"כתב האישום שלי" – השופט בדימוס שלי טימן מדבר על מערכת בתי המשפט, פרקליטות, משטרה

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימןהכתבה – כתב האישום שלי , רונן ברגמן , 15.01.2010 , 7 ימים , ידיעות אחרונות.

מערכת המשפט מפקירה שופטים, החלטות מתקבלות על רקע נקמות קטנות ואינטריגות.
הפרקליטות ניהלה נגדי מסע של הכפשות.
משטרת ישראל מטייחת חקירות ובלתי מקצועית
.
"מערכת המשפט מפקירה את שופטיה, אינה מתייצבת לצדם בשעת מצוקה ומותירה אותם חשופים וחסרי יכולת התגוננות מול שיניהן הטורפות של התקשורת ודעת הקהל. לשופט אסור להגיב במהלך משפט או לאחריו, אך הדוברות איננה מקצועית ואינה מגנה על שופטי הערכאות הנמוכות, עובדה הגורמת לתסכול ולתחושת מצוקה של השופטים במערכת. ומן הצד השני – מערכת בתי המשפט נוהגת להסתיר ולסגור בשקט הליכים או תלונות נגד שופטים שסרחו או שהתנהגותם בלתי נסבלת או בלתי אתית. קשה להאמין כיצד מערכת – המתיימרת לעשות צדק ולשפוט את הציבור – מזלזלת בשופטיה ברמה הבסיסית ביותר וכיצד מתקבלות החלטות על רקע אישי, אינטריגות, נקמות קטנות ושימוש באמצעים אדמיניסטרטיביים כדי למרר את חייו של השופט".

אכן, קשה להאמין, בעיקר כי הדברים החמורים הללו אינם יוצאים מפיו של פרשן, עיתונאי או חוקר עצמאי מהאקדמיה, אלא דווקא מפי אדם ששימש במשך שנים רבות שופט בכיר מאוד וראש הרכב פשעים חמורים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ומי ששפט במאות משפטים שזכו לתהודה רבה מאוד. השופט שלי טימן – שעורר מהומה כשפרש מרצונו ממשרתו הרמה (למרות שבחים ומועמדות לקידום), שהגדיר אז "מסע הכפשה את הביקורת שהטיחה בו פרקליטות המדינה – לא נרגע. רחוק מכך. הוא עדיין חושב שטיפולן של הפרקליטות והמשטרה בתיקים שעמדו לפניו הוא רשלני, ועכשיו לראשונה הוא גם חושף ומאוורר את הפרטים לגבי שורה של תיקים רגישים במיוחד שבהם טיפל.

.

.
"הבאתי סגנון משלי"

טימן בן 66, נשוי ואב לשלוש בנות. בילדותו ובבחרותו היה שחקן תאטרון ובן למשפחת שחקנים. גם בעת שישב על כס המשפט היה תאטרלי וציורי במידה חריגה. טימן סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1970, התמחה במשרד ש. הורוביץ והיה עוזרו האישי של ד"ר אמנון גולדנברג.

במשך שנים ארוכות שימש עורך דין אזרחי ואחר כך שופט במשך 27 שנים, בתחילה בבית משפט השלום ובהמשך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. טימן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה, בורר בתיקים אזרחיים, מרצה מבוקש, טייס פרטי, יו"ר ועדת הבחירה של פרס התאטרון ועוד. הוא מעיד על עצמו שהוא עסוק עד למעל לראש ונהנה מהסטטוס החדש.

בין התיקים שבהם שפט היו המשפט השני של יגאל עמיר, חגי עמיר וחברם דרור עדני, רצח יחזקאל אסלן, האונס ברמת-השרון, האונס של לינור אברג'יל, סוחר הנשק נחום מנבר, מנסור עוויס (שהיה סגנו של מרוואן ברגותי ונאשם כמוהו במעורבות בפעולות טרור), טלי פחימה (מי שהואשמה בסיוע לאויב), איש חיזבאללה שנתפס בישראל סטיבן סמירק, רצח ימית רגב בקיבוץ נען, עופר מקסימוב (שהורשע בגניבת רבע מיליארד שקל מהבנק למסחר ולקוחותיו), משפטו של "אנס האיידס", ההחלטה בענין חבורתו של גלעד שרון למסור מסמכים בפרשת "האי היווני" ועוד מאות משפטים אחרים.

"27 שנים במערכת המשפט שאליה הגעתי מהשוק הפרטי תוך ירידה משמעותית מאוד בהכנסות – נראו לי רק כפרק אחד בשליחות שהרגשתי צורך למלא", אומר טימן. "מצאתי בשיפוט את האפשרות "לעשות צדק בד' אמות האולם שלי. העקרונות שהנחו אותי על כס השיפוט: לכל אדם עומדת הזכות ליומו בבית המשפט והזכות למשפט הוגן, גם אם הוא עבריין או אדם מן השורה ואפילו אם הוא ידוען."

"ניסיתי להביא סגנון משלי לאולם המשפטים, שיכלול אווירה נינוחה, מכובדת ומקצועית, למרות הבלחות של הומור, קריאה לעורכי הדין בשמם הפרטי וקריאה לנאשמים בשמותיהם", הוא אומר על סגנונו התאטרלי והמוחצן יחסית לשופטים אחרים.

"הגישה שלי להליך המשפטי אפשרה קיום דיונים מתוך כבוד והערכה ללא התפרצויות אלימות ובשקט מופתי ללא צורך בשומרים, אולם גררה ביקורת מצד המערכת השמרנית, שראתה בי "עוף מוזר" וחריג בנוף השיפוטי".

חריג זה אנדרסטייטמנט, אם כי בפרקליטות הרבה פחות כעסו על סגנונו הייחודי של טימן והרבה יותר בגלל הקשיים שהערכים בדרכה ובדרך המשטרה להרשעות, ובגלל הביקורת החריפה שמתח עליהן והעובדה כי זיכה נאשמים באופן תדיר יותר מאחרים, מכיוון שלדעתו נפלו הרבה פגמים בהליך, עד שלא יכול היה להיות בטוח כי הנאשם אכן ביצע את העבירה מעבר לכל ספק סביר.

"גופי האכיפה שוכחים כי מספר ההרשעות והעונשים החמורים שהטלתי – גדול פי כמה מהזיכויים וההערות", מגיב טימן. העובדה שפרשתי בטרם עת מכס השיפוט מעידה על המצוקה שאליה נקלעתי ועל חוסר האפשרות שלי למלא את תפקידי באופן הולם.

עד היום אני מתקשה להאמין כי פרישתי נבעה מסיבות שנכפו מנימוקים אישיים, קטנוניים וחסרי רלוונטיות לאולם בית המשפט.

החיים כשופט היו חלק ממני ברמה הרגשית, האינטלקטואלית והחברתית, אולם הגעתי למצב שנאלצתי לבחור בין המשך השירות הציבורי לבין פגיעה חמורה בבריאותי, וזאת למרות הפצרות כנות ואמתיות של העומדים בראש המערכת לחזור בי מכוונתי לפרוש.

אם היית צריך להצביע על סיבה אחת כוללת לזיכויים, מה היא היתה?

"קביעתו של השופט מתבססת על יכולת הצדדים להביא ראיות מבוססות ולשכנעו בצדקת טענותיהם. לכן מקובל לומר אצלנו ש"בתי המשפט משתדלים לעשות צדק, אך עושים משפט". הציבור מונע מתחושות בטן, מאמוציות ומפרסומים בכלי התקשורת, ואילו השופט מחויב להתעלם מכל אלה ולבחון את הראיות לגופן בלבד.

כך ניתן להסביר את הפער שנוצר בין קביעות השופטים לבין ציפיות הציבור.

רק לאחרונה זוכו נאשמים בשל חוסר יכולת או תקלות של התביעה והמשטרה לנהל תיקי חקירה בצורה מקצועית אשר תספק את הראיות הנדרשות להרשעה.

כך, למשל, תשלום של עשרות אלפי שקלים לנאשם בשם תומר דמליך, שזוכה משום שהמדינה הסתמכה על עדותו של נרקומן שקרן: תשלום של מאות אלפי שקלים לצעירים בני העדה האתיופית, שזוכו בבית המשפט העליון לאחר ארבע שנים של מעצר ומאסר בשל מחדל בזיהויים מצד המשטרה; שחרורם של האדונים רוזנשטיין ומולנר ממעצר לאחר שהוחשדו, ברעש גדול, בעבירות שונות; תביעת ענק של יוסי זוהר, בנו של יהלומן שהמשטרה ניסתה להוכיח את רציחתו בידי מטפלו האישי (ולנטין טוקילה) ובנו, אשר זוכו על ידי שני הרכבים שונים, אחד בראשותי ואחד בראשות השופט ג'ורג' קרא ועוד".

"האם אין מדינות מערביות אחרות שסובלות מאותה בעיה – קושי עצום להרשיע ראשי פשע מאורגן?"

"יש הבדל אדיר בין הרשעת ראשי פשע מאורגן – אם כי אוסיף במאמר מוסגר שגם לכך יש פתרון שנהוג בארה"ב: לבדוק באמצעות מס הכנסה מנין נובע עושרם – לבין הרשעת נאשם מן השורה תוך שימוש בכל האמצעים המדעיים והתחכום. אצלנו קיים לעתים ניסיון לחלץ הודאה מנאשם באמצעים בעיתיים; אם לא מצליחים לבסס תיק, צריך שיהיה אומץ לסגור אותו ולא לגלגלו לבית המשפט ללא ראיות מספיקות".

האם דבריך לא עלולים לרפות את ידי רשויות התביעה?

"לא. בכל תיק ציינתי מה רצוי היה לעשות. בסיכומו של דבר פחות שחצנות, יוהרה ורדיפה אחרי סטטיסטיקות יעמידו את רשויות האכיפה על מקומן".

"האם המשטרה לומדת מביקורת השופטים? – הרי המשנה לנשיא בית העליון, חיים כהן, מגדולי השופטים, כתב כבר כ- 1978: "יש בשפעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי המשפט הבאים בעקבותיה".

"לצערי הרב, ואני אומר זאת בכנות המשטרה איננה לומדת לקח וגם הפרקליטות כך. שופטים מתחו ביקורת חריפה על המשטרה לאורך שנים – ודבר לא השתנה".

קיימת גם טענה נגדכם, השופטים שאתם מקלים מאוד בעונשים, גם במקרה של פשעים חמורים.

"הטענות, ברובן, פופוליסטיות, כיוון שהן ניזונות מהעיתונות, המפרסמת רק את העונשים הקלים. אבל אני, מששוכנעתי באמת נאשם, החמרתי מאוד בעונשים, ובכלא אף כינו אותי "התליין החייכן". רק לפני שבוע קיצץ בית המשפט העליון בחצי עונש של 18 שנות מאסר שהטלתי על בעל ואב מתעלל, שברח מן הארץ לאחר הכרעת הדין והוחזר, משום שחרגתי מהמקובל בפסיקה. אגב, במקרה זה אני מודה שכך הדבר ומכבד את קביעת בית המשפט העליון".

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

כתב האישום שלי - השופט בדימוס שלי טימן

קישורים:

כתב אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות ברעננה

מדוע עובדי רווחה למיניהם: פקידי סעד, עובדים סוציאליים, מטפלים, פסיכיאטרים ורופאים מעלילים על האזרח שמתלונן עליהם או על עמיתיהם?

המאמר "אישום: מטפל אנס קשישות חולות בבית אבות" , ynet , ספטמבר 2009
.
יעקב אברהם מואשם כי נהג להיכנס לחדריהן של הקשישות החולות, וניצל את מצבן כדי לאנוס אותן ולבצע בהן מעשים מגונים בכמה הזדמנויות. "הוא ניצל את היותן חסרות ישע", טענה הפרקליטות

אלימות חסרת מעצורים נגד הקשישות חסרות הישע.
לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה הוגש הבוקר (יום ה') כתב אישום נגד יעקב אברהם, עובד לשעבר בבית אבות ברעננה, בגין אונס וביצוע מעשים מגונים בשתי קשישות שהיו תחת טיפולו.

מכתב האישום עולה כי המקרה הראשון אירע לפני כחודש: אברהם, העובד במשך שלוש שנים במחלקה לתשושי נפש בבית האבות, נכנס לחדרה של קשישה בת 75 השוהה במוסד וסובלת מפרקינסון. הוא ניגש לאישה, ששכבה במיטתה

כשפלג גופה התחתון עירום, ואז ביצע בה מעשים מגונים ואנס אותה בעודה מעורפלת. הוא מואשם כי ביצע מעשים מגונים באותה מטופלת בכמה הזדמנויות אחרות.

בכתב האישום טענה הפרקליטות כי אברהם ביצע מעשים דומים בקשישה נוספת, חולת אלצהיימר, בעת ששכבה במיטתה וקראה עיתון. בכתב האישום צויין כי המעשים בוצעו תוך ניצול מצבה הרפואי של הקשישה "המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, בהיותה חסרת ישע ובהיותו אחראי עליה".

עורכי דינו של אברהם, אורי קינן וניר זנו, אמרו כי "על פניו נראה שמדובר בכתב אישום קשה, אולם בשלב זה טרם עיינו בחומר הראיות ולכן מוקדם יהיה לחרוץ את דינו".

בתה של מטופלת: היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו

בתה של אחת הקשישות שהייתה תחת טיפולו של אברהם בבית האבות ברעננה סיפרה כי אמה הייתה מגיבה בהיסטריה כשהתקרב אליה. "אמא שלי הייתה רק רואה אותו ומיד צועקת, 'משטרה משטרה'. היא הייתה משתוללת כשהבחינה בו", סיפרה.

לדבריה, מעולם לא תיארה לעצמה שנפלה קורבן להתעללות כה מזוויעה. "היא לא ידעה לבטא את עצמה, אבל הייתה יורקת עליו כשראתה אותו ואני הייתי צריכה להוציא אותה לסיבוב. לא הבנתי למה זה קורה לה", סיפרה ל-ynet.

לדבריה, עוד לפני מעצרו הבחינה בהתנהלותו החשודה של אברהם. "אני בעצמי תפסתי אותו יום אחד שיכור בעבודה והלכתי להתלונן עליו אצל האחות הראשית אז הוא הרים עליי יד ליד הבת שלי. לא הלכתי עד אז למשטרה, כי אמרו לי שאם אעשה מהומות, יסלקו אותי משם. האחות הראשית לא עשתה כלום עם זה כלום ואפילו מנעו ממני מאז אותו מקרה להיכנס לבית האבות ולבקר את אמא שלי בטענה שהעובדים פוחדים ממני ואני מהווה איום. העדפתי לספוג את זה למען אמא שלי", סיפרה. מאז המקרה ניסתה ש' לברר האם אמה הותקפה על ידי הנאשם אך ללא הועיל. "אנשים סיפרו לי שמנכ"ל בית האבות לא מוכנה שהעובדים בכלל ידברו אתי או עם בני משפחה אחרים והם מפחדים למקום העבודה שלהם אז שותקים", היא אומרת.
"כשהתפרסמו החשדות הייתי בשוק ממה שקרה בבית האבות הזה. התמוטטתי, לא האמנתי שיש דברים כאלו. אבל מצד שני שמחתי שהאמת יצאה לאור ולכן גם הגשתי תלונה נגד האיש. הלכתי גם לבית משפט להארכת המעצר שלו וכשראיתי אותו פשוט צרחתי", סיפרה.

קישורים: