פסיכיאטר מאיר לאופר – חוות דעת פסיכיאטרית מבלי לפגוש המטופל

פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר
פקידת הסעד שולמית מאר הידועה כשולה מאיר

פסיכיאטר מאיר לאופר – התנהלות פסיכופטית מעוררת שאת נפש, כתב חוות דעת כוזבת וארסית נגד אם ובנה שמעולם לא פגש או ראה. האמא באה אליו והתעמתה איתו, האזינו להקלטה.

ינואר 2015 – ד' בן 10 נחטף מאימו, לאחר שפקידת הסעד שולה מאיר (לשכת הרווחה תל אביב), טענה בביהמ"ש לנוער, כי האם לא שולחת את בנה לבית הספר. ל- ד' אין בעיה נפשית ומעולם לא היתה. מדובר בקטין מחונן, שחקן כדורגל העוסק בנוסף בציור. פקידת הסעד שולה מאיר, החליטה לאשפזו בפנימיה פוסט אישפוזית ולצורך כך הציגה בבית המשפט חוות דעת פסיכיאטרית של ד"ר מאיר לאופר.

לפניכם מוצגת חוות דעת של הפסיכיאטר מאיר לאופר מהרצליה אשר על פי הכתוב פגש את הילד כחודש ימים לאחר שנחטף ונמסר למוסד חירום – תמשיכו לקרוא עד הסוף, הוא מעולם לא פגש אותו!

 

" ד' הינו בן 9 שנים, בן יחיד לאימו שאיננה נשואה, הקשר שלו עם אביו היה רופף כל השנים, בהיותו בגן תוארה התנהגותו כביזארית ותוקפנית, לקראת כיתה א' הומלץ על חינוך מיוחד.
האם התנגדה שבנה ילמד במסגרת חינוך מיוחד, ד לא הצליח להשתלב בכיתה א' רגילה ולא התקבל לבי"ס שאימו רצתה ולכן החלה אימו לנדוד עם ד' למלונות, בתים, חדרי מדרגות וכו'.
הרשויות חיפשו אחרי ד' ואימו מספר שנים וניסו לגייס את האם לשת"פ. בתאריך 8-1-2014 הועבר למרכז חירום קיימים תיאורים רבים על אימו מהם מצטיירת האם כאישה מאוד ביזארית והזויה עם התנהגות מאוד חריגה, משמיעת תיאור התנהגותה הן בעבר והן בביקוריה במרכז נוצר חשש סביר שהיא סובלת מהפרעה נפשית משמעותית, תיאור התנהגותה במפגשים שלה עם ד' במרכז ושיחות הטלפון שלה איתו, מעלים ספק לגבי מסוגלותה ההורית, מהתיאורים נוצר רושם של קשר סימביוטי בין אם לילד.
בכניסתו למרכז דמתה התנהלותו של ד' לילד פרא שיצא מהג'ונגל :
התנהגותו מאוד לא חברתית וללא גבולות, בלטו אצלו חוסר הבנה של חוקים חברתיים, קושי רב לתקשר עם אחרים ובקבלת חוקים ומסגרת, העדר הרגלים בסיסיים.
דיבורו היה משובש אוצר מילים מאוד דל וגם מבנה המשפטים לא נכון, היו לו מערכת ערכים מעוותת וחוקים ביזאריים שלדבריו קיבל מאימו והוא התקשה מאוד להחליפם באילו של המרכז, שיפוטו החברתי היה מאוד לקוי.
הוא נמצא במרכז קשר חודש ימים והצוות מציין שיפור מאוד הדרגתי במצבו.
במשך הזמן הוא החל לגלות יכולת להבנה אמפאטית. בהדרגה החל לקבל את חוקי המקום ולהתאים עצמו לנוהלי המקום, להתרחץ לנגב את עצמו, לנקות את עצמו אחרי יציאות וכו'.
הצוות גם מספר שהוא מסוגל להתפלל לפני חפצים שמוצא בדרך, הינו בעל אמונות טפלות ומיסטיות שגובלות לפעמים למחשבות שווא.
ד' מאוד מוסת ע"י אימו נגד המרכז והדבר גורם למאבק נאמנות כאשר עליו להתרגל למרכז.
שופטת נוער טובה פרי - הפכה את דברי התרעלה של הפסיכיאטר מאיר לאופר לצווים שיפוטיים
כל מה שכתב הפסיכיאטר היה כמובן ללא בדיקה וללא ידיעה ממקור ראשון אלא התבסס על שמועות ותיאורים בלבד. כל מה שכותב לאופר הוא שקר מוחלט מכיוון שכפי ששומעים בהקלטה פה – הוא מעולם לא ראה את הילד!!!
בבדיקה ד' נראה בהתאם לגילו, שיערו מגודל וארוך ולבושו נקי ומסודר.
הוא שיתף פעולה, ובהדרגה יצר איתי קשר דפינציאטיבי, כולל ביטויי חיבה וחום.
הוא התמצא במקום אך לקח לו זמן ומאמץ למסור באיזה יום אנו נמצאים. הוא לא ידע איזה חודש היום וגם לא באיזו שנה.
אוצר המילים שלו דל הן בעברית והן בספרדית וגם מבנה המשפט משובש, לא התגלו הפרעות בהלך החשיבה ולא היו ביטויים להלוצינאציות או מחשבות שווא.
שיפוטו היה שמור. הוא היה מנומס ואדיב. מצב רוחו היה טוב ותואם את תוכן השיחה.
ד' ידע לספר שהוא נמצא כאן כי מצאו אותו גר ברחוב ולא הלך לבית הספר. מסר שמרגיש יותר טוב כאן מאשר ברחוב. הוא אמר שלאימו קשה בלעדיו והיא גם אמרה לו שבלי נוכחותו עדיף לה למות.
הוא סיפר שכאשר היא תגמור לבנות את ביתה תחזור להיות איתו. בינתיים טוב לו במרכז, מפריעים לו החוקים שעליו לשמור בעיקר שאסור לשחק בפלייסטיישן אחרי שמונה.
ד' מרוצה מהתנאים, אוהב את האוכל וטוב לו שם עם הצוות והילדים.
כאשר נשאל על משאלות ציין דברים חומריים כמו משחקי טלוויזיה וכו' אך לא דיבר על אימו, במספר הזדמנויות סיפר שיש לו סודות וביקש שלא לדבר עליהם.
לסיכום :
כיום בולטת בעיקר אצל ד' התפתחותו המשובשת הקשורה להפן הן רגשי והן קוגניטיבי אליו היה חשוף תקופה ארוכה.
ייתכן שיש גורמים אחרים כמו קשיי למידה, הפרעות קשב שאין כיום אפשרות להתייחס אליהם.
מומלץ על המשך שהותו במרכז, לאור הסבירות הגבוהה שאימו במצבה הנוכחי מזיקה לו אני ממליץ להגביל ואולי להפסיק זמנית את המגעים איתה עד שהיא תעבור בידור פסיכיאטרי, להערכתי יש צורך לבצע אבחון מסוגלותה ההורית, בינתיים אין צורך בטיפול תרופתי".

חוות הדעת הארסית של פסיכיאטר מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

 

חחות הדעת הארסית של פסיכיאטרי מאיר לאופר מבלי שפגש המטופל

תלונה נגד השופטת טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק

טובה פרי - מגיבה בצורה עילגת ומזלזלת לבקשות בענייני נפשות
טובה פרי – מבזה את מערכת המשפט
אוקטובר 2014 – מדובר בבקשה של אמא להחליף את פקיד הסעד לחוק הנוער אורי שמואלי, שמונה על ידי שופטת בית משפט לנוער תל אביב טובה פרי לטפל בענייני בתה.
הבקשה נבעה עקב העדר טיפול העו"ס באירועים חמורים של אונס והתעללות שחוותה ילדתה הנמצאת בטיפול והשגחת העו"ס אורי שמואלי.
תגובת השופטת לבקשה היתה:

"הבקשה נדחית".

טובה פרי, לא קיימה דיון בנושא, לא עימתה את העובדות החמורות שנטענו נגד העו"ס ומבלי לנמק.
חובת הנמקת פסקי דין מעוגנת בתקנה 192 לתקנות הסדר דין האזרחי הקובעת כדלקמן:

"פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה".

כבר נפסק לא אחת, כי ההנמקה הינה חלק מהותי ובלתי נפרד מפסק הדין. נקבע כי "ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס להחלטה והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (ראו רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון נ' פלוני, ראו גם רע"א 8228/08 יוסף סגל נ' קורן).

התנהלותה של השופטת משרה אווירת הפקרות, שיקולים זרים ואפלים, מבזה את בית המשפט ואינה הולמת את רוח בית המשפט לנוער. מדובר בדיני נפשות של פעוטה חסרת ישע הסובלת מהתעללות קשה ואין מושיע.

יצויין שהאם יוצגה על ידי עורך דין מהסיוע המשפטי, שלא הגיש ערעור ולא הגיש בקשה לעיון חוזר. התנהגותו של עורך הדין מהסיוע מעלה תהיות על שיקוליו ונאמנותו וכשירותו לשרת את הלקוחה כנדרש.
תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים נגד טובה פרי ביהמ"ש לנוער תל אביב – דחתה בקשה מבלי לנמק בניגוד לחובת ההנמקה
תלונה נגד טובה פרי - שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
תלונה נגד טובה פרי – שופטת בית משפט לנוער תל אביב בגין אי קיום חובת הנמקה
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות
טובה פרי מגיבה בזלזול לבקשה בהולה בענייני נפשות

טובה פרי שופטת נוער – בין פסיכופטיות לפרנואידליות

ספטמבר 2014 – טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והציבה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" – עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית – משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים…בסופו יצליח….במשימתו…למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים….היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים….תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה…
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"

שלט – השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק

סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד מורן אסולין תלשו ילדות מביתן בדרכי רמיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.


טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א – 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:


המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)

ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".

פסק דין כבוד השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א – ע"א 1315-07-14 מ' נגד היועמ"ש לממשלה – פסק דין המורה להשיב קטינות שהוצאו שלא כדין ממשמורת אימן ומבטל את החלטת השופטת טובה פרי מבימ"ש לנוער ת"א. עו"ד יוסי נקר ייצג את האם. קריאה בקובץ PDF

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

 

האם לא הוציאה הילדות מהאולם – טובה פרי תלשה הילדות מביתן בדרכי רמיה בניגוד לחוק ולכללים

טובה פרי - תלישת קטינות מביתן ומשפחתן בדרכי רמיה ובניגוד לחוק ולכללים
בתאריך 30 ביוני 2014 הוציאה השופטת טובה פרי, בימ"ש לנוער תל אביב, החלטה מעוולת והרסנית להוצאת קטינות ממשמורת אימן, בלא שהיא מקיימת דיון, ללא נימוק פשר הוצאת הקטינות מאימן הטובה והכשירה, כשהיא נוקטת בהליכי משפט בניגוד לחוק. קישור לפוסט בעניין החלטת השופטת טובה פרי.


טובה פרי שופטת בימ"ש לנוער ת"א – חריגה מסמכות והוצאת ילדות ממשמורת אימן שלא כדין

עו"ד יוסי נקר, מומחה בחוק ונוער ודיני משפחה, ייצג את האם, הגיש ערעור נגד החלטת השופטת טובה פרי בבית משפט מחוזי ת"א, תיק ע"א – 1315-07-14 מ' נ' היועמ"ש לממשלה.
היום התקיים דיון בייצוגו של עו"ד יוסי נקר.
השופט שאול שוחט בימ"ש מחוזי ת"א, קיבל את ערעור עו"ד נקר, והורה על ביטול החלטת השופטת טובה פרי, תוך העלאת ביקורת נוקבת על התנהלותה והתנהגותה הבלתי תקינה של השופטת, כשהוא מתאר התנהגות שיש בה משום נכלוליות ופעולות פוגעניות בזכויות האימא ובנותיה.
עו"ד יוסי נקר, ב"כ האם, נחשב לבכיר עורכי הדין בייצוג משפחות בנושא חוק ונוער. עו"ד נקר נוהג באומץ, ולא פוחד לחשוף את שמן ואת דמותן של העובדות הסוציאליות לחוק הנוער, כולל שופטי נוער מול הציבור "בפריים טיים" כשהן פועלות בניגוד לטובת המשפחה ורווחתה. עו"ד נקר, נחשב לעו"ד פורץ דרך, מומחה בדיני משפחה עם יכולת חשיבה אנליטית להבנת הליכי המשפט.
פסק דין ע"א 1315-07-14 מ' נ' היומ"ש לממשלה, מדבר בעד עצמו. להלן קטעים נבחרים מפסק הדין:


המשיבות 3-4 (להלן: "הקטינות") הוכרזו כקטינות נזקקות ביום 28.5.13 והוצאו לגביהן צווי השגחה.
ביום 11.5.14 הוגשה בקשה להארכת צווי הנזקקות אשר היו אמורים לפוג ביום 28.5.14, לשנה נוספת.
בבקשה צוין בזו הלשון:
"ה' ילידת 2007 תלמידת ביה"ס. מדיווח בית הספר עולה כי ה' היא ילדה חרוצה ואינטליגנטית, בעלת אוצר מילים רחב. מגיעה לבית הספר מטופחת, מסודרת עם הציוד הנדרש. האם עומדת בקשר עם בית הספר, מתוארת כאכפתית ומסורה.
ב' ילידת 2009, תלמידת גן. מדיווח הגן עולה כי הילדה מגיעה שמחה לגן, ילדה חייכנית ושמחה, המבצעת את משימות הגננת. האם מתוארת כאחראית ומסורה, המביאה אותה מדי יום לגן.
בדיון שהתקיים ביום 29.5.14 התייצבה המערערת בעצמה יחד עם הקטינות. בקשותיו של ביהמ"ש להוציא את הקטינות מהאולם לא נענו. בתום הדיון הורה ביהמ"ש על הארכת צווי הנזקקות וההשגחה לקטינות וכן הורה, כי הקטינה ה' תילקח לאבחון פסיכיאטרי.
החלטה זו כפי שניתנה איננה מנומקת.
לא מצאתי בה ולו נימוק אחד שבאמצעותו מצדיק ביהמ"ש קמא את ההחלטה בדבר הארכת צווי הנזקקות.
כל מה שמציין ביהמ"ש הוא – סירובה של האם להוציא את הקטינות מן האולם, ותו לא.
זאת ועוד, ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי הוא הבהיר לעו"ס לחוק הנוער כי יש לפעול בהקדם להוצאת הקטינות ממשמורת האם, שכן לטעמו של ביהמ"ש "מצבן של הקטינות ילך ויתדרדר, שכן אין האם מסוגלת לספק את צרכיהן של הקטינות, אינה מסוגלת לתת לקטינות הללו בית יציב ובטוח".
ביהמ"ש לא ראה לנכון, משום מה, להסביר על בסיס מה הגיע הוא למסקנה האמורה.
בהמשך להחלטה זו ונוכח המלצת ביהמ"ש, החליט המשיב (משרד הרווחה), ביום 5.6.14, לנקוט בהליך לא שגרתי והגיש בקשה למתן צו ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער.

העובדת הסוציאלית לחוק הנוער מורן אסולין (לשכת הרווחה תל אביב) הפכה עורה והחלה להרעיל מפיה נגד האם ובנותיה כדי להתאים חוות הדעת להחלטת השופטת טובה פרי לתלישת הילדות מביתן (הערת הבלוג)

ביסוד הבקשה התנהגותה של המערערת בדיון ביום 29.5.14, אשר התייצבה אליו, כאמור,יחד עם הקטינות והפנייה לאותה המלצה של בית המשפט בדבר הפעולה המיידית הנדרשת להוצאתן של הקטינות.
אודה ולא אכחד כי התלבטתי קשות בכל הנוגע להחלטה שיש ליתן בערעור שלפניי. לא יכול להיות ספק כי התנהלותו של בית משפט קמא לא היתה תקינה.
מוכן אני להכיל מצב שבו בית המשפט, נוכח אשר רואות עיניו, יורה או יפנה את תשומת לב שירותי הרווחה, שהרי בעניינם של קטינים עסקינן, לנקוט בדרך כזו או אחרת. ואולם, אם ננקטה דרך זו יש לנהל את הדיון לגביה "על פי הספר".
לא יעלה על הדעת שבית המשפט, אשר אף התבקש לקבוע מועד לדיון בבקשה זו, יחליט, בפתקית, להאריך את תקופת הנתק שבין הקטינות ובין אמן לפרק זמן של 60 ימים נוספים מבלי לקיים דיון כהלכתו.
בית המשפט קמא עצמו ציין כי הוא לא נוהג ליתן החלטות בנושא של הוצאה ממשמורת מבלי לשמוע את ההורה, בענייננו המערערת.
לא היתה כל סיבה שלא לזמן את האם לדיון. התוצאה שהתקבלה מהתנהלות זו של בית המשפט שלאם, זו שהקטינות היו בהשגחתה, לא ניתן לה בכלל יומה בבית המשפט, לא ביום 5.6.14 ולא בבקשה להארכה בנושא כה גורלי וחשוב.
מצב כזה הוא אינו ראוי ואין להסכים עמו.
אוסיף ואומר, כי תמה אני על הבהילות שבה התקבלה ההחלטה בדבר הוצאתן ממשמורת של הקטינות.
לא בכדי ציטטתי מדברי העובדת הסוציאלית בבקשה להארכת צווי הנזקקות וההשגחה, מהם עולה כי לא עלתה בשלב זה בכלל האפשרות של הוצאת הקטינות מהשגחת האם.
כן לא ברור גם מדוע נקט המשיב (משרד הרווחה) בהליך לפי סעיף 12 לחוק הנוער, שהוא הליך לא שגרתי במקום לפנות לבית המשפט בהליך מסודר לשינוי של דרכי הטיפול.
נופך הבהילות שעטה את הבקשה הוא הביא לטעמי למתן החלטה תוך פגיעה בזכות בסיסית יסודית, זכות הטיעון של האם, אשר בנותיה נלקחו ממנה מבלי שקולה ישמע.
התנהלות בלתי תקינה זו מחייבת התערבות של ערכאת הערעור.
סוף דבר
אני מורה על ביטול החלטתו של בית המשפט קמא מיום 30.6.14 ועל השבת הקטינות להשגחת האם.
בשולי הדברים אוסיף ואומר כי מצופה היה גם מהמשיב (משרד הרווחה) אשר קיבל לידיו את ההחלטה מיום 30.6.14, ומותר לי לומר החלטה שהוא לא ציפה לה, שהרי הוא בעצמו ביקש לקיים דיון, לפנות לבית משפט קמא ולהפנות את תשומת לבו לכך כי יש לקיים דיון בבקשה טרם מתן החלטה.
בהתאם לבקשת עו"ד יוסי נקר, אני מתיר את פרסום פסה"ד ללא פרטים מזהים".

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים

שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין - דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים
שופטת נוער טובה פרי ופקידת סעד לחוק הנוער מורן אסולין – דרכי רמיה להרס המשפחה לסחר בילדים