תלונה נגד השופט נעם סולברג – משוא פנים

20.12.2019 – תלונה הוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג בגין הארכת מעצרה של חשודה מרכזית בתיק פלילי מתוקשר שהפרקליט המחוז שלמה למברגר שניהל התיק הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם סולברג.

בתלונה נטען כי כנגד לורי שם טוב נפתח תיק פלילי הידוע בשם "פרשת הבלוגרים" או "טרור רשתי" שעניינו פרסומים מכפישים על עובדי ציבור באינטרנט. התיק נוהל על ידי פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר ולורי שם טוב היא החשודה המרכזית בתיק. הפרקליט למברגר הנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם כב' השופט סולברג .
הקשר המשפחתי והחברתי של השופט סולברג לא מנע ממנו להחליט החלטות בענייני מעצרה של החשודה המרכזית לורי שם טוב בפרשה ידועה שבה למברגר ניהל. בתאריך 03.03.2017 כתב כבוד השופט סולברג בהחלטתו בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 על שם טוב ציטוט מספר משלי (סעיף 9): "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). כלומר השופט סולברג השווה את שם טוב לאשת זנונים, פתיינית ואפיקורסית. ובתאריך 09.10.2018 האריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית בש"פ 6589/19 .

הנציב התבקש לברר כיצד השופט סולברג בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם הפרקליט מחוז למברגר דן בענייני מעצרה של חשודה מרכזית לורי שם טוב בתיק תקשורתי וידוע אותו הפרקליט למברגר מנהל החקירה.

פרקליטות המדינה היא היא אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית

בשולי הדברים צוין בתלונה כי אשת הזנונים הפתיינית והאפיקורסית היא פרקליטות המדינה ורק פרקליטות המדינה ושהשופט סולברג מודע היטב להתנהלותה הואיל ועבד בה כפרקליט מספר שנים והנו בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם בכיר בה.

1. פרקליטות המדינה היא אם האכיפה בררנית על מנת לשרת את אג'נדה שלה להתעלל באזרחים מוחלשים. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה (מצורפים צילומי מקצת הפרסומים):
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוו
ת".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את הגב' שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את הגב' שם טוב שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.
2. פרקליטות המדינה היא אם שיבוש מהלכי המשפט והטיית משפט לקדם את האג'נדה שלה. בתאריך 02.08.2018 נאם פרקליט המדינה (מצורף סרטון) בכנס פרידה מהשופט אורי שהם, דברי הסתה והטעייה נגד לורי שם טוב בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט בעוד משפטה תלוי ועומד. פרקליט המדינה שי ניצן אמר:
"עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".
פרקליט המדינה המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.
אדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את הגב' שם טוב.
פרקליטות המדינה פועלת בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.
3. פרקליטות המדינה היא אם הפגיעות החוקתיות בכבודם, חירותם, קניינם, פרטיותם, וצנעת חייהם של האזרחים כשיטה. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי נגד הבלוגרים הנה פרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים .
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול אזרחים במצב סוציואקונומי חלש באופן ממוקד.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

מצורפים:
– התלונה שהוגשה נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג לנציבות תלונות הציבור על שופטים – 20.12.2019.
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 שבה משווה כב' השופט סולברג את החשודה המרכזית בפרשת פרסומים באתרי ג'נק במרשתת לורי שם טוב לאשת זנונים פתיינית ואפיקורסית.
– החלטת השופט נעם סולברג שבה הוא מודיע שהוא בעל קשרים משפחתיים וחברתיים עם פרקליט מחוז תל אביב שלמה למברגר (בג"ץ 8410/19 ).
– קטע מהחלטת סולברג בש"פ 6589/19 מה- 09.10.2019 שבה הוא מאריך מעצרה של שם טוב ב- 150 יום בפעם הרביעית על פרסומים מכפישים במרשתת נגד עובדי ציבור.
– קטע ממסמך 3740 מחקירה לורי טוב בתיק פרשת הבלוגרים מתאריך 14.2.17 חתום על ידי שלמה למברגר כמנהל החקירה.
– דוגמאות לריבוי איומים ברצח, לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות שהופנו נגד שם טוב ואשר התיק נסגר עקב "חוסר עניין לציבור".

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-007Document-page-008Document-page-010Document-page-014Document-page-018Document-page-021Document-page-022

 

שגה שגיא

15.12.2019 – ערעור הוגש לבית המשפט העליון (תיק ע"פ 8306/19) על החלטת שופט המחוזי תל אביב בני שגיא שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פרשת הבלוגרים.

בקשת פסילת השופט שגיא הוגשה על ידי לורי שם טוב בעילת משוא פנים. בערעור נטען כי השופט שגיא התנהג כלפי כלפי שם טוב במהלך דיון בקשת הפסילה בקוצר רוח ובזלזול.

ואלה נימוקי הערעור :
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות.

הערעור נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו כי זוהי בקשה פסילה נוספת בסדרה של בקשות. מדובר בבקשת פסילה ראשונה של שם טוב לפסילת השופט שגיא מיום הגשת כתב האישום לפני כשנתיים וחצי ביום 06.04.2017 .
עוד נטען כי שגיא שגה שכתב בהחלטתו שבקשת הפסילה היא ניסיון לערער את אשר נקבע על ידו. בקשת הפסילה הנה על תוכן ומשמעות החלטת שגיא והאופן שבו ניתנה באשר לסוגיית ייצוג שם טוב בעוד המשפט בתחילתו. החלטה שכמוה קביעה כי שם טוב תורשע מלכתחילה.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע ששם טוב תייצג עצמה אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב, הואיל ואין לשם טוב השכלה משפטית והיא הנאשמת בתיק אדיר ממדים של 120 סעיפי אישום והיקף אדיר של חומרי חקירה, ותביעה אימתנית כפרקליטות המדינה. קביעת אופציה זו כמוה לבקש מאדם שאין לו ידע ברפואת שיניים לעשות לעצמו שיפוץ פה הכולל שתלים, עקירות, כתרים, ועוד. ברור מה תהיה התוצאה. יתרה מכך, רופא שיניים מומחה לא יעשה לעצמו טיפול שיניים. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה כהובלת שה לטבח.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב שהאופציה שקבע שהוצאות הגנת שם טוב יהיו 500,000 שקלים אינה ראלית וכמוה סיכול ממוקד של שם טוב. כפי שצוין לעיל התיק הפלילי נגד שם טוב הנו אדיר ממדים, הן בהיקף כתב האישום בן 120 סעיפי אישום ולכל סעיף תתי סעיפים, חומר חקירה בהיקף של כ- 50,000 דפים, כ- 500 דיסקים של קבצי טקסט וידאו ואודיו, ודיסק של 4 טרה שקול בגודלו לכ- 6,000 דיסקים. בנוסף בתיק כ- 300 עדים. מדובר בסכום לא ראלי. חישוב קל מראה כי לכל אישום המורכב ממספר תתי סעיפי אישום יוקצו לסנגור כ- 4,000 שקל, 120 פעמים. הקצאת סכום כזה בערעור פלילי כמוה להקצות לאדם 100 שקלים לקנות מכונית. אופציה זו שהוחלטה על ידי שגיא כמוה להעמיד את שם טוב וסנגורה (שלא נמצא עדיין) במופע אמפיתאטרון של רומי העתיקה כשהתוצאה ברורה, ועל כן ביקשה המערערת לפסול את שגיא.

עוד נטען כי שגיא שגה שהתעלם בהחלטתו מטענת שם טוב כי בהחלטתו הוא מפלה אותה לרעה ביחס לנאשם 2 , שבעוד נאשם 2 שלו פחות ממחצית האישומים שיש נגד שם טוב מקבל 720,000 שקלים הוצאות הגנה על פי חישוב של שגיא בעצמו . על פי מפתח זה שם טוב אמורה הייתה לקבל כמיליון וחצי שקלים הוצאות הגנה. שגיא מפלה את שם טוב באופן מהותי ביחס לנאשם 2.

עוד נטען כי שגיא שגה שלא אפשר לשם טוב במהלך דיון הפסילה שהתקיים ב- 12.12.2019 לשאת דברים מעבר ל- 2 דקות, בתואנה כי היא משתלחת בפרקליטות ואין זה קשור לבקשת פסילת בית המשפט. שם טוב לא השתלחה בפרקליטות, והפרקליטות קשורה בחבל הטבור לבקשת הפסילה הואיל והפרקליטות היא התובעת בתיק. הפרקליטות הנה גוף אימתני הפועל נגד המערערת בדרך של אכיפה בררנית, הסתה, ופגיעות חוקתיות, בעוד שם טוב חסרת כל השכלה משפטית ובמצב סוציואקונומי קשה ביותר, ולכך משמעויות מבחינת שמירת עיקרון השוויון ומשוא פנים.

עוד יטען כי שגיא שגה שהשמיט דבריו שנאמרו במהלך הדיון מהפרוטוקול הואיל ומדבריו שהושמטו מובן בבירור כי הסכום שקבע לייצוג שם טוב על פי שיקולי יכולת הגורם המשלם להקצות הוצאות הגנה, ולא על פי צרכי ההגנה הנדרשים למשפט זה.

בערעור צוין כי העדר ייצוג שם טוב עקב התפטרות הסנגוריה מייצוגה באוגוסט 2018 נובע מכך ששגיא קבע דיונים צפופים רוויי עדי תביעה שהסנגור מטעם הסנגוריה לא יכל לייצג במסגרת התקציב שהוקצה לו ולכן התפטר. שגיא ממשיך באופן "טריקי" להכשיל כל אפשרות של ייצוג ראוי לשם טוב .

מצורפים:
– הערעור שהוגש לפסילת השופט בני שגיא , ע"פ 8306/19 מה- 15.12.2019.
– קטע מפרוטוקול ת"פ 14615-04-17 מה- 18.06.2018 בפני כב' השופט שגיא שבו סנגורה שם טוב מודיע כי לא ייצג אותה במתכונת צפיפות הדיונים שקבע כב' השופט שגיא, ותשובת כב' השופט שגיא: "תפעלו כראות עינכם… זה המשפט אלה השעות נקודה".

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

בני שגיא

 

פרשת הבלוגרים: בקשת פסלות השופט בני שגיא

12.12.2019 – לורי שם טוב ביקשה מהשופט בני שגיא לפסול עצמו עקב הליך שיפוטי לא הוגן המופעל נגדה בפניו. השופט בני שגיא לא איפשר לשם טוב לשאת דברה בתואנה שהיא משתלחת בפרקליטות לדעתו.

השופט בני שגיא לא איפשר ללורי שם טוב לומר דברה בבית המשפט

דיון בעניין בקשת פסלות השופט בני שגיא התקיים במחוזי תל אביב ב- 12.12.2019. מיד בפתח דברה השתיק השופט בני שגיא את שם טוב ולא איפשר לה לשאת דברים בתואנה כי אינה מדברת לעניין פסילתו מלשבת בדין.
שגיא דחה בקשת פסילתו בנימוק ש"כל 'ההקשרים' לעילות הפסלות נראים מלאכותיים".
שם טוב ללא ייצוג משפטי, וללא השכלה בתחום המשפט מול 120 אישומים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ותובע אימתני כפרקליטות המדינה, השוותה את מצבה לאדם שנכפה עליו לעשות לעצמו השתלת שיניים. לא רק שאין לה השכלה בתחום רפואת השיניים אלא גם רופא שיניים לא עושה טיפול לעצמו.
אופציה אחרת שקבע השופט שגיא על שם טוב הנה מימון ייצוג משפטי על ידי המדינה שלא יעלה על 500,000 שקלים. אופציה זו אינה ראלית לכתב אישום בהיקף של 120 אישומים וחומר ראיות בהיקף אדיר.
השופט שגיא כאמור לא התחשב בחוזר האיזון של שם טוב מול פרקליטות המדינה ולא איפשר לשאת דברים בדיון.
מצורף פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.
Document-page-001
פרוטוקול הדיון והחלטה בדיון בקשת פסילת השופט שגיא מיום 12.12.2019 , ת"פ 14615-04-17.

Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

ערר על החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.12.2019 שדחה בקשת לורי שם טוב להסיר מגבלות מעצר בית

ערר הוגש לבית המשפט העליון על החלטת השופט אברהם הימן (מצורף צילום ההחלטה) מיום 03.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 שבה דחה בקשת לורי שם טוב להסרת מגבלות המעצר בית עקב, אכיפה בררנית, חוסר תום לב והסתה של פרקליטות המדינה נגד שם טוב.

לצפיה / הורדת פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן.

לצפיה / הורדת  החלטת השופט אברהם הימן מיום 03.012.2019 תיק מ"ת 14280-04-17 הקלק כאן

שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לפרסום פרסומי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נגד עובדי ציבור. באוקטובר 2017 קבע השופט אברהם הימן מעצרה של שם טוב עד תום ההליכים. מעצרה של שם טוב מאחורי סורג ובריח עקב חשד לריבוי "שיימינג" באתרי ג'נק במרשתת נמשך כשנתיים וחודשיים עד מאי 2019 ומאז כחצי שנה שם טוב במעצר בית ומגבלות נוספות

השופט אברהם הימן התעלם מאכיפה בררנית

בערר נכתב השופט הימן התעלם בהחלטתו מאכיפה בררנית של פרקליטות המדינה נגד שם טוב. בינואר 2019 הגיש בן זוגה של שם טוב בשמה תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגד שם טוב של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
– "הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה. גזר דין מוות
".

כעבור 8 חודשים קיבלה שם טוב הודעה ממערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור. ערר הוגש לפרקליטות המדינה ומתנהל בעצלתיים עד עצם היום הזה.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך על חוסר תום הלב ואכיפה בררנית של פרקליטות המדינה. כיצד ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע, ריבוי הטרדה מינית, ריבוי פגיעה בפרטיות, ריבוי הסתה לרצח, ריבוי איומים ברצח, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח את שם טוב, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור את שם טוב עד תום ההליכים על ריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור.

השופט אברהם הימן התעלם שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה את שופטי בית המשפט העליון

עוד נטען בערר כי השופט אברהם הימן התעלם בהחלטתו בדברי הטעייה של פרקליט המדינה שי ניצן נגד שם טוב בעוד משפטה תלוי ועומד שנאם בכנס פרישה של השופט אורי שהם ביום 2.8.18 בפני שופטי בית המשפט העליון הדנים בעניינה של שם טוב ועוד נכבדי מערכת המשפט.

שי ניצן אמר: "עיקרון חשוב נוסף נקבע בהחלטתו (של כב' השופט שהם) בעניין לורי שם טוב, בו עסק בתופעה הקשה שאנו חווים לצערנו, של השמצה גסה ופוגענית דרך האינטרנט של עובדי ציבור, בהחלטתו לאשר את מעצרה עד תום ההליכים של החשודה בתיק קבע השופט כי פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית. החלטה זו תורמת לטעמי רבות לחיזוק המאבק בתקיפות המילוליות החריפות אשר רבו לצערי לאחרונה נגד עובדי ציבור רבים העושים מלאכתם נאמנה ובמסירות למען לא יוטל עליהם מורא ולמען יוכלו לעשות תפקידם ללא מורא וללא חת לטובת הציבור. לצד קביעות חשובות אלו ורבות אחרות בתחום הפלילי".

השופט אברהם הימן התעלם מכך שפרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו שפורסם בתקשורת את שופטי בית המשפט העליון שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב שבסיסם העלבת עובדי ציבור הנם כאלימות פיסית. אילו לתפיסת פרקליט המדינה שי ניצן פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית ודאי לא היה סוגר כלאחר יד תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח נגד שם טוב כלאחר יד.

השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שאדם במעמד פרקליט המדינה הנו בעל סמכות מקצועית עליונה בפלילים ברשות המבצעת בעיני שופטי העליון והם רואים מחשיבים ביותר את דבריו. דברי פרקליט המדינה אינו בגדר "שמועה" סתם או אמירה בעלמא מפי הדיוט. בסיטואציה שנוצרה ספק אם שופטי העליון כשירים לשפוט את העוררת.
השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שפרקליט המדינה שי ניצן פועל בחוסר תום לב ומנהל מסע ציד נגד שם טוב.

השופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה בזכויות חוקתיות של לורי שם טוב

עוד נטען בערר שהשופט אברהם הימן התעלם מהפרקטיקה של פרקליטות המדינה לאורך כל ההליך השיפוטי שמקצתו פורט בפניו. מדובר בפרקטיקה של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (לדוגמא צו חיפוש של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים ורכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שבסיסו העלבת עובדי ציבור. מדובר בהתנהלות נוסח "המטרה מקדשת את כל האמצעים" שתכליתה חיסול העוררת באופן ממוקד.

בערר נטען כי שגה השופט אברהם הימן שהתנה הקלות במעצרה של שם טוב בחוות דעת ק. מבחן. כפי שהוזכר לעיל אילו סברה פרקליטות המדינה כי העוררת שם טוב עקב פרסומיי העלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת, מדוע פרקליטות המדינה סגרה תלונה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב באתר תקשורת ידוע במרשתת ולא פתחה בחקירה מידית?
יתרה מכך, על פי הפרקטיקה של פרקליטות המדינה, אם פרקליט המדינה הסית והטעה את שופטי בית המשפט העליון נגד שם טוב כפי שהוזכר לעיל, קל וחמר שפרקליטות המדינה תטעה ותסית את ק. המבחן נגד שם טוב.

עוד נטען בערר כי טעה השופט אברהם הימן שכתב כי הערר על סגירת תלונה ריבוי איומים ברצח נגד מטופל. מדובר בריבוי איומים ברצח באקדח. כגון: "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב", "היא תירצח בקרוב מילה שלי", "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת".
איומים מסוג במרשתת זה היו צריכים להחקר מידית על פי תפיסת הפרקליטות ותפיסתו של השופט הימן כפי שנהג כלפיה שם טוב. (שלח אותה למעצר עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור). אולם תלונה על איומים אלו נסגרו מחוסר עניין לציבור על ידי משטרת ישראל, ובירור הערר מתנהל בעצלתיים.
יתרה מכך, על פי תפיסת השופט אברהם הימן, כל עוד לא נפתחה חקירה על איומים ברצח במרשתת, מדוע להגביל את שם טוב על דברים פחות חמורים בהרבה?

סוף דבר

פרקליטות המדינה פועלת נגד לחיסול ממוקד של שם טוב על פי פרקטיקות של:
– אכיפה בררנית.
– התעלמות מאיומים לרצח העוררת.
– הסתה נגד העוררת והטעיית שופטי העליון ושופטים האמורים לשפוט אותה בעוד משפטה תלוי ועומד.
– פגיעה חמורה בכבודה, חירותה, פרטיותה, קניינה, וצנעתה, וזכות להתפרנס בכבוד.
– הסתה נגד העוררת באמצעי התקשורת.
– ניצול מעמדה הרם של פרקליטות המדינה נגד העוררת במצב סוציואקונומי ירוד.
למצער השופט אברהם הימן לא נתן דעתו לסיטואציה ולטענותיה של שם טוב, והגיב בתגובה מעוררת השתהות כי המשטרה סגרה התיק מחוסר עניין לציבור ופרקליטות המדינה מזה כשנה שוקלת אם לפתוח בחקירה על ריבוי איומים ברצח נגד שם טוב במרשתת בעוד שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים במעצר עקב חשד לעבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור ונמצאת בהגבלות עד עצם היום הזה.

תיק ערר בש"פ 8065/19

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן שעליה הוגש הערר , החלטה מיום 03.12.2019 בתיק מ"ת 14280-04-17.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004

השופט אברהם הימן הגיב בהשתוממות נוכח ריבוי איומים ברצח נגד לורי שם טוב

הזעזוע העמוק של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור התבטא בביטויים כמו "מילים חדות כמו מדקרת חרב", "לגלות אפס סובלנות כלפי אלו העושים שימוש נלוז באינטרנט". ועוד.. ושלח את החשודים למעצר עד תום ההליכים.
אולם כששמע כי בדיון ב- 01.12.2019 כי פרקליטות המדינה סגרה בשל חוסר עניין לציבור, תלונה על ריבוי איומים ברצח במרשתת נגד לורי שם טוב, הגיב השופט הימן בלקוניות בסגנון "נדחה להחלטה".
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון מיום 01.12.2019 הקלק כאן

צפו בתגובות השופט הימן בדיון שהתקיים ב- 01.12.2019 על אכיפה בררנית של הפרקליטות שלא לחקור ריבוי איומים ברצח על לורי שם טוב במרשתת.
לעומת תגובתו המזועזעת של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור במרשתת וכליאת החשודים למעצר עד תום ההליכים על פי בקשת הפרקליטות.

מצורפים:
– פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 שבו מציגה לורי שם טוב את ריבוי האיומים ברצח נגדה במרשתת שפרקליטות המדינה סגרה בתלונה בשל חוסר עניין לציבור.
– קטע מפרוטוקול מיום 21.10.2017 (החלטת מעצר עד תום ההליכים עקב העלבת עובדי ציבור) ובו התבטאות קשה של השופט אברהם הימן על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

Document-page-001Document-page-002Document-page-00378556647_590094521738985_5407200256129499136_n

 

לורי שם טוב ביקשה להשתחרר ממעצרה עקב חוסר תום לב של פרקליטות המדינה

דיון בקשת שחרור ממעצר לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן התקיים ב- 1.12.2019 על פי בקשתה של שם טוב.
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת, והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים עד מאי 2019. ממאי 2019 ועד היום שוהה שם טוב במעצר בית עם הגבלות.
במהלך הדיון טענה שם טוב כי פרקליטות המדינה פועלת כנגדה בחוסר תום לב בדרך של "חיסול ממוקד" הבא לידי ביטוי על ידי אכיפה בררנית, הסתה נגדה מול שופטיה על ידי פרקליט המדינה בעוד משפטה תלוי ועומד, ובפגיעות חוקתיות.
השופט הימן לא דן לגופו של עניין והתמקד בשאלה מדוע שם טוב לא תיבחן על ידי ק. מבחן מטעם המדינה.

להלן קטע מדבריה של שם טוב במהלך הדיון.
"
עניינה של בקשה זו הנה ליקויים חמורים בעבודת הפרקליטות שהביאו את בית המשפט הנכבד להחליט על מעצרי מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים ולאחר מכן להגביל אותי במעצר הבית במשך כחצי שנה עד עצם היום הזה. מעצרי הממושך נקבע על ידי בית המשפט הנכבד בגין חשד לריבוי עבירות במרשתת שעיקרן העלבת עובדי ציבור, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית.
אולם על פי האמור בבקשה זו ובהתנהלות פרקליטות המדינה עולה כי הפרקליטות פועלת שלא בתום לב ומטעה את בית המשפט באופן החמור ביותר.
אכיפה בררנית
מתברר כי בריבוי עבירות חמורות עשרות מונים מאלו במרשתת כגון ריבוי איומים ברצח, ריבוי הסתה לרצח שהופעלו נגדי, החליטו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל לסגור את התיק עקב חוסר ראיות. הגשתי ערר לפרקליטות והתנהלותה בעניין זה מתנהלת בעצלתיים.
בינואר 2019 הגיש בן זוגי בשמי תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגדי של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
"הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

כעבור כשמונה חודשים קיבלתי תשובה ממשטרת ישראל כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.
אני שואלת את בית המשפט הנכבד מדוע ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע נגדי, ריבוי הטרדה מינית נגדי, ריבוי פגיעה בפרטיותי, ריבוי הסתה לרציחתי, ריבוי איומים ברציחתי, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח אותי, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור אותי עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור.
התנהלות הפרקליטות מעידה על חיסול ממוקד שהם מפעילים נגדי עקב היותי עיתונאית שפרסומי הביקורת שלי אינם לטעמם ואינם בשליטתם.

נאום שי ניצן
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעתי הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשתי בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטי תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר עליי העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים (ראה סרטון מצורף דקה 0:30 בערך): " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת הייתי עצורה ולא יכלתי להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייני.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיי הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיי הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתי במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

עבירות הפרקליטות תוך ההליך השיפוטי
פרקטיקה נוספת של פרקליטות המדינה היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו והיא ביסודות התרבות הארגונית הלקויה של פרקליטות המדינה. וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (ראה לדוגמא צו חיפוש מצורף של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שהייתי במעצר כשנתיים ושלשה חודשים בגינו. מדובר בהתנהלות כפי שציינתי שתכליתה חיסול ממוקד שאינה בתום לב.
"