לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 – להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 

[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

נרי מנור - עובדת סוציאלית לחוק הנוער תל אביב

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה

אוזלת היד של לשכת הרווחה תל אביב לסייע לקשישים, נכים וניצולי שואה מול מדיניות תוקפנית ואלימה של עיריית תל אביב, נגד קשיש, נכה, ניצול שואה שעשה לכאורה עבירת חניה. מדובר בקנס של 1000 שקל על עבירת חניה, עיקול חשבון הבנק ועיקול קצבת ביטוח לאומי.

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

 קשיש ניצול שואה המרותק לכיסא גלגלים תובע את עיריית תל אביב לפצותו לאחר שזו עיקלה את חשבון הבנק שלו משום שלטענתה חנה במקום המיועד לנכה.
מהתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עולה כי באפריל 2012 חנה משה בן דוד את רכבו ברחוב החשמונאים במקום חניה המיועד לנכים. בן דוד בן ה- 70 מתנייד בכיסא גלגלים בעקבות שיתוק בשתי רגליו, וברשותו תו חניה לנכים. כששב לרכבו, כך עולה מהתביעה, נדהם לגלות כי קיבל דו"ח חניה בסך 1000 שקל.

לדבריו, הוא פנה לעיריייה וביקש לברר מדוע נרשם לו הדוח, אך לא זכה למענה. בהמשך עיקלה העירייה את חשבון הבנק שלו ואף את קצבת הביטוח הלאומי שהוא מקבל בכל חודש, בסך 1,655 ש"ח.


"אני פונה לבית המשפט שיעזור לי לכפות את השבת ההוצאות המיותרות שנגרמו לי עקב התנהלות עיריית תל אביב", כתב בן דוד בתביעה.
"בעקבות עיקול החשבונות ניתקו לי את המים והחשמל והסבל היה רב. אני לא עובד, חי מקצבת נכות וניצול שואה. קשה לי מאוד להחזיר את ההלוואות שלקחתי בגלל הדוח הזה".

בן דוד מבקש לפצותו ב- 8,000 ש"ח.

מהעירייה נמסר: "הדוח המדובר ניתן למר בן דוד בשל חנייתו בחניה השמורה לרכב נכה אחר, שמספרו מצויין בתמרור במקום. כתב התביעה טרם התקבל בעירייה. כשיתקבל תגיב העירייה לבית המשפט כנדרש".

העיריה עיקלה את חשבון הבנק וקצבת הזקנה של ניצול שואה
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

זאת ועוד. עו"ד רועי טאובי, נכה המרותק לכיסא גלגלים, תובע מהעירייה לפצותו במאה אלף ש"ח, בטענה כי היא מנפיקה בניגוד לחוק רישיונות עסק לבתי קפה ולמסעדות ללא אכיפת חוק הנגישות לנכים. מהתביעה, שהגיש לבית המשפט השלום ת"א, עולה כי הוא הגיע עם חבר לבית קפה במרכז העיר ונוכח לדעת כי אינו יכול להיכנס למקום.

לדבריו, הוא חווה עלבון והשפלה כשנותר בחוץ. טאובי עתר לבית המשפט נגד בית הקפה והעירייה וטען כי הרישיון שניתן לעסק נמסר בניגוד לחוק, שכן הוא אמור היה לחייב את המקום לאפשר גישה לנכים. מנגד טענה העירייה כי בעת שטאובי ביקר במקום לא היה לו רישיון עסק, ולכן היא פטורה מאחריות.

כעבור שנה גילה טאובי כי העירייה חידשה את הרישיון לבית הקפה "ועברה על חוק שוויון הזדמניות, שלפיו אין למנוע מבעלי מוגבלויות גישה או הנאה במקום ציבורי".

"עיריית תל אביב פועלת ממניעים זרים שחורגים ממתחם הסבירות, תוך רמיסה גסה של שלטון החוק", נטען בתביעה. "העירייה בהתנהלותה משרישה את הדעות הקדומות כלפי ציבור המוגבלים ופוגעת קשות בזכותם לשוויון. התנהלותה גרמה לתובע עוגמת נפש, השפלה וכאב כשנוכח לדעת כי מוגבלותו הפיזית מהווה מכשול להשתלבותו בחברה".

מהעירייה נמסר: "התביעה התקבלה במשרדנו לפני כיומיים. נסיבותיה נבדקות ונשיב עמדתנו במסגרת כתב ההגנה בבית המשפט". 

עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  - ארין הלל מזרחי - ידיעות תל אביב - 19.12.2014
עיריית תל אביב עיקלה חשבון הבנק וקצבת ביטוח לאומי של נכה ניצול שואה בגלל דוח חניה  – ארין הלל מזרחי – ידיעות תל אביב – 19.12.2014

קישורים:

האמא ביקשה סיוע מלשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ויקי היינה תלשה בנותיה הפעוטות מחזקתה – תרבות סחר בילדים בראשות שר הרווחה מאיר כהן, מנכ"ל משרדו יוסי סילמן ולשכת הרווחה תל אביב לרבות פקידת הסעד ויקי היינה – ספטמבר 2013 – חדר חדשות – מי שלא תזכה ללוות את בנותיה לבית הספר מחר היא א' מתל אביב, אם לתאומות בנות שמונה הנמצאות במוסד לילדים חוסים. לדבריה, רשויות הרווחה הוציאו את הבנות מחזקתה, שלא בצדק. ציונה דסטה פגשה אותה. צלם: איוון אלכסייביץ', עריכה: טוביה חזקיהו…

דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – פקידת הסעד ענבל בורנשטיין – מתוך תכנית המקור – ערוץ 10 – נובמבר 2011 – פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו…

דרי רחוב – תכנית "שתולים" – מאפיינים התנהגותיים בעייתיים של עובדי הרווחה בעיריית תל אביב – אפריל 2010 – בתחקיר "שתולים" על חסרי הבית בישראל, השתול איתן עדי, עו"ד במקצועו, נשלח ל-30 יום ברחוב. הוא נתקל באוכלוסיית הרחוב: הומלסים זונות ונרקומנים הנמצאים במלחמת הישרדות מול הקור היעדר הפרנסה והלינה. עובדות סוציאליות מהיחידה לדרי רחוב של עיריית ת"א האמורות לטפל ולסייע לו, מתעמרות בו, משפילות אותו, מפשיטות את כבודו מעליו ומעבירות אותו מגורם אחד לשני כדי להטביע אותו בסבך הביורוקרטיה על מנת שיתייאש ולא יחזור אליהן.

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים – הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים – דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הרי הם כמו מאכ'רים , רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות. – עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח – פברואר 2010 – סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב. …

נרדפת – קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב – המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות – 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009. – שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה. כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?

הורים מתל אביב נאבקים ברשויות הרווחה שהוציאו ארבעה מילדיהם מהבית – הארץ 8.4.1998

הורים מתל אביב נאבקים ברשויות הרווחה שהוציאו ארבעה מילדיהם מהבית – מרב שרי , הארץ 8.4.1998

העירייה: הילדים היו בסיכון. פרופ. אסתר הרצוג: יש להחזיר את הילדים לביתם.

הורים לששה ילדים טוענים שמחלקת הרווחה בתל אביב הוציאה שלא כדין ארבעה מילדיהם לפנימיות, ומעוניינת להוציא גם את שני הילדים הקטנים. לטענת האב פעולת מחלקת הרווחה נובעת מנקמנות אישית נגדו….

לקריאת המשך המאמא הקלק כאן

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד מורן אסולין תלשו ילדות מביתן בדרכי רמיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.


טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א – 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:


המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)

ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".

פסק דין כבוד השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א – ע"א 1315-07-14 מ' נגד היועמ"ש לממשלה – פסק דין המורה להשיב קטינות שהוצאו שלא כדין ממשמורת אימן ומבטל את החלטת השופטת טובה פרי מבימ"ש לנוער ת"א. עו"ד יוסי נקר ייצג את האם. קריאה בקובץ PDF

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים