"אנחנו לא ניתן למכור את הבן שלנו לאימוץ"

15.02.2018 – עדיף לחיות במינוס 20 מעלות ולא לבכות עד תום החיים על מסירת הילד לפקידת אימוץ.

מחאה מול בנין הסנגוריה הציבורית על מעצרה הממושך של לורי שם טוב. יואב ובז זוגתו הביאו ילדי לעולם. עם הגיע התינוק לגיל חודשיים פנתה פקידת סעד לשכת הרווחה אשדוד לבית המשפט בעיר להוציא הילד מחזקת הוריו, במעמד צד אחד ללא ידיעת ההורים. יואב ובת זוגתו הבינו את מזימת פקידת הסעד מאשדוד, ולכן האישה ברחה חו"ל עם התינוק. פקידת הסעד ברמיה פנתה לרשויות וטענה כי בת זוגתו של יואב ברחה עם התינוק לחו"ל מפני יואב ונגד רצונו ובכך ניסתה פקידת הסעד להשיב התינוק לארץ כדי למסור אותו לאימוץ.

מודעות פרסומת

רשויות הרווחה רצחו את האמא אתי דאוד מאשדוד

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה וצביעות למדיניות רווחה דורסנית והרסניתהמדיניות האלימה והדורסנית של משרד הרווחה – ממתין בתאוותנות לקריסת המשפחות כדי שיוכל לסחור בילדיהן במוסדות הכליאה אומנה ואימוץ. זהו סיפורה של האמא אתי דאוד שרשויות הרווחה המתינו באכזריות ותאוותנות לקריסתה. 
במקום לסייע לה בכ- 5,000 שקל לחודש מה שללא ספק היה היה פותר בעיותיה, החליטו רשויות הרווחה במדיניותן המזוהמת להיפטר ממנה ולהעניק מידי חודש כ- 50,000 שקלים למקורביהן המושחתים במוסדות הרווחה שיסחרו שילדיה.

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון

בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא אמרה לי: "אני כל כך מאושרת שאני רוצה לנשק את הקירות של הבית". השבוע, 3.5 שנים אחרי, היא התאבדה. סיפורה הטראגי של אתי דאוד, אם ל- 6 והיא רק בשנות השלושים לחייה. היא חיה למען הבנות שלה וחששה תמיד שגורמי הרווחה (אשדוד) ייקחו אותן ממנה. את אתי ז"ל הכרתי אישית ברגעים בהם הייתה בדרכה לתהום וברגעים המאושרים בחייה ואני מביא את סיפורה העצוב בפן האישי

אתי דאוד - גם ברגעים היפים יותר שלה, עיניה היו עצובות

 

זה התחיל כסיפור עצוב מאוד, המשיך כמה שנראה כהפי אנד והסתיים בטרגדיה נוראה – 


צעירה בשנות ה- 30, אם ל- 6 ילדים מבעלים שונים, שהכרתי באופן אישי ברגעים הקשים של חייה, עזרתי לה להתרומם מהתהום ומאז 3.5 שנים לא שמעתי ממנה.

השבוע נודע לי שהיא קפצה מחלון ביתה.

יצאתי ללמוד מה היה איתה מאז שהיא הצהירה כי היא סוף סוף מאושרת ועד היום בו היא החליטה להתאבד.

ב  2/11/2009 פרסמנו באשדוד נט, כתבה על אתי דאוד שכבר יותר מארבעה חודשים היא וילדיה גרים באוהל בחוף הים באשדוד בזמן שבחוץ משתוללת סערת חורף. מצוקה כלכלית גדולה הובילו אותה למצב כאשר אנשים טובים עוברים ושבים מסייעים למשפחה.

ברגע שנחשפתי  לסיפור שהעלה כתבנו עופר אשטוקר, מיהרתי למקום במטרה אחת ויחידה, לנסות ולשנות את גורלה או לפחות  להציל אותה ואת בנותיה מחרפת החיים באוהל בזמן שהסופה בחוץ משתוללת.


כוחות הצלה קובעים את מותה של אתי שקפצה למותה מדירת ביתה


באוגוסט 2009 הקימה אתי אוהל בחוף הים באשדוד, היא לא עשתה זאת כמחאה או כדי למשוך תשומת לב, להפך, היא פחדה שידעו שהיא שם בלית ברירה, היא חששה שידעו על כך גורמי הרווחה וכך סיפרה לעוברים ושבים  ש…היא שם עם ילדיה רק כדי "לנפוש" בחוף הים.

ארבעה חודשים עברו, החורף הגיע והתברר שאתי  וילדיה עדיין גרים באוהל בחוף הים של אשדוד. מהגשמים הכבדים הם הסתתרו באוהל, אותו הם עטפו בניילון, כדי שהמים לא יחדרו. עוברים ושבים שלמדו כבר שזהו מקום מגוריה הקבוע,  הביאו להם מעת לעת מזון.

 

המפגש הראשון שלי עם אתי:

זה היה יום חורפי במיוחד. עופר אשטוקר התקשר אלי וסיפר לי על האישה שנמצאת מזה זמן רב באוהל.
בו במקום עזבתי הכול, התנעתי את הרכב ונסעתי לחוף הים. עוד לפני שהבנתי מה הסיפור, היה ברור לי ששם היא לא תישאר!
כשהגעתי למקום יצאה אלי אישה מבוהלת, מוזנחת למראה ושאלה אותי בחשדנות לרצוני. חייכתי אליה ואמרתי שאני כאן כדי לעזור. הבטתי בבתה הקטנה שכבר נרדמה ואתי גוננה עליה בגופה מהקור. הילדה הייתה לבושה בבגדים קצרים, אולי כי לא היו לה בנמצא בגדי חורף…

 

הסתבר לי שמספר שעות בטרם הגענו למקום, הגיעו גורמי הרווחה אל האוהל ולקחו שתיים מבנותיה האחרות לבית אומנה באשקלון. את ביתה שהייתה אז בת – 3.5 היא סירבה למסור לידי שירותי הרווחה, ואלו החליטו להמתין עוד ימים מספר(בנה הבכור גר אז עם הגרוש).
לאחר שהצלחתי לדובב אותה היא פרצה בבכי ושפכה את ליבה:
"נחתך לי הלב. עכשיו הילדה הקטנה תהיה לבד, כבר לא יהיה לה עם מי להיות". נחמתה הייתה  שבנותיה האחרות לא הופרדו ושהן הועברו לאותו בית אומנה באשקלון.
מסתבר שלאתי יש דירה השייכת לעמיגור אך גם היו לה חובות גדולים לעירייה, למים (שנותקו), לחברת חשמל (אשר ניתקו לה את החשמל) לגן של הילדה (שלא יכלו יותר להחזיק אותה), למד"א ועוד. החיים סגרו עליה מכל כיוון והיא ברחה מהם לים.
"הכול יהיה בסדר כבר היום " אמרתי לה בבטחון והוספתי – "קפלי את האוהל, כנסי לרכב כי היום מתחיל יום חדש!"
במקביל פנינו לרווחה לשאול הכיצד היא הגיעה למצב זה ותגובתם הייתה:
"מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת ברווחה במשך שנים רבות. כבר בקיץ נודע לרווחה כי המשפחה מתגוררת באוהל בחוף הים, על אף העובדה כי למשפחה יש דירת עמיגור ברובע ו', אך היא לא משלמת את התשלומים השוטפים. נערכו מספר ביקורים באוהל בה היא מתגוררת וניכר כי המשפחה התארגנה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים.
ב-5/8/09, התקיימה ועדה אודות הבנות והומלץ על הוצאה חוץ ביתית עבור שתי הבנות הגדולות וסידור הבת הקטנה בצהרון רב תכליתי (עד 19:00). האם צברה חוב למעון בו שולבה הילדה. הובהר לה כי הילדה לא יכולה לשהות עוד בחוף הים ואם זה יימשך נאלץ לפעול באמצעים החוקיים. במקביל יצאה פנייה לבית המשפט שיכיר בילדי האם כקטינים נזקקים".
כך הייתה תגובת הרווחה לאשדוד נט בסוף 2009.

לאחר שהבנתי שמהרווחה לא תבוא הישועה, החלטתי לטפל אישית באתי כדי לתת לה נקודת זינוק חדשה  לחיים שפויים:

פסקת הסיום של הכתבה שכתבתי על אתי

הסדרתי מידית את נושא החובות לדירה באופן שהיא וילדיה יוכלו לחזור ולגור בדירה.

בקשתי מידידה טובה שלי שתצא איתה לקניות ותדאג שיהיה לה כל טוב בבית.
כמו כן שתצא עמה לשופיינג ותרכוש לה ולילדיה קולקציית ביגוד ראויה.
את הילדה בת ה3.5 דאגתי להחזיר לגן, ואגב הגננת סיפרה לי שמדובר בילדה מחוננת והיא שמחה לשמוע שהיא חוזרת לגן ולצהרון.
משם נסעתי עם רעייתי לבקר את 2 בנותיה של אתי בבית האומנה באשקלון.
למרות שהמקום נראה מטופח מאוד, דמעות עלו בעיניי – הכיצד הילדות נקרעות מזרועות אימן אל מקום זר, באמצע החיים, באמצע הלימודים.
שוחחתי עם האחראים שנראו לי אנשים טובים מאוד והם הבטיחו לי שהן ישתלבו תוך זמן קצר.
דאגתי שאתי תיסע לבקר אותן ביום שישי עם מתנות. אתי ספרה לי על המפגש המרגש עם הבנות. היא פרצה בבכי מר ורק בקושי הצלחתי להסתיר ממנה את דמעותיי.

פניתי לידידה טובה שלי, לבנת אלבו,הבעלים של חנויות קסטרו באשדוד, בקשתי שתשמש כמנטורית של אתי ותעסיק אותה במקום כעובדת מהשורה וליבנת עשתה זאת בשמחה ומכל הלב ואף דאגה לעדכן אותי הכיצד היא משתלבת בעבודה. מסתבר שהיא הפכה לעובדת מצטיינת.

אתי בזמן שעבדה בחנות קסטרו

 

חודש לאחר מכן, אתי נשמעה הכי מאושרת בעולם:
"אני כל כך מאושרת עד כדי שאני מרגישה כאילו אני ישנה בגן של ורדים ומרוב שכיף לי אני רוצה לנשק את הקירות של הבית". כך היא אמרה לי בהתלהבות גדולה.
התקופה שהיא עבדה בקסטרו, ללא גיבנות של חובות ועם הבנות בבית, הייתה התקופה היפה ביותר בחייה.  
מה החלום שלך שאלתי אותה והיא ענתה:
"לראות את עצמי עוד שנה עם כל הילדים בבית כשאני דואגת להם ומעניקה להם את מה שהם צריכים". זאת הייתה בקשתה הצנועה, זה היה חלומה.
שמחתי שהיא נמצאת בחלום. סימנתי V בסיפוק ומאז לא שמעתי ממנה.

ביום ראשון בלילה ה 14/9/2014, אתי התאבדה:כתבנו עופר אשטוקר מדווח באשדוד נט על מקרה טרגי –
" צוותים של מד"א וכוננים של איחוד הצלה לכיש הוזעקו הלילה לרובע ו' באשדוד, זאת בעקבות

אתי בראיון למגזין

 

דיווח על נפילה מגובה רב. לצוותי הרפואה שהגיעו למקום לא נותר אלה לקבוע את מותה של האישה, אימא לילדים קטנים. צוותים של זק"א הגיעו למקום וטיפלו בזירה. במשטרה בודקים אם מדובר בנפילה או קפיצה מגובה".

למחרת בבוקר הסתבר לי שמדובר באתי. שמאז נולדו לה 2 ילדים נוספים ובסה"כ היו לה שישה ילדים. אחת מהן, בת ה16 ראתה את המראה המזעזע – אימא שוכבת על רצפת הבטון לאחר הנפילה.
ליבי נקרע ושאלת השאלות ניקרה בי שוב ושוב – אילו רק הייתה מתקשרת אלי..???.
יצאתי לברר מה קרה עם אתי מאז חורף 2009?
עברו 3.5 שנים – אתי הכירה בן זוג חדש והולידה לו 2 תינוקות נוספים. השכנים מספרים שכל הילדים מחונכים, מטופחים, מטופלים היטב ושהיא שמרה עליהם כמו במעטה צמר גפן.
חברה מספרת: "התקופה שהיא עבדה בחנות הבגדים קסטרו הייתה התקופה היפה בחייה, היא הייתה שמחה, היא חזרה לחיים".
 אולם עם הזמן היא חזרה אט אט למקום אותו היא הכי מכירה הכי טוב מאז נולדה – אל עולם המצוקה.
שכנות ספרו שהיא הייתה מאוד ממורמרת מהחיים, עברה תלאות קשים עם בן זוגה, אך חששה מאוד מכל אזכור השם של הרווחה.
אתי עברה משברים נפשיים עד כדי אשפוזים במרכז לבריאות נפש. היא אף ניסתה להתאבד קודם לכן וגם איימה שתעשה כן (למה אף אחד לא התריע ולא עשה משהו בנדון???).
חברה טובה אחרת מספרת: "הרגשנו ממנה שהיא פחדה כל הזמן, הייתה במצוקה, אמרה חצאי מילים והייתה צריכה כל הזמן עזרה אך תמיד קונן בה הפחד שייקחו ממנה את הילדים. היא הייתה  בנאדם אבוד".
טרגדיית השבעה של אתי:
רציתי ללכת אל ביתה של אתי ברובע ו' כדי לנחם בשבעה ולשאול לשלום הילדים. מסתבר שגם בשבעה אין לה נחת. האם מתאבלת על אתי בביתה שברובע ב', האחות התארגנה לשבעה בביתה שברובע ג' ובן זוגה של אתי עם הבנות נמצאים בביתה של אתי ברובע ו'.
מה יהיה עם הילדות הקטנות?
האם הבנות הגדולות (האחת חיילת והשנייה תלמידת תיכון) יצליחו לשנות את גורלן ולצאת ממעגל המצוקה? מה יהיה עם הבנות הקטנות???
האם אתי דאוד ז"ל, ממרומי השמיים תוכל לעזור לילדיה הרבה יותר מאשר יכלה לעשות כן כבשר ודם?

אני רוצה להאמין שהסבל שהיא עברה עוד מינקותה  נועד כדי לזכות אותה להיות מלאך שומר לילדיה. מלאך שילווה אותם בכל אשר ילכו ויעניק להם גורל טוב יותר, הרבה יותר טוב….הרבה, הרבה יותר טוב….אמן!

 

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון
למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון


רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום 

//player.vimeo.com/video/36010543

כשלון לשכת הרווחה אשדוד – מכתב האמהות החד הוריות: לעודד סיוע בקהילה ולא גירוש האוכלוסיות המוחלשות

רונית צור - לשכת הרווחה אשדוד - הרחקת אוכלוסיות מוחלשות מהקהילההאם מדיניות אגף הרווחה באשדוד בראשותה של רונית צור, היא אי סיוע לאוכלוסיות המוחלשות והרחקתן מהקהילה.
הכתבה מכתב האמהות החד הוריות , יניב קקון , 26.08.2011 , Ashdod4u.com

חברים וחברות, את הטור האישי הזה הייתי רוצה להקדיש להבאת עיקרי הדברים מתוך מכתב האמהות החד הוריות במאהל אשדוד אל משרד הרווחה.

יש לציין כי המכתב הינו תולדה של פגישה משותפת ומוצלחת שהתקיימה בשבוע שעבר, בין האמהות החד הוריות במאהל המחאה באשדוד לבין נציגות אגף הרווחה בעריית אשדוד. במהלך הפגישה שיתפו האמהות את העובדות הסוציאליות במצבן האישי ובקשיי ההישרדות אותן הן חוות לאור המציאות הכלכלית שלהן.

מתוך המכתב למשרד הרווחה:

"אנו פונות אליכם בבקשה אישית, לשים את תשומת ליבכם אל מצוקותינו, האמהות החד הוריות באשדוד ומשפחות חד הוריות בכלל. שירתנו בצבא ואנו נשים עובדות המשקיעות אל כל מרצנו בפרנסת ילדינו וחינוכם.

אנו מפצירות בכם לעזור לנו להתקיים בכבוד, תחת קורת גג לנו ולילדינו ולגדלם ברווחה ולא בעוני:

למתן את הקריטריונים המגדירים זכאות לדירת עמיגור על מנת לעזור לאותן משפחות אשר נשארות ללא פיתרון להתקיים ברווחה במדינת ישראל.

לאפשר למשפחות הזכאיות לדירת עמיגור, לממש את זכאותן בעיר בה הן חיות ומגדלות את ילדיהן, זאת על מנת למנוע עקירת הילדים מהסביבה המוכרת להם.

לעודד תמהיל מגוון בכל עיר ועיר, ולא הרחקת האוכלוסיות החלשות.

ראיון עם פרופ. אסתר הרצוג על מצבם העגום של ילדים שהוצאו מביתם


להתאים את הסיוע בשכר דירה למציאות מחירי הדיור באשדוד ובארץ בכלל. בעוד המחירים בכל הארץ ממשיכים לעלות, הסיוע נשאר קבוע, דבר היוצר נטל כבד על האפשרות לקיום כאשר ההכנסה המועטה "נבלעת" בפער שבין גובה השכירות לגובה הסיוע, מה שמותיר את המשפחה ללא כסף למוצרי בסיס או חשבונות אחרים."

בימים אלו של מתיחות בחזית הביטחונית עולה השאלה האם המחאה החברתית לגיטימית על רקע איום ביטחוני על גבולות המדינה. חשוב לציין כי עמדתנו בעניין גובשה עוד טרם התחילו האירועים האחרונים.

אין אנו מתכוונים לאפשר לגורמי טרור מחוץ לגבולות המדינה להשפיע על התנהלות מדינת ישראל, וביטול המחאה החברתית כמוה כניצחון הטרור על אחדותו של העם בישראל ובדרום בפרט.

המחאה החברתית חשובה לעיצוב עתידה של מדינת ישראל ואינה עומדת בניגוד לסוגיות הביטחוניות אלא ביחד איתן, במקביל. הרי האנשים היושבים באוהלים הם אותם אנשים אשר יוצאים למילואים ושומרים על ביטחון המדינה כמו גם דואגים לכלכלתה, לחינוך בה, הלכה למעשה.

מאהל המחאה באשדוד על קהילתו ומוביליו מכיר בבעיה הבטחונית הנובעת משהייה מרובת משתתפים במרחב פתוח, על כן הוגדר כבר בשבוע השני למחאה מה הם המרחבים המוגנים בקרבת מקום ומה היא הפעילות לשעת חירום, יחד עם קב"ט העיר ולשכת ראש העיר.

מכתב זה המוצג בטור ופעילויות מקבילות שעוד יגיע זמנן, מראים כי המאבק לא נפסק ולא יפסק עד שקריאות כלל העם יענו. היות והמצב הביטחוני דורש מאיתנו התייחסות מורכבת טכנית ותוכנית להמשך המהפכה, אנו ממשיכים במאבק בדרכים שונות, יצירתיות. המאבק, עד לצדק החברתי, עד לניצחון העם והחברה.

קישורים:

אשדוד – עיר מוכת ילדים בסיכון – ביקור הוועדה לזכויות הילד

יוני 2010 – פקידת הסעד רונית צור - מנהלת לשכת הרווחה אשדודכ- 15% מכלל ילדי העיר אשדוד מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים). זהו הנתון שקיבלו חברי הועדה לזכויות הילד בביקור בעיר אשדוד.

ראש עיריית אשדוד ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות.
העירייה כמקובל הציגה צרור של פרויקטים לנוער בסיכון: "גלשן" , "בית רשת" , "בית חם" , "נוער חרדי". אך בשורה התחתונה העיר מוכת ילדים בסיכון ומידי פעם עולה פרשה קשה על מחדלי העירייה בטיפול בילדים בסיכון.

נתון חשוב אשר לא הוצג בביקור הוא כמה ילדים מוציאה לשכת הרווחה באשדוד (בראשות רונית צור) מבתיהם עקב מחדלי העירייה בשיקום המשפחות, ומה עולה בגורל הילדים והמשפחות.

להלן הודעה לתקשורת של הוועדה לזכויות הילד אודות הביקור באשדוד:

סיכום סיור הוועדה לזכויות הילד באשדוד

התפרסמה בתאריך: 03/06/2010

הוועדה לזכויות הילד בראשותו של חה”כ דני דנון סיירה בשירותים לילדים בסיכון באשדוד,
ביום חמישי, כ”א בסיוון התש”ע, (3.6.2010).
בסיור השתתפו חה”כ דני דנון, ראשי אגפים בעיריית אשדוד ואנשי מקצוע. הסיור נערך בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד הילד בעיריית אשדוד.

הוועדה נפגשה עם ד”ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, שסקר את מדיניות העירייה בטיפול בילדי אשדוד בכלל ובילדים בסיכון בפרט. מסקירתו עלו הנתונים שלהלן:
1. אוכלוסיית העיר אשדוד מונה 227,000 תושבים.
2. 31% מכלל תושבי העיר הם ילדים – סה”כ 69,173 ילדים.
3. 38,000 איש מטופלים בשירותי הרווחה, ומהם 12,300 ילדים.
– העיר מדורגת באשכול סוציו-אקונומי מס` 5 מתוך 9 אשכולות הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
– 32.6% מכלל תושבי העיר הם עולים (76,000 איש), ומהם 17.6% מטופלים על-ידי שירותי הרווחה.
– כ- 15% מכלל ילדי העיר מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים),ובהם 2,284 ילדי עולים ו-2,181 ילדים מהמגזר החרדי.
תחומי הסיכון העיקריים הם בעיות בהורות ובטיפול בילד, בעיות בתפקוד הרגשי/ חברתי או ההתפתחותי/ לימודי.
– עיריית אשדוד מקנה שירות דנטאלי ל-38,000 אלף ילדי העיר, ממסגרת טרום-חובה ועד כיתה ט` בעלות סימלית של 30 ש”ח לשנה.

ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התוכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות. בזכות מעורבות זו 75% מכלל ילדי אשדוד משתתפים בחוג אחד לפחות.

עיריית אשדוד מפעילה ”מרכז להורות משמעותית”, שמטרתו לחזק הורים בתפקידם ולטפח את ערכי המשפחה. המרכז מארגן סדנאות לקבוצות הורים, מפגשי הדרכה אישיים בבית, הרצאות ועוד.

חה”כ דני דנון, יושב-ראש הוועדה, בירך על העשייה העניפה של עיריית אשדוד למען ילדיה ואמר כי עשייה זו מונעת הידרדרות של הנוער לפשיעה ומחזקת את העיר כולה. ”החוזק של חברה הוא ביחס לחלש”, אמר.

1. סיור בפרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער נושר

הוועדה נפגשה עם אנשי המקצוע המפעילים את פרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער הנושר ממערכת החינוך. הפרויקט הוא חלק מהמחלקה לקידום נוער בעירייה.

גב` רימה גלקין, מנהלת המחלקה למניעת נשירה וקידום נוער הציגה את חזונה להתמודדות עם נשירת בני-נוער. ואמרה כי הטיפול בנוער נושר נעשה על-ידי צוות מקצועי בשיתוף עם המשפחה ומתוך אמונה כי הנער או הנערה יכולים לחזור לספסל הלימודים אם רק יינתנו להם הכלים והתמיכה הרגשית שהם זקוקים להם.

הוועדה נפגשה עם נער שנשר ממערכת החינוך וחזר לספסל הלימודים ואף ניגש לבחינות הבגרות. הנער סיפר על הטיפול האישי שקיבל הן בתחום הלימודי והן בתחום האישי והמשפחתי.

2. סיור ב”בבית רשת” והצגת פרויקטים נוספים

א. ”בית רשת”:
בהמשך הסיור הגיעה הוועדה הגיעה ל”בית רשת” מרכז יום לנוער בסיכון השוכן ברובע ו` בעיר. הוועדה נפגשה עם צוות הבית ועם מנהליו מטעם העירייה. הבית קולט בני-נוער שנשרו ממערכת החינוך ולעיתים משוטטים ברחובות העיר ומידרדרים לפשיעה. הצוות קולט אותם גם בשעות הלילה (מקלט חירום זמני לבני-נוער שנמצאים ללא קורת גג) ומתחיל בתהליך שיקומי וטיפולי כדי להחזירם לספסל הלימודים, ולכוון אותם להתנהגות חיובית ולעצמאות.
צוות הבית ערוך –גם בלילה- לקליטת צעירים במצבים קשים מאוד, למשל ילדים שהותקפו מינית, לעיתים בתוך המשפחה, ונערות שהידרדרו לזנות.
הוועדה התרשמה מאוד מהמקצועיות של אנשי הצוות במקום.

ב. בית חם לנערות בסיכון:

לוועדה הוצג פרויקט בית חם לנערות בסיכון.בית זה נותן מענה טיפולי לנערות בסיכון ובו הן מקבלות ארוחה חמה, טיפול אישי והעשרה חברתית. המטרה העיקרית היא להעניק לנערה תחושה של ביטחון בסיסי, תקווה ואוטונומיה. תוך מתן אפשרות ליצירת קשר בטוח ועקבי עם דמויות מיטיבות, שיהיו מודל חיובי בחיי הנערה ויביאו לחיזוק תחושות התקווה והביטחון בקרבה.
במסגרת הפרויקט מופעלת תוכנית תה”ל – להכשרת הצעירים לתעסוקה, למשל: מזכירות רפואית, עבודה בבנקים ועוד.

ג. פרויקט נוח”ם לנוער חרידי

לוועדה הוצג פרוייקט ייחודי לנוער חרידי (שליש מאוכלוסיית העיר אשדוד חרדית).
הפרויקט מיועד לנערים בני 12- 16 שאינם משולבים במסגרת חינוכית והידרדרו לאלימות קשה. קרוב ל-50 בני נוער משולבים בפרויקט, ולזכותו רשומות הצלחות רבות.

קישורים:

ההפרטות המופקרות של משרד הרווחה – חשד: מנהלי הוסטלים באשדוד ואשקלון עשקו הומלסים

הפרטות הרווחה מופקרות. משרד הרווחה מפריט מסגרות שלמות האמורות לטפל ולסייע למוחלשים בחברה, ומפקיר אותם במסגרות המופרטות ללא בקרה ופיקוח. למשרד הרווחה אין שמץ של מושג מה קורה לילדינו בפנימיות, מרכזי חירום, אומנה, ועוד מוסדות מופרטים.
להלן אוכלוסיה נוספת הסובלת ממחדלי הפרטות משרד הרווחה המופקרות – דרי הרחוב.

הכתבה חשד: מנהלי הוסטלים בדרום עשקו הומלסים , אלי סניור , יוני 2010 , ynet

ארבעה מנהלי עמותה שניהלו שני הוסטלים באשקלון ובאשדוד, חשודים שלא הסתפקו בתקציב שקיבלו עבור חסרי הבית שנשלחו לעבוד בניקיון – ו"גזרו קופון" על חשבונם

אין גבול לניצול ולעושק: ארבעה מנהלי הוסטלים בדרום חשודים כי הונו עשרות חסרי בית, דרשו מהם לעבוד בעבודות שונות ואף לקחו את כספם. בתום חקירה סמויה שנמשכה מספר חודשים נעצרו היום (ב') הארבעה ויובאו להארכת מעצר בבית משפט השלום בראשון לציון.

על פי החשד, מנהלי עמותה המנהלת שני הוסטלים באשקלון ובאשדוד, דרשו מההומלסים לצאת לעבודה בניקיון סופרמרקטים בסניפים של רשת מרכולים גדולה בגוש דן. מהחקירה, שמנוהלת ביחידה הכלכלית של המשטרה, עלה כי אף ההתקשרות נעשתה באמצעות חברת כוח אדם, תוך "גזירת קופון" גם מהכנסה זו. כך נוצר מצב שהחוסים עבדו לעתים עבור תשעה עד עשרה שקלים לשעה.

מתוקף היותם מנהלי עמותה זכו החשודים לתקצוב ממשרד הרווחה ועיריית אשקלון וזאת מתוך דאגה לחסרי הבית, שחלקם אלכוהוליסטים ומכורים לסמים. בנוסף, עבור כל אדם ששיכנו אצלם בהוסטל, הם מקבלים כ-80 אחוז מהבטחת ההכנסה שמגיעה לו מהמדינה, אלא שלפי החשד, הם לא הסתפקו בכך – וניסו להשיג הכנסה נוספת מההומלסים על-ידי העסקתם בעבודות שונות.

במשך מספר חודשים פעלו חוקרי היחידה הכלכלית בראשותו של תת-ניצב אבי נוימן באופן סמוי ואספו ראיות נגד ארבעת החשודים.

רפ"ק זהר לב, ראש צוות החקירה ביחידה הכלכלית, אמר כי "החשודים ניצלו את האנשים המסכנים הללו ושלחו אותו לעבודות שונות על מנת לשפר את תנאיהם בהוסטל. על פי המידע שברשותנו הם ניצלו בצורה כזאת עשרות הומלסים, וכאשר הבינו שעלינו עליהם הם החלו לאיים על עדים בדרישה שיחזרו בהם מהודאתם".

עם מעצרם הפכה החקירה לגלויה וכאמור, הם יובאו להארכת מעצר בבית משפט.

קישורים:

לשכת הרווחה אשדוד – במקום לסייע לילדה בת עשר, הוציאו אותה מביתה ומשפחתה

מאי 2009 – משטרת אשדוד וגורמי הרווחה בעיר בודקים פרשה קשה, במרכזה עומדת ילדה בת 10 שקיימה יחסי מין עם לפחות 8 ילדים מבית ספרה ובתי ספר אחרים. הנהלת בית הספר מיהרה לכנס ישיבה, לאחר שפרטי הפרשה החלו להיחשף. ההנהלה ביקשה לבדוק את תפקוד הוריה של הילדה, אולם לטענתם, בבדיקה לא התגלו ממצאים חריגים.
.
באופן תמוה החליטו באגף הרווחה בעיריית אשדוד על הוצאת הילדה מחזקת הוריה, ולהעביר אותה למסגרת מחוץ לבית, בשעה ששאר התלמידים המעורבים ממשיכים ללמוד בבית הספר. רק באמצעות עו"ד מזל גבאי המייצגת את המשפחה, הילדה הוחזרה לביתה.
עו"ד מזל גבאי: "הדבר הכי נכון לילדה שחוותה התעללות מינית כל כך קשה, זה להיות בסביבה הטבעית שלה, ולקבל את החיבוק והתמיכה של אבא ואמא".

מתוך כתבת תחקיר של אשרת קוטלר על שערוריית המין באשדוד 

.

.
פקידי הרווחה בעיריית אשדוד ממלאים פיהם מים – חלק א
"כל ניסיונותינו לקבל הסבר רציני באשר לדרכי הטיפול בשני המקרים שקדמו למין הקבוצתי של חבורת הילדים בשנה האחרונה העלו חרס בידינו. גם הצוות החינוכי וגם העובדים הסוציאליים, פשוט ממלאים את פיהם מים. איש לא היה מוכן להתראיין, איש לא היה מוכן לדבר איתנו אפילו שלא לציטוט.
.
הטיוח – מחלקת הרווחה לא יידעו את הורי הילדה על אירועי המין של בתם בבית הספרחלק ב
ממסמך פנימי של מחלקת הרווחה של עיריית אשדוד שהגיע לידינו עולה התמונה הבאה: בשנת 2005 דווח בית הספר למחלקת הרווחה בעיריית אשדוד על אירוע תקיפה מינית בין תלמידים בשטח בית הספר. מדובר באירוע השירותים שהתרחש בכיתה א'. ע"פ דוח העובדת הסוציאלית הזמין בית הספר את הורי התלמידים לשיחה. העובדת הסוציאלית נפגשה עם הורי אחד הילדים אך עם הוריה של הילדה פגשה העו"ס רק מקץ שנתיים. האירוע תואר כמעשה שובבות וסקרנות מינית.
.
מחלקת הרווחה והחינוך בעירייה פעלו בניגוד לנהליםחלק ב
הטרדה מינית שחוות הילדה בגיל שש דורשת ע"פ הוראות משרד החינוך זימון מידי של ועדה מקצועית מיוחדת שכוללת את מנהלת בית הספר, היועצת, הפסיכולוגית, המפקח, יועץ בכיר, מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, ואת פקיד הסעד. דבר מכל הדברים הללו לא נעשה."
.
עו"ד מזל גבאי שמיר – נציגת המשפחה – הכשלים של משרד הרווחהחלק ב
"הכשל המרכזי של משרד הרווחה זה" 'קיבלתם דווח כלכך קשה במאי 2008, מה עשיתם ממאי 2008 עד ה-19 באפריל 2009?', את יודעת מה הם עשו?, זה ממה שהם מסרו לי בפגישה, זה שהם הוציאו שני מכתבים, האחד היה בספטמבר 2008, שבו הם ביקשו לקבל עדכון, והם קיבלו תשובה טלפונית שהכול בסדר. וב- 22 במרץ 2009 הם הוציאו שוב מכתב לברר מה קורה ועד לרגע זה הם לא קיבלו תשובה מבית הספר".
.
פקידי הרווחה מנסים אסטרטגיית טיוח חדשה – להרחיק את הילדה מבית הוריה למוסד טיפוליחלק ב
לאחר אירוע המין הקבוצתי ב- 2009 "מתכנסת סוף סוף ועדה מקצועית מיוחדת, אלא שכעת ההמלצה היא, להרחיק את הילדה מבית הוריה למוסד טיפולי. הטעויות פשוט מסרבות להיפסק."
מספרת אם הילדה: "אותו יום שגילינו מה שקרה, המחנכת ויועצת בית הספר הגיעו אלי, ואמרו לי: 'להגנתה, תוציאי אותה, תרחיקי אותה, לכמה ימים שכל הסיפור ירגע'. עשיתי את זה ולא יכולתי לישון בלילות. אמרתי: 'לעזאזל, היא רחוקה ממני, אם היא רוצה לבכות, מי יחבק אותה, אם היא רוצה לספר, אם היא רוצה לדבר, אני אמא שלה'. ואז החלטתי שאני מערבת עורך דין, ומחזירה את הילדה שלי לבית.
.
פקידות הסעד פעלו ברשלנות – מקבלות החלטות בדיני נפשות מבלי לברר דברים פשוטים ביותרחלק ב
עו"ד מזל גבאי שמיר – נציגת המשפחה: "אני פניתי לאחת מפקידות הסעד, ונדהמתי לגלות שאף אחת מהן לא ראתה אותה. ואני גם לא בטוחה שהן מכירות את המקום שאליו הן רצו שהיא תלך".
המשך הכתבה, אשרת קוטלר: " כן שמעתם נכון. לא די שכולם נרדמו בשמירה, עכשיו מבקשים להרחיק את הילדה מבית הוריה, למרות שע"פ דו"ח הרווחה הם נמצאו כשירים, ויותר מכך, לגדל את בתם. כבר חודש ימים הילדה נמצאת בבית, חרושת השמועות מטילה את כל האשמה עליה. איש בבית הספר לא קם להגנתה… הוריה של הילדה עדיין נאבקים בימים אלו בדרישה האבסורדית להרחיק מהם את בתם"

נקודות:
  • עיריית אשדוד נכשלה בטיפול במקרה. פקידי הסעד לחוק הנוער והעובדים הסוציאליים בעיריית אשדוד, לא סייעו לילדה, אלא הרעו את מצבה בכך שהרחיקו אותה מהוריה וביתה.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם גם כאשר ההורים טובים ומסורים.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם מבלי לראות את הילדים או את המקום אליהם הם שולחים את הילדים.
  • פקידי הרווחה פועלים ע"פ האינטרס של הרשות המקומית המעסיקה אותם ו/או שיקולים זרים, תוך שהם מציגים לכאורה שהם פועלים לטובת הילד.
  • פקידי הרווחה מקבלים החלטות גורליות על גורלה של משפחה ברשלנות, ובשיקולים זרים.
  • בפסק דין של בית משפט העליון כתב השופט ברק על הוצאת ילדים מהבית רק כשאין ברירה: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
קישורים:

סיפורו של ילד שלשכת הרווחה אשדוד החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי נס ציונה

מדובר בילד מאשדוד אשר הוחלט ע"י הרווחה להוציאו מהקהילה ומביתו לטיפול פסיכיאטרי, ללא שיתוף ההורים. לאחר ששהה ללא הועיל בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה, הוחזר לביתו. פקידת הסעד החליטה שוב להוציא את הילד מהבית לפנימיה טיפולית. לשכת הרווחה אשדוד מתחמקת מלסייע לילד בתוך הקהילה, ועושה כל שביכולתה להוציא את הילד מביתו ומשפחתו.
להלן קטע מפרוטוקול של ועדת פניות הציבור של הכנסת בישיבה בנושא "אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים" (מיום 21 בינואר 2008)
.
הרשות המקומית מתעלמת מבעיית הילד
אמו של הילד מספרת בועדה (אמא ב'):
"אני מאשדוד אמא לארבעה. הבן שלי למד כל השנים בבית ספר רגיל, כיום הוא בן 16. חודש לפני סיום הלימודים, פנתה היועצת של בית הספר לרווחה ללא ידיעתי. הרווחה שלחו אליי מכתב, לא ידעתי במה מדובר בכלל.

תלמיד טוב, שקט, יותר מדי שקט. בבית הספר התעללו בו ילדים נפשית ופיזית, כתוצאה מזה הוא נסגר, אבל המשיך ללכת כל יום לבית הספר, אפילו כשהיו שביתות הוא המשיך לבדוק אם יש לימודים, כי זה בית ספר שהוא גם בית ספר תיכון וגם חטיבת ביניים, שמראה על המוטיבציה של הילד. יש לו ציונים טובים, 5 יחידות באנגלית, ילד מאוד יצירתי, ילד מאוד חכם. בית הספר לא ניסה לעזור לו, למרות שהוא ראה שהוא נסגר, לא ניסו לתת שום עזרה. לאט לאט התחילו בכלל לא לתת לו, לא שולחן ולא כסא לילד הזה. הוא בא והיה יושב וכותב על הרגל. תלמיד טוב, אבל המשיך ללכת יום יום לבית הספר, למרות הפגיעה מצד התלמידים ומצד המורים. "
פקידת הסעד מוציאה את הילד מהבית למוסד פסיכיאטרי
"לקחתי פסיכולוג פרטי הביתה, שילמתי 1,000 שקלים כדי שיגידו לי מה יש לילד הזה. בסוף הוציאו אותו ואין לו תעודה של כיתה ט'. חודש לפני סיום לימודים הוציאו אותו מבית ספר, ישר לבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. הילד הוא ילד טוב, לא אלים, ונוח לסביבה, יש לו עוד שלושה אחים. אם הוא היה ילד אלים, לא הייתי משאירה אותו בבית. הכניסו אותו למחלקה סגורה חצי שנה. זה ילד שלא היה בטיולים, לא יודע מה זה לצאת מהבית. ילד של בית, ילד טוב ירושלים כמו שאומרים.
הוא קיבל את זה מאוד קשה, זה ילד שיש לו קשיים. בבית הוא ילד רגיל ושמח, ומאוד חברתי וחברותי עם האחים שלו ועם המחשב, הוא מסביר להם והם מאוד אוהבים אותו. בחוץ, בגלל האלימות של הילדים שהחברה דחתה אותו, הוא נסגר. ילד כזה צריך להיות במוסד סגור? הוא הגיע לשם מכופף, שש פעמים בבתי משפט. אנחנו משפחה חמה, טובה. לא יודעים מה זה משטרה, לא יודעים מה זה בתי משפט."
.
פקידת הסעד מחליטה להוציא את הילד בשנית מהבית לפנימיה טיפולית"לפני שבוע פקידת סעד מגיע אליי עם שוטר, בדיוק בשעה שתיים כאשר אני מגיעה עם הילדים מהגן, ומבית הספר. הילד שלי בן חמש שואל אותי כל היום, אמא הנה משטרה. הוא חושב שכל יום באים אלי משטרה הביתה, על מה? כדי לחייב אותי לחתום להגיע לפנימייה. לאחר ששחררו אותו, חצי שנה לקח להם לחשוב שהילד הוא לא פסיכוטי. למרות שהאמא אומרת הילד לא פסיכוטי, הילד תלמיד טוב. למה אתם לוקחים לי אותו מהבית, הם אמרו לי זה לא הילד שלך, זה הילד של המדינה. למה?
למדתי פה, עשיתי צבא, הילד שלי שסחבתי אותו במשך תשעה חודשים בבטן, יגידו לי זה הילד לא שלי, כי יש לו איזושהי בעיה שאני רוצה לטפל בקהילה. אתם באים ולוקחים לי אותו בגניבה מהבית, מדוע ולמה? מכניסים אותו למוסד סגור עם ילדים סופר היפר-אקטיביים. כל יום הוא מתקשר אליי, מאיימים עליי עם סכינים, שישה אנשים בחדר דחוסים, מיטות אחד על השני, מקלחות עם מים קרים, הילד אומר אמא אני רעב, אוכל לא נתנו לי להביא לילד הזה, ילד בגובה של שתי מטר. הביאו לי משטרה והעיפו אותי, הגבילו אותי לבוא פעמיים בשבוע עם אבא, שהוא חולה, אחרי ניתוח של המעי הגס עוד מעט סרטני. איך זה? מאשדוד עם ששה אוטובוסים הייתי נוסעת, גם היום הגעתי עם אוטובוס, כי זה מאוד חשוב לי. איך מחזיקים ילד כזה בבית חולים במשך חצי שנה סתם? זה לא נתן לו כלום, ההיפך, סגר אותו יותר. "
.
הרווחה מסתירה מהמשפחה מסמכים כדי להכשיל
"עכשיו אני בטיפולים, משלמת מהכיס הפרטי שלי עבור אומנות רגשית עם מטפלת אישית, נותנת לו טיפולים בהידרו-תרפיה. את צריכה לראות את הילד הזה איך הוא מתפקד במים. עשו לי ועדת השמה ב-16 בדצמבר, עד היום לא נתנו לי את הפרוטוקול כדי שאוכל לערער תוך 21 ימים. למה מעלימים ממני פרוטוקול, שזכותי כאמא לערער על כך? למה רוצים להמשיך להוציא לי אותו מהבית ולשים אותו בפנימיה טיפולית, זאת אותה גברת בשינוי אדרת, כמו בבית חולים סגור. אני רוצה שהוא יהיה בתיכון רגיל, כמו שהוא היה כל השנים האלה בכיתה קטנה עם עזרה."
.
מתברר שהטיפול הפסיכיאטרי היה מיותר

"באו אליי הביתה, ואמרו לי שמאוד קשה לו מבחינה חברתית, אבל עד פסיכוזה, ועכשיו הוא על כדורים של פסיכוזה, לא הורידו לו. יש לי אבחון, שילמתי 4,000 שקלים, הבאתי פסיכיאטר, רק כך הצלחתי להוציא אותו שהוא לא פסיכוטי, אם לא, עד היום היה נשאר בבית חולים במחלקה סגורה, עם שלוש דלתות נעולות. למה? הוא הפסיד את כל הלימודים, עכשיו הוא בבית עם טיפולים שלי, אבל הוא לא בבית ספר. למה הוא לא בבית ספר הילד הזה? הוא תלמיד טוב עם הישגים טובים. "

בתי משפט – מאשרים אוטומטית החלטות הרווחה

סבא – י':
"מה שאומרים לשופטת, היא אומרת אמן. אתה רוצה חוות דעת, אתה הולך באופן פרטי, היא הכריחה אותו שהוא ילך לבית חולים, ובבית חולים ישימו לו בפה מה שהם רוצים, אז זה מה שיצא. במשך שישה חודשים לא יצא כלום, סתם היה זרוק עם כל מיני ילדים לא ברמה שלו. אין לי שום דבר נגד הילדים האלה, אבל הם מסכנים. אנחנו לא ידענו שהוא רופא שעבד שם. הוא עובד בגיאה, אנחנו שילמנו לו כסף. הוא רשם שהוא לא פסיכוטי ולא שום דבר, אם הוא יישאר שנתיים או שלוש לא יקרה שום דבר, כך הם רצו, רצו לעשות ניסוי שזה דבר חדש בשבילם. אבל ניסוי לא עושים כך, אם כבר היינו מסכימים גם לניסוי, שלא יהיו ילדים אחרים במצב כזה, אבל שומעים אותנו בכל מקרה."
מטרטרים את המשפחה
"אתה אפס מאופס, אתה מדבר לקירות. החליטו שהוא יגור בבית קמא, ויילך ללמוד בנצר סירני, את יודעת מה זה בקילומטראג'? בבוקר ייצא מבית קמה לנצר סירני, זאת התעללות. ".

עובדות סוציאליות מעלילות ומתנכלות להמשפחה
"אין שום זכויות. אתה אומר מלה, אז זורקים אותך. בחיים שלי אני לא זוכר שהייתי בבית המשפט. אמרתי שכל העובדות הסוציאליות הן משקרות. גם אתמול בטלויזיה ראינו שהכל שקר, רק לעשות את העבודה שלהם, הן משקרות. אפילו אמרו שאני הרבצתי לעובדת סוציאלית, ופתחו לי תיק במשטרה. את מכירה את אשדוד, את יודעת איפה המשטרה, עכשיו יש לי גם תיק במשטרה. למה? הרבצתי לעובדת סוציאלית? אם הייתי מרביץ באמת, היא היתה מביאה את כל העולם לשם. איך יכול להיות דבר כזה? בבית המשפט אותו דבר, העובדת הסוציאלית הולכת ביום, ובלילה מביאה שוטר. השוטר הזה אומר זה פלילי, המסכן לא יודע מה קורה, כאילו הרגתי מישהו. עצרו אותה באמצע הרחוב עם שלושה ילדים.
עצרו את בתי באמצע הרחוב עם הילדים, ראשית כל לקחתי את הילדים הצידה, איך עושים דבר כזה? איפה אנחנו חיים, באיזה עולם? אצל הקומוניסטים לא היה דבר כזה. אני בא משם, לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה. אני כבר 44 שנים בארץ, מעולם לא קרה לי דבר כזה. לא ידעתי מה זה רווחה. חשבתי שרווחה היא זאת שמטפלת במבוגרים, בזקנים. לא ידעתי שהם מסוגלים לעשות רק רע, זה רווחה?".

הרווחה מנצלת את תמימותה של המשפחה
אמא – ב':

"כשאמרנו שאנחנו רוצים לטפל בו, השופטת רשמה נזקקות, הם עבדו עלינו. נזקקות, העבירו אותו לרווחה. הרווחה הם ההורים שלו. "
הרווחה מתחמקת ומכשילה סיוע בקהילה
היו"ר סופה לנדבר:
עכשיו הילד חזר הביתה, למה הוא לא בבית הספר?
אמא – ב':
הרווחה נעלמה פתאום, אחרי חודשיים הם עושים לנו ועדת השמה.
סבא – י':
בבית החולים הם ראו שהם לא יכולים, יש להם שישה ילדים בחדר, הפסיכיאטר באשדוד במקום לטפל זורק את כולם לבית החולים. הרופא הוא סטג'ר, מה הוא יודע, הוא אמר שהמשפחה לא מעוניינת בטיפול. איפה נשמע דבר כזה. אנחנו לא מעוניינים בטיפול? אנחנו כן מעוניינים, אבל לא כך. רצינו את הכי טוב, הגענו עד לפרופ' הפטר. הוא רצה לטפל, נתן לו כבר טיפול, מהרווחה רדפו אחרינו עם טלפונים ועם פאקסים. ואלה הרימו ידיים, הם אמרו מה אנחנו צריכים צרות על הראש, אתם לא שייכים לאזור, והעיפו אותנו.
היו"ר סופה לנדבר:
למה הילד בבית כבר חודשיים?
אמא – ב':
לא רוצים לקבל אותו לבית הספר. אין תשובות. ועדת השמה אני רוצה תשובה, איפה הפרוטוקול? ממשרד החינוך אני רוצה שהילד ילמד בתיכון עם עזרה.
הילד מכור לסמים פסיכיאטרים מהטיפול הפסיכיאטרי שהתברר כמיותר 

אמיר משה – עמותת מגן לזכויות אנוש:

"לגמול את הילד מהסמים שנתנו לו, זה מהלך שהוא קשה. אני מדבר עם אנשים, זה פשוט קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהתרופות שנתנו לו, ואם הוא לא פסיכוטי, אז סתם נתנו לו. "
סבא – י': "אני לא יכול להוריד אותם. " (התרופות)
אמא – ב': הלכנו לפסיכיאטרית בקופת חולים, היא אמרה לי שהיא עוד לא שמעה דבר כזה. היא גם דחתה אותי, לא רוצה לטפל בי. אז למי אני פונה?

"אז נכניס אותך למחלקה הסגורה" – בית חולים פסיכיאטרי לילדים – נס ציונה

נקודות:
  • הנער אושפז במוסד פסיכיאטרי, וקיבל סמים פסיכיאטרים שאליהם התמכר. לאחר חצי שנה נתברר כי הדיאגנוזה של הפסיכוזה שקבעו לו בתחילה לא היתה נכונה.
  • פקידת הסעד גרמה לנער אישפוז פסיכיאטרי קשה, עם הוצאה מביתו ומשפחתו, למוסד פסיכיאטרי עם עוד חמשה נערים אחרים בחדר, ללא שיתוף משפחת הנער בתהליך.
  • עיריית אשדוד הפקירה את הנער לטיפול מחוץ לקהילה שלא הועיל לנער, אלא גרם לו נזק נפשי ופיסי.
  • פקידי הרווחה התנכלו למשפחת הנער בתואנות שווא של תקיפה, ותלונות במשטרה.
  • שירותי הרווחה באשדוד התחמקו והכשילו כל אפשרות של טיפול בקהילה.
  • פקידי הרווחה לא נותנים למשפחה את המידע שברשותם אודות הנער.

קישורים: