דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 – 16.12.2019 – דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.

עומד לדין בפני בשלשה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה "טיפשה"

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה "טיפשה". הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.

טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו "טיפש" לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.
בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית. פרסומייה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

פרקליטות המדינה: כתב אישום שנולד בקומבינה הוא כתב אישום טוב

נובמבר 2019 – כתב האישום נגד מוטי לייבל נולד בשיחת טלפון בין פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי לק' אח"מ תנ"צ דדו זמיר. בתחילה סגרה המשטרה התיק נגד לייבל אולם בעקבות שיחת הטלפון בין פקידת הסעד הראשית חוה לוי לק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר, הפכה המשטרה כיוון והחלה בחקירה נגד מוטי לייבל.

מהכרעת הדין כב' השופט אילן סלה, עולה כי הפגם בהליך הפלילי נגד לייבל אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה פקידת סעד ראשית חוה לוי משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ תנ"ץ דדו זמיר נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", השופט אילן סלה טען התנהלות זו של חוה לוי ודוד זמיר מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

למרות האמור לעיל החליטה פרקליטות המדינה לערער על זיכויו של לייבל.

הקלק כאן לצפייה, הורדת הכרעת הדין – מדינת ישראל נגד מוטי לייבל ת"פ 49243-11-16 מיום 24.03.2019 – בפני כב' השופט אילן סלה.

מצורפים:
תמונתם של ק' אחמ תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
קטע מהכרעת הדין השופט אילן סלה שבה הוא מוקיע התנהגותם של תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי על שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל, מה שלא ניתן לאזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-019Document-page-020

ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

 

ת1
ק' אחמ תנץ דדו זמיר: תאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

מוטי לייבל ולורי שם טוב עדכון תביעה אזרחית מפרקליטות – 16.07.2018

16.07.2018 – רדיפת עיתונאים המבקרים המדיניות הכוחנית והדורסנית של רשויות הרווחה
דיון תביעה אזרחית של פקידת סעד בכירה במשרד הרווחה נגד העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל התקיים אתמול (15.07.2018) בבית משפט השלום פתח תקוה. פקידת הסעד יוצגה על ידי פרקליטות המדינה אזרחי. מדובר בתביעה שאינה יחידה של עובדות סוציאליות המיוצגות על ידי גופים גדולים וחזקים הרודפות את לייבל ושם טוב המבקרים את המדיניות הכוחנית והדורסנית של רשויות הרווחה נגד האזרח הקטן.

קיימות לפחות עוד שתי תביעות נוספות נגד לייבל ושם טוב, האחת מיוצגות העובדות הסוציאליות על ידי עיריית תל אביב והשניה על ידי עיריית ירושלים. בנוסף קיימת תביעה עם פסק דין שבה העובדת הסוציאלית יוצגה על ידי איגוד העובדים הסוציאליים.

התביעות הנן במאות אלפי שקלים וגם מיליוני שקלים שתכליתן לשתק את העיתונאי לבל יבקר את המדיניות הכוחנית והדורסנית של רשויות הרווחה נגד האזרח המוחלש.

בקשה לקויה לצו קבלת נתוני תקשורת

בעניין פרשת הבלוגרים נמצא כי פרקליטות מחוז תל אביב הגישה בקשה מטעה לשופטת מעצרים לקבלת נתוני תקשורת של העיתונאית לורי שם טוב מבלי שצוין כי הגב' שם טוב הנה עיתונאית. כשר המדובר בבעל מקצוע כגון עיתונאי מחויב המבקש לפרט ביתר פירוט את הקשר של בעל המקצוע לעבירות המיוחסות לו ולא כך נעשה בבקשה לשופטת שאושרה. בבקשה נתבקשה ספק האינטרנט של הגברת שם טוב לספק רשימת כל אתרי האינטרנט אליהם גלשה העיתונאית שם טוב בשנים 2014-2016.

בקשה למתן צו לקבלת נתוני תקשורת

ת1
תעודת העיתונאי של נשואת הבקשה

 

מדוע לורי שם טוב מוטי לייבל וצבי זר עצורים עד תום ההליכים

08.03.2018 – מחאה מול בניין הסנגוריה הציבורית תל אביב על חוסר מעש נוכח מעצרם של הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר מעל שנה בניגוד לחוק ומשפטם טרם החל.
מדוע עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר מעל שנה על עבירות שמקורן הכפשות ברשת האינטרנט שלכאורה עשו ומשפטם טרם החל? ומדוע הסנגוריה הציבורית שותקת?

עילות מעצר עד תום ההליכים, לפי ס' 21 לחוק המעצרים:
(1) עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
(2) עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב);
(3) עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג–1973, למעט עבירה הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי;
(4) עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם;
(5) עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו בחוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991

אלא שבבתי המשפט החליטו להוסיף עילה חדשה והיא לשון הרע, פגיעה בפרטיות וכדומה.
מה עומד מאחרי ההיגיון?
הרעיון הוא שאם אדם מוציא לשון הרע ברשת האינטרנט נגד חבירו זה יכול להיות במצבים מסוימים כמו סקילה באבנים, וזריקת אבן והיא יכולה להיות עבירת אלימות קשה בנשק קר, גם אם לא הוצגה דוגמא אחת של פגיעה.

מעצרו של נאשם הופך להיות מבוסס על אוסף של מטפאורות ובמילה "אם" או "עלול". וכך מעגלים את חוק המעצרים סעיף 21 ומכניסים לתוך סל מעצר עד תום ההליכים עוד ועוד עבירות שנעשו לכאורה.