידי אימו. הוא מגלה עניין בילדיו ומתמיד בהגעה למפגשים איתם על אף שמדובר במרחק לא מבוטל. בזמן שהוא נמצא עם הילדים הוא מקרין רוגע ונעימות אם כי, כאמור לעיל מידה רבה של חוסר חיוניות".
יחד עם זאת קובע ד"ר גוטליב: "מדובר בשני ילדים הנמצאים מזה כשנה וארבעה חודשים בבית המעבר לאחר שהם נפלטו ממשפחה אומנת שם שהו כארבע שנים ולה התחברו בצורה מאד טובה ואותה הם עדיין רואים בתור משפחתם הפסיכולוגית. אמם של הילדים נמצאת בחו"ל והינה מחוץ לתמונה. אביהם חירש אילם – מתמיד בקשר איתם אחת לשבועיים אולם קשר זה הינו מאד רדוד לא רק בגלל קשיי התקשורת הוורבלית. במשך השנים האב לא גילה רצון של ממש לגדל את הילדים והיה מוכן להסתפק בגידולם על ידי המשפחה האומנת".

אין גבול לחוצפה של הרווחה, כל השנים הגבילו מאד את המפגשים של האב של עם הקטינים וגם כיום. אחר כך באים וטוענים לקשר רדוד. עוד אין גבול לחוצפה של הרווחה כאשר הם רואים בעין לא יפה הורה שנלחם על ילדיו ולעומת זאת הורה שמשתף עמם פעולה ועושה כדבריהם נחשב ברבות הימים כמי שלא גילה רצון לגדל את הילדים.
כרגע אנחנו הולכים להוכחות ולחקירת ד"ר גוטליב על חוות דעתו. מדינת ישראל מחויבת לסייע לנכים לגדל את ילדיהם, זה החובה המוסרית של המדינה. מה עוד שגם אמו של א. יכולה לסייע לו, דבר שהוא מקובל בכמעט כל משפחה רוסית. רבים נעזרים בהוריהם לגידול ילדיהם.
בדו"ח גוטליב לא הייתה שום התייחסות לסיוע הרשויות לאנשים כמו א' לגדל את ילדיהם.
א' החליט לצאת למאבק ציבורי, אין בכוונתו לוותר על ילדיו.
שתפו, תמכו, התווכחו.
עדכונים ככל שניתן יהיה לתת יגיעו.

משרד הרווחה – דרכי רמיה לסחר בילדים משפחות במשבר

שופטת חנה בן עמי – איומי פקידות סעד על מומחים בפגיעה בפרנסתם

קישורים:

 "הרווחה כהוספת חטא על פשע טענו פעם אחר פעם שהילד כבר התרגל למשפחה המאמצת" מתוך פוסט של חה"כ פנינה תמנו- שטה בפייסבוק על חטיפת תינוקות יוצאי אתיופיה עם היוולדן מבתי חולים – חברים יקרים, כחלק משליחותי כחברת כנסת אני מטפלת בפניות ציבור, אני רוצה לשתף אתכם באחד הסיפורים שהולך איתי כבר שבועיים…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער – כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות – יולי 2006 – ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר…

כישלון קונספציית האימוץ הסגור – סיפור ילדותה ונעוריה של דלית– להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. – ילדותה ונעוריה של דלית – סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי…

השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם – השירות למען הילד– משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה…

פשעי משרד הרווחה – סיפור חטיפתה האלימה של עדי מביתה ומשפחתה והפקרתה במשפחה מאמצת מזניחה ומתעללת – סיפורה של עדי שנלקחה מביתה באלימות ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה באר שבע ונשלחה לאימוץ סגור, שם הושפלה, הוכתה ועברה התעללות במשך שנים ע"י המאמצת ובנותיה – המאמר "סינדרלה משכונה א" , מתן צורי, ידיעות אחרונות , מוסף השבת , נובמבר 2011…

הספר "בשם טובת הילד – אובדן וסבל בהליכי האימוץ" מאת מילי מאסס – אוגוסט 2010 – ספר על תחלואי מערך הרווחה בעניין מסירת ילדים לאימוץ – פשעי פקידי סעד לחוק האימוץ – במהלך הדיון המשפטי בעניינם נמצאים הילדים במקום חסוי כשחומת סודיות סוגרת עליהם והקשר שלהם עם הוריהם ממושטר על ידי פקידות האימוץ, אשר מעוניינות בניתוקו ומתכחשות לאובדן שגלום בכך…

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת– ערוץ 1 – ספטמבר 2010 – פרצופם של הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את זה בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ – פקידת הסעד אירית מעוז – יוני 2006 – פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"…

השירות למען הילד – השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם – הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות – בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?…

פקידת הסעד מהשירות למען הילד – מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה – יוני 2000 – תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד…

השוק השחור של האימוצים בחו"ל – מאי 2007 – בשנת 2007, כעשור לאחר חקיקתו של אותו חוק פיקוח, פורסם תחקיר ידיעות אחרונות אשר חשף את ההפקרות בשוק האימוץ למרות אותו חוק שנועד לפקח. אז, בשנת 2007, עלה 20 אלף דולר לאמץ ילד בחו"ל, והתחקיר חשף כי חלק ניכר מן הכסף הזה הולך ל: מתנות למתווכים בחו"ל, "תרומות" לבתי יתומים כגון בשמים יקרים למנהלות בתי היתומים, שוחד לשופטים מעבר לים, עמותות שבחסות המדינה מלמדות "לשמן" מערכות בחו"ל, ופקידי מדינה שיודעים ולא מונעים עושק של הורים חשוכי ילדים.

