פרשת הבלוגרים – מתוך תגובת לורי שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה בחמשה חודשים: דוגמא לצווים לקויים שהוצאו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית

אוקטובר 2018
 

צווי המצאת מסמכים וקבלת נתוני תקשורת של השופט י'. 
באף אחד מהצווים כאמור לא צוין כי המשיבה עיתונאית על כל המשתמע מכך מבחינת חיסיון מקצועי.
מעיון בצווי הבאת המסמכים מחברת פייסבוק עולה כי הצווים נחתמו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. הצווים חסרים מספר תיק בית משפט, מספר תיק משטרה, פרטי השוטר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ומהות החשד והעילה להוצאת הצו.
להלן צילום הצו.
בסעיף 3 הצו מפנה את הסיבות להוצאת הצו לתיק משטרה מה שאינו תקין. יש לרשום את החשד והעילה על גבי הצו עצמו. אך בשורה לא רשום מספר התיק, כך שלא ניתן לדעת בשום דרך מה החשד והעילה להוצאת הצו.

צווי קבלת נתוני תקשורת שהוציא השופט י' לקויים גם הם והוצאו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית.
בצו מספר 49489-11-15 לא ניתן לקרוא את שם השופט ופרטי השוטר שהופיע בפניו והוזהר כדין:
בשורת ההנמקה להוצאת הצו רשום משפט סתמי: "צרכי חקירה, הטרדות, תיק חקירה". אין פרוט מי מטריד את מי ואיזה סוג של הטרדות וכיצד המשיבה קשורה להטרדות.
צו זה מראה את הקלות שבה השוטרים קיבלו מהשופט י' והשופטים האחרים בפרשה, כל מה שהם מבקשים, כי כפי הנראה השופט י' בכלל לא קרא על מה נתבקש לחתום.
זוהי דוגמא מובהקת לשופט החותם כלאחר יד על צו שמגישה לו היחידה החוקרת, ומשמש בו חלק סימביוטי של היחידה החוקרת, שכן הצו אינו צו, אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו, אשר כב' השופט י' שותף לה.

צו

ת1ת2

מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: הנשיאה אסתר חיות החליטה שלא לפסול את השופט נעם סולברג מלדון בהארכת מעצרה של לורי שם טוב

העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים מכפישים נגד עובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה, הגישה בקשה לפסול את סולברג מלדון בדיון הארכת מעצרה בחמשה חודשים שאמור להתקיים ב- 09.10.2018 בעקבות התבטאות חריגה בהחלטה בעניינה במרץ 2017. בסעיף 9 בהחלטה בש"פ 1999/17 כתב סולברג: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה 3-4), שמשמעותו לא להתפתות אחר דברי החלקות של אישה נכריה זונה אפיקורסית כי סופו של המתפתה מר כלענה וחד כחרב פיות.

להורדת / צפיה בפסק דין הנשיאה חיות על פסילת השופט נעם סולברג הקלק כאן

שם טוב טענה בבקשת הערעור כי דעתו של סולברג ננעלה ולכן אינו כשיר לשפוט בעניינה, והראיה ההתבטאות החמורה נגדה. עוד טענה שם טוב כי מי שהתבטא כך כבר לפני 20 חודשים איננו יכול לשפוט בנפש חפצה ובניטרליות.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לאישה נכריה, פיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראה גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

חיות דחתה הערר בתואנה כי "המערערת הציעה פרשנויות שונות לציטוט מספר משלי, אך לא הצביעה על כל חשש ממשי לקיום משוא פנים של המותב כלפיה".

מצורפת החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

Document-page-001
החלטת הנשיאה אסתר חיות על בקשת פסילת השופט נעם סולברג ע"פ 6885/18 מיום 07.10.2018 .

Document-page-002Document-page-003

פרשת הבלוגרים: השופט אברהם הימן דחה בקשת העיתונאית לורי שם טוב לעיון חוזר על החלטת מעצר עד תום ההליכים

ב- 03.10.2018 פרסם השופט הימן החלטתו בנושא הנדון. הימן דחה כל טיעוניה שם טוב העצורה מזה כ- 20 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט נגד שופטים ועובדי ציבור שלטענת הפרקליטות ביצעה.
מעיון החלטת השופט הימן עולה התייחסות לקונית, ואי דיוקים למכביר תוך עיוות הסיטואציה. נראה כי החלטת כב' השופט הימן שמה לבז כבוד האדם וזכויות חוקתיות של חשודים שחזקת החפות עומדת להם.

לצפייה בהחלטת השופט הימן הקלקו כאן: https://drive.google.com/file/d/1K7jt4GpIHbXo5XxYXwbtHXXty0wmrMG6/view?usp=sharing

לדוגמא: על ריבוי צווי החיפוש הלקויים שהוצאו טענה שם טוב כי הליך החיפוש והחקירה מצביע על פרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו ופרטיותו על ידי היחידה החוקרת ובתי המשפט למעצרים. החיפושים נעשו ללא ביקורת שיפוטית.
בתשובתו רשם הימן בכלליות מבלי להתייחס ברמה הפרטנית כי "אין ממש בטענות אלה. בית המשפט עיין בראיות שבתיק… ועמד על נסיבות הוצאת הצווים… טענות אלו דינם להידון בתיק העיקרי..

וכדוגמא מציג הימן בש"פ 6661/18 שבו מדובר על חיפוש משטרתי ללא צו אצל אדם שנחשד בהחזקת קנאביס. זהו מקרה פחות חמור בהרבה שכן שמדובר בחיפוש בודד בלבד ללא מעורבות בתי המשפט, כתב השופט באותו מקרה: "לא נעלם מעיניי שהתנהלות המשטרה במהלך האיתור והחיפוש בדירה, על פניה מעוררת קושי בלשון המעטה, וכי הדרך שבה בחרה לפעול אינה "דרך המלך" לעריכת חיפוש בביתו של אדם".

אולם במקרה של שם טוב החמור בהרבה עקב ריבוי צווי החיפוש הלקויים המצביע על פרקטיקה שיטתית רחבה של היחידה החוקרת ובתי המשפט לא התייחס הימן כלל, ולא העיר על התנהלות המשטרה ובתי המשפט.

זוהי דוגמא אחת לתגובתו הלקונית של כב' השופט הימן נוכח פגיעות חוקתיות קשות ושיטתיות ורחבות בעיתונאית לורי שם טוב על ידי הרשויות הנוגעות.

פרשת הבלוגרים: העיתונאית לורי שם טוב הגישה הבוקר תגובתה לבקשת הפרקליטות להארכת מעצרה ב- 5 חודשים

02.10.2018 – העיתונאית לורי שם טוב עצורה כשנה ושמונה חודשים מה- 27.02.2017 עקב פרסומים מכפישים באינטרנט על שופטים ועובדים סוציאליים שלטענת הפרקליטות בכתב האישום פורסמו על ידה.
דיון הארכת מעצר יתקיים ביום 09.10.2018 , בבית המשפט העליון בירושלים בשעה 10:20 בפני כב' השופט סולברג. שם טוב תייצג עצמה בדיון.
במקביל הגישה שם טוב בקשה לפסילת כב' השופט סולברג עקב התבטאות חריגה נגדה כשבוע לאחר מעצרה בטרם הוגש כתב האישום ובטרם ראתה מסמך או ראיה כלשהי על מעצרה ולא היה ביכולתה להגיב. סולברג ציטט בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 פסקה 9 ציטוט מספר משלי: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4) שמשמעו: אל תתפתו אחר דברי הזונה האפיקורסית כי סופכם מר כלענה וחד כחרב פיות. לטענת שם טוב דעתו של כב' השופט סולברג ננעלה בתיק נגדה.

דף ראשון - תגובה
הדף הראשון בתגובת לורי שם טוב

להלן קישור להחלטת סולברג מה- 03.03.2017 בש"פ 1999/17:
https://drive.google.com/…/0BzuCb_zdAvMOdDB1bGt3TEc1b…/view…

להלן חלק מהמבוא מתגובת שם טוב לבקשת הפרקליטות להארכת המעצר בחמשה חודשים נוספים:

מעצר זה הוא מעצר פוליטי ועונשי גם יחד הנמשך כבר 20 חודש. זהו מעצר בו נוקמת מערכת המשפט במשיבה בשל היותה עיתונאית שהעזה לבקר תופעות של פגיעה באזרחים ע"י עובדי ציבור, שופטים או עובדים סוציאליים, אשר אינם מוכנים לשמוע ולהשמיע כל ביקורת נגדם. השופטים והעובדים הסוציאליים אינם מוכנים לשים מראה לנגד עיניהם ולהודות במציאות העגומה: שופטים פוגעים באזרחים, מנהלים משפטים מוטים, מנתקים הורים מילדיהם ללא רחמים, בזים לדיני הראיות, מייצרים פרשנויות הזויות לטובת הרשויות, בכירים במערכת ובעלי ההון, ומעריצים ומהללים עובדות סוציאליות גם כשהן פוגעות באזרחים ללא רחמים. העובדות הסוציאליות שיכורות מכוח נכנסות לבתים של הורים, תולשות מהם את ילדיהם ומכניסות ילדים לפנימיות שם חוגגת האלימות, ההזנחה הרגשית, זנות וסמים.

המשיבה שמואשמת בפרסומים מסוג זה איננה מסוכנת, וכתב האישום אינו מצדיק כל עילת מעצר, אפילו לא לרגע. המשיבה שימשה שופר למסכנים והחלשים בחברה. חומרי החקירה בתיק זה עמוסים בשיחות של הורים אשר המשיבה הייתה תקוותם האחרונה, להצלת ילדים ממוסדות הרווחה, ולחיזוק הנפש לקראת המאבק של חייהם בבתי המשפט המרוששים אותם ופוגעים בהם. אין ספור הורים הינם אסירי תודה למשיבה אשר עזרה להם, הצילה ילדים, הפיחה תקווה באימהות והצילה אבות מהתאבדות עקב חוקי אפליה מגדרית, אכזריים ביותר הנהוגים בבתי המשפט.

המשיבה גם כתבה ופרסמה כתבות ביקורת על פרקליטים אשר מעלילים עלילות דם על אזרחים חפים מפשע, להוטים להרשיע, ולהוטים למלא את בתי הכלא באזרחים, כאשר שום דבר לא עומד בדרכם, למעט מספר מועט ביותר של שופטים המסוגלים לזכות אזרחים. כל פעולותיה של המשיבה הן פעולות מחאה וביקורת על עוולות ממסדיות, ומשכך זו ביקורת פוליטית, ואין כל יסוד להגשת כתב אישום או להרשעה בגינם. בגין ביטויים הרבה יותר חמורים ממה שמיוחס לכאורה למשיבה היועמ"ש גנז תיקי תלונות, ובגין מעשים הרבה יותר חמורים לא נפתחה אפילו חקירה משטרתית. המשיבה מופלית לרעה ומדובר באכיפה סלקטיבית.

האכיפה הסלקטיבית מתבטאת בכך שבמיוחד עבור המשיבה המציא בית המשפט העליון עילת מעצר חדשה "מהניילון" מסוכנות בגלל שימוש במקלדת. הרקע להמצאה חדשה זו הוא יצירת הרתעה נגד "שיימינג", כאילו שיימינג הפך מכת מדינה. שיימינג אינו מנוי בעילות שבחוק המעצרים, ולאחרונה בפס"ד אליצור סגל נקבע שביקורת פוליטית אינה עבירה פלילית. אולם בית המשפט העליון יודע לכתוב מילים יפות בפסקי דין כמו אליצור סגל ואונגרפלד, אבל המציאות בשטח היא אחרת. כאשר מדובר בביקורת נגד שופטים, המילים היפות בפסקי הדין המהללים חופש ביטוי וביקורת מתפוגגות.

בכל פסקי הדין העוסקים בהעלבת עובדי ציבור וזילות בית המשפט נכתב חד משמעית שמצופה מעובדי ציבור כושר סיבולת לספוג את הביקורת על פעולתם. בפרשת עינת הראל כבוד השופט בני שגיא הפגין את כושר הסיבולת לספוג ביקורת פוליטית והדבר ראוי להערכה. מדוע שאר עובדי הציבור, ולא פחות מ 25 שופטים אינם יכולים לגלות את אותה "סיבולת"?

הן התביעה והן שופטים בבית המשפט העליון ובית המשפט המחוזי משננים פעם אחר פעם שהמשיבה היא "מסוכנת", אולם התביעה והשופטים לא מסבירים למי מסוכנת המשיבה, ובאיזה סיכון מדובר? התביעה מעולם לא הציגה ראיות להיקף התפוצה של הבלוגים הנטענים, וממה שנראה מתלוננים רבים בכלל לא ידעו על קיום הכתבות, והרבה תיקי חקירה נפתחו על סמך הדפסת כתבות ע"י המשטרה ללא מתלוננים. לראיה גם השופט אברהם הימן אשר גם עליו הייתה כתבה אמר חד משמעית שמעולם לא ראה את הכתבה ולא ידע עליה. אם כן, ממה החשש וממה המסוכנות אם כל כך הרבה מתלוננים בכלל לא יודעים שמישהו העביר ביקורת על מעשיהם? בכתב האישום יש התייחסות דלה להיקף התפוצה. במספר מקומות נכתב שכתבות זכו לכמה עשרות "חיבובים" בפייסבוק. האם עשרות החיבובים האלו מצדיקים מסקנה של מסוכנות בוודאות קרובה לשלום הציבור?

עד כה העידו 37 מתלוננים. אף אחד לא הגיע לבית המשפט עם חתכים בפנים או גפיים שבורות. כולם התלוננו על נזק לשמם הטוב. חלקם בכלל לא התלוננו במשטרה, והמשטרה הכריחה אותם להגיע לשם גביית עדות כדי לייצר תיק חקירה. נזק לשם טוב איננה בגדר סכנה לשלום הציבור, ואיננו נזק המצדיק כליאת בני אדם מאחורי סורג ובריח. אלפי תביעות בגין לשון הרע מתנהלות כל שנה בבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל. אם תובע זוכה במשפט, לא עולה בדעתו של אף אחד לעצור את הנתבע שגרם נזק לשם הטוב של התובע. הפיצוי הכספי מהווה הסעד הראוי, ולא מעצר.

מערכת המשפט ואכיפת החוק מבקשת לגונן על מונופול השיימינג. בידי שופטים, שוטרים, תובעים משטרתיים, פרקליטים ועובדים סוציאליים כוח בלתי מרוסן והיכולת להכפיש אזרחים מבלי לשאת בתוצאות, ובחסינות מלאה. התסקיר שכותבת עובדת סוציאלית הוא כלי שיימינג שבקושי ניתן להתגונן מפניו. הדו"ח הסודי שכותב שוטר הוא גם כלי שיימינג שאין בכלל דרך לדעת אילו הכפשות כלולות בו. ההדלפות המשטרתיות הן כלי שיימינג. לפעמים גם החלטות ופסקי דין של שופטים הם שיימינג על מנת להעניש את מי שלא נשא חן בעייני השופט.

בידי שופטים, שוטרים ועובדי ציבור אחרים היכולת להעליל על אזרחים עלילות דם, ואין דין ואין דיין. שופטים עושים שיימינג לאזרחים דרך קבע. המשטרה עושה שיימינג לחשודים הנחקרים דרך קבע. כך גם הפרקליטות והעובדים הסוציאליים, עבודתם מבוססת על שיימינג. לעובדי ציבור אלו יש אינטרס לשמר את מונופול השימוש בשיימינג.

רק לשם דוגמא, מיד עם מעצרה של המשיבה ב 27.2.2017 התביעה והמשטרה עשו למשיבה שיימינג שקרי ומחפיר בכל ערוצי התקשורת, ושחררו לעיתונות ולטלוויזיה הצהרות שקריות בעליל, כגון שהמשיבה עמדה בראש כנופיה שסוחטת אזרחים תמורת בצע כסף, דבר שלא היה ולא נברא. גם בבית המשפט עצמו התביעה לא בחלה בהמצאת שקרים מן היקב ומן הגורן, כגון טענות הזויות ומופרכות שהמשיבה יצאה מישראל לשוויץ להופיע באו"ם נגד מדינת ישראל, ושבידיה דרכון מזויף איתו היא מתכוונת לברוח לשוויץ. כל בקשות השוטרים לקבלת צווים במעמד צד אחד ניתן להגדיר כשיימינג בחסות בחוק. השוטרים שיקרו לשופטים ללא חשש ממורא הדין, שקרים כגון שהמשיבה עומדת בראש רשת של הלבנת הון, או שהמשיבה עומדת בראש מפעל סחיטה. הדו"חות הסודיים ששוטרים מגישים לשופטים במהלך מעצר הימים הם חממה לשיימינג, שכן שוטר היודע כי הדו"ח החסוי לא יומצא לנאשמים וסנגוריהם, לא יהסס לשקר בדו"ח הסודי כי הוא יודע שלעולם לא ייתפס. כך במסווה של מאבק בתופעת השיימינג, עובדי הציבור מבקשים לשמר לעצמם את המונופול על שיימינג.

כיום, התביעה מבקשת הארכת מעצר על סמך סע' 62 לחסד"פ (סמכויות אכיפה ומעצרים) אולם הפרקליטות מתעלמת מהוראות סע' 61: "נאשם, שלאחר הגשת כתב אישום נגדו, היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום תקופה המצטרפת כדי תשעה חודשים, ואם היה נתון המעצר בפיקוח אלקטרוני – תקופה המצטרפת כדי 18 חודשים, ומשפטו בערכאה הראשונה לא נגמר בהכרעת דין, ישוחרר מן המעצר, בערובה או ללא ערובה."

סע' 61 לחסד"פ אמור להיות הכלל וסע' 62 אמור להיות החריג. המחוקק התכוון לכך שנאשמים לא ישבו תקופה בלתי מוגבלת במעצר עד שייגמר משפטם, ולאחר 9 חודשי מעצר, הוראת המחוקק היא לשחרר. התביעה סבורה שהוראת סעיף 61 לא קיימת, ושהארכות מעצר הן דבר של מה בכך, ומונחות בכיסן. הנחות יסוד אלו מתבטאות באופן ניסוח בקשת המעצר, ניסוח המעיד על זלזול מוחלט בחזקת החפות, בזכויות האזרח, ובזכות לנהל את המשפט מחוץ למעצר, באופן בו הנאשם שותף פעיל להגנתו וחומרי החקירה זמינים לו, והוא איננו משמש בובה בתיאטרון ההרשעות שמביאים אותו מתא מעצר, ללא חומרים, ללא שותפות בהכנת ההגנה, מעמידים אותו בתא זכוכית (כמו שהעמידו את אייכמן), ומצפים ממנו לספור את הימים עד להצטרפותו אל הסטטיסטיקה הבלתי נמנעת של 99% הרשעה.

המשיבה נעצרה בתאריך 27.2.2017 ושהתה במעצר ימים תקופה ארוכה ביותר של 38 ימים. כתב אישום הוגש בתאריך 6.4.2017 ועד 26.10.2017 שהתה המשיבה במעצר בינים, שכפי הנראה מדובר בשבירת שיא לאומי של מעצר ביניים. מאז היא שוהה במעצר עד תום ההליכים.

בניגוד לבקשות להארכות מעצר הקודמות בהן הגיעה המשיבה לבית המשפט כאשר הנחת היסוד של בית המשפט היא שהמשיבה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, הפעם המשיבה מגיעה לבית המשפט כאשר היא איננה מסכימה לראיות לכאורה נגדה. המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי ודרשה כי בית המשפט יורה לתביעה להציג את הראיות לכאורה נגדה כדי שבית המשפט יבדוק אותן אחת לאחת, דבר שלא נעשה עד כה.

כמו כן בנוסף לכך שהמשיבה אינה מסכימה לראיות לכאורה נגדה, היא גם איננה מסכימה למצג השווא בבקשות הפרקליטות לפיו המשפט מתנהל על פי לוח הזמנים יעיל, סביר והגיוני, ואינה מסכימה לקביעה חסרת השחר שהמשיבה מסוכנת לשלום הציבור….

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – מניעת זכות עיון לנאשמת לעיין בחומרי חקירה חסויים

27.09.2018 – בתאריך 16.09.2018 החליט כב' השופט הימן כי פרקליטות מחוז תל אביב תגיב על בקשה שהגישה הנאשמת עד ה- 20.09.2018. נכון להיום (27.09.2018) טרם התקבלה תגובת הפרקליטות. מדובר בבקשת עיון בחומרי חקירה חסויים שנבצר מהנאשמת לראותם הואיל והיא במעצר.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי אופייני של פרקליטות מחוז תל אביב לחבל בכל דרך אפשרית ביכולת ההגנה של הנאשמת. כן למשל חומר הראיות הוגש בעיכוב חצי שנה מיום הגשת כתב האישום (06.04.2017) ונמשך עד היום.
עוד נטען בתלונה כי ניכר כי פרקליטות מחוז תל אביב רואה בנאשמים כמורשעים תתי אדם שאין להם הזכות למשפט הוגן.

התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

מצורף צילום הבקשה שהגישה הנאשמת והחלטת השופט

Document-page-001

Document-page-002

ליטל דר על דיון מעצרה של לורי שם טוב במחוזי תל אביב – 20.09.2018

לורי שם טוב - בית משפט מחוזי תח אביב - 20.09.2018
לורי שם טוב – מחוזי תל אביב 20.09.2017

מתוך פייסבוק ליטל דר – 22.09.2018 – לקח לי שלושה ימים להגיע לרגע שבכלל אוכל לשתף חוויה כואבת ומשמעותית.

ביום חמישי השתתפתי בדיונים בבית המשפט בנוגע לתיק של לורי שם טוב.
אני כבר כמעט שנה מנסה כמה שיותר לחשוף, לשתף ולעורר מודעות סביב נושא סחר הילדים במדינת ישראל.
לכל הנושא הכאוב והבלתי נתפס הזה , הגעתי דרך הסיפור של לורי שם טוב.

לצפייה / הורדה פרוטוקל הדיון בפני השופט אברהם הימן 20.09.2018 הקלק כאן

פעם ראשונה הייתי בדיון.
פעם ראשונה ראיתי את לורי במציאות…קרוב..עד כמה שאפשר, ממש צמוד למחיצת הפלסטיק שאתם רואים.
ניגשתי אליה לפני שהדיון התחיל אחרי שכל החברים הקרובים וקבוצת התומכים הקטנה שהולכת איתה את הדרך התקרבו ואמרו מספר מילים. ואז עמדתי מול לורי , נצמדתי לחורים שתשמע אותי טוב יותר. התחלתי לרעוד..אמרתי לה שאני מעריכה אותה כל כך ושתדע שיש אנשים שלא יוותרו עד שהאמת תצא לאור.
הקול שלי רעד יותר ויותר..הרגשתי את הכאב בבטן מתפשט, הסתכלתי בעיניים שלה שהיו בורקות, יושבת אסופה ומאופקת, מחייכת כמו שחייכה לכולם עם הודייה בעיניים, אומרת לי תודה בקול חלש..רק רציתי לחבק אותה. ניסיתי להוסיף.. "את לוחמת צדק, את אמא מדהימה" והתחלתי לבכות..נחנקתי…היא הביטה לעיניים שלי ואמרה לי "יהיה בסדר…"
הרגשתי שהיא מחזקת אותי. אמרתי "שהכל יהיה בסדר כשאת תהיי איתנו בחוץ, אנחנו איתך, אוהבים אותך " והתרחקתי, יצאתי החוצה לכמה דק לשחרר את הכאב.

כל מה שעלה לי בראש זה ההקלטה של לורי ברגעים שהיא צועקת לא לקחת ממנה את הילדים ומתחננת…והרגע שהיא מספרת שהיא רצה לגן והגננת והילדים עמדו בשער בוכים והגננת צועקת לה שחטפו את הילד מהגן.
עלה בי כאב עצום לראות את האישה הזו שכולם צריכים לשמוע עליה, להתעורר למה שקורה כאן ולעזור לעצור את פשעי המדינה הזו.

חזרתי לדיון והקשבתי לה. עומדת באומץ ובפעם הראשונה מייצגת את עצמה בקול חלש אך אסרטיבי…פעם ראשונה שנאמרו דברים שהסניגוריה שייצגה אותה עד היום אפילו לא עשתה. עם כל הכאב, היאוש ממשפט השדה שלפנינו, התמלאתי השראה, אמונה ותקוה ובמיוחד…ה למה שלי רק התחזק. כמה חשוב להמשיך ולא להתייאש עבור אלה, שחוץ מאיתנו, אין להם סיכוי מול המערכת המושחתת הזו.

נחשפתי לכל נושא הרווחה, לורי שם טוב, מוטי לייבל, סחר ילדים, ניכור הורי, מאבק האבות ( יותר מ 200 אבות מתאבדים בשנה בעקבות המערכת הדורסנית הזו) ועוד לפני כשנה ומאז חקרתי ונכנסתי לעומק האמת האפלה והכואבת יותר ויותר.
לורי שם טוב, אמא, עיתונאית , שילדיה נלקחו ממנה שלא בצדק לפני כעשר שנים. כמו כל אמא, לורי יצאה למאבק ונלחמה להחזיר את הזכות ההורית שנלקחה ממנה. לאורך המאבק, לורי חשפה עוולות ושחיתויות, הורים נוספים מכל הארץ העזו לצאת ולהאבק על זכותם, לורי תיעדה ועזרה לרבים בדרך. לורי הואשמה עי המדינה בפרשת הבלוגרים, כל התנהלות החקירה,מעצרים ,צווים, כל כך הרבה ליקויים ועברות על החוק. תבינו, האשה הזו מסוכנת למדינה עם המקלדת שלה, אתם קולטים???
החוק אומר שאין להחזיק אדם יותר מ 9 חודשים במעצר לפני משפט. לורי יושבת כבר שנה וחצי במעצר כאשר נשללים ממנה זכויות, מקשים ומונעים ממנה לראות חומרי חקירה נגדה ולהתכונן, הסניגוריה התפטרה ועכשיו עושים חילופים, כל התיק תפור ומסריח, ככה עושים לאנשים שחושפים דברים שלא רוצים שתדעו.
ראשי מאפיה, אנסים ורוצחים משתחררים למאסר בית הרבה הרבה לפני.
לורי שם טוב, לוחמת צדק, חושפת אמת, אישה אמיצה שעשתה ,עושה ותעשה הכל על מנת להחזיר את הילדים שלה ושהאמת תצא לאור.

פייסבוק ליטל דר

פרשת הבלוגרים: כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים

20.09.2018 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני שופט המעצרים אברהם הימן – מתוך נאומה של לורי שם טוב על בקשתה לעיון חוזר בראיות לכאורה:

"ראיות לכאורה
אני טוענת שכל הראיות שהושגו על סמך צווי חיפוש, מחקרי תקשורת והאזנות סתר הם לקויים גם מהותית וגם פרוצדורלית. בראיות האלה אין פוטנציאל להרשעה כי כולם מחוררים כמו גבינה שוויצרית.

ליקוים מהותיים בצווים
 
אני טוענת שלא היה יסוד להוצאת הצווים השונים, כי לא היה חשד סביר, או שבכלל לא היו מתלוננים, או שהמציאו חשדות סתמיים, או שבכלל לא טרחו לטעון שיש חשד סביר והשופטים חתמו על הצווים כחותמת גומי.
המציאו חשדות פיקטיבים לחלוטין של הלבנת הון, ובית המשפט השלום חתם להם על צווים בלי לבדוק כלום.
המציאו חשדות שאני עומדת בראש כנופיה שסוחטת את עו"ד שחר שוורץ ועל סמך זה הוציאו צווים להאזנות סתר בטלפון, במחשב, באיכונים, ומסתבר שהכל היה בלוף, לא הייתה סחיטה, ולא נעליים. שום דבר. שחר שוורץ לא נסחט.
המשטרה הלכה לבית המשפט כתבה בחשדות שיש עשרות ומאות מתלוננים, בסוף מתברר שפתחו עשרות תיקים בלי שמתלוננים בכלל התלוננו, סתם כי השוטרים הדפיסו כתבות ופתחו עשרות תיקים במשטרה בלי מתלוננים.
עכשיו מספרים לבית המשפט שהשיגו מארצות הברית נתונים דיגיטליים. אם השיגו נתונים דיגיטליים למה הם לא מראים מה כתבו לאמריקאים? מה סיפרו לשופט באמריקה? איפה בכלל הבקשה שהגישו לשופט באמריקה?
העובדה ששופטים חתמו על צווים להאזנות סתר בגלל העלבת עובדים סוציאליים או שופטים נגד חופש הביטוי וחופש הביקורת מראה שהשופטים היו חלק מצוות החקירה.
ליקויים פרוצדורליים בצווים
כל צווי החיפוש, חיפושים בדברי מחשב, חיפושים במסמכים, צווי המצאת מסמכים, וצווי קבלת נתוני תקשורת בתיק מ"ת 14280-04-17 לקויים, ובוצעו שלא כדין. הצווים חסרים חלק מפרטים מהותיים החל ממספר תיק בית משפט, שם החוקר שהופיע בפני השופט והוזהר כדין, ציון מהות החשד והעילה למתן הצו, מילוי פרטים מלאים של המחזיק, הנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים, ולפעמים גם שם השופט.
באף אחד מהצווים לא צוין כי המבקשת הנה עיתונאית. לפעמים חסר הצו רק פרט אחד ולפעמים יותר.
אין מדובר ליקוי אחד או ליקויים בודדים אלא המדובר בכל עשרות הצווים שהוצאו על ידי בתי המשפט במהלך החקירה. המעשים הפסולים האלו בוצעו כחלק ממדיניות, מפרקטיקה רחבה ושיטתית של פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, צנעת הפרט, קנייני, ופרטיותו תוך הסכמה מלאה של כל הרשויות הנוגעות בדבר.
איני הקורבן היחידי של הפרקטיקה הזוועתית הזו אלא גם נאשמים וחשודים אחרים בתיק ובני משפחותיהם. מדובר בהתנהלות שערורייתית שיש להוקיע החל מהרגע הראשון שבו היא מתגלית.
חוות דעת 98/05 של כב' השופטת שטרסברג על "כתיבת החלטות על טופס" שהובאה בסעיף 16 בבקשה 182 הנדונה, הופכת לכלל יסוד בתיק הנוכחי שניתן לנסחו כדלקמן:
הצווים הנוגעים לתיק מ"ת 14280-04-17 פגעו כולם בזכויות יסוד האדם. כך, למשל, צווי החיפוש בביתי. בית המשפט לא נתן דעתו לכך שחיפוש בביתי ובמחשבים שלי פוגע בזכותי כאדם לפרטיות ולצנעה, זכות שנקבעה כזכות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים שאפשרו כניסה של המשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת שפגעה בזכויות יסוד שלי שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותי או זכותי לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי הצווים בצורה לקויה פגעה בזכותי לקבל את יומי בבית המשפט. החלטות שופטי המעצרים ניתנו כלאחר יד, ללא שיקול דעת וללא ביקורת שיפוטית של היושב על כס המשפט. שיקול הדעת השיפוטי שהוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה לא נעשה, ולכן התפקיד השיפוטי לא יצא לפועל. בנוסף, המילוי הלקוי של הצווים פגע בכבודה של המערכת השיפוטית ובמעמדה בעיני הציבור, ויש בו כדי להפר את חובת ההנמקה המוטלת על השופט".
הפרקטיקה הרחבה והשיטתית של הרשויות לפגיעה חמורה בכבודי, חירותי, צנעתי, קנייני ופרטיותי לא הוגבלה להוצאת הצווים בלבד, אלא לכל דבר ועניין שבו התנהלה החקירה. למשל:
כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים בהנמקות פתטיות וסתמיות כגון: "חוקר מיומן" שממילא מחייב חיפוש בדברי מחשב שיבוצע על ידי חוקר מיומן. או נימוק כגון: "חיפוש בדברי מחשב ללא עדים".
כל המסמכים שנתפסו הוכנסו לתוך בערמות לתוך שקיות מבלי שניתן לחשוד לראות אלו מסמכים נתפסו.
החיפוש בוצע באישון לילה מה שהיקשה להבאת עדים. החוקרים ניצלו נוכחות המחזיק לבדו בדירה, ולכן כאשר היו חוקרים עימו בחיפוש בחדר השינה, חוקר נוסף שהיה לבדו בסלון תפס חפצים ללא נוכחות המחזיק. בתום החיפוש החוקרים לא אפשרו למחזיק לבדוק החפצים שנתפסו מול הרשימה שביקשו ממנו לחתום עליה. מדובר בהתנהגות שאינה רק נבזית ומשפילה אלא גם פגעה בחקירה.
יש גם דיונים והחלטות שיפוטיות באופן שיטתי לפגיעה חמורה בכבוד האדם, קנייני, צנעתי, ופרטיותי. לדוגמא דיון כב' השופטת כוחן ב- 05.03.2017 תיק 11628-03-17. הדיון התקיים כשבוע לאחר המעצר ותפיסת החפצים ללא נוכחותי וללא ידיעתי ובו הוחלט על הארכת החזקת התפוס עד תום ההליכים (סעיף 25 בבקשה הנדונה מספר 182).
המדיניות שבה נקטו מערכת המשפט, הפרקליטות והיחידה החוקרת לפגיעה שיטתית בכבוד האדם, פרטיותו, צנעתו נמשכה גם לאחר הגשת כתב האישום. וכך בתוך חומר הראיות שנחשף לעיניהם של כל הנאשמים ובאי כוחם נמצאו מסמכים אישיים ביותר שלי ומשפחתי שאינם קשורים לחקירה כגון תסקירי סעד, מסמכי בית משפט לענייני משפחה, תעודת גירושין ועוד. מדובר בריבוי פגיעה בפרטיותי ומשפחתי בדרגת החומרה הגבוהה ביותר.
כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו תוך פגיעה חוקתית חמורה ושיטתית של הרשויות בכבודי, חירותי, קנייני, צנעתי ופרטיותי העולות עשרות מונים על כתב האישום כולו. לאור האמור לעיל והאמור בבקשה 182 איני מסכימה לראיות לכאורה.

הראיות בתיק נסיבתיות וחלשות
 
כאמור כל הראיות לכאורה בתיק מ"ת 14280-04-17 הושגו בדרכים פסולות תוך פגיעות חוקתיות וחמורות בחשודים. באופן טבעי ראיות המושגות בדרך זאת הנן חלשות ונסיבתיות. לדוגמא טענות המשיבה באשר להרשאת אדמין לאתרים מפרים שנמצאו במחשבו של נאשם כזה או אחר אין בה משום לומר מה כתב בעל הרשאת האדמין באתרים אלו. הרשאת האדמין מאשרת כי לאותו בעל הרשאה יכולת ליצור פלטפורמה או לכתוב באתר ותו לא. כמו שוורדפרס יצר פלטפורמת אחסון האתר וביכולתו לכתוב בכל אתר ואתר שמאוחסן אצלו, וינדוס יצר פלטפורמת מערכת הפעלה, כך בעל ההרשאה יכול ליצור לכאורה פלטפורמת האתר, ואין בה משום לטעון כי כתב תוכן כזה או אחר באתר, כשם שאין לטעון שמארק צוקרברג כתב תכנים בפייסבוק. מדובר בכמויות תכנים גדולות מאוד שלא ניתן לבקר אותם על ידי אדם אחד או לבקר שינויים שנעשים בהם מעת לעת.
באופן דומה טענות המשיבה באשר לכאורה לאמצעי התשלום של כ- 20 שקל לדומיין, וכתובות ip שהפנו אל נאשם כזה או אחר הן ראיות נסיבתיות חלשות ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי כתב תכנים מכפישים ברשת.
כל האזנות הסתר למיניהן, תכתובות וואטאפ ואימייל נתונים לפרשנויות אינספור ואין בהם לקבוע במינימום סבירות מי פרסם מה.
לשיטתה של המשיבה ניתן לעצור כל אדם שנמצא במחשבו, או בסמרטפון שלו רסיס מידע ולכלוא אותו מאחורי סורג ובריח לאורך שנים עד תום ההליכים.
אילו היה בידי המשיבה ראייה לכאורה אפקטיבית תקינה אחת לא היה מנהלת חקירה פסולה ופוגענית לאורך שנים כפי שציינתי לעיל ובבקשה 182 הנדונה, והייתה מגישה חומר ראיות מסודר בזמן.

מסוכנות
 
חוק המעצרים סע' 21 (א) (ג) מאוד ברור. קיימת עילת מעצר רק ב 5 נסיבות: 1. עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם, 2. עבירת בטחון, 3. פקודת הסמים המסוכנים, 4. אלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם, 5. עבירת אלימות בבן משפחה. אף אחד מאלה לא רלבנטי. אלו עבירות שמגבילות את חופש הביטוי. אי אפשר להגיד מקלדת זה נשק קר או נשק חם.
בית המשפט העליון בדיונים הקודמים בעניין שלי המציאו עבורי עילת מעצר חדשה, מסוכנות על בסיס שימוש במקלדת. אני סבורה שזה נעשה כתוצאה מגיבוש דעה מוקדמת נגדי, ומעצם העובדה שלא היו בפניהם הראיות לכאורה, והראיות לכאורה לא עברו סינון רציני של פוטנציאל ההרשעה.
השופטים בעליון רצו להראות יד חזקה כלפי השיימינג, בגלל פרסומים שהשיימינג הוא מכת מדינה. אני מפנה לפס"ד גנימאת, גם אם העבירה היא מכת מדינה אי אפשר להמציא עילת מעצר חדשה למכת מדינה.
אם מישהו החליט ששיימינג זה מכת מדינה, זו לא סיבה לעצור אזרחים בכלא למשך שנים, כי אין עילת מעצר בחוק המעצרים.
כדי לנמק למה אני מסוכנת, בית המשפט העליון השתמש בציטוטים מהתנ"ך בפרשנות לקויה, ולא מחוק המעצרים. בתיק מ"ת 14280-04-17 גולת הכותרת למסוכנות היא ציטוט פסוק מספר משלי, שצוטט עליי בפומבי כמשל, או כרמיזה: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ג) ,(ראו בקשת מעצר עד תום ההליכים מ"ת 14280-04-17 מיום 06.04.2017, בש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017, מ"ת 14280-04-17 מיום 26.10.2017).
בית המשפט העליון המשיל אותי לאישה "זרה" מספר משלי המפתה אנשים בשפת חלקות ומביאה לאסון, שבר בחייהם ומותם.
האישה ה"זרה" בספר משלי מיוחסת לפיתוי, זנות, אפיקורסיות, וגורם למוות. ראו (משלי ב, טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים" , וראו גם: (משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה… וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ… אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".

המשלתי ל"זרה" לראשונה בבש"פ 1999/17 מיום 03.03.2017 עת הייתי במעצר ימים כששה ימים בלבד, טרם הגשת כתב האישום שהוגש כעבור כחודש, מבלי שראיתי חומר ראיות כלשהו נגדי ולא היה ביכולתי להגיב לדברים אלו. ובהמשך נמשך השימוש בערכאות שונות במשל זה כאמירה פתטית מבלי להציג דוגמא אחת לזנות, אפיקורסיות, או דקירת חרב.

אין מדובר בניתוח מסוכנות, אלא בתעמולה זולה, שימוש נלוז בפסוקי התנ"ך להסתה, נאצה, עלילת דם, ורצח אופי שהופעלו נגדי. השימוש הנלוז במטפורות קיצוניות אלו נובע כאמור מהעדר המסוכנות, וראיות לכאורה נגדי ולכן נקטה המשיבה בדרך הכפשות קיצוניות בנוסף לפגיעות החמורות שהוזכרו לעיל. …"

20180920_0001_TX_court_protocol-page-004‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-005 - עותק‏‏20180920_0001_TX_court_protocol-page-006 - עותק