כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג

הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018

אפי נוה
אפי נוה

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.

נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.

על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.

משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום – ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".

כתב האישום נגד אפי נוה
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
כתב אישום אפי נוהDocument-page-005
מודעות פרסומת

סיכום דיון מוטי ולורי -בפני כבוד שופט המחוזי בני שגיא – 14.05.2017

בתאריך 14.05.2017 התקיים דיון בתיק עיקרי בפרשת הבלוגרים בפני שופט המחוזי בני שגיא. בדיון נדונו בעיקר שלשה נושאים: האם בוצעה הקראת כתב האישום, סריקת חומר הראיות והדפסתו, ומינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית לשניים מהנאשמים לתיק העיקרי.

77
77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם

עצורים חודשים כי חומר הראיות טרם נסרק

לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם שוהים במעצר עד עצם היום ( כ- 77 ימים) הזה ולא נראה כי ישוחררו בשבועות הקרובים מאחר וחומר הראיות שניתן לדון לפיו בעניינם טרם נסרק או הודפס. הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה מראשיתה עוד מלפני שנה וחצי וחובתה להיערך כי חומר הראיות יהיה מוכן וסרוק ביחד עם הגשת כתב האישום ב- 06.04.2017 . אולם חומר הראיות אינו סרוק או מודפס וייקח שבועיים שלשה לבצע פעולות אלו ועוד שבועיים שלושה יידרשו לסנגורים ללמוד את חומר הראיות. התנהלות הפרקליטות פוגעת בנאשמים השוהים במעצר מבלי שיוכלו הם או סנגוריהם להוכיח את חפותם.

האם בוצעה קריאת כתב האישום?

סעיף 143 לסדר הדין הפלילי קובע כי "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול". בדיון קריאת כתב האישום הנאשמים לא היו מיוצגים וע"פ עדויות לא הוקראו  160 העמודים של כתב האישום באוזני הנאשמים. טענות אלו הועלו במהלך הדיון ע"י שניים מהנאשמים. במצב דברים אלו המשפט למעשה טרם החל ויש לשחרר את הנאשמים ע"פ סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). השופט בני שגיא דחה טענות אלו וקבע כי בוצעה הקראת כתב האישום. אישה מהקהל טענה כי לא בוצעה ההקראה והוצאה מהאולם.  

לאחר מעל חודש במעצר מונו עורכי דין לשניים מהנאשמים

לשניים מהנאשמים מונו סנגורים מהסנגוריה הציבורית. עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב ועו"ד אמיר שניידרמן מייצג את מוטי לייבל. לעו"ד צבי זר טרם מונה עו"ד מהסנגוריה הציבורית לתיק העיקרי.

ת25
מוטי לייבל ולורי שם טוב לאחר שחרור שני ילדים מבית שבתאי לוי והשבתם לאימם

 

 

תלונה נגד פרקליט ראאד ענוז – הליך לקוי להגשת כתב אישום

פרקליט ראאד ענוז - ביזוי מערכת המשפט, המשטרה, וכבוד האדם להגשת כתב אישום

ינואר 2015 – הליך לקוי להגשת כתב אישום בחתימת פרקליט מחוז מרכז עו"ד ראאד ענוז כלל התנהלות לקויה של משטרת ישראל מרחב דן:

צו חיפוש לקוי של השופטת דנה אמירתלונה שהוגשה נגד השופטת אמיר נמצאה מוצדקת.
צו חיפוש לקוי של השופט שמואל מלמד – ראה תלונה נגד השופט
חיפוש לקוי במחשב ע"י רס"מ ארתור וסרשטיין – יחידת הונאה תל אביב – ראה תלונה
חיפוש לקוי בבית עיתונאית – בילוש מרחב דן: רס"ב איציק גלר, רס"מ שי גבריאל, רס"ר ג'ימי חורני- ראה תלונה

התנהלותו הלקויה של הפרקליט ראאד ענוז מהווה קרקע פוריה לשחיתו וניצול כוח השררה למטרות אפלות.


ינואר            2015
מ

לכבוד:
משרד המשפטים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות
הנדון: תלונה נגד פרקליט מחוז מרכז עו"ד ראאד ענוז בגין פגיעה בכבודי, פרטיותי שמי הטוב וביזיון צו בית משפט וסדר דין פלילי

1.      שמי ג'
2.  עניינה של התלונה בהתנהגות שוטרים בהליך הפלילי ואשר הפרקליט עו"ד ראאד הכין כתב אישום (מצורף נספח 1) נגד שותפתי לדירה הגב'  א'.
3.  ההליך הפלילי כלל חיפוש בדירתי בתאריך 15.06.2014 ע"פ צו חיפוש לקוי (נספח 2) ללא מספר תיק בית משפט וללא עדים כמתחייב בצו. השוטרים תפסו את מחשבי האישי והובילו את שותפתי מהדירה לניידת כברת דרך כשהיא אזוקה לעיני השכנים ועוברים ושבים. (נספח 3 – דוחות פעולה של השוטרים)
4. בהמשך במשרדי מרחב דן חדרו השוטרים למחשבי האישי ללא ידיעתי או נוכחות עדים מטעמי בניגוד לצו בית המשפט וסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, העתיקו את הדיסק הקשיח וביצעו בדיקות ועיבודים שונים בקבצים במחשב. (נספח 4 – דוח חדירה למחשב)
5.   בימים אלו הגיע לידי כתב האישום שכתב הפרקליט עו"ד ראאד והשוטרים לעיל משמשים עדים מטעם התביעה ללא כל התייחסות או הבעת הסתייגות ממעשיהם בכתב האישום או בתיק.
6.     מדובר בהתנהלות בריונית של משטרת ישראל החודרת לביתו של אזרח עם צו חיפוש לא תקין ועורכת חיפוש בביתו וכליו תוך ביזוי צו בית המשפט, ועל כן גם פוגעת בפרטיותו ושמו הטוב. הפרקליט עו"ד ראאד לא הביע שום התייחסות להתנהלות המשטרה והכין כתב אישום שבו השוטרים עדים, ולמעשה מעודד המשך התנהלות בריונית כלפי אזרחים.
7.      עו"ד ראאד הוא פרקליט בכיר עובד ציבור ואסור שהתנהלותו תהיה "ראש קטן". לצערי פעל הנילון עו"ד ראאד בתיק זה כחוטא ומחטיא, ביזה את צו בית המשפט ופגע באמון הציבור בפרקליטות המדינה ובהליכים פליליים. אבקש לבדוק התנהלותו של עו"ד ראאד בתיק ולמצות הדין במידת הצורך.
8. לאור עגמת הנפש והפגיעה בפרטיותי לחדירת חומר במחשבי בצו לא תקין ובניגוד לחוק אבקש פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים. בנוסף אבקש פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים על הפגיעה בשמי הטוב.
9. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים נספחים:
נספח 1 – כתב אישום
נספח 2 – צו החיפוש
נספח 3 – דו"ח פעולת חיפוש
נספח 4 – דו"ח חדירה למחשב
נספח 5 – תגובת נציבות תלונות על שופטים בעניין הוצאת צו חיפוש לא תקין של כבוד השופטת דנה אמיר
ג'

הפסיכיאטר ד"ר ריצ'ארד שיפר – עושק, מרמה והפרת אמונים מנכי צה"ל

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

כתב אישום חמור נגד מנהל המרפאה לבריאות הנפש בנתניה, ד"ר ריצ'ארד שיפר: שיפר (58), תושב קיסריה, שריכז את הטיפול בנכי צה"ל, מואשם כי ניצל את מעמדו וגבה ממטופל מנתניה מאות שקלים לטיפול על אף שהנכה היה זכאי לטיפול ללא תשלום. בנוסף, השתמש ברכבו של המטופל וביצע בו מספר תאונות

עושק, מירמה והפרת אמונים – אלה הן רק חלק מהעבירות בהן מואשם ד"ר ריצ'רד שיפר, פסיכיאטר בן 58 מקיסריה, ששימש כמנהל המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה וריכז את הטיפול בנכי צה"ל במקום.

כתב האישום שהוגש נגד שיפר לפני כשבועיים לבית המשפט השלום ברמלה, מגלם בתוכו שורה ארוכה של עבירות לכאורה, שביצע הפסיכיאטר באחד ממטופליו – נכה צה"ל, אשר סובל מבעיות נפשיות בעקבות פציעתו במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2000 הופנה המתלונן, הסובל מהפרעות דחק פוסט טראומטיות ומהפרעות אחרות, באמצעות אגף השיקום של משרד הביטחון, לטיפולו של הנאשם, אשר ניצל לכאורה את מעמדו וגבה ממנו כספים, למרות שלא היה אמור לעשות זאת במסגרת תפקידו הציבורי.

