מרכז בריאות הנפש בבאר שבע – הפשטת נערות לעיני גברים, השפלות וקשירות

30.7.16 , כאן , חדשות השבת – התפשטות לעיני גברים מהצוות הרפואי, הקנטות, קשירות לשעות ארוכות – זה רק חלק מההשפלות שעברו נערות שאושפזו במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. השבוע הן החליטו שלא לשתוק עוד ולספר את סיפורן, ולו כדי למנוע פגיעה בנערות נוספות. ויקו אטואן שמע אותן, וחושף בפעם הראשונה את העדויות הקשות.

 

מודעות פרסומת

מוטי לייבל מציג פקידת הסעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים

פברואר 2015  – עושים שכונה לפקידות הסעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים.
השבוע לחוטפת הילד ס' שהכניסה אותו למוסד פסיכיאטרי באר יעקב בניגוד להוראת שופט..
מי אם לא פקידת הסעד יפעת מילר.
לשכת הרווחה בת ים ידועה בהתנהלותה המופקרת נגד קשישים, ילדים וחוסים אחרים. ראו להלן קישורים על פשעים נוספים של לשכת הרווחה בת ים בראשותה של רחל וידל (שאפילו לא גרה בעיר כמו רוב העו"סים בלשכה)

קישורים:

לשכת הרווחה בת ים מפקירה קשיש ניצול שואה לאלימות מצד שכניו – ספטמבר 2013 – המדיניות המזוהמת של משרד הרווחה בראשותם של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן. הפקרת קשישים ניצולי שואה לאלימות בקהילה גם מצד שכניהם. מדובר במדיניות מכוונת של משרד הרווחה להחליש אזרחים בקהילה כדי שיוכלו לגזול רכושם ולכלוא אותם במכלאות משרד הרווחה…

לשכת הרווחה בת ים – הזנחה פושעת קשישים וניצולי שואה – חדשות 2 – אוגוסט 2011 – הקשישים עדיין מתגוררים בתת תנאים – חיים ריבלין, חדשות 2 – מחדלי רשויות הרווחה בת ים – לפני חודש הוצגו בערוץ 2 תמונות קשות של קשישים מהם ניצולי שואה, המתגוררים בתנאים בלתי נסבלים בבניין דירות אחד בבת ים. אחרי השידור הודיעה העירייה שתפעל מיידית בעניין, אך חודש אחרי בשטח לא נעשה דבר. וזאת למרות שבקרבת מקום ישנו בניין לדיור ציבורי ובו דירות שעומדות ריקות כבר שנתיים…

ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – בהפניית לשכת הרווחה בת ים – רכילות, אוסף הבלים ודברי בלע בתעודת רופא שכתב הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה ד"ר איתן חבר על נבדקת שהובאה ע"י בעלה שהופנה ע"י לשכת הרווחה בבת ים. הפסיכיאטר איתן חבר לא בדק את האישה אך תייג אותה בבדיות ועלילות, וקבע דיאגנוזה וטיפול אשר הרעו את מצבה והרסו את חייה…

לשכת הרווחה בת ים על אונס קבוצתי של הילדה בת 12: "לא ראינו, לא ידענו, לא שמענו" – מאי 2010 – למרות שהילדה בת ה-12 ממרכז הארץ, שלכאורה נאנסה על ידי ארבעה נערים, הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בת ים, במשרד הרווחה הביעו זעזוע רב מפרשת האונס הקיבוצי. "מדובר במקרה קשה של פגיעה מתמשכת בילדה בת 12, והיא מטופלת כיום במלוא הרגישות", נמסר ממשרד הרווחה…

לשכת הרווחה בת ים – עופרה מנדלקורן ראש צוות קשישים – מדיניות מופקרת של סימום קשישים – בפגישה עם העובדת הסוציאלית נעמי הלימי ופקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בבת ים ספגה אישה כבת ששים טובה ותמימה, מאובחנת בדמנטיה השפלות רבות: ביקור בית אלים ו"מקצועי", הוצאת דיבה רעה בתסקירים וחוות דעת שונות ומשונות, הפנייה לפסיכיאטר איתן חבר אשר תייג אותה קשות ורשם לה סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל (אסור לחולי דמנטיה ע"פ ה-FDA). – הטיפול המופקר של העו"סיות בצוות קשישים בראשותה של עופרה מנדלקורן לא הניב לאישה שום תוצאה מבורכת להפך רק צרות ארורות… –

לשכת הרווחה בת ים – דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות. …. בעוד האישה בסכנת חיים בירידה במשקל של 10 ק"ג בחודש, העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה בבת ים כותבות באופן מרושע, דברי בלע, כאילו היא מחויכת ומצבה טוב.

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" – דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות … כאשר מתגלה מחדל מסכן ביותר בהליך מינוי האפוטרופוס לאישה, ממהרת פקידת הסעד שירה שביט אורגד לומר "אני בכלל לא בעסק", כדי להגן על עצמה מהאשמה על מחדל חמור שבוצע.

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: מספר רישיון? תברר בירושלים – פגישה בלשכת הרווחה בבת ים בענייני נפשות. פקידת סעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי, מלשכת הרווחה בת ים זימנו לחקירה בן של אשה המאובחנת בדמנטיה, לצורך הכנת תסקיר לבית משפט לענייני משפחה למינוי אפוטרופוס….

לשכת הרווחה בת ים – הפנייה למאבחנים ומומחים – סכנה לגוף ולנפש – שיטת העבודה של עובדים סוציאליים ופקידי סעד להפנות את האזרחים אשר נקרו בדרכם למטפלים, פסיכולגים, פסיכאטרים, ומטפלים שונים. המשולש הביורוקרטי המסוכן של פקידי הרווחה כולל: אבחון, תיוג, וטיפול. אין מדובר פה במתן סיוע בהתייעצות ובתיאום עם הלקוח, אלא בפעולה כפייתית, שאם האזרח לא יציית הריהו נחשב כמסכן או מזניח את הקטין, חסר ישע. השיקולים הם זרים, בעיקר הסרת אחריות הרשות המקומית מהאזרח.

שירותי הרווחה של עיריית בת ים רוצים לקחת תינוקת מהוריה מיד עם היוולדה – ינואר 2010 – סיפורם של כרמית וגבי ששירותי הרווחה בת ים רוצים לקחת מהם את בתם התינוקת שזה עתה יצאה לאויר העולם. שירותי הרווחה בת ים טוענים כי ה"נורות האדומות" אצלם דולקות ומתריעות כי כרמית וגיא אינם כשירים לגדל את בתם שזה עתה נולדה.

בת ים – "פעילות העשרה" – קטינים מהמרים בחצר בית ספר , דצמבר 2009 , ידיעות בת ים. אין להם פעילות אחרת אחר הצהריים, ולכן הם נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו …

עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו – דצמבר 2009 – באגף הרווחה של עיריית בת ים לא הפיקו לקחים מהעוולות שהם גורמים לעצמם ולתושבי העיר. אירועים קשים שארעו במחלקה כמו עובד סוציאלי שאנס עובדת שלו , ניסיון נפל לפטר עובד נכה בניגוד לחוק שיוויון זכויות אנשים עם מוגבלויות , זריקת חסרי בית מכל מדרגות הלשכה , אי מתן מענה לתושב חסר ישע , ביקור בית "מקצועי" ואלים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"סית נעמי הלימי בבית אישה חסרת ישע , ועוד , ועוד .. לא מונעים מעובדי הרווחה של העירייה לגרום עוול נוסף: לחטוף תינוק מאימו טרם נולד. ….

תלמידי כיתה א בבית ספר בבת ים התעללו בחברם לכיתה – המורה והיועצת ביקשו מההורים לא לספר להורי תלמידים אחרים – רשת ב' – 11.11.2009 – האלימות הפושעת בחברה חצתה שיא חדש: המשטרה חוקרת חשד להתעללות של כמה תלמידי כיתה א' בילד בכיתתם בבית ספר יסודי בבת ים. התלמידים המתעללים הושעו מבית הספר והורי התלמיד העבירו אותו לבית ספר אחר. אמו של הילד אמרה כי צוות בית הספר בבת ים ביקש ממנה שלא לספר על המקרה להורים אחרים. באחד המקרים הפשיטו הילדים, בגילאי 6-7, את הילד ממכנסיו בשרותים ונגעו בו.

לשכת הרווחה בת ים – התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה – כאשר החלה פקידת הסעד שירה שביט אורגד להיות מעורבת, החלו השתיים בהוצאת שם רע על האישה ובנה. פיהן של העו"סיות החל לעכס דברי רמייה ובלע נגד החסויה ובנה. "תוקפנית, חשדנית, ואינה משתפת פעולה" כינו את האישה. העו"סיות כתבו תסקיר סעד רווי שקרים בעניינים מהותיים.

לשכת הרווחה של עיריית בת ים – זרקו חסר דיור מכל המדרגות – "ברווחה העיפו אותי מכל המדרגות", כך טוען פניאל חדדי (43) מבת-ים, שמזה תקופה ארוכה מתגורר על ספסל בגן העיר, לאחר שנזרק מדירתו ברחוב בלפור….

פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס. עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי. שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מבת ים.

שירותי רווחה לנוער בבת ים – קידום, טיפול, הדרכה ומה שביניהם.

תביעה נגד עיריית בת ים: אין להפלות עובד סוציאלי בשל מוגבלות – עובד בעיריית בת ים/לשכת רווחה נכה, ותיק כ-23 שנים, בעקבות תהליך ניווני של חוט השדרה הצווארי, הוא רותק לכסא גלגלים ולקה בדיבורו. בתום תקופת השיקום ביקש לחזור לעבודתו בעירייה – בלשכת הרווחה, אך זו סרבה. העירייה הגיעה עם העובד להסדר פשרה בעקבות לחץ ציבורי וכיום הוא עובד בעירייה. מכתב התביעה עולה התייחסות לא ראויה (בלשון המעטה) לנכה אשר נתן את מפעל חייו לעבודה הסוציאלית בלשכת הרווחה בבת ים ….

התעללות בלשכת הרווחה בבת ים – עובד סוציאלי אנס עובדת שלו – עבדה בלשכת הרווחה של עיריית בת ים כדי לפרנס את ילדיה, הושפלה, נאנסה, עברה התעללות ממושכת, ונקלעה למצוקה כלכלית ונפשית.

עיריית בת ים: פינו חסרי בית גם מהאוהל – תושבת בת ים לא עמדה בתשלומי שכר הדירה, והושלכה עם שלושת ילדיה לרחוב. במשך חצי שנה היא התגוררה באוהל ברחבת העירייה, אבל השבוע פינו אותה גם משם …

עיריית בת ים: גם 100 אחוזי נכות לא מספיקים לקבלת מקום חניה לנכה
עיריית בת ים לנכה: חסרים לך חמישה אחוזים לא תקבל חניה
עיריית בת ים – לא מספקת מענה לתושב חסר ישע ובני משפחתו
– .ימים מספר לאחר פרסום הכתבה קיבלה אחותו של יוסף מכתב ממשרד הרווחה, שבו נאמר כי אחיה מתאים לבית אבות, וכי עליה לפנות לעובדת הסוציאלית של העירייה. האחות העבירה את המכתב לעובדת הסוציאלית, אך מאז מנסה לקבל את תגובתה, ללא הועיל. "הלכתי לשם פעמיים, ואיש הביטחון לא נתן לי להיכנס … אני לא יודעת מה לעשות", אומרת האחות

האם פקידי הסעד אוהבים ילדים – מאמר מאת עו"ד יעל גיל

 האם פקידי הסעד אוהבים ילדים , עו"ד יעל גיל , news1 , מרץ 2009

חוק הנוער (טיפול והשגחה) מקנה, בין היתר, לפסיכיאטר המחוזי סמכויות מרחיקות לכת לשלול חירותו של קטין באשפוז פסיכיאטרי כפוי. הלהיטות של פקידי הסעד "להציל" ילדים, הורסת לעיתים קרובות את חייהם של ילדים אלו
  
קיימים מקרים, בהם קובע בית המשפט לנוער, כי קטין הוא קטין נזקק עפ"י חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך – 1960 (להלן "חוק הנוער"). במצב כזה, ניתן להוציא את הקטיןממשמורת הוריו הביולוגיים, ובית המשפט הדן בעניין רשאי ליתן החלטות בהתאם לאמור בחוק, על פיהן, הקטין יאושפז או יטופל.

ריטלין, סם ממכר או תרופה?
על-פי חוק הנוער, קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא נמצא אחראי עליו;
(2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא  בפלילים;
(4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;
(5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת;
(7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).


"טיפול והשגחה". גם בכפייה, גם בריטלין

בענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :

ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.

האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות. האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.

חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין.

בפסה"ד נקבע כדלקמן :

"הנתונים שהביאו המומחים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

כבוד ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו.

סעיף 68 לחוק קובע כדלקמן :

"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

סם ממכר או תרופה?

פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.

סוגיה קשה נוספת, עוסקת בהוצאת הקטין ממשמורת אמו, ע"י רשויות הרווחה בניגוד לרצונה.

קיימים לא מעט מקרים, בהם קטינים מוצאים ממשמורת הוריהם, ללא סיבה מוצדקת ועל כך ארחיב בהמשך, תוך תאור תיק שהיה בטיפולי.

"הערעור אשר הגישה האם הביולוגית נדחה. האם, ביקשה להשיב את בנה אליה ובכך לדבריה, יפתרו כל בעיותיו. הריטלין לדבריה אינו הפתרון. כבוד בית המשפט של הערעור קבע כדלקמן: "הערעור נדחה, אולם בתוספת אמצעי לפיקוח שאני מורה עליו והוא נוסף על זה שבית המשפט קמא קבע, דהיינו שרשויות הסעד יביאו לפני בית משפט קמא, בתום 4 חודשים לשימוש בריטלין, אם לא יופסק השימוש בו קודם לכן, חוות דעת של רופא פסיכיאטר באשר לתוצאות, הן החיוביות והן שליליות אם חו"ס יהיו, לגבי השימוש בריטלין אצל הקטין. בית משפט קמא, יבדוק על-פי חוות הדעת אם להמשיך במתן הריטלין."

אם לא תתנהג יפה יבוא פסיכיאטרטיפול פסיכיאטרי כפוי בקטינים

ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים;בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער (חוק הנוער (טיפול והשגחה), התשנ"ה-1995, ס"ח 1525, 316)".

"במסגרת המנגנון האמור, תוך עמידה במגבלות אשר קבע המחוקק, על בית המשפט לקבוע, על סמך חוות הדעת של פסיכולוג מומחה, האם נדרש טיפול פסיכולוגי. טיפול שכזה, כאמור, אף אם יינתן, מובא לבחינה מחדש בפני בית המשפט לכל היותר מדי שלושה חודשים, כאשר לשם הארכתו בשלושה חודשים נדרשת שוב חוות דעתו של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין. בשני עניינים נראה כי החלטת בית המשפט לנוער אינה תואמת את דרישותיו של חוק הנוער: ראשית, סעיף 3ד(א) מבחין בין שני סוגים של טיפולים נפשיים. לצורך טיפול נפשי פסיכיאטרי, נדרש בית המשפט לחוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין. לצורך טיפול נפשי פסיכולוגי, נדרש בית המשפט לחוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין. בענייננו, עמדו בפני בית המשפט חוות דעת מהסוג הראשון (ועל כן טיפול פסיכיאטרי, לו ניתן, היה עומד בדרישות הפורמאליות של סעיף 3ד(א)), אך לא הונחה בפני בית המשפט חוות דעת מהסוג השני, היינו, חוות דעת של פסיכולוג מומחה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הנוער, שלמקרא לשון החוק עולה כי היא הנדרשת לצורך מתן טיפול פסיכולוגי. עניין שני בו אין החלטת בית המשפט לנוער תואמת את הוראות חוק הנוער, הוא שהטיפול נקבע לתקופה של כשנה וחצי, בעוד סעיף 3ד(ב) מגבילו לשלושה חודשים. היעדרה של חוות דעת של פסיכולוג מומחה מעוררת ספק באשר לסמכות בית המשפט להורות על טיפול פסיכולוגי לקטינה במקרה דנן. עם זאת, מאחר וממילא הפרקליטות הצהירה כי הקטינה לא קיבלה עד היום טיפול מרפאתי (ככותרת המשנה של סעיף 3ד), כי הצו המאפשר טיפול מרפאתי יפקע ביום 15.4.06, וכן שבמידה ויידרש מתן טיפול מרפאתי לקטינה, תוגש בקשה חדשה על-ידי פקידי הסעד לבית המשפט לנוער, איני רואה להתערב בשלב זה בהחלטת בית המשפט לנוער.

עם זאת, הערעור מתקבל במובן זה שנקבע, בהתאם להסכמת הפרקליטות, כי תוקפו של הצו, בכל הנוגע לטיפול מרפאתי, יוגבל בשלושה חודשים כפי שנקבע בחוק. כמו-כן, במידה ויתבקש בית המשפט לנוער להאריך את תוקף הצו בשלושה חודשים נוספים, יהא עליו להסתמך על חוות דעת עדכנית של פסיכולוג מומחה לצורך הוראה על טיפול פסיכולוגי. למותר לציין, כי אין בדבריי כל הבעת עמדה באשר לדרכי הטיפול האופרטיביות שראוי שיקבעו לקטינה."

כבוד השופטת ארבל, נקטה גישה נכונה וראויה לטעמי, באשר למתן טיפול פסיכולוגי לקטין נזקק, כאשר היא מיישמת את הוראות החוק כלשונן. נראה שבתי המשפט בערכאות דלמטה, לוקחות לעצמן חירויות רבות מידי, הן כאשר מדובר בכפיית טיפול על קטין והן כאשר מדובר בקביעה כי הקטין הוא קטין נזקק.

