עתירת אסיר עצירה בית סוהר נווה תרצה באמצעות עו"ד יוסי נקר על תנאי כליאה תת אנושיים בבידוד ללא הנמקה

להורדת / צפיה בעתירה בקובץ pdf הקלק כאן

מתוך סטטוס פייסבוק עו"ד יוסי נקר 15.06.2018

הגשתי עכשיו עתירה לשחרורה של לורי שם טוב מההפרדה בה היא נמצאת (עת"א 36106-06-18 שם טוב נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים ואח').

להלן העתירה:

בבית משפט המחוזי לוד

העותרת: לורי שם טוב ת.ז. 024506230
ע"י ב"כ עוה"ד יוסי נקר
מרחוב אביטל 56/3, יקנעם עילית 20692
טל: 9591479-04, פקס: 9890307-04

נגד

המשיב: שירות בתי הסוהר
ע"י פרקליטות מחוז המרכז

עתירת אסיר להורות על שחרור עצירה מהפרדה

מוגשת בזו עתירת אסיר להורות על שחרור העותרת מאגף ההפרדה להעברתה חזרה לתא בו היתה כלואה.
ואלו נימוקי העתירה:
1. העותרת הינה עצירה מאז יום 27.2.17 ומשפטה מתמשך.
2. העותרת נמצאת בכלא נוה תרצה מאז 9.4.17.
3. העותרת הושמה באגף ההפרדה מאז 12.4.18.
נסיבות השמת העותרת באגף ההפרדה:
4. ביום שלישי 12.6.18 התקיים דיון בבית משפט השלום בתל אביב בעיניינה של העותרת.
5. לאחר שהוחזרה העותרת מבית המשפט לתא המעצר בכלא נווה תרצה דיברה האסירה ל' על פרשה חדשה שהיא פרשת הריגתה של הפעוטה יסמין וינטה.
6. הואיל והעותרת שהתה באותו היום בבית משפט השלום ביחד עם שלוש מעצורות מ"פרשת וינטה" ששוחררו בבית המשפט, היא סיפרה לחברותיה לתא כי אחת משלוש הנשים לא הבינה למה עצרו אותה. כן הוסיפה העותרת שסביר להניח שאם גננת כלשהיא היתה מרביצה לבן שלה היא לא היתה מגיעה לאולם המעצרים. יודגש כי לא התקיימה מריבה בין העצירות, העותרת לא קיללה.
7. הסוהר עידן אילוז ששמע את דברי העותרת התקשר לקצין יבגני ואז נאמר לעותרת "תארזי את הדברים את הולכת לאגף ההפרדה" וזאת ללא משפט או שימוע בתוך כותלי הכלא.
8. למחרת ביצוע ההפרדה, ביום רביעי 13.6.18, ביקשה קצינת המודיעין אודליה מהעותרת שתכתוב מכתב התנצלות ואכן העותרת כתבה מכתב התנצלות אך הדבר לא הוביל לשחרורה מההפרדה. לטענת העותרת המכתב הוצא מהעותרת במרמה.
9. אנו טוענים כי לא התקיימה עילה מהעילות המפורטות בסעיף 19ב לפקודת שירות בתי הסוהר להורות על הפרדה העותרת.
א. אין עילה מבחינת ביטחון בית הסוהר.
ב. העותרת לא פגעה במשמעת או באורח החיים התקין של בית הסוהר.
ג. העותרת לא פגעה בבטחון המדינה.
ד. העותרת לא עברה עבירת אלימות או סמים.
10. על פי הנוהל ההפרדה הינה אמצעי אחרון למניעה והוא אינו בא במקום ענישה. בעינינו אין צורך במניעה. מדובר בענישה לכל דבר ועניין.
11. יצוין כי אף הגננת בגן של יסמין וינטה ז"ל התראיינה ואמרה: "הייתי קוברת את הסייעת בלי משטרה ובלי משפט". ראה פרסום מיום 12.6.18 מצ"ב מאתר MAKO בקישור וכן בנספח המצ"ב:
https://www.mako.co.il/…/art…/Article-e153c45fc62f361006.htm
12. האם מישהו חשב להאשים את הגננת בגן של יסמין וינטה?! ברור שלא. התבטאותה של העותרת הינה התבטאות טבעית של אלפי הורים ברשת האיטנטרנט עקב המקרה המזעזע ולכך יש דוגמאות למכביר.
13. יצוין כי באגף ההפרדה התנאים נוראיים. אין מראה, לא ניתן לצבוע את השיער. בתנאי ההפרדה גם לא ניתן לישון.
14. העותרת מבקשת לשמור על צלם האנוש שלה לצאת לדיונים כשהיא נראית באופן מכובד.
15. אין להסכים עם תנאי כליאה לא אנושיים לכל אסיר, בין הוא גנב זוטר או אסיר דעאש, זכויות לדעה חופשית ולצלם אנוש.
16. על פניו נראה כי מדובר בתנכלות של שלטונות הכלא לעותרת. מדובר בעותרת דעתנית העומדת על זכויותיה ועמדתה החופשית.
17. יצוין כי לא נמסרה לעותרת החלטה מנומקת מדוע הוחלט לשים אותה באגף הפרדה.
18. לפיכך מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על שחרור העותרת מההפרדה לאלתר וכן לחייב את העותרת בהוצאות עתירה זו ובשכר טרחת עו"ד ומע"מ עליו.
19. הח"מ מגיש עתירה זו משום שלא נמצא אף עו"ד מהסניגוריה הציבורית שיהיה מוכן לקחת עליו ייצוג בעתירה. לא ברור מדוע עורכי דין מהסנגוריה הציבורית פוחדים לייצג בעיניינה של גב' לורי שם טוב. לא יעלה על הדעת שעורכי דין האמונים על זכויות האדם יעמדו מנגד לנוכח הפרה בוטה של זכויות אדם בסיסיות מחשש שמא יפגע מעמדם. יצוין כי העותרת הוחתמה על יפוי כח לח"מ ע"י עו"ד יונתן רבינוביץ ושוחחה עם הח"מ בטלפון.
יוסי נקר, עו"ד
ב"כ העותרת

 

פייסבוק יוסי נקר
פייסבוק יוסי נקר 15.06.2018

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005

מודעות פרסומת

דיון במשפט העיקרי בפני כב' השופט בני שגיא – 11.06.2018

11.06.2018 – הפרקליטות ומערכת המשפט מנסים להרחיק את ההליך השיפוטי מעיני הציבור בשל הכשלים המהותיים בהתנהלותו: – נאשמת 1 לורי שם טוב אינה יודעת את חומר החקירה.

– אין תכנית משפט והסנגורים אינם יכולים להגן על לקוחותיהם.
– כל דיון מופיעים כמות גדולה של עדים והסנגורים לא ערוכים להרבה עדים במעט זמן.
– בית המשפט מנצל את ידיהם הכבולות של הסנגורים בהיותם סנגורים של הסנגוריה הציבורית כדי לקדם ניהול המשפט הלא הוגן והלא חוקי. … ועוד…

פרשת הבלוגרים: מדיניות משרד הרווחה – פשעים נגד האנושות

יוני 2018 – פשע נגד האנושות הוא מונח במשפט הבינלאומי המתאר תקיפה רחבה או שיטתית של אוכלוסייה אזרחית. פשע נגד האנושות נחשב לעבירה הפלילית החמורה ביותר. אחד היסודות המאפיינים פשע נגד האנושות הוא מעשים נפשעים במיוחד הפוגעים באופן חמור בכבוד האדם.
האם רשויות הרווחה מבצעים פשעים נגד האנושות על אזרחים?

לורי שם טוב נאשמת 1 בפרשת הבלוגרים עצורה מזה כשנה ושלשה חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט סובלת מזה שנים רבות מתקיפה רחבה של גורמי ממסד עקב היותה נפגעת מדיניות משרד הרווחה. שם טוב אינה היחידה הסובלת ממדיניות רב מערכתית זאת אלא כמוה אלפי אזרחים מידי שנה.
סיפורה של שם טוב החל לפני יותר מעשור עת ילדיה נלקחו ממנה לאחד ממוסדות הרווחה ע"י רשויות הרווחה עקב "דיווח". החל תהליך של כתיבת מסמכים וחוות דעת מצד גורמי רווחה ומאבחנים מטעמם להציג את שם טוב באופן שלילי ביותר.
התארגנות כזאת של אנשי מקצוע נגד אזרח אינה משאירה כמעט שום יכולת להתגונן וכך גם בתי המשפט לנוער ולענייני משפחה פעלו על פי המלצות רשויות הרווחה ומומחים מטעמם העובדים איתם שנים בצוותא.
אולם לא די בכך גורמי הרווחה מנעו משם טוב לראות את ילדיה בעקבות חשיפת העוול שנעשה לה וכך שם טוב אינה רואה את ילדיה מזה כעשר שנים.
גורמי הרווחה ההתארגנו יחד עם איגוד העובדים הסוציאליים ורשויות מקומיות והאגף האזרחי בפרקליטות להגיש תביעות דיבה במאות אלפי שקלים על פרסומים מכפישים ברשת האינטרנט.

תקיפה רחבה נגד נפגעי מדיניות משרד הרווחה

תקיפה רחבה נגד שם טוב בתחום הפלילי

בשלב מאוחר יותר החלו התארגנו גורמי רווחה להתלונן בפני גורמי האכיפה נגד שם טוב על פרסומים עליהם ברשת האינטרנט.
לורי שם טוב ועוד מספר חשודים נעצרו ב- 27.02.2017 . מעצרם לווה בתעמולה תקשורתית כאשר הכותרות היו בסגנון: "טרור רשתי", "הכנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים". החשודים צולמו ע"י מצלמות הטלביזיה במסדרונות בתי המשפט כשהם אזוקים בידיהם וברגליהם. בתום מעצר ימים של כ- 40 יום הוגש נגד שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר כתב אישום של כ- 120 סעיפים כאשר שם טוב היא נאשמת מספר 1 וכל הסעיפים נגדה.
לורי שם טוב, לייבל וזר עצורים מזה כשנה במעצר עד לתום ההליכים. שם טוב היתה בבידוד והפרדה בבית הסוהר בתנאי עינויים, והובלה לא פעם בפומבי כשאזיקים לידיה ולרגליה. במהלך תקופת מעצרה אנו עדים להתבטאויות אלימות והסתה מצד שופטים ופרקליטים. שם טוב הושוותה ע"י שופט עליון ושופט מחוזי וזונה אפיקורסית.

רשויות הרווחה מבצעות פשעים נגד האנושות

מדובר בדפוס התנהגותי של התארגנות מערכתית ככל הניתן של גורמי רווחה נגד נפגעי המדיניות הרוצים לספר את סיפורם.
ידיהם של רשויות אינן נקיות מזה שנים רבות עוד מימי קום המדינה בפרשת ילדי תימן ועד ימינו. מדובר בהתרגנות רחבה של גורמי ממסד נגד אזרח "חסר ישע", או "נזקק" לטעמם. לדוגמא אם מדובר בקשיש גורמים אלו משתלטים על רכודו וגופו באמצעות חוות דעת ובית משפט. רכושו מועבר לידי אפוטרופוס אשר לעתים קרובות משתלט לצמיתות על רכושו.הקשיש עצמו נשלח למוסד סיעודי ומסומם בסמים פסיכיאטריים קשים ומאבד מהר מאוד את יכולותיו המוטוריות והקוגנטיביות.

פרשת הבלוגרים: עדכון ביקור לורי שם טוב בנווה תרצה – 01.06.2018

01.06.2018 – פרשת הבלוגרים – עדכון מצב לאחר ביקור לורי שם טוב בבית סוהר נווה תרצה. לורי נראתה בסדר גמור. ב- 07.06.2018 יתקיים דיון במשפט העיקרי בפני השופט בני שגיא.
לורי מגיעה לדיונים ע"י שב"ס יחידת נחשון ועוברת מסע ייסורים הכולל איזוקה בידיים וברגליים לעתים בפומבי מול אנשים ומצלמות, ובתוך אולם בית המשפט. האיזוק בפומבי משפיל ומנוגד לחוק, ופוגם ביכולתה לאחר מכן להגן על עצמה מול האישומים בבית המשפט.
בנוסף העברת עציר או אסיר ממקום למקום כרוכה לעיתים השמתו ב"כלובי מעבר". זהו כלוב בגודל כ- 3 מטר על 3 מטר ובו שמונה אנשים וספסל .העצירים יכולים לשהות בכלוב מספר שעות. זוהי סיטואציה משפילה ומענה.
דיוני ההוכחות החלו ב- 14.05.2018 אולם לורי אינה מוכנה כלל מאחר ולא ניתן לה מינימום הזמן הנדרש לקריאת חומר הראיות. לורי יושבת בתא הנאשמים ואינה מכירה את מסמכים המוצגים ואינה ערוכה לשאול שאלות את העדים או לענות לשאלות. מדובר במצב מנוגד לחוק סדר דין פלילי סעיף 74.א (זכות הנאשם לעיין בחומרי חקירה בזמן סביר).

התלונה על כב' השופט מחוזי תל אביב רענן בן יוסף נמצאה מוצדקת

מאי 2018 – נציב תלונות הציבור על שופטים הצליח לאחר שלשה חודשים לפענח את שארע בדיון הקצרצר ב- 25.02.2018 של לורי שם טוב בפני שופטי מחוזי. בדיון שהחל בפתאומיות באיחור של שעה ווחצי ונמשך כ- 3 דקות, לא היה ברור מי השופטים שהקריאו לגב' שם טוב את פסק הדין.
נציבות תלונות על שופטים כהרגלה עשתה חצי עבודה ולא התייחסה לאיחור של שעה וחצי לתחילת הדיון ולכך שהחל בפתאומיות ללא נוכחות בא כוחה של שם טוב.
בתלונה נטען כי הדיון החל באיחור של כשעה וחצי בשעה 15:30 במקום השעה 14:00. נוסף לעגמת הנפש של הממתינים כשעה וחצי לתחילת הדיון נוספה גם אי הודאות לתחילת הדיון עד הרגע האחרון שהחל ללא התראה או הכנה, מה שגרם למרבה הצער לאי נוכחות הסניגור בכל הדיון הקצר וחלק מהקהל בתחילת הדיון.
בנוסף, בפרוטוקול הדיון חתומים השופטים שי יניב וצבי גורפינקל כנוכחים בדיון בעוד שבפועל לא נכחו כלל בדיון. בנוסף, לאחר מספר ימים יצאה החלטה מוטעית כאילו השופט קאפח נכח בדיון מה שלא היה נכון.

מצורפות תמונות הפרוטוקל הלקוי ובירור הנציב ריבלין.

פרוטוקול רענן בן יוסףת3ת4

תגובת יחידת נחשון של שב"ס בעניין כבילת אסיר/ עציר בפומבי ובאולם בית המשפט

מאי 2018 – הוגשה תלונה נגד יחידת נחשון של שב"ס על התעללות בעצירה בדרך של השפלתה ע"י איזוקה בפומבי, באולם בית המשפט ובדרך לאולם.
מתגובת שב"ס הוא מכחיש בכל תוקף איזוק אסירים בפומבי ובאולם בית המשפט שכן זה מנוגד לחוק. אולם בפועל רבים המקרים בהם הקהל רואה עצירים ואסירים באזיקים מובלים ע"י שב"ס יחידת נחשון.

ת1ת2

לורי שם טוב מובלת באזיקים בפומבי בניגוד לחוק

ת3

ות4

פרשת הבלוגרים: דיון הוכחות בפני השופט בני שגיא 17.05.2018

17.05.2018 – היום החלו דיוני הוכחות במשפט העיקרי בענייני שיימינג. הדיון התקיים בדלתיים סגורות ללא נוכחות הנאשמת לורי שם טוב מאחר ושם טוב מסרבת להיות מובלת אזוקה לתא הנאשמים. בדיון לא נכח קהל. לורי גם אינה יכולה לראות הפרוטוקול מסיבות טכניות כך שניתן לומר שהמשפט מתנהל בחושך מוחלט.
לדיון הופיעו עובדות סוציאליות למתן עדות על פרסומים מכפישים שהופיעו בעניינן ברשת האינטרנט. העדים נראו במצב תקין פיזי ונפשי. קיימת בעיה לקבוע מהו הנזק שהסבו הפרסומים המכפישים לאדם כזה או אחר וכן קיימת בעיה להוכיח קשר סיבתי בין הנזק לפרסומים עצמם.
הראיות בתיק הינן חלשות ביותר. יש ראיות מפלטים של מחשב שנתפסו, אולם הפלטים הוצאו בניגוד לחוק ללא עדים ולכן אינם קבילים. גם צווי החיפוש על פיהם נתפסו המחשבים אינם חוקיים. בנוסף החזקת התפוסים בידי היחידה החוקרת גם אינו חוקי מאחר ובוצע ע"פ החלטת בית משפט במעמד צד אחד בניגוד לחוק, וגם ההחלטה להחזקה עד תום ההליכים ביום השלישי לתפיסה הוא הניגוד לחוק.
ראיות נוספות בתיק הם דוחות שהגיעו מארה"ב ע"י חברות בבעלות אזרחים זרים שאינם מחויבים למדינת ישראל ולכן איכותם ירודה.

השופט בני שגיא יכשיר כפי הנראה את הראיות הפסולות וזה מסיבות פוליטיות, משום שאם לא יכשיר את הראיות הפסולות כל המשפט פסול והמשמעות היא שעבודה של שנים של הפרקליטות והיחידה החוקרת תרד לטמיון. כן ראינו את בני שגיא מתחיל במשפט מבלי לאפשר ללורי שם טוב את זכותה החוקית ללמוד חומר הראיות העצום בהיקפו בזמן סביר.
נשאלת השאלה אם הראיות חלשות האם יש סיכוי להרשעה? מהבחינה ההגיונית אין שום הצדקה להרשעה. כל אדם בעולם יכל לפרסם הפרסומים. אלא שהשופט שגיא יכול עשות ניתוח כלשהו של הראיות הנסיבתיות (שרובן פסולות ע"פ חוק כפי שנאמר לעיל) ולקבוע כביכול מעל כל ספק סביר אשמתם של הנאשמים.