פנו לאימוץ – וקיבלו ילד חולה – מאי 2010 – מה קורה להורים שניסו עשרות טיפולי הפריה ונכשלו? רבים מהם פונים לעמותות העוסקות באימוץ תינוקות מחוץ-לארץ. תחקיר "אולפן שישי" חושף הערב התנהלות בעייתית של העמותות הפועלות באימוץ בין-ארצי, התנהלות שמובילה להבאת ילד עם פיגור, איידס או שיתוק. האם אותן עמותות מחפשות לעזור להורים או רק דואגות לרווחים? שימו לב איך שאורנה הירשפלד, פקידת סעד ראשית לחוק אימוץ ומנהלת השירות למען הילד, מתנועעת בחוסר נינוחות על הכסא…

האבא גילה: משרד הרווחה מסר את בנו לאימוץ סגור ללא ידיעתו , נובמבר 2009 – האבא הביולוגי: "מעולם לא ויתרתי על בני, לא הסכמתי למסרו לאימוץ ואני מעוניין לגדלו גם אם אצטרך לצאת עמו יחד את הארץ. פקידי הסעד לא עשו די על מנת לאתר אותי, ובכך מעלו בתפקידם. אני אדם נורמטיבי היכול לגדל את הילד. עד היום לא נערכה בדיקה מקצועית על ידי גורם אובייקטיבי לבדוק מהי טובת הילד. ולבסוף האימוץ פגום, משום שהילד נמסר למשפחה יהודית, בעוד הוא עצמו נוצרי".

על כשלונות האימוץ , נובמבר 2009 , הרהורים על משפחה וילדים – כ-300 אימוצים מתבצעים מדי שנה, 100 מהם בארץ ו-200 מחו"ל. על כשלונות באימוצים לא מדברים כמעט, ויש לא מעט כאלו, בעיקר באימוצים הבין לאומיים. בארה"ב נושא כשלונות האימוץ מוכר וידוע, ואפילו קיימים אתרים לאימוץ מחדש של הילדים דוגמת האתר הזה בו מוצגות תמונות ותיאורים של ילדים אמריקנים אשר נדחו מהוריהם המאמצים ומוצעים מחדש לאימוץ, כמו סחורה שעוברת מיד ליד. …

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

פקידת הסעד מוניק מלשכת הרווחה חיפה – התחמקות מפתיחת תיק אימוץ כמתחייב על פי חוק – נובמבר 2009 – מדוע מסרב משרד הרווחה לפתוח את תיק האימוץ של נערה בת 18, והיא זכאית לכך ע"פ חוק. הכתב אלירן טל: "עד כמה חשוב לך לגלות את האמת?" , "מאוד חשוב" , עונה הנערה. כבר ארבעה חודשים דנה (שם בדוי) מבקשת לגלות מי הם הוריה הביולוגים, מיד לאחר שנולדה היא אומצה, וכשהגיעה לגיל 18 פנתה ללשכה לרווחת הילד. …

סיפורו של איציק מליק שפקידי הרווחה לקחו את נכדיו – ספטמבר 2007 – שירותי הרווחה לקחו את ילדיה של בתו של איציק מליק הלוקה בשיכלה למשפחת אומנה. בשלב כלשהו נותק הקשר של משפחת מליק עם הילדים, והם אינם יודעים על מקום הימצאם. קריאתו של איציק מליק: "תושבים יקרים, באתי לידע אתכם על חטיפת שני נכדי, אשר נחטפו על ידי פקידות הסעד ומשרד העבודה והרווחה ובית המשפט." פרופ. אסתר הרצוג על הוצאת הילדים מביתם וממשפחתם ע"י שירותי הרווחה: "יש פה מדיניות מכוונת, זו מדיניות שמשתמשת בתינוקות וילדים כסחורה שבאמצעותה מממשים כל מיני אינטרסים של המערכת הבירוקרטית. יש לחץ מאוד גדול על מערכת הרווחה לספק תינוקות לאימוץ, אז את התינוקות האלה לוקחים בד"כ ממשפחות חלשות יותר, חד הוריות, עניות …

שיטות הרווחה – הילד הוכרז בר אימוץ סגור – ההורים לא ראו אותו יותר – מאי 2005 – שלא על פי סעיף 5 – לילי גלילי – הארץ – זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה. .. אלא שכל זה לא ממש מעניין את לריסה ויבגני. בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל, אך הם מצליחים להתקיים. צעצועיו של הילד – דובונים, מכוניות, שולחן פלסטיק אדום מותאם למידותיו – ממתינים לשובו. יבגני צובע את הבית לקראת שובו של הבן. תמונותיו של הילד ניבטות מכל מקום. בכולן נראה ילד שמח המחייך חיוך גדול. פה הוא משתכשך בחדווה בבריכה, שם הוא מוחזק בזרועות סבו החובש כיפה בצילומים… 

תעשיית הזיופים ותאוות הבצע מומחי רשויות הרווחה בבית משפט לענייני משפחה – ה"פסיכולוגית" אלה גוברניקוב

תחקיר מגזין המושבות לא בלי בתי , גלבוע דקר , אפריל 2013

בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו

בשלוש שנים האחרונות ראה ד"ר דימטרי בלשוב, את בתו בת ה-13 רק פעם אחת. כל זאת בעקבות חוות דעת פסיכולוגית של הגברת אלה גוברניקוב, שהוגשה לביהמ"ש וקבעה כי האב גורם טראומה נפשית לילדה. תחקיר "מגזין המושבות" חושף, כי אותה גב’ גורניקוב לא מופיעה כלל בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. הקלות בה הצליחו להפריד בין אב לבתו צריכה לעורר דאגה אצל כולנו [צילומים: אימג’בנק/thinkstock]

בפעם האחרונה שפגש ד"ר דמיטרי בלשוב את בתו, אורית (שם בדוי) בת ה-13, זה היה בחופשת הקיץ בשנת 2010. אז יחד עם אישתו, סוניה, שתי בנותיה ובתם המשותפת הם טיילו באזור קיסריה. הבנות רקדו, הצטלמו, הכינו הצגה והופיעו בפני הוריהם. בתמונות הרבות שצילם באותו היום ניתן לראות את השמחה על פניהן של הבנות, להרגיש את אווירת החופש. למחרת היום חזרה אורית לצפת, שם היא גרה עם אמה, נטליה, גרושתו של דימטרי. מאז לא ראה אותה יותר.

ד"ר דמיטרי בלשוב (43), תושב חדרה התגרש לפני עשור מאשתו הראשונה, נטליה, אורית היא ילדתם המשותפת. בבקשה לשינוי הסדרי הראייה שהגישה לבית המשפט, בחודש מאי 2011 צירפה האם את חוות דעתה של אלה גוברניקוב אותה תיארה כפסיכולוגית מומחית. זו קבעה כי דמיטרי "גורם לפסיכוטראומה קשה לילדה". בשלוש השנים האחרונות פגש האב את בתו, רק פעם אחת, וזאת בעקבות אותה הערכה פסיכולוגית. בזמן הזה הוא הצליח לגלות כי מי שכתבה את חוות הדעת על ילדתו ועליו כלל איננה פסיכולוגית. כיצד אישה שאינה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל מספקת חוות דעת שקבילה בבית המשפט, את הנושא חוקרת עכשיו גם משטרת ישראל.

רפי גינת נכנס לתמונה

"בימים האחרונים, הילדה נהייתה בוכייה, ללא בטחון עצמי, עם הערכה עצמית מאוד ירודה", נכתב בהערכה פסיכולוגית אותה הכינה גוברניקוב בחודש אוגוסט 2010 ואשר הוצגה במאי 2011 בבית המשפט בחיפה ע"י ולדימיר פטרוב עורך דינה של נטליה. ד"ר בלשוב – רופא המתמחה בגריאטריה בבית החולים הממשלתי "דורות" בנתניה, הבין שהוא נכנס למילכוד בין הצורך להילחם על שמו ועל זכותו להיפגש עם בתו, לבין הנזק שעלול להיגרם לילדה בעקבות המלחמות על הסדרי הראייה, בין כתלי בית המשפט. "גרושתי והפסיכולוגית, גב’ גוברניקוב, הציגו אותי בבית המשפט אותי כמסוכן לילדה שלי. אני חושש ממה שאישתי לשעבר מפיצה נגדי. יש לי בנות נוספות בבית ומקצוע מכובד. האשמות שלה הן חסרות כל אמת, קשות, מפחידות וכואבות", מספר בלשוב השבוע ובקול שבור מוסיף, "אני אבא טוב לא אבא רע".

לא ברור כיצד הצליחה אלה גוברניקוב, תושבת נתניה, להתחזות לפסיכולוגית המתמחה בעיקר בטיפול בילדים וילדות. ע"פ העדויות אותם אספנו במהלך הכנת הכתבה, היא עושה זאת כבר שנים מבלי שאף אחד יעצור בעדה. כשקיבל ד"ר בלשוב, את חוות הדעת של הפסיכולוגית גוברניקוב לידיו, הבין מניסיונו הרפואי שמשהו בחוות הדעת לא תקין. לדבריו שם לב שהניסוח לא כל כך מקצועי והמינוחים לא מדויקים. פתאום דברים קטנים בטופס שהתגלגל והתקבל בבית המשפט, עוררו את חשדו כי המסמך מזויף. הוא החליט לחפש את אלה גוברניקוב, אך במשך תקופה שארכה כמעט שנתיים, לא הצליח למצוא פרטים עליה.

לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד.

לפני כשנה, שמע במקרה מקולגה לעבודה את השם אלה גוברניקוב, כשזו המליצה על שירותיה, כמי שידועה בקרב הציבור הישראלי דובר הרוסית כפסיכולוגית המטפלת בילדים. בירור פשוט ב"פנקס הפסיכולוגים" ובמשרד הבריאות, הבהיר לו כי לא קיימת פסיכולוגית בשם זה. כשפנה בלשוב למשרד הבריאות קיבל את התשובה הבאה: "הגברת גוברניקוב אלה, לא הגיבה לאף פנייה שנשלחה אליה מטעם המשרד, ואנו נגבה תלונתך בכל דרך שתידרש ע"י המשטרה", הבהירו אנשי המשרד

כשכשל בנסיונות לאתר את הגב’ גוברניקוב פנה ד"ר בלשוב לעזרתו של רפי גינת מנחה תכנית התחקירים הידועה "כלבוטק". לפני כשנה החלו תחקירני התכנית לנסות ולאתר את הפסיכולוגית אלה גוברניקוב, לכשאיתרו אותה בביתה שמשמש עבורה גם כמשרד לפגישות עם מטופלים. קבעו איתה ד"ר בלשוב ואישתו סוניה פגישות נפרדות זאת בשיתוף תחקירני התוכנית שהגיעו מצויידים במכשירי הקלטה. סיפור הכיסוי שנתפר עבור הפגישות היה זהה לחלוטין לפרטי המקרה האמיתיים: אב שגורם "פסיכוטראומה" (טראומה נפשית) לבתו.

לאחר ארבעה מפגשים ועשרות שיחות בטלפון, בהם הצליחו לטענת ד"ר בלשוב, להוכיח כי אלה גוברניקוב מטפלת בלקוחות, כפסיכולוגית בביתה, נפרדו דרכיהם של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק. התכנית ששדורה במשך שנים בערוץ 2 עוברת בימים אלו לערוץ 10 ובינתיים ירדה מהמרקע. הכתבה על אודות הגב’ גוברניקוב מעולם לא שודרה.

ויטמינים במקום כדורים פסיכיאטרים

בידי "מגזין המושבות" הקלטות המתעדות את מפגשיהם של סוניה, רעייתו של ד"ר בלשוב ותחקירני כלבוטק, עם הגב’ גרובניקוב בביתה בנתניה [הציטוטים במקור]. סיפור הכיסוי שהוכן עבור סוניה היה: אישה שעוברת הליך גרושין ומעוניינת להרחיק את ילדתם המשותפת מאביה השתיין.

גוברניקוב לא מבזבזת זמן ומיד מתחילה להדריך את סוניה כיצד להוציא כסף מאבי הילדה: "קודם כל ללכת לבית הספר, לבקש שהילדה תיפגש עם פסיכולוג, ושם היא יכולה להגיד שאין לכם איפה לגור. ככה יהיו הוכחות. את צריכה לתפוס מכל הכיוונים ". עוד המליצה "הפסיכולוגית" לסוניה להפסיק לעבוד ולפנות לביטוח לאומי בבקשה לסיוע. "יש לי משכורת טובה", הקשתה סוניה, אך גוברניקוב השיבה: "תמיד כדי לנסות ".

גוברניקוב לא הסתפקה בייעוץ ראשוני והורתה לסוניה להתייצב עם הילדה לטיפול פעם בשבוע בביתה בנתניה, התירוץ לפגישות הביתיות, העומס הרב במקום עבודתה בתל אביב. "זה עולה 200 ש"ח לשעה. הרבה מכירים אותי בנתניה, כי בתל אביב אני גם עובדת, אבל אין תורים בזמן הקרוב. אם היית באה אליי לת"א זה היה הרבה יותר יקר. בבית אני עובדת ככה למרות שאסור לי, אין לי רשיון לעבוד בבית. אני אומרת אמת. אני יכולה לעבוד במרפאה פרטית אבל בבית לא פתחתי עסק, לכן אסור לי. אני עצמאית אבל אסור לי לעבוד בבית".

ראה את ילדתו בפעם האחרונה לפני שלוש שנים. ד"ר דימטרי בלשוב ובתו

זה לא נגמר שם, במקצועיות ובשיטתיות פורסת גוברניקוב בפני סוניה את השיטה כיצד להוציא כמה שיותר כסף מאבי הילדה. היא מבטיחה כי היא תעזור ותתמוך, ומספרת כי יש לה פסיכיאטר שייתן כדורים והמלצות על מנת להסדיר את העניין. "אפשר לתבוע אותו בכסף, למה שהוא עשה לה בעיות נפשיות. זה מסמך במיוחד לבית משפט שיש הפרעות להתנהגות ", אמרה גוברניקוב והוסיפה, "מתי שיהיה כתוב שהיא במעקב אצל פסיכיאטר, שם צריך להיות סיפור ממש רציני, שהילדה בטיפול אצל פסיכיאטר, היא מקבלת טיפולים תרופתיים, אתם שומעים אותי נכון. אני מסבירה לכם איך אפשר לעשות אפילו מכיוון הצגה. אני מסבירה לכם כל כיוונים אתם תבחרו מה שאתם רוצים. עם הילדה, בטוח יש טראומה אבל צריך לבדוק מאיזה כיוון אפשר לצאת יותר חזקים מזה. ללכת דרך הפסיכיאטר זה חד פעמי, אבל אני צריכה לבדוק את הכרטיס שלה".

"לא כולם מוכנים ללכת כמוני", רומזת גוברניקוב, "אני אבדוק עם הפסיכיאטר, אני ארשום את הפרטים של קופ"ח של הילדה ואני ארשום אותך. את יכולה לקנות את התרופות אבל לא חייבת לתת אותן לילדה. הם רואים לפי המחשב. רק כדי שיהיה רשום. האבא גם יכול לשאול לכן את יכולה לשים וויטמין במקום תרופה".

סוניה, אשר מופתעת מהיצירתיות של גוברניקוב, שואלת: "לשקר לילדה?". "זה וויטמינים, את לא נותנת לה דברים רעים", השיבה גוברניקוב ואפילו מצאה צידוק. "אולי יש לילדה בעיות עם התנהגות, הוויטמינים ממש יעזרו לה. היא מאוד צריכה תוסף וויטמין B. זה אני יכולה להגיד לך עם עיניים עצומות".

גוברניקוב מתגאה בקשריה עם אנשי מקצוע כמו פסיכיאטרים ונוירולוגים, ומציעה לסוניה שתשיג עבורה חוות דעת נוספות בנוסף לזו שלה. גם לאפשרות שהאב או גורם אחר ישאל את הילדה האם היא אכן הולכת לטיפול אצל פסיכלוג מוכנה גוברניקוב. "בגלל זה תביאו אותה ונסתדר על כמה פעמים". יצויין כי מההקלטות עולה כי גוברניקוב מציגה עצמה כפסיכולוגית קלינית, אשר למדה לתואר שני ואף נשמעת אומרת באחת מהן אומרת, "לימדתי במכללות, לימדתי באשדוד במכללה בודרמן"[התכוונה כנראה למכללת "רידמן". ג.ד].

לא רק זאת, גוברניקוב אף מציעה למטופליה את האפשרות שהיא תדאג להם אל מול הגורמים האחרים. כך למשל היא הציעה לסוניה, "אני אדבר עם הפסיכיאטרים ונוירולוג שיהיה לכם את החוות דעת שלהם גם, לא רק את שלי".

לשאלת תחקירן "כלבוטק", שאתגר את הפסיכולוגית גוברניקוב ושאל אם המסמכים של אלה תופסים בבית המשפט, ענתה האחרונה" "בטח! נתתי להרבה אנשים, כל המסמכים שלי תופסים בבית המשפט בלי שום בעיה ". לפחות בעניין זה יש מן האמת.

לא תפקידי לבדוק

מערכת בתי המשפט: אין לנו את הכלים לבדוק את המסמכים

לבית המשפט אין כלים לקבוע האם מסמך המוגש על ידי מי מבעלי הדין הוא מסמך אותנטי אם לאו. טענות בדבר פגם או תוקף של מסמך או ראיה, נטענות על ידי הצדדים ובית המשפט מחליט על פי הטענות שנטענות בפניו. במקרה זה, כך עולה מהפניה, טענה בדבר תוקף חוות הדעת כלל לא עלתה על ידי בעלי הדין ומשכך לא יכול היה בית המשפט להידרש לעניין. בספר החוקים ישנן עבירות שעניינן זיוף ומרמה אשר ניתן להעמיד בגינן לדין.

כיצד קורה שלמערכת המשפט בישראל מגיעה חוות דעת של פסיכולוגית שאיננה רשומה בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות? פנינו לעו"ד, ולדימיר פטרוב, שמייצג את נטליה, אשתו לשעבר של ד"ר בלשוב, בדיון על הסדרי הראיה של הילדה אורית. "היא לא פסיכולוגית? לא ידעתי. הלקוחה שלחה לי את כל המכתבים, קראתי וזהו. הגשתי בקשה ולא בדקתי ’מי מה מו ואיך..’, זה לא תפקיד שלי. אני לא מבין, מה אני צריך לבדוק? חשבתי שזה אמיתי".

נטליה קמנצקי, אישתו לשעבר של ד"ר בלשוב, סיפרה "למגזין המושבות" כיצד נוצר הקשר לגוברניקוב . "מישהו מהחברים של המשפחה אמר שהיא עזרה לכמה אנשים וככה הגענו אליה". שנשאלה היכן נפגשו, בקליניקה או בביתה של גוברניקוב , השיבה: "אני לא זוכרת, זה היה לפני שלוש או ארבע שנים ואמא שלי הייתה אצלה עם הילדה, ולא אני".

יצויין כי בהערכה הפסיכולוגית שסיפקה גוברניקוב נכתב: "בתאריך 17.08.2010 פנתה אלי נטליה בבקשה לייעוץ בנושא שינוי ההתנהגות של בתה, בימים האחרונים". במסמך לא מוזכרת כלל סבתה של הילדה. לדבריה של נטליה, רופאה במקצועה, היא גם לא הבחינה במשהו חריג בהערכה הפסיכולוגית.

"דו"ח חובבני, לא מקצועי, כתוב בשפה רדודה וילדותית"

באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה. אומרת פסיכולוגית מומחית אשר אליה נשלח הדוח לאבחנה

את הערכה הפסיכולוגית של גוברניקוב לגבי מצבה של הילדה. העברנו לבחינה אצל פסיכולוגית קלינית מומחית ע"פ רשומות משרד הבריאות ומתמחה בטיפול בילדים . הפסיכולוגית המומחית [ שמה שמור במערכת] הפנתה אותנו לטעויות קריטיות במסמך. כך לדוגמה הסבה את תשומת לבנו לכך שבחתימה של הגב’ גוברניקוב בתחתית המסמך כתוב "פסיכולוגית" ולא "פסיכולוגית קלינית" או "פסיכולוגית חינוכית". "חוות דעת מהסוג הזה רשאים לעשות פסיכולוגים שקיבלו אישור ממשרד הבריאות, אחרי תואר שני והתמחות, ליד שמם צריך להופיע התואר "פסיכולוג קליני/חינוכי". לדבריה של המומחית, התואר פסיכולוג אומר שהכותבת לא סיימה את תהליך ההתמחות ואולי כלל לא למדה תואר שני. "גם מי שלמד תואר ראשון רשאי לכנות עצמו פסיכולוג אבל אין לו כל הכשרה באיבחון, טיפול או כתיבת חוות דעת", הסבירה. "בנוסף, אין במסמך את הפרטים של הכותבת שנדרשים, כמו הכשרה ותחום המומחיות. העניין יכול להיחשב לעבירה של ממש. פסיכולוגים אינם רשאים לערוך כזה איבחון, ואם הם עושים זאת במסגרת התמחות עליהם לציין מי הפסיכולוג המומחה שהדריך אותם".

עוד מציינת הפסיכולוגית המומחית כי מקובל לרשום בתחילת המסמך כמה פגישות היו, היכן הן התקיימו (בקליניקה, במרפאה ציבורית או בבית הלקוח) ואילו מבחנים נערכו. איזה סוג של ראיון (ראיון פסיכיאטרי, פסיכולוגי וכדומה), פרטים אשר חשוב לציין, לא נמצאים במסמך שהובא בפני בית המשפט. "לא כתוב מי נכח בפגישות – הילדה, האם, ביחד, לחוד. זה מאוד משמעותי, כי אם האמא נוכחת זה אומר שהמאבחנת שמעה את גירסת האם ולא את גירסת הילדה".

עוד מבהירה הפסיכולוגית המומחית את המונח "טראומה". "זהו מונח מקצועי עם משמעויות מאוד מוגדרות ואין שום אינדיקציה בחוות הדעת לטראומה. טראומה (או יותר נכון "הפרעה פוסט-טראומטית") הוא מצב נפשי שנגרם עקב התעללות או ארועים חריגיים כמו תאונה, פיגוע, אלימות וכדומה, שיוצרים הצפה רגשית בלתי נסבלת וסימפטומים כמו- בעיות בשינה, בתיאבון, פלשבקים, סיוטי לילה וכדומה. הכותבת אינה מגבה את הטענה החמורה שלה לגבי ’טראומה’ בשום מידע שמאשש זאת. גם הסגנון לקוי, יש לכתוב ’המאובחנת סובלת מהפרעה פוסט-טראומטית’ ולגבות זאת כאמור בסימפטומים המעידים על כך".

משרד הבריאות: לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו

רשימת הפסיכולוגים בעלי הרישיון מופיעה באתר משרד הבריאות תחת הכותרת "פנקס הפסיכולוגים". הרשימה מתעדכנת באופן שוטף. כל מקרה של תלונה על התחזות או הטעייה של פסיכולוג המגיע למשרד הבריאות נבדק והמידע מועבר למשטרה. כמו כן, ממליצים למתלונן לפנות בתלונה למשטרה. מדובר במקרים בודדים – מקרה או שניים בשנה.

חשוב שכל אזרח טרם התקשרותו עם פסיכולוג יבדוק באתר אם הוא אכן רשום בפנקס מהו תחום המומחיות בה הוא מחזיק והאם תחום המומחיות תואם את הבעיה שבשלה הוא פונה לפסיכולוג. ישנם שישה תחומי התמחות בפסיכולוגיה : חינוכי, התפתחותי, שיקומי, רפואי, תעסוקתי וארגוני. מומלץ לבקש מהפסיכולוג להציג את תעודותיו בפני הפונה.

עוד מוסיפה הפסיכולוגית המומחית אליה שלחנו את חוות הדעת: "הכותבת איננה מתייחסת כלל ליחסים של הילדה עם האמא שלה, אולי המצוקה של הילדה נובעת מהליכים משפטיים ומכך שאמא פתחה במאבק נוסף והילדה קרועה בין הוריה? בדרך כלל, המצוקה העיקרית של ילדים שהוריהם מתגרשים נובעת מהמתח בין ההורים. ככל שהסכסוך בין ההורים מחריף, כך נגרם וגובר הנזק נפשי לילדים – העניין נכון גם לגבי הורים נשואים. זה מידע שמגובה בהרבה מחקרים. באופן כללי, ההתרשמות שלי שמדובר בדו"ח חובבני, לא מקצועי, לא כתוב בנוסח הפורמלי המקובל, לא כולל מידע חשוב על המאבחנת ועל נסיבות האיבחון, הוא נראה מכוון למטרה מסויימת ולא אובייקטיבי. הוא כתוב בשפה רדודה וילדותית, וגם בהתחשב בכך שהכותבת היא עולה חדשה, עדיין אין בו מונחים מקצועיים מינימלים כמו אבחנה (דיאגנוזה) המלצות מקצועיות – אם הילדה עברה טראומה צריך לטפל בטראומה, זה יותר דחוף מאשר לקבוע היכן ייפגשו".

"מנסיוני כמאבחנת מסוגלות הורית, המלצה לפגישות עם הורה מחוץ לביתו ניתנות במקרים קיצוניים של סכנה, אלימות או חשש. לא נראה שזה המצב במקרה הזה".

עזרתי לאנשים שביקשו ממני

בשבועות האחרונים ניסינו ליצור קשר עם אלה גוברניקוב. באחת הפעמים בהם ענתה לטלפון קבענו להיפגש למחרת בביתה בנתניה. כשהגיע מועד המפגש לא היה מענה בדירה. שכנה שגרה בדירה ממול סיפרה: "אלה היא אישה מקסימה, היא פסיכולוגית של ילדים קטנים אני חושבת". לשאלה אם היא נחשבת לפסיכולוגית טובה, השיבה השכנה, "אפשר גם להגיד שהולך לה טוב, מגיעים לפה הרבה ילדים קטנים".

בשיחה טלפונית עם אלה גוברניקוב, היא ניסתה בתחילה להתחמק, אח"כ להסביר את מעשיה ולבסוף שינתה את גרסתה בנוגע לכל מה שאמרה.

אלה, את לא מופיעה בפנקס הפסיכולוגים?

גוברניקוב: "בטח, כי אני לא פסיכולוגית, אני עובדת סתם. אני עזרתי לאנשים מה שהם ביקשו ממני, אבל לא יותר".

אפשר לשאול במה את עובדת?

"אני מטפלת. בבית, מטפלת רגילה".

כמו פסיכולוגית?

"כן".

לפני מספר שבועות הגיש ד"ר בלשוב תלונה במשטרת נתניה כנגד אלה גוברניקוב בהאשמות של התחזות כבעל תעודה ועל קבלת דבר במרמה.

במשטרת ישראל אישרו השבוע כי אכן נפתחה חקירה בנושא.

קישורים:

תסביכי ה"טיפולים" והאלימות של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה, ופקידות סעד ניבה מילנר, וסימונה שטיינמנץ נגד אמא וילדיה – דצמבר 2012 – מדובר באמא ל' אשר אינה רואה את בנה בן ה- 10 (או) מזה 4 שנים, ועם בנה בן ה- 8 (אר) נפגשת פעם בשבוע כשעה במרכז קשר לאחר שלא ראתה אותו כ- 3 שנים. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה בהסדרי ראיה קבועים ומסודרים עקב "טיפולים" שלדעתם הם צריכים לעבור…\

גיא שמיר קורא לסימונה שטינמיץ להחזיר את הילדים החטופים – דצמבר 2012 – פקידת סעד ראשית לסדרי דין סימונה שטינמיץ מנחה מקצועית של פקידות סעד לסדרי דין העובדות בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות בענייני משפחה בקהילה. מדובר בפקידות העובדות ללא סדרי דין, ללא ראיות, בדיוני בתי משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות. זוהי שיטת עבודה מתואמת בין צמרת משרד הרווחה והרשות השופטת ומהווה קרקע פוריה לשחיתות וגזל אזרחים מוחלשים…

מדיניות מופקרת בית משפט לענייני משפחה – השופט נפתלי שילה – יוני 2011 – ה"משחק המכור" של שופט לענייני משפחה נפתלי שילה נגד אמא וילדיה הרוצים להיפגש מזה שנים. אכזריות ושרירות לב בניגוד להיגיון, ולעובדות – מדובר באמא ושני ילדיה אשר לא נפגשו מעל שנתיים מאחר ועובדת סוציאלית רחל ולדומירסקי מלשכת רווחה רמת גן דורשת "מסגרת קלינית פסיכיאטרית הכוללת אבחון פסיכודיאגנוסטי עם המלצות לגבי קיום הביקורים ולגבי המסגרת הקלינית פסיכיאטרית שתלווה אותם". העו"סית לא נימקה דרישתה מאחר ונפתלי שילה מאפשר ומעודד הפקרות והתעמרות העובדות הסוציאליות באם וילדיה…

דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין – מאי 2009

כיצד הפך האזרח כלי משחק לידיהם של פקידי הרווחה – מערך הרווחה בישראל מופקר מושחת ומשחית מזה עשרות שנים. רשויות הרווחה פועלות בחיסיון ללא פקוח אפקטיבי ומשרתות אינטרסים של מלכ"רים פנימיות, משפחות אומנה, תעשיית אימוץ, תוך פגיעה בזכויותיהם, גופם ונפשם של פרטים ומשפחות. בסיפורה של דלית ראינו את רשויות הרווחה מנתקות את דלית ממשפחתה ושולחות אותה לאימוץ סגור, שם עוברת דלית התעללות, ננטשת ממשפחתה המאמצת ומוצאת דרכה למעונות סגורים של משרד הרווחה, שם מתדרדרת. כאשר היא כורעת ללדת מודיעות לה פקידות הסעד כי עוברה ילקח ממנה. סופה של דלית הוא הפקרתה והרצחה. הכישלון של שירותי הרווחה מלווה באכזריות כלפי "מטופליהן"…

כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה – השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

עו"ד טלי תמרין מדברת בכנסת על פשעי משרד הרווחה

ועדה לביקורת המדינה – יולי 2012 – עו"ד טלי תמרין מייצגת מזה כעשור הורים לילדים שנלקחו בכפייה ע"י רשויות הרווחה למסגרות פרטיות מופרטות. עו"ד תמרין מתארת תמונה של מדיניות אפלה של רשויות הרווחה, הפועלות בחיסיון, ללא סדרי דין, ללא ראיות, לתלישת הילד מביתו ומשפחתו. עו"ד תמרין טוענת כי קיים קשר חולני בין רשויות הרווחה לבתי המשפט המקבלים המלצותיהם ומיישמים אותם אחת לאחת לצווים שיפוטיים. 
עו"ד תמרין טוענת כי המומחים והמאבחנים המקצועיים רושמים בחוות הדעת מה שרשויות הרווחה המממנות אותם קובעות להם לרשום.
עו"ד תמרין, שלדבריה מייצגת משפחות במקרים שכאלו, הוסיפה כי שופטת בית המשפט העליון אילה פרוקצ'יה כבר קבעה שחוק הנוער הוא "טלאי על טלאי" ואין קיימים בו דיני הראיות. "בית המשפט מקבל את מצב הילד ע"פ זווית הראייה הבלעדית של פקידי הרווחה, שממנים את המומחים, למרות ניגוד העניינים", אמרה.
מדבריה של עו"ד תמרי מצטיירים רשויות הרווחה כארגון פשע אכזרי הסוחר בילדים באין מפריע, מרושש משפחות, מחריב את הפרט המשפחה והחברה.

  תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי
קישורים:

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ

ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת"

מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:


חטיפת התינוקת מחזקת המשפחה המורחבת מיד לאחר הלידה ללא מתן למשפחה הזדמנות ממשית לגדלה – השופט ניל הנדל מתאר: "מיד לאחר לידתה, הועברה הקטינה לבית תינוקות של השירות למען הילד. כחודש לאחר מכן, הוכרזה "קטינה נזקקת" והוצאה ממשמורת הוריה באופן זמני. צו ההכרזה הוארך מעת לעת. בהיותה כבת שנה וחצי, הועברה הקטינה למשפחת אומנה טיפולית, אשר הביעה רצון לאמצה" (עמ' 2 ס' 2).

הליך האימוץ נמשך חרף העובדה שלמאומצת לעתיד יש אחות קטנה במשמורת המשפחה המורחבת – פיסקה 3 עמ' 2 : באותה תקופה, נולדה אחות הקטינה אשר אף היא הוכרזה "קטינה נזקקת" והועברה
למשמורת רשות הסעד. הסבתא עתרה לבית המשפט לנוער לקבל למשמורתה את אחות הקטינה אולם בקשתה נדחתה, כמו גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה קיבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה, דן בה כבערעור, קיבל את הערעור והורה להעביר את אחות הקטינה, שהייתה אותה עת כבת שנה, למשמורתה של הסבתא לתקופת ניסיון של שנה רע"א 2440/10.

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) – מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד – השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ – כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ…" ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר…  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.

דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ
דיאגרמה – שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה – שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ

לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה – עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?

שמואל בוקובסקי ומצעד איוולת ה"מומחים" שמינה מהבלים בפיהם בשפה אחת ודברים אחדים לגבי התרחשויות עתידיות אם חלילה ישמר הקשר בין הילדה ומשפחתה (אימוץ פתוח) – עמ' 3 : בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) … נימק את החלטתו זו בכך שעל פי כל הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינה של הקטינה יש לשלול כל אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין בני משפחתה הביולוגית. דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט (שמואל בוקובסקי) את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה".

שמואל בוקובסקי פועל לניתוק מוחלט של הילדה ממשפחתה מבלי שנעשה ניסיון ממשי לשמור על הקשר. הילדה מעולם לא גדלה אצל סבתה והנזקים ההתפתחותיים נגרמו לה בחסותם של שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד. נוצר הרושם כי שמואל בוקובסקי מנתק את הילדה ממשפחתה כדי לטייח כשלים נוספים שלו ושל רשויות הרווחה בענייני האימוץ, כפי שראינו בסיפוריו של דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד ילדים רבים שנחטפו.

שמואל בוקובסקי מוכר לוקשים באחיזת עיניים שכביכול חיי הילדה יהיו יפים אצל המאמצים – בוקובסקי מצוטט: "המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו" – שמואל בוקובסקי משתמש בחוות הדעת האחידות והמקובעות שקיבל ממומחים שונים וגורם למצב ניתוק הילדה ממשפחתה. הקשר עם המשפחה הנו חשוב ביותר שהרי רבים המקרים שמאמצים משליכים או מתעללים ומזניחים המאומץ, ולאן יפנה המאומץ אז? 

שמואל בוקובסקי משמיץ ומכפיש, משתמש במכבסת מילים מבזות מציג בהחלטתו חוסר תובנה בענייני משפחה והורות, בעוד הוא אחראי למצב הקשה ההתפתחותי של הילדה שהפריד ממשפחתה מיד בלידתה ושלח לבית תינוקות – בוקובסקי מצוטט בהחלטתו ומשמיץ את הסבתא: "העדר תובנתה של אם המשיבה [הסבתא] למצבה של בתה המשיבה [המבקשת, האמא] עלה מפורשות ובצורה בולטת ביותר בעדותה בבית המשפט, עת התעקשה לטעון כי המשיבה [המבקשת] אינה סובלת מכל בעיה או לקות כלשהיא, מלבד בעיה של חום גבוה ממנה סבלה בעבר, בעת שהייתה כבת שלוש. עוד טענה, כי לטעמה המשיבה [המבקשת] מסוגלת אף לגדל את בנותיה….אם המשיבה [הסבתא] מגלה חוסר מודעות מוחלט למצבה של בתה, תוך שהיא מוסיפה להתכחש…תוך התעקשות לגמד את בעיותיה ולא להכיר בלקויות מהן סובלת, ואינה מסוגלת לראותן ולהפנימן. והנה, בצורה דומה, היא מתכחשת לבעיותיה ולקשייה של [הקטינה]…התנהגותה ותשובותיה כאמור לעיל מעידות על העדר הבנה מינימאלית ובסיסית ועל תפקוד ושיקול דעת לקויים,…"  – יפה היא האימרה "הפוסל במומו פוסל" – שמואל בוקובסקי מבזה את הסבתא מאחר כי אינה מקבלת את התיאוריות הסוציאליות הכושלות שלו ושל רשויות הרווחה, בעוד הוא הכושל ואינו מבין מאומה. כיצד ציפה בוקובסקי מהסבתא לנהוג כש"חרב" האימוץ הסגור התעשייתי מונפת על נכדתה?
שמואל בוקובסקי בהשמצותיו מנסה לטייח את מחדליו ומחדלי רשויות הרווחה שכשלו בטיפול בנכדה והביאוה למצב של הדורש טיפול מיוחד עקב ליקוי התפתחותי קשה

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד ומצעד האיוולת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים מאחורי הדלתיים הסגורות, לא רק שכשלו בהגנה על הילד אלא הסבו לה נזקים וכשלים התפתחותיים קשים תוך טלטולה במסגרות מופרטות. שמואל בוקובסקי נכשל לא רק בהליך הסיוע הסוציאלי אלא גם בהליך השיפוטי. שופט אמור לקבל חוות דעת ממומחים בעד ונגד להתייחס לעובדות וראיות תוך הסקת מסקנות. שמואל בוקובסקי נסמך על ערמות חוות דעת אחידות, ומתבסס על "נבואות" מטופשות של התנהגויות צפויות של בעלי דין, ומסגרות מופרטות כאלו ואחרות, תוך שהוא ומצעד האיוולת מכוונים לקידום תעשיית האימוץ הסגור האכזרית.

