כתב אישום הוגש נגד אפי נוה בגין המרמה במעבר בנתב"ג

הפרקליטות מייחסת ליו"ר לשכת עורכי הדין ולבת זוגו התנהלות פלילית בכניסה וביציאה מן הארץ תוך עקיפת ביקורת הגבולות. המטרה: הסתרת שהייתם המשותפת בחו"ל. "פעלו יחד במרמה ובתיאום מראש", נטען. הסנגור של נוה: ההליך התנהל באופן עקום להפליא
גלעד מורג וטובה צימוקי , ynet, 25.12.2018

אפי נוה
אפי נוה

פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה היום (ג') כתב אישום נגד יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה, בגין פרשת ההברחה של בת הזוג בנתב"ג. כתב אישום הוגש גם נגדה. השניים נאשמים ביציאה מישראל שלא כחוק בצוותא, כניסה לישראל שלא כחוק בצוותא וקבלת דבר במרמה בצוותא. החלטה להגיש אישום התקבלה על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שאימץ את המלצת פרקליטות מחוז מרכז.

לפי כתב האישום, שהוגש בידי עו"ד רועי רייס לבית משפט השלום בראשון לציון, ביקשו שני הנאשמים לפעול להסתרת שהותם המשותפת המתוכננת בחוץ לארץ, וזאת כדי להשיג לעצמם תועלת בקשר לסכסוך גירושים בו מצוי נוה עם אשתו. לשם כך, בתיאום מראש, החליטו השניים לפעול יחד במרמה לצורך יציאת וכניסת הנאשמת את גבולות ישראל, מבלי שמעבריה יתועדו באופן רשמי – באופן שתשוקף רק שהיית הנאשם, כביכול ללא הנאשמת, מחוץ לארץ.

נוה הוא עדיין חבר בוועדה לבחירת שופטים אף שהשעה את עצמו במהלך החקירה. כך או אחרת, בשלב זה הוועדה לא תתכנס בקרוב בגלל הבחירות שהוקדמו ל-9 באפריל. עדיין לא ברור אם לשכת עורכי הדין תחל בהליכי הדחה שלו.

נוה נחקר בעבירות של קשירת קשר לעוון, יציאה מישראל וכניסה לישראל שלא כחוק בצוותא, וקבלת דבר במרמה בצוותא. על פי חומר החקירה, נוה ואישה שהייתה עמו החליטו לצאת יחד לחו"ל. השניים קשרו קשר להסתיר ולהעלים במרמה ושלא כחוק את יציאת האישה מגבולות ישראל, ואת כניסתה חזרה, ולמנוע במרמה ושלא כחוק את תיעוד הכניסה והיציאה הרשמיים ברישומי המעברים.

על פי כתב האישום, נוה והאישה הגיעו לנתב"ג בשתי הזדמנויות שונות – בעת יציאתם מישראל בסוף ספטמבר ובעת חזרתם לישראל בתחילת אוקטובר. בתכנון מראש הם ניגשו לעמדות הממוכנות באולם ביקורת הגבולות, שם הזדהה נוה בעמדה והונפק עבורו פתק "גייט פאס". האישה, נטען, שלא הזדהתה בשום שלב, עברה את השערים באמצעות הגייט פאס שהונפק לנוה, והוא נצמד לגבם של אחרים על מנת לעבור את השער ללא הפתק.

עוד צוין בכתב האישום כי בעת חזרתם לישראל ניגשה אליהם בקרית גבול ששהתה בסמוך והבחינה בהתנהלותם. במהלך התשאול, נטען, היתמם נוה והציג בפניה מצג כוזב שלפיו אינו יודעים במה מדובר. תחילה אף טען בכזב שכלל אינו מכיר את הנאשמת. השניים עוכבו לבירור מעמיק יותר שהוביל בהמשך לחקירת המשטרה.

במסגרת הליך שימוע, שנוהל בפני פרקליטת המחוז, טענו הנאשמים בין השאר שהעמדתם לדין תהווה אכיפה בררנית פסולה. אולם על פי הפרקליטות, בדיקה העלתה שבשנים האחרונות הוגשו עשרות כתבי אישום ביחס להתנהלות דומה בנתב"ג. במהלך 2018 אף חלה החמרה במדיניות האכיפה בנושא, לאחר שזוהתה עלייה והתרחבות משמעותיות בהיקף התופעה. בין היתר, צוין, הוגשו כתבי אישום גם נגד אזרחים ישראלים שלא היתה מניעה חוקית לצאתם או כניסתם לישראל, בדומה לנאשמים. משכך נמצא שאין מקום לקבל את הטענה.

משרד בעז בן צור ושות', המייצג את נוה, נמסר בתגובה: "קיבלנו בפליאה את ההודעה על ההחלטה להגיש כתב אישום, לבטח בעיתוי הנוכחי – ביום לוויית אמו של בא כוחם של מר נוה והנאשמת, וערב פרסום בתוכנית 'עובדה' אשר צפוי לכלול התייחסות לאופן העקום להפליא שבו התנהל ההליך עד כה בפרקליטות. עיון בטיוטת כתב האישום מגלה פער בינה לבין כתב האישום שהוגש בפועל, שממנו הושמטה אחת מהעבירות המרכזיות. מן הדין היה שכך יהיה גם ביחס ליתר העבירות המיוחסות. מכל מקום, בשלב זה עובר ההליך להתנהל בזירה האובייקטיבית של בית המשפט. שם יתברר אם הפרקליטות תצליח לפרוע את השטרות שהיא מציגה היום – ואנו משוכנעים שלא יעלה בידה לעשות כן".

כתב האישום נגד אפי נוה
Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004
כתב אישום אפי נוהDocument-page-005

סיכום דיון מוטי ולורי -בפני כבוד שופט המחוזי בני שגיא – 14.05.2017

בתאריך 14.05.2017 התקיים דיון בתיק עיקרי בפרשת הבלוגרים בפני שופט המחוזי בני שגיא. בדיון נדונו בעיקר שלשה נושאים: האם בוצעה הקראת כתב האישום, סריקת חומר הראיות והדפסתו, ומינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית לשניים מהנאשמים לתיק העיקרי.

77
77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם

עצורים חודשים כי חומר הראיות טרם נסרק

לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם שוהים במעצר עד עצם היום ( כ- 77 ימים) הזה ולא נראה כי ישוחררו בשבועות הקרובים מאחר וחומר הראיות שניתן לדון לפיו בעניינם טרם נסרק או הודפס. הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה מראשיתה עוד מלפני שנה וחצי וחובתה להיערך כי חומר הראיות יהיה מוכן וסרוק ביחד עם הגשת כתב האישום ב- 06.04.2017 . אולם חומר הראיות אינו סרוק או מודפס וייקח שבועיים שלשה לבצע פעולות אלו ועוד שבועיים שלושה יידרשו לסנגורים ללמוד את חומר הראיות. התנהלות הפרקליטות פוגעת בנאשמים השוהים במעצר מבלי שיוכלו הם או סנגוריהם להוכיח את חפותם.

האם בוצעה קריאת כתב האישום?

סעיף 143 לסדר הדין הפלילי קובע כי "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול". בדיון קריאת כתב האישום הנאשמים לא היו מיוצגים וע"פ עדויות לא הוקראו  160 העמודים של כתב האישום באוזני הנאשמים. טענות אלו הועלו במהלך הדיון ע"י שניים מהנאשמים. במצב דברים אלו המשפט למעשה טרם החל ויש לשחרר את הנאשמים ע"פ סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים). השופט בני שגיא דחה טענות אלו וקבע כי בוצעה הקראת כתב האישום. אישה מהקהל טענה כי לא בוצעה ההקראה והוצאה מהאולם.  

לאחר מעל חודש במעצר מונו עורכי דין לשניים מהנאשמים

לשניים מהנאשמים מונו סנגורים מהסנגוריה הציבורית. עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב ועו"ד אמיר שניידרמן מייצג את מוטי לייבל. לעו"ד צבי זר טרם מונה עו"ד מהסנגוריה הציבורית לתיק העיקרי.

ת25
מוטי לייבל ולורי שם טוב לאחר שחרור שני ילדים מבית שבתאי לוי והשבתם לאימם

 

 

תלונה נגד פרקליט ראאד ענוז – הליך לקוי להגשת כתב אישום

פרקליט ראאד ענוז - ביזוי מערכת המשפט, המשטרה, וכבוד האדם להגשת כתב אישום

ינואר 2015 – הליך לקוי להגשת כתב אישום בחתימת פרקליט מחוז מרכז עו"ד ראאד ענוז כלל התנהלות לקויה של משטרת ישראל מרחב דן:

צו חיפוש לקוי של השופטת דנה אמירתלונה שהוגשה נגד השופטת אמיר נמצאה מוצדקת.
צו חיפוש לקוי של השופט שמואל מלמד – ראה תלונה נגד השופט
חיפוש לקוי במחשב ע"י רס"מ ארתור וסרשטיין – יחידת הונאה תל אביב – ראה תלונה
חיפוש לקוי בבית עיתונאית – בילוש מרחב דן: רס"ב איציק גלר, רס"מ שי גבריאל, רס"ר ג'ימי חורני- ראה תלונה

התנהלותו הלקויה של הפרקליט ראאד ענוז מהווה קרקע פוריה לשחיתו וניצול כוח השררה למטרות אפלות.


ינואר            2015
מ

לכבוד:
משרד המשפטים – נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות
הנדון: תלונה נגד פרקליט מחוז מרכז עו"ד ראאד ענוז בגין פגיעה בכבודי, פרטיותי שמי הטוב וביזיון צו בית משפט וסדר דין פלילי

1.      שמי ג'
2.  עניינה של התלונה בהתנהגות שוטרים בהליך הפלילי ואשר הפרקליט עו"ד ראאד הכין כתב אישום (מצורף נספח 1) נגד שותפתי לדירה הגב'  א'.
3.  ההליך הפלילי כלל חיפוש בדירתי בתאריך 15.06.2014 ע"פ צו חיפוש לקוי (נספח 2) ללא מספר תיק בית משפט וללא עדים כמתחייב בצו. השוטרים תפסו את מחשבי האישי והובילו את שותפתי מהדירה לניידת כברת דרך כשהיא אזוקה לעיני השכנים ועוברים ושבים. (נספח 3 – דוחות פעולה של השוטרים)
4. בהמשך במשרדי מרחב דן חדרו השוטרים למחשבי האישי ללא ידיעתי או נוכחות עדים מטעמי בניגוד לצו בית המשפט וסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, העתיקו את הדיסק הקשיח וביצעו בדיקות ועיבודים שונים בקבצים במחשב. (נספח 4 – דוח חדירה למחשב)
5.   בימים אלו הגיע לידי כתב האישום שכתב הפרקליט עו"ד ראאד והשוטרים לעיל משמשים עדים מטעם התביעה ללא כל התייחסות או הבעת הסתייגות ממעשיהם בכתב האישום או בתיק.
6.     מדובר בהתנהלות בריונית של משטרת ישראל החודרת לביתו של אזרח עם צו חיפוש לא תקין ועורכת חיפוש בביתו וכליו תוך ביזוי צו בית המשפט, ועל כן גם פוגעת בפרטיותו ושמו הטוב. הפרקליט עו"ד ראאד לא הביע שום התייחסות להתנהלות המשטרה והכין כתב אישום שבו השוטרים עדים, ולמעשה מעודד המשך התנהלות בריונית כלפי אזרחים.
7.      עו"ד ראאד הוא פרקליט בכיר עובד ציבור ואסור שהתנהלותו תהיה "ראש קטן". לצערי פעל הנילון עו"ד ראאד בתיק זה כחוטא ומחטיא, ביזה את צו בית המשפט ופגע באמון הציבור בפרקליטות המדינה ובהליכים פליליים. אבקש לבדוק התנהלותו של עו"ד ראאד בתיק ולמצות הדין במידת הצורך.
8. לאור עגמת הנפש והפגיעה בפרטיותי לחדירת חומר במחשבי בצו לא תקין ובניגוד לחוק אבקש פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים. בנוסף אבקש פיצוי ללא הוכחת נזק של 50,000 שקלים על הפגיעה בשמי הטוב.
9. נא טיפולכם ועדכונכם.
מצורפים נספחים:
נספח 1 – כתב אישום
נספח 2 – צו החיפוש
נספח 3 – דו"ח פעולת חיפוש
נספח 4 – דו"ח חדירה למחשב
נספח 5 – תגובת נציבות תלונות על שופטים בעניין הוצאת צו חיפוש לא תקין של כבוד השופטת דנה אמיר
ג'

הפסיכיאטר ד"ר ריצ'ארד שיפר – עושק, מרמה והפרת אמונים מנכי צה"ל

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

כתב אישום חמור נגד מנהל המרפאה לבריאות הנפש בנתניה, ד"ר ריצ'ארד שיפר: שיפר (58), תושב קיסריה, שריכז את הטיפול בנכי צה"ל, מואשם כי ניצל את מעמדו וגבה ממטופל מנתניה מאות שקלים לטיפול על אף שהנכה היה זכאי לטיפול ללא תשלום. בנוסף, השתמש ברכבו של המטופל וביצע בו מספר תאונות

עושק, מירמה והפרת אמונים – אלה הן רק חלק מהעבירות בהן מואשם ד"ר ריצ'רד שיפר, פסיכיאטר בן 58 מקיסריה, ששימש כמנהל המרפאה לבריאות הנפש למבוגרים בנתניה וריכז את הטיפול בנכי צה"ל במקום.

כתב האישום שהוגש נגד שיפר לפני כשבועיים לבית המשפט השלום ברמלה, מגלם בתוכו שורה ארוכה של עבירות לכאורה, שביצע הפסיכיאטר באחד ממטופליו – נכה צה"ל, אשר סובל מבעיות נפשיות בעקבות פציעתו במלחמת יום הכיפורים.

בשנת 2000 הופנה המתלונן, הסובל מהפרעות דחק פוסט טראומטיות ומהפרעות אחרות, באמצעות אגף השיקום של משרד הביטחון, לטיפולו של הנאשם, אשר ניצל לכאורה את מעמדו וגבה ממנו כספים, למרות שלא היה אמור לעשות זאת במסגרת תפקידו הציבורי.

במסגרת הטיפולים, נפגש שיפר עם המתלונן באופן קבוע במרפאתו לשם קבלת טיפול. באוקטובר 2012 נפטרה אמו של המתלונן וחודשיים לאחר מכן, נפטר נכדו. הטרגדיה המשפחתית גרמה להחמרה במצבו הנפשי וגרמה לו לפתח תלות בפסיכיאטר, שהיווה עבורו דמות משמעותית. שיפר נתפס בעיני מטופלו כגורם שבזכותו הוא חי. לטענת הפרקליטות, הנאשם ניצל את מצבו של המתלונן, רימה אותו, וגרם לו להוציא מכיסו אלפי שקלים על הטיפולים, להם היה זכאי ללא תשלום.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד מירב נוסבאום מהמחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, החל משנת 2006, ועד 2012 נהג הנאשם לגבות ממטופלו כסף בסכומים שנעו בין 200 ל-500 שקלים למפגש. באוגוסט 2012, עברו בת זוגו של המתלונן ובנה להתגורר עימו בדירתו באזור נתניה, ותוך זמן קצר הפכו גם הם למטופליו של ד"ר שיפר.

בת הזוג של המתלונן סבלה מדיכאון קשה ובנה, סבל מלקות שכלית והפרעות נוספות ובשל כך נזקק להשגחה תמידית. תוך זמן קצר, המפגשים נערכו בביתו של המתלונן וכללו בית היתר, מתן תרופות ופניות לביטוח הלאומי. עבור הביקורים גבה ד"ר שיפר סכומים שנעו בין 200 ל-1,000 שקלים לטיפול. למרות מצבה הכלכלי העגום של המשפחה, נאלץ המתלונן להוציא מכיסו קרוב לעשרת אלפים שקל עבור הטיפולים, שנמשכו יותר משנה.

בנוסף, על פי כתב האישום, נהג שיפר להשתמש ברכב הנכה של המתלונן, אותו קיבל ממשרד הביטחון במסגרת סל סיוע לנכי צה"ל. במהלך שנת 2013 שיפר נהג ברכבו של המתלונן לעתים קרובות ואף ביצע בו שש תאונות דרכים. אלמלא התאונות הללו, סיפורו של המתלונן ככל הנראה לא היה נחשף. על פי טענת הפרקליטות, המתלונן נאלץ לשלם על התיקונים של הרכב בו לא נהג, ובכך עורר את חשדו של בעל המוסך. לפני כחודשיים פנה בעל המוסך למשטרה וסיפר על כך שרכב של נכה, שחזר פעם אחר פעם לתיקונים, נהוג על ידי רופאו של נכה צה"ל, בזמן שהנכה משלם על התיקונים מכיסו הפרטי.

"הנאשם ניצל את מצוקתו וחולשתו של המתלונן, קיבל ממנו כספים וטובות הנאה שאינם מגיעים לו כדין", צוין בכתב האישום. "הנאשם כעובד ציבור במסגרת תפקידו ביצע מעשה הפרת אמונים בכך שקיבל מהמתלונן לאורך זמן כספים וטובות הנאה, תוך סטייה חמורה מהשורה ומעל באמון שניתן לו כמנהל מרפאה וכמי שאמון על הטיפול בנכי צה"ל במסגרתה".

מסרונים מאיימים

בעקבות התלונה, המשטרה פתחה בחקירה בחשד לעבירות מירמה, עושק והפרת אמונים וב-10 באוגוסט 2104 זומן הפסיכיאטר החשוד לשימוע בפרקליטות הכלכלית, בטרם יוגש נגדו כתב אישום. כמה ימים לאחר מכן, שלח שיפר הודעת טקסט למטופליו ובה כתב: "ישן טוב בלילות?? אני עברתי ניתוח של שלוש מפרצות בעורק הראשי!! 90 אחוז מתים. 90 אחוז מהניצולים משותקים מהצוואר ומטה, 40 אחוז בלי כליות……אני שלם כדי לסגור חשבון עם כל מי שגרם לי לזה, כמו האשמות של איומים, סחיטה באיומים, מירמה, עושק, שוחד".

בעקבות שליחת המסרון, נעצר שיפר בחשד לאיומים, שיבוש מהלכי משפט והטרדת עד. הוא נחקר במשטרה וזמן קצר לאחר מכן, הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הצהרת תובע ולפיה הוחלט כי יש מקום להגשת כתב אישום נגד החשוד.

ב-29 באוגוסט במהלך הדיון, שנערך בבית המשפט המחוזי בלוד, ערערה הפרקליטות על החלטתו של בית המשפט השלום בראשון לציון לשחרר את שיפר למעצר בית, בשל מצבו הרפואי ולאור עברו הנקי. "המתלונן מפוחד ומבוהל ותלוי במשיב כמעט בצורה מוחלטת", אמרה עו"ד מירב נוסבאום מפרקליטות המדינה במהלך הדיון. "המשיב שלח שני מסרונים, שמבחינתנו מתפרשים בדרך אחת בלבד. החשש לשיבוש הוא חשש ממשי".

סנגוריו של החשוד טענו מנגד, כי אי אפשר להפוך אדם בן 58 ללא עבר פלילי למפלצת ולגורם עברייני. "עם כל הכבוד לתיאורים המפורטים לגבי החשש של המתלונן, בית המשפט לא יכול להתעלם מאישיות המתלונן שסובל מתסמונות נפשיות כאלה ואחרות, כאשר על הפרק עומדת שלילת חירותו של אדם", טענו עו"ד יוסי חזן ועו"ד עמוס מימון שייצגו אז את הנאשם.

בסופו של דבר החליטה השופטת מיכל בנט לקבל את הערר ולהאריך את מעצרו של שיפר, לבקשת הפרקליטות. "סבורני כי מדובר במקרה חמור", קבעה השופטת, "הסבריו של המשיב למסרונים ששלח אינם מתיישבים עם תוכן הודעותיו. החשש הממשי לשיבוש הליכי משפט, בא לידי ביטוי בעבירות הלכאורה שבוצעו על ידי המשיב. איני סבורה כי עבירות מסוג אלה ניתנות לאיון בחלופת מעצר מעין זו שנקבעה. העובדה כי המשיב סובל ממחלות שונות, אינה עילה לשחרור".

כמה ימים לאחר מכן, באחד בספטמבר, הגישה פרקליטות המדינה את כתב האישום בגין עבירות מירמה, הפרת אמונים, איומים והטרדת עד.

שיפר עצמו שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים.

תגובת משרד הבריאות: "לאחר קבלת העתק כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר, הוחלט להביא עניינו בפני ועדה מיוחדת לפי סעיף 44א' לפקודת הרופאים, אשר תמליץ למנהל הכללי אם יש מקום להתלות או להגביל את רישיונו של ד"ר שיפר לעסוק ברפואה כצעד ביניים עד לסיום ההליך הפלילי.

"נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את ד"ר שיפר ממקום עבודתו במרפאת בריאות הנפש נתניה".

עו"ד ערן קייזמן, המייצג את ד"ר שיפר, מסר בתגובה: "כתב האישום שהוגש נגד ד"ר שיפר מעיד על חוסר שיקול דעת ושכל ישר בפרקליטות, משום שמדובר באירוע שהוא לכל היותר עבירה על חוקי האתיקה, אירוע שנופח מעבר לכל פרופורציה ושהגיע למימדים בלתי נסבלים".

פסיכיאטר גבה כספים ממטופל בניגוד לחוק , מרינה גולן , ספטמבר 2014 , mynet

אירינה חייטוביץ' פסיכיאטרית הודתה באיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין – פסק דין ללא הרשעה

פסיכיארית אירינה חייטוביץ' - הודתה בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין

יולי 2011 – ת"פ 9862-03-10 מדינת ישראל נ' אירינה חייטוביץ –  אירינה חייטוביץ' הודתה בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 , הקובע כי "המאיים על אדם בכך דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים".

מעובדות כתב האישום עולה כי הפסיכיאטרית אירינה חייטוביץ, המשמשת כפסיכיאטרית במקצועה, אמרה לאם חד הורית ביום 21.5.08 כי אם לא תשלם בגין שירות שקיבלה בתה תאמר חייטוביץ' לפקידת הסעד שהמתלוננת מתעללת בבתה.

השופט ארז יקותיאל העניש את אירינה חייטוביץ':

צו של"צ – אירינה חייטוביץ' תבצע של"צ בהיקף של 140 שעות וזאת בתיאום עם שירות המבחן. הובהר לנאשמת כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו, לחידוש המשפט ולגזירת דינה מחדש.

פיצוי למתלוננת – ע"ת 3 – בסכום של 3,000 ש"ח. סכום הפיצוי יופקד במזכירות בית משפט בתוך 45 ימים מהיום וזו תעבירו לידי המתלוננת כפי כתובתה שתימסר למזכירות על ידי המאשימה בתוך 20 ימים, בד בבד עם עותק מגזר הדין.

תחקיר כלבוטק – אירינה חייטוביץ' מאיימת על המתלוננת ע"פ סעיף 192 לחוק העונשין.