אשדוד – עיר מוכת ילדים בסיכון – ביקור הוועדה לזכויות הילד

יוני 2010 – פקידת הסעד רונית צור - מנהלת לשכת הרווחה אשדודכ- 15% מכלל ילדי העיר אשדוד מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים). זהו הנתון שקיבלו חברי הועדה לזכויות הילד בביקור בעיר אשדוד.

ראש עיריית אשדוד ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות.
העירייה כמקובל הציגה צרור של פרויקטים לנוער בסיכון: "גלשן" , "בית רשת" , "בית חם" , "נוער חרדי". אך בשורה התחתונה העיר מוכת ילדים בסיכון ומידי פעם עולה פרשה קשה על מחדלי העירייה בטיפול בילדים בסיכון.

נתון חשוב אשר לא הוצג בביקור הוא כמה ילדים מוציאה לשכת הרווחה באשדוד (בראשות רונית צור) מבתיהם עקב מחדלי העירייה בשיקום המשפחות, ומה עולה בגורל הילדים והמשפחות.

להלן הודעה לתקשורת של הוועדה לזכויות הילד אודות הביקור באשדוד:

סיכום סיור הוועדה לזכויות הילד באשדוד

התפרסמה בתאריך: 03/06/2010

הוועדה לזכויות הילד בראשותו של חה”כ דני דנון סיירה בשירותים לילדים בסיכון באשדוד,
ביום חמישי, כ”א בסיוון התש”ע, (3.6.2010).
בסיור השתתפו חה”כ דני דנון, ראשי אגפים בעיריית אשדוד ואנשי מקצוע. הסיור נערך בשיתוף עם הוועדה לקידום מעמד הילד בעיריית אשדוד.

הוועדה נפגשה עם ד”ר יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד, שסקר את מדיניות העירייה בטיפול בילדי אשדוד בכלל ובילדים בסיכון בפרט. מסקירתו עלו הנתונים שלהלן:
1. אוכלוסיית העיר אשדוד מונה 227,000 תושבים.
2. 31% מכלל תושבי העיר הם ילדים – סה”כ 69,173 ילדים.
3. 38,000 איש מטופלים בשירותי הרווחה, ומהם 12,300 ילדים.
– העיר מדורגת באשכול סוציו-אקונומי מס` 5 מתוך 9 אשכולות הלמ”ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
– 32.6% מכלל תושבי העיר הם עולים (76,000 איש), ומהם 17.6% מטופלים על-ידי שירותי הרווחה.
– כ- 15% מכלל ילדי העיר מוגדרים ילדים בסיכון (סה”כ 10,386 ילדים),ובהם 2,284 ילדי עולים ו-2,181 ילדים מהמגזר החרדי.
תחומי הסיכון העיקריים הם בעיות בהורות ובטיפול בילד, בעיות בתפקוד הרגשי/ חברתי או ההתפתחותי/ לימודי.
– עיריית אשדוד מקנה שירות דנטאלי ל-38,000 אלף ילדי העיר, ממסגרת טרום-חובה ועד כיתה ט` בעלות סימלית של 30 ש”ח לשנה.

ד”ר יחיאל לסרי סיפר על התוכניות המגוונות שעיריית אשדוד מפעילה ומסבסדת עבור הילדים בסיכון בכלל והילדים המעורבים בפלילים בפרט. עיריית אשדוד משתתפת בסה”כ 70,000 ש”ח במימון חוגים לילדים ולמשפחות נזקקות. בזכות מעורבות זו 75% מכלל ילדי אשדוד משתתפים בחוג אחד לפחות.

עיריית אשדוד מפעילה ”מרכז להורות משמעותית”, שמטרתו לחזק הורים בתפקידם ולטפח את ערכי המשפחה. המרכז מארגן סדנאות לקבוצות הורים, מפגשי הדרכה אישיים בבית, הרצאות ועוד.

חה”כ דני דנון, יושב-ראש הוועדה, בירך על העשייה העניפה של עיריית אשדוד למען ילדיה ואמר כי עשייה זו מונעת הידרדרות של הנוער לפשיעה ומחזקת את העיר כולה. ”החוזק של חברה הוא ביחס לחלש”, אמר.

1. סיור בפרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער נושר

הוועדה נפגשה עם אנשי המקצוע המפעילים את פרויקט ”גלשן” לטיפול בנוער הנושר ממערכת החינוך. הפרויקט הוא חלק מהמחלקה לקידום נוער בעירייה.

גב` רימה גלקין, מנהלת המחלקה למניעת נשירה וקידום נוער הציגה את חזונה להתמודדות עם נשירת בני-נוער. ואמרה כי הטיפול בנוער נושר נעשה על-ידי צוות מקצועי בשיתוף עם המשפחה ומתוך אמונה כי הנער או הנערה יכולים לחזור לספסל הלימודים אם רק יינתנו להם הכלים והתמיכה הרגשית שהם זקוקים להם.

הוועדה נפגשה עם נער שנשר ממערכת החינוך וחזר לספסל הלימודים ואף ניגש לבחינות הבגרות. הנער סיפר על הטיפול האישי שקיבל הן בתחום הלימודי והן בתחום האישי והמשפחתי.

2. סיור ב”בבית רשת” והצגת פרויקטים נוספים

א. ”בית רשת”:
בהמשך הסיור הגיעה הוועדה הגיעה ל”בית רשת” מרכז יום לנוער בסיכון השוכן ברובע ו` בעיר. הוועדה נפגשה עם צוות הבית ועם מנהליו מטעם העירייה. הבית קולט בני-נוער שנשרו ממערכת החינוך ולעיתים משוטטים ברחובות העיר ומידרדרים לפשיעה. הצוות קולט אותם גם בשעות הלילה (מקלט חירום זמני לבני-נוער שנמצאים ללא קורת גג) ומתחיל בתהליך שיקומי וטיפולי כדי להחזירם לספסל הלימודים, ולכוון אותם להתנהגות חיובית ולעצמאות.
צוות הבית ערוך –גם בלילה- לקליטת צעירים במצבים קשים מאוד, למשל ילדים שהותקפו מינית, לעיתים בתוך המשפחה, ונערות שהידרדרו לזנות.
הוועדה התרשמה מאוד מהמקצועיות של אנשי הצוות במקום.

ב. בית חם לנערות בסיכון:

לוועדה הוצג פרויקט בית חם לנערות בסיכון.בית זה נותן מענה טיפולי לנערות בסיכון ובו הן מקבלות ארוחה חמה, טיפול אישי והעשרה חברתית. המטרה העיקרית היא להעניק לנערה תחושה של ביטחון בסיסי, תקווה ואוטונומיה. תוך מתן אפשרות ליצירת קשר בטוח ועקבי עם דמויות מיטיבות, שיהיו מודל חיובי בחיי הנערה ויביאו לחיזוק תחושות התקווה והביטחון בקרבה.
במסגרת הפרויקט מופעלת תוכנית תה”ל – להכשרת הצעירים לתעסוקה, למשל: מזכירות רפואית, עבודה בבנקים ועוד.

ג. פרויקט נוח”ם לנוער חרידי

לוועדה הוצג פרוייקט ייחודי לנוער חרידי (שליש מאוכלוסיית העיר אשדוד חרדית).
הפרויקט מיועד לנערים בני 12- 16 שאינם משולבים במסגרת חינוכית והידרדרו לאלימות קשה. קרוב ל-50 בני נוער משולבים בפרויקט, ולזכותו רשומות הצלחות רבות.

קישורים:

מערך הרווחה המופקר בעיריית בת ים – קטינים בעיר מעשנים וסוחרים ונערה – בזנות

ילדים מעשנים בבת יםמערך הרווחה בעיריית בת ים מופקר.
.

הכתבה בת ים: קטינים מעשנים וסוחרים ונערה – בזנות , שי אלבלינג , יוני 2010 , ynet | צילום שי אלבלינג

ילדים בבת ים שלא מזמן רק דיקלמו בבית הספר "שלום כיתה א'", מוצאים עצמם מחוברים לעישון סיגריות וסמים קלים בשעות אחר הצהריים. נערים מתבגרים כבר עמוק בעולם הסחר בסמים ואפילו ילדה אחת, בת 15, מוכרת את גופה תמורת עשרות שקלים. אם לא היינו מצלמים ומקליטים, גם אנחנו לא היינו מאמינים. שר החינוך שמע והורה לפעול למיגור מימדי התופעה

שוקו, לחמניה וגראס: ילדים בני 13־10 בבת ים מעשנים סמים קלים באחת מחצרות בית ספר בעיר בשעות אחר הצהריים, קטינים בגילאי 17 כבר עברו לשלב הבא, והחלו לסחור בסמים, וילדה בת 15, שסיפורה ידוע לשירותי הרווחה בעירייה, מוכרת את גופה תמורת עשרות שקלים. כך נראו חצרות בתי ספר ומספר גינות ציבוריות בשעות אחר הצהריים והלילה המאוחרות בעיר בת ים.

