שופטת חנה בן עמי: נתקלתי במקרה אימוץ שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים

פברואר 2015 – דנה ספקטור ורן שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים.

הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם
רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר.
דנה ספקטור-שריג: לך תקרא לשופטת סהרורית…
רן ספקטור-שריג: חנה בן עמי, מעבר לזה שהיא אישה רבת פעלים ומעשים, היא הקימה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, היא מטאור משפטי. בשנת 2013 כשהיא מחוץ לבתי המשפט, העזה למתוח ביקורת, וביקורת לא קלה ואנו רוצים לדבר איתה.
לילה טוב לשופטת בדימוס חנה בן עמי, כבוד שאת מדברת איתנו. אני אתחיל בציטוט שלך: "לעיתים התנהלותם של עובדות סוציאליות גובלות בפלילים. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות שלפקידות סעד יש עניין בתוצאה אליה חותרים ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהם. הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, על מנת לקבל אותם בחזרה, אני נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, של העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר". את זה את אמרת.
כבוד השופטת חנה בן עמי: כן. אני מניחה שאתה מצטט מדברים שנאמרו על ידי במסגרת הרצאה אליה שהוזמנתי על ידי הורים וסברתי שיש מקום שאני אביע את עמדתי לאור הניסיון שהיה לי בבית המשפט לענייני משפחה והן כשישבתי בראש הרכב לערעורי משפחה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הדברים האלה, אני רוצה שהם יתפרשו לא נכון. אני לא אומרת שמעשיהן של פקידות הסעד גובלים בפלילים.
אני התייחסתי לתיק ספציפית, ואני תיארתי אותו, לגביו אני בהחלט יכולה לומר שבאותו מקרה המעשים שלהן גבלו בפלילים. אני יכולה אפילו לציין בתיק אחר שנדון על ידי וגם שם המעשים גבלו בפלילים.
דנה ספקטור-שריג: מה בעצם קורה, כשאת אומרת פלילים בתיקים מסויימים כמובן, אני מסייגת?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אביא בפנייך איזה שהיא דוגמא שיש בה למצות את הנושא מכל הכיוונים שבו. אני חייבת לומר שמלכתחילה כשמוניתי לתפקיד עצמו בבית משפט לענייני משפחה, סברתי ששופט זקוק לעזרה כשיש לו עומס של עבודה, ואם נותנים לו מן זרוע ארוכה שזה פקיד סעד, שהוא מומחה בתחום שלו, שהוא מקבל את משכורתו מקופת המדינה וממילא הוא אמור להיות נייטרלי, אז יש לי כוח שאני יכולה להשתמש בו. אני התחלתי לטפל, וכעבור איזה שהוא זמן הגיע לידיי בקשה חריגה. מדובר היה בשלושה ילדים בני ארבע וחצי עד שנתיים שהוצאו מאימם שהתגוררה בצפון.
לא היה מדובר באישה שהיתה נרקומנית או חולה או מסוכנת או מסכנת. היא היתה אישה שהתחתנה נישואים לא טובים בגיל צעיר. בעלה בסופו של דבר עזב אותה, היא עברה תאונת דרכים, ויש להניח שהיה לה קשה לגדל את הילדים, ואני גם מניחה שהיא פנתה לרשויות הרווחה וביקשה עזרה.
מה שנעשה, היא באה וביקשה עזרה, וביום בהיר אחד הובהר לה שעומדים לקחת לה את שלושת הילדים.
רן שריג-ספקטור: יותר ויותר סיפורים אנחנו שומעים על אנשים שפנו לרווחה, ביקשו לקבל סיוע כספי, ביטוח לאומי, סיוע בדיור ציבורי ונכנסו למערכת והמערכת בלעה אותם. יש פה משהו שאת אומרת שאני חייב לברר.
את אומרת "בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות. לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש עניין לתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן". מהו העניין?
כבוד השופטת חנה בן עמי: יש איזשהו עיוות במערכת האימוץ. אותו גוף שמוציא ילדים הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. הגוף שמוציא את הילדים מחזקת ההורה, הוא גם הגוף שמוסר את הילדים לאימוץ. יש תור גדול של הורים, שאני זוכרת שהתגאו בפני שבבית יש מחשב וכן הלאה, אז יש בתים מבוססים, ומצד שני באים מבתים שיש בהם עזובה ועוני וקושי, אז הם אומרים "כמה טוב, אנחנו ניקח את הילד הזה וניתן לו עתיד טוב יותר", אז מצד אחד זה מפתה להוציא את הילד, במיוחד כשעומדים בתור אנשים שהם ממתינים לילדים האלה ואולי נראים מצוחצחים. אני לא מדברת על אינטרס, אני מדברת על מעשים שנעשו בתיקים שלי כדי להעלים ממני את האמת.
הילדים האלה, שלושה ילדים קטנים, הוציאו אותם על ידי המשטרה והעבירו אותם למקום רחוק ממגורי ההורים ומבית האמא, והוציאו צו מבית המשפט שהאמא יכולה לראות את הילדים האלה פעם בחודש לשעה. הגברת הזו, הפצועה והמסכנה והחלשה, הגיעה עד למקום הזה כדי לראות את ילדיה, אז אמרו שהיא איחרה בחצי שעה, ומאחר שהיא איחרה אז היא כבר לא יכולה לראות את הילדים, ואז הם באו לבית המשפט וטענו שהאישה לא מתעניינת בילדים.
בסופו של יום, הם החזיקו את הילדים שם קרוב לשנתיים. הילדים כבר גדלו. היו סיפורים שהילדים היכו את הראש שלהם בקיר. הם הרביצו לילדים אחרים, המצב שלהם היה מאוד חמור, ואז אני מקבלת בקשה להכריז על הילדים האלה ברי אימוץ בלי שהאמא תהיה נוכחת, בלי שהפרוטוקול של הדיון יועבר לאמא. בלי האמא. בלי שהיא תדע על הדיון ועל מה שיתנהל בו והטענה היתה שהאמא אלימה, אז הן חוששות מפניה.
אני לא מדברת על זיוף מסמכים. אני מדברת על העלמת מסמכים. יושבות פקידות סעד ודנות בנושא, איך חוות דעתן אינה זהה, אז לא מביאים בפני בית המשפט את המחלוקות שקיימות. בית המשפט אומר "אני רוצה לראות פרוטוקולים שהתנהלו בדיון מסויים", והן אומרות: "לא, זה עניין חסוי אנחנו לא נוציא אותו ולא נראה אותו".
פקידות הסעד העלימו פרוטוקולים של פקידות הסעד ביניהן. איך כל הדבר הזה התגלה לי? הוגשו תצהירים של עובדות סוציאליות שעבדו בבית הילד איפה שהיו הילדים שמה, והן כתבו לי:
"אנחנו חשבנו שאפשר להחזיר את הילדים לטיפול בקהילה מיד אחרי שהוציאו אותם מהבית, ונערכנו לזה והכנו תוכניות, ואז פקידת הסעד אמרה לנו שאם נחזיר את הילדים, פרויקט האימוץ בצפון יכשל, דהיינו, לא יהיו להם מספיק ילדים למסור אותם לאימוץ".
ביקשתי לשמוע את העובדות הסוציאליות האלה, ואז קם עורך הדין ואמר זו עדות עוינת, צריך לבטל אותה, כל מיני טענות חסרות שחר. בסופו של דבר, הגעתי למסקנה שיש מקום להחזיר לאמא את הילדים. פגשתי את האמא וכשראיתי שזה המצב, אמרתי לפקידות הסעד, אתן חוששות מהאמא? הדיון יתקיים בטלויזיה במעגל סגור. האישה תשב באולם, ואתן תשבנה בקומה אחרת, בלי שהיא תראה אותכן. היא הגיעה לאולם שלי, אני לא אשכח את זה. אולם רחב ידיים, הגיעה אישה קטנה, צנומה, שברירית, התיישבה בפינה לא הרימה את הראש, ואז אמרתי: ממנה אתן חוששות? וכעבור זמן קצר מאוד הן חזרו בהן, הן נכנסו לאולם, העידו באופן ברור ופתאום הן לא פחדו מהאישה.
הן חשבו שאני אקבל את הבקשה שלהן, כמו שבדרך כלל מקבלים, וכשכותבים לי אלימות, אז אני אראה אלימות מול העיניים, ואני אקבל את הבקשה, ואז כל הבעיה תיפתר. אך באיזה שהוא מקום ברגע שאני קצת הכנסתי מקלות בגלגלים, כשניסיתי לברר את הדברים לגופם, אז הסתבר שהסיפור הוא עורבא פרח.
רן ספקטור-שריג: כבוד השופטת האם את אמא?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני אמא לארבעה ילדים.
רן ספקטור-שריג: את חושבת שישנה סיבה כלשהי בעולם שמצדיקה הפרדה של ילד מההורים שלו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: אני חושבת שאם אדם מתנהג באלימות כלפי ילדו, אלימות מינית או אחרת, ואין מנוס, יש לגונן על הילד. צריך לגונן על הילד.
רן ספטקור-שריג: ואם האמא נרקומנית או חולה?

