רשויות הרווחה רצחו את האמא עדן רכטר

02.07.2017 – עושים צהריים עם יעל דן , עו"ד יוסי נקר, ועפרה ענקרי – מותה הטראגי של האמא עדן רכטר שנרדפה ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה עפולה. סוף טראגי הוא סיפורה של האמא עדן רכטר שנלחמה נגד רשויות הרווחה בעפולה שרצו להוציא את ילדיה מהבית. הילדים הוצאו בעבר מהבית בכפיה בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון האם, עקב עלילות ומעללי העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה עפולה כי הילדים אינם מטופלים כראוי.
התסקירים וחוות דעת שמציגות העובדות הסוציאליות נגד המשפחה פוגעות באדם כאילו עומד הוא במטווח ונורה על ידי מילים. חיצי רעל של "חוסר מסוגלות הורית" , "חוסר תובנה" , ועוד כהנה וכהנה ביטויים מזויעים שפיתחו העובדות הסוציאליות במהלך השנים לניפוץ התא המשפחתי.

 

עדן רכטר במחאה על לקיחת ילדיה ע"י לשכת הרווחה עפולה

עדן רכטר - אני אמא שכולה לילד חיעדן רכטר

מודעות פרסומת

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני – שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

 פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]
פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]

שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה , יפעת גדות , news1 , 23/06/2011

מכון חרוב חושף את תוצאות הדוח הראשון בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי של מערכת הרווחה. בין ממצאי הדוח: ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית
מערכת הרווחה אינה מצליחה לתקן את הנזק שנגרם לילדים ולבני הנוער השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ומתקשה להדביק את הפערים ביניהם לבין האוכלוסיה הכללית. כך עולה מדוח "ילדים נפגעי התעללות והזנחה השוהים במסגרות חוץ-ביתיות והמטופלים בקהילה", שבוצע על-ידי מכון חרוב בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו המחקר הראשון אי פעם בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי במסגרת מערכת הרווחה.

המחקר יוצג לראשונה בכינוס "קלידוסקופ של תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים ובני נוער" שייערך באוניברסיטת חיפה בתאריכים: 28-26 ביוני. הכינוס הוא פרי יוזמה משותפת של מכון חרוב ואוניברסיטת חיפה.

המשמעות המרכזית היא שהצעירים המסיימים את שהותם במסגרות החוץ-ביתיות, שרובם הגדול נפגעי התעללות והזנחה, הם עדיין במצב פגיע מאוד, כשהישגיהם אינם מספיקים לאפשר להם להשתלב בחברה כראוי.

מחברי הדוח, פרופ' רמי בנבנישתי ממכון חרוב ומאוניברסיטת בר-אילן, ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חקרו את כל ילידי 1989 (כל מי שהם בני 19 בשנת 2008) וביקשו בין היתר לבחון את הישגיהם של ילדים ובני נוער שטופלו במסגרות החוץ-ביתיות השונות. על-פי המידע שנאסף, עולה כי מסך ילידי 1989 (כ-125,982 ילדים ובני נוער) 11,882 (המהווים כ-9.4%) הושמו בסידור חוץ-ביתי. כשליש מהם הוצאו מביתם בצו בית משפט.

"גם בגיל 19 הבעיות לא נעלמות. העובדים הסוציאלים ומערכת הרווחה עושים מאמצים גדולים כדי לקדם את הילדים נפגעי התעללות והזנחה. יחד עם זאת, רבים מהילדים בטיפולם מגיעים לסוף דרכם במערכת רווחת הילד כשמצבם בתחום החינוך אינו מספק ועלול להוות אבן נגף משמעותית בהמשך חייהם", מסר בתגובה פרופ' בנבנישתי.

זאת ועוד, הדוח מלמד כי הפער אצל בני הנוער האתיופים גדול וכי הם בפיגור מטריד גם בהשוואה ליתר הילדים שהתחנכו במסגרות חוץ-ביתיות. לדברי פרופ' בנבנישתי, פער זה עלול לגרום לכך שגם בעתיד קבוצה זו תמשיך להיות שולית ובעייתית, ומשום כך, לדבריו, רצוי לשלבם בתוכניות המשך כדי לקדם את השתלבותם בחברה.