במסגרת הטיפולים, נפגש שיפר עם המתלונן באופן קבוע במרפאתו לשם קבלת טיפול. באוקטובר 2012 נפטרה אמו של המתלונן וחודשיים לאחר מכן, נפטר נכדו. הטרגדיה המשפחתית גרמה להחמרה במצבו הנפשי וגרמה לו לפתח תלות בפסיכיאטר, שהיווה עבורו דמות משמעותית. שיפר נתפס בעיני מטופלו כגורם שבזכותו הוא חי. לטענת הפרקליטות, הנאשם ניצל את מצבו של המתלונן, רימה אותו, וגרם לו להוציא מכיסו אלפי שקלים על הטיפולים, להם היה זכאי ללא תשלום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב נוסבאום מהמחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, החל משנת 2006, ועד 2012 נהג הנאשם לגבות ממטופלו כסף בסכומים שנעו בין 200 ל-500 שקלים למפגש. באוגוסט 2012, עברו בת זוגו של המתלונן ובנה להתגורר עימו בדירתו באזור נתניה, ותוך זמן קצר הפכו גם הם למטופליו של ד"ר שיפר.

בת הזוג של המתלונן סבלה מדיכאון קשה ובנה, סבל מלקות שכלית והפרעות נוספות ובשל כך נזקק להשגחה תמידית. תוך זמן קצר, המפגשים נערכו בביתו של המתלונן וכללו בית היתר, מתן תרופות ופניות לביטוח הלאומי. עבור הביקורים גבה ד"ר שיפר סכומים שנעו בין 200 ל-1,000 שקלים לטיפול. למרות מצבה הכלכלי העגום של המשפחה, נאלץ המתלונן להוציא מכיסו קרוב לעשרת אלפים שקל עבור הטיפולים, שנמשכו יותר משנה.

בנוסף, על פי כתב האישום, נהג שיפר להשתמש ברכב הנכה של המתלונן, אותו קיבל ממשרד הביטחון במסגרת סל סיוע לנכי צה"ל. במהלך שנת 2013 שיפר נהג ברכבו של המתלונן לעתים קרובות ואף ביצע בו שש תאונות דרכים. אלמלא התאונות הללו, סיפורו של המתלונן ככל הנראה לא היה נחשף. על פי טענת הפרקליטות, המתלונן נאלץ לשלם על התיקונים של הרכב בו לא נהג, ובכך עורר את חשדו של בעל המוסך. לפני כחודשיים פנה בעל המוסך למשטרה וסיפר על כך שרכב של נכה, שחזר פעם אחר פעם לתיקונים, נהוג על ידי רופאו של נכה צה"ל, בזמן שהנכה משלם על התיקונים מכיסו הפרטי.

"הנאשם ניצל את מצוקתו וחולשתו של המתלונן, קיבל ממנו כספים וטובות הנאה שאינם מגיעים לו כדין", צוין בכתב האישום. "הנאשם כעובד ציבור במסגרת תפקידו ביצע מעשה הפרת אמונים בכך שקיבל מהמתלונן לאורך זמן כספים וטובות הנאה, תוך סטייה חמורה מהשורה ומעל באמון שניתן לו כמנהל מרפאה וכמי שאמון על הטיפול בנכי צה"ל במסגרתה".

מסרונים מאיימים

בעקבות התלונה, המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות מירמה, עושק והפרת אמונים וב-10 באוגוסט 2104 זומן הפסיכיאטר החשוד לשימוע בפרקליטות הכלכלית, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. כמה ימים לאחר מכן, שלח שיפר הודעת טקסט למטופליו ובה כתב: "ישן טוב בלילות?? אני עברתי ניתוח של שלוש מפרצות בעורק הראשי!! 90 אחוז מתים. 90 אחוז מהניצולים משותקים מהצוואר ומטה, 40 אחוז בלי כליות……אני שלם כדי לסגור חשבון עם כל מי שגרם לי לזה, כמו האשמות של איומים, סחיטה באיומים, מירמה, עושק, שוחד".

בעקבות שליחת המסרון, נעצר שיפר בחשד לאיומים, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. הוא נחקר במשטרה וזמן קצר לאחר מכן, הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הצהרת תובע ולפיה הוחלט כי יש מקום להגשת כתב אישום נגד החשוד.

ב-29 באוגוסט במהלך הדיון, שנערך בבית המשפט המחוזי בלוד, ערערה הפרקליטות על החלטתו של בית המשפט השלום בראשון לציון לשחרר את שיפר למעצר בית, בשל מצבו הרפואי ולאור עברו הנקי. "המתלונן מפוחד ומבוהל ותלוי במשיב כמעט בצורה מוחלטת", אמרה עו"ד מירב נוסבאום מפרקליטות המדינה במהלך הדיון. "המשיב שלח שני מסרונים, שמבחינתנו מתפרשים בדרך אחת בלבד. החשש לשיבוש הוא חשש ממשי".

סנגוריו של החשוד טענו מנגד, כי אי אפשר להפוך אדם בן 58 ללא עבר פלילי למפלצת ולגורם עברייני. "עם כל הכבוד לתיאורים המפורטים לגבי החשש של המתלונן, בית המשפט לא יכול להתעלם מאישיות המתלונן שסובל מתסמונות נפשיות כאלה ואחרות, כאשר על הפרק עומדת שלילת חירותו של אדם", טענו עו"ד יוסי חזן ועו"ד עמוס מימון שייצגו אז את הנאשם.

בסופו של דבר החליטה השופטת מיכל בנט לקבל את הערר ולהאריך את מעצרו של שיפר, לבקשת הפרקליטות. "סבורני כי מדובר במקרה חמור", קבעה השופטת, "הסבריו של המשיב למסרונים ששלח אינם מתיישבים עם תוכן הודעותיו. החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט, בא לידי ביטוי בעבירות הלכאורה שבוצעו על ידי המשיב. איני סבורה כי עבירות מסוג אלה ניתנות לאיון בחלופת מעצר מעין זו שנקבעה. העובדה כי המשיב סובל ממחלות שונות, אינה עילה לשחרור".

כמה ימים לאחר מכן, באחד בספטמבר, הגישה פרקליטות המדינה את כתב האישום בגין עבירות מירמה, הפרת אמונים, איומים והטרדת עד.

שיפר עצמו שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.

תגובת משרד הבריאות: "לאחר קבלת העתק כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר, הוחלט להביא עניינו בפני ועדה מיוחדת לפי סעיף 44א' לפקודת הרופאים, אשר תמליץ למנהל הכללי אם יש מקום להתלות או להגביל את רישיונו של ד"ר שיפר לעסוק ברפואה כצעד ביניים עד לסיום ההליך הפלילי.

"נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את ד"ר שיפר ממקום עבודתו במרפאת בריאות הנפש נתניה".

עו"ד ערן קייזמן, המייצג את ד"ר שיפר, מסר בתגובה: "כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר מעיד על חוסר שיקול דעת ושכל ישר בפרקליטות, משום שמדובר באירוע שהוא לכל היותר עבירה על חוקי האתיקה, אירוע שנופח מעבר לכל פרופורציה ושהגיע למימדים בלתי נסבלים".

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

אירינה חייטוביץ' פסיכיאטרית הודתה באיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין – פסק דין ללא הרשעה

פסיכיארית אירינה חייטוביץ' - הודתה בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין

יולי 2011 – ת"פ 9862-03-10 מדינת ישראל נ' אירינה חייטוביץ –  אירינה חייטוביץ' הודתה בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 , הקובע כי "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

מעובדות כתב האישום עולה כי הפסיכיאטרית אירינה חייטוביץ, המשמשת כפסיכיאטרית במקצועה, אמרה לאם חד הורית ביום 21.5.08 כי אם לא תשלם בגין שירות שקיבלה בתה תאמר חייטוביץ' לפקידת הסעד שהמתלוננת מתעללת בבתה.

השופט ארז יקותיאל העניש את אירינה חייטוביץ':

צו של"צ – אירינה חייטוביץ' תבצע של"צ בהיקף של 140 שעות וזאת בתיאום עם שירות המבחן. הובהר לנאשמת כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינה מחדש.

פיצוי למתלוננת – ע"ת 3 – בסכום של 3,000 ש"ח. סכום הפיצוי יופקד במזכירות בית משפט בתוך 45 ימים מהיום וזו תעבירו לידי המתלוננת כפי כתובתה שתימסר למזכירות על ידי המאשימה בתוך 20 ימים, בד בבד עם עותק מגזר הדין.

תחקיר כלבוטק – אירינה חייטוביץ' מאיימת על המתלוננת ע"פ סעיף 192 לחוק העונשין.

כתב האישום נגד שופט לשעבר עבריין נמלט דן כהן: שוחד ושיבוש

דן כהן - שופט לשעבר, עבריין נמלט
דן כהן – שופט לשעבר, עבריין נמלט

 הכתבה  כתב האישום נגד  דן כהן: שוחד ושיבוש , איתמר לוין, news1 , מרץ 2013

 על-פי כתב האישום נגד השופט לשעבר, הוא קיבל 2.8 מיליון דולר מעזרא הראל שהיה בעלי חברת רוגוזין ועוד מיליון אירו מחברת סימנס – תמורת קידום ענייניהם בדירקטוריון חברת החשמל

▪ ▪ ▪
השופט לשעבר דן כהן, שהוסגר (יום א', 17.3.13) מפרו, מואשם בשורה של עבירות חמורות ובראשן לקיחת שוחד ושיבוש מהלכי משפט.

כתב האישום, שהוגש עוד בשנת 2009 כאשר כהן שהה בפרו, כולל ארבע פרשות. האישומים נגדו הם לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עשר עבירות של סיוע לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, שלוש עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עשר עבירות של גרם להכללת פרטים מטעים בדוחות כספיים ושיבוש מהלכי משפט.

רוגוזין: הקרקעות באשדוד

בבעלותה של חברת תעשיות רוגוזין היו 395 דונם קרקע מצפון לתחנת הכוח "אשכול" של חברת החשמל באשדוד. בשנת 1993 החל מו"מ בין תעשיות רוגוזין לחברת החשמל לרכישת קרקעות רוגוזין, אשר הציעה לחברת החשמל לבצע את העסקה תמורת 18 מיליון דולר. דירקטוריון החברה אישר באוגוסט 1993 להיכנס מו"מ על בסיס הצעה זו.

בספטמבר 1993 רכש עזרא הראל המנוח את השליטה בחברת תעשיות רוגוזין. במועד כלשהו, בשנים 1995-1994, הוסכם בין הראל לכהן, כי כהן יקבל שוחד מהראל בעד עזרתו להעברת קרקעות רוגוזין במחיר מירבי. במרס 1995 חודש המו"מ ורוגוזין ביקשה 75 מיליון דולר.

בחודשים הבאים התנהל מו"מ בין חברת החשמל לתעשיות רוגוזין, ודירקטוריון חברת החשמל התכנס מספר פעמים לדון בעסקה. במהלך תקופה זו ניצל כהן את כוח השפעתו כיו"ר ועדת הנכסים וכדירקטור ותיק ובעל השפעה רבה, לשכנוע ולהפעלת לחץ על יתר חברי הדירקטוריון, בישיבות ומחוצה להן, על-מנת שיאשרו את העסקה במחיר גבוה. המו"מ הסתיים בספטמבר 1995 בהסכם על תשלום של 62.5 מיליון דולר.

בפברואר 1996 העביר הראל לכהן שליש ממניות חברת קובלט שהייתה בבעלותו ושוויה היה 2 מיליון דולר. עוד מואשם כהן, כי קיבל במירמה 800,000 דולר מחברת ספאנלס, חברה-נכדה של תעשיות רוגוזין, ובדיווחים כספיים כוזבים על מהותם של תשלומים אלו, כאילו מדובר על שירותי ייעוץ שהעניק לספאנלס.

סימנס: טורבינות גז

תחילתה של פרשת סימנס באפריל 1999, כאשר אישרה ועדת המכרזים להוציא מכרז לרכישת שלוש טורבינות גז במחזור משולב. בשלב ראשון קיבלה החברה הצעות מג'נרל אלקטריק, ABB, מיצובישי, וסימנס. בינואר 2001 החליטה החברה לנהל מו"מ רק עם ג'נרל אלקטריק וסימנס, כאשר הצעתה של האחרונה הייתה זולה ב-27% מן ההצעה המתחרה.

בחודשים ינואר-יולי 2001 שלחה ג'נרל אלקטריק לחברת החשמל מספר הצעות בהן הוזילה את הצעתה. מנהל חטיבת האנרגיה ושותף בסימנס ישראל, אורן אהרונסון, חשש מפני הפסד במכרז וביקש לזרז את ההחלטה של חברת החשמל. בינואר 2001 נפגש אהרונסון בחשאי עם כהן. בפגישה זו הציג כהן את מעמדו כשופט לשעבר ועורך דין וכן את קשריו ועוצמתו כדירקטור בחברת החשמל, מזה כעשר שנים. בתום הפגישה הזמין כהן את אהרונסון להמשך הקשר עימו ואמר, כי אם הוא נזקק לדבר מה או ברצונו להתייעץ עימו – אזי דלתו פתוחה.

החל ממועד הפגישה הראשונית פעלו כהן ואהרונסון על-פי ההבנה, לפיה כהן יקבל שוחד מאהרונסון בעד עזרתו, במאמץ להביא לכך שחברת סימנס תזכה במכרז הטורבינות. באפריל 2001 סיכמו כהן ואהרונסון במפורש את תמורת השוחד שיקבל כהן לפעולותיו עבור סימנס, בגובה שלוש אחוזה משווי העסקה, כמיליון אירו. כן סוכם, על-פי בקשתו של כהן, כי כספי השוחד יתקבלו בחשבון זר שבשליטת כהן.

בחודשים שלאחר מכן נפגש כהן עם אהרונסון ודן עימו על קשיי סימנס במכרז ועל הדרכים לפתרונם. כהן יעץ לאהרונסון כיצד לפעול בהמשך הליכי המכרז ואף הבטיח לאהרונסון, כי הוא פועל לטובת סימנס במכרז הטורבינות, וזאת על-ידי קיום שיחות שכנוע או נזיפה עם אנשים שונים בחברת החשמל.

בישיבות הדירקטוריון של חברת חשמל בחודשים פברואר-מרס 2001 פעל כהן לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז, בישיבות הדירקטוריון ומחוצה להן. בימים הסמוכים ל-20.3.01 סייע כהן לאהרונסון לנסח מכתב לחברת החשמל, שמטרתו הייתה לגרום לזירוז קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז. בימים הסמוכים ל-16.4.01 סייע כהן לאהרונסון להדליף מידע לכתב עיתון הארץ, על כך שחברת החשמל מתעכבת מטעמים זרים בקבלת החלטה במכרז.

ההחלטה על זכייתה של סימנס במכרז התקבלה ביוני 2001, שבועות אחדים לאחר פרישתו של כהן מהדירקטוריון. היקף העסקה, לאספקת הטורבינות ושירותי תחזוקה, היה 320 מיליון אירו. בפברואר ומרס 2002 העביר אהרונסון, דרך חשבון קש של גיסו שהוקם כדי לשמש צינור מעבר לכספי השוחד, 1,049,000 אירו לידי כהן.

לבסוף מואשם כהן בשיבוש מהלכי משפט, בשל בריחתו מהארץ לאחר שנחקר באזהרה בנובמבר 2003 ובאוגוסט 2008 בהן שמר על זכות השתיקה. כתב האישום הוגש בידי ד"ר אילנה מודעי מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה).

החגיגה נגמרה , מרדכי גילת , ישראל היום, מרץ 2013

עו"ד דן כהן, שופט מחוזי לשעבר, יקיר המערכת המשפטית בשעתו, התנהג שנים כאחד מאדוני הארץ. פה גדול, חוצפה שלא תיאמן, נהנתנות, רדיפת בצע כסף – והעיקר: קשרים עם שופטים, בהם נשיאים בבית המשפט העליון, שהיו איתו בקשרי חברות הדוקים. הם לא ידעו שהאיש שבביתו הם מתארחים, ושהוא מתארח אצלם, הוא רמאי ונוכל ואוכל שוחד במיליוני שקלים. מה הם כן ידעו עליו? שהוא ידען גדול, מוח משפטי אנליטי, שחצן חד לשון. שבצד ניבולי פה הוא יודע גם לספר בדיחות.
עד שבוקר אחד באוגוסט 2005, כאשר החבורה הזאת שהתה בטורקיה לרגל יום הולדת לנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר, הגיעה אל עו"ד כהן שיחת טלפון מטרידה: אנשי הרשות לניירות ערך פשטו על המשרד עם צווי חיפוש, סיפרו לו עובדים ממשרדו. הם מחכים שתשוב לארץ.
כהן חזר לישראל, שידר עסקים כרגיל והתייצב לחקירה תחת אזהרה. אתה חשוד בקבלת שוחד במיליוני שקלים מחברת סימנס הגרמנית ומחברת תעשיות רוגוזין, נאמר לו, ותגובתו היתה מפתיעה: "אני שומר על זכות השתיקה". הוא התנהג כאחרון העבריינים.
היתה לו, מתברר, סיבה: הוא היה נעול כבר בראיות של ברזל. סגרו עליו מכל עבר. מנכ"ל סימנס בישראל, אורן אהרונסון, קיבל מעמד של עד מדינה.
ארבעה ימים אחרי אותה חקירה ארז השופט לשעבר ארז כהן את המזוודות, מיהר לשדה התעופה ועלה על מטוס בדרכו ללימה בירת פרו. למה דווקא פרו? כי עם פרו אין למדינת ישראל הסכם הסגרה. כי היא גן עדן לעבריינים.
ואכן, עו"ד כהן התגורר בעיר ללא פחד, אירח חברים ובני משפחה מישראל, ולא נשבר גם אחרי שנעצר בלימה בידי המשטרה ב־2009 ובית המשפט העליון הורה על הסגרתו לישראל. למה מצב רוחו נשאר מרומם? כי הנשיא המושחת של פרו, אלן גרסייה, סירב לאשר את ההסגרה.
כהן נשם לרווחה, וכאשר ראיין אותו לפני כמה חודשים גידי וייץ מ"הארץ", אמר לו בין השאר: "אני חי כאן כמו מלך… אין סיכוי שיסגירו אותי". עם זאת, כבר באותה פגישה דיבר על געגועיו לישראל, ועל כך שהוא עשוי להסכים לעיסקה שתוביל אותו לכלא לארבע שנים. ארבע שנים בלבד למי שקיבל שוחד במיליונים, ברח מהארץ וגרם נזקים אדירים לחברת חשמל ולמדינה? כן, מתנה יקרה.
הבוקר הוא כבר בישראל בלי עיסקת הטיעון ובלי המתנה החלומית. הבוקר הוא ייעצר כנראה עד גמר ההליכים המשפטיים בידיעה שיישב בכלא שנים רבות. החגיגה נגמרה.

השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל
השופט דן כהן, עבריין נמלט הוסגר לישראל

פסיכיאטר לאון גרינהאוס – כתב אישום חמור על ניצול משאבים ציבוריים לטובתו האישית

פסיכיאטר לאון גרינהאוס - כתב אישום חמור על ניצול משאבים ציבוריים לטובתו האישיתהכתבה אישום: פסיכיאטר בכיר ניצל משאבים ציבוריים לטובתו האישית , רוני לינדר-גנץ , דצמבר 2012 , ThaMarke

על פי החשד, פרופ' לאון גרינהאוס, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, לא הצהיר על קשריו העסקיים עם חברת תרופות בעת ששימש יו"ר ועדה פסיכיאטרית מייעצת לוועדת סל התרופות. בא כוחו של גרינהאוס: "הוא מכחיש בשלב זה את האישומים"

ועדת סל התרופות מתנהלת בשנים האחרונות בשקיפות יחסית, תוך שהיא פתוחה לעיתונאים ומפרסמת את הפרוטוקולים שלה. אך האם ייתכן שמאחורי הקלעים עלולים להתהוות קשרים בעייתיים בין רופאים לחברות תרופות?

קישור לגזר הדין שפורסם בינואר 2013

כתב אישום שהגישה בשבוע שעבר נציבות שירות המדינה לבית דין המשמעתי של עובדי המדינה בירושלים נגד אחד מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, פרופ' לאון גרינהאוס, חושף חשד כזה, שלחברי ועדת סל התרופות אין לכאורה כל דרך להתגונן בפניו, והם אף אינם יכולים להיות מודעים לו.

גרינהאוס מנהל את המרכז הירושלמי לבריאות הנפש, הכולל את בתי החולים כפר שאול ואיתנים ו-11 מרפאות באזור ירושלים, בית שמש וקרית ארבע. מתוקף תפקידו, הוא משמש גם יו"ר התת-ועדה במועצה הלאומית לבריאות הנפש שתפקידה בין השאר להמליץ לוועדת סל התרופות אילו מבין התרופות הרבות מתחום הפסיכיאטריה להעדיף על פני אחרות.

לפי החשד, בספטמבר בשנה שעברה, זמן קצר לפני דיוני ועדת סל התרופות, נפגש גרינהאוס עם הפסיכיאטר הראשי של הסניף הישראלי של חברת התרופות הדנית לונדבק, ד"ר יובל בן אמנון, ובמהלך הפגישה עבדו השניים על חוברת שבכוונת החברה להוציא. על עריכת החוברת שילמה החברה לגרינהאוס 4,000 שקל.

על פי כתב האישום, באותה פגישה הציג בן אמנון בפני גרינהאוס תרופה של החברה בשם Saphris, לטיפול בתסמינים של סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית, וביקש ממנו להמליץ עליה לוועדה. מאוחר יותר העבירה החברה חומר על התרופה לגרינהאוס, והוא, על פי החשד, הפיץ אותו בתת-ועדה.

כדי למנוע מהלכים מאחורי הקלעים שחברי ועדת הסל אינם מודעים אליהם קיים טופס גילוי נאות. כל מי שקשור לעבודת ועדת הסל אמור לדווח בו על ניגודי עניינים אפשריים, ובמקרה הצורך לפסול את עצמו מעיסוק רגיש. על פי כתב האישום, גרינהאוס לא דיווח בטופס על קשריו העסקיים עם לונדבק, אף שהיו לכאורה הדוקים, וכללו קבלת תשלום אישי מהחברה. יצוין כי התרופה לא נכנסה לסל התרופות.

לפי החשד, גרינהאוס אף ביקש ממזכירותיו לפנות לחברות תרופות ולבקש מהן להביא לו למרכז הציבורי שבו עבד "כמות גדולה של תרופות". נציגי החברות נענו לבקשה, ונהגו להעביר לו קופסאות רבות של תרופות, ואילו גרינהאוס, על פי החשד, היה לוקח את התרופות למרפאתו הפרטית.

גרינהאוס יצא ביום רביעי האחרון, עם הגשת כתב האישום, לחופשה לזמן בלתי מוגבל, כחלופה להשעיה. כתב האישום כולל ארבעה סעיפים, שהמשותף להם הוא ערבוב אסור בין תפקידיו הציבוריים לפרקטיקה הפרטית שלו.

סעיף האישום הראשון נוגע לדרישתו של גרינהאוס ממזכירותיו האישיות במשרתו הציבורית לבצע בעבורו מטלות פרטיות. בין השאר, על פי כתב האישום, הוא ביקש לשלם דו"חות חניה וחשבונות אישיים, להדפיס עבורו מכתבים אישיים לעירייה, להשיג עבורו התחייבויות מקופת חולים לטיפולים רפואיים אישיים, להפיץ פרסומי סדנאות שערכה אשתו ולקבוע תור למטופלים שלו במרפאתו הפרטית.

עוד נטען בתובענה כי גרינהאוס ביקש משתי מזכירותיו בהזדמנויות רבות לפנות לבתי חולים ולקבל מהם סיכומי מחלה של מטופלים שבהם הוא מטפל במרפאתו הפרטית. כמו כן, נטען, ביקש גרינהאוס מאחת ממזכירותיו לבצע הגהה לשלושה כתבי עת שערך בעבור חברה פרטית – מבלי לשלם לה על כך. את השכר שקיבל על העריכה – 1,500-2,000 שקל על כל אחד משלושת כתבי העת – לא שילשל לכיסו, אך העביר לעמותת הידידים של המרכז הרפואי, שמימנה בין היתר מחקרים שערך.

על פי אישום נוסף נהג גרינהאוס בין 2005 ל-2012 לצאת כמעט מדי יום מעבודתו הציבורית בין 12:00 ל-14:30 אל הפרקטיקה הפרטית או ענייניו הפרטיים, תוך שהוא מדווח על יום עבודה מלא של שמונה שעות, שאליו הוא מחויב.

האישום האחרון נוגע לניגוד עניינים שבו נחשד גרינהאוס, ביחס לרופאה זוטרה יותר. לטענת התביעה, במהלך 2008 הציע גרינהאוס לרופאה במרכז הציבורי כפר שאול שכפופה לו לעבוד במרפאתו הפרטית, ואף חתם כממליץ על טופס הבקשה שלה, ומאוחר יותר אישר בעצמו את הבקשה. על פי ההסכם ביניהם, נטען בכתב האישום, מעבירה לו הרופאה 40% מהכנסותיה עבור כל מטופל שבו היא מטפלת במרפאתו הפרטית של גרינהאוס.

בא כוחו של גרינהאוס, עו"ד ערן קייזמן, מסר בתגובה כי "כתב האישום הגיע לידנו רק ביום חמישי ועדיין לא קיבלנו את חומר הראיות. פרופ' גרינהאוס הוא רופא רב פעלים, מבכירי הפסיכיאטרים בישראל, ואדם שתרם רבות למערכת הפסיכיאטרית. הוא מכחיש בשלב זה את כל האישומים נגדו, וכשיבוא יומנו – נגיב בפני בית הדין". מחברת התרופות לונדבק נמסר: "מעולם לא נעשתה פנייה אל פרופ' גרינהאוס בבקשה שימליץ על תרופה כזו או אחרת לוועדת סל התרופות. הקשר בין ד"ר בן אמנון לבין פרופ' גרינהאוס הוא מקצועי בלבד, שבמסגרתו שימש גרינהאוס עורך של חוברת מידע לקהל הרחב אודות מחלת המאניה דפרסיה".

התעללות בחוסים במוסד פסיכיאטרי "איתנים"

קישורים:

טיפול נמרץ – יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן – הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי – הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן – כולל יחסי מין על ספת הקליניקה…

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים – תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ….

כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים – ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 – מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ….