מסמך גנוז: "גזזו פאות לילדים במעברות"

מסמך גנוז: "גזזו פאות לילדים במעברות" , מתי טוכפלד , 12.12.2018 , ישראל היום

אחרי עשרות שנים: הוסר החיסיון • מכתב של ראש אכ"א מ־1950 לכל מפקדי החילות, מאשר – התקבלו תלונות מעולי תימן על חיילים שנשלחו לסייע, וגזזו פאות לילדים

ת1
עולים במעברה. למצולמים אין קשר לכתבה // צילום: אלדן דוד, לע"מ

ב־ 1950 שלח ראש אגף כוח אדם בצה"ל דאז, האלוף שמעון מזא"ה, מכתב ובו דרישה מאלופי הפיקודים והחילות להורות לחיילים להתחשב ברגשות העולים הדתיים במעברות ולהחמיר עם מי שלא יקפיד על כך. הסיבה למכתב: טענות שלדברי האלוף התקבלו אצלו על לנוהג פסול שאירע לעיתים מצד חיילים – גזיזת פאותיהם של ילדים לעולי תימן.

המכתב, שנשמר בארכיון צה"ל, הגיע יותר מחצי שנה אחרי שוועדת חקירה ממשלתית קבעה כי גזיזת פאות ילדי העולים נעשתה באופן שיטתי ומכוון – מסקנה שהיתה אמורה לעצור את הנוהג כבר אז.

בראש המסמך הודגש כי מדובר במכתב "סודי – אישי", ואף צוין כי הוא "דחוף". תחת הכותרת "הנדון: התנהגות חיילי צה"ל במעברות" מציין מזא"ה כי "מספר מעברות מתוך אלו שצה"ל קיבל על עצמו את הטיפול בהן, מיושבות על ידי אנשים דתיים. נתקבלו תלונות מספר מתושבי מעברות אלו על מקרי פגיעות ברגשות הדתיים מצד אנשי צבא. מקרים אלו התבססו בשיחות בין חיילים לבין תושבי המעברות – מבוגרים וילדים – שפגעו ברגשות אלו, גזיזת פאות ילדים וכד'".

ת2
המסמך הגנוז

למכתב (ויש להדגיש כי הדיווח על אודות הטענות כלפי החיילים מופיע בו בלבד) צורפו כמה עדויות של תושבי המעברות שריכז ח"כ בנימין מינץ ממפלגת פועלי אגודת ישראל, המעידות לכאורה על מעשי החיילים. לדברי האלוף מזא"ה, "החיילים נשלחו למעברות בתפקיד על מנת להגיש לתושבים את אותה העזרה שלמען הגשתה קיבל על עצמו צה"ל את הטיפול במעברות. המפקדים חייבים להדריך ולהסביר לפקודיהם את התפקידים המוטלים עליהם תוך הדגשת ההכרה להימנע מכל פגיעה ברגשות הדת והמוסר של תושבי המעברות.

"יש לערוך חקירה קפדנית בכל מקרה של הפרת פקודות ולפעול בכל חומרת הדין נגד אותם החיילים שיימצאו אשמים בהתנהגות בלתי הולמת".

"הנחיה מגבוה" 

המכתב נשלח בדצמבר 1950. בחודש מאי בשנה זו הוגשו לממשלה מסקנות ועדת חקירה ממשלתית בראשות השופט גד פרומקין, שקבעו כי גזיזת הפאות במחנות העולים היתה שיטתית, ולא כפי שנטען על ידי משרד החינוך ככזו שנבעה מסיבות בריאותיות ומהצורך להילחם במחלת הגזזת.
למרות העדויות שהוחזקו עד כה בסודיות בארכיון צה"ל, ולמרות מסקנות ועדת החקירה, הפך עם השנים סיפור גזיזת פאות ילדי תימן לשמועה רחוקה ולא מבוססת. הרב עוזי משולם, שניסה בתחילת שנות ה־90 להעלות את הנושא לסדר היום והביא עדויות למעשים נוספים שנעשו לעולי תימן, ובראשם חטיפת ילדים והטענה כי חלקם שימשו לניסויים רפואיים, נדחה על ידי הממסד ועל ידי הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.

כמו כן, כל ועדות החקירה שהוקמו עד היום לבדיקת הנושא לא העלו ממצאים חד־משמעיים בנושא.
הוועדה הפרלמנטרית לחקירת היעלמות ילדי תימן והבלקן בראשות ח"כ נורית קורן, מתכוונת לקיים בקרוב דיון בנושא. לדברי גורמים בוועדה, לא ייתכן שחיילים פעלו על דעת עצמם והמסמך מעיד שמדובר היה בשיטה ובהנחיה מגבוה.
"הגילוי המחריד חושף כי הצבא, בהיותו הזרוע הביצועית של ממשלת מפא"י, התנהל באותה גישה אליטיסטית ומתנשאת כלפי העולים ופעל ברוח אותה ממשלה", אמרה ח"כ קורן, "המסמך גם ממחיש את דורסנות הממסד ופגיעתו בזכויות אדם".

מדובר צה"ל לא התקבלה תגובה לדברים.

 

מודעות פרסומת

האם בן גוריון ידע על חטיפת ילדי תימן?

מתוך דף פייסבוק "אחים וקיימים" , 14.11.2017

*** בן גוריון – ידע או לא ידע? ***

ראו מכתב שכתב ועד התימנים במושב קרית יוסף לבן גוריון בשנת 1951:

לכבוד ראש הממשלה
מר דוד בן גוריון
השלום והברכה

א.נ.,
הודעה לכבודך אנחנו נמצאים בקרית שמונה (חלסה) היום משך שנה וחצי ולא ראינו מנוחה עד היום באופן מיוחד מהילדים שלנו ובפרט בימים האלה. כל אחד רוצה לחטוף את הילדים ממנו בלתי רצוננו ובלי ידיעתנו. נהפכנו ח"ו לצאן טבחה. בפרט אנחנו התימנים – זה בא בלילה מבית זרע "השומר הצעיר" וזה גם מ"הנוער העובד" כפר גלעדי. אנחנו לא ידענו לאן לברוח, אם פנינו למערב יש לבנון, ואם פנינו למזרח יש סורים, ואם פנינו לדרום לפנינו ים כנרת, וח"ו היינו כעדר שלא ידע לאן לברוח.
דרושה לנו האפשרות לחיות בא"י בשקט בין אח לאחיו לפי שמתוך זה נבוא לידי סכנת נפשות בינינו ובין אחינו הוותיקים בארץ.

בכבוד רב

שו"ב שעיבי שמעון
ב. סעירא
זכריה יוסף אהרון

מכתב בן גוריון

מכתב לבן גוריון

פרשת ילדי תימן: האם דרשה לראות את גופתה של בתה, אך הוצגה בפניה גופה של אדם מבוגר עם זקן

מתוך דף פייסבוק אחים וקיימים , 13.11.2017

כמה זלזול…

קראו את אחת התלונות שעמדו בפני וועדת החקירה הממלכתית:

"האם דרשה לראות את גופתה של בתה, אך הוצגה בפניה גופה של אדם מבוגר עם זקן, וכשקבלה על כך האם, נאמר לה כי 'כשמתים בארץ הגוויות גודלות', והיא סולקה מהמקום".

לא נרפה עד שיגידו את האמת!

אירוע ילדי תימןדך פייסבוק אחים וקיימים

עדות שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו"

עדות דרמטית של שולמית מליק בפרשת ילדי תימן: "באתי בבוקר והתינוקות לא היו" , 11.08.2017 , ידיעות אחרונות , תמר קפלנסקי

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

היא הייתה מטפלת בת 18 במעברת קדימה. כעת, 66 שנים אחרי, שולמית מליק שוברת שתיקה ובעדות שמתפרסמת היום ב"ידיעות אחרונות" מתארת את שאירע בבית התינוקות: "ידעתי שכל פעם אחרי שמגיעה קבוצת נשים מחו"ל, היו נעלמים לי תינוקות. זה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים"

"היו מגיעות לבית התינוקות קבוצות של נשים מחוץ לארץ. ידעתי שכל פעם שמגיעה משלחת, אחרי יום-יומיים היו נעלמים לי תינוקות: כל פעם ילד, עוד ילדה, עוד מישהי. באתי בבוקר והם לא היו. בהתחלה חשבתי שלא הביאו אותם. לא עלה בדעתי שמישהו יכול לתת ילד או לקנות ילד. אחר כך התחלתי לחשוד".

בגיל 83, שולמית מליק כבר לא יכולה לשתוק עוד. בעדות דרמטית וראשונה מסוגה, שמתפרסמת היום (ו') במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", היא מספרת, בפנים גלויות ובשם מלא, את מה שקרה לפני 66 שנה, כשעבדה בבית התינוקות במעברת קדימה: מליק ראתה איך פעוטות נמסרים לזרים בזמן שהוריהם בעבודה, ושמעה את זעקת האמהות שחזרו וגילו שילדיהן אינם. עדותה שופכת אור חדש על פרשת ילדי תימן.

בדצמבר 1951 החלה שולמית, אז בת 18, לעבוד בבית התינוקות שהיה שייך למפלגת הפועל המזרחי ופעל ליד מעברת קדימה. מהר מאוד הבחינה במשלחות הנשים שהגיעו למעברה מחו"ל. "אמרו לנו: היום תבוא משלחת, תלבישו יפה את הילדים. הן היו עוברות בין החדרים ומסתכלות. זאת הייתה אומרת: יש לו עיניים יפות. או: מממ… זה יהיה גבוה. הן באו לאמץ ילדים פה. אלה היו אנשים אחרי מחנות, שלא יכלו ללדת ילדים. אני רק הייתי מקשיבה. אסור היה לי לדבר".

מליק מספרת כי להורים היו אומרים שהילד בבית חולים: "זה מה שאמרו לי להגיד. שהילד חולה". לדבריה, היא ראתה את תהליך ה"אימוץ": "כן, כן. הלבשתי את הילד, ואז באו האחראית והגברת (ה"מאמצת" – ת"ק) ונתתי דף, אילו חיסונים הוא קיבל והכול. אף אחד לא אמר לי שלוקחים אותו לאימוץ. זאת הייתה ההרגשה שלי, כי הילד לא היה חוזר. הבנתי שלוקחים את הילד, כמו מתנה כזאת".

וילד אחד נשאר בראשה כל אותם שנים. "ציון הוא בלב שלי. הייתי באה בבוקר לעבודה. בזמן שהייתי מנגבת רגליים מהבוץ – הוא רק היה שומע את הקול שלי ומתחיל לרקוד עם המיטה עד שהגיע עם המיטה לדלת", מספרת מליק שעבדה אז כמטפלת. "מי שלקח אותו לקח ילד מקסים. מלא חיים הילד הזה היה".

מליק סיפרה כי אמרו לה שהיה לו חום גבוה, "אבל הוא היה בריא. אני השארתי אותו בריא. הוא אף פעם לא היה חולה". לדבריה, "את ציון אני לא שוכחת. חשבתי שתמיד נהיה בקשר, כזאת אהבה הייתה לי אליו. אבל לקחת אותו? איך אפשר לחשוב על דברים כאלה".

לדבריה, זה לא המקרה היחיד של ילד בריא שנאמר לה שהוא חולה. "היו אולי חמישה-שישה בתקופה שעבדתי שם", היא אומרת ושוללת את הטענות לפיהם מדובר במקרים ספורים. "אלו לא היו מקרים בודדים, זאת הייתה שיטה". מליק מספרת כי רק אחרי שנים רבות, עקב הפרסומים על הפרשה, הבינה לאן נעלמו התינוקות. "יש הרבה שיודעים מזה", היא אומרת. "מה, אני הייתי יחידה שם?".

היא משחזרת את ביקורי הנשים ואומרת: "אישה מבוגרת באה עם אישה צעירה והן התייעצו על הילדים. זה יפה, זה לא יפה. זה היה חשוד. כל הזמן הייתי שומעת – לקחו לבית חולים. ראיתי שזה מסריח, כל העניין הזה. אפילו שהייתי רק בת 18. אבל זו הייתה העבודה שלי, ושתקתי".

מליק מפרטת בעדותה מקרים נוספים שבהם נכחה כשפעוטות מבית התינוקות נמסרו לזרים – ולא שבו. "זו פעם ראשונה שקמה מישהי וביוזמתה מעידה שנכחה במסירות של ילדים כשידוע שלילדים יש הורים, ולהורים נאמר שהילד חולה", אומרת נעמה קטיעי מעמותת עמר"ם, החוקרת את פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן. "בניגוד לעדויות קודמות, שולמית מעידה ישירות בפני הציבור, בפירוט חסר תקדים למיטב ידיעתנו, ועומדת באומץ רב חשופה בכיכר העיר".

להורדת / צפיה בכתבה המלאה מ- 7 ימים הקלק כאן

ת1ת2ת3ת4ת5ת6

משפחת גמליאל על העלמו של הבן יוחנן

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – החלטה של בית המשפט השלום בירושלים שפסק פיצויים בסך 220 אלף שקלים למשפחת גמליאל שתבעה את החברה קדישא "קהילת ירושלים" מכיוון שלא ידעה לומר למשפחה היכן קבור בנה, בניגוד לתצהיר מטעמה. משפחת גמליאל מנהלת שנים מאבק לאיתור בנה יוחנן. כשיוחנן היה בן 9 חודשים נמסר לה שהוא נפטר אבל מעולם לא התאפשר להם לראות את גופתו. הם מעולם לא זכו לקבור אותו ובמקום בו טענו בחברה קדישא שהוא קבור, נקבר בכלל אדם אחר. מבחינת משפחת גמליאל אגב, יתכן מאוד שיוחנן עדיין חי. אוריה אלקיים כתבנו הביא את הסיפור הזה, נדבר איתו ועם אחיו של יוחנן, יוסי.

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – ניסויים בילדים. ניסויים בילדים שככל הנראה הובילו למותם. המוח מסרב לתפוס אבל הפרוטוקולים מתוך ועדות החקירה הממלכתיות שנחשפו ב"ישראל היום" מאשרים את מה שפעילים רבים יודעים כבר זמן. את העדויות של הורים ושל ילדים למעשים שהמוח מסרב לתפוס אבל נעשו. עדויות שכבר נשמעו בעבר. מה אנחנו יודעים ומה עוד מוסתר מאיתנו? בשיחה משתתפים הפעילים בנושא נעמה קטיעי ושלומי חתוכה.

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם
ניסויים בילדי תימן – ישראל היום 14.06.2017

 

ניסויים בילדים יוצאי תימן הובילו למותם – סדר יום עם קרן נויבך – 20.06.2017

התינוקות עברו נתיחות בתנאים מחפירים לפסולת ביולוגית

"היה פה פשע גדול שפשוט לא פורסם" ,  יאיר אלטמן , פורסם ב: 14.06.2017 , ישראל היום

הוועדה המיוחדת בכנסת שהוקמה במסגרת חקירת פרשת חטופי תימן, דנה בעדויות הרופאים שנחשפו היום ב"ישראל היום". ח"כ נורית קורן: "הסברות שהשתמשו בגופות של ילדים לצורך מחקר הולכות ועולות כל הזמן"

הוועדה המיוחדת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן התכנסה בכנסת על רקע הפרסום ב"ישראל היום", ובו עדויות של רופאים שביצעו ניסויים בילדי תימן. במהלך דיון הוועדה, בה נחשפו פרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית, הובאו גם עדויות לפיהן טיפול ניסויי הביא למותם של ילדים.

ח"כ נורית קורן, שעומדת בראש הוועדה, אמרה בדיון: "דווקא במקום שהיו אמורים לשמור עליהם, הילדים נעלמו. חלק מהילדים נעלמו וההורים לא קיבלו תעודת פטירה, רק אמרו להם שהילד נפטר. למרות שהם ביקשו לראות גופה הם לא קיבלו שום דבר ולא ביצעו את האקט של הלוויה. הסברות שהשתמשו בגופות של ילדים לצורך מחקר הולכות ועולות כל הזמן".

עוד הוסיפה חברת הכנסת מהליכוד: "יש פה פרוטוקולים שעולה מהם שנעשו מחקרים גם בילדים חיים וגם בניתוח גופות שלא שמרו על כבודם. לצוות הרפואי היה יחס מתנשא לעולים והם לא הכירו בזכות הבסיסית של החולה עצמו וגם של ההורים לתת רשות לטיפול מסויים, ואנחנו למדים מהפרוטוקולים ומהעדות של ד"ר מנדל".

לסיכום אמרה: "אני אומרת שהיה פה פשע גדול שפשוט לא פורסם. מסקנות הוועדה לא התייחסו לשום מחקר ולשום ניתוח גופות. והכל היה מונח לפניה וזה פשוט לא ייתכן שככה אנחנו נעבור על זה". חבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת הוסיף: "העדויות האלה קורעות את הלב. זה פשוט מזעזע לחשוב באיזה מציאות דבר כזה יכול להתרחש. אור השמש הוא המחטא היחיד במקרים האלה".

מאיר ברודר מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות, טען: "הדוחות הם באמת חמורים וצריך לגנות אותם. אבל צריך לזכור שאת כל הדברים האלה אנחנו רואים בפריזמה של היום, במציאות של היום. זאת לא הייתה המציאות באותם ימים. הייתה אווירה של מחקר. דוח מבקר המדינה באותם ימים מראה שכל בתי החולים שנבדקו ביצעו 50 אחוזים של נתיחות אחרי המוות, מתוך רצון לברר את סיבת המוות".