כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר

כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

חשוד מובא למעצר
חשוד מובא להארכת מעצר. לפי החוק חומרת העבירה אינה עילה למעצר , צילום: מגד גוזני

 

בשיח המקובל בישראל, בית המשפט הוא השומר על זכויות האדם. אך בעוד שבארצות הברית בית המשפט העליון ביצר את זכויות החשודים והנאשמים, הנה אצלנו ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בראשות יושבי ראש משני עברי המתרס הפוליטי, היא שהביאה לחקיקה המגוננת על זכויות חשודים ונאשמים, ודווקא בתי המשפט מצרים אותן.

חוק מרכזי שנועד להגן על חירות האדם הוא חוק המעצרים. מבקר המדינה הצביע בדו"ח מ–1994 על הקלות הבלתי נסבלת של המעצר בישראל: רבים מדי נעצרים, ונגד רובם לא מוגשים כתבי אישום. בעקבות הדו"ח נחקק ב–1996 חוק מעצרים, שקבע שחומרת העבירה אינה עילה למעצר, והגדיר שלוש עילות מעצר מצומצמות: יסוד סביר לחשש לסיכון ביטחונו של אדם, של הציבור או של המדינה; יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי החקירה (כלומר: הנתמך במידע ספציפי), ו"מנימוקים מיוחדים שיירשמו", לצורך הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר. ואולם, גם לאחר החוק התרבו המעצרים, והגענו לכ–60 אלף בשנה. ריבוי המעצרים, לצד ריבוי המאסרים, הוא גורם מרכזי לצפיפות הרבה בבתי הסוהר.

במחקר חדש המתפרסם בכתב העת "הסניגור", בדקו עורכי הדין נתנאל לגאמי ואלכסי גלפגט מהסניגוריה הציבורית 170 בקשות מעצר שנדונו ביוני־נובמבר 2019 במחוז הדרום ושנאספו אקראית. הממצאים מאלפים: עילת החשש לשיבוש הליכי החקירה נטענה כדבר שבשגרה ב–93% מהבקשות, וב–91% מהמקרים שבהם בית המשפט נדרש לכך, הוא קבע שהעילה מתקיימת.

החשש משיבוש הליכי חקירה, משמש כעילה כמעט גנרית בבקשות לאישור מעצר, אפילו אחרי שהחקירה הסתיימה

משמעות הדבר היא, שכביכול 91% מהחשודים, "שלעתים קרובות הם נעדרי כל עבר פלילי והעולם העברייני זר להם — ינסו בפועל לשבש את החקירה אם ישוחררו ממעצרם". כלומר: השופטים הפכו את "עילת השיבוש" לעילת מעצר אוטומטית, הנטענת ומתקבלת כמעט בכל בקשות המעצר. כדבר שבשגרה, השופטים לא בודקים אם קיים "יסוד סביר לחשש" ששחרור יביא לשיבוש הליכים, כמצוות החוק, אלא מסתפקים בכך שהפעולות שמבקשת המשטרה לבצע ניתנות לשיבוש באופן תאורטי.

יתרה מזו: גם במקרים שבהם בעליל לא מוצדק להעלות את עילת השיבוש, השופטים מאשרים את התקיימותה ועוצרים את החשודים. כך, למשל, עילת השיבוש נטענת ומתקבלת גם כשהחשוד כבר הודה בחקירתו; כשהעבירות לכאורה בוצעו כנגד שוטרים או עובדי ציבור שלחשוד אין אפשרות להשפיע על עדותם; כשיש ראיות אובייקטיביות, כגון סרטון מצלמת אבטחה, ואפילו במקרים שבהם החשוד וכל העדים כבר נחקרו והעידו.

לא בלב קל בחרתי בתיאור החלטות המעצר של חלק מהשופטים כ"חותמות גומי". הדבר נעשה במיוחד לנוכח הממצאים שלפיהם יחידות החקירה בדרך כלל אפילו לא מנסות להוכיח "יסוד סביר לחשש", כנדרש בחוק; והשופטים ברוב המקרים לא מנמקים את החלטתם שלפיה מתקיימת עילת השיבוש, אלא מסתפקים בקביעה פשטנית, כגון "חלק מפעולות החקירה המבוקשות הן בנות שיבוש". זהו ניסיון נואש להמחיש לשופטים מה הם עושים יום יום, ולהזכירם כי ניתן וצריך לחקור מבלי לעצור.

אסיים בתזכורת: מעצר פוגע בשמו הטוב של העצור ומכתימו בכתם של עבריין. לפי הספר "המעצר: שלילת החירות בטרם הכרעת הדין" מאת רינת קיטאי־סנג'רו (גילוי נאות: הח"מ הוא בעלה), חופש התנועה של העצור נפגע, "תכניותיו האישיות נגדעות; הוא מורחק ממשפחתו, מחבריו, מעבודתו". עוד נכתב, כי "העצור חשוף בבית המעצר למפגש עם עבריינים ולסכנת התחברות עמם, וכן לסכנה של הפעלת אלימות פיזית ומינית כלפיו… מעצר צפוי ליצור תחושות של השפלה, בושה וחוסר אונים… מרבית ההתאבדויות בכלא מתרחשות בקרב עצורים… סבלו ונזקיו האישיים של אדם עקב מעצרו עלולים להיות בלתי הפיכים ובלתי ניתנים לפיצוי כלשהו".

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, והוא מייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

כבוד חותמת גומי
 כבוד חותמת הגומי, אנא אשר את המעצר , פרופ. בועז סנג'רו , פורסם ב-17.02.20 , הארץ

שופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי

 שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי
18.06.2014 – שמואל מלמד, שופט בית משפט השלום תל אביב הוציא צו חיפוש במחשב ללא מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה להוצאת הצו, ללא לא צוין מי הופיע בפני השופט והוזהר כחוק והבין את האזהרה ואימת את תוכן הבקשה. הצו חסר פרטים נוספים. נגד שמואל מלמד הוגשה תלונה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

להלן הצו:

שופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי
שופט שמואל מלמד מציג צו חיפוש חותמת גומי

איריס ארבל אסל – בין פרזיטיות ללקקנות בלתי נלאת לרשויות הרווחה

מאי 2014 – איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה ר"ג מודה: בית המשפט הוא חותמת גומי של רשויות הרווחה המקבלים את תסקיר פקידת הסעד כפסק דין סופי – תמ"ש 56724-11-13

טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה
טיוח אובססיבי פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה

איריס ארבל אסל שופטת בימ"ש לענייני משפחה רמת גן – מונחי פולחן ועבודת אלילים כפסק דין תמ"ש 56724-11-13, תמ"ש 45858-06-11, תמ"ש 48388-05-11, תמ"ש 1127-08-13

לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור:
פסק דין תמש 56724-11-13 שופטת איריס ארבל אסל – אם מנעה מאב לראות את בתו ותפצה אותו כספית – קובץ PDF
 

טרם תועלה הביקורת על השופטת איריס ארבל אסל, שלוקחת תסקיר פקידת סעד ומיישמת אותו לפסק דין, ראוי לציין כי תוצאות פסק הדין נכונות, ברם ההליך השיפוטי – שגוי מעיקרו, שכן טובת הילד מחייבת משמורת שוויונית לשני ההורים, ואם הורה מנכר את הילד המשותף לצד השני, ראוי להעביר את המשמורת להורה המיטיב והידידותי, על מנת למנוע פגיעה בנפשו של הקטין. בפסק דין זה, השופטת  במשך שנתיים התעללה באב, לא איפשרה לו את אבהותו, ורק כעת, כשפקידות הסעד המליצו על הסדרי ראיה שגם הם לא שוויוניים, השופטת פסקה כפי שהמליצה הפק"ס, כשהיא מאדירה את עבודתן של העובדות השטניות המתיימרות לבצע מלאכת קודש, בעוד שהינן מבצעות מלאכת רמיה ושקר.
אם העובדת הסוציאלית מבצעת לטעמה של איריס ארבל מלאכת קודש, מדוע אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד, עובדת ציבור ומדוע היא אינה מציינת את שמה של פקידת הסעד המחוזית ניבה מילנר, הידועה לשימצה בהתעללותה בהורים וילדיהם, פקידת סעד הנתבעת על ידי אב המנותק מבנו במשך 5 שנים בבימ"ש שלום תל אביב תיק ת.א. 34432-01-10.
נשאלת השאלה, אם האמא היא מסיתה ומנכרת, ולא מאפשרת לאב לגדל את בתו בצורה שוויונית, מדוע לא להעביר לאב הידידותי את המשמורת על הבת, וכך השליטה תהיה בידיו והוא יוכל לוודא שהילדה מתפתחת באופן תקין?
לפנינו אב הנאבק במשך שנתיים רצופות כדי לגדל את בתו בצורה תקינה, ולהעניק לבת אהבת אב, ואולם שלא בטובתו, הוא נתקל בהתנגדות והתנהלות בלתי חוקית ובלתי סבירה מצד פקידות הסעד שאילצו אותו לראות את בתו במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח של עובדת סוציאלית ושל אמא שלו. השופטת ארבל נמנעה מביצוע חובתה במשך שנתיים לקבוע הסדרי ראיה תקינים, ואף התיק נדון אצל שופטים מתחלפים, שהטילו סנקציות כספיות נגד האם (הסנקציות לא הועילו שכן האם המשיכה להפר את הסדרי הראיה). במקום להפנים חטאו כלפי האב וכלפי בתו מחמת זאת שלא אכפו צווים שיפוטיים, ובמקום למצוא לכך מענה ראוי – העברת המשמורת לאלתר לידי האב השופטת ארבל "דילגה" על מכשול זה וקבעה כי האם תשלם קנס 19,000 ש"ח על הפרת הסדרי הראיה.
חמור ביותר שהשופטת מאפשרת לאם כאילו אין דין ואין דיין וכאילו חטאיה "ימורקו" על ידי היטל כספי, במקום להעביר את המשמורת לידי האב.
איריס ארבל אסל קבעה כי בית המשפט משמש חותמת גומי, ומקבל את עמדת פקידת הסעד כתורה מסיני, וכך נכתב בעמ' 8-9 לפסק הדין:
" 41. בקשה נוספת שבאמתחת האם עניינה בהחלפת פקידת הסעד, בשל התעלמות גורפת, כלשונה, מטובת הקטינה. עוד טוענת האם כי בהתנהלותה המקצועית של פקידת הסעד נפל פגם חמור, וזאת כחלק ממגמת ההתעלמות המאפיינת את עבודתה.
אינני נעתרת לבקשה זו מטעמים שאפרט להלן. בתי משפט לענייני משפחה נוהגים להסתייע בפקידי סעד ובחוות דעתם בגדרם של סכסוכים בענייני משמורת.
הואיל ובידי רשויות הרווחה הכלים המקצועיים להיכנס בעובי הקורה בהכרת הנפשות הפועלות, בהבנת מקור הסכסוך ובחשיבות טובת הקטין, בית המשפט נוטה להסתמך על חוות הדעת ו/או התסקירים המוגשים על ידי פקידי הסעד לסדרי דין ולאמצם על פי רוב בבואו להכריע בסוגיית המשמורת.
44. הנחת היסוד של בית המשפט הינה כי פקידת הסעד, בהיותה עובדת ציבור, פועלת ביושרה, ללא משוא פנים ועל מסד התרשמותה ומיומנותה המקצועית, בצירוף הניסיון שרכשה במהלך עבודתה. "
49. יהא זה בבחינת חטא אם אחתום את הדיון על פעילותן של פקידות הסעד בענייני משמורת בלא שאתייחס באספקלריה רחבה לקשיים עמם מתמודדים בשנים האחרונות שירותי הרווחה ובכללם העובדים הסוציאליים. אלה האחרונים נאלצים לבצע מלאכתם בתנאים הרחוקים מלהיות אידאליים, כאשר ערך השליחות מהווה נר לרגליהם. פעילותם זו של העו"סים ראויה היא להכרת תודה ולברכה, על אף שלא ניתן לזהות שלמות בתפקודם מכורח נסיבות אובייקטיביות של עומס בלתי רגיל ולחץ מתמיד בעבודתם."

קישורים:

 שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…

מכבסת הרווחה – בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור – השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר – הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה…

כישלון אימוץ פתוח בחליפת מכתבים פעמיים בשנה בין קטין לאימו – השופט שמואל בוקובסקי – כבר ראינו את את כישלון השופט שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה. בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול – חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה…

העליון קבע: יש סיכוי כי מצב ההורים ישתפר והתינוק יוחזר לאימו ולא ימסר לאימוץ – קונספציית האימוץ של השופט שמואל בוקובסקי קרסה – מאי 2008 – רע"א 1841/08 – מדובר בזוג הורים ולהם ששה ילדים. התינוק שעניינו נדון נולד ביום 12.5.06. בעודו בבית החולים הוצא צו חירום על ידי פקידת סעד, להוצאת הקטין ממשמורת הוריו והעברתו למשמורת רשות הסעד, באשר לא עלה בידי הוריו להציג תכנית ברורה לגבי מגורים להם ולתינוק…

סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה שופט שמואל בוקובסקי: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה – מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה. בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות…

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה – בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות – דצמבר 2004 – מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי – תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה …

שמואל בוקובסקי – מינוי אפוטרופוס חיצוני מופרט לאישה בגוף וברכוש תוך הורדת רמת חייה ופגיעה ביכולותיה הקוגנטיביות – ינואר 2007 – בג"צ 10404/06 – שופט בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שמואל בוקובסקי נשוי לפקידת סעד לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש כ- 11 שנה במחלקה המשפטית במשרד הרווחה, הוא אחד מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה המאופיינת בתרבות שקר, סחר בילדים וקשישים, עבודה פרועה ללא סדרי דין, ללא ראיות מאחורי דלתיים סגורות בבתי משפט, תוך פגיעה חמורה בגופם ונפשם של פרטים ומשפחות…

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים

ינואר 2014 – האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993 שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים


ענת חסן מחפשת את בנה מתן שנלקח לאימוץ בגיל 3.5 שנים לפני 19 שנים.
מתן כיום בן 21.
מתן נולד בבית חולים 'אסף הרופא' ביום 19/6/1993.

ענת גידלה את בנה מתן באהבה רבה ואושר עצום.
האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

האמא ענת חסן מחפשת את בנה מתן יליד 19/6/1993

את האושר הזה פירקו משרד 'הרווחה'. כשמתן היה בן שנתיים הוא הוצא ממשמורת אימו ונלקח למשפחת אומנה באלפי מנשה.

עובדת סוציאלית טענה בכזב כי האמא ענת אינה מתפקדת ואין לה יכולת כלכלית לגדל את בנה מתן.

אז במקום לסייע לאמא ולעזור לה בתוך הקהילה העובדת הסוציאלית לקחה את בנה מתן למשפחת אומנה באלפי מנשה.

"הסיוע" של הרווחה היה הרחקת הבן מאמו הטובה האוהבת והעניה.
האמא ענת המשיכה ונאבקה משפטית להשבת בנה. מאבק חסר סיכוי, שכן לאמא לא היתה יכולת כלכלית לשכור יצוג משפטי הולם.

במשך שנה וחצי האמא ענת נאבקה ונלחמה להשבת בנה לחיקה. נקבעו לה 'הסדרי ראיה' עם בנה במשרד הרווחה, והיה לה קשר מצוין עם בנה.
האמא ענת לא החסירה שום מפגש שנקבע עם בנה מתן. בכל מפגש עם בנה היא אמרה לו שהיא נלחמת להשיב אותו הביתה.
בית המשפט שימש חותמת גומי להמלצות פקידת הסעד, ואישר לעובדת הסוציאלית להוציא את הבן מתן לאימוץ. האמא ענת זעקה ובכתה. לשווא.

בגיל 3.5 שנים נשלח מתן לאימוץ סגור ונותק מאמו ענת.

"מאז לא ראיתי אותו". כך ממררת בבכי אמו ענת.

אנא מכם, עשו כל שביכולתכם להגשים לי את החלום לפגוש את בני מתן. משרד הפנים שינה את שמו ואת מספר תעודת הזהות שלו.

ניתן ליצור עם ענת קשר באמצעות המייל:

anathashn6@walla.com

או בטלפון 054-5927843 ולשלוח לענת הודעות סמס. כל מידע יכול לעזור לענת להתאחד עם בנה מתן.

האמא ענת חסן מעולם לא ויתרה על בנה. כל ילד שהיה דומה למתן ובערך בן גילו, נשמתה של ענת נעתקה מקרבה. אולי הוא הבן שלי? כך היא חשבה.

מתן היום בן 21 שנים ולא פתח את תיק האימוץ.

כל מי שיודע או מכיר פרטים על ילד שנשלח לאימוץ לפני 19 שנים באלפי מנשה, מוזמן ליצור קשר.

אנא עשו שיתופים.

ענת מאמינה בכל לבה שיש תקווה לאיחודה עם בנה האהוב מתן.
כעת זה בידיים של כל אחד מאיתנו לעזור לאמא ענת חסן לפגוש את בנה מתן.

כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לסייע לאמא ענת להגשים חלום.

שופטת חגית מטלין – בין פרזיטיות לרשלנות פושעת בענייני נפשות

חז"ל ע"ה אמרו במסכת אבות, ד פסוק א – "..  איזה הוא מכובד – המכבד את הבריות, שנאמר "כי מכבדיי אכבד ובוזיי ייקלו" (שמואל א ב,ל)".
ואולם בימינו מוזילים בתי המשפט כבודם וחייהם של אזרחים הנקרים בדרכם ובכך במו ידיהם הורסים השופטים את אמון הציבור במערכת המשפט.

ינואר 2014 -מדובר באב שהגיש בקשה לשופטת חגית מטלין (בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון) להרחבת הסדרי הראיה מעבר לפעם אחת בשבוע במרכז קשר בעיר מרוחקת לשני הצדדים. השופטת חגית מטלין במקום לדון בבקשה לגופה העבירה הסמכות לפקידת הסעד.
הענקת סמכויות שיפטיות לפקידת סעד ללא הסמכה משפטית כלשהי, הפועלת ללא סדרי דין, ראיות, או תעוד, בנושא מורכב של ענייני נפשות יש בו מעין קלות דעת וזלזול לא רק באזרח אלא במערכת המשפט.

התנהגותה המזלזלת של השופטת חגית מטלין פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ומיתרת ערכאות שיפוטיות מעל פקידת הסעד. בהתנהגותה מעניקה חגית מטלין סמכויות סטטוטריות לפקידה, עו"סית, ברשות מקומית תחת מעטה של חיסיון, ללא ראיות ובכך פותחת פתח לשיקולים זרים, שחיתות וגזל.

להלן פניית האב לבית המשפט ותגובת השופטת.

בקשת האב לראות את בנו

3. אין עוד הצדק להמשך הסדרי ראיה במרכז קשר לפי הסכמות שניתנו באופן זמני בלבד טרם הגיש המבקש (האב) בקשה דחופה מטעמו בעניין זה.

4. במיוחד אין כל הצדק כי הסדרים אלו יערכו בלשכה בבאר-שבע, מאחר ששני הצדדים מתגוררים באיזור המרכז.

5. המבקש מבקר את בנו פעם אחת בשבוע במרכז קשר ובשל כך הוא חש כי הקשר שלו עם בנו נפגע באופן לא מידתי ללא כל הצדק.

6. על כן מתבקש בית המשפט להורות למשיבה בדחיפות להביא את הקטין לאיזור המרכז פעמיים בשבוע ולמסור לידו את הקטין למשך סופי השבוע כמקובל, כולל שבתות וחגים ולקבוע דיון בבקשתו בדחיפות מאחר והנתק בינו ובין בנו נמשך מראש השנה זו ופגישה אחת לשבוע אינה מרפאה נתק זה."

החלטה לא אפקטיבית, מזלזלת והלא מנומקת של השופטת חגית מטלין, מיום 27/01/2014 :

"1. לפקידת הסעד ניתנו סמכויות לשנות את הסדרי הראיה.

המבקש יפנה אל פקידת הסעד ויביא בפניה טענותיו. הדרך פתוחה בפני פקידת הסעד להכנסת שינויים בכל עת בסדרי הראיה על פי שיקול דעתה המקצועי.

2. פקידת הסעד תגיש לבית המשפט תסקיר משלים תוך 30 יום לעניין התנהלות הסדרי הראיה והמלצותיה להמשכם.

3. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולפקידת הסעד".

שופטת חגית מטלין - החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו
שופטת חגית מטלין – החלטה מזלזלת לאב המבקש לראות את בנו

קישורים:

השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

נפתלי שילה – שופט לענייני משפחה – תלונה חמורה על התנהגות מריונטית של פקידת הסעד – יולי 2013 – תלונה חמורה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה. מדובר באמא ל' לשני ילדים אשר אינה רואה רואה את בנה הבכור בן ה- 10 כ- 4 וחצי שנים ואם בנה בן ה- 8 רואה במרכז קשר מזה כשנתיים, שעה בשבוע לאחר שלא ראתה אותו כשנתיים. האמא עובדת ללא רבב. הנימוק החוזר ונשנה להחלטותו התמוהה של נפתלי למניעת מפגשים בין האמא לילדיה היא כי כך סבורה פקידת הסעד. להלן תלונה שהוגשה נגד השופט נפתלי שילה בעניין…

שמואל בוקובסקי – מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ – ינואר 2012 – בית משפט עליון רע"א 7535/11 – מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת" – מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:

דרכי הרמיה השופט שמואל בוקובסקי – רשלנות שיפוטית קיצונית בדלתיים סגורות – בית משפט לענייני משפחה ראשון לציון – נובמבר 2006 – שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, ופקידי סעד מבזים והורסים חיי אזרחים ומשפחות בבתי משפט מאחורי דלתיים סגורות. הם מגלגלים את האחריות אחד על השני אינם מנמקים תחושותיהם והחלטותיהם ההזויות והם מוגנים נגד תביעות ותלונות…

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות – בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית – שופט שמואל בוקובסקי – אוגוסט 2010 – בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר – מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי… – ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי: – הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם…