משפחת גמליאל על העלמו של הבן יוחנן

20.06.2017 – סדר יום עם קרן נויבך – החלטה של בית המשפט השלום בירושלים שפסק פיצויים בסך 220 אלף שקלים למשפחת גמליאל שתבעה את החברה קדישא "קהילת ירושלים" מכיוון שלא ידעה לומר למשפחה היכן קבור בנה, בניגוד לתצהיר מטעמה. משפחת גמליאל מנהלת שנים מאבק לאיתור בנה יוחנן. כשיוחנן היה בן 9 חודשים נמסר לה שהוא נפטר אבל מעולם לא התאפשר להם לראות את גופתו. הם מעולם לא זכו לקבור אותו ובמקום בו טענו בחברה קדישא שהוא קבור, נקבר בכלל אדם אחר. מבחינת משפחת גמליאל אגב, יתכן מאוד שיוחנן עדיין חי. אוריה אלקיים כתבנו הביא את הסיפור הזה, נדבר איתו ועם אחיו של יוחנן, יוסי.

מודעות פרסומת

פקידת הסעד אמרה, תחתמי פה ופה

פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה – הארץ 8.5.98 , מרב שרי

מלכה תושבת צפון הארץ. לא העלתה בדעתה שפנייתה לרשויות הרווחה שיסייעו לה בטיפול בשלשת ילדיה תביא ללקיחתם ולמסירתם לאימוץ. עתה היא מואשמת בחטיפתם. דו"ח מבקר המדינה מהשבוע מותח ביקורת על תפקודם של שירותי האימוץ.

 