קישורים:

אישור פסיכיאטרי כעלה תאנה לעושק קשישה – הפסיכיאטר איתן חבר

פסיכיאטר איתן חבר - אישור פסיכיאטרי עלה תאנהדצמבר 20011 – מדובר באבחון לקשישה בת 90 שביצע הפסיכיאטר איתן חבר שאליו הופנתה ע"י מנהל חברת הלוואות בשוק האפור "מיסטר מאני". הפסיכיאטר חבר נשכר למתן אישור פסיכיאטרי לכשירות האשה לצורך שיעבוד דירתה להלוואה על סך 450,000 שקלים לבנה.

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא חוות דעת כי האישה כשירה להתקשר בהסכם. בעבודתו של ד"ר חבר נמצאו מספר כשלים: אבחון לקוי, חוסר הבנה של ההסכם המדובר, אישור פסיכיאטרי סתום ושטחי שבו לא צוין באיזה הסכם מדובר, להגנתו טען כי חשב שמדובר בהסכם לשיפוץ השירותים, ועוד.

האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר – עלה תאנה
שופטת השלום שרון גלר (הפ -08 – 200042) תיארה את האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר כ"עלה תאנה". השופטת כתבה על האישור הפסיכיאטרי של איתן חבר: "אני מוצאת ליקוי בסיסי ומובנה ביחס לאישורים אלו והמשמעות שאני נכונה לייחס להם לצורך השאלה הטעונה הכרעה בהליך זה. זאת שכן, ד"ר חבר העיד, כי הוא עצמו לא הבין בדיוק מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה".

הפסיכיאטר איתן חבר הוציא אישור פסיכיאטרי בדבר כשירות אישה בת 90 להסכם שיעבוד דירתה מבלי שהבין מה טיבו של ההסכם בו עמדה המבקשת להתקשר ומה משמעותו לגביה.

הפסיכיאטר איתן חבר סיכן הקשישה בת ה- 90 לנישולה מביתה.

אבחון לקוי
בית משפט מחוזי בראשות אב בית הדין השופט שנלר (ע"א 36041-11-10) מתח ביקורת קשה על התנהלותו של הפסיכיאטר איתו חבר וכתב:
"היה על הפסיכיאטר (איתן חבר) לבחון את מידת עצמאותה של המשיבה ורצונה בהתקשרות זו, במנותק מיחזקאל (בנה) שהיה נוכח במהלך הבדיקה ותרגם את דברי המשיבה והפסיכיאטר זה לזה במהלך הבדיקה, כאשר ברור שיש לו אינטרס מובהק בקבלת ההלוואה ו"הצלחת" הבדיקה הפסיכיאטרית. משכך, אני סבור כי לא ניתן ללמוד בנסיבות העניין מהאישור שניתן על-ידי הפסיכיאטר שהמשיבה (הקשישה) הייתה כשירה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, ושהבינה כראוי את משמעותו והשלכותיו, כפי שמבקשת המערערת (חברת השוק האפור) לטעון".

סתירות קשות במסמכי הפסיכיאטר איתן חבר
באישור הסופי כתב הפסיכיאטר איתן חבר כי הקשישה כשירה להתקשר בהסכם, ואולם במסמכים פנימיים של הפסיכיאטר נרשם אחרת. כותב השופט שנלר:
"עיון במסמך מיום 4.1.07 שנערך על-ידי הפסיכיאטר לאחר בדיקתה של המשיבה ( מוצג 1 למוצגי המשיבה, מוצג ת/2 למוצגי בית משפט קמא) סותר לכאורה את מסקנתו הסופית של הפסיכיאטר לגבי כשירותה של המשיבה להתקשר בהסכם ההלוואה הספציפי, שכן צוין במסמך זה לגבי המשיבה כי:
'אינה מתמצאת בחודש שנה… אינה מסוגלת לבצע חישובים פשוטים. יש קשיים בהבנת העברית. אינה יודעת קרוא וכתוב בעברית. זכרון לטווח קצר לקוי.' "

מקרה קשה אחר של הפסיכיאטר איתן חבר הוא בדיקה ואישור פסיכיאטרי לאפוטרופסות לאישה כבת 60. אוסף ההבלים ודברי בלע הרעיל הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על הנבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך עיכס בתעודת רופא ותייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה. הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה איתן חבר יצר אוירה רכילותית בקליניקה (מרפאה) שלו ברחוב אוסישקין בתל אביב נגד בנה של הנבדקת בנוכחותה, דיבר על רכושה ורעות על בנה מול עיניה ורשם הבלים בניירות העבודה שלו. לאחר מכן הכניס את כל ההבלים ששמעו אוזניו לתעודת הרופא ללא בדיקה או בחינה.
ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד.
השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי אימץ את כל המלצות הפסיכיאטר איתן חבר ללא סייג מבלי שראה את האישה ובדק אם היא מבינה דבר ע"פ המתחייב בחוק, ובכך למעשה נישל אותה מרכושה וגופה והביא לחורבן חייה.
חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות
.
פלייליסט על לשכת הרווחה בת ים


.
קישורים:

  • בית משפט – קרקע פוריה לשחיתות – שיקולים זרים של מומחים רפואיים – המאמר תמרור אזהרה: רופאים בשירות חברות הביטוח , עו"ד חיים קליר , אוגוסט 2010 – שופטים, בדרכם להכריע מהי האמת, זקוקים לעזרתם של המומחים הרפואיים. במדינה מתוקנת, הקשר בין ה"מומחים" האלו לחברות הביטוח הנתבעות אינו קיים. בישראל, מצער לגלות כי במקרים רבים נטיית לבם של המומחים ידועה מראש, והמפסידים הם כמובן המבוטחים