כבוד השופטת חנה בן עמי: כל דבר בימינו אנשי מקצוע יודעים, הוא עניין של כמות. יש נשים חולות נפש שהן ברגרסיה ויכולות לטפל בילדיהן. יש אנשים שגורלם המר עליהם, והם הגיעו לדרגות של קושי שהם לא יכולים לגדל את הילדים ולכן יש הזנחה. כל מקרה צריך להיות מטופל לגופו. כשיש הזנחה של ילד עקב מצב כלכלי רעוע, אפשר לטפל בקהילה, לטפל בבית, לשלוח מישהי שתהיה בבית 5-6 שעות ביום, וזה עשרת מונים יותר זול מאשר לקחת ילד ולזרוק אותו לאיזשהו מוסד והאישה לומדת תוך כדי כך איך לטפל בילד ואיך לגדל אותו והילד מאושר והאמא מאושרת.אותו סכום שמוציאים על מוסד, שמוציאים מספר ילדים מהבית, אותו סכום או רבע ממנו, אני לא רוצה להיכנס למספרים, היו משקיעים בבית הזה, אז הבית היה פורח, ההורים היו פורחים והילדים היו פורחים, ומה שעושים, מאוד קל להוציא ילד ואחר כך הצרה הגדולה יותר היא שמנתקים את הילד, גם ילד שאמא שלו חולת נפש ואין לו סבים, דודים וכן הלאה, גם אז לא צריך לנתק אותו מאמא שלו, היא יכולה לבוא ולשחק איתו תחת עין פקוחה, אבל להישאר אמא. מפני שילד שנלקח מההורה שלו – אז מה הוא חושב? או שההורה שלו לא רוצה אותו והוא זנח אותו או שהוא אשם, שהוא לא ילד טוב ולכן זה עונש שמגיע לו.
יש מקרים שאין מנוס מלהוציא אבל אפשר תמיד לא לנתק. יש מקרים שאין מנוס, אז הורה יראה את הילד במרכז קשר. יש מחקרים שמראים שיש חריגה שלמעלה מ- 1200%! יחסית לרמה פה בארץ. זה בדרך כלל על רקע סכסוכי גירושין.

רן ספקטור-שריג: האם את לא רואה קשר בין הפרטת הרווחה בישראל לבין הטעויות ההולכות וגדלות והעדויות המצטברות על מקרים שבהם ילדים מוצאים מהבית מהסיבה הזו?
כבוד השופטת חנה בן עמי: עשרת מונים גבוה.

רן ספקטור-שריג: האם אי אפשר היה להשקיע את הכסף הזה על המשפחה, להשאיר את הילד בבית?
כבוד השופטת חנה בן עמי: בדיוק על זה אני מדברת. אם היו מקצים סומכת למשפחה קשת יום, ראשית היה בידה, אפילו עובדת סוציאלית היה בידה ללמד אותם איך מכלכלים משק בית, איך מגדלים ילדים, כל מה שאדם צריך, כדי שהוא בעצמו ידע לטפל בעניינים וכדי שהטיפול בילד יהיה טוב, בלי שיוציאו אותו למקום. בסופו של יום, טובת הילד משמעה שאתה עושה משהו שיהיה לו יותר טוב מאשר היה לו קודם לכן. הרי טוב מוחלט אין, וגם רע מוחלט אני מעריכה שיש מעט מאוד. אז טובתו של ילד היא צריך שאתה מוציא ילד לראות מה קורה לו באותו מוסד שמוציאים אותו אליו, ויש הרבה מקומות שהם מקומות ואני ביקרתי במקומות כאלה, שילדים יושבים על יד החלון מחכים לרגע, אני מדברת על ילדים יותר מבוגרים, בגיל העשרה וכן הלאה, מחכים לרגע שהם יוכלו לברוח או כל דבר אחר. יש התאבדויות ויש סיפורים אחרים. ילד צריך הורים, אז גם כשההורים לא מתפקדים באופן מלא, צריך למצוא את הדרך לאפשר להורה להיות בקשר עם הילד. כמובן להגן על הילד שההורה לא יפגע בו אבל לא לנתק את הקשר. יש הורים מאוד חמים שהם בקריזה או מחלה הם לא יודעים לתת יחס, אבל כשהמצב שלהם קצת יותר רגוע, אז הם יכולים. אני לא מדברת על לטפל בהורה, אבל בהחלט אפשר לטפל בהורה בכל מה שקשור בטיפול בילד, כדי שלילד יהיה יותר טוב.

אימוץ – השופטת חנה בן עמי קבעה: משרד הרווחה הפריד בין הילדים לאימם ללא סיבה

אימוץ – כב' השופטת חנה בן עמי ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד – השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000, קובץ pdf

הוא היה בן 16, היא היתה בת 14. משפחתה התנגדה לקשר ביניהם, והם ברחו לבית סבתו בעיר אחרת. הוא הסתבך בפלילים – עבירות רכוש ואלימות, והיא נכנסה להריון. בגיל 18 כבר היו לה שלושה ילדים, בני שנה, שנתיים ושלוש. כמעט מההתחלה נהג בה בן זוגה באלימות וגם נטש אותה ואת הילדים לתקופות ארוכות. בגלל גילה ומצבה הכספי, התקשתה הנערה לטפל בילדים, והם הוצאו מהבית בצו חירום למשך תשעה חודשים.

לאחר שהוחזרו, השתפר המצב במעט, אבל האב שב במהרה להתנהגותו האלימה. כתשעה חודשים לאחר מכן, במאי 1996, נעצר בעקבות שוד מזוין שביצע ונכלא למאסר ממושך.

כעבור חודש שוב הגיעה המשטרה – הפעם כדי לקחת את שלושת הילדים.

הם נלקחו לבית מעבר של השירות למען הילד, שם הוחזקו כמעט שנתיים עד שהמדינה ביקשה להכריז עליהם כמתאימים לאימוץ ופנתה לשם כך לבית המשפט.

את הפרשה העצובה והסבוכה גוללה באחרונה סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופטת חנה בן עמי, בפסק דין קשה שבו מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד ועל היועץ המשפטי של משרד הרווחה.

"בדיונים בבית המשפט התבררה מסכת ארוכה של מחדלים וכן של מהלכים שננקטו על ידי השירות למען הילד, שחרגו מנורמה של מינהל תקין", כתבה השופטת.

בין השאר, האשימה בן עמי את השירות בהסתרת מסמכים רלוונטיים ומרכזיים מבית המשפט.

השופטת גם האשימה את השירות בהפעלת שיקולים ש"לא היו שיקולי טובת הילדים דווקא", וציינה את העובדה שבניגוד לדעתם של אנשי השירות, רשויות הרווחה במקום מגוריהם של הילדים התנגדו בתוקף להוצאת הילדים מביתם. היא ציינה במיוחד תצהיר של מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיר, שסיפרה כי הציעה לגבש תוכנית לטפל בילדים במסגרת הקהילה.

ההצעה נדחתה, תוך שהובהר: "שאם יהיו תוכניות כאלה בקהילה אז יקטן מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות המבקשות לאמץ".

גם פקידת הסעד לחוק הנוער באותה עיר חזרה בעדותה על טענה זו.

מהתיאורים בפסק הדין עולה כי ככל שהתארכה שהותם של הילדים בבית המעבר, מבלי שהתקבלה כל  החלטה על גורלם, הידרדר מצבם.

בדיון שהתקיים במשרדי השירות, כשנה ורבע לאחר שהוצאו הילדים מביתם, תיארה מנהלת בית הילדים את הילד הבכור, בן החמש וחצי כך:

"מבחינה רגשית נמצא ביאוש טוטאלי, סימני דיכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו…".

וכך סיפרה על הילד בן השלוש: "מתחת לילד הנחמד והטוב יש הרבה קשיים, הרבה עצב וכאב".

חלפו 21 חודשים של דיונים וחילוקי דעות בין רשויות הרווחה השונות עד שהשירות למען הילד פנה לבית המשפט בבקשה להכריז על הילדים ברי אימוץ.

כבר בהופעתו הראשונה בבית המשפט ביקש היועץ המשפטי של השירות, שהשופטת תורה באופן מיידי על הפסקת הביקורים של האם אצל ילדיה.

השופטת סירבה.

"ככל שיירבו ביקורי המשפחה אצל הקטינים ייטב מצבם, אלא אם כן סבור מישהו שניתוק הקשר נחוץ כדי ליצור עובדות ולהעמיד את בית המשפט ואת הקטינים בפני מצב שהגשרים מצד אחד נשרפו וכל שנותר הוא לבנות מערכת חדשה", כתבה בן עמי.

"ההתרשמות מהמקרה דנן (כמו גם מתיקים אחרים שעניינם בקשה להכרזת קטין כבר אימוץ) הינה כי 'הכשרת' הקטין לאימוץ נעשית מרגע הוצאתו מן הבית", כתבה השופטת.

תצהירה של מנהלת האגף לשירותים חברתיים מחזקת את דברי השופטת: "אני רוצה להגיד שברגע שהילדים הובאו לבית הילדים הכל היה מכוון לניתוק הקשר".

השופטת הורתה להגביר באופן ניכר את מספר ומשך הביקורים שהורשו לאם ולאפשר לילדים לצאת לביתה לחוג את ראש השנה. השופטת ציינה כי במהלך הדיונים נחשפו פרוטוקולים של שתי ועדות החלטה – ועדות של אנשי מקצוע שאמורות להכריע במקרים של חילוקי דעות בענייני הוצאת ילדים מהבית – ובשתיהן הוחלט מפורשות להחזיר את הילדים לביתם.

בדיון שלישי, הפעם בוועדה עליונה, מסרה מנהלת השירות למען הילד, אלה בלאס, כי ישנן שלוש משפחות המוכנות לקבל את הילדים לאימוץ.

לאור העדויות ששמעה השופטת בדבר חילוקי הדעות המקצועיים, היא ביקשה מהשירות לשקול את בקשת האם להשיב לה את ילדיה. באופן מפתיע, השירות נענה בחיוב.

"ובחלל נותרה השאלה: כיצד זה השירות למען הילד, שאפילו על פי שמו אמור להיות אמון על טובתם של קטינים, שומט מידו באחת קטינים לבית אמם, כשעמדתו החד משמעית והבלתי מתפשרת לאורך הדיונים היתה כי טובתם מחייבת הפסקת הביקורים וניתוק הקשר… והרי לכאורה שום דבר לא השתנה, לבד מעדויות עובדי הרווחה ומגילוי קיומם של פרוטוקולים של דיונים בעניין הקטינים וההחלטות שלא יושמו".

הילדים הושבו לבית אמם, והעובדים הסוציאליים דיווחו כי בביקוריהם שם מצאו בית נקי, מצויד במזון, הילדים היו נקיים, נראו רגועים והתרפקו על אמם. לעומת זאת, לדברי השופטת, אף נציג של השירות למען הילד לא בדק בעצמו אם הילדים השתלבו בבית אמם.

"אם ניתן לסכם תיק עצוב זה", כתבה בן עמי, "מי שבאמת ובתמים טובתם של הקטינים היתה לנגד עיניו, תפקידו היה להושיט יד תומכת לאם, שכל חטאה היה שבהיותה ילדה-נערה, דלת אמצעים ונתונה למרות גבר אלים, לא עמד לה כוחה לטפל בהם כראוי".

וסוף דבר: באחרונה נודע כי שלושת הילדים נשלחו לפנימייה.

 השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000
 השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000

שופטת: רשויות הרווחה הטעו את בית המשפט כדי למסור ילדה בת 6 לאימוץ

תמ"ש 000009/97  – מעשה תרמית של פקידת אימוץ מהשירות למען הילד ופסיכולוג מטעמה רמי  בר גיורא לסחור בילדה בת 6 לאימוץ סגור

שופטת: רשויות הרווחה הטעו את בית המשפט כדי למסור ילדה בת 6 לאימוץ , משה ריינפלד , הארץ , 17 ביולי 2000

בית משפט לענייני משפחה בירושלים (שופטת חנה בן עמי) מתח ביקורת חריפה על פקידת סעד בשירות למען הילד במשרד הרווחה, ועל השירות עצמו, בשל המאמצים הבלתי נלאים למסור ילדה לאימוץ, לרבות הכשלה מכוונת של פגישותיה עם אמה הביולוגית והטעיית בית המשפט.

לפני כשנתיים החליטה השופטת חנה בן עמי למסור את הילדה, היום בת שש וחצי, להורים מאמצים, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, שהסתמך על חוות דעת של פקידת הסעד ושל הפסיכולוג רמי בר גיורא – מומחה מטעם בית המשפט. בחוות הדעת נקבע באופן חד משמעי שאביה ואמה הביולוגיים של הילדה אינם מסוגלים לתפקד כהורים, אך השופטת הדגישה שניתן לשמר בינתיים את הקשר בין הילדה לאמה הביולוגית.
אולם בהמשך התברר לשופטת שפקידת הסעד הסתירה אפשרות זו מההורים המיועדים לאימוץ, והודיעה להם שלאחר ביקורים אחדים תנותק הילדה מאמה. הפקידה גם הגישה בקשה להפסיק מיד את ביקורי האם אצל בתה, בטענה שבביקורה היחיד שהתאפשר עד אז "חלה הידרדרות חמורה ביותר במצב הנפשי של הילדה ובתפקודה".
פקידת הסעד גייסה למטרה זו גם את הפסיכולוג בר גיורא, וזה דרש להפסיק לאלתר את הביקורים, אף כי לא היה יכול להסביר מדוע הילדה בוכה בתום כל ביקור.

בשלב זה הגיעה השופטת למסקנה שרשויות הרווחה אינן יכולות לתת הסבר מניח את הדעת לעמדתן. היא גם התרשמה שמצב האם משתפר והולך. לפיכך מינתה מומחית נוספת מטעמה, ד"ר מילי מאסס.
נציגת היועץ המשפטי לממשלה עו"ד מיכל כהן הטב התנגדה למינוי, אבל השופטת דחתה את עמדתה, לאחר שהבחינה שחוות הדעת הראשונה שהגישה ד"ר מאסס תואמת את התרשמותה שלה ממצב האם.
המומחית קבעה שעדיף להחזיר את הילדה לאמה, אף שהדבר כרוך בבדיקה נוספת.
פרקליטת האם, עו"ד פרי-הר, הזדרזה להגיש בקשה לחדש מיד את ביקורי האם אצל הילדה, אבל התברר שההורים המיועדים לאימוץ מתנגדים לכך ומאיימים להחזיר את הילדה לרשויות הרווחה.
לפיכך, הורתה השופטת להחזיר את הילדה לאמה, בלא כל הכנה ובדיקה נוספת. באחרונה, כשנה וחצי לאחר החזרת הילדה לאמה, התברר לשופטת כי הילדה התאקלמה היטב וכי תפקודה של האם השתפר מאוד.
מפסק הדין עולה כי לפני ימים אחדים הודיעה נציגת היועץ המשפטי לשופטת, כי היא חוזרת בה מבקשתה לאשר את האימוץ.

שופטת חנה בן עמי: רשויות הרווחה הטעו את בית המשפט כדי למסור ילדה בת 6 לאימוץ
שופטת חנה בן עמי: רשויות הרווחה הטעו את בית המשפט כדי למסור ילדה בת 6 לאימוץ

פלייליסט: כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי – עדויות על תפקוד פקידות הסעד

כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי – עדויות על תפקוד פקידות ההסעד

עדויות כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי באירועים וועדות שונות על מדיניות פקידי הסעד ובתי משפט לענייני משפחה לטיפול בענייני ילדים ומשפחה

ע"פ עדות כבוד השופטת תפקוד פקידות הסעד לקוי, גובל בפלילים ומותיר למשפחה סיכויים אפסיים להשבת ילד שנחטף על ידי רשויות הרווחה למסגרות חוץ ביתיות, אומנה, פנימיה, אימוץ וכדו'.

פלייליסט

מאמרים נוספים:

שופטת חנה בן עמי: נתקלתי במקרה אימוץ שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים – פברואר 2015 – דנה ורן ספקטור-שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים. הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם – רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר…
אימוץ – השופטת חנה בן עמי קבעה: משרד הרווחה הפריד בין הילדים לאימם ללא סיבה  – אימוץ – כב' השופטת חנה בן עמי ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד – השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000…

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה – אוקטובר 2013 – כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין – נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו. מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד…

 מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה  – נובמבר 2013 – מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי משרד הרווחה ופשעי איגוד העובדים הסוציאליים
השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי..

מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה

מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי משרד הרווחה ופשעי איגוד העובדים הסוציאליים.
השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי

01/11/2013

לכבוד

ח"כ ציפי לבני
שרת המשפטים
ח"כ נכבדה,
הנדון: תגובת אירגון א' זה אבא וארגון זעקת האמהות על מכתבם המשתלח, המשמיץ והמכפיש של איגוד העו"ס כלפי כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי
1. דברי כבוד השופטת על התנהלותם הכוחנית והאלימה של איגוד העו"ס כלפי מי שנקרה דרכם, נאמרה בלשון ההמעטה ובאופן מינורי, שאיננו משקף פסיק מפשעי ארגון המתיימר בשם "רווחה".
2. באופן קבוע ועל פי עדותה של כבוד השופטת התריעה, כתבה פסקי דין ופנתה לנשיא בית משפט עליון, על פשעי העובדים הסוציאליים, המתנהלים בניגוד לדין.
3. פסק דין של כבוד השופט אסף זגורי מיום 10.10.13 תמ"ש 19980-10-13 פלוני נ' פלוניות ולשכת הרווחה מגדל העמק, מתאר באופן הברור ביותר את העבירות הפליליות החמורות שמבצעות פקידות סעד, בניגוד לטובת הילד, בניגוד לטובת כבוד המשפחה וחירותה, בניגוד לרצון ההורים וחמור מכל – מתוך שיקולים הזרים לטובת הילדה, וכך פסק השופט:
"האמת חייבת להיאמר, בתחילה התקשה בית המשפט להאמין שאכן העובדות וההליכים שבוארו בבקשה של המבקש אכן נכונים וכי ילדתו הקטינה אכן הוצאה ממשמורתו על ידי ועדת ההחלטה וללא כל הליך אחר בבית המשפט לנוער או בערכאה מוסמכת אחרת. 
ברם משקיימתי היום דיון במעמד הצדדים והעו"ס מלשכת הרווחה, הסתבר כי אכן, לשכת הרווחה במגדל העמק החליטה על הוצאת הקטינה ממשמורת האב, ללא צו שיפוטי מתאים.
על מצב דברים זה לא ניתן לעבור לסדר היום וראוי להבהיר לגורמים שהשתתפו באותה ועדת תוכנית טיפול, כיצד אמורים היו לנהוג במקרה הנוכחי ולהבא.
. . .
קשר זה בין הורה לילדו זכה לכינוי "קול הדם". קול הדם הוא "קול הטבע" והוא קולה של המשפחה הביולוגית ועדיפותה על פני כל משפחה אחרת.
בשל חשיבות העיקרון שטובת הקטין היא לגדול אצל הוריו, צריכה הוצאתו להיעשות בזהירות, על סמך נתונים מספקים וכאשר בית המשפט משוכנע כי הפגיעה היא משמעותית.
והנה לדיון שנערך היום, לא טרחה לשכת הרווחה לשלוח את העו"ס לחוק הנוער (דבר המלמד על אי הדחיפות או על אי ההבנה של החוק) אלא עו"ס המשפחה.
העו"ס לא מסרה מהו המועד שבו מתכוונת העו"ס לחוק הנוער לפנות לבית המשפט לנוער לבקש צווים מתאימים ורק אמרה שזה ייעשה בקרוב.
יוצא איפוא שבפנינו החלטה בלתי חוקית של לשכת הרווחה מגדל העמק ומצב בלתי חוקי שבו קטינה הוצאה ממשמורת הוריה הביולוגיים ללא צו חירום כנדרש בסעיף 11 לחוק הנוער וללא צו שיפוטי מתאים של בית המשפט לנוער והכל כאשר אבי הקטינה מודיע כבר ביום 6/10/13, כי הוא מתנגד לכך.
אוסיף עוד, כי גם לגופה של ההחלטה להוציא הילדה ממשמורת אביה נראית בעיני כהחלטה תמוהה ואבאר להלן. אילו הייתי סבור, כי יש להפעיל סמכויות לפי חוק הנוער ייתכן והייתי עושה כן כעת ולאלתר מכוח הוראת סעיף 4(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 המעניק סמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לבית המשפט לענייני משפחה. ברם סבור אני, כי ניתן לעגן מצב המשמורת באמצעות החלטה פשוטה יותר ללא הפעלת סמכויות וזאת בפרט כאשר אין בפניי בקשת עו"ס לחוק נוער ואין בפניי תסקיר.
אין פגמים בהורותו של המבקש!
סיכום ותוצאה
אני קובע, כי החלטת לשכת הרווחה להוציא הקטינה ממשמורת האב הינה בלתי חוקית.
אני קובע, כי הקטינה תהיה במשמורת זמנית של האב ותלון בביתו מדי יום."
 4. למעלה מן הצורך ציין השופט, כי גם אילו הייתה ההחלטה חוקית, היא תמוהה למדי. זאת, נוכח העובדה שכשנה קודם לכן, הוחלט להעביר את הקטינה למשמורת האב, בהיותו אב ראוי. אם כך, שאל השופט, כיצד אותו אב הפך לפתע, במחי יד, לבלתי ראוי?
5. הנה כן, מדובר בשיטה של העובדות הסוציאליות, לבזות את קדושת המשפחה, לנתק ילדים מהוריהם ואף אחים מאחותם, לגרום לנזקים איומים – ואותה פקידת סעד לא עומדת לעולם לדין על מעשיה.
6. חמור מכל: אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי
החוסים, ניהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים – רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד אמיר שוורץ, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.
7. הפדופיל הסוציאלי יוסי דיאמנט פקיד סעד לחוק הנוער מלשכת רווחה חוף הכרמל, שבמשך שנים ארוכות היו נגדו תלונות על מעשי פדופיליה חמורים בקטינים חסרי ישע, הורשע ב- 12.9.2013 בסופו של דבר, לאחר שהרס את חייהם של קטינים שהיו נתונים למרותו וסמכותו והיוו "טרף קל" – איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד יוסי דיאמנט, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.
8. ועוד ועוד מקרים מסמרי שיער שבהם הרשת האינטרנטית מפוצצת, מזעזעים בחומרתם הפלילית, כולם מגובים במסמכים משפטיים, מוכיחים כשאין חולק על כך, כי העובדים הסוציאליים עוברים על החוק, מוציאים ילדים שלא כדין ושלא כצורך ממשפחתם, מאיימים על הורים, כי אם לא "ישתפו פעולה" – ייקחו מהם את ילדיהם, וגם שההורים משתפים פעולה – בסופו של הליך – ילדיהם נלקחים מהם.
9. מכתב איגוד העו"ס, חסר תום לב ואין בו מתום. הוא לא נועד לתקן עוול שמבצעים עובדים סוציאליים. הוא לא נועד להטיב נזק. כל מטרתו הינה להלך אימים נגד שופטת אמיצה, ולהמשיך לבצע פשעים פליליים חמורים של חטיפת ילדים מהוריהם, ממש במילים אלו, שלא כדין, כפי שנכתב בפסק דין מעלה של כבוד השופט זגורי.
10. אין מדובר בהתנהגות חריגה של העובדים הסוציאליים. מדובר בהתנהלות שגרתית, בה עובדים סוציאליים משקרים, לא מבצעים מלאכתם, מטייחים את דברי ההורים, מעוותים ומסלפים את דברי ההורים, ולא בכדי בכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד", נאמר על ידי כל עורכי הדין שהשתתפו בכנס, כולם וותיקים ומומחים בדיני משפחה ונוער, כי העובדים הסוציאליים לא מדווחים אמת לבית המשפט, תסקיר פקידת סעד מתקבל ללא עוררין על ידי השופט, ולא ניתן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה.
11. מכתב איגוד העו"ס, איננו דמוקרטי, הוא ניסיון שלא יצלח לנסות ולהשתיק ולסתום את פי כבוד השופטת, בשל מחאתה ופעולותיה בכל דרך לגיטימית אפשית, כנגד העוול המשווע אשר נגרם להורים ולילדיהם על ידי עובדים סוציאלים אשר פועלים בניגוד לדין.
12. אוסיף ואומר כי על השרה הנכבדה, להוקיע את מעשי העובדים הסוציאליים הפוגעים בציבור רחב בכלל והם – הם הגורמים לאובדן אימון הציבור בבית המשפט. אסור לכבוד השרה לתת יד למעשי עוולה אלו של איגוד העו"ס המשתמשים בסמכות שהוקנתה להם לרעה, וכאמור פוגעים באמון הציבור, במערכת הציבורית בכלל, ובמערכת המשפט בפרט.
13. במכתבם המכפיש והשקרי של צפרא דוויק, היא מעוותת, כהרגלה, את המציאות וטוענת שהיה על כבוד השופטת לפנות בדיעבד ולהתריע על מעשי העו"ס, אולם מקריאת פסקי הדין של כבוד השופטת, עולה כי השופטת בן עמי, התריעה גם התריעה, העבירה דיווחים לכל גורם אפשרי – אולם פקידות הסעד לא הועמדו לדין ולא נפתח נגדם חקירה פלילית. פסקי הדין של כבוד השופטת מדברים בעד עצמם, וחושפים התנהלות שיטתית של עובדות הסוציאליות לצרכי סחר בילדים, ועדות העו"ס בתיקים שפורסמו בנבו ותקדינט, אף מעידים כי העובדים סוציאליים מבצעים עבירות פליליות חמורות של הוצאת ילדים ממשפחות מוחלשות לאימוץ אצל משפחות אמידות ומבצעות הלכה ולמעשה סחר בילדים, האסור על פי חוק.
14. העובדים הסוציאליים לא פתוחים לשמיעת ביקורת, ומכתב זה מעיד על כך. כל ביקורת שיש על העובדים הסוציאליים מתפרשת מיד על ידם "כאלימות", "הכפשה" וכו' בעוד שכל מה שמתפרסם נגדם מגובה בראיות המוכיחות זאת, להבדיל מטרוניותיהם שאין בהם מאום, ונועד להסתיר התנהלות פלילית חמורה.
15. בכל מה שאמרה כבוד השופטת חנה בן עמי אין לשון הרע, כל דבריה הינם עובדות, בדברים אשר היא שפטה, חוותה והרגישה על בשרה ואיגוד העו"ס לא הוכיח כי מדובר בדברים שאינם נכונים. הוא פשוט רוצה להמשיך ולהסתיר את ההתנהלות הפלילית של העובדים הסוציאליים שמבוצעת בדלתיים סגורות.
16. זו אחת מהסיבות לכנס, בה דרשו הורים נפגעי משרד הרווחה דורשים לפתוח את הדלתיים הסגורות ולפרסם, ללא יוצא מן הכלל, את כל פסקי הדין של שופטי המשפחה ונוער, כדי למנוע המשך מעשים פליליים חמורים אלו. פסקי הדין יפורסמו בדיוק כמו פסק הדין של כבוד השופט זגורי, כפלוני – אלמוני, וכך יוכל הציבור לדעת מה הוביל להוצאת ילדים קטינים מביתם.
17. נסיונם של איגוד העובדים הסוציאליים לפגוע בחופש הביטוי של כבוד השופטת הן כשופטת בדימוס והן כאדם פרטי, כאשר היא מביעה מחאה על פגיעה בזכויות היסוד של הורים נורמטיביים, אינה ראויה, ומקומו לא יכירנו במדית ישראל, מעשים כאלו נעשו במשטרים טוטליטרים אפלים בהם, מי שלא הסכים עם הרשות ובעל הסמכות – תוייג כעבריין ו/או כחולה נפש, ממש כמו שאיגוד העובדים הסוציאליים מנסים לעשות לכבוד השופטת בנסיונותיה לבצע בה רצח אופי ולתייג אותה כעבריינית.
18. זכות המחאה, זכות חופש הביטוי הינם מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל ואין מקום להגביל את כבוד השופטת, כאשר היא כאזרחית וכשופטת בדימוס פעלה בדרכים ואמצעים לגיטמיים וחוקיים כדי לזעוק את זעקת ההורים המוחלשים כנגד עוול שנעשה להם ולילדיהם על ידי העובדים הסוציאליים.
19. הכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד"  הינו כנס פרטי, במימון ארגונים פרטיים, שנועד להביע את רגשות ההורים ותחושותיהם בשל האובדן הקשה אותו הם חווים מאז שהוצאו ילדיהם ממשמורתם, כשפקידת סעד פעלה בניגוד לדין, חטפה ילדים ממניעים הזרים לטובתם, ללא כל תשתית ראייתית סבירה לטענות הכוזבות שהועלו על ידי העו"ס, תוך ביצוע מחטפים משפטיעים בניגוד להוראות הדין, ותוך שימוש בתעודות כוזבות.
20. כל הנאמר על ידי כבוד השופטת הינו אמת, ונכון עובדתית ונועד להגן על האינטרסים וזכויות היסוד של הורים וילדיהם, זכויות שנרמסו ברגל גסה על ידי ארגון העובדים הסוציאליים.
21. מהתנהלותם הכוחנית של איגוד העו"ס עולה, כי כל דברי כבוד השופטת אמת, וכי מעשי איגוד העו"ס עולים גם במכתב זה, כדי ביצוע עבירות פליליות רבות נגד כבוד השופטת, והינם נסיון להשתקת השופטת בבחינת ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
22. הצורך בפומביות וחשיפת מעשי העובדים הסוציאליים, השתלשלותם והוקעת מעשיהם הנפשעים של העובדים הסוציאליים, הינה חובתו המוסרית והציבורית של כל אדם ו/או מותב בבית המשפט בכל ערכאותיו.
23. לא למותר לציין, כי פקידות סעד דורשות מהורים להגיע לא מיוצגים לוועדות טיפול, וועדות החלטה, ולא מאפשרים להורים לקבל את יומם כהלכה בשימוע שנערך להם טרם לקיחת ילדיהם. העובדים הסוציאליים לא מעביר לעיוני ההורים חומר או תסקירים עליהם הם מתבססים בהחלטותיהם, והכל בניגוד להוראות הדין.
24. כיום כשכבוד השופטת פרשה מכס השיפוט, היא נלחמת, באמצעים לגיטימיים של פרסום והצפת שקרה בציבור, כנדרש וכמתחייב נגד הפגיעות החמורות בזכויות הורים וילדיהם. על התנהלות העו"ס שמפרים כל הוראות שבדין, על כך אפשר רק לאמר "הפוסל במומו פוסל".
                בכבוד רב,
לורי שם טוב,          אמיר שיפרמן

זעקת האמהות     ארגון א' זה אבא

סוף מכתב

פלייליסט –

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"

ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה.

ידיעות אחרונות | ראובן וייס ונועם ברקן – ידיעות אחרונות , 30.10.2013

"לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים", תקפה השופטת בדימוס חנה בן-עמי את התנהלותן של רשויות הרווחה, בהמסגרת כנס הורים המגדירים עצמם נפגעי פקידות הסעד.

עד לפני שנתיים כיהנה בן-עמי כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ושימשה בעברה כמנהלת בית המשפט לעניני משפחה בירושלים. בכנס שהתקיים בנמל תל אביב, תיארה השופטת תיקים בהם טיפלה:

"בתחילת דרכי כשופטת הנחתי שכאשר מכריזים על קטין בר אימוץ, הדבר נעשה לאחר כל הבדיקות, לצערי, עד מהרה נדהמתי לגלות כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן".

"למרבה הצער, התרשמותי היא כי במקרים רבים, עמדת העובדות הסוציאליות והתסקירים המוגשים על ידן, לא רק שאינם עוזרים לשופט, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו להגיע לחקר האמת", אמרה.

השופטת בדימוס בן-עמי תיארה בדבריה מקרים קשים ושיטות אותם נוקטים עובדים סוציאלים על מנת להקשות על הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם, לקבל אותם בחזרה. "נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר".

"שופטים נוטים לסמוך על התסקירים ובכך זונחים את חובתם להגיע למסקנה משלהם, לאחר בדיקת כל הטענות", תיארה.

"בתביעת נזיקין למשל, פרופסור שנותן חוות דעת, נחקר בחקירה נגדית. כשעובדת סוציאלית נותנת תסקיר, למרבה הצער לא ניתן לצדדים לחקור אותה, ודבריה נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, והתוצאה יכולה להיות נזק לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפטית".

מאיגוד העובדים הסוציאליים נמסר בתגובה מעוררת גרוטסקא:

"צר לנו ששופטת בדימוס, שהיוותה הכרעה שיפוטית לגורלם של ילדים ובני נוער, מוצאת אכסניה להשמיע את דעותיה, בכנס שכל תכליתו הוא להשמיץ את העובדים הסוציאליים, את השופטים, מערכת בתי המשפט ועורכי הדין. אם היתה לשופטת דעה כזו על חוות דעת ועל התסקירים שמגישים העובדים הסוציאליים, חבל שלא עשתה כלום במשך השנים, בשבתב כשופטת בבית המשפט לעניני משפחה".

גילוי נאות מכותבי אתר הרהורים על משפחה וילדים: כבוד השופטת בן-עמי סיפרה במהלך הכנס, כי במהלך כהונתה, היא פנתה לגורמים בכירים על מנת להבהיר להם מה באמת מתרחש וגם במשפטים שהתקיימו בפניה, היא פעלה כבר אז כדי להוציא את האמת לאור, אך כל פניותיה לא נענו ונפלו על אזניים ערלות, כך שאמירה של איגוד העובדים הסוציאליים כאילו היא מדברת רק כעת על הנושא היא אמירה שקרית.


השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה 

קישורים:

השופטת חנה בן עמי – ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה

אוקטובר 2013 – כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין.

נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו.
מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד.

תפקידו של התסקיר לתת מידע אמיתי, אוביקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להכיל עובדות, את העבר של המשפחה,את הסביבה, את המצב הנפשי, הוא צריך לנתח את הנסיבות שהעומד מולם הגיע למצב שהוא נמצא, ובסופו של דבר כשהתסקיר מוגש, הוא לא טיוטה של פסק דין.
הוא צריך להביא בחשבון שהשופט צריך לשקול שיקולים רחבים ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט ובוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין. הוא בסך הכל צריך להביא נתונים ועובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה.
לצערי, מאז שהדברים הללו נכתבו המצב לא השתפר.
כשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, יכול להקל על השופט את העבודה, וכשמדובר באיש לכאורה ניטרלי, השופטים נוטים לא לבדוק את התסקירים המוגשים על ידם.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד. הדברים נלקחים "כתורה למשה מסיני", על זה מסתמכים ועל זה בונים תוצאות שבעצם התוצאה שלהם יכולה להיות נזק לא רק לקטין אלא לכל המערכת המשפחתית.
זה לא סוד שלקציני מבחן כמו לפקידי סעד אין מיומנויות חקירה או מהימנות המושמעים באוזניהם, ולמרבה הצער, נטיית לבם היא להתרשם מהצד החיצוני של בעל הדין המופיע לפניהם, ממתק שפתיו, ולא פעם להתייחסות של ההורה לפקיד הסעד ומנכונותו להרשים את פקיד הסעד.
מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים, ההתרשמות שלי, כשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים והמיומנויות לצורך חקירה ובדיקה, אלא שגם במיומנויות שיש להן הן לא עושות שימוש מושכל.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב ודעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן על ידי המחוקק והן על ידי השופט, הן רואות את העמדה שלהן שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט ובסופו של יום להכתיב לו את עמדתם.
ובמקרים שאותם הן רואות מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד אותן הן מובילות אותו. מה שאני רוצה לומר לגבי הובלת השופט לאותה תוצאה שהן רוצות – שכאשר מוציאים ילד מהבית ומעוניינים להובילו להליך של אימוץ, מרחיקים את הילד רחוק מהבית, לא מאפשרים ביקורי הורים ומציגים דמות דמונית, וכשהן מגיעות לבית המשפט, אפילו אם השופט מגיע למסקנה שלא היה מקום להוציא את הילד מהבית, כבר חלפו שנתיים, והשופט אומר לעצמו "נכון מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית. כל המערכת כבר השתנתה הוא כבר גדל במשפחה אחרת, עכשיו אני לא יודע האם זה טובתו של הילד להחזיר אותו. ילד זה לא חפץ. זה לא עציץ. הילד גדל".

קישורים:

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם….

משרד הרווחה חטף לאימוץ תינוק מאם חד הורית נכה – המדיניות המתוסבכת של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ. ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה, כן ראינו בסיפורה של רעות איש שלום שנרדפה ע"י רשויות הרווחה לאימוצה בילדותה, ולאחר מכן אימוץ בניה. רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד הרצחה – הכתבה "במשרד הרווחה לא רוצים שנכים יהיו הורים" , ברית פרץ ומורן אזולאי , מאי 2013 , ynet…

תחלואי תעשיית האימוץ – אטימות שקרים והתנשאות השירות למען הילד – דצמבר 2012 – אמנון לוי, פנים אמיתיות – השירות למען הילד של משרד הרווחה מתייחס באטימות והתנשאות למאומצים שמבקשים לפתוח את תיק האימוץ עם הגיעם לגיל 18. רשויות הרווחה משקרות למאומצים באשר למצב הוריהם מהם נלקחו בכפייה למאמצים מחשש שיחשפו המניפולציות ותרבות השקר בהם נוקטות עובדות סוציאליות מרשויות הרווחה נגד אזרחים…

פלייליסט: אימוץ – השירות למען הילד – פלייליסט על שיטות עבודה ודרכי פעולה של השירות למען הילד – משרד הרווחה, פקידות אימוץ מול הורים ילדים ומאמצים…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:..