פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם – ועדת גילת

להלן חלק מהמאמר "פקידי הסעד עוקרים אלפי ילדים מבתיהם" יואב יצחק , מעריב , 24/11/02.

מדובר אמנם בילדים בעלי סיכון, אבל עתה מתבררת הקלות הבלתי נסבלת של התהליך שהשתרש משך שנים מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם

פקידי הסעד בישראל מוציאים מדי שנה אלפי ילדים מחזקת הוריהם באופן בלתי תקין, תוך שלילת זכויות הילדים וההורים וגם תוך הטעיית בתי המשפט בישראל.

הדברים הקשים הנ"ל אינם פרי תחקיר עיתונאי, שיכול להיות שנוי במחלוקת. גם לא חוות דעת של מומחה יחיד, אותה אפשר אולי לטשטש או להקהות עם חוות דעת נגדית. אלה הן קביעות העולות מטיוטת דוח הוועדה הציבורית שהוקמה, בעקבות זעקתן של עשרות ואף מאות משפחות בישראל, מבתיהן הוצאו ילדים, "ילדים בסיכון", כביכול – לאימוץ, למשפחות אומנה או לפנימיות.

טיוטה זו, שכינויה: "דין-וחשבון של ועדת ייעוץ לקביעת סמכות 'ועדות החלטה' ודרך התנהלותן מול פקידי הסעד למיניהן", נשענת על עדויות של עשרות מהמומחים בישראל בתחום זה, לרבות שופטים שהופיעו בפני הוועדה. הדעה שהועלתה שוב ושוב: ילדים מוצאים מהוריהם בקלות רבה ומקוממת.
…, מטיוטת דוח הוועדה ניתן ללמוד, כי הם רבים מהם פועלים לעתים קרובות מדי, באופן לקוי. כך קורה שילדים בסיכון נקלעים לסיכון כפול, שבו מלבד היותם נתונים במצב של סיכון אישי – בגלל בני המשפחה, עתידם עלול להיפגע בגלל החלטות בלתי תקינות מצד פקידי סעד ועובדים סוציאליים.

המסמך שהוצא על-ידי הוועדה חושף מערכת דורסנית, המשחקת בגורלם של ילדים ובני משפחותיהם. אין מדובר במקרים בודדים, לגביהם ניתן להגיד כי המקרה אינו מעיד על הכלל. כאן מדובר בכ-2000 ילדים בשנה, ובסך הכל יותר מ-10,000 העקורים עתה ממשפחותיהם. רבים-רבים מהם הוצאו מהבתים באופן לקוי. כדי להבין את מימדי התופעה המדאיגה יש לבחון היטב את הנתונים: בישראל חיים כ-140 אלף ילדים, המוגדרים – ברמה זו או אחרת, כילדים בסיכון ישיר. הטיפול בהם מופקד בידי פקידי סעד.

אין תוקף חוקי

הוועדה הציבורית מונתה ביום 27.1.02. בימים אלה היא סיימה את עבודתה, וכל שנותר הוא לערוך שיפוצים אחרונים במסקנותיה – לפי הערות החברים. טיוטת הדוח כבר הוגשה לשר העבודה שלמה בניזרי (ביום ה', 21.11.02), על-אף שחלק ניכר מחברי הוועדה טרם חתמו על הדוח. בראש הוועדה עומד ד"ר ישראל צבי-גילת. מרצה בכיר ומומחה במשפט ובתחום הסוציאלי (הרשימה המלאה של חברי הוועדה, ראו בהמשך). שר העבודה והרווחה, שלמה בניזרי, הוא שמינה את הוועדה, לאחר ששמע על עשרות מקרים מזעזעים, בהם הוצאו ילדים, בכוח, מבית הוריהם בליווי שוטרים.

השר בניזרי אמר, כי הוא קיבל מידע רב בנושא מעמותה הנקראת "עוללים בשבי", ובבדיקות שנערכו במשרדו מצא שיש ממש בתלונות הקשות. השר השתמש בסמכותו לפי סעיף 15 לחוק הנוער, לראשונה מזה עשרות שנים, והחליט להתערב בתחום רגיש זה.
לבקשת השר קיימה הוועדה דיונים מרתוניים. השר ראה בתופעה זו – ובצדק, כמובן – עניין מהותי שיש לטפל בו בדחיפות. על חשיבות הוועדה, ניתן ללמוד גם מזהות האישים שהופיעו בפניה, בהם: נשיא בתי המשפט השלום לנוער, השופט אברהם שיינפלד; פרופ' עמנואל מארקס, השופט (בדימ.) אלי שרון, ומרים פבר, פקידת סעד ארצית.טיוטת דו"ח הוועדה, שהועברה בין חבריה להערות סופיות (14 חברים), הובאה לידיעתי. מדובר במסמך מקיף, המחזיק יותר מ-60 עמודים ובנוסף נספחים רבים. אביא בהמשך את עיקרי הממצאים, המדברים בעד עצמם.

בטרם נצלול לפרטים, נציין, כי הוועדה עשתה עבודה מקיפה. היא פנתה, בין היתר, אל הנהלת בתי המשפט, וביקשה וקיבלה היתר לעיין בתיקים מסוימים, וזאת כדי לבדוק תלונות שהגיעו לידיעת הוועדה – וכדי שניתן יהיה ללמוד מהם על דרך הטיפול מצד פקידי סעד. ההיתר ניתן על-ידי מנהל הנהלת בתי המשפט, השופט דן ארבל, ועל-ידי שופטים נוספים, וזאת למורת רוחם של פקידי הסעד.

איגוד העובדים סוציאליים: פעלנו באישור

איגוד העובדים הסוציאליים אינו מקבל, מטבע הדברים, את מסקנות הוועדה. לכן התפטרה אתי פרץ, יו"ר האיגוד, מחברות הוועדה. עתה היא דורשת לגנוז את ממצאי הוועדה הציבורית.לאיגוד העובדים הסוציאליים עמדה ברורה בנושא זה, וכך היא הוצגה גם בפני חברי הוועדה. לגישת האיגוד, העובדים הסוציאליים מטפלים מדי שנה ביותר מ-100 אלף ילדים ובני משפחותיהם. הם כורעים תחת נטל העומס, וכל זאת תמורת שכר זעום.

לגישתם, הם פועלים במסגרת ועדות החלטה מימים ימימה – באישור בתי המשפט, ולכן אין לבוא אליהם בטרוניה בנושא זה. ובכלל, הם רוטנים על התגייסות משרד העבודה והרווחה, בראשות השר שלמה בניזרי, שהורה לבדוק את תפקודן של ועדות החלטה, המופעלות על-ידי עובדים סוציאליים ופקידי סעד.

קישורים:

מודעות פרסומת

ועדת חקירה ממלכתית לפיצוי נפגעי משרד הרווחה

במאי 2009 פורסם בהארץ על כמרים ונזירות קתולים שהתעללו באלפי ילדים במוסדות חינוכיים של הכנסייה באירלנד.

התעללות במוסדות של ילדים בסיכון באירלנד
בדו"ח שפרסם בית המשפט העליון באירלנד עולה כי במוסדות הכנסייה התבצעו הכאות מתמשכות, אונס והשפלות של התלמידים. ההטרדה מינית והאונס התרחשו בייחוד במוסדות שיועדו לבנים בלבד. בקרב הבנות, במוסדות שיועדו לבנות, ובהן הפיקוח נעשה בידי נזירות, התרחשו פחות מעשי הטרדה מינית, ואולם, הבנות סבלו מהשפלות ומתקיפות לעתים קרובות.
מדובר ביותר מ-30 אלף ילדים בסיכון שהוערכו כמועדים להידרדר לפשיעה או כאלה ממשפחות שאינם מתפקדות – הגדרה אשר כללה לעתים קרובות גם אמהות חד-הוריות – נשלחו לרשת של מוסדות חינוכיים שנוהלו בידי הכנסייה מתחילת שנות ה-30 ועד לשנות ה-90, אז נסגרו המוסדות האחרונים.
ממצאי החקירה הובילו לדרישה ציבורית להעניק פיצויים נרחבים לקרבנות. מעריכים במדינה שהכנסייה תעניק מעל מיליארד אירו פיצויים, שיועברו לקרן שייזום ראש הממשלה, בראיין קאוון.
אזרחי אירלנד הקימו ועדת חקירה ממלכתית על מנת לחקור ההתעללות בילדים בסיכון במוסדות המדינה, על מנת להפיק לקחים, ולפצות את הילדים בסיכון שנפגעו.
.
מה קורה בישראל
דו"ח מבקר המדינה על רשות חסות הנוער מצא ליקויים מהותיים בתפקוד הרשות.
.
מן הראוי כי בישראל נאמץ את מה שעשו האירים לטובת ילדיהם, ולמען עתידם. יש להקים ועדת חקירה ממלכתית על נפגעי משרד הרווחה ופיצויים.

קישורים:

גורמי סיכון מובנים במערך הרווחה בישראל המטפל בילדים במצוקה

המאמר להלן מציג מספר גורמי סיכון מובנים למשפחה ולילדים אשר מערכת הרווחה הישראלית קרתה בדרכם, ומבוסס על המאמר "האם טובת הילד יכולה להתקיים בנפרד מטובת המשפחה? מחשבות והמלצות לשינוי" של פרופ. ורד סלונים נבו וד"ר יצחק לנדר 2004, "חברה ורווחה" כד,4.

.

.
רקע
בעשרים השנים האחרונות הפנה השרות לילד ולנוער של משרד הרווחה מדי שנה בין 8,000 ל- 10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי. ההחלטה על הוצאת הילד מביתו ומשפחתו לטווח ארוך מתקבלת ע"י ועדת החלטה, המתכנסת בלשכת הרווחה ברשות המקומית. ועדת ההחלטה מאבחנת את הבעיה ובונה תכנית טיפול ומעקב.

להלן חלוקת האירועים של הילדים שעניינם מגיע לוועדת החלטה: הזנחה והיעדר השגחה (75%), התעללות פיסית (15%), התעללות או חשד להתעללות מינית (10%).
.
השמה חוץ ביתית – הפתרון העדיף והמסוכן של מערכת הרווחה הישראלית
סידור חוץ ביתי הוא פתרון נגיש, אך ילדים מוצאים מהבית גם בשל מיעוט החלופות שמציעה הקהילה.
הפרדת הילד ממשפחתו עלולה לגרור קשיים חדשים כגון: פירוק המשפחה, ניכור למערכת, חוסר אמון במערכת, פגיעה רגשית ונפשית, נתק מהמשפחה, אי יציבות במסגרת המטפלת, ועוד.
מחקרים מראים גם במשפחות אומנה ופנימיות סבלו מאלימות, התעללות.

.

ל"מומחים" בוועדות ההחלטה אינטרסים ושיקולים זריםבוועדת ההחלטה יושבים לעתים עד עשרה אנשי מקצוע מארגונים שונים, הדנים בגורל הילדים והמשפחה. כשגורמים שונים דנים במקרה אחד, יתכן מצב שבו כל גורם ינסה להשיג את מטרותיו, ולקדם את כוחו והשפעתו. המאבק הוא לא רק על תפיסות טיפוליות אלא גם על משאבים ותקציבים. אי ההסכמות יכולים להימשך גם לאחר שהתקבלה ההחלטה. לדוגמה פקידת סעד יכולה לבקר את עבודתה של העובדת הסוציאלית בקהילה גם לאחר שהתקבלה החלטה בוועדה, והמפקחת על הגיל הרך יכולה להצטרף אליה ולטעון שהילדים עדיין בסיכון.
.
מחסור במשאבים לטיפול בקהילה
עזרה לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בקהילה דורשת משאבים רבים, כגון שעות עבודה, ידע ומיומנות מקצועית, משאבים כלכליים למשפחות הסובלות מעוני, שירותי סיוע (חונכים, שיעורי עזר, הכשרה מקצועית).
הקהילה חסרה משאבים אלו ואחרים כגון חדרים, עזרים ומדריכים. תוצאת המחסור לטיפול בקהילה גורמת למצב שלא פעם מוציאים ילדים מהבית בשל היעדר שירותים הולמים בקהילה. למעשה רק מעט מהילדים בסיכון (3%) נהנים מהשירותים בקהילה. בוועדת גילת שבדקה את דרך עבודתן של ועדות החלטה (2002) נאמר: "השירות הניתן לאחוז גבוה ביותר של הילדים הוא מסגרת אחר הצהריים או מסגרת יומית לגיל הרך (מעון יום, מועדונית). ידוע, שהמסגרות היומיות אינן כוללות בד"כ, מענים מיוחדים עבור ילדים בסיכון. כלומר מסגרות אלו מהוות מסגרת שהות לילדים, אך אינן מספקות טיפול לילד ולהוריו".
המסקנה היא שלילדים בסיכון אין סיכוי להישאר בקהילה, הם יוצאו מביתם ומשפחותיהם למסגרת חוץ ביתית.
.
עיקר המשאבים מבוזבזים לאבחונים של הילדים והמשפחה לצורך הוכחת עמדות משפטיות של פקידי הרווחה
השקעה כלכלית ומקצועית רבה מופנת כיום לאבחונים של הילדים וההורים כגון, כשירות ההורים (מסוגלות הורית), מבחני אישיות, קשיי למידה ותפקוד לימודי, תפקוד פסיכיאטרי , מצב רפואי ועוד. הצורך באבחונים נובע לא רק מאיתור בעיות והצורך לטפל בהם, אלא גם מהצורך להוכיח ולתעד עמדות מקצועיות בבית המשפט. כך קורה שלעתים משקיעים באבחון זמן ומשאבים כלכליים רבים יותר מאשר בטיפול ובשיקום. האבחונים משפיעים יותר על הוצאת הילדים מהבית ופחות על דרך הסיוע.
אבחונים עולים כסף רב. משפחות אמידות יכולות להיעזר בעורכי דין הדואגים לאבחונים נוספים הפועלים לטובת המשפחה, כי כמעט לכל אבחון של איש מקצוע, ניתן להמציא אבחון נגדי. כך קורה שמשפחות עניות דלות אמצעים אינן יכולות לייצג עצמן בצורה הולמת.
גם שאלת תקפותם של ומהימנותם של האבחונים ראויה לבחינה. האם ניתן להעריך כשירות הורית במפגש חד פעמי או במפגשים מספר המתקיימים בזמן נתון? האם כלי המדידה שהמאבחנים משתמשים בהם עברו תיקוף בעולם או בישראל? ידוע שכלי מדידה יכול להתאים לאוכלוסיה אחת ולא אחרת , וכלי אבחון המתאים לאוכלוסיה האמריקאית לא בהכרח יתאים לאוכלוסיה רוסית, אתיופית, חרדית, דרוזית, בדואית, ישראלית, או ערבית.

.

פיקוח סובייקטיבי ולא אחיד על הקשר הורה – ילד
הקשר בין ילד שהוצא מביתו לבין הוריו, ולעתים אף הקשר הטלפוני, הוא בדרך כלל קשר תחת פיקוח. במרכזי חירום אנשי הצוות נוכחים במפגשים עם ההורים, והם שוהים ליד הילד גם כשהוא מדבר עם הוריו בטלפון. אנשי הצוות מעריכים את בטופס את איכות הביקורים ומציינים כיצד התרשמו מההורה. נתונים אלו נכנסים לתיקו ומשפיעים על ההחלטה על עתידו. עם שובו של הילד מביתו עליהם לציין כיצד התרשמו ממצבו. כשהילד חוזר מוטרד או מדוכא, נוטים לייחס את תחושותיו לטיפול בלתי הולם שקיבל בבית ולא לגורמים כמו קשיי פרידה.
במשפחות אומנה ומרכזי חירום אין מדיניות אחידה, ובד"כ לא מעודדים בהן קשר ללא פיקוח. לעתים המשפחה הקולטת מונעת קשר כזה. לעתים מארגנים פגישה במרכז קשר, או בבית בליווי סומכת. יוצא שהקשר ילד-הורה תלוי בעמדת המפקחות, המשפחה האומנת, גיל הילד, ויכולתו לייחס לעצמו קשר עם משפחתו.
הצפייה כפי שהיא נעשית כיום, ללא הכנה, ללא בדיקת מהימנות וללא קביעת כללים ותנאים לצפייה, אינה מניבה נתונים אובייקטיביים שיכולים לסייע לקבלת החלטות נכונות בתכנון הטיפול.
גם ניתוח החומר המתקבל הוא פרשני ותלוי מנתח. הואיל ואין כללים ברורים לניתוח החומר, סביר להניח כי מפרשים שונים יקבלו תוצאות שונות.
קישורים:

עמותת "אור שלום" – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון

מרץ 2009 – עמותת "אור שלום" הנה מלכ"ר (מפעל ללא כוונת רווח) המתוקצב ע"י משרד הרווחה והרשויות המקומיות, ופועל באחריותן וע"פ הנחיותיהם. העמותה מפעילה מעונות משפחתיים, משפחות אומנה, מעונות "רעות" ובית גולדשמידט. ילדים שהוצאו מבתיהם ומשפחתם ע"י עובדים סוציאליים של משרד הרווחה והרשויות המקומיות נשלחים למעונות של העמותה.

העמותה החליטה כי הילדים המטופלים בה יאכלו אוכל צמחוני. בבדיקת משרד הרווחה נתברר כי העמותה נותנת לילדים במשפחתונים תזונה לקויה המבוססת על בעיקרה על שומנים ופחמימות.

נחום איצקוביץ (מנכ"ל משרד הרווחה): "הילדים במקום לאכול את מגוון המוצרים הצמחוניים, מתמקדים בסוג מסוים של מזונות שעיקרן שומנים ופחמימות". איצקוביץ מודה: "ילדים שהתזונה שלהם לא מאוזנת יש בכך פגיעה מסוימת"
לפי הממצאים הילדים ב"אור שלום" קיבלו אוכל תעשייתי רווי שומן, ולזה יש השלכות על התפתחותם התקנית.

הילדים שהוצאו מביתם ומשפחתם נאלצו בניגוד לרצונם וצורכיהם להיות צמחונים.

נקודות:

  • ילדים המוצאים מביתם ע"י משרד הרווחה ועובדים סוציאליים של הרשויות המקומיות הופכים להיות ילדים בסיכון עקב המזון הדל שהם אוכלים.
  • משרד הרווחה מאפשר למלכ"רים שלו לכפות על הילדים מזון צמחוני.
  • משרד הרווחה לא קבע מנות מזון יומיות סטנדרטיות עשירות באבות המזון, לילדים שאותם הוא מוציא מבתיהם.
  • הפיקוח של משרד הרווחה על הנעשה בפנימיות ובמעונות לקוי.

קישורים:

משרד הרווחה – הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה- יעקב אליה מדבר על ספרו "ילדים רחוקים"

אוקטובר 2008 – יעקב אליה מחבר הספר "ילדים רחוקים" חקר את נושא טיפול משרד הרווחה בילדים במצוקה והגיע למסקנה כי ישראל היא המדינה הנכשלת ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה, וישנם כשלים אופייניים למדינת ישראל.
למשרד הרווחה מדיניות לאכלס את הפנימיות הרבות שהוקמו אחרי השואה לצורכי פרנסה. העברת ילדי מצוקה לפנימיות הם משיקולים זרים ולא שיקולים סוציאליים ענייניים. משרד הרווחה שומר על קשר שתיקה בעניין זה.
רוב הילדים נשלחים לפנימיות ע"י פיתוי ההורים. המדינה מכסה את תשלומי הפנימיה, וגם ממשיכה לשלם קצבאות ילדים להורים. גם מבחינת העובדים הסוציאליים בלשכת הרווחה זה נוח כי הטיפול בילד במצוקה אינו באחריותו. בעלי הפנימיות ועובדיהם מרוויחים גם הם שכן הם מקבלים תקציבי ענק.
ישראל היא שיאנית בהרחקת ילדים מבתיהם בכפייה, פי 5 מכל מדינה אחרת. ועדת החלטה היא המצאה ישראלית של משרד הרווחה, אשר ועדת גילת וועדת רוטלוי בדקו את הנושא לעומק וקבעו חד משמעית כי ועדות ההחלטה פועלות ללא סמכות והרשאה חוקיים. בארץ פזורות כ- 200 ועדות החלטה ברחבי הארץ ברשויות המקומיות והם מתפקדות כבתי משפט לכל דבר. ועדות ההחלטה מרחיקות את הילדים מהבית בצל החוק, ואם ההורה מתנגד אז באמצעות בית משפט.
קשר השתיקה של משרד הרווחה מתאפשר בגלל הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער. פסקי הדין אינם מתפרסמים גם לא בעילום שם. קשר השתיקה נועד להגן על עובדי הרווחה נגד הביקורת הציבורית.
.

.
נקודות

  • משרד הרווחה פועל משיקולים זרים להוצאת ילדים מהבית בכפייה ובלחץ.
  • ועדות החלטה פועלות ללא סמכות ו/או הרשאה חוקית והן המחליטות בפועל על הוצאת הילד מביתו, בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער מקבלים את המלצות ועדות ההחלטה כסוף פסוק.
  • אי פרסום פסקי דין בעילום שמות בעלי בדין גורם לקשר שתיקה ואי צדק של מערכת הרווחה.

קישורים