רשויות הרווחה רצחו את האמא עדן רכטר

02.07.2017 – עושים צהריים עם יעל דן , עו"ד יוסי נקר, ועפרה ענקרי – מותה הטראגי של האמא עדן רכטר שנרדפה ע"י עובדות סוציאליות מלשכת הרווחה עפולה. סוף טראגי הוא סיפורה של האמא עדן רכטר שנלחמה נגד רשויות הרווחה בעפולה שרצו להוציא את ילדיה מהבית. הילדים הוצאו בעבר מהבית בכפיה בניגוד לרצונם ובניגוד לרצון האם, עקב עלילות ומעללי העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה עפולה כי הילדים אינם מטופלים כראוי.
התסקירים וחוות דעת שמציגות העובדות הסוציאליות נגד המשפחה פוגעות באדם כאילו עומד הוא במטווח ונורה על ידי מילים. חיצי רעל של "חוסר מסוגלות הורית" , "חוסר תובנה" , ועוד כהנה וכהנה ביטויים מזויעים שפיתחו העובדות הסוציאליות במהלך השנים לניפוץ התא המשפחתי.

 

עדן רכטר במחאה על לקיחת ילדיה ע"י לשכת הרווחה עפולה

עדן רכטר - אני אמא שכולה לילד חיעדן רכטר

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני – שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

 פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]
פי שלושה אתיופים [צילום: פלאש 90]

שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה , יפעת גדות , news1 , 23/06/2011

מכון חרוב חושף את תוצאות הדוח הראשון בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי של מערכת הרווחה. בין ממצאי הדוח: ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי למעלה מ-3 מכלל ילדי השנתון, ושיעור הזכאים לבגרות נמוך משמעותית משל האוכלוסיה הכללית
מערכת הרווחה אינה מצליחה לתקן את הנזק שנגרם לילדים ולבני הנוער השוהים במסגרות חוץ-ביתיות ומתקשה להדביק את הפערים ביניהם לבין האוכלוסיה הכללית. כך עולה מדוח "ילדים נפגעי התעללות והזנחה השוהים במסגרות חוץ-ביתיות והמטופלים בקהילה", שבוצע על-ידי מכון חרוב בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו המחקר הראשון אי פעם בישראל שבחן לעומק את הישגי הילדים המועברים לסידור חוץ-ביתי במסגרת מערכת הרווחה.

המחקר יוצג לראשונה בכינוס "קלידוסקופ של תופעת הפגיעה וההתעללות בילדים ובני נוער" שייערך באוניברסיטת חיפה בתאריכים: 28-26 ביוני. הכינוס הוא פרי יוזמה משותפת של מכון חרוב ואוניברסיטת חיפה.

המשמעות המרכזית היא שהצעירים המסיימים את שהותם במסגרות החוץ-ביתיות, שרובם הגדול נפגעי התעללות והזנחה, הם עדיין במצב פגיע מאוד, כשהישגיהם אינם מספיקים לאפשר להם להשתלב בחברה כראוי.

מחברי הדוח, פרופ' רמי בנבנישתי ממכון חרוב ומאוניברסיטת בר-אילן, ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חקרו את כל ילידי 1989 (כל מי שהם בני 19 בשנת 2008) וביקשו בין היתר לבחון את הישגיהם של ילדים ובני נוער שטופלו במסגרות החוץ-ביתיות השונות. על-פי המידע שנאסף, עולה כי מסך ילידי 1989 (כ-125,982 ילדים ובני נוער) 11,882 (המהווים כ-9.4%) הושמו בסידור חוץ-ביתי. כשליש מהם הוצאו מביתם בצו בית משפט.

"גם בגיל 19 הבעיות לא נעלמות. העובדים הסוציאלים ומערכת הרווחה עושים מאמצים גדולים כדי לקדם את הילדים נפגעי התעללות והזנחה. יחד עם זאת, רבים מהילדים בטיפולם מגיעים לסוף דרכם במערכת רווחת הילד כשמצבם בתחום החינוך אינו מספק ועלול להוות אבן נגף משמעותית בהמשך חייהם", מסר בתגובה פרופ' בנבנישתי.

זאת ועוד, הדוח מלמד כי הפער אצל בני הנוער האתיופים גדול וכי הם בפיגור מטריד גם בהשוואה ליתר הילדים שהתחנכו במסגרות חוץ-ביתיות. לדברי פרופ' בנבנישתי, פער זה עלול לגרום לכך שגם בעתיד קבוצה זו תמשיך להיות שולית ובעייתית, ומשום כך, לדבריו, רצוי לשלבם בתוכניות המשך כדי לקדם את השתלבותם בחברה.

מהדוח עולים נתונים מטרידים נוספים, ביניהם:

1. שיעור הילדים העולים מבריה"מ בפנימיות הוא כפול משיעורם באוכלוסיה, ושיעור הילדים העולים מאתיופיה בפנימיות הוא פי שמונה משיעורם באוכלוסיה.

2. חלקם של עולי בריה"מ במסגרות חסות הנוער כפול משיעורם באוכלוסיה (28.1% לעומת 14.3%), וחלקם של עולי אתיופיה הוא יותר מפי שלושה (6.7% מתוך הילדים מהשנתון שהיו במסגרות החסות לעומת 2.1%, שהוא שיעור הילדים שעלו מאתיופיה בכלל השנתון של ילידי 1989).

3. שיעורי הזכאות לבגרות של ילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות נמוכים משל האוכלוסיה הכללית, ובקרב חלק מהקבוצות השיעורים נמוכים במיוחד.

4. שיעור הילדים ובני נוער במסגרות חוץ-ביתיות המעורבים בפעילות עבריינית גבוה פי 3.3 מכלל ילדי השנתון.

הדוח מעלה שורה של המלצות ובראשן הדחיפות להעמיק את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך למשרד הרווחה כדי להגדיל את ההשקעה בחינוך הניתן במסגרות האלה.

"הממצאים מכוונים את מערכת הרווחה להקדיש תשומת לב מיוחדת להישגים החינוכיים של הילדים במסגרות החוץ-ביתיות. יש להמשיך ולחפש דרכים נוספות כדי להעלות את ההישגים והתפקוד החינוכי שלהם", מסר פרופ' בנבנישתי. "לשם כך חשוב לקדם את שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך, ולהביא אל תוך המסגרות של הרווחה מומחים בתחום החינוך ותוכניות שנוסו בקהילה להתמודדות עם הישגים נמוכים בקבוצות שונות, כגון לקויי למידה וילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז – ADHD", הוסיף.

לדברי פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב, "ממצאי הדוח מדאיגים מאוד והם מלמדים שחובה עלינו לבחון מחדש את התועלת של מערכת הפנימיות, שכן שירותי הרווחה ממשיכים להפעיל את מסגרות הפנימיות בדיוק כפי שנהגו לפני עשרות שנים במיוחד בקליטת ילדים ובני נוער עולים, בשעה שיש לבחון דרכי פעולה אחרות".

לדברי שמיד, הפתרון למרבית הילדים ובני הנוער שזקוקים לפתרון חוץ-ביתי חייב להיות במסגרת הקהילה. "יש לתת עדיפות למענים קהילתיים שעשויים לתת מענה אפקטיבי יותר ולשפר את מצב הילדים. לצערי, למרות שמשרד הרווחה אימץ את מדיניות 'עם הפנים לקהילה' לפיתוח מענים מתאימים במסגרת הקהילה, אנו עדיין לא רואים שמדיניות זו מתיישמת בצורה משביעת רצון", ציין.

הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני -  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות - פי 8 משיעורם באוכלוסיה
הוצאת ילדים מהבית על רקע אתני –  שיעור הילדים האתיופים בפנימיות – פי 8 משיעורם באוכלוסיה

חה"כ פנינה תמנו שטה מציגה פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדי עולים מביתם

דצמבר 2013 – במהלך דיון תיקון סעיף 12 לחוק הנוער האנכרוניסטי חושפת חה"כ פנינה תמנו שטה מקצת פשעי משרד הרווחה בהוצאת ילדים עולים בכפייה מביתם ומשפחתם.
הוצאת ילדים מביתם הנו פי 3 בקרב עולי רוסיה ופי 8 בקרב יוצאי אתיופיה. מדובר במדיניות תוקפנית של משרד הרווחה נגד משפחות על רקע אתני.
חוק הנוער סעיף 12 מאפשר לבית משפט לנוער לתלוש ילד מביתו למשך חודש במעמד צד אחד ללא נוכחותו או נוכחות הוריו. פקידי הסעד מנצלים את קשיי השפה של עולים חדשים ואף מבזים את ההורים ומשתמשים בילד לתרגם להורים תלישת אחיו מהבית.

קישורים:

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער – רות בן חנוך – רמיה נגד חלשים

ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות – שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 – תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער – המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער – רות בן חנוך – רמיה נגד חלשים

שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 – תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער – המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים: