גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות – דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן – כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר

"ערים בלילה" – תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.

[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב – נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".

האם העובדת הסוציאלית מיכל יניב ארז מלשכת הרווחה חיפה סובלת ממחלת נפש עקב שיחת טלפון

האם העובדת הסוציאלית מיכל יניב ארז סובלת ממחלת נפש עקב שיחת טלפון

אוקטובר 2014 – ידוע כי עובדות סוציאליות מרעילות בפיהן הררי חוות דעת ותסקירים נגד הורים ילדים וקשישים כדי לסחור בהן במוסדות משרד הרווחה. אולם מה קורה כשהם עצמם מרגישים פגועים בעקבות מילה כזאת או אחרת או טון דיבור חריג.

מיכל יניב ארז עו"ס לשכת רווחה חיפה – תובעת את המדינה על התפרצות מחלת נפש – בית הדין אזורי לעבודה בחיפה שופט נוהאד חסן ב"ל חיפה 10600-12-12

עו"ס מיכל יניב ארז לשכת רווחה חיפה נגד המוסד לביטוח לאומי – החלטה בית הדין האזורי לעבודה בחיפה ב"ל 10600-12-12 קובץ pdf

החלטת השופט נוהאד חסן בית דין אזורי לעבודה בחיפה על תביעת עו"ס מיכל יניב ארז נגד המוסד לביטוח לאומי – ב"ל 10600-12-12, קובץ pdf 

עו"ס מיכל יניב ארז תבעה את המוסד לביטוח לאומי, ב"ל חיפה 10600-12-12, בטענה שעקב שיחת טלפון עם מנהלת לשכת רווחה חיפה בה ננזפה על עבודתה הגרועה התפרצה אצלה מחלת נפש.
"ביום 2.1.12 בשעה 10:15 בערך שוחחה התובעת טלפונית עם אהובה. אהובה אמרה לה כי הדוח אשר הכינה היה חסר. לדברי התובעת במהלך השיחה אהובה דיברה איתה בטון תקיף, והביעה בפניה את חוסר שביעות רצונה מהדוח.
אהובה הבהירה לתובעת כי הנתונים דחופים שכן על אהובה עצמה לעשות בהם שימוש בכדי לדווח לממונים עליה, והתובעת נדרשה לשנות את ריכוז הנתונים עד סוף היום.
בעקבות השיחה התובעת היתה נסערת מאוד והתחילה לבכות ופנתה לחנה מנהלת המחלקה, ושיתפה אותה לגבי השיחה עם אהובה. חנה מצידה ניסתה להרגיע את התובעת, ציינה בפניה כי היא מופתעת מאחר והיא לא מכירה את אהובה כאדם שצועק, וכן ציינה כי במסגרת העבודה "כולם נדרשים להגיש נתונים"."
השופט נוהאד חסן, מינה מומחית להפרעות נפש, פרופ' מירצה סיגל, כדי לבדוק את העו"ס.
השופט שואל את המומחית:
"האם המחלה הנפשית נגרמה כתוצאה מהארוע בעבודה כמתואר בסעיף 3 לעיל והאם קיים קשר  סיבתי כלשהו בין הארוע בעבודת התובעת לבין הופעת המחלה הנפשית?"
נשאלת השאלה ממתי עובדים שננזפו על ביצוע עבודה גרועה זכאים לפיצוי מהמדינה על מחלת נפש?! ויצויין, כי אותה עובדת סוציאלית עדיין עובדת בלשכת רווחה חיפה.
בתאריך 12/10/2014 השופט נוהאד חסן, ביקש מהצדדים להודיע האם ברצונם להמשיך לנהל את התיק.  במילים אחרות הוא רומז לעו"ס שאין לה קייס.
לקריאת ההחלטה בקובץ pdf הקלק כאן.
לאחר מינוי המומחה, ביקש השופט נוהאד חסן השלמות, כשבין היתר שאל את המומחית בסעיף ב' להחלטה:
"האם תסכימי כי "התקף חרדה" מהווה "החמרת מצב" אצל אדם אשר סובל מהפרעת חרדה?"
האם מיכל יניב ארז אישה חרדתית הסובלת מבעיות נפשיות מכהנת כעובדת ציבור ומוסמכת לתת חוות דעת אשר מתקבלים כפסק דין חלוט בבתי משפט לענייני משפחה.

"אני הרגתי את הבת שלי" – הסבתא צ' מכה על חטא שפנתה ללשכת הרווחה חיפה קרית חיים בענייני בתה ונכדה

הסבתא והנכד
הסבתא והנכד

מתוך סטטוס בפייסבוק קבוצת "זעקת האמהות" יולי 2014

אני הרגתי את הבת שלי.
==============
אני שתפתי פעולה עם פקידת הסעד שרה כץ המנוולת ממשרד הרווחה בחיפה/קרית חיים.
בגללי לקחו את א' (הנכד) ממנה. אחרי שלקחו את א' ממנה ומסרו אותו למשפחה אומנת, היא נמצאה מתה בביתה.
במקום להילחם במוסדות הארורים, המושחתים, השטניים – ובעומדים/ות בראשם/ן כפי שידעתי תמיד לעשות, שתפתי אתם פעולה.