לשולחני הגיע לפני כשנתיים מקרה, בו שני קטינים בגילאי העשרה הוכרזו כקטינים נזקקים, זאת, מן הטעם הבלתי ראוי, כי קטינים אלו הוכו ע"י אמם, כאשר אביהם הגיש תביעת משמורת ורשויות הרווחה התנגדו חריפות לכך שהילדים יעברו למשמורת אביהם. לאחר מספר שנים של טיפול כושל בתיק ע"י עורך דין אחר, הגיעו הילדים למרכז חירום ושהו שם מספר חודשים כשהם מנותקים מחבריהם ובמצב קשה, שוב, ללא כל סיבה מוצדקת. לאחר שנכנסתי לתמונה, עבר האב ממצב בו ראה את ילדיו פעם בשבוע למשך שעה במרכז הקשר, למצב בו התקיימו בינו לבין ילדיו הסדרי ראיה כולל לינה בביתו. היום האב משמש בפועל כמשמורן על ילדיו, מה שהיה מיטיב עם מצבם, אם היה נקבע כך מלכתחילה ובהתאם לתביעה שהגיש האב. במקום להעביר את המשמורת מן האם אל האב, זאת, כאשר האם התעללה בילדיה, העדיפו רשויות הרווחה לקחת את הילדים למרכז חירום, עד שיתרצו ויאמרו כי הם רוצים לחזור לאמם. בית המשפט, במקום להפעיל שיקול דעת ראוי, החליט להיות "חותמת גומי" לקביעותיהן של פקידות הסעד לחוק הנוער ובכך, תרם להרס חייהם של הילדים, אשר עד עצם היום הזה לא השתקמו לחלוטין.

 פסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום מדבר על ריטלין

ארה"ב – סיפורה של מריאן גודבולרו שרשויות הרווחה כפו על בתה סמים פסיכיאטריים

2012 – כל מדינה וקיללת פקידות הסעד שלה. סיפורה של מריאן גודבולרו שרשויות הרווחה בארה"ב כפו בדרך רמיה על בתה בת ה- 13 סם פסיכיאטרי מסוג ריספרדל. מריאן הבחינה כי הסם מסב לבתה נזקים קשים וסרבה לתת לבתה ריספרדל. רשויות הרווחה כפו בכוח על הבת תוך כליאתה באשפוז כפוי במוסד פסיכיאטרי ואת מריאן עצמה עצרו וכלאו.
מריאן פנתה לערכאות שיפוטיות גבוהות, ובית המשפט העליון בארה"ב קבע כי כפיית הסם הפסיכיאטרי על הבת הוא בניגוד לחוקה בארה"ב.

קישורים:

הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה – ד"ר איתן חבר – חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה – ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות…

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה – השופטת עדנה בן לוי– ינואר 2009 – בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה – לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט…

 גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים – הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 –ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים… 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

בית חולים פסיכיאטרי איתנים – תלונה למשרד הבריאות על כליאת שווא

אוקטובר 2013 – תלונה למשרד הבריאות: בית החולים איתנים מחזיק בכוח בבני ונותן לו טיפול תרופתי בניגוד לרצונו "מדובר בכליאת שווא היות שבני איננו מסוכן לעצמו או לאחרים"

בתלונה שהוגשה השבוע לרשויות מסבירה האם כי בנה בן ה-31, שנולד בהולנד, נפגע שם לאחר שימוש חד פעמי בסמים, אולם עיקר ההידרדרות שלו החלה דווקא כאשר התחיל לקבל טיפול פסיכיאטרי תרופתי. מאז עלייתו לארץ נעשו כמה ניסיונות לאשפז אותו בכפייה כדי לתת לו טיפול תרופתי בניגוד לרצונו וכך "תפח" התיק הרפואי שלו.

בפברואר השנה, בעקבות תלונה של עובר אורח ליד ביתם, על זגוגית שהבן שבר (בשגגה, לטענת האם) הגיעו לביתם שבעה שוטרים ועוד שני אנשי "מגן דוד אדום", שמו אזיקים על ידיו ורגליו ולקחו אותו לתחנת המשטרה.

בתחנת המשטרה הסכימה האם לשלוח את בנה להסתכלות פסיכיאטרית אולם ההסתכלות הפסיכיאטרית התמימה הפכה לאשפוז כפוי שנמשך כבר כשמונה חודשים ולטענת האם גם איננו חוקי, היות שבנה איננו מסוכן לעצמו או לאחרים, כפי שלא היה גם ביום שבו אושפז.

בנוסף ל"כליאתו" של בנה קובלת האם על כי בית החולים איתנים נותן לו בכפייה טיפול תרופתי בניגוד מובהק לרצונו. לטענתה מקבל הבן מינונים גבוהים ביותר של תרופות אנטי פסיכוטיות שלטענתה רק מדרדרות את מצבו, ואמור בקרוב לקבל גם טיפולי הלם חשמלי בניגוד להסכמתו. האם קובלת בתלונתה גם על יחס מבזה ומשפיל כלפיה וכלפי בנה מצד הפסיכיאטרים וצוות המחלקה הפתוחה שבה מאושפז בנה.

האם מצטטת בתלונתה סעיפים שונים מדו"ח האו"ם בנושא התעללות בתחומי הרפואה, שהתפרסם בפברואר השנה, ואשר קובע כי טיפולים פסיכיאטריים בכפייה באנשים עם מוגבלויות, בדומה לטיפולים שניתנים לבנה מצויים תחת ההגדרה המשפטית של עינויים והתאכזרות.

התלונה הוגשה בסיוע המתנדבים של עמותת "מגן לזכויות אנוש". מנכל"ית העמותה, גב' גת מגידו, מסבירה, כי דו"ח האו"ם המדובר, מבהיר, כי אסור שזכות היסוד של כל אזרח לקבל שירותי בריאות תהווה עילא לספק לו שירותים כאלה בכפייה, ובמיוחד כאשר מדובר באנשים עם מוגבלויות, שמתקשים להגן על עצמם, ושניתן בקלות להחתימם תחת לחץ על הסכמה לכל טיפול, רק מתוקף העובדה שבמעמדם כ"עצירים" מבודדים במוסד פסיכיאטרי הינם חסרי ישע באופן מוחלט וחשופים לכל ה"עונשים" אשר נהוגים במחלקות הפסיכיאטריות הסגורות: כליאה, בידוד, כבילה למיטה, השפלה והזרקתם של סמים פסיכיאטריים מטשטשים במקרה שיסרבו.

לא ייתכן שהמדינה "תחטוף" אזרח באישון לילה ו"תטפל" בו בניגוד לרצונו, ושאמו, ששילמה מיסים למדינה, ודאגה לו במשך שלושים שנותיו תצטרך להשקיע את כל המעט שאין לה במאבקים משפטיים כדי להיכשל שוב ושוב בעצירת ההתערבות הבלתי הפיכה הזו בגופו ובנפשו של בנה יחידה. בימים אלה האם מתמודדת גם במאבק על האפוטרופסות על בנה.

למידע נוסף,

יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
http://www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
http://www.cchr.org

נייד:3350928 052
טל' 7312875 03
טלפון עמותה: 5660699 03


התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים

קישורים:

פסיכיאטר יעקב מרגולין מנהל בית חולים איתנים ועוד שלשה בכירים הורשעו בהתעללות והזנחת מטופלים – דצמבר 2012 – הפרשה נחשפה לפני 8 שנים, ובכתב האישום תוארו מעשי התעללות חמורים בחוסים. אחת האחיות ופסיכיאטר הורשעו בהתעללות בחסרי ישע. ארבעה מעובדי בית החולים הפסיכיאטרי איתנים שבהרי יהודה הורשעו (לצפיה בהכרעת הדין הקלק כאן, בתקציר הקלק כאן) היום בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות שונות בעקבות פרשת ההתעללות במאושפזים אוטיסטים בבית החולים לפני שמונה שנים…

עומס חסר תקדים בבתי החולים הפסיכיאטריים "איתנים" ו"כפר שאול" באזור ירושלים – תפוסת היתר בבתי החולים "כפר שאול" ו"איתנים" מביאה לכך שחולים שוכבים על מיטות מתקפלות בחדר האוכל ..

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים – תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות. מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד ….כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ירושלים – ניר חסון הארץ 25 דצמבר 2006 – מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. ….

מוסד פסיכיאטרי איתנים בניהולו של יעקב מרגולין – החשד: ידעו על ההתעללות אך שתקו – כתבה החשד: ידעו על ההתעללות אך שתקו , אפרת פורשר | 20/2/2006 , nrg – פרקליטות מחוז י-ם הגישה טיוטת כתב אישום נגד מנהל ביה"ח איתנים, סגנו, ועובדים אחרים, שמואשמים כי ידעו על התעללות באוטיסטים, אבל לא עשו דבר. כתב האישום – בכפוף לשימוע…3 חודשי מאסר לעובד בי"ח שהתעלל בילדים אוטיסטים בבית חולים "איתנים" , הארץ , יוני 2009 – שלושה חודשי מאסר בפועל ושלושה חודשי עבודות שירות נגזרו אתמול (רביעי) על על סמיון פיינשטיין, עובד צוות במחלקה לטיפול בילדים אוטיסטים בבית החולים "איתנים", שהורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בהסדר טיעון בחמש עבירות של התעללות בחסרי ישע על ידי אחראי. …

שר הבריאות סגר את המחלקה האוטיסטית בביה"ח איתנים , news1 , ענבל אביב , יולי 2004 , – ועדת בדיקה של משרד הבריאות מצאה, בין השאר, כי אנשי הצוות הלבישו מטופל בבגדים תחתונים של נשים, אילצו מטופלים לאכול את ארוחותיהם על הרצפה, מתחת לשולחן ואסרו עליהם לדבר או לזוז כעונש; כל החשודים בפרשה הושעו מתפקידם

מוסד הפסיכיאטריה – סרטן הפוגע בכבוד האדם וחירותו

המאמר "ההיסטוריה של החירות היא ההיסטוריה של הערובות הפרוצדורלית לחירות" , ענבל בר-און , מרץ 2009 , news1

דברים אלו אשר אמר השופט פרנקפורטר, צוטטו לא אחת בפסקי דינה של רוטלוי אשר בפסיקותיה גיבשה מגילת זכויות דיוניות של האזרח אשר מועמד לאשפוז בכפייה

ביום ב', ה-9.3.09 קיימתי ראיון נרחב ומקיף עם השופטת (בדימ.) סביונה רוטלוי. הראיון המקיף עסק בפן פחות מוכר לציבור בפעילותה השיפוטית של רוטלוי (אשר מוכרת לציבור הרחב בעיקר בשל שניים אלו: הוועדה לזכויות הילד, ו"הרוצח השטני עם החיוך").

דומה כי הקורא יתקשה להתמצא בנבכי הפסיקות של רוטלוי אשר עליהן מושתת הראיון, מבלי להכיר את החקיקה ואת הפסיקה.

ברשומה קצרה זו מובא מעין "קיצור תולדות פסיקותיה של רוטלוי" בשבתה כערכאת ערעור על ועדות פסיכיאטריות אשר מוסמכות להאריך אשפוזו הכפוי של אדם. רשומה קצרה זו אינה מתיימרת למצות את כל הנושא אלא לאפשר לקורא מושג אשר לאורו יוכל לקרוא את הראיון ("מפת התמצאות", אם תרצו).

החוק

עד לשנת 1991 סמכותו של הפסיכיאטר המחוזי לשלול חירותו של אדם הייתה כמעט ובלתי ניתנת לריסון שיפוטי, כמעט ובלתי מוגבלת. העיתונות של סוף שנות השבעים מלאה בסיפורים מסמרי שיער אודות אזרחים אשר נלקחו באחת מבתיהם למוסדות סגורים פסיכיאטרים.

מאמר אשר סקר את ההיסטוריה של חקיקת החוק מצא כי החוק הישן,(ראה מקור 1 ) חוק טיפול בחולי נפש, התשט"ו – 1955 נחקק מתוך מגמה פטרנליסטית גרידא ו"שיקף את המודל הרפואי פסיכיאטרי הקלאסי, המוסר בידי הרופאים הפסיכיאטרית את סמכות ההכרעה הבלעדית באשר לאשפוז ולטיפול בחולי הנפש, כולל אשפוז בכפייה. זהו מודל פטרנליסטי, הרואה בהחלטה על אשפוז כפוי הכרעה רפואית שבאה לתת מענה לצורך הכרחי בטיפול לחולה, ושיקולים בדבר זכויות האדם הם משניים".

החוק הישן זכה לביקורת שיפוטית קשה: כך לדוגמא קבע השופט חיים כוהן בע"א 219/79 ד"ר זאב ירמלוביץ נ' משה חובב, פ"ד לה(3) 766 ולפיהם: "הוראות החוק בנושא החשוב שבו אנו עוסקים… שלילת חירותו של אדם וסגירתו בבית חולים לחולי נפש נגד רצונו, הן גם סתמיות וגם סתומות….נושא האשפוז על-פי הוראותו של פסיכיאטר מחוזי, לפי סעיף 5 של החוק, עדיין נשאר פרוץ לרווחה".

בע"א 558/84 מזל כרמלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 757 קבעה השופטת נתניהו כי: "כח כה רב נתן המחוקק בידי הרופאים וסמכות כה רבה נתן בידי הפסיכיאטר המחוזי בתחום רגיש זה שיש בו פגיעה כה חמורה בחרותו של אדם ואף בבריאות [768] הנפש שלו (כתוצאה מכליאתו בין חולי נפש אם מסתבר כי טעות היא והיא אכן בריא) עד כדי לעורר חרדה מעצם המחשבה על אפשרות של שימוש בלתי זהיר בו, שלא לדבר על שמוש שלא בתם לב. כגודל עצמתם של הכח והסמכות האלה כך חשיבותם של המגבלות ושל אמצעי הפקוח והבקרת המוטלים על מי שמסמך להפעילם".

הביקורת הגיעה גם מכיוונה של האגודה לזכויות האזרח אשר הציעה כי רק לשופט תקום הסמכות לשלול חירותו של אדם על דרך האשפוז הכפוי, (ראה מקור 2) והן מכיוונו של מבקר המדינה אשר המליץ להגדיר ביתר דיוק את הפרמטרים לאשפוז כפוי(ראה מקור 3) , הן מכיוון האקדמיה והן מכיוון כלי התקשורת.

ביקורות אלו הובילו לכך שהחוק החדש, אשר נחקק בשנת 1990 (חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991) שם דגש על העילה המשפטית. אבל קריאה ביקורתית בחוק החדש מגלה כי החוק החדש מציע לאשפז אשפוז כפוי בעילה רפואית, כאשר נדרשת עילה נוספת משפטית כדי להביא לידי השלמה או גימור את העילה הרפואית.

הדבר בא לידי ביטוי הן בכך שהשבועיים הראשונים לאשפוז הכפוי נשלטים ע"י אינסטנציה רפואית לחלוטין (הפסיכיאטר המחוזי) והן בכך שהאינסטנציה אשר מחליטה על המשך אשפוז כפוי הינה אינסטנציה מנהלית אשר נשלטת ברובה ע"י גורמים רפואיים (שני רופאים ומשפטן אחד) (וזאת מכוח סעיפים 9, ו-10 לחוק).

גם העילות לאשפוז כפוי בחוק החדש עדיין עמומות, פרוצות וסתומות: מכוח סעיפים 6(א) + 9(א) ניתן לאשפז אדם בכפייה אם הוא "חולה, וכתוצאה מכך עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי". למותר לציין כי 'מסוכנות' ו'מחלה' הם קריטריונים עמומים, אשר נתונים לקשת של פרשנויות, הכל לפי תפיסת עולמו של הפרשן (תפיסת עולם שבה תלויה חירותו של הפרט).

המאמר אשר סקר את הליך חקיקת החוק מציין כי: (ראה מקור 4)

"עם כל השינויים שהוכנסו בו, עדיין לא סטה החוק החדש מהמודל הרפואי-פסיכיאטרי שהיה בבסיס החוק הקודם- מודל שלפיו החלטות בנוגע לאשפוז ולטיפול בכפייה מצויות בסמכותם הבלעדית של הפסיכיאטרים, ומעורבותה של מערכת המשפט בהליך האשפוז היא מצומצמת"

נכון, ההליך המנהלי של אשפוז כפוי כפוף דה-יורה לביקורת שיפוטית, אולם בפועל מתוך כמה אלפי אשפוזים כפויים לשנה בשנות ה 90' ובראשית שנות ה 2000, מעטים המאושפזים בכפייה אשר צלחו את המשוכות וערערו לבית המשפט5, וזאת עקב מיעוט משאבים או היעדר ידיעה אודות זכויותיהם.

ביקורת שיפוטית קשה מאוד

בשנות ה 90' – בעשור הראשון ליישומו של החוק החדש, מתי מעט, כאמור, מבין אלפי המאושפזים בכפייה בשנה, צלחו את המשוכות וערערו על אשפוזם בכפייה. מרביתם אם לא כולם הגיעו לדיון בפני השופטת רוטלוי אשר מתחה ביקורות קשות ביותר על קיפוח זכויותיהם של אנשים אשר נתונים לאשפוז בכפייה.

כך לדוגמא ב בע"ש 368/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2000(3), 10129 כתבה השופטת רוטלוי כי:

כבר נלאיתי להתריע בפסיקותיי על כל העיוותים הנגרמים לאזרחים בהליכי האשפוז הכפוי, שהוא שלילת חירות בצורה הכואבת והקשה ביותר לכל אדם. נדמה כי אם משווה אני את מצבם של אסירים לעומת חולי נפש המאושפזים בכפיה, הייתי אומרת, כי מצבם של החולים קשה יותר, לא רק משום שלא עברו עבירות, אלא משום נטילת צלם אדם מהם עקב נטילת תרופות, שפעמים רבות שולל את יכולת הדיבור, החשיבה, הביטוי והתגובה.

במחוזי ע"ש 142/00 (ת"א), פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, דינים מחוזי כרך לב(7) 653 כתבה כי:

למרבה הצער, בתיק זה, שבו היו מעורבים מספר פסיכיאטרים, ממחוז תל אביב ומחוז המרכז, הופרה ברגל גסה כל זכות של המערער ונראה כי הלחץ המאסיבי, שבא מצידה של האם, שעברה סבל קשה, ועל כך אין מחלוקת, הוא שכנראה גרם לשיבוש המערכות.

וכן כי:

כבר נלאיתי מלהתריע על כך, שמחובת הוועדה לנמק את החלטתה כשהיא נסמכת לא רק על הבדיקה הרפואית אלא על שיקולים של בדיקת חוקיות ההליך.

ב ע"ש (ת"א) 227/00 פלונית נ' היוהמ"ש (טרם פורסם):

כבר נלאיתי מלחזור על המחוייבות של הוועדה הפסיכיאטרית לעמוד בעקרונות המחייבים כל וועדה מעין שיפוטית, בין השאר, קיום חובת הנמקה.

וכן:

כבר נלאיתי מלחזור על כך שוב ושוב בפסקי הדין, כי המחוקק הבחין בין עילות שונות לבדיקה כפוייה ולאישפוז כפוי, גם כאשר מדובר בסיכון פיזי לאדם או לזולתו. סיכון פיזי מיידי מצדיק בדיקה כפויה דחופה ולאחר מכן אישפוז כפוי דחוף ואפשרות להארכתו בעוד שסיכון פיזי, שאיננו מיידי, מצדיק בדיקה כפויה ועמה אישפוז כפוי, שאינם דחופים.

האגודה לזכויות האזרח קוראת לשינוי

גם האגודה לזכויות האזרח לא חסכה את שבט ביקורתה מאופן יישום החוק החדש, וקבעה כי התיקונים שבוצעו בו אינם מספיקים: אשפוז כפוי, לטעמה, צריך להיעשות דרך בית המשפט, והפעלתו (היות ומדובר בשלילה קשה ביותר של חירויות הפרט) צריכה להתבצע על סמך קריטריונים מדויקים ולא עמומים (האגודה לזכויות האזרח הציעה לבטל את האשפוז הכפוי האזרחי אשר מסתמך על קריטריון עמום של "מסוכנות" ולהותיר על כנו בחוק אך ורק את האשפוז הכפוי הפלילי אשר הקריטריונים להפעלתו ברורים יותר).

המערכת הפסיכיאטרית אינה נותרת חייבת

בשנת 2000 פרסמה השופטת רוטלוי, כאמור, פסק דין (ע"ש 368/00 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מח 2000(3), 10129) אשר קומם עליה את המערכת הפסיכיאטרית. היא כותבת:

לא אוכל להימנע מציון התחושה הקשה, שמלווה אותי בשמיעת ערעורים אלה, לנוכח העובדה, שרק אזרחים מעטים המאושפזים באשפוז כפוי שלא כדין, זוכים לייצוג משפטי ולאפשרות הבאת ערעורם כהלכה בפני בתי המשפט. יש לזכור, כי התנאים, שבהם נכתבים הערעורים מטעם החולים המצויים באשפוז אינם מאפשרים להם לא את הנגישות לבית המשפט, לא את אפשרות הביטוי הראויה וזאת עקב כליאתם ועקב הימצאותם תחת השפעת תרופות. עניין זה טעון שינוי בדחיפות על-ידי המחוקק.

פסק דין זה העמיד את המערכת הפסיכיאטרית כולה על הרגליים האחוריות, ולפי כתבתו של רן רזניק אשר פורסמה בהארץ בתאריך 29.11.2000, ראשי איגוד הפסיכיאטריה שגרו מכתב לשופטת רוטלוי, עם העתקים לנשיא בית המשפט העליון, מנכ"ל משרד הבריאות ולהסתדרות הרפואית (אשר גיבתה את הפניה) ולפיו: "דברים אלו מביאים לפגיעה אנושה במקצוע הפסיכיאטריה ובבתי החולים שעושים מאמצים להלחם בחולי ולעזור לאנשים סובלים… זאת סטירת לחי לאנשים שעושים עבודת קודש ומצליחים להחזיר את החולים לקהילה". כן נכתב במכתב כי "בתי חולים אינם מתקני כליאה", טענה תמוהה לאור העובדה שאשפוז כפוי פירושו כליאה במקום סגור ללא יכולת לצאת ללא רשות הצוות (בבחינת: "אם זה נראה כמו ברווז ומתנהג כמו ברווז, זה ברווז")

בסיומו של המכתב הנרגש כותבת המערכת הפסיכיאטרית כי היא מעלה יוזמה "להסיר מהפסיכיאטריה את הסמכות לשלול את החירות מהאזרחים. סמכות זו שהחברה הטילה על הפסיכיאטרים וכך אילצה אותם לעסוק בפונצקציה לא רפואית".

עם כל המילים הנרגשות, המחקר אשר סקר את הליכי חקיקת החוק מגלה כי למערכת הפסיכיאטרית הייתה מעורבות רבה בחקיקת חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א – 1991, תוך שהיא מקימה לובי חזק אשר ינווט את ספינת חקיקת החוק לכיוונים הרצויים לה, קרי, שהאינסטנציה העיקרית אשר תכריע באשפוז כפוי תהא רפואית ולא משפטית.

המאמר 'מגמות שינוי ושימור' מסתיים באלו המילים:

"במאבק האידיאולוגי בין קבוצות אלה הצליח הממסד הפסיכיאטרי לשמור על המודל הרפואי שהיה בבסיס החוק הקודם, אם כי לא בגרסתו הנוקשה. השפעתו של הממסד הפסיכיאטרי על נוסח החוק הייתה דומיננטית. נוכח הביקורת שהושמעה כלפי החוק הקודם העריך הממסד הפסיכיאטרי כי שינוי החוק הוא בלתי נמנע, ולפיכך העדיף להוביל את המהלך לשינוי החוק על פני מתן אפשרות לגורמים אחרים להובילו, תוך היגררות אחריהם בלית ברירה. באופן זה, העריך, יצליח לשמור על האינטרסים המקצועיים-"טריטוריאלים" של הפסיכיאטרים. התוצאה הסופית מראה כי אכן הצליח בכך, ושמר על המונופול של הפסיכיאטרים בתחום האשפוז הכפוי ועל מידה רבה של אוטונומיה מקצועית בהחלטות לגביו".