מהדוח עולים נתונים מטרידים נוספים, ביניהם:

1. שיעור הילדים העולים מבריה"מ בפנימיות הוא כפול משיעורם באוכלוסיה, ושיעור הילדים העולים מאתיופיה בפנימיות הוא פי שמונה משיעורם באוכלוסיה.

2. חלקם של עולי בריה"מ במסגרות חסות הנוער כפול משיעורם באוכלוסיה (28.1% לעומת 14.3%), וחלקם של עולי אתיופיה הוא יותר מפי שלושה (6.7% מתוך הילדים מהשנתון שהיו במסגרות החסות לעומת 2.1%, שהוא שיעור הילדים שעלו מאתיופיה בכלל השנתון של ילידי 1989).

3. שיעורי הזכאות לבגרות של ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות נמוכים משל האוכלוסיה הכללית, ובקרב חלק מהקבוצות השיעורים נמוכים במיוחד.

4. שיעור הילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות המעורבים בפעילות עבריינית גבוה פי 3.3 מכלל ילדי השנתון.

הדוח מעלה שורה של המלצות ובראשן הדחיפות להעמיק את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד הרווחה כדי להגדיל את ההשקעה בחינוך הניתן במסגרות האלה.

"הממצאים מכוונים את מערכת הרווחה להקדיש תשומת לב מיוחדת להישגים החינוכיים של הילדים במסגרות החוץ-ביתיות. יש להמשיך ולחפש דרכים נוספות כדי להעלות את ההישגים והתפקוד החינוכי שלהם", מסר פרופ' בנבנישתי. "לשם כך חשוב לקדם את שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך, ולהביא אל תוך המסגרות של הרווחה מומחים בתחום החינוך ותוכניות שנוסו בקהילה להתמודדות עם הישגים נמוכים בקבוצות שונות, כגון לקויי למידה וילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – ADHD", הוסיף.

לדברי פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב, "ממצאי הדוח מדאיגים מאוד והם מלמדים שחובה עלינו לבחון מחדש את התועלת של מערכת הפנימיות, שכן שירותי הרווחה ממשיכים להפעיל את מסגרות הפנימיות בדיוק כפי שנהגו לפני עשרות שנים במיוחד בקליטת ילדים ובני נוער עולים, בשעה שיש לבחון דרכי פעולה אחרות".

לדברי שמיד, הפתרון למרבית הילדים ובני הנוער שזקוקים לפתרון חוץ-ביתי חייב להיות במסגרת הקהילה. "יש לתת עדיפות למענים קהילתיים שעשויים לתת מענה אפקטיבי יותר ולשפר את מצב הילדים. לצערי, למרות שמשרד הרווחה אימץ את מדיניות 'עם הפנים לקהילה' לפיתוח מענים מתאימים במסגרת הקהילה, אנו עדיין לא רואים שמדיניות זו מתיישמת בצורה משביעת רצון", ציין.

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני -  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות - פי 8 משיעורם באוכלוסיה
הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני –  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם

דצמבר 2013 – במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם.
הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני.
חוק הנוער סעיף 12 מאפשר לבית משפט לנוער לתלוש ילד מביתו למשך חודש במעמד צד אחד ללא נוכחותו או נוכחות הוריו. פקידי הסעד מנצלים את קשיי השפה של עולים חדשים ואף מבזים את ההורים ומשתמשים בילד לתרגם להורים תלישת אחיו מהבית.

קישורים:

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער – רות בן חנוך – רמיה נגד חלשים

ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 – תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער – המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער – רות בן חנוך – רמיה נגד חלשים

שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 – תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער – המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

משרד החינוך ועיריית ערד התרשלו ויפצו ילדים עולי אתיופיה שהשפילו

עריכת הפוסט נעשתה בסיוע באדיבות הרהורים על משפחה וילדים

הכתבה המדינה השפילה ותשלם פיצויים , תמר טרבלסי חדד, ירון ששון , ודני אדינו אבבה , ידיעות אחרונות , 15.03.2010

בית המשפט חייב לפצות ילדים ממוצא אתיופי שסולקו מגן בערד ללא הצדקה. מצד אחד המדינה מעודדת קליטת עליה, מצד שני היא יורקת בפרצופם של העולים. בית המשפט חייב אתמול לשלם פיצויים לחמישה ילדים שעלו מאתיופיה וסולקו ללא הצדקה מגן הילדים שלהם.
.

.
הפרשה התרחשה בערד כאשר הוריהם של 5 ילדים עולי אתיופיה רשמו אותם לגנים דתיים. כחודש וחצי לאחר מכן נאמר להורים כי ילדיהם ייאלצו לעזוב בנימוק ש"יש יותר מידי ילדים אתיופים בגן".
.
http://www.viddler.com/player/7deed6d3/
.
הילדים נשארו בבית תקופה ארוכה משום שלא נמצא להם גן חלופי. באמצעות עו"ד יסמין קשת מעמותת "טבקה – משפט וצדק ליוצאי אתיופיה", הגישו ההורים תביעה נגד עיריית ערד ונגד משרד החינוך בנימוק שילדיהם סולקו מהגן אל ורק בגלל צבע עורם. הם ביקשו מבית המשפט שיורה לשבץ את ילדיהם בגנים דתיים.

בכתב הגנה הודתה עיריית ערד בהתרשלות, אך טענה להתרשלות גם מצד משרד החינוך. העירייה הכחישה כי פעלה ממניעים גזעניים וטענה כי רצתה לאזן בין אינטרסים של אוכלוסיות שונות בחינוך הממלכתי דתי בעיר. משרד החינוך האשים את העירייה והתנער מאחריות לפרשה.

בית משפט השלום בבאר שבע קבע אתמול כי כל אחד מחמשת הילדים שסולקו יקבל פיצוי כספי של כ- 60 אלף שקל בגין עבירה על חוק איסור אפליה. נקבע כי שני שלישים ישולמו ע"י עיריית ערד ואילו משרד החינוך ישלם את השליש הנותר.

"הילדים ניזוקו הן בשל הפגיעה הרגשית והן בשל הקושי בלימודיהם עקה הפגיעה, קושי אשר יידרש זמן רב להתגבר עליו", פסק השופט גד גדעון. עם זאת קבע כי לא נמצא זדון בהתנהגות העירייה ומשרד החינוך.

אחד ההורים אמר אתמול: "לא האמנתי שבית המשפט יפסוק לטובתנו". הוא הוסיף: "הכאב וההשפלה לא עוזבים אותנו".
המדינה השפילה ותשלם פיצוייםקישורים:

ילדים בגטאות בקהילה – האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים?

מוטי וינטר - ראש אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה
מוטי וינטר – משרד הרווחה – התנהגות מזוהמת נגד מוחלשים

"עם הפנים לקהילה" של מוטי וינטר – אחיזת עיניים – פרוייקט לבטלה

מידי פעם טוענים פקידי רווחה שונים כי נעשים מאמצים לטפל בנוער בסיכון, במסגרת הקהילה. מוטי וינטר, מנהל אגף שירותים חברתיים במשרד הרווחה ניהל את פרוייקט "עם הפנים לקהילה" של משרד הרווחה.

עתה ברור כי הפרוייקט כשל לחלוטין או שמעולם לא היה כזה. הנתונים המוצגים הם בעיקר "טיוב נתונים" ותוצאת שינויי הגדרות וקריטריונים.
בפועל המצב בשטח שונה לגמרי. מספר הקטינים המוצאים מביתם ומשפחתם עולה, ואלו שנשארים בקהילה מופקרים, משוטטים ברחובות, משתכרים, מהמרים, ומבזבזים את זמנם.

הכתבה האם המדינה אשמה במותו הטרגי של הנער ששאף את גז המזגנים? סמדר פלד | אולפן שישי, חדשות 2 | 12/03/10
.
http://www.viddler.com/player/6ab48e70/
.
בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים ומרגישים מוזנחים. את רוב זמנם הם מבלים על הברזלים בשכונה – מנותקים מהמורים, בזים להורים, ובעיקר מרגישים שדחינו אותם. השבוע יצאנו למסע בעקבות סיפורו של אשטו סיסאי ז"ל בן ה-16 מנתניה, שהעביר את הזמן יחד עם חבריו המתוסכלים על-ידי טיפוס על גג ביה"ס – שם נפל אל מותו

כתב אישום נגד החברה הישראלית: הנער ממוצא אתיופי שנפל השבוע מגג בית הספר לאחר ששאף גז מזגנים, עשה זאת מתוך שעמום ותסכול. הוא לא היחיד, בני הנוער של הקהילה האתיופית מרגישים מקופחים ומוזנחים – ובעיקר חלשים מול הגזענות הישראלית. התוצאה: כבר בגיל מאוד צעיר הם פונים לזרועות "המנחמות" של האלכוהול ועולם הפשע.

גודו סיסאיי נשאר לבד. הבן שלו, יחיד, יתום מאמא, אשטו, הופל השבוע מגג בית ספר אל המוות. על הגג מצאו בקבוקים של ליטר וחצי ונייר כסף – כלים לשאיפת גז מזגנים. חבר של אשטו, גם הוא יוצא אתיופיה, הודה: "דחפתי אותו".

את אשטו קברו ליד פרדס חנה, רק שם מצאו חלקה לחסרי דת. האבא מנסה להתגייר, שומר מצוות אדוק, אבל העברית קשה והוא נכשל שוב ושוב במבחני הגיור. אשטו קבור בחולות, מחוץ לגדר.

"אני חשבתי שאני חלק מהמדינה", אומר האב האבל, "אני מזדהה עם המדינה, חשבתי שהמדינה איתי, אבל כשקרה לי את המקרה הטראגי הזה, אני מרגיש שאני בודד – מצאתי את עצמי לבד".

הסיפור הזה, אם תרצו, הוא למעשה סיפור של עדה שלמה, עדה מחוץ לגדר. הניסיונות הישראליים לקלוט את העדה הם בעיקר דרך עיניים צרות, מתנשאות. הרי אנחנו יודעים טוב יותר ממנה מה היא צריכה.

בינתיים, מרגישים בני הנוער יוצאי אתיופיה מתוסכלים וממורמרים. וכך, יוצאים כל החבר'ה לרחוב, יושבים על הברזלים – מחפשים את התשובה כשהם מיואשים מלחפש את התקווה.

שותים וודקה והולכים לבית הספר

לילה אחרי לילה השבוע בשכונות של גדרה, נתניה, רחובות, ליד מרכזים מסחריים, בתוך חורשות, מצאנו אותם, מעבירים את זמנם בשעמום ובשתיית וודקה. יש ביניהם נערים בני 18, וגם ילדים בני 10, חלקם שתויים – וכל זה שעות אחדות לפני שצריך לקום לבית הספר.

אז כמובן מגיעה גם האלימות. "שותים קצת כולם, טאק – אחד זורק מילה לא במקום, אחד בא מתקרב, כולם מכות", מספר אחד הנערים. "יא שחור, מה אתה עושה פה? זה לא המקום שלך", אנחנו שומעים לעיני המצלמה והניצים עולים.

אז מי אשם במצבו העגום ובתחושותיהם המוצדקות של הנוער האתיופי? המדינה שלא מנתבת את התקציבים הנכונים אליהם או החברה הישראלית שמתייחסת אליהם בגזענות. הם מצידם מרגישים שהבורות היא ששופטת אותם. הבורות שלנו – צבע העור שלהם.

———— סוף כתבה ערוץ 2

עיריית בת ים – ילדים מהמרים בחצר בית הספר – דצמבר 2009

קטינים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים
ילדים מהמרים בחצר בית ספר בבת ים

דוגמא נוספת של העדר שירותים בקהילה לקטינים, ראינו בבת ים. אין לילדים פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו.
.
קישורים: