כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

יהונתן רבינוביץ
עורך דין יהונתן רבינוביץ'

10.06.2020 – פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף.

בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף

סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מוגדר "מקום ציבורי" כמקום "שלציבור או חלק ממנו גישה אליו") – אין לכבלו אלא בהתקיים אחד מהחריגים המפורטים בסעיף. זאת, בין היתר, כמפורט בסעיף קטן (1): כאשר קיים חשש סביר שהעצור עלול להימלט או לסייע לאחר להימלט; לגרום נזק לגוף או לרכוש; לפגוע בראיות או להעלימן; לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר. כמו כן, לפי סעיף קטן (4) לאותו סעיף, על אף התקיימותם של החריגים, שופט רשאי להורות על שחרור עצור מכבילה כשהעצור שוהה באולם בית המשפט. הוראות דומות בקשר לכבילה במקום ציבורי של מי שנתון במשמורת בית סוהר – בין בהיותו אסיר ובין בהיותו עצור (זאת על פי הגדרת "אסיר" בסעיף 1 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה)) – נקבעו בסעיף 11א לפקודה.

בג"צ קבע כי שב"ס ייזום פניה לשופט טרם תחילת הדיון ויסביר מדוע העציר אזוק

מצופה מסוהרי יחידת נחשון עת הם מובילים עצור כבול לאולם בית המשפט, להסב את תשומת לב בית המשפט הדן בעניין שהעציר כבול בשל התקיימותם של החריגים שפורטו בחוק. הנחת המוצא היא כי השופט היושב בדין אינו ער לכבילת העציר המובא לפניו, ולו בשל מגבלות זוויות הראיה, קיומן של "חופות עצורים" והמרחקים הפיזיים הקיימים בין דוכן השופט לבין "ספסל הנאשמים". במסגרת זו אין על הסוהרים להמתין להעלאת הסתייגות מטעם העצור או סנגורו לכבילתו, אלא עליהם ליזום את הפניה לבית המשפט ולנמק מדוע לדעתם עניינו של העציר או האסיר הספציפי נכנס לגדרו של אחד מהחריגים. או אז, ישקול בית המשפט אם העניין מצדיק הפעלת הסמכות להורות על התרת הכבילה לפי סעיף 9א(4) לחוק המעצרים על כל המשתמע מכך.

מצורפת פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

Document-page-004

Document-page-005

Document-page-006
פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם

תלונה נגד שופט – התבטאות מזלזלת בענייני איזוק עצירה בבית משפט

23.05.2018 – מעל לשנה סובלת העיתונאית לורי שם טוב כבת 50 מהתעללות מתמשכת ע"י הולכתה אזוקה בידיה וברגליה בפומבי ובאולם בית המשפט . ב- 18.10.2017 הולכה הגב' שם טוב בפומבי אזוקה בידיה ורגליה כשסוהרת שב"ס אוחזת בכפות ידיה לעיני קהל במסדרון בית המשפט המחוזי ת"א (צורף סרטון לתלונה). בנוסף ב- 06.11.2017 הובאה הגב' שם טוב לאולם הדיונים בפני כב' השופטת דומב כשהיא כפותה ברגליה לעיני קהל (צורף פרוטוקול לתלונה). יש דוגמאות נוספות להתעללויות מעין אלו.
בתחילת דיון משפטי בעניין הגב' שם טוב בפני השופט הנילון התברר כי הגב' שם טוב הובאה לאולם הדיונים בבית המשפט כשאזיקים לרגליה בניגוד לחוק ולתקנות. השופט אמר אמירה בסגנון: "בטעות אזקו אותה באולם הדיונים". השופט לא נזף או ביקר או העביר לידיעת הממונים התנהגות שב"ס. הדיונים מוקלטים ע"י בית המשפט.
כב' השופט נועם סולברג התייחס בפרשת הבלוגרים למשמעותן הקשה של מילים ואמר: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד). והפירוש: "אל תתפתו אחר דברי החלקות של הזונה האפיקורסית כי מילותיה מרות כלענה וחדות כחרף פיפיות". ומהמשל לנמשל, מילים עלולות לפגוע. הנקלות שבה מתייחס השופט לאיזוקה של שם טוב פוגע בה קשות יותר מפגיעה פיסית, שכן איזוקו המתמשך של אדם ברבים לא רק מנוגד לחוק אלא משפיל אותו ופוגע ביכולתו להגן על עצמו בבית המשפט.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ולידיעת שרת המשפטים.
מצורפת תמונה מה- 18.110.2017 שבה נראת הגב' שם טוב מולכת אזוקה בידיה וברגליה בפומבי במסדרון בית משפט מחוזי תל אביב.
לתלונה צורף הסרטון שבו נראת שם טוב מולכת אזוקה לעיני קהל במסדרון בית המשפט ב- 18.10.2017, ווצורף גם פרוטוקול הדיון בפני השופטת דומב.

ת3
תמונה מה- 18.10.2017 שבה נראת הגב' שם טוב מולכת אזוקה בידיה וברגליה בפומבי במסדרון בית משפט מחוזי תל אביב

 

 

 

תגובת יחידת נחשון של שב"ס בעניין כבילת אסיר/ עציר בפומבי ובאולם בית המשפט

מאי 2018 – הוגשה תלונה נגד יחידת נחשון של שב"ס על התעללות בעצירה בדרך של השפלתה ע"י איזוקה בפומבי, באולם בית המשפט ובדרך לאולם.
מתגובת שב"ס הוא מכחיש בכל תוקף איזוק אסירים בפומבי ובאולם בית המשפט שכן זה מנוגד לחוק. אולם בפועל רבים המקרים בהם הקהל רואה עצירים ואסירים באזיקים מובלים ע"י שב"ס יחידת נחשון.

ת1ת2

לורי שם טוב מובלת באזיקים בפומבי בניגוד לחוק

ת3

ות4

אלימות סוהרים מיחידת נחשון בית המשפט העליון נגד לורי שם טוב.

10.01.2018 – בעקבות שני אירועי אלימות שספגה מצד סוהרי יחידת נחשון ירושלים ליד בית המשפט העליון ביקשה לורי לא להביא אותה לערר הבא בבית המשפט העליון.

נגד הסוהרים הוגשו תלונות במשטרה אולם ניכר כי זה לא מרתיע אותם, והם המשיכו בפעולות האלימות נגד לורי בעודה אזוקה בידיים וברגליים.

אלימות הסוהרים נובעת בשל הסתות בתקשורת המשודרת והאינטרנטית של פרקליטות המדינה, כינו את הבלוגרים העצורים "טרור רשתי" תוך שהם מובילים אותם אזוקים בפומבי.
לורי שם טוב עיתונאית עצורה מזה כ- 11 חודשים על פרסומים ברשת האינטרנט, משפטה טרם החל וטרם ניתן לה לעיין בכמות האדירה של חומר הראיות נגדה.
לורי שם טוב ספגה גם ביטויי הטרדה מינית והסתה משני שופטי בית משפט עליון ומחוזי שהשוו אותה ל"זרה" על פי ציטוט מספר משלי שמשמעו זונה, אפיקורסית . נציב תלונות הציבור על שופטים טען כי השופטים לא התכוונו לחלק זה של הפסוק שציטטו.

תלונה נגד סוהרת יחידת נחשון ליד בית המשפט העליון בגין איזוק עצירה בחוזקה

איזוק בחוזקה ברגליים - אילוסטרציה08.01.2018 – תלונה הוגשה נגד סוהרת יחידת נחשון ליד בית המשפט העליון שירות בתי הסוהר בגין תקיפת לורי ע"י איזוק בחוזקה בידיים וברגליים בעת העברתה מכלא נווה תרצה אל בית המשפט העליון לדיון על מעצרה מעל 9 חודשים מיום הגשת כתב האישום.
לורי שם טוב עיתונאית עצורה על פרסומים ברשת האינטרנט מזה כ- 11 חודשים וטרם החל משפטה, וגם לא ניתן לה לראות את חומר הראיות נגדה.
האיזוק ההדוק גורם לחבלות בידיים וברגליים מה גם שמדובר באקט משפיל לעצירה עיתונאית כבת 50 העצורה על פרסומים ברשת האינטרנט.
התלונה הוגשה לשירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל.