נציגות עיריית תל אביב יצאו מאולם בית המשפט

ב- 09.09.2019 התקיים דיון בבית משפט שלום תל אביב בעניין תביעה אזרחית של עיריית תל אביב נגד מוטי ולורי, בפני השופט יאיר דלוגין.
עניין התביעה הנו על חשיפת הוצאת ילדים מהבית על ידי עיריית תל אביב בהליך לא הוגן והשמתם במוסדות הרווחה שם חוו הזנחה והתעללות.
בתחילת הדיון ביקשה הנתבעת לורי שם טוב כי נציגות עיריית תל אביב יזדהו בפני בית המשפט אך אלו סרבו ולכן יצאו מאולם בית המשפט.
עיריית תל אביב מפעילה לחץ של השתקה נגד חושפי מדיניותה הנוקשה נגד אוכלוסיות מוחלשות.

מצורף קטע מפרוטוקול הדיון ת"א 18796-07-16 מיום 09.09.2019 בית משפט השלום תל אביב בפני השופט יאיר דלוגין.

לצפיה / הורדת הפרוטוקול הקלק כאן.

Document-page-001Document-page-002

אני רוצה את הילד – המאבק של הפליטה על השבת בנה הקטן

25.07.2018 – לפני ארבע שנים החליט בית המשפט להוציא ילד מידי אמו, שהסתננה לישראל מאריתריאה, ולהעבירו למשפחת אומנה. בכל הזמן הזה דרשה האם בתוקף להשיב אליה את בנה, וכעת בהחלטה מטלטלת החליט בית המשפט להיעתר. כתבתם של מורן שכניק ויובל אגסי. מתוך חדשות הערב 25.07.18

ירדנה נילמן – פרצופן המזוהם של פקידות סעד עיריית תל אביב

%d7%99%d7%a8%d7%93%d7%a0%d7%94-%d7%a0%d7%99%d7%9c%d7%9e%d7%9f
ירדנה נילמן – פרצופן המזוהם של פקידות סעד עיריית תל אביב

2010 – עובדות סוציאליות רודפות באמוק אחר קשישים וילדים להוציא אותם מהבית בדרך כלל למוסדות שם עוברים התעללות קשה, אם ע"י הלעטה בסמים פסיכיאטריים קשים או הזנחה אלימות פיסית ועוד

כתב אישום שהוגש נגד עובדת סוציאלית אפוטרופסית ירדנה נילמן חושף מדוע רודפות העובדות הסוציאליות המושחתות אחר אזרחים מוחלשים.

 

להלן פרוט מתוך כתב האישום נגד עו"ס ירדנה נילמן ובו פירוט הרכוש שהיא גנבה מחסויים במרמה:

500,000 שקלים – סכומי כסף אשר נגנבו בתאריכים 26.12.06 (200,00 ש"ח) 8.1.07 (120,000 ש"ח) 11.2.08 (180,000 ש"ח) מחשבון הבנק של החסויה בבנק בדרך של משיכת שיקים מהחשבון.

ראה המשך….

document-page-009
הזנת כיתוב

פרוט מתוך כתב האישום נגד עו"ס ירדנה נילמן ובו פירוט הרכוש שהיא גנבה מחסויים במרמה

document-page-009
פרוט מתוך כתב האישום נגד עו"ס ירדנה נילמן ובו פירוט הרכוש שהיא גנבה מחסויים במרמה

document-page-008

document-page-007

פסיכיאטר מאיר לאופר – חוות דעת פסיכיאטרית מבלי לפגוש המטופל

פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר
פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר

פסיכיאטר מאיר לאופר – התנהלות פסיכופטית מעוררת שאת נפש, כתב חוות דעת כוזבת וארסית נגד אם ובנה שמעולם לא פגש או ראה. האמא באה אליו והתעמתה איתו, האזינו להקלטה.

ינואר 2015 – ד' בן 10 נחטף מאימו, לאחר שפקידת הסעד שולה מאיר (לשכת הרווחה תל אביב), טענה בביהמ"ש לנוער, כי האם לא שולחת את בנה לבית הספר. ל- ד' אין בעיה נפשית ומעולם לא היתה. מדובר בקטין מחונן, שחקן כדורגל העוסק בנוסף בציור. פקידת הסעד שולה מאיר, החליטה לאשפזו בפנימיה פוסט אישפוזית ולצורך כך הציגה בבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר מאיר לאופר.

לפניכם מוצגת חוות דעת של הפסיכיאטר מאיר לאופר מהרצליה אשר על פי הכתוב פגש את הילד כחודש ימים לאחר שנחטף ונמסר למוסד חירום – תמשיכו לקרוא עד הסוף, הוא מעולם לא פגש אותו!

 

" ד' הינו בן 9 שנים, בן יחיד לאימו שאיננה נשואה, הקשר שלו עם אביו היה רופף כל השנים, בהיותו בגן תוארה התנהגותו כביזארית ותוקפנית, לקראת כיתה א' הומלץ על חינוך מיוחד.
האם התנגדה שבנה ילמד במסגרת חינוך מיוחד, ד לא הצליח להשתלב בכיתה א' רגילה ולא התקבל לבי"ס שאימו רצתה ולכן החלה אימו לנדוד עם ד' למלונות, בתים, חדרי מדרגות וכו'.
הרשויות חיפשו אחרי ד' ואימו מספר שנים וניסו לגייס את האם לשת"פ. בתאריך 8-1-2014 הועבר למרכז חירום קיימים תיאורים רבים על אימו מהם מצטיירת האם כאישה מאוד ביזארית והזויה עם התנהגות מאוד חריגה, משמיעת תיאור התנהגותה הן בעבר והן בביקוריה במרכז נוצר חשש סביר שהיא סובלת מהפרעה נפשית משמעותית, תיאור התנהגותה במפגשים שלה עם ד' במרכז ושיחות הטלפון שלה איתו, מעלים ספק לגבי מסוגלותה ההורית, מהתיאורים נוצר רושם של קשר סימביוטי בין אם לילד.
בכניסתו למרכז דמתה התנהלותו של ד' לילד פרא שיצא מהג'ונגל :
התנהגותו מאוד לא חברתית וללא גבולות, בלטו אצלו חוסר הבנה של חוקים חברתיים, קושי רב לתקשר עם אחרים ובקבלת חוקים ומסגרת, העדר הרגלים בסיסיים.
דיבורו היה משובש אוצר מילים מאוד דל וגם מבנה המשפטים לא נכון, היו לו מערכת ערכים מעוותת וחוקים ביזאריים שלדבריו קיבל מאימו והוא התקשה מאוד להחליפם באילו של המרכז, שיפוטו החברתי היה מאוד לקוי.
הוא נמצא במרכז קשר חודש ימים והצוות מציין שיפור מאוד הדרגתי במצבו.
במשך הזמן הוא החל לגלות יכולת להבנה אמפאטית. בהדרגה החל לקבל את חוקי המקום ולהתאים עצמו לנוהלי המקום, להתרחץ לנגב את עצמו, לנקות את עצמו אחרי יציאות וכו'.
הצוות גם מספר שהוא מסוגל להתפלל לפני חפצים שמוצא בדרך, הינו בעל אמונות טפלות ומיסטיות שגובלות לפעמים למחשבות שווא.
ד' מאוד מוסת ע"י אימו נגד המרכז והדבר גורם למאבק נאמנות כאשר עליו להתרגל למרכז.
שופטת נוער טובה פרי - הפכה את דברי התרעלה של הפסיכיאטר מאיר לאופר לצווים שיפוטיים
כל מה שכתב הפסיכיאטר היה כמובן ללא בדיקה וללא ידיעה ממקור ראשון אלא התבסס על שמועות ותיאורים בלבד. כל מה שכותב לאופר הוא שקר מוחלט מכיוון שכפי ששומעים בהקלטה פה – הוא מעולם לא ראה את הילד!!!
בבדיקה ד' נראה בהתאם לגילו, שיערו מגודל וארוך ולבושו נקי ומסודר.
הוא שיתף פעולה, ובהדרגה יצר איתי קשר דפינציאטיבי, כולל ביטויי חיבה וחום.
הוא התמצא במקום אך לקח לו זמן ומאמץ למסור באיזה יום אנו נמצאים. הוא לא ידע איזה חודש היום וגם לא באיזו שנה.
אוצר המילים שלו דל הן בעברית והן בספרדית וגם מבנה המשפט משובש, לא התגלו הפרעות בהלך החשיבה ולא היו ביטויים להלוצינאציות או מחשבות שווא.
שיפוטו היה שמור. הוא היה מנומס ואדיב. מצב רוחו היה טוב ותואם את תוכן השיחה.
ד' ידע לספר שהוא נמצא כאן כי מצאו אותו גר ברחוב ולא הלך לבית הספר. מסר שמרגיש יותר טוב כאן מאשר ברחוב. הוא אמר שלאימו קשה בלעדיו והיא גם אמרה לו שבלי נוכחותו עדיף לה למות.
הוא סיפר שכאשר היא תגמור לבנות את ביתה תחזור להיות איתו. בינתיים טוב לו במרכז, מפריעים לו החוקים שעליו לשמור בעיקר שאסור לשחק בפלייסטיישן אחרי שמונה.
ד' מרוצה מהתנאים, אוהב את האוכל וטוב לו שם עם הצוות והילדים.
כאשר נשאל על משאלות ציין דברים חומריים כמו משחקי טלוויזיה וכו' אך לא דיבר על אימו, במספר הזדמנויות סיפר שיש לו סודות וביקש שלא לדבר עליהם.
לסיכום :
כיום בולטת בעיקר אצל ד' התפתחותו המשובשת הקשורה להפן הן רגשי והן קוגניטיבי אליו היה חשוף תקופה ארוכה.
ייתכן שיש גורמים אחרים כמו קשיי למידה, הפרעות קשב שאין כיום אפשרות להתייחס אליהם.
מומלץ על המשך שהותו במרכז, לאור הסבירות הגבוהה שאימו במצבה הנוכחי מזיקה לו אני ממליץ להגביל ואולי להפסיק זמנית את המגעים איתה עד שהיא תעבור בידור פסיכיאטרי, להערכתי יש צורך לבצע אבחון מסוגלותה ההורית, בינתיים אין צורך בטיפול תרופתי".

חוות הדעת הארסית של פסיכיאטר מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

 

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן – כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר

"ערים בלילה" – תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.

[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב – נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב מפקירה ילדות לתעשיית הזנות – כך נובע מדו"ח מבקר המדינה בעניין זנות קטינים שפורסם בדצמבר 2014 – להלן קטע מהדו"ח

תל אביב-יפו: העירייה לא פעלה לאיתור קטינות המנוצלות מינית בגן ציבורי בעיר בתמורה לאתנן, אף שהמידע נמסר לה מעובדים בתכנית לנערים במצוקה.

בפברואר 2013 התקיימה באגף מזרח של מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו ישיבה בנושא "התנהגות נערות בגינות" [1], וזאת לבקשת עובדי "קרן קָרב" [2]. עובדי הקרן העלו לסדר היום תופעה של התנהגות מינית לא נורמטיבית הבאה לידי ביטוי בפעילות מינית חסרת הבחנה של ילדות בנות 12-11 בגינות, בבתי הספר ובמקומות נוספים, וציינו כי חלקן מקבלות אתנן. בישיבה האמורה צוין כי הנוכחים ברובם "מודעים ומכירים את התופעה", וכי "במחלקות הרווחה באיזור מטפלים באופן פרטני כשהנושא יוצא לאור". בישיבה הוחלט שיכונס פורום נוסף שיחליט על דרכי פעולה, ואולם בישיבות הבאות הוחלט כי פורום רב-משתתפים אינו אפקטיבי, וכי נושא ההתנהגות המינית החריגה בקרב נערות הובא לידיעת כל אחד מהגורמים שהשתתפו בישיבה.

הביקורת העלתה כי אף לא אחד מהגורמים האמורים שעליהם מוטלת החובה והאחריות על פי דין, ובהם העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה ואנשי אגף החינוך בעירייה, פעל לאיתורן של הנערות האמורות. יתרה מזו, אף לא אחד מהם ביקר במוקדי התופעה שדווח עליהם בניסיון לאתר את הנערות, לבחון את מצבן ולהגיש להן טיפול וסיוע.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי בעקבות מידע שהגיע למינהלת אגף מזרח לגבי תופעה של התנהגות מינית חריגה בקרב נערים ונערות, יזמה מנהלת האגף במהלך השנה האחרונה מפגש שכלל עובדי יחידות עירוניות, נציגים מתחנת המשטרה של האזור ונציגי עמותות הקשורים לעבודה עם הנוער שבתחום האחריות של האגף. העירייה מסרה כי התקיימו שלושה מפגשים שמטרותיהם העיקריות היו להעלות את הנושא על סדר היום ולעמוד על תפקידו של כל גורם בהתמודדות עם התופעה. עוד ציינה העירייה כי "המידע שהגיע לא היה קונקרטי ולא כלל שמות של נערות אלא התייחס לשמועות בלבד".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי אף שבמידע שנמסר לה לא ננקבו שמות הנערות, צוין בו המקום המדויק של מוקד ההתרחשות והועלה דפוס חוזר. יתרה מזו, את המידע מסרו אנשי מקצוע שהוכשרו לאתר קטינים בסיכון, ולפיכך היה על העירייה לבחון את המידע בכובד ראש, ליזום פעולות לאיתור הקטינות, ליצור עמן קשר ולבחון אם הן מנוצלות לזנות, וכן לסייע להן בכל האמצעים העומדים לרשותה. 

[1] בישיבה השתתפו נציגים מאגף החינוך ומהמינהל לשירותים חברתיים שבעיריית תל אביב-יפו ונציגים מקרן קרב.

[2] קרן קרב היא תאגיד פילנתרופי שנוסד בקנדה בשנת 1990. לצד תכניות הלימוד בבתי הספר ובגני הילדים, משרד החינוך מפעיל במוסדותיו את תכנית קרב ללימודי העשרה. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין משרד החינוך, הרשויות המקומיות, הורי התלמידים במערכת החינוך וקרן קרב.

נרי מנור עובדת סוציאלית לחוק הנוער מציגה ג'נוסייד

נרי מנור - עובדת סוציאלית לחוק הנוער תל אביב

דצמבר 2014 – לשכת הרווחה תל אביב – עובדת סוציאלית לחוק הנוער נרי מנור מציגה כיצד מדינת ישראל מעבירה ילדים מרשותם של מבקשי מקלט ועובדים זרים, לרשויות הרווחה מבלי שנעשה מאמץ כלשהו לאתר את ההורים ולברר דעתם או ע"י גירוש ההורים. וזאת בניגוד לאמנת האו"ם בדבר מניעת רצח עם (ג'נוסייד) הקובעת (סעיף 2.5): השמדת-עם פירושה… העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה

הפשע נעשה כביכול מתוך כוונה טובה בשם טובת הילד ואולם העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בתופעה שאינה חדשה ומזכירה את פרשת ילדי תימן שנעלמו.
התנהלות משרד הרווחה מתבצעת בדלתיים סגורות ללא ראיות מול אנשים אומללים מבקשי מקלט בעלי קשיי שפה שקל לחטוף מרשותם את ילדיהם אופן מניפולטיבי וביורוקרטי.

העוגן של הילד הם הוריו אולם עובדת סוציאלית נרי מנור משיקולי תאוות בצע עמותות הרווחה המופרטות תולשת הילדים מהעוגן שלהם ומעבירה אותם לעמותות המופרטות מבלי לשאול את ההורים או לידע אותם.