לשכת הרווחה – אילוסטרציה

לשכת הרווחה – אילוסטרציה

לשכת הרווחה - אילוסטרציה

ליקויים בהדרכות רכזי השמה לפנימיות משרד הרווחה

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

המחלקה לשירותים חברתיים אחראית להשמה של הילד בפנימייה ובכלל זה לבחירת המסגרת המתאימה לו ביותר. התע"ס קובע כי רכז השמה יקבע את הסידור המתאים ביותר, לפי ההמלצות של גורמי המקצוע בנוגע לצורכי הילד ומשפחתו ובהתחשב במקומות הפנויים בפנימיות. עוד בשנת 2005 עמדה הוועדה לתכנון אסטרטגי על הצורך במערך עדכון והדרכה שיקיים שירות ילד ונוער לגורמי ההשמה במחלקות לשירותים חברתיים.
נמצא כי מלבד פורום מצומצם של 13 רכזי השמה ברחבי הארץ – השירות לא הקים מערך הדרכה לרכזי ההשמה במחלקות. עד מועד סיום הביקורת לא פיתח השירות תכנית הכשרה מסודרת שרכזי ההשמה מחויבים להשתלם בה. יתרה מכך, השירות אינו יודע כלל מי הם רכזי ההשמה הרלוונטיים במחלקות לצורך הדרכתם. להערכתה של מנהלת השירות יש יותר מ- 13 רכזי השמה
בארץ, והשירות "[מנסה] לאתרם על מנת להרחיב את הפורום". משרד מבקר המדינה מעיר לשירות ילד ונוער, שתחילה עליו לאתר את כל רכזי ההשמה במחלקות הרווחה שברשויות המקומיות, ולאחר מכן להקים מערך הכשרה והדרכה. בין היתר, על רכזי ההשמה להכיר את היתרונות והחסרונות של המסגרות האפשריות לילדים וללמוד כיצד לבצע השמה מיטבית של ילדים שמוּצָאים מביתם.

Document-page-031
דוח מבקר המדינה לשנת 2016: ליקויים בהדרכות רכזי השמה לפנימיות משרד הרווחה

טיפול לקוי לשכות הרווחה בחניכי פנימיות משרד הרווחה ומשפחותיהם

עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורעות הילדים מביתם ומשפחתם למוסדות בתואנת "טובת הילד" אך בפועל גורמות נזקים לילד ומשפחתו.

מבקר המדינה קבע כי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. הנזק בא לידי ביטוי באופן מובהק בשלב שבו הילד חוזר לחיק משפחתו; על פי נתוני משרד הרווחה כ- 70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. גם לגבי אחריות עו"ס המשפחה למעקב
אחר התקדמות הילד בפנימייה ציינו גורמי המטה במשרד שתדירות ביקוריו של עו"ס המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

עוד קבע מבקר המדינה כי אף שהשירות לילד ונוער במשרד הרווחה זיהה שבמתכונת הנוכחית
של עבודת עו"ס המשפחה אין הוא מצליח לטפל בכל צורכי המשפחה ולעקוב אחר התקדמות הילד כפי שנקבע בתע"ס, הוא לא גיבש מדיניות בדבר ההתמודדות עם ליקוי זה.

להלן הקטע הרלוונטי מדוח מבקר המדינה

Document-page-019Document-page-020Document-page-021

אל תפנו לרווחה – סרטון אנימציה על הוצאת ילדים מהבית

אוגוסט 2014 – אל תפנו לרווחה – לזכרה של האמא נדיה אליוכין זל ששמה קץ לחייה לאחר ששירותי הרווחה חדרה לקחו את בתה.

 סרוטון אנימציה המתאר את האטימות האכזריות והרמיה שנוקטים רשויות הרווחה לתלישת ילדים בכפייה ממשפחות מוחלשות.
בסרטון מתוארת אמא שפונה ללשכת הרווחה העירונית לבקש סיוע עקב מצבה הכלכלי הקשה. בלשכת הרווחה מחתימה אותה עובדת סוציאלית על מסמכים מבלי להסביר לה את המשמעויות הקשות להרס המשפחה.

לברוח מהרווחה, לברוח מהאש – האמא ביקשה סיוע לקחו לה את התינוק

שלומית צפרי מייסדת ארגון "זעקת האמהות" – כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.
אוקטובר 2013 – נמל תל אביב


פניתי למשרד הרווחה לבקש עזרה ברישום הילד שלי שהיה בן 10 חודשים לגן, ומאז לא ירדו לי מהחיים.
אני בת 27 חד הורית לילד בן 4 שנים שנלקח ממני כשהיה בן שנתיים בטענה השקרית שאני נרקומנית ולא ראויה לגדלו. אני עושה בדיקות סמים כבר שנתיים על מנת להוכיח צדקתי.
העובדות הן שרשויות הרווחה לא נדרשות להוכיח טענותיהן וגם העובדת הסוציאלית וגם בית המשפט מתנגדים בכל תוקף לקיים דיון הוכחות.
סעיף 14 בחוק הנוער אומר: "רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל, ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים".
כלומר, רשאי כל הורה לבקש בכל שלב ולא פחות מפעם בשלושה חודשים לדון בבקשתו.
אך בפועל זה לא קורה. בית המשפט דוחה על הסף כל בקשה לדיון הוכחות. בכוחות עצמי הוכחתי את הרווחה שוב ושוב והראיתי להם וגם לבית המשפט שאיני נרקומנית אלא אישה נורמטיבית, עובדת ומתקיימת כמו כולם, אך לצערי דיברתי אל אוזניים ערלות.
בוועדת ההחלטה האחרונה נאמר על ידי העובדת הסוציאלית שאני צריכה "טיפול", אך אפילו לא אחת מתוך ה- 20 עובדות סוציאליות שישבו שם לא ידעה איזה, בכדי להמשיך את הסחבת.
במשך חצי שעה ניסו לגבש דעה ואז קבעו: "היא צריכה טיפול עם אימה".
יחסיי עם אימי הם מצויינים וגם אם לא, זה לא עניינו של איש.
הסיבה היחידה שבני עדיין במשפחת אומנה זה כי העובדת הסוציאלית אינה מרוצה מהתנהגותי כלפיה. היא רוצה "לחנך" אותי.
גברת, חטפת לי את התינוק!!!
לאיזה יחס את מצפה?!
חייב להתבצע שינוי חקיקה, שינוי במדיניות הרווחה.
לא יתכן שעובדת סוציאלית תכתוב בתסקיר שקרים ככל העולה על רוחה, תמציא דברים, לא תבקש או תרגיש צורך להוכיח טענותיה – וילדים ייתלשו מביתם.
פקידות סעד ועובדות סוציאליות מתנהלות בצורה שרירותית ונקמנית, הן דוברות דברי שקר ולרוב בתי המשפט מודעים אך בוחרים להתעלם.
הן פועלות מתוך יצר נקמנות ואגו, מתוך אינטרס אישי שלהן להוציא את הילד מהבית.
לא עוד!
לא על חשבון הילד שלי!!!
בביקורים במרכז הקשר, הילד שלי מספר לי שמרביצים לו במשפחת האומנה, שהוא רוצה לבוא איתי הביתה והוא לא מבין למה הוא לא יכול.
בביקור האחרון הילד בכה לעובדת הסוציאלית: "אל תקחו אותי…".
העובדת הסוציאלית סיפרה לי שבלילות בני עדיין בוכה "אמא".
עומדת מולכם אישה שאין לה מה להסתיר. לא צורכת סמים. לא מזניחה. אמא טובה! אפילו בתסקירי הרווחה כתוב שאני אם טובה ושהקשר שלי עם הילד הוא מעולה. הילד שלי סובל, כי הוא רחוק מאמא שלו שאוהבת אותו.
ילד בן 4 ועול של עולם על כתפיו.
מוסר ההשכל שלי הוא שאסור לפנות לרווחה. משרד הרווחה אינו גוף עוזר או תומך, אלא גוף מזיק והורס.