גם טענת המערכת הפסיכיאטרית ולפיה אשפוז אנשים בניגוד לרצונם "נכפה עליה" אינה יכולה לעמוד. האגודה לזכויות האזרח אשר סיקרה כנס שהקתיים באברבנל מתארת כיצד רופאים רבים הצהירו כי הם מתעלמים מהוראות החוק אשר מסייגות את סמכות האשפוז הכפוי ומאשפזים על סמך קריטריונים רפואיים. להלן ציטוט מתוך נייר העמדה של האגודה לזכויות האזרח:

בכנס שנערך באברבנל ב–22.6.01 הצהירו רופאים כי במקרים מסוימים הם עוברים על החוק ורופא אחד אף אמר שהוא גאה בכך. בדיון שנערך במשרד הבריאות ב – 25.07.01 אמרה עו"ד דרורה נחמני, פרקליטה בפרקליטות מחוז ירושלים ויו"ר הוועדה הפסיכיאטרית במחוז ירושלים, שהייתה חברה בוועדת שניט, שהמשפטנים אינם ששים ללכת לבית המשפט ולא בהכרח מעוניים להעביר את ההחלטה על אשפוז כפוי לבית המשפט. כמו-כן אמרה שהיא כיו"ר של וועדות פסיכיאטריות נאלצת לחתום על שקרים, משום שאין בחוק מוצא לחוסר באלטרנטיבות טיפוליות בקהילה.

מקורות

1. אורי אבירם, צביה אדמון, מימי אייזנשטדט וארלין קנטר, "מגמות שינוי ושימור בחקיקה בתחום בריאות הנפש בישראל: תהליך חקיקתו של החוק החדש לטיפול בחולי נפש", משפטים לא תש "ס-145 ,(2000) (להלן: "מגמות שינוי ושימור")
2. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 154 – 157.
3. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 157.
4. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 150
5. ראה לעניין זה ד"ר אסף טויב "משפט, פסיכיאטריה ומערכת בריאות הנפש בישראל – נושאים נבחרים" פרלשטין-גנוסר – 2007 (להלן: "טויב"), בעמ' 305: בשנים 2003 – 2000 מס' הוראות האשפוז השנתי עמד על כ – 3494 הוראות אשפוז כפוי לשנה. כך לדוגמא בשנת 2000 לבדה הוצאו כ 3247 הוראות אשפוז כפוי בשנה. מתוך מס' זה בודדים ערערו על הוראת האשפוז הכפוי לבית המשפט המחוזי, מספר הערעורים אשר הוגשו בשנת 2000 אינו מגיע אף לעשרה, ואף הרבה פחות. כמו-כן בשנת 1996 עמד מספר האשפוזים הכפויים בשנה על כ 2667 ובשנת 2005 עמד מספר האשפוזים הכפויים השנתי על 5334 (נתונים אלו לקוחים מתוך דן אבן, "שיגעון: תמונה עגומה בבתי החולים הפסיכיאטרים", http://www.Ynet.co.il , 6.2.07).
6. מגמות שינוי ושימור, הערה 1 לעיל, בעמ' 189.

קישורים:

מרכז בריאות הנפש טירת הכרמל: חשד להתאבדות צעיר שאושפז בכפייה

הכתבה טירת הכרמל: חשד להתאבדות במרכז בריאות הנפש , איתי משה , מגזין המושבות , מרץ 2011

צעיר בן 23 מחיפה אשר אושפז במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, נמצא היום (שישי 25.3) בשעות הצהריים פצוע קשה. הניסיונות להצילו כשלו ומותו נקבע במקום. המשטרה "על פניו נראה כי מדובר בהתאבדות".צעיר בן 23 מחיפה אשר אושפז בחודש האחרון במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, נמצא היום (שישי 25.3) פצוע קשה בראשו וברגלו, סמוך לגדר בית החולים. כל ניסיונות ההחייאה להצילו כשלו ומותו נקבע במקום.
צעיר בן 23 מחיפה אשר אושפז בחודש האחרון במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל, נמצא היום (שישי 25.3) פצוע קשה בראשו וברגלו, סמוך לגדר בית החולים. כל ניסיונות ההחייאה להצילו כשלו ומותו נקבע במקום.

הצעיר נמצא בסביבות השעה אחת בצהריים ע"י עובד של המרכז הרפואי על אחת מחומות האבן במקום.

לדברי מפקד משטרת טירת הכרמל רפ"ק בנצי מוזס, הצעיר אושפז בכפייה ב -26 הימים האחרונים במחלקה הסגורה. אתמול שוחרר הצעיר לבדיקות בבית החולים רמב"ם ולאחר מכן חזר להתאשפז מרצונו במרכז לבריאות הנפש.

שעה קלה לאחר האירוע הגיע למקום צוות זיהוי פלילי ממרחב חוף. "אנו נמצאים בשלבי החקירה הראשונים. על פניו נראה כי מדובר בהתאבדות, מבית החולים נאמר לנו כי בעברו הצעיר ניסה כבר להתאבד, והחשד שלנו הוא כי הצעיר קפץ מגג הבניין שנמצא בשיפוץ, אך אנו לא פוסלים את הכיוון הפלילי", הדגיש רפ"ק מוזס.

מהמרכז לבריאות הנפש טירת כרמל נמסר ל"מגזין המושבות" כי: "אנו מצרים על האירוע, וגם אנו רוצים לדעת מה בדיוק קרה, אך המקרה נמצא כרגע בחקירת המשטרה".

קישורים:

  • בית חולים לחולי נפש טירת הכרמל – אחות הורשעה בהתעללות והפרת אמונים – הכתבה השפילה קשישה והורשעה בהתעללות ובהפרת אמונים , קובי מנדל , מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 1 בספטמבר 2010 -תושבת טירת הכרמל ששימשה כאחות במרכז בריאות הנפש בעיר הורשעה בהתעללות לאחר שהטילה אימה על קשישה, גידפה אותה וייחלה למותה. היא גם הורשעה בהפרת אמונים, משום שהשתמשה לרעה בכוח שהופקד בידיה כעובדת ציבור…