תכניות טיפול לשכת הרווחה

תכנית טיפול לשכת הרווחהאוקטובר 2017 – רשויות הרווחה קשורות בקשר הדוק עם"ספקי שירות" כגון: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, מכוני מסוגלות הורית וכדו'. סביר להניח שהעובדת הסוציאלית תציע סוג של עסקה, ותאמר שתוכל להיות משמורן על הילד שלך אם תסכים ל"טיפול" או "בדיקה" , "אבחון" כמו בדיקות פסיכולוגיות, בדיקות סמים, טיפול וכו '. פירושה של הצעה כזאת זה שאין להן מספיק ראיות כדי לקחת את הילד שלך למשמורת שלהם, אבל אם אתה פשוט תלך ל"ספקי השירות שלהם" הן עלולות לקבל את ה"ראיות" שהן צריכות באמצעות דוחות "ספק השירות" שלהן.

למשל, אם אתה מואשם בשימוש בסמים. הם רוצים שתלך לשירות בדיקות סמים כדי להוכיח את שאתה "נקי". אתה אומר, "טוב, אני לא משתמש בסמים, אני אלך". אבל אז אתה מוצא את עצמך מול תוצאות כוזבות חיוביות … או אם אתה מפספס את הבדיקה זה ייחשב כמו תוצאה חיובית.

החיים שלך משתבשים קשות, כי אתה צריך ללכת לפגישות מתוזמנות, להחמיץ עבודה, לעשות סידורים מיוחדים לטיפול בילדים וכו. זה לא שירות עבורך אלא שירות עבור העובדות הסוציאליות לנסות להשיג "ראיות" נגדך כדי שיוכלו לקחת את הילדים שלך משם.

לכן מומלץ לא לחתום על התוכניות שלהם. לא להודות בשום דבר. להכריח אותם להוכיח את התיקים שלהם בבית המשפט, במשפט מלא. העובדות הסוציאליות ינסו כל טריק כדי לגרום לך להסכים ל"תוכניות הטיפול" החולניות שלהן. עליך לעמוד איתן ופשוט לומר "לא" כאשר הן מבקשות ממך לחתום על ויתור על הזכויות המשפטיות שלך.

מודעות פרסומת

טיפול לקוי לשכות הרווחה בחניכי פנימיות משרד הרווחה ומשפחותיהם

עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית
עובדת סוציאלית מוציאה ילדים מהבית

יוני 2016 – דוח מבקר המדינה לשנת 2016 מצביע על ליקויים מהותיים בהתנהלות מערך פנימיות משרד הרווחה.

לצפיה / הורדת הפרק על ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה – מתוך דוח שנתי מבקר המדינה 67 ב לשנת 2016

לשכות הרווחה ברשויות המקומיות קורעות הילדים מביתם ומשפחתם למוסדות בתואנת "טובת הילד" אך בפועל גורמות נזקים לילד ומשפחתו.

מבקר המדינה קבע כי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. הנזק בא לידי ביטוי באופן מובהק בשלב שבו הילד חוזר לחיק משפחתו; על פי נתוני משרד הרווחה כ- 70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. גם לגבי אחריות עו"ס המשפחה למעקב
אחר התקדמות הילד בפנימייה ציינו גורמי המטה במשרד שתדירות ביקוריו של עו"ס המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

עוד קבע מבקר המדינה כי אף שהשירות לילד ונוער במשרד הרווחה זיהה שבמתכונת הנוכחית
של עבודת עו"ס המשפחה אין הוא מצליח לטפל בכל צורכי המשפחה ולעקוב אחר התקדמות הילד כפי שנקבע בתע"ס, הוא לא גיבש מדיניות בדבר ההתמודדות עם ליקוי זה.

להלן הקטע הרלוונטי מדוח מבקר המדינה

Document-page-019Document-page-020Document-page-021

רשויות הרווחה רצחו את האמא אתי דאוד מאשדוד

שר הרווחה מאיר כהן - דרכי רמיה וצביעות למדיניות רווחה דורסנית והרסניתהמדיניות האלימה והדורסנית של משרד הרווחה – ממתין בתאוותנות לקריסת המשפחות כדי שיוכל לסחור בילדיהן במוסדות הכליאה אומנה ואימוץ. זהו סיפורה של האמא אתי דאוד שרשויות הרווחה המתינו באכזריות ותאוותנות לקריסתה. 
במקום לסייע לה בכ- 5,000 שקל לחודש מה שללא ספק היה היה פותר בעיותיה, החליטו רשויות הרווחה במדיניותן המזוהמת להיפטר ממנה ולהעניק מידי חודש כ- 50,000 שקלים למקורביהן המושחתים במוסדות הרווחה שיסחרו שילדיה.

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון

בפעם האחרונה שדיברתי איתה היא אמרה לי: "אני כל כך מאושרת שאני רוצה לנשק את הקירות של הבית". השבוע, 3.5 שנים אחרי, היא התאבדה. סיפורה הטראגי של אתי דאוד, אם ל- 6 והיא רק בשנות השלושים לחייה. היא חיה למען הבנות שלה וחששה תמיד שגורמי הרווחה (אשדוד) ייקחו אותן ממנה. את אתי ז"ל הכרתי אישית ברגעים בהם הייתה בדרכה לתהום וברגעים המאושרים בחייה ואני מביא את סיפורה העצוב בפן האישי

אתי דאוד - גם ברגעים היפים יותר שלה, עיניה היו עצובות

 

זה התחיל כסיפור עצוב מאוד, המשיך כמה שנראה כהפי אנד והסתיים בטרגדיה נוראה – 


צעירה בשנות ה- 30, אם ל- 6 ילדים מבעלים שונים, שהכרתי באופן אישי ברגעים הקשים של חייה, עזרתי לה להתרומם מהתהום ומאז 3.5 שנים לא שמעתי ממנה.

השבוע נודע לי שהיא קפצה מחלון ביתה.

יצאתי ללמוד מה היה איתה מאז שהיא הצהירה כי היא סוף סוף מאושרת ועד היום בו היא החליטה להתאבד.

ב  2/11/2009 פרסמנו באשדוד נט, כתבה על אתי דאוד שכבר יותר מארבעה חודשים היא וילדיה גרים באוהל בחוף הים באשדוד בזמן שבחוץ משתוללת סערת חורף. מצוקה כלכלית גדולה הובילו אותה למצב כאשר אנשים טובים עוברים ושבים מסייעים למשפחה.

ברגע שנחשפתי  לסיפור שהעלה כתבנו עופר אשטוקר, מיהרתי למקום במטרה אחת ויחידה, לנסות ולשנות את גורלה או לפחות  להציל אותה ואת בנותיה מחרפת החיים באוהל בזמן שהסופה בחוץ משתוללת.


כוחות הצלה קובעים את מותה של אתי שקפצה למותה מדירת ביתה


באוגוסט 2009 הקימה אתי אוהל בחוף הים באשדוד, היא לא עשתה זאת כמחאה או כדי למשוך תשומת לב, להפך, היא פחדה שידעו שהיא שם בלית ברירה, היא חששה שידעו על כך גורמי הרווחה וכך סיפרה לעוברים ושבים  ש…היא שם עם ילדיה רק כדי "לנפוש" בחוף הים.

ארבעה חודשים עברו, החורף הגיע והתברר שאתי  וילדיה עדיין גרים באוהל בחוף הים של אשדוד. מהגשמים הכבדים הם הסתתרו באוהל, אותו הם עטפו בניילון, כדי שהמים לא יחדרו. עוברים ושבים שלמדו כבר שזהו מקום מגוריה הקבוע,  הביאו להם מעת לעת מזון.

 

המפגש הראשון שלי עם אתי:

זה היה יום חורפי במיוחד. עופר אשטוקר התקשר אלי וסיפר לי על האישה שנמצאת מזה זמן רב באוהל.
בו במקום עזבתי הכול, התנעתי את הרכב ונסעתי לחוף הים. עוד לפני שהבנתי מה הסיפור, היה ברור לי ששם היא לא תישאר!
כשהגעתי למקום יצאה אלי אישה מבוהלת, מוזנחת למראה ושאלה אותי בחשדנות לרצוני. חייכתי אליה ואמרתי שאני כאן כדי לעזור. הבטתי בבתה הקטנה שכבר נרדמה ואתי גוננה עליה בגופה מהקור. הילדה הייתה לבושה בבגדים קצרים, אולי כי לא היו לה בנמצא בגדי חורף…

 

הסתבר לי שמספר שעות בטרם הגענו למקום, הגיעו גורמי הרווחה אל האוהל ולקחו שתיים מבנותיה האחרות לבית אומנה באשקלון. את ביתה שהייתה אז בת – 3.5 היא סירבה למסור לידי שירותי הרווחה, ואלו החליטו להמתין עוד ימים מספר(בנה הבכור גר אז עם הגרוש).
לאחר שהצלחתי לדובב אותה היא פרצה בבכי ושפכה את ליבה:
"נחתך לי הלב. עכשיו הילדה הקטנה תהיה לבד, כבר לא יהיה לה עם מי להיות". נחמתה הייתה  שבנותיה האחרות לא הופרדו ושהן הועברו לאותו בית אומנה באשקלון.
מסתבר שלאתי יש דירה השייכת לעמיגור אך גם היו לה חובות גדולים לעירייה, למים (שנותקו), לחברת חשמל (אשר ניתקו לה את החשמל) לגן של הילדה (שלא יכלו יותר להחזיק אותה), למד"א ועוד. החיים סגרו עליה מכל כיוון והיא ברחה מהם לים.
"הכול יהיה בסדר כבר היום " אמרתי לה בבטחון והוספתי – "קפלי את האוהל, כנסי לרכב כי היום מתחיל יום חדש!"
במקביל פנינו לרווחה לשאול הכיצד היא הגיעה למצב זה ותגובתם הייתה:
"מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת ברווחה במשך שנים רבות. כבר בקיץ נודע לרווחה כי המשפחה מתגוררת באוהל בחוף הים, על אף העובדה כי למשפחה יש דירת עמיגור ברובע ו', אך היא לא משלמת את התשלומים השוטפים. נערכו מספר ביקורים באוהל בה היא מתגוררת וניכר כי המשפחה התארגנה לסיפוק הצרכים הבסיסיים של הילדים.
ב-5/8/09, התקיימה ועדה אודות הבנות והומלץ על הוצאה חוץ ביתית עבור שתי הבנות הגדולות וסידור הבת הקטנה בצהרון רב תכליתי (עד 19:00). האם צברה חוב למעון בו שולבה הילדה. הובהר לה כי הילדה לא יכולה לשהות עוד בחוף הים ואם זה יימשך נאלץ לפעול באמצעים החוקיים. במקביל יצאה פנייה לבית המשפט שיכיר בילדי האם כקטינים נזקקים".
כך הייתה תגובת הרווחה לאשדוד נט בסוף 2009.

לאחר שהבנתי שמהרווחה לא תבוא הישועה, החלטתי לטפל אישית באתי כדי לתת לה נקודת זינוק חדשה  לחיים שפויים:

פסקת הסיום של הכתבה שכתבתי על אתי

הסדרתי מידית את נושא החובות לדירה באופן שהיא וילדיה יוכלו לחזור ולגור בדירה.

בקשתי מידידה טובה שלי שתצא איתה לקניות ותדאג שיהיה לה כל טוב בבית.
כמו כן שתצא עמה לשופיינג ותרכוש לה ולילדיה קולקציית ביגוד ראויה.
את הילדה בת ה3.5 דאגתי להחזיר לגן, ואגב הגננת סיפרה לי שמדובר בילדה מחוננת והיא שמחה לשמוע שהיא חוזרת לגן ולצהרון.
משם נסעתי עם רעייתי לבקר את 2 בנותיה של אתי בבית האומנה באשקלון.
למרות שהמקום נראה מטופח מאוד, דמעות עלו בעיניי – הכיצד הילדות נקרעות מזרועות אימן אל מקום זר, באמצע החיים, באמצע הלימודים.
שוחחתי עם האחראים שנראו לי אנשים טובים מאוד והם הבטיחו לי שהן ישתלבו תוך זמן קצר.
דאגתי שאתי תיסע לבקר אותן ביום שישי עם מתנות. אתי ספרה לי על המפגש המרגש עם הבנות. היא פרצה בבכי מר ורק בקושי הצלחתי להסתיר ממנה את דמעותיי.

פניתי לידידה טובה שלי, לבנת אלבו,הבעלים של חנויות קסטרו באשדוד, בקשתי שתשמש כמנטורית של אתי ותעסיק אותה במקום כעובדת מהשורה וליבנת עשתה זאת בשמחה ומכל הלב ואף דאגה לעדכן אותי הכיצד היא משתלבת בעבודה. מסתבר שהיא הפכה לעובדת מצטיינת.

אתי בזמן שעבדה בחנות קסטרו

 

חודש לאחר מכן, אתי נשמעה הכי מאושרת בעולם:
"אני כל כך מאושרת עד כדי שאני מרגישה כאילו אני ישנה בגן של ורדים ומרוב שכיף לי אני רוצה לנשק את הקירות של הבית". כך היא אמרה לי בהתלהבות גדולה.
התקופה שהיא עבדה בקסטרו, ללא גיבנות של חובות ועם הבנות בבית, הייתה התקופה היפה ביותר בחייה.  
מה החלום שלך שאלתי אותה והיא ענתה:
"לראות את עצמי עוד שנה עם כל הילדים בבית כשאני דואגת להם ומעניקה להם את מה שהם צריכים". זאת הייתה בקשתה הצנועה, זה היה חלומה.
שמחתי שהיא נמצאת בחלום. סימנתי V בסיפוק ומאז לא שמעתי ממנה.

ביום ראשון בלילה ה 14/9/2014, אתי התאבדה:כתבנו עופר אשטוקר מדווח באשדוד נט על מקרה טרגי –
" צוותים של מד"א וכוננים של איחוד הצלה לכיש הוזעקו הלילה לרובע ו' באשדוד, זאת בעקבות

אתי בראיון למגזין

 

דיווח על נפילה מגובה רב. לצוותי הרפואה שהגיעו למקום לא נותר אלה לקבוע את מותה של האישה, אימא לילדים קטנים. צוותים של זק"א הגיעו למקום וטיפלו בזירה. במשטרה בודקים אם מדובר בנפילה או קפיצה מגובה".

למחרת בבוקר הסתבר לי שמדובר באתי. שמאז נולדו לה 2 ילדים נוספים ובסה"כ היו לה שישה ילדים. אחת מהן, בת ה16 ראתה את המראה המזעזע – אימא שוכבת על רצפת הבטון לאחר הנפילה.
ליבי נקרע ושאלת השאלות ניקרה בי שוב ושוב – אילו רק הייתה מתקשרת אלי..???.
יצאתי לברר מה קרה עם אתי מאז חורף 2009?
עברו 3.5 שנים – אתי הכירה בן זוג חדש והולידה לו 2 תינוקות נוספים. השכנים מספרים שכל הילדים מחונכים, מטופחים, מטופלים היטב ושהיא שמרה עליהם כמו במעטה צמר גפן.
חברה מספרת: "התקופה שהיא עבדה בחנות הבגדים קסטרו הייתה התקופה היפה בחייה, היא הייתה שמחה, היא חזרה לחיים".
 אולם עם הזמן היא חזרה אט אט למקום אותו היא הכי מכירה הכי טוב מאז נולדה – אל עולם המצוקה.
שכנות ספרו שהיא הייתה מאוד ממורמרת מהחיים, עברה תלאות קשים עם בן זוגה, אך חששה מאוד מכל אזכור השם של הרווחה.
אתי עברה משברים נפשיים עד כדי אשפוזים במרכז לבריאות נפש. היא אף ניסתה להתאבד קודם לכן וגם איימה שתעשה כן (למה אף אחד לא התריע ולא עשה משהו בנדון???).
חברה טובה אחרת מספרת: "הרגשנו ממנה שהיא פחדה כל הזמן, הייתה במצוקה, אמרה חצאי מילים והייתה צריכה כל הזמן עזרה אך תמיד קונן בה הפחד שייקחו ממנה את הילדים. היא הייתה  בנאדם אבוד".
טרגדיית השבעה של אתי:
רציתי ללכת אל ביתה של אתי ברובע ו' כדי לנחם בשבעה ולשאול לשלום הילדים. מסתבר שגם בשבעה אין לה נחת. האם מתאבלת על אתי בביתה שברובע ב', האחות התארגנה לשבעה בביתה שברובע ג' ובן זוגה של אתי עם הבנות נמצאים בביתה של אתי ברובע ו'.
מה יהיה עם הילדות הקטנות?
האם הבנות הגדולות (האחת חיילת והשנייה תלמידת תיכון) יצליחו לשנות את גורלן ולצאת ממעגל המצוקה? מה יהיה עם הבנות הקטנות???
האם אתי דאוד ז"ל, ממרומי השמיים תוכל לעזור לילדיה הרבה יותר מאשר יכלה לעשות כן כבשר ודם?

אני רוצה להאמין שהסבל שהיא עברה עוד מינקותה  נועד כדי לזכות אותה להיות מלאך שומר לילדיה. מלאך שילווה אותם בכל אשר ילכו ויעניק להם גורל טוב יותר, הרבה יותר טוב….הרבה, הרבה יותר טוב….אמן!

 

למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון
למה היא התאבדה?? מהתהום לרגעי האושר וחזרה אל התהום , אשדוד נט , ספטמבר 2014 , אייל בן שומרון


רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום 

//player.vimeo.com/video/36010543

לשכת הרווחה חולון תלשה ילדות מביתן ומשפחתן עקב חשדות שהסב הטריד אותן

מוטי ששון - ראש העיר חולון - תלישת ילדים מביתם ללא רחמים דע כי התיוג "מוכר לשירותי הרווחה" משמעותו בעיני הרשויות נזקק חסר דעה ודעת אשר הרשויות קובעות גורלו וגורל משפחתו, היזהרו מרשויות הרווחה.

הסב הטריד וההורים דורשים: השיבו את בנותינו , חופית כהן , ynet , ינואר 2014

סב לשלוש נכדות מחולון חשוד שביצע מעשים מגונים בשתיים מהן. שירותי הרווחה חולון החליטו להעביר את כל הילדות לפנימייה, בטענה שההורים ידעו על המקרים אך לא דיווחו עליהם. האם: "בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע". משרד הרווחה: מאז שהועברו לפנימייה מצב הבנות השתפר

"לא רציתי להאמין לשמועות עליו, גם כשהשכנים ובעלי ניסו לשכנע אותי. הוא אבא שלי, הבן אדם שגידל אותי, איך אפשר לחשוב עליו דברים רעים כאלה? למרות כל מה שקרה, הבנות התנהגו רגיל, בחיים לא חשדתי שקורה להן משהו רע. רק כשראיתי את זה במו עיניי הבנתי שהייתי טיפשה. בזמן שהכנתי קפה במטבח הוא ישב עם הבת שלי בסלון, שמעתי קול מוזר, וכשהצצתי לכיוונם ראיתי שהיד שלו בין הרגלים שלה". כך טוענת בתיה (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה), תושבת חולון, אודות אביה ובנותיה, שהיו אז מתחת לגיל עשר.

לפי גרסת המשטרה, שתיים מתוך שלוש ילדותיה הותקפו מינית על ידי סבן. זמן קצר לאחר מכן רשויות הרווחה הרחיקו את שלושת הבנות מביתן ולפני כשנה וחצי הן הועברו למרכז לנפגעות תקיפה מינית. לאחר חצי שנה השלוש נשלחו לפנימייה, בה הן נמצאות עד היום. עכשיו ההורים דורשים לקבל אותן בחזרה וטוענים שהם היו הראשונים להתריע בפני הרשויות על המקרים.

השתלט על הבית

מבחינת בעלה של בתיה, אבי, מדובר בסיפור טראגי עם סוף ידוע מראש. "תמיד חשדתי שמשהו בבן אדם הזה לא בסדר", הוא מספר. "אני חייב להיות כן, הוא תמיד עזר לי ברמה הכלכלית. מהיום הראשון ההורים של אשתי עזרו לנו עם כסף – בחתונה, ברכישת בית ובתחילת הנישואים. בתקופות קשות גם אכלתי על חשבונם. אנחנו נשואים כבר 22 שנה ותמיד משהו נראה לי חשוד עם האבא".

אבי מסביר מדוע לא שיתף את אשתו בחשדותיו. "מעולם לא יכולתי לומר לה מילה רעה על אביה, כי לא הייתה לי שום הוכחה, אבל לפני כשנה וחצי התחילו שמועות בשכונה שלנו. אמרו שראו אותו מדבר עם ילדות קטנות, מציע להן ממתקים וזה נראה לא תמים. במקרה אחר שכנה סיפרה שהוא ניסה לשכנע את הבת שלה לעלות אליו הביתה והבטיח לה 100 שקל בתמורה. הייתי מזועזע, הילדה הזו הייתה חברה של הבנות שלי".

לדבריו, אחרי ששמע על המקרים הללו, הוא התחיל לחשוש שהדבר עלול לקרות גם לבנותיו. "התחננתי בפני האמא שסיפרה לי על בתה, שתגיש תלונה, אבל היא סירבה ואמרה שהיא לא רוצה להסתבך. פניתי בעצמי לצהרון שבו הייתה בתי והזהרתי את ההורים ממנו. למרות הקרבה המשפחתית לא הייתי מוכן לקחת כזו אחריות על המצפון שלי. מיד חשבתי שאם הוא עושה את זה לילדות אחרות, הוא עלול לעשות את זה גם לבנות שלי. אשתי התעקשה שמדובר בשמועות זדוניות וסירבה להרחיק את אבא שלה מביתנו. בדיעבד אני מבין אותה, אי אפשר להפנות עורף לאבא רק כי כמה שכנים אמרו משהו. מאז הייתי ערני ולא נתתי לו להישאר איתן לבד".

בעקבות מחלה נאלץ אבי לשכב במשך מספר חודשים בבית חולים. היום הוא סבור שחמיו ניצל את היעדרו כדי לפגוע בבנותיו. "כשלא הייתי בבית הוא ממש השתלט עליו, כל הזמן הסתובב כאן. פניתי לרווחה וביקשתי שיעזרו לנו וירחיקו אותו מהן, אבל זה לא עזר. כל הזמן טפטפתי לאשתי שתהיה זהירה, אבל היא פשוט לא יכלה להאמין שאבא שלה יפגע בבנות שלה".

טלפון מהמשטרה

האשליה של בתיה התנפצה, כאמור, כאשר ראתה במו עיניה את אביה נוגע בבתה, על הספה בסלון, באיבריה המוצנעים. לטענת בתיה, היא מיהרה לגרש אותו מהבית ומאז לא הרשתה לו לשהות עם בנותיה ללא השגחה. מחשש לעימות בין בעלה לאביה היא לא שיתפה איש במקרה.

"היא חשבה שהיא שולטת במצב ושאם היא תמנע ממנו להתקרב לבנות הכל יהיה בסדר", אומר אבי. "אבל יום אחד התקשרו אליי מהמשטרה וזימנו אותי לחקירה. הייתי בהלם ומיהרתי להתקשר לאשתי לספר לה. אחת הבנות אמרה שהיא יודעת למה הזמינו אותי, אבל לא הייתה מוכנה לומר את זה בטלפון. הגעתי הביתה במהירות והבת שלי הייתה נסערת מאוד. היא אמרה לי שחברה שלה סיפרה שעשו לה משהו רע, וכשהיא שמעה את זה הבת שלי אמרה למורה שגם סבא שלה עשה לה משהו. יותר מזה לא הייתי צריך לשמוע, מיד הבנתי במה מדובר".

אבי הגיע לתחנת המשטרה ושם הבין את היקף המשבר שהכה במשפחתו. "כל התקופה הזו חששתי שהוא פוגע בילדות בשכונה, ופתאום זה הגיע אליי הביתה. במשטרה התברר שגם הבת השנייה שלי סיפרה למורה שסבא שלה נוגע בה. בחקירה השוטר אמר שידעתי ולא דיווחתי, אבל הסברתי שלא היו לי הוכחות. אמרתי שכאשר אמא של אותה ילדה סירבה להתלונן, הלכתי בעצמי לצהרון והזהרתי את ההורים, יותר מזה לא יכולתי לעשות".

גם אחרי שהחלה החקירה והסבא קיבל צו הרחקה, אבי המשיך לחשוש. "אשתי שתקה מתוך תמימות, היא לא רצתה להאמין שמדובר בעבריין סדרתי וחשבה שהיא מסוגלת לפתור את המצב לבד. גם הסבא נחקר במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה מהבנות. למרות זאת הוא המשיך להתקשר אליהן לבית, אמר לבנות שייקח אותן לקניות ולבילויים, אבל לא הרשיתי לו להתקרב לכאן. לא רציתי שהן ידברו איתו, הן היו אז בסך הכל בנות עשר, לא הבינו מה קורה והיו עונות לו. אני רק חיכיתי שהוא ייכנס לכלא והסיוט הזה יסתיים".

צריכות אמא

הרחקת הסב מסביבת נכדותיו והחקירה המשטרתית, לא סיימו את המשבר של המשפחה. רשויות הרווחה החליטו להוציא את שלוש הבנות מביתן ולאחר כחצי שנה בה שהו במוסד לקטינות נפגעות תקיפה מינית, הן הועברו לפנימייה סגורה. בתקופה האחרונה הן מבקרות בבית אחת לשבועיים.

"זה עבורי המשבר הכי גדול", אומרת בתיה. "מבית מלא בשמחה ורעש הפכנו לבית ריק, זה ממש מוציא אותי מדעתי. כשהסיפור התפוצץ שמחתי מכך שיפנו את הבנות לטיפול, חשבתי שככה הן תוכלנה להשתקם ולחזור לבית. אחרי המקרה הן הפכו לחרדתיות ורציתי לתת להן טיפול שיעזור להן".

רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)
רוצים את הבנות חזרה בבית. ההורים (צילום: קובי קואנקס)

בתיה לא שיערה שתיאלץ להיפרד מבנותיה לתקופה כה ארוכה. "בחלומות הכי גרועים שלי לא דמיינתי שזה מה שיקרה, שהפתרון של הרווחה לבעיה יהיה להרחיק אותן ממני. אני אמא שלהן, אני צריכה לטפל בהן ולשמור עליהן, שלא יקרה להן שום דבר. לא עברנו מספיק? אני מבקשת שייתנו לנו להשתקם ביחד, כמשפחה. צו ההרחקה של אבא שלי מהבנות מסתיים השבוע, אבל הוא כבר בקושי מגיע לחולון, וממילא לא יעז להתקרב לכאן כי כל השכונה יודעת עליו".

בתיה ממשיכה לספר גם על השפעת האירועים הקשים על הבנות. "אחת מהן התחילה לסבול מהרטבות בלילה, היא מתקשרת כל בוקר מהפנימייה בוכה, כי אין שם מי שיקלח אותה באמצע הלילה ויחליף לה מצעים. הבת השנייה שלי סובלת מאפילפסיה ואני כל הזמן פוחדת שהיא תקבל התקף כשהיא לבד. הן כל יום מתקשרות בוכות, רוצות שאבוא לקחת אותן. הן מתלוננות על האוכל והניקיון ואומרות שרע להן.

"אני יודעת שגם אם היו שמים אותן בפנימייה מפוארת הן היו בוכות, כי ילדות בגילן צריכות להיות עם אמא שלהן. אני לא מזלזלת בטיפול שהן מקבלות, ברור לי שאחרי מה שאבא שלי עשה חייבים לתת להן טיפול, אבל למה לא לתת להן לגור עם אבא ואמא שלהן? אני אקח אותן לכל מפגש או ביקורת שידרשו ממני, העיקר שהן יחזרו. כשהן היו צריכות שיעורים פרטיים או חוגים הקפדתי לקחת אותן, אז בוודאי שאקח אותן לטיפול פסיכולוגי. אני רק רוצה שהבנות שלי יחזרו הביתה".

אבי: "אני מבין למה הרווחה לקחה את הבנות מלכתחילה. כל המשפחה הייתה הרוסה כשהסיפור הזה התפוצץ, גם אני וגם אשתי התקשנו לעזור להן ולתפקד. אבל עבר מספיק זמן, עכשיו הרווחה צריכה לטפל בנו כמשפחה ולא כיחידים. אנחנו צריכים טיפול זוגי ומשפחתי. להוציא את הבנות מהבית לא יכול להיות פתרון קבוע אלא רק זמני".

"קורע את הלב"

המקרה החמור פגע לדברי בתיה בכל המשפחה, לא רק בילדות. "תראי איך החדר שלהן ריק כשהן לא נמצאות, זה קורע לי את הלב. בעלי ואני כל הזמן מסתובבים כמו שני סהרורים. כשאבא שלי פגע בבנות שלי הוא שבר את כל המשפחה, אני רק רוצה לשקם אותה".

אמה של בתיה הצטרפה גם היא למאמצי בתה ושכרה עורך דין. "בעלי מבקר בבית המשותף שלנו בחולון לעיתים רחוקות. כשהוא בא אין לי מה לעשות כי זה גם הבית שלו", אומרת הסבתא. "כרגע המשטרה המליצה להגיש כתב אישום על הטרדה מינית ומעשה מגונה בנכדות. אני בטוחה שהוא יישב בכלא.

"אני מעדיפה שלא להתייחס למה שהוא עשה, אף אחד בעבודה ובמשפחה שלי לא יודע מה קרה. זה מצב איום ונורא אבל אני רוצה להתרכז בלהחזיר את הבנות. אסור לעקור ככה את הילדות מאמא שלהן, אנחנו נטפל בהן אבל קודם כל הן צריכות לחזור הביתה. הבת שלי במצב קשה, כל הזמן בוכה ובקושי מתפקדת. ברווחה צריכים להבין שכאשר הם לוקחים את הילדות, הם קורעים לגזרים את כל המשפחה".

תגובות

מעיריית חולון נמסר: "המשפחה מוכרת לשירותי הרווחה מזה שנים רבות ומטופלת על ידם במספר תחומים. לאורך השנים המשפחה קיבלה מענים רבים כולל שיבוץ במעון רב תכליתי, הדרכות הוריות ועוד. לנוכח העובדה, שהגיעו דיווחים מבית הספר על הזנחה קשה של הבנות וחוסר היכולת של ההורים להגן עליהן, נכנס חוק הנוער לתמונה כבר לפני שלוש שנים. לאחר בדיקה מעמיקה של כל הגורמים, כולל ברמת המחוז ופקידת סעד ראשית לחוק הנוער, לא הייתה ברירה אלא להוציא את הבנות מהבית בצו בית משפט. יצויין, כי האב משתף פעולה עם הרווחה בצורה הדוקה אך האם מחבלת בסידור הבנות בפנימייה, מסרבת לכל קשר עם עובדי הרווחה ולא מגיעה למפגשים.

"בקרוב יתקיים מפגש מסודר של פקידת הסעד עם הפנימייה כדי לבדוק לעומק מספר נושאים שהועלו על ידי האב. יודגש, כי כל הגורמים המקצועיים שטיפלו במשפחה משוכנעים, כי טובת הבנות חייבה את הוצאתן מהבית".

ממשרד הרווחה נמסר: "בעקבות חשד לפגיעה מינית ממושכת על ידי הסב, ובעקבות דיווחים מהקהילה על צורך בהתערבות מיידית הוצאו הבנות, בהחלטת בית משפט, למסגרת חירום. הבנות סבלו מקשיים משמעותיים, רגשיים והתנהגותיים. למרות ההרחקה של המשטרה, עלה חשד שההורים מאפשרים המשך מפגש בין הקטינות והסבא.

"הבנות עברו טיפול אינטנסיבי ושולבו במסגרת פנימייה מתאימה, והיה חשוב לגורמים המטפלים שלא להפריד בין הבנות. במהלך התקופה שהבנות בפנימייה, מצבן הרגשי וההתנהגותי השתפר. שירותי הרווחה בחולון נמצאים בקשר רציף עם ההורים וכל תלונה מצידם נבדקת".

מהמשטרה אישרו כי החשוד נחקר בגין הטרדה מינית ומסרו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות לעיונם והחלטתם.

קישורים:

לשכת הרווחה חולון – הפקרת חולה מחוסר דיור מבית החולים לקבץ נדבות – מדיניות משרד הרווחה לתייג אזרחים כסובלים מבעיות נפשיות או סיעודיים על מנת לנער עצמם מאחריות – הכתבה חולה מחוסר דיור יוצא מבית החולים לקבץ נדבות , mynet , מורן שרף, שי אלבלינג , ספטמבר 2011 – א. (44) מתגורר כבר חמישה חודשים בבית חולים "וולפסון" משום שלא נמצא בעבורו מוסד סיעודי מתאים, והוא מחוסר בית. המצב הזה לא נוח לו, וגם לא לבית החולים: הוא נוהג לקבץ נדבות בצומת כשהוא לבוש בכותונת של המוסד, ומתפרץ על אנשי הצוות הרפואי. משרד הרווחה מטיל את האחריות על משרד הבריאות שמטיל אחריות על קופת החולים…

עיריית חולון – משליכים לרחוב אם וארבעת ילדיה – אם וארבעת ילדיה הלנים במקלט יושלכו לרחוב ע"י עיריית חולון – ידיעות אחרונות , ראובן וייס ומאיר תורג'מן , 28.01.2010 – האמא: "הפקח אמר לי לפנות את המקלט תוך שעה או שיחזור עם שוטרים שיפנו אותנו בכוח. התחננתי ואמרתי שאין לי ולארבעת ילדיי הקטנים לאן ללכת. לאן נלך עכשיו? איפה אמצא קורת גג לילדיי? איך נשרוד בחוץ בלילות הקפואים?"…

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח – נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים – "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי". – זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"…

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 – בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

רשויות הרווחה הפנו משפחות לטיפול בכת ה"איתקה" – ליקויים חמורים של מערכות הרווחה והחינוך

מאי 2010 – ערוץ 10 – בסוף השבוע שעבר נעצרה מורה שהואשמה בהתעללות אכזרית בבנה וטענה. לאחר מעצרה התברר כי המורה חברה בכת "איתקה" ואפילו ממלאה בה תפקיד מרכזי. תחקיר חדשות השבת חושף את שיטות הפעולה של הכת, את מנהיגה הדוגל בחינוך אלים ואת קורבנותיה. אחת האמהות העידה בפני כתבי ערוץ 10 כי רשויות הרווחה במקום מגוריה הפנו אותה אל שי אברהמוב לטיפול משפחתי.

.
כתבתה של אושרת קוטלר

.
בסוף השבוע שעבר נעצרה מורה החשודה בהתעללות אכזרית בבנה בן ה-10. לטענתה של האישה כך היא מחנכת אותו. ימים ספורים אחרי מעצרה התברר למשטרה שהמורה חברה בכת, ואפילו ממלאה בה תפקיד מרכזי. תחקיר חדשות השבת חושף את שיטות הפעולה של הכת הזו, את האיש שהמשטרה עומדת וגם את מי שנפגעו ממנה.

אחת הנשים שבנה טופל על ידי שי אבהרמוף סיפרה כי אחד הפתרונות שלו היו עונשים שבנה זיהה שהטיפול לא מתאים לו.

שכנה של המורה שנעצרה, פטריק, סיפר כי כל הזמן היתה אלימות בדירה "פעם שמענו מוזיקה באמצע הלילה ואז שמענו צעקות" סיפר.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה – "מבדיקה שערכנו לא ידוע לנו על עובדים סוציאליים שהפנו מטופלים לשי אברמוב. אם הדבר נעשה הוא נעשה על דעת העובד. נציין כי בעקבות פניה שהגיעה למשרד הרווחה העביר מנכ"ל המשרד הנחיה ללשכות הרווחה שלא לשתף פעולה עם שי אברמוב".

אנשי כת "איתקה" דוגלים בחינוך נוקשה כלפי ילדים
כזכור ביום חמישי נחשף כי המורה שנעצרה שימשה כסגנית בכת "איתקה". מעדויות שמצטברות עולה כי אנשי הכת דוגלים בחינוך נוקשה כלפי ילדים.

מבחינת המשטרה הפרשה כבר חורגת מהתעללות של אמא בילדים, וכל הזמן גובים עדויות מאנשים בכל רחבי הארץ שמכירים את האנשים שחברים בכת הזאת. המנהיג נעלם ומסתתר וצפוי להיעצר בקרוב.

המורה, שנחשבה בעבר לאשת חינוך מצטיינת כשלימדה במוסדות חינוך בעפולה ובהוד השרון, האשימה באמצעות פרקליטה את מנהיג "איתקה" במצב הקשה. "הילדים סגדו לו. הוא דרש מהם והרצה להם הרצאות. לא אוכלים אלא כאשר מסיימים את ההצאות האלה. זו, אגב אותה טענה של ההרעבה. לא היתה שום הרעבה. פשוט הם לא אכלו עד שהוא סיים", אמר עו"ד שמואל קנה. "המכות היות חלק בלתי נפרד מהתהליך שהוא טיפל".

סוף כתבה ערוץ 10 .. ——-
מוטי וינטר - מדיניות רווחה כושלת ברשויות המקומיותלהלן קטע מתמליל תכנית הרדיו "מדברים ברדיו" , חיים הכט , 06.12.2006 , רדיו כל רגע
אמא מספרת שהופנתה ע"י עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה באזור מגוריה לטיפול אצל שי אברהמוב. למטפלים אלה כוח רב שכן הם יכולים לאיים בהוצאת ילדים מביתם ע"י פקידי הסעד במידה ולא יצייתו להם.

מאזינה: אני אמא לילדים, אמא חד הורית ואני הגעתי לשי (אברהמוב) למרבה הפלא דרך עובדת סוציאלית מאחת המועצות האזוריות באזור.
חיים הכט: כן
מאזינה: והיינו במספר פגישות די רבות, עד שהוא הגיע למצב שאני חושבת שהוא, אני מדברת על שי, עבר על החוק שהוא לא מוסמך אליו, שאני מקבלת איזה שהוא כדור, והוא ממש צעק וצרח עלי, איך אני מעזה לקחת כדורים שהרופא המליץ לי עליהם, ואני חושבת שזה מה שאצלי הדליק את הנורה האדומה להתנתק ממנו.
חיים הכט: איפה התנהלו הפגישות?
מאזינה: בבית בבית עם הילדים וחלק בלי הילדים.
חיים הכט: ומה קורה בפגישות? מה זה כל את יודעת השפה המוזרה שלו, תנועה, חיזור, כל הדברים האלה, לאן זה הולך?
מאזינה: זה הולך די, זאת אומרת הוא נכנס ועושה בתוך המשפחה כבשלו.
חיים הכט: ותגידי, נגיד, אחרי פגישה אחת או שתיים, את לא הבנת שאת נוטלת סיכונים, אנחנו יודעים על משפחות, את יודעת, השלב הראשון של הטיפול שלו הוביל לניתוק בין האב לאם. אחר כך הילדים התבקשו לקחת צעד, כל מיני דברים מוזרים כאלה, זה נשמע לך?
מאזינה: אני מאמינה שזה ככה, אצלי זה לא הגיע למצבים כאלה לשמחתי הרבה, כי ילדיי הם הדבר הכי יקר לי.
חיים הכט: תגידי שאלת אותו על הכשרתו, מאיפה הוא נוטל את הסימוכין לדברים שהוא עושה?
מאזינה: אני לא שאלתי אותו מפני שאני חושבת שאם עובדת סוציאלית שהיא תחת גוף כמו מועצה אזורית ממליצה על דבר כזה, שלהם יש את הידע מיהו, מהו, למה הוא.
חיים הכט: זאת אומרת שאת פתחת את עצמך מכיוון שקיבלת אותה המלצה שהאמנת שהיא טובה, תגידי כמה עולה כזאת פגישה עם שי?
מאזינה: זה משהו בסביבות ה- 600 , 700 ש"ח...

"ישראל היום" 28.05.2010 – כת האיתקה – תיבת פנדורה – ליקויים חמורים של מערכות החינוך והרווחה

כת האיתקה - תיבת פנדורה - ליקויים חמורים של מערכות החינוך והרווחהתויות: לשכת הרווחה נתניה, חינוך נוקשה, כת האיתקה, שיטת חינוך, מורה, התעללות בילדים, חנה סלוצקי

קישורים: