שירותי רווחה לנוער בבת ים – קידום, טיפול, הדרכה ומה שביניהם.

מדובר בעובדת ותיקה באגף הרווחה בבת ים אשר נאלצה לתבוע את עיריית בת ים בבית דין לעבודה על מנת לקבל את השכר המגיע לה מזה שנים מהיותה עובדת לקידום נוער. פסק הדין ניתן ביוני 2005 אך ההתדיינות נמשכה שנים.

נציג העירייה טען בבית המשפט כי העובדת אינה עוסקת בקידום נוער אלא: "עוסקת בטיפול בנוער בסיכון ונוער עולה, מדובר בטיפול במובן של הרווחה. והעובדים שלהם הם עובדים סוציאליים. אני לא בקיא בפרטים, אני מכיר את התמונה הכוללת. אין הדרכה ביחידה הזו. כי זה עובדים סוציאליים שעובדים בטיפול. … אגף תרבות… עוסק בקבוצות נוער למיניהן בהדרכה פרונטלית והעברת חוגים, וקבוצות חברתיות במרכזים קהילתיים. ואגף הרווחה עוסק בטיפול בנושא הרווחה. "

העובדת טענה כי היא: "מטפלת בנערים ונערות, עולים חדשים מגיל 14 עד 18. הפניות שאני מקבלת ושאני מטפלת זה נוער מנותק ונוער בסיכון, עם נטיות. בפועל אני עושה ביקורי בית, ריצ'ינג אאוט, אני נפגשת עם קצינות מבחן, קצינות ביקור סדיר ועם יועצות בבתי ספר ועם פסיכיאטרים בבית חולים ועם פסיכולוגים בשירות פסיכולוגי. אני מטפלת במקרים נסיון אובדני, גילוי עריות, חוסר תפקוד כללי, ניתוק ממסגרת לימודית, שימוש בסמים ושימוש באלכוהול וכו'"

השופטים בדקו ע"פ חוק את הגדרת עבודתה של העובדת וקבעו שהיא עובדת בקידום נוער.
העובדת פוצתה בכ-100,000 שקלים על שכרה שלא שולם לה כנדרש במהלך שנות עבודתה.

נקודות

  • עובדת רווחה ותיקה בלשכת הרווחה בעיריית בת ים נאלצה לפנות לבית דין לעבודה על מנת לקבוע את מהות עבודתה בעירייה.
  • למרות שעברו כארבע שנים מפתיחת בבית דין לעבודה טען נציג העירייה כי אינו בקיא בפרטים והוא מכיר את התמונה הכוללת.

קישורים:

מודעות פרסומת

מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית

פברואר 2009 – דע כי מערך הרווחה הישראלי הוא שפה אחת ודברים אחדים, אם תפנה/י לממונה על פקיד הרווחה ה"מסייע" לך בכפייה, ו/או למשרד הרווחה, לשכה משפטית, פקידת סעד מחוזית, ראשית, ארצית, פניות הציבור במשרד הרווחה, ועדת החלטה, ו/או נציבות תלונות הציבור, כמעט תמיד התשובה תהיה זהה למה שקבע לך בתחילה פקיד הרווחה. מאפיינים נוספים של מערך הרווחה הוא העדר שקיפות, חיסיון, דלתיים סגורות, ניגוד עניינים, שיקולים זרים ועוד. זהו עיקרון המשחק המכור שבו כולם מרוויחים על גבה של המשפחה במצוקה.

תרבות השקר לסחר בילדים: שר הרווחה משה כחלון, נחום איצקוביץ, מוטי וינטר, חנה סלוצקי

ולענייננו, האזרח התמים המקבל "שרות" כלשהו מלשכת הרווחה נמצא בסיכונים רבים של הוצאות כבדות: משפטיות, טיפולים, זמן, דאגה ועוד, הוצאת ילדו/יקירו מהבית למשפחת אומנה, פנימיה, אימוץ סגור, מוסדות סיעודיים, טיפולים פסיכיאטריים ופסיכולוגים. האזרח צריך הרבה סבלנות וסובלנות שהרי כל האירועים הקשים לעיל באים בפתאומיות. בנוסף פקידי הרווחה פוגעים בשמו הטוב של האזרח, ופוגעים באמון האזרח ברשויות המדינה. המלכודות של פקיד הסעד ו/או עובד סוציאלי בלשכת הרווחה הן רבות ומגוונות ולהלן כמה מהן.

הטעייה – פקידי הרווחה הם למעשה פקידי בית משפט לטיפולים בכפייה ו/או הוצאת קטין/ חסוי מביתו באמצעות צווי בית משפט. הכינויים של פקידים ולשכות אלו "סעד", "רווחה", "שירותים חברתיים" , "סוציאליים" הנם הטעייה. האזרח הפונה לקבלת סיוע סוציאלי ממקומות אלו יגלה במוקדם או במאוחר הוא בטיפול כפוי כלשהו עד איבוד יקירו. בכנס עיתונאים סיפרה ח"כ מרינה סולודקין אודות סבתא שפנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה, ובכך איבדו את הילדה.

התגרות – פקידי הרווחה מתגרים בלקוח כדי שיכשל בתגובתו ויהיה להם חומר נוסף לכתוב בתסקיר, ו/או בקשה בהמשך לקיום דיונים ללא נוכחות הלקוח, והסתרת תסקיר, חומר ראיות, ופרוטוקולים ממנו, מתוך תואנות שווא כי הוא אלים ומסוכן, וע"י כך העמדתו במצב נחות מבחינה משפטית. ידוע לכותב המאמר על עובדים סוציאליים מלשכת הרווחה בבת ים אשר החליטו לעשות "ביקור בית" לאשה חולת אלצהיימר בתקופת מלחמת לבנון השניה בעוד בנה מגויס למילואים בצו 8. פקידי הרווחה כתבו דברים רעים וקשים על התנהגות החסויה אשר לא היו נכונים. פקידי הרווחה 'המליצו' על טיפול פסיכיאטרי לחסויה אצל הפסיכיאטר איתן חבר המוכר להם ואף שיבחו את טיפולו התרופתי בתסקיר, ואמרו כי חל שיפור במצב החסויה בעוד באותה תקופה הייתה במצוקה קשה (ירדה במשקל 10 ק"ג בתוך חודש). פקידי הרווחה מבת ים המשיכו בהתנכלותם והתקשרו לבנה של החסויה ביום הזיכרון שנה לאחר מכן והטרידו אותו בתואנות שווא. ידוע גם הסיפור על אישה שביקשה סיוע מקלט לנשים מוכות – וקיבלה 10 חודשי מאסר מאחר ונכשלה בתגובתה כאשר העובדת הסוציאלית הודיעה לה בנסיבות קשות ובמפתיע כי בכוונת הרווחה לקחת את ששת ילדיה.
.
הונאה – העובדים הסוציאלית מציגים כביכול שהוצאת הקטין/ חסוי מביתו לפנימיה, משפחת אומנה תשפר את מצבו הסוציאלי. אך יש מקרים רבים של התעללות קשה במקומות אלו. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שהרווחה גנזה את התיק, סיפורה של תמר (שם בדוי) . השופט בוקובסקי רשם בפסק דין על המעילה באמון שנתן בשירותי הרווחה:"שירותי הרווחה מעלו באמון שניתן בהם על-ידי בית המשפט לנוער. בית המשפט לנוער נתן צו להוצאת הקטינה ממשמורת הוריה, והעברתה למשמורת שירותי הרווחה שיקבעו את מקום הימצאה, והנה מסתבר שבמשך שלוש שנים היא נמצאת במשפחה אומנת אשר אין באפשרותה לענות על צרכי הקטינה".

לחץ וסחיטה העובד הסוציאלי מפעיל "סיר לחץ" על הלקוח כדי שיסכים להוציא הילד/חסוי מהבית, עקב שיקוליהם הזרים. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת ד"ר אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים."