חודשיים אחרי היטלטלה מלכה (שם בדוי) בין יישובים ברחבי הארץ, ממעטת לאכול ומרבה לעשן. בידיה תצלומיהם של שלושת ילדיה הקטנים, הסתובבה בקניונים, בבתי ספר, פנתה לעוברי אורח ברחוב, נקשה על דלתות בדירות מגורים ושאלה אנשים אם ראו את הילדים.
"אמרו לי שהילדים בארץ, ושהם ביחד אצל אותה משפחה. זו ארץ קטנה, האמנתי שאמצא אותם", הסבירה.
לפני כארבע שנים חתמה מלכה המתגוררת ביישוב בצפון הארץ, על טופס הסכמה לוויתור על שלושת ילדיה הצעירים למען אימוצם. מאז נלקחו ממנה הילדים, תחילה למשפחה אומנת ואחר כך למשפחה מאמצת. כנהוג במקרים אלה, פקידת הסעד לחוק האימוץ חתמה על הצהרה שלפיה הבהירה לאם את משמעות הסכמתה.
על פי גרסת האם, היא הוחתמה ברמייה. לדבריה, נמסר לה שהיא חותמת על הסכמה לוויתור זמני על קיצבאות הילדים לשם מסירתם, לזמן קצוב, למשפחת אומנה.
רק חודשים אחדים לאחר חתימתה , התברר לה כי ויתרה כליל על ילדיה. אף שבאותה עת הם עדיין לא אומצו, לא הופסקו הליכי האימוץ, ומלכה יצאה למאבק.
היא מצאה את ילדיה ויצרה קשר עמם, ואף לקחה אותם מבית המשפחה המאמצת לביתה. משום כך הוגש נגדה כתב אישום שעל פיו היא חטפה את הילדים ממשמורת.
בשבוע הבא יתקיים בבית המשפט המחוזי בחיפה דיון שני בתיק. מלכה כופרת באשמה. לדברי בא כוחה, עו"ד אייל אורטל,  היא שוקלת לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שיחקור חשדות לעבירות פליליות שעשו פקידות סעד והשירות למען הילד שבמשרד הרווחה.
מלכה, בת 41, תווי פניה נאים ומודגשים, לבושה בפשטות, בחולצה לבנה ובנעלי התעמלות. באחרונה התקשטה בנזם אופנתי. במעטפה ירוקה שהיא מוציאה מתיקה טמונים תצלומי הילדים ותצלומים שלה. את תצלומיה שלה היא מסווגת לתקופה שלפני הסמים: לתקופה שהיתה מכורה להוראין, בהסנפה ולא בהזרקה; ולתקופה הנקייה, מאז שנת 1992 שבה נגמלה ועד היום. "נדרתי נדר שאם אחזור לסם – אני יורה לעצמי כדור בראש", היא פוסקת.
בתיקה שמורים העתקי מכתבים לראש הממשלה, לשרת הרווחה לשעבר, אורה נמיר, לנשיא המדינה, לאגודה לזכות האזרח, לאל"י – האגודה לזכויות הילד, לשדרן יוסי סיאס. רוב התשובות שקיבלה סתמיות, בנוסח "הנושא בטיפול", אבל את קבלות הדואר הרשום לכל מכותב שמרה. בתיק גם טופס רפואי המעיד שדמה נקי מסם.
בפנקס כתובות קטן שקיבלה מתייר באחד מבתי המלון שעבדה בהם כחדרנית רשמה שמות ומספרי טלפון רבים, וכן תאריכים חשובים, כמו הימים שבהם נפגשה עם ילדיה לאחר שהוצאו מחזקתה.
בפנקס גם רשומים תקציבי שיחות שקיימה עם פקידים.
כל המסמכים והפרטים משמשים למלחמתה בממסד למען השבת ילדיה.
"לא קל ללכת נגדם, הם גדוד, אבל אני לא מפחדת", היא ומרת.
מלכה נישאה בת 17. זמן קצר לאחר שנולד בנה הבכור התגרשה. לימים נישאה שנית וילדה עוד בן. שני הבנים, האחד בן 22, לאחר שירות צבאי, והאחר בן 17 וחצי, מתגוררים עמה כיום. בעלה השני של מלכה התעלל בה נפשית ופיסית. היא שהתה במקלט לנשים מוכות אבל חזרה לבעלה, שהבטיח לשפר את התנהגותו. כשהרתה, שב להכות אותה, והתינוקת שנולדה בלידה מוקדמת מתה. בעקבות האסון התגרשה מלכה גם ממנו.
לאחר גירושיה הכירה גבר ערבי מכפר בגליל המערבי והחלה לחיות עמו ביישובה. לשניים נולדו שלושה ילדים, בת ושני בנים. בתקופה שחיו יחד התמכרה לסמים קשים. לטענתה, "אפילו בתקופה שהייתי בסמים – זה לא פגע בילדים. עסקתי בסחר סמים, היתה לי תחנה, ולילדים לא חסר כלום. הם ילדים בריאים, מושלמים, נקיים ומצוחצחים. כשהייתי באה לאסיפות הורים, המחנכת היתה אומרת שאין לה מה להגיד לי".
לדבריה, שירותי הרווחה ביישוב מגוריה ידעו שהיא מכורה לסמים, אבל איש לא התערב בחייה. הבעיות החלו דווקא כשנגמלה. כאשר שהתה במרכז גמילה טיפלה אמה בילדים. בערך באותה עת, בעודה חלשה ובתהליך שיקום, נפרדה מבן זוגה לאחר שנודע לה כי בגד בה. "הייתי במשבר עמוק. אמי עברה בדיוק ניתוחי עיניים ולא רציתי להעמיס עליה את הטיפול בילדים. ידעתי שאסור לי בשום מחיר לחזור לסם".
מלכה פנתה ביוזמתה לשירותי הרווחה ביישוב, וב- 31 במארס 1994 ביקשה למצוא לשלושת ילדיה הקטנים סידור זמני במשפחה אומנת, עד שתתאושש. בתה הגדולה היתה אז בת שמונה, בנה בן ארבע והצעיר ביותר בן שנתיים.
"העובד הסוציאלי שאל אם אני מוכנה לוותר על קיצבת הילדים שלי לטובת המשפחה האומנת. הסכמתי מיד. אחר כך הסיעו אותי לחיפה, לשירות למען משפחות אומנות. פקידת הסעד הוציאה שלושה טפסים, מילאה פרטים ואמרי לי, תחתמי פה ופה. לא ממש קראתי את הטופס, האמנתי להם.
זה היה היום השחור שלי. אם הייתי יודעת שזה טופס לאימוץ, בחיים לא הייתי חותמת.
פקידי הסעד ניצלו את החולשה שלי ואת התלות שלי בהם".
הטפסים שחתמה עליהם באותו מעמד עסקו בהסכמתה למסור את ילדיה לאימוץ.
פקיד סעד, שהוא עובד סוציאלי, מתמנה לבצע את הוראות החוק כדי להגן על אנשים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם, כמו קטינים או חולי נפש. הוא מוסמך ליזום הליך בבית משפט כדי לכפות טיפול על קטין נזקק נגד רצונו, או בניגוד לרצון האחראי לו.
דוח מבקר המדינה שהתפסם השבוע, מותח ביקורת נגד מצב שכיח שבו נמנע מהמטופלים לעיין בחוות הדעת של העובדים הסוציאליים והם אינם מעודכנים דיים ביחס להליכים המתוכננים נגדם. "במקרים חריגים, קובע הדוח, נמצא כי פקידי סעד מסרו לבית המשפט נתונים לא מדויקים".
מעיון בתיקי אחת מלשכות הרווחה ובפרוטולים של בית משפט השלום לנוער התברר למבקרת כי
"בכל התיקים שנבדקו היו כל המשיבים (שהם לרוב הורי הקטין) ללא ייצוג משפטי".
מבקרת המדינה גם קבעה כי "בתסקירים אחרים לא דייקו פקידי הסעד בפרטים מסוימים, מהם חשובים לקבלת החלטה בעניינו של הקטין".
פקידי הסעד גם לא תמיד פירטו בתסקירים ובתיקים שניהלו בלשכות הרווחה את דרך הכנת התסקיר או את פרטי ביקורי הבית.
לאחר שחתמה מלכה על טופס הוויתור על ילדיה, הם נמסרו למשפחת אומנה עד לאיתור משפחה מאמצת. גם במעקב אחר הטיפול בילדים באומנה מצא דוח מבקר המדינה ליקויים. כך, למשל, "בבדיקה נערכה בלשכות הרווחה של ארבע רשויות מקומיות נבדקו כל התיקים של המשפחות האומנות (32), שבהן שהו 39 ילדים באומנה.
לגבי 14 ילדים לא נמצא בתיק תיעוד של ועדת החלטה בדבר השמתם באומנה". כמו כן, "לגבי כל הילדים לא נמצא דיווח על ביקורי בית של מנחי האומנה (עובדים סוציאליים) במשפחות האומנות ברציפות ובתדירות הנדרשת".
לדעת המבקרת "בהעדר התיעוד האמור נפגמת יכולת המעקב והפיקוח על התהליך הטיפולי בילדים השוהים באומנה".
ועדות החלטה, הפועלות בלשכות הרווחה, קובעות את עצם הצורך בהעברת קטין אל מחוץ לביתו ואת סוג הטיפול בו משפחת אומנה, מעון ובוודאי מסירה לאימוץ.
על פי מכתב של אלה בלאס – פקידת הסעד הראשית לחוק אימוץ ילדים ומנהלת השירות למען הילד – פקידת סעד נפגשה עם מלכה במשך דיוניה של ועדת החלטה בעניין ילדיה ושוחחה עמה על האפשרות להסכמה לאימוץ, ולבסוף ביקשה מלכה עצמה למסור את ילדיה לאימוץ.
לפי גרסתה של מלכה, היא מעולם לא הוזמנה לוועדת החלטה ולא השתתפה בה. עו"ד אורטל אמר כי עד כה לא ראה שום מסמך המוכיח שהתקיימה ועדת החלטה בעניינה.
לאחר שחתמה על טופס האימוץ נסעה מלכה לאילת והחלה לעבוד בבית מלון. לדבריה, התקשרה לעתים תכופות לשירות למען הילד, התעניינה בילדיה ונענתה: "הילדים בסדר, את תדאגי לעצמך". רק לאחר חודשים מספר, כששבה לאיתנה וביקשה להתראות עם ילדיה, נודע לה כי לא תוכל לראות אותם מאחר שהתירה לאמצם.
אז יצאה נגד רשויות הרווחה.
בנסיעותיה ברחבי הארץ הצליחה לאתר את בתה ולאחר מכן את שני בניה, בעת שהיו אצל משפחה מאמצת לתקופת ניסיון. באוגוסט 1995 – עוד לפני שהליך האימוץ הסתיים וכאשר עוד היתה אפשרות משפטית לבטל את רוע הגזירה – הוצא צו האוסר על מלכה להיפגש עם ילדיה ולהתקרב לאזור מגוריהם.


"הנימוק היה שהיא הטרידה את הילדים בכך שביקרה אותם והקשתה את השתקמותם".
לטענתו,
"לשירותי הרווחה יש שיטה שמתאימה לשנות ה- 50. אז הפקידים הרגישו בעלי בית ושליטה על אנשים חסרי אמצעים כספיים וכושר ביטוי, ויצרו מנגנון שמתאים לאותה תקופה".

כעבור חצי שנה, בפברואר 1996, הוצא צו האימוץ. באוקטובר 1997 נוצר שוב קשר טלפוני בין מלכה לילדיה והיא נסעה במונית לבית המשפחה המאמצת ואספה אותם לביתה שבצפון הארץ. אל הבית הגיעו שוטרים ועובדות סוציאליות. לדברי מלכה, "כשהילדים היו אצלי, הבן הגדול שלי, שסייע בגידולם כתינוקות, שיחק איתם. העובדות הסוציאליות שבאו אמרו לו, 'אל תשחק איתם, הם לא אחים שלך".
בהתערבות המשטרה הוחזרו הילדים לידי משפחתם המאמצת וכיום שלושתם שוהים אצלה.
"לילדים לא טוב במשפחה", טוענת מלכה. "שינו את שמותיהם בכפייה. הבת הגדולה התנגדה בתוקף לשינוי שמה והוא הושאר, אבל שמות הבנים הצעירים שונו". לדבריה, אחד מבניה נולד שנה בדיוק לאחר מות אביה ונקרא על שמו.
"אני רוצה את הילדים בחזרה", היא מדגישה. "כל עוד הנשמה בי אף אחד לא ייקח את הילדים שלי. אף אחד לא יאהב אותם כמו שאני אוהבת אותם. היום כשאני נקייה מסם – לא יעשו לי משחק כזה".
לפי כתב האישום נגד מלכה, היא הסכימה בכתב למסור את ילדיה לאימוץ וכעבור זמן קצר נעלמה והשאירה אותם ברשות הגופים המטפלים של משרד הרווחה. כשבאה לקחתם מבית המשפחה המאמצת אמרה להם "כי הם נוסעים לחמש דקות לקניון הסמוך לפגוש את סבתם".
עוד נאמר בכתב האישום שהאם "הוציאה במעשה ובפיתוי את שלושת הקטינים, שטרם מלאו להם 16 שנים, ממשמורת של המאמצים", ללא הסכמתם של אלה וללא ידיעיתם.
לאחר שמלכה לקחה את הילדים לביתה ושוחחה עימם, הגישו היא ובתה למשטרה תלונות שלפיהן המאמצת נוהגת להכות את ילדיה ולהעליב אותם. "כשבתי ביקשה ממנה עגילים, היא אמרה לה: 'תדחפי עגילים בתחת שלך'", טוענת מלכה.
על פי עדות הבת, "חוה – המאמצת, מרביצה לאחים שלי עם הידיים ונותנת להם מכות בכל מיני מקומות". לדברי הילדה, באחד המקרים הכתה המאמצת בראשו של אחיה בסיר.
בעקבות תלונות אלה ביקשה המשטרה את חוות הדעת של משר הרווחה. אותה פקידת סעד לחוק אימוץ, שהחתימה את מלכה על מסמכי האימוץ, הודיעה לפקידת הסעד המקומית כי תמליץ למשטרה שלא לפתוח בחקירה. שכן, כדבריה, "סביר שבעקבות התנהגויות מכעיסות של הילדים היו תגובות לא נשלטות של ההורים. לאו דווקא מכות, אלא גם תגובות מילוליות כועסות שהיה בהן גוון מעליב. בפירוש לא התרשמתי שמדובר בהורים שמשתמשים במכות ובאלימות באופן עקבי וזדוני".
דוח מבקר המדינה מציין מקרה דומה, שבו קטין נמסר למשפחה שביקשה לאמץ אותו ובית המשפט איפשר לאם הביולוגית להיפגש עם בנה במשרד. באחת הפגישות עם האם הראה לה הילד סימני חבלה. בית המשפט החליט להשיב את הקטין לאמו, בין השאר מכיוון שהאומנים שגידלו את הילד לא ראו שהוא חבול, וכן מאחר שהקטין העדיף להראות את הסימנים לאמו ולא לאומנים.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה על עניינה של מלכה כי "הנושא יתברר במשפט".

לקריאת המאמר הקלק על התמונה

פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה - הארץ 8.5.98 , מרב שרי
פקידת סעד אמרה תחתמי פה ופה – הארץ 8.5.98 , מרב שרי

סיפורה של מימי שמשרד הרווחה רוצה לחטוף ממנה את עוברה

נובמבר 2014 – יעל דן – גלי צה"ל – פשעי לשכת הרווחה רחובות – הודיעו לכל בתי החולים בארץ לחטוף את תינוקה של מימי מיד בהיוולדו. סיפורה של מימי בחודש התשיעי להריונה שחייבת ללדת בניתוח קיסרי ורשויות הרווחה הורו לכל בתי החולים בארץ לחטוף ממנה את עוברה מיד בהיוולדו. מימי עומדת ללדת ברשות הפלשתינית כדי להגן על תינוקה מסחר במוסדות משרד הרווחה.

טובה פרי שופטת נוער – בין פסיכופטיות לפרנואידליות

ספטמבר 2014 – טובה פרי שופטת בית משפט לנוער תלשה ילדיה של האמא ד' מביתם ומשפחתם ע"פ דיון בבית משפט לנוער בדלתיים סגורות ללא ראיות והציבה אותם להתעללות והזנחה במכלאות משרד הרווחה. העילה של טובה פרי למעשיה המעוותים היא "טובת הילדים" בשם "עבודת הקודש" – עד כאן ההתנהלות הפסיכופטית של שופטת הנוער טובה פרי.

ההתנהלות הפרנואידלית – משחשפה האמא ד' את התנהגותה של טובה פרי, החליטה השופטת להתפטר מהתיק. נשאלת השאלה מה עם "טובת הילד" ו"עבודת הקודש". אלא ששיקולים אפלים עומדים מאחורי התנהגותה של טובה פרי מאחורי הדלתיים הסגורות והרחק מעיני הציבור.

להלן סטטוס בפייסבוק שפורסם על התנהגותה הלקויה של טובה פרי:

"מי שמאמין ונדבק לאמת שלו מעבר לכל הסיכויים של רמאים ופושעים…בסופו יצליח….במשימתו…למרות הרדיפות של המשטרה כדי להשתיק אותי מלשים פוסטרים נגד השופטת הרומסת חוקים….היום נודע לי שהורידה את עצמה מהתיק שלי ושל בני!!!! ברוך ה' כשמשהו דובר אמת בלי פחד , הכל מסתדר, צריך לדעת מה אתם רוצים את ה" איך "תשאירו לאלוהים….תודה לעולמות עליונים
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
השיבו את הילדים הביתה!!
האם של התאומות נלקחה שוב לחקירה בגלל הפוסט הזה.
את אמו של ד' (
הבן) המשטרה מנסה למצוא על מנת לחקור אותה על הפוסט הזה.
מה שמעניין את המשטרה זה הפוסט הזה?
ואני רק שאלה…
את הילדים חטפו
את ד' מלעיטים בתרופות פסיכיאטריות במוסד ויצו הדסים ללא הסכמת האם
התאומות עברו פגיעה מינית חמורה במוסד ויצו הדסים
המשטרה לא אמורה לבדוק פגיעות בחסרי ישע הנתונים לציפורני הרווחה ומופקרים להתעללות?"

שלט – השופטת טובה פרי (מבית משפט לנוער ת"א) מנתקת ילדים מהוריהם נגד החוק

סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי
סטטוס בפייסבוק חושף התנהלותה המעוותת של השופטת טובה פרי

זעקתה של אם שרשויות הרווחה חטפו את בנה הפעוט ומתעללות בו

שר הרווחה מאיר כהן - מדיניות סחר בילדים
שר הרווחה מאיר כהן – מדיניות סחר בילדים

ספטמבר 2014 – זעקתה של אם שרשויות הרווחה חטפו את בנה הפעוט ומתעללות בו , מתוך סטטוס בפייסבוק מקבוצת "הורים שכולים לילדים חיים".

סיפור אמיתי וקורע לב שהגיע לידינו הערב :
ילד אהוב שלי, היום אתה בן 3 וכבר שנתיים לא בבית. את רוב חייך אתה מבלה בשבי ואתה סך הכל גוזל רך שלא הספיק לעשות רע לאף אחד.
אהוב ליבי, סליחה שלא היה לי כוח להמשיך להחזיק בגופך כשתלשו אותך ממני באכזריות שאין דומה לה.
סליחה שאתה סובל יום יום שעה שעה ,
סליחה על החבלות שממלאות את גופך החלש והצנום…
סליחה שנתתי לממלכת האופל להשתלט על חייך,גוזל קטן ואהוב של אמא ….
סליחה על הפחדים בלילה ועל העיכוב שלך בהתפתחות. אני יודעת,שנתיים בלי אמא מביאים הרבה צער וכאב ומחלישים את גופך ואת נשמתך, ילד אהוב שלי .
סליחה שאני לא נשארת ערה כל היום וכל הלילה, כדי להרגיש את הסבל שלך.
רוצה שתדע שכל גופי כואב ושנשמתי נשרפת..
הימים הפכו לסיוט והלילות לגיהנום.

הייתי עושה הכל ,כדי לחזור לרגע ההוא ולשנות את הסוף.
הרגע בו נקשו בדלת…הרגע שצבע את עולמנו בחושך תהומי,הרגע שתלש לי את הלב ממקומו והותיר אותו מדמם כבר שנתיים.
מעברה השני של הדלת יכולתי להבחין בשתי דמויות מוכרות ובשוטר במדים.
לא העלתי בדעתי שיעברו 10 דקות ואחווה את הרגע הקשה ביותר בחיי , גם אתה..
הרגע בו בני, אהובי , יחידי ,ייתלש מידיי באכזריות מלווה בשקרים , ללא הוכחות.
לא תיארתי לעצמי שלא אוכל להציל אותך מהטראומה, מכוח השקר ומעוצמת הרוע.
לא תיארתי לעצמי שלא אוכל להמשיך להחזיק בידך הקטנה, הקורעת את חולצתי כשמנסה להאחז בי.
לא העלתי במוחי חושך גדול כל כך שיכול לצבוע עולם שלם בשחור…

משרד הרווחה תולש ילד מזרועות אמו בלילה - אילוסטרציה
משרד הרווחה תולש ילד מזרועות אמו בלילה – אילוסטרציה

סטטוס בפייסבוק - מונולוג של אם שרשויות הרווחה תלשו ממנה את בנה הפעוט ומתעללות בו
סטטוס בפייסבוק – מונולוג של אם שרשויות הרווחה תלשו ממנה את בנה הפעוט ומתעללות בו

סיגל טובי עו"סית לשכת רווחה קרני שומרון ודוד גולן משקרים ללא בושה בענייני הוצאת ילדים מהבית

גיבורות על חלשים!

30 באוגוסט 2014 – מתוך סטטוס בפייסבוק

 גיבורות על חלשים!
בכל מקום בו אני מסתובבת אני שומעת את המשפט המהדהד "תיזהרי ממשרד הרווחה", "תיזהרו ממשרד הרווחה", אימהות אתן שומעות? משרד הרווחה במדינת ישראל חוטף ילדים מביתם ומעבירם למוסדות ופנימיות בניגוד לרצון האימהות ומשפחתן. כן בדיוק כך…שואה שנייה במדינת ישראל כנגד אוכלוסיה מוחלשת ומפוחדת.
אז זה בדיוק העניין גבירותיי ורבותיי. פקידות הסעד האכזריות נטפלות כמו עלוקות מוצצות דם לאימהות חד הוריות וגרושות ועוקרות מהן את ילדיהן באופן אכזרי ובלב קר כקרח. הן החליטו שהאימהות הללו אינן כשירות לגדל את ילדיהן בגלל קושי כלכלי, ולראייתן, הטוב ביותר לתינוק/ילד לגדול מחוץ לביתו. כך הן החליטו פקידות הסעד, שהשם "סעד" אינו משקף את תפקידן.

יש לפקידות הסעד שיטה כזאת שנקראת "שיטת ההפחדה". הדרך בה הן מתנהלות מול אימא חלשה וחסרת אמצעי הגנה משפטיים, לא מתירות לאותה אימא שבמקרה הזה הפכה לטרף קל, אלא להיכנע מתוך פחד תחת איומים והרבה יאוש אל מול פקידת הסעד הקשוחה וההחלטית,והמאוד מאוד מפחידה.

ברגע שאימא אומללה נילכדה ברישתה של פקידת הסעד, הדבר היחידי המתאפשר לה הוא לזעוק הצילוווו!!!
האמא הפכה ל"מסומנת" בפנקס השחור של פקידת הסעד, והקביעה האוטומטית והבלתי ניתנת לתזוזה/חרטה היא: האמא היא בלתי כשירה לגדל את ילדיה…האמא סובלת מדיכאון…האימא לא מנקה מספיק את הבית…יש אבק על התריסים והמזנון…הילדים לובשים בגדים ישנים…האימא עברה ילדות קשה ולכן האימא פגומה…וכן הלאה וכן הלאה… בקיצור…מה הן לא יכתבו פקידות הסעד מטילות האימה על האימהות הגרושות והחד הוריות?!
יש להן כישרון גדול ורעב בלתי ניגמר לכתיבת תסקירים מנופחים ושקריים עד אימה ותדהמה. כן גבירותיי ורבותיי…
פקידות הסעד הן לא אלופות, אלא שיאניות בניפוח תסקירים והשחרת שמן של אימהות טובות וכשירות שכל רצונן הוא לגדל בשקט ובשלווה והמון אהבה את ילדיהן היקרים. אבל את פקידות הסעד זה לא מעניין כלל וכלל.
ברגע שהתסקיר הדרקוני ניסגר ונחתם, הילדים הופכים לקרבנות ראשיים במערכה הנבזית והבילתי שוויונית הזאת.
WANTED
הילדים הופכים להיות "מבוקשים". כי ילדים הם משאב! ילדים הם סחורה!
ילדים שנחטפים מבתיהם הם תרנגולות שמטילות ביצי זהב שכל המערכת המשומנת והדורסנית נהנית ממנה כלכלית.
גבירותיי ורבותיי, מדינת ישראל משלמת עבור כל ילד שנעקר מחיק אימו לפנימיה/מוסד כ 17,000 ₪ בכל חודש.
מדובר במערכת רעבתנית אשר מגלגלת מיליארדים רבים בכל שנה, ויותר מידי בוחשים בקדרה נהנים מכך.
הילדים האומללים שהם הקורבנות בעל כורחם וכנגד רצונם ורצון אימם ומשפחתם,מפרנסים על גבם הצעיר והצנום,את המערכת החזירה והנהנתנית, מערכת בולענית מאיימת ומפחידה,ואוי ואבוי למי שיעז להמרות את פיה.
מה לא נכתב? מה לא נאמר? מה לא צולם…הוסרט…הוקלט…?!
שרי כנסת, שופטים, עורכי דין, רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פרופסורים, ועוד… כולם דיברו והתרעמו על התופעה, על שיטת החטיפה ושיטת ההפחדה.
כל זה לא מנע ולא מונע את עצירת מחול השדים המטורף והמטורלל של פקידות הסעד.
כל זה עדיין לא זעזע את משרד הרווחה ושר הרווחה אדון מאיר כהן בכנסת ישראל.
ובכל זאת, כשאני כותבת ומספרת לאזרחי מדינת ישראל על העוולות והפשעים הנוראיים שנעשים למשפחות מוחלשות ותמימות, וכשאני מורחת ללא חת את מילותיי ומזהירה את כולם שלא לפנות למשרד הרווחה כדי לבקש סיוע כלכלי, רק מהחשש ומהדאגה לשלומם כי אני יודעת את המשמעות שבדבר.
מהמקום הזה דברי נשמעים ונקראים אחרת. אני העם ואני לא לבד. אני זה אנחנו רבים וטובים שנלחמים ועומדים כחומת מגן בשמירה על החלש בחברה.ולכן זכרו, בו ברגע שתיגשו למשרד הרווחה לבקשת סיוע כזה או אחר ויפתח לכם תיק,הוא רק ילך ויתעבה בתסקירים/פרוטוקולים מפחידים ומבעיתים שרק השד יודע מאיזה חור הוא מצוץ.
זה מה שנקרה: "תופרים לכם תיק"! מסתבר שפקידות הסעד גם למדו תפירה אמנותית וזכו לתואר "מעצבות על".
שימרו נפשותיכם ממשרד הרווחה!

ע'
פעילה חברתית ארצית

שר הרווחה מאיר כהן ואשתו בחופשה באשקלון - מתוך סטטוס פייסבוק
שר הרווחה מאיר כהן ואשתו בחופשה באשקלון – מתוך סטטוס פייסבוק

הילדים שלכם הם אך ורק שלכם ולאף אדם בעולם הזה אין זכות עליהם – מאמר מאת עופרה ענקרי

עופרה ענקרי
עופרה ענקרי

הילדים שלכם הם אך ורק שלכם ולאף אדם בעולם הזה אין זכות עליהם  – עופרה ענקרי 17.06.2014 – בני אדם בעליי מקצוע שהשתן עלה להם לראש, הפכו להיות אויבי העם, אויבי האימהות הגרושות והחד הוריות והשתן עלה להם כל כך חזק למח שנדמה להם שהם ורק הם מכירים את התורה והם ורק הם המציאו את הגלגל את אמא שלי עליה השלום חיתנו בגיל 15 ובגיל 16 הפכה לראשונה להיות אמא. מאז עברו שישים שנה.

הזמן ההוא היה קשה ודל אמצעים. לא היה שפע של מזון והפרוטה למחייה רצויה לא הייתה מצויה בכיסם של האנשים.

אבל עובדה היא שאנשים התחתנו מאוד צעירים והקימו משפחה עניפה מגיל מאוד מאוד צעיר ואף אחד לא איים לקחת להם את הילדים מהבית לשום מקום.

אני נולדתי ב 1965. גם אז המצב הכלכלי היה קשה ולא היה דיי כסף לרכישת בגדים ונעליים, שלא נדבר על צעצועים, ספרים,או חוגים. לא היה כסף ואת המעט שהיה השקיעו במזון ובתשלומים שוטפים כגון: חשמל,מים,גז…וכו'…

גדלתי בעיירת פיתוח ששמה מגדיאל. חור נידח שכוח אל שאיש לא שמע עליו.

מגדיאל? איפה זה???

מגדיאל שלי הייתה יפה וירוקה ועמוסה בפרדסים ושדות ומלאה שפע פרי העץ ופרי האדמה שמהם נהגתי לאכול לשובע. טרי טרי מהעץ ומהאדמה.

גדלתי וחייתי חיי צנע ומעולם לא חשתי רעב או צמא או קינאה תהומית כלפיי משפחות שחיו טיפונת טוב יותר מאיתנו. החיים היו הרבה יותר שקטים ובילתי מאיימים.

רוב המשפחות בשכונה היו משפחות מרובות ילדים,שזה אומר משפחות מרובות שמחה וצהלה. עם כל כמה שהיה קשה ודחוק בכיס, אבל הלב…הלב היה שמח. כי ילדים זה שמחה ומשפחה גדולה זה אושר גדול.

בגדים ונעליים נהגו להעביר מהגדול לקטן…כל פריט לבוש נוצל עד תום,ומעולם לא העירו לנו על כך,ומעולם לא נרשמנו בפנקס שחור של פקידת סעד שאנו ילדים עניים הלובשים בגדים ישנים ונועלים נעליים מעט מרופטות.

וכך גדלנו לתפארת המשפחה והשכונה ולתפארת המדינה. ילדים עניים אומנם אך מלאי חיוך ובריאים פיזית ונפשית.

וראו זה פלא. אחי הבכור שנולד לעוני וחיי קוצים ודרדרים…מחזיק בתואר עורך דין. אותו כנ'ל אחי הצעיר שמחזיק בשניי תארים, עיתונאי ועורך דין. עוני עוני…והעגלה נוסעת באין מפריע.

והיום מה? היום החיים הם גיהנום. בני אדם הפכו להיות הגיהנום בהתגלמותו.

בני אדם בעליי מקצוע שהשתן עלה להם לראש,הפכו להיות אויבי העם, אויבי האימהות הגרושות והחד הוריות,והשתן עלה להם כל כך חזק למח שנדמה להם שהם ורק הם מכירים את התורה והם ורק הם המציאו את הגלגל.

הלווו הלוווו אני קוראת לכם מכאן,להוריד מהר את הרגל מהגז ואת האצבע השלופה מההדק. עם כל הכבוד לתואר אקדמאי…זה עדיין ובשום פנים ואופן לא נותן לכם את הלגיטימציה לחטוף ילדים ותינוקות מהוריהם ומשפחתם.

כדי להיות הורה למופת,לא נידרש שום תואר וגם לא קורס מזורז.

הורות/אימהות קיימת במהות שלנו. מהות של נתינה ודאגה. אימהות נוצרת מהרחם המפעפע,ומהנשמה הרכה והאוהבת.
כל זה לא שייך למזון ולא שייך לביגוד והנעלה ולא לחוגים או טיולים ברחביי המדינה. להזכירכם…גדלנו בלי כל התופינים הללו וגדלנו מצוין.

תסתכלו עליי. ילדת עוני מעיירת פיתוח 1965. מה חסר לי? וגם אם חסר משהו,זה נורא כל כך? הקשיבו לי, קיראו אותי. אני נשמעת או נקראת כילדה עשוקת ילדות ומוכה עד עפר? ואגב מכות…להזכירכם שפעם נהגו לחנך ע'י מכות. כנאמר: חוסך שבטו שונא בנו. כשלימדו תורה בחדר, הרבי נהג להפליק לילד בכדיי שיתרכז ויהיה ממושמע. אז שלא יובן שלא כהלכה כאילו שאני תומכת בלהחטיף חלעות לילדים, אבל היום אבוי להורה שיחשוק להחטיף חלעה לילד שעלה לו על העצבים וזה קורה לכל הורה שהילד מעצבן ומוציא את הדעת לריצפה, מייד תקפוץ פקידת הסעד ותתייג את ההורה כהורה מכה ומתעלל וכמובן כמובן תיפתח להורה תלונה במשטרה,והדרך לבית המשפט כל כך קצרה עם תסקיר של סרט אימה ובהמלצה דחופה להוצאת הילד מהבית עד להודעה לא חדשה.

ועכשיו לכו תתמודדו עם הסטנדרטים החדשים/ישנים שהמציאו פקידות הסעד כשעל כל זה מדובר בילדיכם הפרטיים שלכם, יציר רקמותיכם ודמכם, מתנת האלוהים שניתנה רק לכם ועל המתנה הבלעדית הזו קמה פקידת הסעד ומאיימת.

לי נמאס מהמצב הקטסטרופלי הזה.
לי נמאסה הידיעה שחוטפים בכח ילדים מאימם ומשפחתם.
לי נמאס שתולשים תינוקות יונקים משד אימם.
מי לעזאזל נתן לכן פקידות הסעד את הזכות לעקור ילד/תינוק מחיק אימו יולדתו?
מי לעזאזל נתן לכן את הזכות להשתלט לאנשים על החיים ולחדור להם לפרטיות האינטימית והמשפחתית שלהם?
מי אתן בכלל שתקבעו מה הם הסטנדרטים הנכונים לגדל ילד? על פי אלו אמות מידה נקבעו הסטנדרטים הללו?
תינוק אשר גדל ברחם אימו תשעה חודשים דם מדמה בשר מבשרה.
גבירותיי ורבותיי…
הילדים שלכם הם אך ורק שלכם ולאף אדם בעולם הזה אין זכות עליו. זכות היוצרים הינו שלכם ושל בורא העולם בלבד!

חטיפת ילדים הינו פשע נתעב שעליו יש לתת את הדין!!!
ילדים נולדו להוריהם ושייכים אך ורק להוריהם ולא למדינת ישראל!!!

ולעתיד טוב יותר וחזק יותר, חזקו את האימהות והמשפחות בתוך הקהילה ולא מחוצה לה.
הילדים של היום הם ההורים של המחר. אז תנו לגדול בשקט!

תודה רבה.
שלכם
עופרה ענקרי