מעולם לא חיינו במדינה עם ציבור עצום המושך בחוטים ומקבל החלטות לחיים ולמוות, מושחת כל כך, כפי שזה קורה היום.
=========
ביום ראשון תגיע לביתי אחות מטעם המוסד לחיסול לאומי (מטעם השטן. לא חוזרת בי. פוחדת מהם יותר ממחבלים) בכדי לבדוק אם אני לא משקרת בקשר למחלות שלי, ולמה אני מבקשת סיעוד/עזרה בבית/לא חלילה כסף, עם ניוון המפרקים בכפות הידיים ולא מתפקדת. גבס בכף יד שמאל ויד ימין דומיננטית גמורה ואין יותר אפשרות לנתח. בשתי כפות הידיים הוציאו את עצם הטרפציה והן מוגבלות בצורה קשה, ועם מוטות בעמוד השדרה (קשה לי לנשום. אני עייפה וחלשה).
מאז התקשרה אתמול ה"שבסטר" מטעם המל"ל אני בחרדות ובבכי.
לא פוחדת ולא פחדתי מכניסה לעשרות ניתוחים שעברתי, כמו שאני פוחדת מהמוסד הארור הזה.
זה הזמן וזהו המצב בו אני הכי מתחברת לבתי א' ז"ל, שלא יכולתי להיות עמה יותר בפחדים ובחרדות שלה מהמוסדות שאמורים לסייע כאשר מבקשים מהם עזרה (הלא לשם כך הם קיימים). והיא, מה בסך הכל בקשה, קצת עזרה כלכלית, קצת אמפטייה.
"תני לי כוח א' (הבת) אהובה, כי לי לא היה כוח לתת לך – וזה שורף לי את הדם".
סליחה לא תקימך, אך בכל זאת, קבלי את סליחתי.
נוחי בשלום ויהי זכרך ברוך בת יפה שלי.
בתמונה: א' וא' בנה אהובה בפגישה השבועית במרכז הקשר ביקנעם. "חגגנו" לו, היא ואני, יום הולדת 3.

בית חולים אלישע חיפה – המטפלים המתעללים בחסרת ישע הודו והורשעו

לשכת הרווחה חיפה תלושה ממצב החוסים במוסדות בעיר – ההתעללות בבית החולים אלישע: 4 מטפלים הודו והורשעו בתקיפת חסרת ישע
 בארץ | 02/07/2014 – אלי לוי – חדשות 10

הפרשה שנחשפה בסתיו 2013 הגיעה לשלב ההרשעה, כאשר המטפלים הודו בסעיף פחות חמור, של תקיפה במקום התעללות. על פי סעיפי כתב האישום המתוקן, ספגה הבחורה שהיתה במצב צמח מכות, דחיפות ומשיכות בשיער מארבעת המטופלים. "התיק היה חמור ביותר", אומרים בפרקליטות מחוז חיפה, שם מתעקשים על עונש מאסר משמעותי לארבעה

ארבעה מטפלים מבית החולים אלישע הודו והורשעו היום (רביעי) בעבירות של תקיפת חסר ישע בנסיבות מחמירות, בהסדר טיעון אליו הגיעו עם פרקליטות מחוז חיפה. במסגרת הפרשה, שנחשפה באוקטובר האחרון, הוגש כתב האישום המתוקן לזה המקורי שניתן באוקטובר. במסמך החדש שונה סעיף ההודאה – מ"התעללות בחסר ישע" לסעיף "תקיפת חסר ישע בנסיבות מחמירות" החמור פחות. ההסדר, מדגישים בפרקליטות, אינו כולל הסכמה לעניין העונש.

המטפלים – אלכסנדר פנישב, אלכסנדר קגן, דמיטרי סבטיקוב ודמיטרי בלואוס, בני 38 עד 61 מחיפה ומהקריות – הואשמו כי ביצעו את העבירה באותה בחורה בת 23, שהיתה בתרדמת במשך 4 שנים, במסגרת עבודתם בבית החולים הפרטי, במחלקת פגועי ראש.

פנישב מואשם כי פגע בבחורה בעת שמשך את ראשה בכוח רב מצווארה כדי להזיז את גופה במעלה המיטה, וכי משך את שיערה בכוח כדי לשנות את תנוחתה מספר פעמים נוספות, ואף דחף בחוזקה צינורית לתוך צווארה תוך כדי תפיסה בשיערה. קגן טיפל באותה בחורה, אחז בשיערה בכוח אף הוא, ואף נתן לה מכה חזקה בעזרת ידו בצד הימני של פניה.

סבטיקוב מואשם כי אחז בכוח בידיה של הבחורה, שילב אותן בחוזקה על החזה שלה ודחף אותן בכוח, וכי היכה אותה עם ידו הימנית בזרוע שמאל שלה, ונתן לה אגרוף ביד, ומכה בכתף. בלואוס נאשם בכך שאחז בשיערה של הצעירה בידו בכוח.

התביעה: שבית המשפט יצפה בקלטת ההתעללות בטיעונים לעונש

בפרקליטות מציינים כי הם רואים את התיק כ"חמור ביותר", וכי עמדו בקשר רציף עם משפחת הקורבן. הסדר הטיעון הושג לנוכח קשיים ראייתיים שהתגלו וסוגיות הכרוכות בקבילותה של הקלטת שתיעדה את מעשי הנאשמים, בכך שהוריה הציבו מצלמה נסתרת מול מיטתה. התביעה עמדה על כך שבשלב הטיעונים לעונש, יצפה בית המשפט בקלטת, והודיעה כי תדרוש מאסר משמעותי בפועל.

המחלקה לפגועי ראש נסגרה במארס האחרון, בעקבות הפרשה. "לפני כחצי שנה כולנו עברנו אירוע מצער וטראומטי, שבעקבותיו נעשו שינויים משמעותיים ומרחיקי לכת", כתבה באותו חודש הנהלת בית החולים למשפחות. "במסגרת שינויים אלה הוחלף כל צוות המטפלים, תוגבר הצוות הרפואי והסיעודי ונעשו השקעות אמוציונליות וכספיות לא מעטות. לצערנו, לא הצלחנו להגיע למפגש כלשהו בין יכולת הנתינה של הצוות לבין דרישות המשפחות".

פקידת סעד דרורה ברן לשכת הרווחה חיפה – חטיפת ילדים בשנות ה- 70: שופט הורה לפקידת סעד להחזיר הילד שנלקח מאמו

תאוותם של עובדים סוציאליים לסחר בילדים בתואנת "טובת הילד" לתפיסתם היה קיים עוד בשנות ה- 70. גם בימינו (שנת 2013) אנו עדים לתופעות המזיקות גם בקרב שופטים, כדוגמת שופטת נוער טובה פרי – הוצאת צו הגנה נגד אמא שלא תראה ילדיה בניגוד לחוק ולכללים , שופטת גלית מור ויגוצקי – דרכי רמיה לסחר בילדים – הכרזת קטין נזקק ללא הוכחות ללא ייצוג וללא סמכות , רות בן חנוך  , ועוד. הצביעות של בתי המשפט ופקידי הסעד נחשפת פעם אחר פעם נוכח אדישותם לסבל משפחות וילדים בחיי יומיום כגון הרס בתי משפחות על מטלטליהן בגבעת שמואל ערב הסערה הגדולה בדצמבר 2013 הוצאת ילדים בכוח ממיטתם באמצע הלילה ע"י פינוי-בינוי בקריית-גתלשכת הרווחה כפר סבא – גרימת נזק, התעללות והפקרת אם חד הורית שאחד מבניה אוטיסט ועוד.. 

הכתבה "שופט הורה לפקידת הסעד להחזיר הילד שנלקח מאמו" , דוד זוהר ,מעריב – Maariv ראשון, ספטמבר 01, 1974

 שופט הנוער בחיפה, מר אברהם מלמד, הורה לפקידת הסעד דרורה ברן מלשכת הרווחה חיפה, להחזיר מיד לאמו את הילד שהוצא מידיה על פי צו של אותה פקידת סעד.

הדיון על גורל הילד נערך לפי בקשתה של פקידת הסעד דרורה ברן, מהמחלקה לשירותים קהילתיים של עיריית חיפה. הפקידת ביקשה שהשופט יאשר בדיעבד את הוצאת הצו על ידה.

לאחר שמיעת הצדדים, קבע השופט, כי הטענות שהעלתה פקידת הסעד כנימוק להוצאת הילד מידי אמו אינן כה חמורות שיש צורך להוציא את הקטין מביתו ללא דיון משפטי ממשי. הטענות שהועלו נגד האם הן בעיקר שאין היא יודעת לבשל, שאין לה סבלנות לילד, שהיא מכה אותו (למרבה הצער באותה תקופה לא היה איסור ע"פ חוק להכות ילדים) ושהבית לא מסודר.

יחד עם ההוראה להחזיר מיד את הילד לאמו, קבע השופט כי יש צורך בחקירה מעמיקה ורק לאור ממצאי הבדיקות יוחלט אם יש צורך לנקוט בפעולה כלשהי לפי חוק הנוער.

פקידת סעד דרורה ברן לשכת הרווחה חיפה - חטיפת ילדים בשנות ה- 70: שופט הורה לפקידת סעד