זה לא היה בסיור בודד, מקרי, זו תמונת המצב החמורה למדי שנחשפה לעינינו במהלך מספר ביקורים במוקדים שונים ברחבי העיר, במהלך שיחות עם ילדים ונערים, תצפיות על מעשיהם, תיעודם בצילומים ובהקלטות.

רגע לפני שמתחיל החופש הגדול הדלקנו את נורת האזהרה גם בפני גורמים בכירים במשרד החינוך, ובכלל זה, את שר החינוך, גדעון סער. זה לאור המימצאים והצילומים, הורה על מנהלת המחוז לפעול מול הגורמים הרלוונטים בעיריית בת ים למיגור מימדי התופעה.

מסתבר שהחבר'ה, בעיקר מתוך שיעמום, כדבריהם, אינם מסתפקים בעישון או בשתיית אלכוהול. חלקם מכלים את זעמם "בגלל שעיצבנו אותם", אפילו בחתול רחוב או במחוסרת דיור שחשה את נחת הקרשים שהנחיתו עליה נערים בגן אשכול בעיר. אחרים פשוט מבצעים ונדליזם לשמו.

חשוב להדגיש, רוב הנוער בעיר הוא נוער איכותי, בחלקו הבלתי מבוטל אפילו מצטיין, אלא שמפגשים עם עשרות ילדים ובני נוער בעיר בשבועות האחרונים, מדליקים נורה אדומה, מצביעים על כך שיש גם ילדים שהולכים לאיבוד.

בכתבה שתוצג לפניכם מתואר חלק מהמפגשים עם הילדים, הנערים ואפילו עם הורים מודאגים. אלו שראו כי באחת מרשתות ההתכתבות הנפוצות ברשת, "רץ" סיפורה העגום של ילדה בת 15 הידועה כמי שמוכרת את גופה לקיום יחסי מין בתמורה לעשרות שקלים.

"אין לנו הרבה מה לעשות בעיר בערב, אז אנחנו באים לכאן או הולכים לשבת באיזה גן ציבורי", חוזר על משפט דומה נער שפגשנו באמצע השבוע שעבר ברחבת הכניסה לתיכון בעיר קצת אחרי 23:00. על ידו יושבים עוד שלושה נערים בני 14 עד 16. בידיהם בקבוקי בירה. בקבוקים ריקים אחרים פזורים מסביבם. הצעיר ביניהם אומר: "אנחנו כאן כדי להעביר את הזמן".

במהלך השיחה עולה נושא השימוש בסמים, ואז אומר אחד מהם: "השתמשתי, אולי שבע פעמים. באנגים, סמים, ג'וינטים. ניסיתי".

לא פחדת להיתפס?

"לא. מה מפחיד בזה? מה יעשו, יפתחו לי תיק? זה לשימוש עצמי. אני עושה את זה בשקט, במסיבות עם חברים. בחיים לא בחוץ".

הנערים מספרים על הרגלי הבילוי שלהם. "אתה נוסע למועדונים בתל אביב, שם זה החיים הטובים", אומר אחד מהם, שבגדיו החדשים והממותגים מבדילים אותו באופן ברור מחבריו. "אתה בא לשם 'קלין', יפה, אבל בשביל זה צריך כסף מהצד".

אתה עובד?

"לא".

אז מאיפה הכסף?

"צריך כסף, אז אתה מוכר. צריך כסף, אז אתה סוחר. מוכר, יש כסף בכיף. שלוש–ארבע אצבעות ביום".

לפני הפרידה מהם אני מנסה לברר מה לדעתם ממדי השימוש בסמים בקרב חבריהם. "יודעים, מכירים. אנחנו יודעים על אנשים שמשתמשים", אומר השקט שבחבורה, "יודעים על הסחורה".

איפה משיגים את הסחורה?

"משיגים. לפי מה שאנחנו יודעים, מי שמשתמש יודע איפה לקנות. זאת לא בעיה".

ואתה משתמש?

"גם אני עושה שטויות, אבל לא נתפס עלי כלום".

תגובות

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "עם קבלת פנייתכם הנחה שר החינוך, גדעון סער, את מנהלת המחוז, דלית שטאובר, לפעול באופן מיידי לטיפול בנושא. מנהלת המחוז יידעה באופן מיידי בנושא את רשויות החינוך והרווחה בעיר בת ים והחל טיפול משותף של משרד החינוך והעירייה".

מעיריית בת ים נמסר: "המקרים המצויינים בכתבה הינם מקרים נקודתיים בלבד והם מטופלים על ידי הגורמים הרלבנטיים. נדגיש עוד כי עיריית בת ים נחושה להגיע לכל תלמיד ובן נוער הזקוק לסיוע וליווי מיוחד".

ממשטרת מחוז תל אביב נמסר: "מחלק הנוער במרחב איילון פועל כנגד מעורבות קטינים בפשיעה מכל סוג שהוא".

קישורים:

  • עיריית בת ים – לא מספקת מענה לתושב חסר ישע ובני משפחתו.ימים מספר לאחר פרסום הכתבה קיבלה אחותו של יוסף מכתב ממשרד הרווחה, שבו נאמר כי אחיה מתאים לבית אבות, וכי עליה לפנות לעובדת הסוציאלית של העירייה. האחות העבירה את המכתב לעובדת הסוציאלית, אך מאז מנסה לקבל את תגובתה, ללא הועיל. "הלכתי לשם פעמיים, ואיש הביטחון לא נתן לי להיכנסאני לא יודעת מה לעשות", אומרת האחות

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ושר החינוך גדעון סער מפקירים ילדים מאוכלוסיות מוחלשות בקהילה

שר החינוך גדעון סער - הפקרת נוער ממשפחות מוחלשות בקהילהפרשיות ההתעללות האחרונות בנוער, כת המורים איתקה, סחר נערות חוסות בתעשיית המין בדרום ת"א, ועוד, הצביעו על החשיבות הרבה בהקמת מרכזים קהילתיים לבני נוער. הנוער הנפלט מהקהילה עולה למדינה הרבה יותר כסף ומעלה את הסיכוי להדרדרות באחוזים אסטרונומיים.

הכתבה בשל היעדר תקציב: 45 אלף ילדים בסיכון אינם מטופלים במועדונית , אור קשתי , הארץ , מאי 2010
בעשור האחרון זינק מספר הילדים הנזקקים, אולם רק 5,600 תלמידים זכאים למסגרת משלימה אחרי הלימודים

מערך מועדוניות היום של משרד החינוך, במסגרתו מקבלים תלמידים בסיכון סיוע לימודי ורגשי, עומד בפני קריסה. לדברי בכירים במשרד, רק אחד מכל 9-10 ילדים בסיכון מתקבל כיום לאחת מ-550 המועדוניות הפרוסות ברחבי הארץ, וגם זאת לאחר סינון ראשוני מחמיר. לשם השוואה, לפני כשנתיים עמד שיעור הקבלה על אחד מתוך 6-7 תלמידים.

מנהלי מועדוניות וגורמים ברשויות המקומיות מספרים על דילמות קשות הנובעות מן ההכרח לבחור רק חלק קטן מהילדים הזקוקים לסיוע. "הביקוש גדול בהרבה ממספר המקומות שאני יכולה להציע. בתי הספר והעובדים הסוציאליים יודעים על המצוקה ומראש עושים סלקציה קשה – בוחרים כל ילד בידיים רועדות, מפחד שאולי מישהו אחר נמצא בסיכון גדול יותר", מספרת מנהלת מועדונית באזור המרכז.

לדברי מנכ"ל האגודה הישראלית למען ילדים עולים, אלי זרחין, בשנים האחרונות "יש עלייה גדולה מאוד בצרכים, שמתבטאת בעיקר ברשימת המתנה ארוכה. לילדים האלה אין פתרון אחר מלבד המועדוניות, ואם הם לא נכנסים אליהן, המשמעות היא בדרך כלל הסתובבות ברחובות. המענה שהמדינה נותנת היום רחוק מלהספיק". במשרד החינוך מסכימים עם הדברים: "הציבור צריך לדעת שהפתרון המוצע לילדים בסיכון בגיל בית הספר היסודי הוא אפסי. במו ידינו אנחנו מייצרים שואה חברתית", אמר בכיר במשרד.

מועדוניות-היום מספקות כיום סיוע לכ-5,600 תלמידים מכיתות א' עד ו', המוגדרים כילדים "בסיכון גבוה". מדובר בילדים המגיעים ממשפחות מרקע חברתי-כלכלי נמוך, שאינן יכולות להעניק להם ארוחות סדירות או תנאים הולמים להתפתחות. המועדוניות פועלות מסיום יום הלימודים ועד לשעות הערב המוקדמות, בסביבות 18:30-19:00. בכל מועדונית נמצאים 10-15 ילדים, המקבלים ארוחת צהריים, עזרה בשיעורי בית, שיחות טיפוליות ופעילות חינוכית נוספת. תקצוב המועדוניות מגיע ברובו ממשרד החינוך, בהשתתפות מסוימת של משרד הרווחה והרשות המקומית. לדברי גורם שמכיר מקרוב את עבודת המועדוניות, מדובר ב"סיוע בסיסי ביותר, שמטרתו למנוע מהילדים האלה לנשור מלימודים סדירים. המועדוניות מחליפות את משפחות הילדים, שברוב המקרים לא מתפקדות".

מנתוני משרד החינוך עולה כי בעשור האחרון נותר מספר התלמידים שנמצאים במועדוניות כמעט ללא שינוי: 5,220 ילדים בשנת 2000, לעומת 5,625 כיום. לעומת זאת, היקף הילדים הנזקקים עלה באופן דרסטי ונאמד, בהערכה מינימלית, ביותר מ-50 אלף ילדים. לפני כשנתיים נערכת במשרד עבודת מטה, שהצביעה על צורך להקים 29 אלף מועדוניות חדשות. החישוב אז התבסס על כלל הילדים הנמצאים בסכנת נשירה מהלימודים. במשרד החינוך היו שחלקו על אופן החישוב, אך איש לא ערער על הצורך בתוספת משמעותית. "היינו מסתפקים גם בפתיחה של עוד 500 מועדוניות, אבל זה לא קרה וככל הנראה גם לא יקרה", אומר אחד הגורמים. התקציב שמפנה משרד החינוך למועדוניות נע סביב כ-35 מיליון שקלים, ובשנתיים האחרונות עלה ל-37.5 מיליון שקלים. עלות הפעלת מועדונית אחת היא כ-200 אלף שקלים בשנה.

תהליך הקבלה למועדונית מתבסס על דיווחים של עובדים סוציאליים הנוגעים למשפחת התלמיד, ועל דו"חות של בתי הספר לגבי מצבו הלימודי, החברתי והרגשי. על רקע מצוקת המשאבים, התהליך כרוך בקביעה איזה תלמיד נמצא בסיכון גדול יותר. "האם למשל הוגן לקבל שני ילדים מאותה משפחה, ובכך למנוע ממשפחה אחרת את העזרה?", מספר בכיר במשרד, "ואם מחליטים להכניס למועדונית רק ילד אחד מכל משפחה, את מי להעדיף – את הגדול או את הקטן יותר, שבעבודה נכונה אפשר אולי להציל? האם להכניס ילד שאמו חולת נפש או אחד שאביו נרקומן? או אולי כזה ש'סתם' אין לו אוכל בבית. אלה לא שאלות תיאורטיות, אלא דיונים יום-יומיים".

בשנים האחרונות, מוצאות עצמן המועדוניות קולטות בעיקר תלמידים בכיתות הנמוכות, בעיקר כיתות ב' עד ד', שבהן המצוקה היא גדולה במיוחד. "הקושי העיקרי שלנו הוא להגיד לילד שהוא לא ממשיך בשנה הבאה, כיוון שהוא צריך לפנות את המקום שלו לטובת מישהו צעיר יותר. הילד רוצה להישאר במועדונית, מבחינה אובייקטיבית צריך שהוא יישאר, אבל אנחנו אומרים לו ללכת הביתה כי הוא כבר שנתיים אצלנו", אומרת האחראית על המועדוניות באחד היישובים במרכז הארץ.

קושי נוסף קשור בעובדה שהמועדוניות אינן מספקות סיוע לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים. לדברי דלית, מנהלת מועדונית באזור המרכז, "דווקא כאשר הילדים מגיעים לחטיבת הביניים, עם כל הקשיים של מסגרת חדשה וגיל ההתבגרות, אנחנו מפסיקים לתמוך בהם. רובם לא יקבלו סיוע בבית הספר. הם נזנחים לגורלם".

במשרד החינוך סבורים כי היקף הצרכים, שהולך וגדל עם השנים, מחייב סדר עדיפויות חדש מצד ראשי המשרד. לדבריהם, מדיניות המשרד בעשור האחרון שמה דגש על שיפור הישגי התלמידים, ובראשם בחינות הבגרות, "אבל ספק אם הילדים שלנו יגיעו בכלל לבחינות האלה. הם באים מאוכלוסייה חלשה ביותר, שלא תסייע להציג עלייה של חצי אחוז בשיעור הזכאות לבגרות. ראשי משרד החינוך יודעים כבר הרבה שנים את היקף הבעיה, אך יש להם אג'נדה אחרת. למעשה, לא אכפת להם", אומר גורם במשרד.

גם גורמים אחרים במשרד שותפים לביקורת: "אם מספר המועדוניות נשאר כמעט קבוע במשך יותר מעשר שנים, אי אפשר לקבל שום תירוץ. מבחן התוצאה הוא שקובע. שרי חינוך אוהבים להתקשט בהישגים שאפשר לראות בעין, והעבודה של המועדוניות היא לא אחד מהם. בוודאי כשאי אפשר להצביע על תוצאות מיידיות. ראשי משרד החינוך לדורותיהם מתעלמים מהאוכלוסייה החלשה ביותר. מעולם לא היתה התגייסות אמיתית למלחמה בפערים החינוכיים והחברתיים".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי מתחילת השנה תוקצב אגף שח"ר, במסגרתו פועלות המועדוניות, בתוספת של שמונה מיליון שקלים. בימים אלה נדונה עם משרד האוצר בקשה לכ-20 מיליון שקלים נוספים. עוד נמסר כי "מאז כניסתו לתפקיד של גדעון סער, עלה תקציב המועדוניות בלמעלה ממיליון שקלים, דבר המעיד על החשיבות שמייחס המשרד לנושא".

קישורים:

המדיניות הכושלת של משרד הרווחה – הילדים שזקוקים יותר למשפחות אומנה נשלחים למוסדות סגורים

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - טובת הילד או מדיניות מכסות לאומנה ופנימיותרעיון האומנה לילדים צמח עקב משפחות אשר בהם גדלו ילדים שהוזנחו באופן חמור, עברו התעללות, או התעללו באחרים. אותם ילדים ניזוקו. מצד שני היו משפחות בעלות יכולת המוכנות לקבל את אותם ילדים, לשקם אותם. הגיוני לחבר בין שני הקצוות.
בישראל המציאות שונה לגמרי. הילדים הנלקחים ממשפחתם לאומנה הם תינוקות ופעוטות רכים.

משפחות האומנה רוצות תינוקות רכים, יפים, נחמדים, ללא פגמים, ולא ילדים "בעייתיים" בני 10 או יותר. התאוריה של טובת הילד כשלה. על מנת לעמוד במכסות האומנה והאימוץ שהוגדרו על-ידי שירותי הרווחה, כדי שעמותות הרווחה יקבלו תקציב על כל אימוץ ואומנה, נלקחים ילדים טובים מהורים טובים ומסורים. ואילו הילדים שזקוקים יותר למשפחות אומנה נשלחים למוסדות סגורים.
.
הכתבה "את אלה שסבלו אף אחד לא לוקח" , דוד רגב , 10.05.2010 , ידיעות אחרונות

שנות חייהם המעטות עברו עליהם בייסורים – הם הוכו הוזנחו, סבלו מהתעללות קשה. ודווקא הילדים מוכי גורל האלה ממשיכים אחר כך לסבול הכי הרבה בהמתנה ארוכה וממושכת למשפחות אומנה.

בממוצע ישנם כ- 100 ילדים הממתינים למשפחת אומנה שתקלוט אותם, כאשר משך ההמתנה הממוצע הוא שלשה חודשים. אלא שככל שהילדים גדולים יותר וסובלים מבעיות מורכבות יותר – ובעיקר עברו מסכת התעללות ואלימות קשה – הם נאלצים להמתין תקופה ארוכה הרבה יותר למשפחת אומנה.

הסיבה לכך היא שמשפחות אומנה לילדים עד גיל 18 מעדיפות לשמש משפחות לילדים קטנים מאשר לילדים גדולים יותר הסובלים מבעיות מורכבות. "ההתמודדות עם ילדים גדולים אלה היא קשה הרבה יותר ולמרות הרצון הטוב של משפחות אומנה, שגם להן יש ילדים משלהן, הן מעדיפות לוותר עליהם. צריך לזכור שילדים אלה עברו הזנחה, התעללות ומעשי אלימות והם אינם ילדים קלים. צריך הרבה סבלנות לטפל בהם. לא פעם הם סובלים מבעיות אלימות ובעיות אחרות והקשר עם הילדים הביולוגים של המשפחה הופך אותם לבעייתי. לכן משך הזמן למצוא משפחת אומנה לילדים אלו ארוך מאוד". אומרים גורמי רווחה…

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

קישורים:

כפר הנוער "רמת הדסה" בקריית טבעון – הנער דור פרץ, מת משאיפת אדי דבק

דור פרץ - מת בפנימיית 'רמת הדסה' משאיפת אדי דבקבקול חנוק ניסה אביו של הנער שנמצא ללא רוח חיים בפנימיית "רמת הדסה" בקריית טבעון, לאחר שככל הנראה שאף אדי דבק, לספר על הבן שאיבד. "התחושה נוראית, הוא היה הילד היחידי שהיה לי", אמר האב בכאב

שעות ספורות בלבד לאחר שקיבל את הבשורה המרה על מות בנו היחיד כתוצאה משאיפת דבק – סיפר אביו על הנער בן ה-15 שנמצא ללא רוח חיים בפנימייה בקריית טבעון והדגיש: "הוא היה ילד נהדר".

האב שמתקשה לעכל את המציאות החדשה ניסה למצוא מילים על מנת להסביר את הרגשתו – אך בקושי הצליח לדבר. "התחושה נוראית, הוא היה הילד היחידי שהיה לי", מלמל.
.

.
"אני סומך על משטרת ישראל שתעשה את החקירה בצורה מקצועית", אמר האב בכאב והוסיף כי הוא מצפה מהחוקרים להגיע לפתרון התעלומה סביב מותו של הנער הצעיר. לדבריו, היום בבוקר קיבל שיחת טלפון בה התבשר שנעשים בבנו ניסיונות החייאה וכשהגיע לבית הספר מסרו לו את ההודעה הקשה על מותו.

האב ציין שרק אתמול נפגש עם בנו בשעות הצהריים, אך לא הבחין בשום סימן למצוקה מצידו. "אני מרגיש עצוב וכואב, זאת הייתה פגישה נהדרת, הוא היה עם מצב רוח טוב והכל היה בסדר", נזכר.

המשטרה ביקשה לנתח את הגופה

בשעות הבוקר נמצא התלמיד על ידי חבריו סמוך לאולם הספורט, כשהוא ללא דופק ומחוסר הכרה. לאחר שהוזעק צוות מד"א מקום נקבע מותו. מחקירה ראשונית עולה כי הנער ככל הנראה שאף אדי דבק וזה מה שהביא למותו. המשטרה מבית המשפט לנתח את גופתו של הנער, כדי לבדוק מהן הנסיבות שהובילו למקרה הטרגי.

כוחות משטרה שהוזעקו למקום החלו בחקירת האירוע הקשה. על פי החשד התלמיד שאף אדי דבק בניסיון "להתמסטל", וייתכן שזה מה שהביא למותו. מהמשטרה נמסר כי סמוך לגופתו נמצא תיקו האישי ומיכל דבק, אך ציינו כי כיווני חקירה נוספים נבדקים.

קישורים: