משפט לא הוגן נגד לורי שם טוב – חלופות ייצוג "לעג לרש"

בתאריך 18.07.2019 התקיים דיון בעניין ייצוג משפטי הוגן לנאשמת מספר 1 בתיק פרשת הבלוגרים לורי שם טוב.
נגד שם טוב כתב אישום עב כרס כ- 240 עמודים ובו 120 אישומים על שיימינג נגד עובדי ציבור בעיקר עובדות סוציאליות וגם שופטים. כרתב האישום הוגש ב- 06.04.2017 אולם מפאת עיכובים של הגשת חומר ראיות, התווספות 30 אישומים בנוסף ל- 90 שהוגשו בתחילה, התפטרות סנגורים ועוד מתעכב המשפט מעל שנתיים ואפשר לומר כי טרם החל.
חומר הראיות מכיל כ- 50,000 דפים , כ- 500 תקליטורים של קבצי טקסט, אודיו ווידאו, ודיסק של 4 טרה (שקול לכ- 6,000 דיסקים).
התובעת היא המדינה ושורה של פרקליטים מטעמה בדרגות שונות כולל פרקליט המדינה שי ניצן שהתבטא נגד שם טוב בכנס בבית המשפט העליון בפני שופטי העליון באוגוסט 2018.
שם טוב ללא השכלה משפטית ובמצב סוציואקונומי מוחלש אינה מיוצגת מאחר והסנגוריה הציבורית חדלה לייצג אותה בפועל מאוגוסט 2018.

בדיון שהתקיים בפני השופט בני שגיא בעניין הייצוג לשם טוב דובר על מספר חלופות ייצוג:
– הצעת התובעת פרקליטות המדינה – ייצוג בעלות שלא תעלה על תעריפי הייצוג של הסנגוריה הציבורית, דהיינו לימוד חומר הראיות האדיר במחיר 20,000 שקל.
– ייצוג בעלות שכר ייצוג עובדי ציבור דהיינו כמו תעריפי הסנגוריה בתוספת עשרות אחוזים.

שתי החלופות הנן בבחינת "לעג לרש" מאחר ובדיון שהתקיים בפני בני שגיא לפני כמספר חודשים הצגו עורכי הדין גיא זהבי ואמיר ברכה שכר לימוד חומר הראיות במאות אלפי שקלים ועלות ייצוג התיק כולו בכ -2-3 מיליוני שקלים.

השופט בני שגיא יקבל החלטה בעניין הייצוג של שם טוב בימים הקרובים.

מצורף פרוטוקול הדיון ת"פ 14615-04-17 מה- 18.07.2019.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007

מודעות פרסומת

האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש

האכזריות באברבנאל מוכיחה: דרוש שיפור דחוף ביחס למטופלי הנפש , רן רזניק , ישראל היום , 14.07.2019

בשלוש השנים האחרונות התנהל מסע תקשורתי וציבורי חסר תקדים, שחשף את הנזקים הנפשיים והגופניים החמורים לאלפי חולי נפש, שנקשרו בכל שנה בכל בתי החולים הפסיכיאטריים בארץ.
המסע החל בעקבות החשיפה ממאי 2016 של מטופלת בת 28, שנקשרה במשך 24 יום ברציפות באופן לא חוקי ולא מוסרי בבית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים הגדול בארץ. החשיפה יוצאת הדופן נעשתה בתוכנית הבוקר הרדיופונית היומית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' ביחד עם החתום מעלה.
בעקבות זאת הוקמה ועדה מיוחדת במשרד הבריאות, שהמליצה לאסור קשירה ובידוד חולים בבתי חולים פסיכיאטריים ולהתיר זאת רק במקרים קיצוניים, ומשרד הבריאות עצמו הוביל מהלך שהצליח לצמצם מאוד את התופעה.
ואולם, המקרה שנחשף עכשיו על מותו של אורן שלום בבית החולים אברבנאל רק מוכיח עד כמה המאבק עוד רחוק מאוד מסיומו, כאשר מתברר כי גם כאשר מטופל נמצא מת בזמן הקשירה – משרד הבריאות לא מצא לנכון עד היום לחקור בעצמו את הפרשה והסתפק בממצאי הבדיקה הפנימית של בית החולים, שמהם עולה חשש לטיוח כבד ושערורייתי.
במקרה של אורן שלום מתגלה מהתיק הרפואי עצמו (ועוד בלי קשר לטענות התביעה וחוות הדעת של אחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ) כי הוא לא נבדק כמעט בכלל על ידי הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה כדי לעקוב אחר מצבו הגופני המידרדר, ולמרות זאת הוא נקשר לשעות רבות בכל לילה, וגם אז ללא השגחה ומעקב כמתחייב מהחוק.
רק אחרי מותו של המטופל בן 52 התגלה בנתיחה שלאחר המוות כי הוא סבל מדלקת ריאות חריפה והוא מת, לאחר שמחלתו לא אובחנה ולא טופלה כלל.
ומה אומרים על זה עכשיו בהנהלת אברבנאל בראשותו של פרופ' יובל מלמד? כי לא היתה כל רשלנות בטיפול באורן. ומה אומרת על זה ד"ר מרנינה שוורץ, סגנית מנהלת בית החולים? כי "המטופל המנוח לא התלונן ולא נמצאו ממצאים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
אם גם היום זה מה שיש להנהלת אברבנאל לומר על המקרה המביש והמחריד של אורן שלום, ואם גם היום משרד הבריאות ממשיך לגבות את הטיוח הזה ומגלה אדישות לפרשה קשה כל כך, אז נראה, למרבה הצער, כי עוד רחוקה הדרך באברבנאל, במשרד הבריאות ובמערכת הפסיכיאטרית משיפור אמיתי ומהותי של היחס למטופלי הנפש, וכי המאבק נגד קשירה ובידוד שרירותיים של חולים, כמו גם המאבק לשיפור הטיפול והאשפוז של מטופלי הנפש, עוד רחוקים מאוד מסיום והם חייבים להימשך ללא הפסקה.

האכזריות באברבנל - רן רזניק

 

האם לקבל דברי השופטת כתורה מסיני?

יולי 2019 – השופטים מונעים בערמה מהמוחלשים להשמיע קולם בבית המשפט
דיון מקדמי בבית משפט על תביעת לשון הרע של זוג אנשי תקשורת ידועים המשמשים משפחת אומנה לילד אריתראי שנלקח מאימו על ידי רשויות הרווחה, נגד פובלציסטית בענייני רווחה.
השופטת פתחה ואמרה שלא לפרוטוקול כי מדובר בלשון הרע נגד אנשים שעשו מעשה טוב, מבלי ששמעה קולה של האמא ממנה נלקח הילד בכפייה על ידי רשויות הרווחה על פי חוות דעת של עובדות סוציאליות.
עורך דינה של הנתבעת אמר שהוא מצר על דברי השופטת.
האם יש לקבל את דברי השופטת כי מדובר ב"מעשה טוב" כתורה מסיני מבלי שנשמע קולה של האמא ממנה נלקח הילד?

שלש וחצי שנות מאסר בפועל לאפוטרופסית עו"ד תמר בן אלי

בגזר הדין בתיק ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019 כתב שופט המחוזי ציון קפאח דברים קשים על התנהלות הנאשמת עו"ד תמר בן אלי ששימשה אפוטרופוסית לחסויים על פי מינוי בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון.
להלן ציטוטים מגזר הדין:
"מעשי הנאשמת בנסיבות התיק שבנדון, הינם בעלי חומרה יתרה. ראשית, מדובר בעורכת דין, אשר מתוקף תפקידה חייבת ביחסי אמון ונאמנות ללקוחותיה. שנית, במסגרת תפקידה מונתה הנאשמת על ידי בית המשפט כאפוטרופוסית על חסויים ותפקידה היה להגן עליהם ולטפל ברכושם לצורך רווחתם. הנאשמת ניצלה לרעה את חולשתם המובנית של החסויים, ובמקום לדאוג להם היא מעלה באמונם ובכספם, בצורה קשה, בוטה ופוגענית. כמו כן מעלה באמון שנתנו בה בתי המשפט אשר מינו אותה כאפוטרופוסית ופגעה באמון הציבור בעורכי הדין.
אפוטרופוס שמונה מטעם בית המשפט נושא באחריות כפולה ומכופלת הן כלפי אותו חסוי שעליו הוא אמון והן כלפי בית המשפט עת הוא מתפקד כ"קצין בית המשפט". האפוטרופוס כשלוחו של ביהמ"ש, אינו רשאי לשלוח יד בכספי החסוי, אין הוא רשאי להכניס כספים לכיסו ללא היתר ואז לתרץ את הגזל בהסברים שונים ומשונים. בנסיבות הללו אין חולק כי הפגיעה בערכים המוגנים חמורה וממשית.

מסכת העבירות בהן הורשעה הנאשמת התפרשה על פני מספר שנים רצופות, בהן שלחה ידה בכספים השייכים לחסויים בהיקף כולל של כ 553,000 ₪ )מתוכם הופקדו בקופת בית המשפט 260,000 שקלים(. אין מדובר אפוא ב"מעידה חד פעמית" או ב"כשל נקודתי" אלא מעשי הנאשמת מעידים על שיטתיות ועל סדרתיות, וכפועל יוצא גם על תכנון מוקדם ודרך פעולה מובנית וסדורה הגם שהיא נעדרת תחכום. האמור מ

למד כי לנאשמת היו ימים רבים להתעשת ולחדול , אך היא בחרה שלא לעשות כן. הנאשמת מעלה באמון שניתן בה על ידי בית המשפט אשר מינה אותה כאפוטרופסא על רכושם של חסרי ישע. מדובר בהפרת אמון משמעותית וקיצונית ושפל מדרגה מוסרי.

הכיעור הרב מתנוסס מעל מעשי הנאשמת אשר ניצלה לרעה את כוחה ומעמדה כלפי החסויים תוך שהיא מסבה להם נזק כספי משמעותי.
קרבנות העבירה –
באישום הראשון : קשישה בת 94 ,ערירית שעלתה בגפה לארץ, חולה בדמנציה מתקדמת ושוכנה בבית אבות. הנאשמת גנבה מספר פעמים את כספיה של הקשישה.
באישום השני אשה בת – 39 עם מוגבלות נפשית ורמת תפקוד נמוכה. היא נפגעה בתאונת דרכים לפני מספר שנים והנאשמת גנבה מכספי הפיצויים.
באישום השלישי קשיש ערירי כבן – 100 ,דל אמצעים.
באישום הרביעי אדם בן – 60 ,ערירי,עם מוגבלות נפשית המתגורר בגפו. הנאשמת גנבה את כספו מספר פעמים.
הסברי הנאשמת לקצינת המבחן כי פעלה כפי שפעלה אך מוסיפים נופך חומרה לתמונה הקודרת בלאו הכי. לדבריה, האפוטרופוס הכללי הערים קשיים על תשלום שכר טרחתה ומשכך הכספים שגזלה מהחסויים הגיעו לה על עבודתה המאומצת. צר לי שהנאשמת בחרה לנהל את מאבקה מול האפוטרופוס הכללי על גבם של חסרי הישע.
בנסיבות הללו ראיתי, בין השאר, שלא להיענות לבקשת שירות המבחן לדחות הדיון על מנת לשלב הנאשמת באפיק טיפולי אודות דפוסי ההסתרה והמרמה שבאישיותה.
מעשי הנאשמת עולים כדי " חומרה יתרה" כאמור בסעיף 40 ד(ב) לחוק. מיהות קרבנות העבירות והיותם חסרי ישע היא העוטה על מעשי הנאשמת את הלבוש שאינו מאפשר חריגה ממתחם העונש ההולם.

השופט ציון קפאח סקר בגזר הדין פסיקות שונות נגד עורכי דין שמעלו בכספי חסויים ועבירות נוספות:

ע"פ 5115/12 מדינת ישראל נ' ירדנה נילמן ( 10.6.13 , פורסם בנבו) המערערת, עורכת דין – במקצועה, שמונתה על ידי בתי המשפט לענייני משפחה כאפוטרופסית של חסויים רבים, ביצעה עבירות שונות של גניבה וזיוף, בצוותא עם בן זוגה ועובדת נוספת, בסכום כולל של כ – 7.25 מיליון ₪. בית המשפט המחוזי גזר עליה 7.5 שנות מאסר בפועל ו- 18 חודשי מאסר על תנאי. בערעור הוחמר עונש המאסר בפועל שהושת על המערערת, כך שיעמוד על 9 שנות מאסר, זאת, נוכח עוצמת המעשים, מיהות הקרבנות, והרתעה מניצול חולשתו התהומית המובנית של חסוי על ידי אפוטרופוס. בימ"ש העליון ציין כי כתב האישום המתוקן בו הודתה המערערת הוא ביטוי לשפל המדרגה המוסרי. מדובר במסע גניבות של כ – 7.25 מיליון ₪ לאורך מספר שנים מחסויים שונים. בימ"ש קמא ציין את חומרת המעשים והזעזוע שהם מעוררים ודחה את הטענה של השפעת בן הזוג, ואין חולק כי למעלה מ-  50% מסכום הגניבה, ניטלו לצרכי המערערת. עיקר העיקרים הוא מיהות הקרבנות, היות המערערת "גיבורה על חלשים", על מי שתפקידה היה להגן עליהם ולדאוג לרווחתם, שהם לא יכלו לדאוג לה בעצמם, ותחת זאת דאגה לכיסה. יש מגמת החמרה בעבירות כלכליות,
אך במקרה זה שפל המדרגה המוסרי עמוק במיוחד.

בע"פ 10996/03 פנחס נרקיס נ' מדינת ישראל דובר במערער, עורך דין, אשר היה מנהל עיזבון ומעל בכספי העיזבון, והורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה ב- 6 אישומים של עבירות גניבה בידי עובד ציבור וכן בעבירות מרמה והפרת אמונים. על פי ממצאי פסק הדין, שלח המערער ידו בסכום המגיע ל- 2,376,581 ₪. בית המשפט המחוזי, לאחר ששקל נסיבות לחומרה ולקולא, גזר על המערער מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי לתקופה של שנתיים, קנס ופיצויים.
בית המשפט העליון דחה את ערעורו וקבע: "המערער הינו עורך דין, החב חובת אתיקה מקצועית מכוח השתייכותו לציבור עורכי הדין. העבירות החמורות שעבר פוגעות בכללי יסוד של הגינות ויושר החלים על עורך דין, וגרמו פגיעה קשה למעמד מקצוע עריכת הדין, לדמותו של ציבור עורכי הדין וציבור עורכי הדין בישראל. הם יצרו סדק של אי אמון בהגינות וביושר המוחלטים הנדרשים מעורך הדין המקבל על עצמו תפקיד אמון מיוחד.
סדרי הגודל האדירים של המעילה והבוטות המיוחדת שאפיינה את דרך שליחת היד ברכוש לא לו, מעמידים את העבירות שביצע המערער בהיותו עורך דין ברף העליון של החומרה".

ברע"פ 6190/08 צברי נ' מדינת ישראל ( 5.1.2009 , פורסם בנבו) הוטלו על עו"ד שגנב מלקוח שלו 15,000 שקל,  12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 18,000 שקל,  העונש נותר על כנו בערעור.
ע"פ 2037/05 מכנס נ' מדינת ישראל ( 28.11.2007 , פורסם בנבו) עו"ד אשר גנב מכספי – עיזבון של מתלוננת אותו ניהל סכום של כ- 11 מיליון ₪. הוא מונה לנהל את כספיה בהיותה יתומה בת 8 שנים בלבד. בית המשפט המחוזי גזר עונש של 7 שנות מאסר. בית המשפט העליון דחה את ערעור הנאשם ביחס להכרעת הדין, אולם הקל בעונש והעמידו של 5 וחצי שנות מאסר, לאחר שהובאו בחשבון נסיבותיו האישיות: גילו של המערער ומצבו הבריאותי.

בעפ"ג (מחוזי באר שבע) 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 3/7/13 ) שם דובר בעורך דין שגנב מבני זוג קנדיים שביקשו לרכוש דירה בישראל סך כולל של 360,000 ₪ ואשר מעל בכספים בשל הסתבכות עסקית וחובות לצד שלישי. הובהר כי מדובר באדם נורמטיבי, וכי שירות המבחן המליץ להעמידו במבחן. על הנאשם הוטלו בסופו של יום  20 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס סמלי ופיצוי בסך 40,000 ₪. הערעור נדחה.

ת"פ (שלום נתניה) – 5597/06 מדינת ישראל נ' לאור ( 22.10.08 , פורסם בנבו) הוטלו – 4 שנות מאסר בפועל, 12 חודשי תנאי, קנס בסך 10,000 ₪ ופיצוי למתלוננים בסך כולל של כ- 220,000 ₪, על עו"ד , ללא עבר פלילי, שהסתבכות עסקית הובילה אותו לשלוח ידו בכספי לקוחותיו בסך כולל של מיליוני שקלים ) 370,000 ,$ 700,000 ₪ ו- 560,000 $ קנדי( .

ע"פ 2143/10 שלום נ' מדינת ישראל ) 20.1.2011 , פורסם בנבו( הנאשם, עו"ד במקצועו, – הורשע בעבירות זיוף ומרמה בהיקף של 1.3 מיליון ₪ (מתלונן בודד). בית המשפט המחוזי גזר עונש של 55 חודשי מאסר. בית המשפט העליון דחה את הערעור.

ת"פ 37190 09 16 (מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' לביא, אשר אך ניתן זה לאחרונה ) 4.7.19 – ) עורכת דין אשר גנבה סך כולל של 4,217,343 ₪ מכספים אשר הופקדו בידיה בנאמנות לשם ביצוע תשלומים שונים במסגרת הסכמי מכר. כן יוחסו לה עבירות לפי פקודת מס הכנסה בכך שהשמיטה את הכספים שגנבה מהדוחות שהגישה למס הכנסה. נדונה, בין היתר, למאסר בפועל של 3 שנים. הייתה במעצר בית במשך 3 שנים והחזירה למעלה ממחצית סכום הגניבה. נקבע מתחם שבין 3 7 שנות מאסר".

להלן גזר הדין השופט ציון קפאח  מדינת ישראל נגד תמר בן אלי , ת"פ 64380-11-18 מיום 16.07.2019

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015

 

המענה הטיפולי לנערה בת 12 שנאנסה

המענה הטיפולי לנאנסת בת 12: כליאה במוסד פסיכיאטרי סגור, הנערים החשודים באונס הקבוצתי חופשיים.

נ2
בת 12 שנאנסה כלואה במוסד פסיכיאטרי לאחר אונס קבוצתי , אלון חכמון , מעריב , 16.07.2019

אבי בת ה-12 שנאנסה: "לא מבין למה היא צריכה להיות סגורה כשהנערים חופשיים"

משפחת הילדה שעברה על פי החשד שני מקרי אונס קבוצתיים מזעזעים מתמודדת עם איומים. אמה: "הרגשתי שעולמי חרב עליי כשהראו לי את הסרטון, כמו זעזוע מוח"
מעריב 16/07/2019 , אלון חכמון

כבר קרוב לארבעה חודשים נערה בת 12 כמעט שוהה במוסד לטיפול נפשי לאחר שעברה, לפי החשד, שני מקרי אונס קבוצתיים מזעזעים, שבאחד מהם הוצמדה סכין לצווארה והובהר לה כי אם תתלונן – יפגעו בה. אביה של הילדה סיפר בגל"צ על ההתמודדות במהלך החודשים שלאחר האונס ותקף את שירותי הרווחה.

"הילדה הייתה מאוימת, פחדה לספר. נתנו להרגיש שהיא אשמה", אמרה האב, "הילדה במצב פוסט טראומה רציני. כל היום בוכה לא מבינה למה היא צריכה להיות סגורה כשהנערים חופשיים".

על האיומים על בני משפחתו אמר: "אח של אחד הנערים איים על גרושתי שאם לא תוריד פוסט בפייסבוק בנושא הוא יפגע בה. הוא נעצר ושוחרר שוב. הוא רשם לה שהנערים הם גברים שהם עשו את זה. אנחנו נמצאים בדירת מסתור".עוד הוסיף: "היא לא מעכלת את מה שקרה. לא היתה לה היכרות עם הנערים. חברה שלה לקחה אותה למבנה נטוש, שמה היא נטשה אותה והשאירה אותה לנערים. היא שמה אותה אצלם והשאירה אותה. היא במצב רע מאוד, בדיכאון, לא יודעת מה עובר עליה. היא כל הזמן אומרת שהיא רוצה לחזור הביתה אבל ברווחה לא רוצים לשחרר אותה. השבוע היתה אמורה להתקיים הבת מצווה שלה ונאלצנו לבטל הכל. אנחנו כמשפחה התפרקנו לגמרי".

אמה של הילדה שוחחה עם אילה חסון ב-103FM וסיפרה כי היא מאשפזת במרכז חירום בגן יבנה, באשפוז במחלקה פתוחה לבני נוער.

לפני האירוע הייתה ילדה רגילה לא נזקקה לסיוע נפשי מעולם?
"היו לה בעיות התנהגות, אבל מה שקרה לה עכשיו הוא חריג".

ספרי לנו איך אתם מגלים מה קרה לבת שלכם.
"בחג הראשון של פסח הלכתי לקניות, כשחזרתי הביתה אחת החברות שלה אמרו לי: 'אנחנו רוצים להראות לך משהו'. הם הראו לי את הסרטון, אני הרגשתי שעולמי חרב עליי. כמו זעזוע מוח".

מה ראית בסרטון?
"אחד הנערים מצלם, שני נערים עושים את זממם ואחד מאונן. היא צחקה כי הם הצחיקו אותה. ביקשה אל תצלמו איתי. היא לא רצתה, היא ביקשה ללכת. פחדה לספר לי כי הם היו עם סכין. הם ממשפחה שיש להם תיקים במשטרה".

מאיימים עליה בסכין, רואים את זה בצילומים?
"לא, זה קרה כמה פעמים עם אותו נער. מה שהביא לפיצוץ זה שהוא שלח לחברים שלו בלי בושה. רציתי לחנוק אותם. התקשרתי אליהם ואמרתי שאם הם לא יתקשרו לנערים האחרים אני אלך למשטרה. והאבסורד הוא שאיימו עליי שאם אלך למשטרה הם יפגעו בנו. שהם יזרקו רימון לתוך הבית".

מישהו מאשים אותך או את בתך בסיפור הזה? זה נשמע לא נורמלי
"לכן כתבתי בפוסט את מה שקרה, אבל לא השמצתי אותם בכלל, זה כבר הגיע לחקירה ולא יכולתי לעשות כלום. ואז הוא התעצבן שאם לא אמחק את הפוסט הוא איים 'אני אשלח לך רימון לתוך הבית'. יומיים אחרי אני שואלת את החוקר, הוא עונה לי 'נתתי לו 30 יום מעצר בית'. זה היה בתחנת שפלה והדרום".

מה קרה לילדה אחרי האונס הקבוצתי שהיא עברה?
לילדה יש עכשיו התפרצויות זעם, היא לא רוצה שאף אחד ייגע בה. היא לא מדברת על זה עם אף אחד. לא משתפת.

הילדה ראתה את הפרסומים?
"כן. היא הייתה בשוק. לפני שהעניין התפוצץ היא התנהגה בצורה בוטה, פרצי אלימות, זה היה רמז".

פרקליט משפחת הילדה, עו"ד הלל בבאייב, אמר בגל"צ כי "הילדה לא פצתה את פיה, ההורים ידעו מה קרה בעקבות הסרטונים שהופצו וחשכו עיניהם. הם היו בשוק של כמה ימים עד שהצליחו לפעול בעניין, היו בהלם". עוד הוסיף עורך הדין של המשפחה כי "הילדה בכלל לא רצתה לספר מה קרה כי היא היתה תחת איומים. כשפנינו למשטרה הטיפול לא היה מהיר ולא יעיל. זה לא היה בראש מעיינם. המשטרה מרחה את הזמן וככה גם הרווחה".

בבאייב ציין עוד כי משפחתה של הילדה נמצאת בקשיים כלכליים, דבר שמקשה על עזרה לבתם. "אין להם כסף לעשות לילדה בת מצווה, הכל הולך לטיפולים פסיכיאטריים. במקום לחגוג בת מצווה היא עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים", אמר עורך הדין.

מהמשטרה נמסר כי תיק החקירה בפרשה הועבר לפרקליטות. את מעשי האונס תיעדו המעורבים, נערים בני 13 ו־14 שלמדו איתה באותו מוסד חינוכי באזור המרכז, במצלמות הטלפונים הניידים שלהם ומאוחר יותר הופץ הסרטון בין כל תלמידי בית הספר והתגלגל גם לידי הצוות החינוכי והנהלת בית הספר. במשטרה חקרו את הנערים המעורבים בפרשה ושחררו אותם בטענה שמפאת גילם הם אינם בני ענישה.

לטענת בני המשפחה, לפני שלושה או ארבעה חודשים גררו הנערים החשודים את הילדה למבנה נטוש ושם אנסו אותה בזה אחר זה. היא שמרה על החוויה הקשה בסוד עד שנפלה קורבן לתקיפה מינית נוספת – אותם נערים ביצעו בה שוב את זממם, ובפעם הזאת, לפי הנטען, הצמידו סכין לצווארה. את האירוע הזה תיעדה הילדה מאוחר יותר בדף סגור בפייסבוק. רק בזכות ערנותו של אביה, שנכנס לחשבונה של בתו והתוודע לזוועה שחוותה, נחשפה הפרשה.

ממשטרת ישראל נמסר: "מיד עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה שנוהלה ביסודיות וברגישות, תוך ביצוע כל פעולות החקירה הנדרשות ובמטרה להגיע לחקר האמת. עם סיום החקירה בחודש שעבר, הועבר תיק החקירה לעיון והחלטת הפרקליטות".

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – "המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו"

"המטופל הוזנח במשך ימים – ונמצא מת כשהוא קשור במיטתו" , רן רזניק , ישראל היום , 13.07.2019

זוועה באברבנאל: גופתו של אורן שלום נמצאה כשהוא קשור בידיו וברגליו • סיבת המוות: דלקת ריאות שלא אובחנה • משפחתו: "התעלמו ממצבו" • אברבנאל: "מותו לא נגרם מרשלנות"

אברבנאל בת ים
אברבנאל. "אורן טופל ונבדק באופן כושל" // צילום: גדעון מרקוביץ'

פרשה מחרידה ובלתי נתפסת: אורן שלום (52) מטופל נפש, נמצא מת במיטתו כשהוא קשור בשתי ידיו ובשתי רגליו במשך שעות במחלקה סגורה ג' לגברים בבית החולים הפסיכיאטרי הממשלתי אברבנאל בבת ים.
לאחר מותו של אורן התגלה שהוא נפטר מדלקת ריאות קשה וחריפה, שכלל לא אובחנה וכלל לא טופלה בבית החולים. לטענת המשפחה, המנוח טופל באופן רשלני כושל ומוטעה על ידי כל הרופאים והצוות הסיעודי במחלקה הסגורה בבית החולים, שהוא אחד המרכזיים לבריאות הנפש בארץ.

עוד עולה מהתיק הרפואי של שלום ז"ל באברבנאל כי במשך כל ששת הימים שבהם הוא היה מאושפז במחלקה הסגורה, הוא נבדק גופנית רק פעם אחת בלבד על ידי רופא תורן, כשאורן היה קשור בידיו וברגליו, וכי בדיקה זו נעשתה "רק כדי לצאת ידי חובה והיתה חסרת ערך".

עוד מתגלה כי במשך כל ששת ימי אשפוזו בדקו לו האחים והאחיות במחלקה רק פעמיים את הסימנים הרפואיים החיוניים. הם התעלמו אז מהדופק המהיר ולחץ הדם הגבוה, ובכל הימים האחרים הם רק העתיקו מחדש את הנתונים האלה שוב ושוב, תוך התעלמות מחומרתם.
נוסף על כך, לפי התיק הרפואי, לאורך כל האשפוז ועד לסופו הטראגי לא התקיים כל דיון מחלקתי על תוכנית הטיפול ומצב החולה.

קשור 4 שעות 

מהתיק הרפואי ומטענות המשפחה נטען כי אורן, שהיה מאושפז בכפייה, נקשר כל לילה במשך כל שעות הלילה בשבוע שלפני מותו, וכי הוא נמצא לאחר שהיה קשור במשך כ־4 שעות ללא השגחה רפואית וסיעודית המתחייבת מהוראות משרד הבריאות, וממצבו הבריאותי הקשה.
עוד נטען ממסמכי בית החולים כי סרטי הצילום שתיעדו את חדר הקשירה נמחקו על ידי הצוות הרפואי, ולא היתה השגחה רצופה עליו בזמן הקשירה כמתחייב.

עוד נטען כי הפרשה המזעזעת שאירעה ב־22 במרס 2013 טויחה על ידי בית החולים ועל ידי משרד הבריאות, ולא נחקרה לעומק וביסודיות, כמתחייב מהמקרה. חשוב לציין כי באותה מחלקה סגורה ג' באברבנאל התגלו ב־2016 מקרים קשים נוספים של קשירת חולים בלתי חוקית, תוך הזנחתם על ידי הצוות הסיעודי והרופאים.
כל זה מתגלה מתביעת רשלנות רפואית חסרת תקדים בחומרתה, שנחשפת כאן לראשונה, שהוגשה ביום חמישי שעבר על ידי אמו ואחיו של אורן נגד בית החולים ונגד משרד הבריאות.
התביעה הוגשה בדרישה לקבלת פיצויים כספיים על ידי עורכי הדין ד"ר אבי רובינשטיין, שמואל יקירביץ ואיתי נאור־צברי לבית משפט השלום בכפר סבא. אורן שלום ז"ל בעצמו היה עורך דין בהכשרתו ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ועבד בתחום זה בישראל ובארה"ב.
התביעה החדשה נגד אברבנאל מסתמכת על מסמכי התיק הרפואי (שברובם התיעוד הוא דל ביותר גם זאת באופן המנוגד להוראות החוק ומשרד הבריאות) וגם על חוות דעת של ד"ר שמואל קרון, שניהל את בית החולים הפסיכיאטרי שלוותה בהוד השרון, ונחשב לאחד מבכירי הפסיכיאטרים בארץ.
ד"ר קרון העלה בחוות דעתו ביקורת נוקבת, חריפה וקשה מאוד על בית החולים, וקבע כי אורן נבדק וטופל באופן כושל ושטחי מאוד לאורך כל ימי אשפוזו וכי הוא "הוזנח" על ידי צוות המחלקה, שלא פעל על פי הוראות החוק ומשרד הבריאות לקשירת חולים.
עוד קבע ד"ר קרון כי התיעוד הדל כל כך בתיק הרפואי לא מאפשר לקבוע אם היתה בכלל הצדקה לקשירה של אורן כפי שמחייב החוק, והדגיש כי עצם הקשירה של חולה במיטתו בפני עצמה היא "גורם סיכון ידוע לסיבוכים גופניים חמורים ובהם גם סכנה למוות".

מיטת קשירת חולה
קשירת חולה במיטתו היא "גורם סיכון ידוע" // צילום: גדעון מרקוביץ

עוד קבע כי "חוסר ההשגחה המוחלט בימים הקריטיים אחר מצבו הגופני, וזאת בעת שהיה קשור למיטתו, הביאו לכך שסימנים גופניים בעלי חשיבות רבה לא זוהו. לו היו סימנים אלה מזוהים היה ניתן לטפל בו ולמנוע את מותו".
יש לציין כי ד"ר קרון עמד גם בראש הוועדה שחקרה במשרד הבריאות הקשירה של מטופלת בת 28 שנקשרה באופן אכזרי ובלתי נתפס במאי 2016 ל־24 יום ברציפות בשתי ידיה ובשתי רגליה, בדרך המנוגדת באופן חמור לחוק הטיפול בחולי הנפש ולחוק זכויות החולה ולהוראות משרד הבריאות, וכל זאת במחלקה הפסיכיאטרית הסגורה א' לנשים בבית החולים הממשלתי שיבא בתל השומר.

נתון לחסדי מטפליו 

על פי ממצאי החקירה, שנחשפו באוגוסט 2017 ב"ישראל היום", המטופלת, בת 28, הושארה קשורה בחדר הקשירות כשהיא עושה את צרכיה על עצמה בחיתול חד פעמי, היא הורשתה להתקלח רק פעם ביומיים, והצוות הרפואי והסיעודי מנע את רוב הביקורים של המשפחה.
ועדת החקירה בראשותו של ד"ר קרון העלתה אז ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על הנהלת בית החולים שיבא, על ראשי החטיבה הפסיכיאטרית בשיבא, על משרד הבריאות ועל ראש אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן.

על פי התביעה החדשה שהוגשה בחמישי נגד בית החולים אברבנאל, "אין לתאר מצב קיצוני יותר ממקרה זה, של חסר ישע הנתון לחסדי מטפליו, כאשר יש מחדל איום ולא מאובחנת אצלו דלקת הריאות, וכלפי אדם חסר אונים זה ננקטים אמצעי הכפייה וההגבלה הקיצוניים ביותר שיכולים להיות כלפי חולה בבית חולים".
"הדבר המדהים גם הוא, שאף אחד מטעם בית החולים לא טרח להתנצל בפני המשפחה על מה שאירע ומדו"ח הבירור הפנימי של בית החולים עולה כי לא הופקו לקחים מהמקרה ובמשרד הבריאות לא טרחו אפילו להקים וועדת חקירה למרות שמדובר במותו של אדם בבית החולים מדלקת ריאות חריפה כשהוא קשור ב־4 גפיים".
בכתב התביעה נטען עוד כי בית החולים ומשרד הבריאות הפרו במקרה של אורן שורה ארוכה של חוקים כולל חוק זכויות החולה, חוק הטיפול בחולי בנפש, חוק הפיקוח על חסרי ישע, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק העונשין. ועוד התבקש בתביעה בית המשפט להורות על מתן "פיצויים מוגברים שישקפו את סלידתו מחומרת המעשים ומחדלי הצוות הרפואי, שלא עשה דבר על מנת להשגיח ולשמור על גופו וחייו של אורן, כאשר מותו היה בר מניעה של ממש, באמצעים פשוטים של השגחה והקפדה על טיפול ראוי".
עו"ד רובינשטיין, שמייצג את המשפחה, מסר כי "אורן מת מדלקת ריאות מבלי שיאובחן ויטופל בזמן שהיה קשור בארבע גפיו מספר ימים, כחלק מהטיפול לו זכה כחולה פסיכיאטרי בניגוד למתחייב ממקצוע הרפואה. סיבת הפטירה התבררה רק בנתיחה במכון המשפטי אבו כביר, וכך נודע הדבר למשפחה".
"תביעת רשלנות רפואית נגד בתי חולים כמו תביעה זו, הן חיוניות במטרה שמשרד הבריאות והנהלות בתי החולים ידאגו באופן ראוי הרבה יותר לבטיחות החולים. זו גם השקפת בתי המשפט, כי תביעות רשלנות רפואית הן אמצעי בקרה משפטי בעל חשיבות, המשמש אמצעי הגנה, באופן עקיף אמנם, על בריאות הציבור מפני טיפול כושל ומוטעה".

"נוהל תקין"
ממשרד הבריאות נמסר כי "מדובר במקרה מצער, והמשרד יגיב כמקובל בבית המשפט כאשר יתקבלו חומרי התביעה".
מבית החולים אברבנאל נמסר כי "האירוע תוחקר ונמצא כי ניהול המקרה היה תקין. על פי דו"ח הנתיחה של המרכז הלאומי לרפואה משפטית, מותו נגרם מדלקת ריאות חריפה ולא כתוצאה מההגבלה. בעת ובסמוך לפטירתו, לא היה ידוע על מחלות גופניות, וכן המטופל ז"ל לא התלונן ולא נמצאו תסמינים המעידים על חשד לדלקת ריאות".
"על פי משרד הבריאות, הנציב הקודם של קבילות הציבור למקצועות רפואיים החליט לסגור את הבירור בהסתמך על מסקנות התחקיר הפנימי. המקרה נבדק בבית החולים, דווח להנהלת בית החולים דאז, והמלצות התחקיר נדונו במסגרת הוועדה לניהול סיכונים. על פי העולה מהתחקיר, כולל דו"ח הנתיחה הפתולוגי והתייחסות נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות דאז, מותו המצער של המנוח לא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית".

זוועה באברבנאל בת ים

 

גונדר אשר שריקי

חומות של איבה, גלעד צוויק , 12.07.2019 , ישראל היום

טענות להתעמרות בסוהרים והחפצת נשים, וסיכון חיי אדם, לכאורה, שלא לצורך • תביעה שמוגשת נגד שב"ס מעלה חששות מדאיגים בנוגע להתנהלותו של גונדר אשר שריקי, שרק בשבוע שעבר קודם ומונה לראש אגף האסיר • השב"ס: "הדברים נבדקו, לא נמצאה הצדקה לנקיטת הליכים"

"גונדר אשר שריקי, מפקד מחוז דרום בשב"ס, העביר אותי השפלות חסרות תקדים, צעקות וצרחות בפומבי על בסיס יומי, הרגשתי שאני עובר אונס מתמשך של הנפש. שריקי עשה הכל לפגוע בי, עד סיכון חיי אדם ופגיעה בביטחון הכלא רק כדי להכשיל אותי בתפקיד. ממעמד של לוחם וקצין מצטיין ומבטיח בשירות בתי הסוהר הפכתי להיות שעיר לעזאזל. כשפניתי לראשת השב"ס בזמנו, רב־גונדר עפרה קלינגר, וסיפרתי לה הכל, התשובה שקיבלתי היתה: 'אני יודעת. מה אני יכולה לעשות?' עכשיו, במקום להוציאו מהארגון – שריקי מקבל תפקיד משמעותי יותר. לא אתן לזה לקרות".
את הדברים אומר מ', קצין בכיר לשעבר בשב"ס אשר פרש מהארגון לפני כשנה, וכעת תובע את הארגון בשל היחס כלפיו מצד מפקדו לשעבר, גונדר אשר שריקי.

מה משותף ליאיר גרבוז ולקברי צדיקים?

ביום שישי שעבר הודיעה נציבות שירות בתי הסוהר (שב"ס) על מינויו של אשר שריקי, מפקד מחוז דרום (מקביל לאלוף פיקוד בצבא), לתפקיד ראש אגף האסיר – אחד משלושת תפקידי המטה בארגון. מדובר בתפקיד בעל פוטנציאל לשמש מקפצה לראשות השב"ס, ולראיה שני הנציבים האחרונים – עפרה קלינגר ואשר וקנין (אשר מכהן כיום כממלא מקום נציב) – כיהנו בעבר בתפקיד.
ס', בת זוגו הנוכחית של שריקי שאותה הכיר במסגרת עבודתם בשב"ס, משמשת קצינה במחלקת האסיר, כלומר אם לא תועבר מתפקידה, היא תהיה כפופה לו.
עדויות שהגיעו לידי "ישראל היום" מצד בכירים בשב"ס, בעבר ובהווה, מלמדות על דפוס התנהלות בעייתי ביותר לכאורה של גונדר שריקי. יצוין כי מינויו של שריקי לתפקיד ראש אגף האסיר, בדומה למינויים נוספים בשב"ס, ייכנס לתוקפו רק לאחר חתימת השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, ובכפוף להשלמת הבדיקות הנדרשות כמקובל. ביום רביעי האחרון נשלחה תשובה לפרקליטו של מ' מטעם המשרד לביטחון פנים, וממנה עולה כי ארדן מעניק גיבוי מוחלט לשריקי.
"הטבע שלו זה לפגוע באנשים – מדובר על מסכת השפלות פומביות וקללות. הוא נהנה לדרוך על קצינים וסוהרים, משליט טרור של ממש", אומר לנו קצין המכהן כיום בשב"ס. "מ' ממש לא היחיד שנפגע ממנו, יש עוד קצינים מצוינים אצלנו שהחליטו ללכת הביתה ולשתוק כי הם לא יכלו עוד".

"התנהל כמו רודן"

חלק מהעדויות שיובאו כאן הונחו גם בפני בכירים בשב"ס והשר לביטחון הפנים – אך למרות זאת הוחלט לאפשר לשריקי להישאר בארגון, ואף להעבירו לתפקיד חדש ורב השפעה. המרואיינים בכתבה זו בחרו להישאר בעילום שם, מטעמי פגיעה בפרנסה וחשש להשלכות שליליות בעקבות פרסום שמם ברבים, אך שמותיהם ותפקידיהם המלאים שמורים במערכת.
"אנשים רועדים ממנו", אומר לנו בכיר בשב"ס בדימוס. "הוא האדם המגלומן ביותר שפגשתי. היתה לנו למשל סוהרת עם שלושה ילדים שסובלים מבעיות רפואיות קשות. זה לא הזיז לשריקי, הוא התעמר בה והעביר אותה מאשקלון לבאר שבע – רחוק מהילדים שלה. בסוף היא נאלצה לעזוב את הארגון. הרבה אנשים טובים וערכיים נאלצו לעזוב בגללו. צריך לעצור את זה". הסוהרת אישרה בפנינו את הפרטים.
בפברואר האחרון נשלח ללשכת השר ארדן מכתב אנונימי ובו טענות לדפוס של "החפצת נשים וניצול יחסי מרות" מצד שריקי כלפי פקודות. במכתב מצוין כי שריקי ובת זוגו הנוכחית ס', קצינת כליאה לשעבר במחוז דרום, החלו את יחסיהם הרומנטיים בזמן ששריקי שימש מפקדה, כלומר סיטואציה של יחסי מרות ביניהם.
כותבי המכתב האנונימי, המשרתים בארגון, שוחחו עימנו וטוענים בתוקף כי אין זה המקרה היחיד של יחסי מרות לכאורה. "היו לו עיניים גדולות לנשים", סיפר אותו גורם שפרש בינתיים משירות. "הוא התנהל כמו רודן, היה אפשר לשמוע את הצעקות שלו בכל רמלה".
שריקי גם פעל לכאורה בניגוד לנוהלי שב"ס על מנת לשפץ את לשכתו בעת שנכנס לתפקידו כמפקד מחוז דרום, במהלך שנת 2014. בתקופת השיפוצים, לאורך כחודשיים, סיפח שריקי ליחידה איש בדק בית (תיקונים ושיפוצים) המשויך בכלל לכלא מגידו בצפון – שעליו פיקד בעבר שריקי.
לצורך כך קיבל איש בדק הבית רכב צמוד מטעם המחוז שעימו נסע כמעט מדי יום ממקום מגוריו בעפולה לכלא באר שבע – וחזרה. בד בבד סירב שריקי להקצות תקציבים לשיפוצים ותיקונים הכרחיים במחוז שעבד בתת־תנאים, למשל נזילות מהתקרה על ניירת עבודה ומחשבים בעמדות הסוהרים.
"שריקי היה מסתובב ואומר 'אני אוהב קצין שדורש אפס שקלים', ומצד שני לא היתה לו בעיה לבזבז מכספי הארגון כדי לסדר טרנזיט לשיפוצניק שיחרוש את הארץ כדי שיבנה לו לשכה יפה", מספר בכיר בארגון לשעבר.
ב־8 במאי שלח עו"ד משה מנור, ממשרד מנור-אסף, פרקליטו של מ', מכתב לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן בבקשה דחופה לפתוח בחקירה נגד שריקי "בגין מעלליו נגד פקודים ותוך סיכון חיי אדם". לאחרונה הגיש מ' תביעה נגד שב"ס על סך 2.2 מיליון שקלים, בגין טענות להתעמרות בעבודה מצד שריקי, הפסדי שכר והפרת חוקי היסוד: כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק.
לדברי מנור, "מדובר במסכת אינטנסיבית וחמורה של השפלות, התעמרויות והתנכלויות אישיות יומיומיות מצד שריקי, הכל כדי לרמוס את מ' ולחסל את הקריירה שלו".

"מלשינונים של הנציבה"

מ', בשנות ה־40 לחייו, מילא שורה של תפקידים מבצעיים, מודיעיניים ופיקודיים, לרבות פיקוד על כלא רגיש במיוחד, הן בהיבט הפלילי והן בהיבט הביטחוני. לאורך השנים מ' זכה לשלל תשבחות על תפקודו וצוין כי "הוביל את יחידתו להישגים מרשימים". בפברואר 2014 הוגדר מ' "קצין מקצועי, לויאלי העושה את המוטל עליו בצורה מושלמת". הערכה זו, אגב, זכתה לחיזוק מצד לא אחר מאשר שריקי עצמו שהחמיא ל"התנהלותו הממלכתית". "מ' היה יכול להגיע רחוק, אולי אפילו להיות נציב", אומר לנו בכיר בדימוס בארגון. "מ' לא השתנה – ואם הוא נאלץ לפרוש, זה רק כי שריקי גרם לו ללכת".
לטענת מ', השינוי החד ביחסו של שריקי כלפיו התרחש לפני כשלוש שנים, בקיץ 2016, עת קודם על ידי הנציבה בזמנו, עפרה קלינגר, לתפקיד בכיר בארגון. יחסיהם של קלינגר ושריקי לא היו מן המשובחים, ומי שספג את האש היה מ'.

"כל חטאי היה שהנציבה קלינגר החליטה להעביר אותי לתפקיד מודיעיני רגיש כצורך ארגוני ומתוך הערכה כלפיי", אומר לנו מ'. לפי כתב התביעה, שריקי לא הסתיר דעתו על מ' ויחסיו הקרובים עם הנציבה קלינגר. באחת מישיבות המחוז, למשל, בנוכחות קצינים בכירים, אמר שריקי "יש כאן מלשינונים של הנציבה", תוך שהוא מחווה מבטו למ'.
בסוף 2016 יצאה קלינגר לחופשה כפויה של כמה חודשים בשל עניינים רפואיים, ועל פי טענותיו של מ', שריקי ניצל את חלון הזמן כדי להחריף יחסו כלפיו. בשלב מסוים התעמת מ' עם שריקי במשרדו ואף איים בפנייה לערכאות משפטיות אם לא יחדל מהתנהגותו – אך שריקי "הרגיע" אותו בטענה כי יעביר אותו מתפקידו, זאת מאחר ש"הנציבה עשתה טעות" כשקידמה אותו.
לטענת מ', שסבל מבעיות אורתופדיות, שריקי אף הציג בפני עוזרו של השר לביטחון הפנים תמונות מחשבון הפייסבוק הפרטי של מ', זאת כדי להציגו כ"תחמן ושקרן" בנוגע למצבו הרפואי – ובמטרה להדיחו מהתפקיד. ניסיון זה לא עלה יפה, אך שריקי לא זומן לבירור בעקבות האירוע.

"הקצינים הבכירים שותקים"

בחלק המטריד ביותר בכתב התביעה, נטען כי שריקי "ניסה להוביל בכוונה וביודעין לאירוע מבצעי כושל בתוך בית כלא, תוך סיכון ברור של חיי אדם, על מנת שמ' יישא באחריות לאירוע זה". מ' בתגובה התריע בפני שריקי ומ"מ הנציב אשר וקנין כי המבצע המתוכנן יסכן חיי אדם – והמבצע אכן הוקפא.
"מכתב זה עלה למ' כמעט בהתקף לב, ובפגיעה נפשית קשה שנגרמה לו כתוצאה מהתנהגותו של גונדר שריקי כלפיו", אומר פרקליטו, עו"ד מנור. מ' שוחרר מהשירות באפריל 2018 לאחר שוועדה רפואית של השירות הכירה במצבו הבריאותי הלקוי, המגובה גם בחוות דעת מצד גורמי מקצוע מובילים. חוות הדעת שמורות אצלנו ולא יפורטו מטעמי צנעת הפרט.
לפי כתב התביעה, במעמד שיחת הפרישה של מ' עם הנציבה קלינגר, לאחר שזו חזרה לתפקוד מלא בארגון, אמרה לו הנציבה כי היא מודעת להתנהלותו של שריקי, אבל ידיה כבולות. ממידע שהגיע לידינו גם הנציב הקודם, רב־גונדר בדימוס אהרן פרנקו, היה מודע להאשמות החמורות כלפי שריקי, כמו גם ממלא מקום הנציב הנוכחי, גונדר וקנין שהיה בעבר פקודו של שריקי.
ביום רביעי האחרון נשלח למנור מכתב תשובה מטעם המשרד לביטחון פנים, אשר מגבה לחלוטין את שריקי. התשובה, שהעתק ממנה נמסר גם לשר ארדן, נשלחה יממה לאחר פנייתנו ללשכת השר לקבלת תגובה.
במכתב, עליו חתום עו"ד חיים אמיגה מהמחלקה המשפטית במשרד לביטחון פנים, מצוין כי "מבדיקה מול גורמי שב"ס… לא עולה כל תשתית ראייתית להתעמרות" של שריקי במ', ועל כן אין הצדקה לבחינת צעדים מנהלתיים כלפי שריקי.
יצוין כי במסגרת אותה בדיקה כלל לא זומן מ' למתן עדות. עוד צוין באותו מכתב כי מלבד תלונתו של מ', לידי שב"ס "לא הגיעה כל תלונה על התעמרות של גונדר שריקי במי מפקודיו". מדובר בדברים אשר אינם מתיישבים לכאורה עם הממצאים אשר מצויים בידינו.

מנור משוכנע כי תשובת המשרד לביטחון הפנים "רק מעידה ומחזקת את טענתי על המשך מדיניות הטיוח בשב"ס". לדבריו, "אנו יודעים בוודאות שיש תלונות נוספות של פקודים נגד גונדר שריקי על מעשי התעמרות והתנכלות כלפיהם". עוד לדבריו, אם שריקי לא יוצא מהארגון בכוונתו לעתור לבג"ץ כנגד המינוי.
"בשב"ס כולם יודעים היטב על מעלליו החמורים של גונדר שריקי, כולל כל הקצינים הבכירים ביותר – יודעים, שותקים ומטייחים, רובם חוששים וגם לא רוצים שהאש תופנה אליהם", אומר עו"ד מנור. "אם הארגון והמשרד לביטחון הפנים ימשיכו להתעלם ממרשי וממעלליו של שריקי בארגון ולא יקבלו אחריות וישלחו את גונדר שריקי הביתה, כפי שחייב להיעשות, אנחנו נדאג שבית המשפט יעשה זאת".

תגובות: "התלונות ממוחזרות"

משב"ס נמסר: "מדובר בקצין ותיק אשר פיקד על בית סוהר, יחידת נחשון, מחוז צפון ומחוז דרום ומיועד כעת לתפקיד רוחב נוסף במטה בדרגתו כראש אגף האסיר. כל הטענות שעלו כלפיו בכתבה זו עלו בעבר ונבדקו על ידי הגורמים המוסמכים אשר לא מצאו כל הצדקה לנקיטת הליכים כנגדו. הקצין שולל את כל הטענות הממוחזרות שמיוחסות לו בכתבה ושומר לעצמו את הזכות לתבוע דיבה ולשון הרע. כל הנושאים המשפטיים שעלו בכתבה יתבררו בבית המשפט כמקובל".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר: "פנייתכם לשר לביטחון הפנים ושרבוב שמו לידיעה תמוהים, שכן לשר אין שום סמכות להשעות או לנקוט הליכים כנגד קצין ותיק אשר לא נקבעה כנגדו שום קביעה משפטית שלילית ואין כנגדו שום החלטה. אזכורו של השר בידיעה מלמד על רצון בלתי מוצדק לפגוע בשר ללא כל סיבה".
מעפרה קלינגר נמסר: "מ' הגיש תביעה אזרחית נגד שירות בתי הסוהר, שבמסגרתה העלה טענות אלה. תגובתי נמסרה לשב"ס במסגרת גיבוש כתב ההגנה. אינני רואה מקום להתייחסות נוספת".

Document-page-001Document-page-002