תגובית – "מלאכת הקודש" של העובדים הסוציאליים בשירות הציבורי

עובדים סוציאליים בשירות הציבורי פרזיטיםעובדים סוציאליים פרזיטים – פברואר 2011 – תגובית בעניין קמפיין שביתת שכר העובדים הסוציאליים.

עובדים סוציאלים עובדים 3 או 4 ימים בשבוע . אם בכלל אפשר לקרוא למה שהם עושים עבודה. או שמחממים את הכסא ושותים קפה כל היום, לא עונים לטלפונים ימים שלמים, או שהם מסתובבים בזמן העבודה ועושים את הסידורים הפרטיים שלהם. עובדים סוציאליים אלה אנשים שרצו לעשות תואר שבשביל להשיג אותו לא צריך הרבה ראש. מקסימום תחת גדול. אז זהו – החירטוט הזה שנקרא תואר בעבודה סוציאלית לא שווה יותר ממה שאתם מקבלים. שלא לדבר על מה שאתם נותנים בתמורה. ותפסיקו לבלבל את המוח על "שליחות" כי השליחות היחידה שיש לכם היא לא לעשות כלום.

קישורים:

הוצאת ילדים מביתם – הקורבנות העיקריים הם מזרחים, עולים וחרדים

דצמבר 2009 – הכתבת סופיה רון-מוריה, מעיתון "מקור ראשון" סיקרה את המפגש בכנסת. המאמר "מדוע ילדי חוזרים בתשובה נשלחים לאימוץ"

"הקורבנות העיקריים הם מזרחים, עולים וחרדים", הסבירה השבוע לי מרינה סולודקין (קדימה), כשידה מונחת על ערימה של 24 פניות, כל אחת מכילה תיק הכולל 10-20 עמודים.

הפניות הללו הגיעו לסולודקין בחודש האחרון, לאחר שהקימה שדולה פרלמנטרית למאבק בניסיונותיהם של שירותים סוציאליים למסור ילדים לאימוץ. קבוצת עו"סים כבר פנתה השבוע ליו"ר הכנסת רובי ריבלין בבקשה לרסן את הח"כית הנמרצת מדי.
ביום שלישי בערב התכנסה השדולה. את המאבק מנהלות פרופ. אסתר הרצוג, דיקן הקתדרה לארכיאלוגיה במכללת בית ברל, ופעילת הליכוד איילה שטגמן. במפגש נכחו גם פעילי עמותה שמנהלת מאבק נגד תופעות אלימות בפנימיות. רק ח"כ אברהם מיכאלי מש"ס הגיע לישיבת השדולה. עם זאת, לפתיחת הישיבה התייצבה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני.
לבני ישבה בחדר עשר דקות, ואז הודתה בכנות שאיננה מכירה דייה את הנושא ושעליה לעזוב להופעה באחת האוניברסיטאות. התבטאותה עוררה מחאה בקרב פעילי העמותה נגד אלימות בפנימיות, שצעקו כי הגיע הזמן שתלמד את הנושא ותתחיל לפעול ולא רק לדבר.
בישיבה הופיעו שתי נשים: עולה גרושה מבריה"מ שחזרה בתשובה וילדיה נלקחו ממנה, אך הוחזרו לחזקה; וישראלית, גרושה אף היא, שילדיה נלקחו ממנה ונמסרו לחזקת הגרוש שלה, שמשתמש בסמים. ילדיה הוחזרו רק לאחר התערבותה הפעילה של סולודקין. לאישה השנייה, אומרת הח"כית, היא מתקשה לעזור מאחר שעורך דינה אפשר לה לחתום על הסכם גירושין בעייתי.
מתוך 24 הפניות שנחתו על שולחנה, סולודקין דחתה רק שתיים. אחת, מחשש לאלימות במשפחה (הילדים שם, היא אומרת נופלים בתדירות מעוררת חשד), ואת השנייה של מהגרת לא חוקית.
החברה הישראלית, מסבירה סולודקין חיה מתוך סטיגמות, ורבים משוכנעים שילדים נלקחים מהוריהם רק כשמתגלות תופעות אלימות במשפחה. ואולם, לעתים די בפנייה ללשכה סוציאלית משום שההורים או אחד מהם (עולה גרושה באחד מהמקרים, אלמן חרדי במקרה אחר) מבקשים סיוע כלכלי ממוסדות הרווחה, כדי להוביל לפתיחה בהליכי אימוץ.
.
המשפחות שנפגעות לרוב, אומרת סולודקין, הן משפחות חרדיות, מעדות המזרח וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, כמו גם משפחות עולים וחוזרים בתשובה. לישיבת השדולה הוזמנו ח"כים מישראל ביתנו ושר הרווחה. בישראל ביתנו, לדברי סולודקין, לא הייתה היענות, ואילו מלשכתו של יצחק הרצוג נמסר זו כבר הפעם השנייה שהשר לא יוכל להגיע "עקב עומס בלו"ז".
חה"כ מרינה סולודקין, פרופ. אסתר הרצוג, ואילה שטגמן
חה'כ מרינה סולודקין, פרופ. אסתר הרצוג, ואילה שטגמן

קישורים

אבחון, תיוג, טיפול – לעולם לא תדע מה שירותי הרווחה מבשלים לך

.
פגישה עם שירותי הרווחה
.

לפני

לפני פגישה עם שירותי הרווחה.

אחרי

אחרי פגישה עם שירותי הרווחה
שירותי הרווחה ברשויות המקומיות הנם גופים כוחניים, הכופים את האבחונים, התיוגים, והטיפולים על האזרח. כל אזרח המוכר להם הנו מסכן את שמו הטוב, בריאותו ונפשו.
בכתבת תחקיר: "הכי משתלם להגיד מפגרים, ואז לסגור להשפיל להכות" , ידיעות אחרונות , יאנה פבזנר , אוקטובר 2009, סופר על ילדים נורמליים שהושמו ע"י שירותי הרווחה במוסדות לילדים מפגרים, הושפלו והוכו במשך עשרות שנים. וכך נכתב: עובדת במוסד:
"הרי עם ילדים נורמליים יותר קל להסתדר. בגלל זה הם נשארו שם. היה אחד שהיינו נותנים לו להוציא לנו כסף מהכספומט, לפרוט את הצ'קים של המשכורת. הם היו אנשים עצמאיים ובטחנו בהם".

מהאבחון שנערך לדודו דהאן (חוסה במעון) : "הוועדה הוכתה בתדהמה על כך שאדם שאינו מפגר נמצא במעון. אין פלא שהוא הגיע למצב הנפשי הקשה שהוא נמצא בו".
סוף ציטוט.
.
קישורים:

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

בדיקות ראיה תקופתיות לפקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה

לפי חוק הנוער, ו/או חוק הגנה על חוסים יכול פקיד סעד לחוק הנוער להוציא ילד מביתו ומשפחתו לשבוע ללא צו בית משפט.
לאחר מכן יכול הפקיד סעד (שהוא עובד עירייה) להאריך את ההוצאה לעוד חודש ללא נוכחותו או מי מבני משפחתו, בעזרת צו בית משפט.
ניתן בדיון משפטי להמשיך את תהליך אך בנוכחות ההורים עד הגיע הילד לגיל 18 , או עד מות החוסה שאינו ילד.

פקידי הסעד מקושרים לפסיכיאטרים, מאבחנים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית, הפועלים ע"פ מדיניות, של ניתוק מהמשפחה, והשמה חוץ ביתית.
פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, הוכחות או ראיות, והוא מתנהל בחיסיון, ובדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית. בתי המשפט לענייני משפחה ונוער רואים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק (חותמת גומי), או במילים אחרות – קרקע פוריה לשחיתות.
.
מדובר בסכומי עתק הזורמים לכיסיהם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, תאגידי אפוטרופסות, ועוד מסגרות השמה חוץ ביתית.
מידי פעם נחשפות פרשיות שחיתות, ומחדלים, כגון: פרשת השחיתות בתאגיד דורי דורות, משפחת אומנה שהתבררה כמרתף עינויים ועוד.
.
פקידי הסעד מתוכנתים להוציא את הילדים מבתיהם בשל אינטרסים של מעסיקיהן הרשויות המקומיות המתנערות מאחריות, ובשל כסף קל לכיסם של פסיכיאטרים, מאבחנים ומטפלים שונים, ומסגרות השמה חוץ ביתית.
.
המפסידים הגדולים הן אותן המשפחות שפקידי הרווחה נקרו בדרכם, ונפגעו קשות עקב כך, עד מוות פיסי או נפשי.

קישורים:

פקידי סעד חולניים – שולחים ילדים למוסדות פסיכיאטרים ללא צורך, ושוכחים אותם שם

ישראל 2009 – עשרות ילדים "נתקעים" למשך חודשים, שנים, במוסד פסיכיאטרי בגלל תכנון תקציבי לקוי?
.

הכתבה "כלואים באשפוז" , עיתון "ישראל היום" 22.09.2009

כלואים באשפוז

עשרות ילדים "נתקעים" בבתי חולים פסיכיאטריים בשל בעיות תקציב בפנימיות יו"ר המועצה לשלום הילד: "מקומם לא שם"

ליאת עזר, כתבתנו לענייני רווחה

מחסור בתקציבים בפנימיות הטיפוליות מביא לכך שעשרות בני נוער וילדים שאמורים לעבור לטיפול בפנימיות אלו נותרים למעשה באשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים – כך עולה מפרטי הפנייה שהעביר יו"ר המועצה לשלום הילד יצחק קדמן אל משרד הרווחה.
על פי הערכות בפנימיות הטיפוליות חסרים לא פחות מ- 100 מקומות מה שמותיר עשרות ילדים באשפוז בעל כורחם. לדברי קדמן מדובר בבזבוז משווע של כספים שכן יום אשפוז יקר בהרבה מיום שהייה בפנימייה.

"מקומם לא במוסד הפסיכיאטרי" מתריע קדמן ומציין כי לצד מקרים של ילדים שאושפזו ושלאחר איזון מצבם נמנע שחרורם מסיבה זו קיימים מקרים חמורים יותר של ילדים שהגיעו אל בתי החולים רק לצורך אבחון לאחר שהתפרצו בכיתה למשל.
"במוסד הפסיכיאטרי אומרים 'הילד אמנם זקוק לטיפול אבל ממש לא כאן' ומפנים אותו לשירותי הרווחה אבל בזמן האחרון יש פקק והמנהלים לא יכולים לשחרר אותם."

.
מנהל במוסד פסיכיאטרי במרכז הארץ שביקש להישאר בעילום שם מתריע אף הוא כי במוסד "נתקעים" בני נוער וילדים רבים שמקומם אינו באשפוז. "זה בלתי נסבל לחשוב שילד נמצא
במסגרת שלא מתאימה לו" אמר וציין מקרים שבהם נשלחים ילדים למקום בשל רקע משפחתי בעייתי. "היו מקרים של ילדים שהגיעו במצב סוער על בסיס של משפחה לא תפקודית למשל אחרי התפרצות זעם ואחרי בדיקה מגלים שמדובר במשבר משפחתי כמו ילד מוכה ואנו ממליצים על פנימייה אבל הילד נשאר כי לא מוצאים לו מקום." לדבריו הנושא "נעצר" בשלב שבו נאלצות הרשויות המקומיות להעביר התחייבות כספית למען הילד. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי "משרד הרווחה ומשרד הבריאות פועלים בשיתוף פעולה על מנת להגיע לפתרון בעיה זו."
 

קישורים:

פשעי הרווחה: פקיד הסעד הוציא בכפייה ילד מביתו והפקיר אותו להתעללות במשך שנים ארוכות – בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים

ארבע שנים לקח לרשויות הרווחה להבחין כי ילד בן 5 ששלחו למשפחת אומנה בצו בית משפט עובר התעללות קשה של מעשי סדום, מעשים מגונים, ואיומים.
.
ספטמבר 2009 – מבוסס על הכתבות "אישום: 4 שנות התעללות בבית משפחת האומנה" , ynet , ו"בן 15 הואשם כי אנס ילד במשך 4 שנים" , nrg
.
בן 15 מהדרום נאשם שהתעלל בילד שהתגורר בבית משפחתו מאז היה בן חמש, וביצע בו שורה ארוכה של מעשי סדום ומעשים מגונים. כן איים עליו שאם יספר על המעשים – יהרוג אותו

כתב אישום חמור הוגש היום (ד', 16.09.2009) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, נגד נער בן 15 המואשם כי אנס ילד בן תשע במשך ארבע שנים. הילד התגורר אצל בני משפחתו של הנער, במסגרת משפחה אומנת.
לטענת הילד, במשך ארבע שנים נהג הנאשם להיכנס לחדרו בשעות הלילה, ולבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים רבים.
לדבריו, המעשים התרחשו על בסיס יומי. בחקירתו סיפר הילד לחוקריו כי הנער נהג להכניס אותו מתחת לערמות של בגדים בבית, או מתחת לשמיכה, לסתום את פיו ולבצע בו את זממו."הוא היה סותם לי את הפה בכוח כדי שלא אצעק לעזרה ואיים עלי שאם אספר למישהו על מה שהוא עשה לי, הוא יהרוג אותי" סיפר הילד..
.

חי בפחד
לדבריו, הוא הביע התנגדות למעשיו של הנער ואף הצליח לחמוק ממנו כמה פעמים, אולם כשזה תפס אותו, הוא הכה אותו וביצע בו עבירות מין קשות.
הפרשה נחשפה לאחרונה לאחר שמידע בנושא הגיע לידי פקידת הסעד ברשות המקומית. פקידת הסעד הבחינה במצבו הנפשי הקשה של הילד והגישה תלונה למשטרה והנאשם נעצר על ידי חוקרי המשטרה.
בחקירתו הכחיש הנער את המיוחס לו. הילד מסר עדות מפורטת לחוקרת ילדים, בה סיפר כיצד חי בפחד וחשש לספר על מעשי הנאשם. היום ביקשה הפרקליטות מבית המשפט לעצור את הנער עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, בנימוק שהוא מהווה סכנה לילדים ועלול לפגוע בילד המתלונן..
.
כתב אישום – מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים
על פי כתב האישום, מסכת ההתעללות, שכללה מעשי סדום, מעשים מגונים ואיומים, החלה עם הגעת הילד יחד עם אחיו לבית המשפחה, כשהיה בן חמש, ונמשכה ארבע שנים. על פי המתואר בכתב האישום, בתחילה נהג הנאשם לבצע בילד מעשים מגונים, וכאשר החל את לימודיו בכיתה ג' החל לבצע בו גם מעשי סדום. את המעשים ביצע גם כאשר הילד ישן בחדרו יחד עם אחיו. הנאשם נהג להיכנס לחדר, מפרט כתב האישום, להכניס אותו מתחת לערימת בגדים ולבצע בו מעשי סדום תוך שהוא סותם את פיו על מנת למנוע ממנו לצעוק לעזרה בין היתר איים על הילד כי אם יספר למישהו על המעשים שביצע בו – יהרוג אותו.
עוד מתאר כתב האישום, כיצד למרות שהילד התנגד למעשיו של הנאשם ואף ניסה לברוח ממנו, היה הנאשם תופס אותו ומכה אותו. כתוצאה מכך, חי בפחד מתמיד כה גדול שלא סיפר לאיש על שאירע לו. רק לאחר שהוגשה תלונה למשטרה על ידי אגף הרווחה, שאנשיו הבחינו בשינויים במצב רוחו של הילד, הופסקה מסכת ההתעללות.

.
פלייליסט על משפחות אומנה


.
קישורים:

זהירות – פקידי הסעד בועטים גם בקשישים

פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים
פקידי הסעד ברשויות במקומיות בועטים גם בקשישים פקידי הסעד בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הנם עובדי עירייה בעלי סמכויות נרחבות בהרבה מאלו של שוטר. הם פועלים ללא פיקוח, ומקבלים גיבוי מלא מהממונים עליהם. בתי משפט לענייני משפחה ונוער בהם מופיעים פקידי הסעד מנוהלים בדלתיים סגורות, הרחק מהביקורת הציבורית, והשופטים מקבלים את חוות דעתם הסובייקטיבית כסוף פסוק – או במילים אחרות : השחיתות בהתגלמותה.

בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת "טיפול תרופתי" שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל"טפל" בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת"א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות לסייע לקשישה.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על כתבי אישום נגד שישה רופאים מבית החולים הגריאטרי הרצפלד – קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים של אפוטרופוסים הרוצים קשישם עם נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.