מניפולציות – העובדים הסוציאליים משתמשים במניפולציות להעביר את ילד מחזקה אחת לשניה כמו חפץ. בפרשת העברת ילדה בפתאומיות ממשפחת אומנה לאימוץ השופט בוקובסקי מותח ביקורת חריפה על הבקשה שהוגשה לאישורו. זו "בקשה שהוגשה באופן מניפולטיבי, תוך הטעייה, רמיה, והונאה של בית המשפט", כותב בוקובסקי. עובדת הסעד דיווחה כי לא הצליחה לאתר את סבתה של הילדה – דיווח שבוקובסקי הגדיר כ-"מוזרה בלשון המעטה, ואף בלתי אמינה". בוקובסקי התרשם, כי עובדות הסעד ניסו להתעלם מסבתה של הילדה ולמנוע ממנה זכות לשימוע.
ניצול סמכות הוצאת הילד מהבית משיקולים זרים ולא ע"פ מה שנקבע ע"פ חוק. בפסק דין של בית המשפט העליון על עובדת סוציאלית שרצתה להוציא ילדים מחזקת אימם למרכז חירום קבע השופט ברק שפקידת הסעד טעתה בפירוש כוחה וסמכויותיה. מטרת סמכות החירום בהוצאת ילד מביתו היא "לעולם שמירה על שלום הקטין. אין לעשות שימוש בהליך כדי להסתייע בו בקבלת החלטות שיפוטיות. לשימוש זה אין עיגון לא בלשון החוק ולא בתכליתו. וודאי שאין לנקוט בהליך כדי 'להעניש' הורה או ילד בגין חוסר שיתוף פעולה עם הרשויות או 'לכפות' שיתוף פעולה".

סחבת העובד הסוציאלי פועל בדרך של סחבת גם כאשר מדובר בעגמת נפש של המשפחה וגרימת נזק ליד/חסוי, ידוע על עשרות הורים בבאר שבע שלא ראו את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים, וכן על פקידת סעד הפרה צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון ובכך גרמה לעיכוב חאב לראות את בנו.

רכילות ועלילות בתסקיר לשם רצח אופיבתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של פקידת הסעד שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

הפקרה ומוסר כפול – לאחר הוצאת הילד/חסוי, ממשפחתו פקיד הרווחה יתעלם ממצבו ויציג באופן שיקרי שמצבו טוב כביכול. תמר (שם בדוי) שנשלחה למשפחת אומנה, נאנסה ועברה התעללות, מספרת: "אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי". ידועה גם הכתבה על הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחת אומנה – לשכת הרווחה גנזה את התיק, ועוד התעללויות במשפחות אומנה ופנימיות …

מרמה והפרת אמונים – מדובר בעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה של עיריית רמלה אשר הלוותה כמאה אלף דולר מלקוחה ולא החזירה. השופט כתב בגזר הדין: "מדובר במעילה קשה של הנאשמת באמון שניתן בה. הנאשמת גם הוסיפה חטא על פשע וטענה באוזני בני המשפחה, כי היא מעניקה להם טיפול מיוחד, לאור אותן הלוואות, ואף מסרה לידיהם שוברי נסיעות במוניות, שוברים הממומנים על ידי העיריה. אין ספק, כי מעשי הנאשמת חמורים. אין ספק, כי הנאשמת ראויה לעונש מאסר בפועל".

הטעיית וטיוח תלונות על פקידות סעד לא מטופלות – העדר פיקוח דו"ח סלונים נבו חשף כי תלונות על פקידות הסעד לא מטופלות, וכי פקידות הסעד מקבלות גיבוי מלא:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל.

בזבוז זמן וכסף – התשה פיסית ונפשית : עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה. השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי, מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

שיקולים זרים – ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זרים. בוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון. כן ידוע על מקרה שפקידת הסעד שלחה את הילדים למרכז חירום כדי שיתרצו ויעשו כרצונה.

פקידי הסעד רואים ביוצאי אתיופיה וחבר העמים "טרף קל" – חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. יש מקרים רבים של משפחות עולים (לרבות יוצאי אתיופיה) שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם. פקיד הסעד גם מנצלים קשיי שפה של העולים, ואת השוני התרבותי שלהם על מנת להשלים את המכסות של המיטות בפנימיות, מעונות, משפחות אומנה, אימוצים, ועוד.

האזרח נדרש לפקוח את עיניו כאשר הוא בא בעניין כלשהו עם העובדים הסוציאליים בלשכת הרווחה. מדובר במערכת משומנת ומניפולטיבית הפועלת בשפה אחת ודברים אחדים..
דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב – ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין


.
קישורים:

הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בת ים בניהולה של רחל וידלעבדה בלשכת הרווחה בבת ים בניהולה של רחל וידל כדי לפרנס את ילדיה, הושפלה, נאנסה, עברה התעללות ממושכת, ונקלעה למצוקה כלכלית ונפשית.

לקוח מתוך אתר YNET : שמונה שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בבת ים – מרץ 2008 , (מנהלת הלשכה רחל וידל).

8 שנות מאסר לעובד סוציאלי שאנס עובדת שלו.
אברהם יששכר, עובד בלשכת הרווחה בבת-ים , איים לפטר את האישה אם לא תקיים עמו יחסי מין. באחת מפגישותיהם תקף אותה, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואנס אותה. בביהמ"ש טען כי היא זו שכפתה עצמה עליו, אולם השופטים קבעו כי הוא ניצל את מצוקתה: "המתלוננת נאלצה לספוג חרפתה ולשתוק כדי לתת פת לחם בפי ששת ילדיה הקטנים".
שמונה שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי ו-50 אלף שקל פיצויים – זה עונשו של אברהם יששכר (60) מראשון-לציון, עובד סוציאלי מלשכת הרווחה בבת-ים שאנס עובדת אחרת בלשכה, ביצע בה מעשים מגונים והטריד אותה. בית-המשפט המחוזי בתל-אביב גזר היום (ה') את עונשו.השופטים התחשבו במצבה הקשה של המתלוננת, אם ל-6, שהפסיקה לעבוד בעקבות המקרה ונקלעה למצוקה נפשית וכלכלית קשה. מגזר הדין עולה כי האיש נהג להטריד את האישה, בשנות ה-40 לחייה, שעבדה תחתיו. הוא נהג לחבקה ולנשקה בניגוד לרצונה במהלך שהותם במשרד, ואף הציע לה לקיים עמו יחסי מין במהלך פגישות עבודה בינהם. כשסירבה, איים כי יפטר אותה מעבודתה אם לא תיעתר לדרישותיו.מפרטי ההתעללות עולה כי יששכר אנס את האישה באחת הפגישות בינהם, לאחר שניסתה להיאבק בו. הוא הפעיל עליה כוח, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואז ביצע בה את זממו.

מנהלת לשכת הרווחה בת ים: רחל וידל

ניהול מופקר – מבזה כבוד האדם

רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת ים
בעדותו בבית המשפט טען יששכר כי המתלוננת היא זו שכפתה עליו לקיים עמה יחסי מין בניגוד לרצונו, אולם השופטים דחו את טענותיו וקבעו כי מעשיו היו חמורים במיוחד על רקע העובדה שניצל את יחסי המרות בינו ובין המתלוננת. "יש לשקול לחומרת נאשם את ההטרדות והמעשים המגונים שבאמצעותם התאנה למתלוננת, אשר נאנקה תחתיהם במקום עבודתה, באופן עקבי וממושך תוך ניצול יחסי מרות ששררו בינהם."כל זאת על דרך הפעלתו של מעין 'סיר לחץ' עד כדי יצירת מצב דברים, בו נאלצה המתלוננת לספוג חרפתה ולשתוק, הכל כדי לתת פת לחם בפי שש ילדיה הקטינים שסמוכים היו על שולחנה באותה עת", קבעו.
הרכב השופטים – ברכה אופיר-תום, מרים סוקולוב ורענן בן-יוסף – אף החליט להעתר לבקשתה של התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, להחמיר בעונשו של האיש בשל המעשם הקשים בהם הורשע. בבית המשפט טענה גולדנברג כי יש להתחשב במצבה הקשה של המתלוננת ש"עולמה חרב עליה".לדבריה, ההתעללות פגעה באישה פיזית ונפשית, והיא סובלת כיום מסיוטים ומפגיעה ממשית בתפקוד היומיומי. בנוסף, היא הפסיקה לעבוד בשל המקרה, צברה חובות כבדים והיא אינה מצליחה עוד לפרנס את ילדיה.


נקודות:

  • האדם הסביר חושב, שייעודה הוא של לשכת הרווחה , להעניק לאנשים סעד, רגישות לבני אדם, חמלה, הקשבה ורצון לעזור, ואולם מתברר כי בלשכת הרווחה נעשים דברים קשים נגד אנשים חלשים, ניצול המצוקה של האזרח, העובד.
  • העובדים הסוציאלים לא הבחינו במצוקתה הקשה של העובדת לידם ואיתם בלשכה. אסור לבטוח כי יבחינו במצוקתם של לקוחותיהם, ומטופליהם.
הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים - עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו
הפקרות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אברהם יששכר אנס עובדת שלו

 קישורים: