פרשת הבלוגרים – פרקליטות ומערכת משפט מנוונים ושיכורים מכח

יולי 2018 – התנהלותה של מערכת המשפט בפרשת הבלוגרים מראה על ניוון ושיכרון חושים. מעצר במשך כחצי שנה על פי אמירה פטתית של הפרקליטות כי בידה ראיות לכאורה להוכחת אשמתם הלכאורית של הנאשמים (ניצוץ ראייתי) והנה חלפו שנה וארבעה חודשים וטרם נדונה בבית המשפט ראיה אחת המוכיחה קשר בין הנאשמים למה שמיוחס להם. הפרקליטות שולטת בהליך השיפוטי ולא משנה מה עושה הסנגוריה. וכל התקופה הזאת (שנה וארבעה חודשים) עצורים שלשה נאשמים מבלי שהוצג עד היום חומר ראייתי הקושר אותם למה שמיוחס בכתב האישום.
השופטים מצידם מיישרים קו עם הפרקליטות ומוציאים מפיהם מילות ארס נגד הנאשמים.
מדובר בתקיפה שיטתית ורחבה של הפרקליטות ומערכת המשפט נגד עיתונאים המסקרים התנהלות לקויה של הרשויות, תוך פגיעה חמורה בכבודם, ומצבם הסוציואקונומי.

מערכת משפט מנוונת

מודעות פרסומת

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה"?

למה התכוון כב' השופט נעם סולברג בציטוט "שִׂפְתֵי זָרָה" בהחלטתו נגד עצורה כשבוע מה- 3.3.2017 מהי "זרה" ומהו דינה?

03.03.2017 – בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו נגד החשודה ציטט פסוק מספר משלי וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) . למה התכוון כבוד השופט נעם סולברג בציטוט שכתב בערר העצורה 7 ימים?

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות לא מרוסנת - אילוסטרציה
השלחות חסרת רסן – אילוסטרציה

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)

סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.

סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.

נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

ציטוט סולברג
הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

 

סודיות רפואית ע"פ פסיכיאטר אילן רבינוביץ' ופרופ. אבינועם רכס

חדשות 2 – מרץ 2012 – יו"ר ועדת אתיקה רפואית אבינועם רכס והפסיכיאטר אילן רבינוביץ' מתארים פרטים רפואיים לתפיסתם על מטופל של הפסיכיאטר רבינוביץ'.
.

.
רבינוביץ' חשף בפני התקשורת פרטים רפואיים לתפיסתו אודות מצבו הרפואי של סער שיינפיין בבית האח הגדול:
"אני חשבתי שאם אני אוציא אותו מהבית, הפגיעה הנרקיסיסטית שלו תהיה אנושה והוא לא יוכל לשאת אותה עד כדי סכנה של אובדנות. בדיעבד אני לא מצטער על זה, והראיה היא שהוא לא מסוגל להתמודד עם העובדה שהוא זכה במקום שני. תארו לכם מה היה קורה אם הייתי צריך להוציא אותו מהבית דרך דלת צדדית, בהיחבא. אם הוא היה יוצא בדלת האחורית, כאילו כלוזר, הפגיעה הנרקיסיסטית הייתה אנושה"

פרופ. אבינועם רכם אמר ו/או רמז פרטים רפואיים לתפיסתו אודות סער ברוח דומה.

כאמור חוק זכויות החולה סעיף 19.א אוסר מסירת מידע כלשהו על ידי המטפל או עובד מוסד רפואי: "שמירת סודיות רפואית – מטפל או עובד מוסד רפואי, ישמרו בסוד כל מידע הנוגע למטופל, שהגיע אליהם תוך כדי מילוי תפקידם או במהלך עבודתם".

קישורים:

הפסיכיאטריה בישראל כלי למאבק על ירושה – האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר

הכתבה האישה רצתה ירושה, הקרובים איימו עם פסיכיאטר , אורה חושחו , 31.05.10, mynet

תושבת איזור השפלה תובעת פיצויים מבני משפחתה, בטענה שבמסגרת מאבק ירושה הם הציגו אותה כמטורפת, ואף פנו לפסיכיאטר המחוזי. טרם הוגשו כתבי הגנה

עד כמה רחוק ילכו אנשים במאבק על ירושה? תושבת האיזור הגישה תביעת לשון הרע בסך 250 אלף שקל נגד הבעל של דודתה ובנו, בטענה שבשל מחלוקת על מבנה משותף "הבאישו את שמה והציגו אותה כאישה מטורפת והזויה, המהווה סכנה לסובבים אותה", ואף שלחו בעניינה מכתב לפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות, שבסמכותו לאשפז בכפייה בבית חולים לחולי נפש.

האישה מתגוררת בקומת הכניסה של המבנה ובני משפחתה הנתבעים מתגוררים בקומה השנייה. בין שני הצדדים קיימת מחלוקת ארוכת שנים, שעניינה פירוק השיתוף בחלקה שבה הם מתגוררים ובשטחים הציבוריים הנמצאים בה. המחלוקת הגיעה לערכאות שיפוטיות פעמים מספר.

בכתב התביעה נטען שלפני חצי שנה ערכו הנתבעים מסיבת ברביקיו מול חלון מטבחה, ובצמוד לבלוני גז. מאחר שחששה מהתפוצצות של בלוני הגז, הזמינה את המשטרה ואת מכבי האש. כתוצאה מכך התפתח עימות מילולי בינה לבין בנו של הדוד.

היא הקליטה את העימות, ולטענתה במהלכו אמר לה בן הדוד פעמים מספר: "את חולת נפש…את משוגעת…את לא נורמלית…לכי קחי כדורים. את רצחת את סבתא שלך, יא חתיכת פוסטמה…את רצחת את הסבתא שלך, שהיית שוטפת אותה עם צינור באמצע החצר".

לטענתה, הבן הטיח בה "דברי בלע נוראיים, במעמד שבו נכחו בני משפחה נוספים, ובהם נכדיו של הבעל של הדודה וחבריהם".

עוד נטען, שלפני שנתיים שלח בעלה של הדודה מכתב לפסיכיאטר המחוזי בתל אביב, שבו נאמר שהיא "מסכנת על ידי התנהגותה את חיי נכדי, והתנהגותה פוגעת באופן רציני באורח חיי וחיי משפחתי. החדירה לפרטיות והתנהגותה מצריכה את בדיקתכם המיידית.
באחרונה משתמשת באלימות על ידי כך שהיא מפרקת במו ידיה גדר מבלוקים ומסכנת חיים. יש לה הזיות מוזרות של הטרדות מיניות. חשש כבד בלבי, כי הגברת לוקה ויש לבדוק את מצבה. הגעתי למסקנה כי היא חייבת להיבדק על ידכם. אודה על טיפולכם הנכון והמהיר. לפי שעה היא מסוכנת לסביבה".

היא טוענת שהפרסומים הם הוצאת לשון הרע, ומבקשת פיצוי של 250 אלף שקל והוצאות. טרם הוגשו כתבי הגנה.

קישורים:

  • גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים…
  • מדוע סמים פסיכיאטריים תמיד רעיםד"ר דאגלס ג. סמית, אני כבר לא ממליץ על תרופות פסיכיאטריות לאף אחד. זה נראה קיצוני במדינה הזו (ארה"ב) כי אנחנו בעיצומה של "המהפכה הביולוגית". נראה שכולם מניחים שתרופות יעילות במיוחד עבור מחלות נפש שונות אשר לפחות בחלקן עקב בעיות כימיות או גנטיות. אני מאמין שהמדע מאחורי זה פגום באופן רציני. הוא מבוסס על הנחות מוטעות שהובילו להנצחת מיתולוגיה עצמית (ועל רווחים עצומים לחברות התרופות). …
  • נוגדי חרדה – גיהנום ההתמכרות והגמילהגוון אולסן עבדה 15 שנים כנציגה בתעשיית התרופות, וחלק מהתמחותה היה סמים פסיכיאטריים. סמים אשר לא מכרה אך הכירה מקרוב הם נוגדי החרדה. גוון השתמשה בנוגד חרדה קסנקס במשך כ- 10 שנים, שבהם התמכרה לסם אך חשבה שהצורך בסם נובע עקב לחץ ומתח בעבודה. גוון טוענת כי הפסיכיאטר הטיפוסי לא יסייע להשתחרר מההתמכרות לסם משום שבהכשרתם הפסיכיאטרים כיום יודעים לטפל רק טיפולים תרופתיים, והם אינם רוצים לאבד מטופלים…
  • תרופות נוגדות דיכאון – התפכחות הפסיכיאטריה – המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו…
  • הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

עיריית נס ציונה – שירותי הרווחה נכשלים בסיוע לאלמן, אב לארבעה, ורוצים להוציא את ילדיו מחזקתו

בכתבה "הישרדות אמיתית: אלמן נאבק על ארבעת ילדיו" גיל לוינסון, mynet, פברואר 2009, מסופר על תושב נס ציונה שהתאלמן כשבתו הקטנה היתה בת שנה וחצי. מאז הוא מטפל בעצמו בארבעת ילדיו הקטנים. פקידי הרווחה מעדיפים להוציא את הילדים מרשות האב, שנלחם לשמור עליהם בחזקתו. שירותי הרווחה: "אנחנו מסייעים בכל דרך אפשרית".
.
שירותי הרווחה מפקירים את האזרח שתרם את מיטב שנותיו למדינה
האלמן חי בישראל כמעט 30 שנה. על עצמו ומצבו הוא אומר: "אני צבר לכל דבר. למדתי פה, גדלתי פה ושירתתי שירות קרבי מלא כחייל במג"ב. היום אני כבר לא מאמין בעירייה ולא מאמין יותר במדינה שלי. מתנכלים לי ולילדי בכל דרך אפשרית …
"הילדים האלה הם החיים שלי … בלעדיהם אין לי כלום. כל עוד אני חי, אתן להם כל מה שיש לי. אבל מי שנלחם בי כדי להוציא ממני את הילדים שלי, הן דווקא הרשויות וזה קרה מהרגע שאשתי נפטרה".

פקידי הרווחה מתנכלים מכשילים ומוציאים שם רע
"הם החליטו שאני לא כשיר, אבל נלחמתי בבתי משפט כדי להשאיר אותם אצלי. רציתי לגדל אותם לבד, אז החליטו שאם אני מגדל אותם לבד, יצמידו לי סומכת, שבאה לצפות בי ולא באמת לעזור. היא הייתה כמעט כל יום אצלי, יושבת בין השעות 2 ל-3 בצהרים ולא הבנתי בשביל מה. הייתי בין הפטיש לסדן".

"הבעיות הן לא של הילדים, אלא של האנשים שיושבים בתוך החדרים בממסד. כמעט שום עזרה ממשית אני לא מקבל מהם. אני לא מאחל לאף אחד לעבור מה שאני עובר: הרבה מצבים קשים, בעיות כלכלה, הוצאות".
כאב חד הורי זכאי האלמן להנחות ולהקלות רבות, אך הוא מוותר על מרביתן. "התעייפתי מכל הבירוקרטיה. החלטתי להמשיך ולחיות עם מה שיש, למרות הקושי. אני משתדל לתמרן ולהסתדר. אם הייתה עזרה אמיתית, זה היה טוב. התחושה שלי היא שפה מנסים לשים לי רגליים, כדי שלא אוכל לתפקד".

חברת הכנסת מרינה סולודקין ברשת א: " הסיפור מאוד טיפוסי כל הבעיות של האבא התחילו כשהוא התאלמן ופנה לרשויות הרווחה לבקש עזרה, ובמקום עזרה הוא קיבל שבע ועדות החלטה, וכל הזמן יש בדיקות, עזרה הוא לא מקבל, זה סיפור מאוד טיפוסי, לא רק יוצאי אתיופיה, … אלא גם יוצאי ברית המועצות לשעבר משפחות חד הוריות הן טרף קל. אנחנו לא מדברים על משפחות אלימות, אלא על משפחות עם מצוקה כלכלית, משפחות נורמטיביות .. רשויות הרווחה רוצות דבר אחד להוציא את הילד מהבית, כאילו, בסיסמא של 'טובת הילד' … במקום עזרה ממשית מקבלים אבחונים, מקבלים פסיכיאטרים ופסיכולוגים …מקבלים ועדות החלטה …"
.


.
פרופ. אסתר הרצוג ברשת א על מערך הרווחה: "מערכת הרווחה מאוד מקושרת .. למערכת הפוליטית, לתקשורת, למערכת המשפט, לכל מערכות השלטון, כל הכוח נמצא בידם, יעוץ משפטי עומד לרשותם, דוברות עומדת לרשותם כל הזמן, לעומת הורה שעומד מולם חסר אונים … אנחנו הכרנו את פרשת ילדי תימן, אך ה'שיטה' הזאת לא פסקה לעבוד מאז שנות החמישים היא ממשיכה כל השנים לפעול."

נקודות:

  • שירותי הרווחה מתנכלים לאנשים אשר נקלעו למצוקה, ופנו אליהם לבקשת סיוע.
  • שירותי הרווחה מטרידים ומסכנים את הפונים אליהם בדרך של: ועדות החלטה, אבחונים פסיכיאטרים, פסיכולוגים, ועוד… מה שמוביל להוצאות כספיות כבדות, טיפולים פסיכיאטרים תרופתיים מיותרים, נזקים בלתי הפיכים ועוד…
  • לשכת הרווחה בעיריית נס ציונה כשלה בסיוע למשפחה החד הורית
  • שירותי הרווחה בעיריית נס ציונה עושים קשיים לאב, מתנכלים אליו, ומכשילים אותו.
  • עיריית נס ציונה מגיבה בדרך של צדקנות על מנת לטייח את אי רצונה בפתרון הבעיה.
  • עיריית נס ציונה פוגעת באמון הציבור ברשויות.

קישורים


פגישה עם עובד סוציאלי מלשכת הרווחה ברשות מקומית

לפני פנייתך ללשכת הרווחה בעיר שאל את עצמך: "האם היית נוסע בחברת תעופה שבה 30% מהמטוסים מתרסקים, 30% מגיעים ליעד לא ידוע, 30% מגיעים ליעד אך הנוסע במצב פיסי ונפשי גמור, 5% נעלמים ו- 5% מגיעים ליעד?"

האזרח הנזקק לסיוע סוציאלי כלשהו פונה, או מופנה ללשכת הרווחה (מחלקה לשירותים חברתיים) ברשות המקומית. שירותי הרווחה משקיעים תקציבי ענק ומאמצים ליחצן את עצמם, אך מהו השרות שהם נותנים לאזרח?

הפגישה הראשונה – שיחה ידידותית
הפגישה הראשונה (אם נעשתה מרצון) תהיה שיחה ידידותית בין האזרח לעובד הסוציאלי שידובב את האזרח לספר את אשר על ליבו, הבעיות, העובד הסוציאלי ישאל שאלות וירשום את תוכן השיחה בפנקסו. העובד הסוציאלי יבקש לעתים מסמכים רלוונטים: רפואיים, הצגת תעודת זהות, חוות דעת ועוד. בסוף השיחה ימליץ לעתים העובד הסוציאלי על דרך פעולה כלשהי כגון: מרכז יום כלשהו, ביקורי מתנדבים מעמותות כלשהן ועוד. האזרח לא יקבל את סיכום השיחה שרשם העובד הסוציאלי בפנקסו, ואם יבקש, העובד הסוציאלי יתחמק מלמסור, למרות שזוהי זכותו של האזרח לקבל את החומר ע"פ חוק העובדים הסוציאלייים סעיף 7, או חוק חופש המידע . פגישות מעין אלו יכולות להימשך מספר פעמים או לא להתקיים כלל, אך הפגישה שבטוח תתקיים היא פגישת המסמור.

המסמור – מלכודת

פגישת המסמור היא הפגישה שבה מבין האזרח כי נפל למלכודת. אין לו שליטה על דרך ה"טיפול" של "שירותי הרווחה" במשפחתו ו/או בחסוי/קטין/ילד. בפגישת המסמור האזרח יבין כי כל מה שאמר לעובד הסוציאלי בחדרי חדרים ישמש נגדו. וכי מערכת הרווחה האימתנית המניפולטיבית והמשומנת תפעל נגדו באמצעות צווי בית משפט. האזרח יווכח לדעת כי הוצאת יקיריו מהבית למוסדות הרווחה, ו/או שליחתם לאימוץ, הכפשת שמו ושם יקיריו, רכילות ולשון הרע הם דרך פעולה מקובלת ונקלת של פקידי הרווחה..
בית המשפט
הכפשות, סילופים, לשון הרע, ורכילות.

פקיד הסעד יערוך תסקיר ובו יחזק את דרך הטיפול שקבע מראש. פקיד הסעד ישתמש בכל לשון של הכפשה, ביזוי, לשון הרע, רכילות כדי לחזק עמדותיו. בתביעה נגד פקידת סעד על לשון הרע ופגיעה בפרטיות נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או במדע העבודה הסוציאלית, אלא "מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי", חוות דעת זאת קיבלה חיזוק ממומחים.

לפעמים יהיה גם שלב של ועדת החלטה הניזונה מדווחי פקיד הסעד ומאשרת אותם, ועדת ההחלטה בפועל היא ועדה יחצנית של פקיד הסעד. במאמר "מדוע הוצפנו בסיפורי התעללות?" כותבת פרופ. אסתר הרצוג YNET: "בשבתי בכמה ועדות החלטה שבהן דנו בגורל הילדים שפקידות הסעד הרחיקו מהוריהם, השתתפו שמונה פקידי סעד ויותר, בתפקידים ובדרגות שונות. היו אלה מפגשים טראומטיים, שבהם פקידי הסעד הופיעו כקבוצה עוינת ומאיימת מול הורה חסר אונים וחסר סיכוי. נוכחתי אז לדעת שהנוכחות המסיבית של פקידי סעד נחוצה לפקיד המקומי לשם גיבוי הממונים להחלטות פוגעניות בפני בית המשפט, ולא 'לטובת הקטין'. בהרחקת ילדים ממשפחותיהם ומסביבתם החברתית, הופכים פקידי הסעד בפועל את הילד לחפץ של המדינה, שאותו היא מספקת לבעלי המוסדות (המופרטים, כידוע), לטובת רווחיהם, בתמורה לריבוי משרות לעובדים סוציאליים.".

אם חשב האזרח כי בית המשפט לא יאשר את החלטות פקיד הסעד המבוססים על דווחים כוזבים, הוא יגלה להפתעתו כי בית המשפט הוא כחותמת גומי של פקיד הסעד. ומוציא צווים של השמה חוץ ביתית לפנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, הסדרי ראיה, ללא בעיה.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים נבו ובו ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין: בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד. משרד הרווחה הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, ועוד.
בנוסף, בהודעת דובר משרד הרווחה על דוח ועדת סלונים נבו על דרכי עבודת פקידת סעד לסדרי דין נרשם: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן". יתרה מכך, "לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע (שמר טף) בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".

ההשמה החוץ ביתית במסגרות הרווחה – התחמקות, התעלמות, מוסר כפול.האזרח עוד יגלה כי עוגמת הנפש והסבל הנפשי של המשפחה והקטין/חסוי הנו רק בתחילתו. ההשמה החוץ ביתית הנעשית בכפיה מהווה סיכון לשלומו הפיסי והנפשי של החסוי, ויש בה התעללות פיסית, נפשית. כל פניה של האזרח לרשויות הרווחה תתקל בהתחמקות, התעלמות, תשובות לקוניות ולא ענייניות. ידועים האירועים בפנימיות: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, ועוד.. ידועים גם האירועים הקשים שעברו ילדים במשפחות אומנה: אב אומן מתעלל סכיזופרן, סיפורה של ילדה בת 12 שסבלה התעללות מינית והרווחה גנזה את התיק, בסיפורה של תמר (שם בדוי), כותבת תמר: "יש לי כעס נורא גדול, ואני לא יכולה להבין איך כמעט כל הגורמים שפניתי אליהם לעזרה היו כל כך אטומים לסיפור הזה. אני מרגישה שבגדו בי, שאני קורבן של רשויות מנוולות, שאחרי שקרעו אותי מההורים שלי, הן לא היו מספיק אחראיות כדי לבדוק באיזו משפחה הם שמו אותי " .. תמר זוכרת שאביה היה הולך באופן קבוע ללשכת הרווחה ודורש שילדיו יוחזרו הביתה …עובדת סוציאלית מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה כותבת בתשובה למכתב תלונה שנשלח אליה על ידי הדוד של תמר: "באשר לטענתך בעניין הילדים. לדעת הגורמים המטפלים, הטיפול שניתן לילדים במשפחות אלה הוא סביר, והילדים די מרוצים. המשפחות נמצאות בפיקוח מתמיד של משרד העבודה והרווחה.", וזה בעוד תמר סבלה התעללות מינית והרעבה.

סוף דבר
האזרח הפונה ו/או הבא בדברים עם שירותי הרווחה, מן הראוי שיהיה מודע לסיכונים הקשים וההרסניים הגלומים בגוף זה. המפגשים עם פקידי הרווחה הידידותיים בהתחלה מסתיימים בטיפולים כפייתיים, צווי בתי משפט, הרחקה מהבית של בן משפחה, פירוק המשפחה, הכפשה, הוצאת שם רע, והמון פצעים רציניים שלא מגלידים.
השחקן שלמה בר שביט אמר בראיון לעיתונאית אמירה לם ('7 ימים', ידיעות אחרונות, מה- 12.03.2004): "אף פעם לא שאלתי את אבא ואמא למה הם התגרשו, ולמה הם קיבלו החלטה למה שאני לא אגדל לא אצלה ולא אצלו … אני הרי יודע מה קורה לילדים במוסדות כשהם שוכבים במיטה ובוכים ליד הכר, מיטלטלים במקומות זרים עם הגוף הקטן שלהם … רק אני יודע למה אני בוכה על הבמה, שיגידו לי רק איפה אני צריך לבכות … יש אצלי בפנים המון פצעים רציניים שלא מגלידים".

פלייליסט – פקידת סעד עובדת סוציאלית


קישורים:

    מלכודות פקיד הרווחה באגף לשירותים חברתיים ברשות המקומית
    כתבת תחקיר של העיתונאית מירב בטיטו
    עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים
    עדות מצמררת של אמא שבתה הוצאה מהבית ע"י עובדי רווחה
    האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת
    שירותי הרווחה – עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית
    "ועדת החלטה" ופקיד הסעד – שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית
    משרד הרווחה – תהליך הוצאת ילד/חסוי מהבית ע"י לשכת רווחה עירונית
    משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" – ח"כ מרינה סולודקין
    משרד הרווחה – פיקוח רוחבי לקוי בכל הדרגים
    בתי משפט לענייני משפחה ונוער – אי צדק בדלתיים סגורות
    פקיד הסעד – סיוע לאזרח או טיפול בכפייה
    פקידת סעד ארצית – חנה סלוצקי על פקידי הסעד ושירותי הרווחה
    ד"ר לין ורנל על תיאורית "טובת הילד" שכשלה בבריטניה.
    פקיד הסעד והעובד הסוציאלי בלשכת הרווחה.
    תסקיר סעד – חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי.
    פקידת סעד סדרי דין – עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
    יוצאי אתיופיה וחבר העמים – טיפול סוציאלי והשמה חוץ ביתית
    מאמרים ומחקרים על מערכת הרווחה, תפקידים, שיטות עבודה, מדיניות