פרקליטות המדינה: כתב אישום שנולד בקומבינה הוא כתב אישום טוב

נובמבר 2019 – כתב האישום נגד מוטי לייבל נולד בשיחת טלפון בין פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי לק' אח"מ תנ"צ דדו זמיר. בתחילה סגרה המשטרה התיק נגד לייבל אולם בעקבות שיחת הטלפון בין פקידת הסעד הראשית חוה לוי לק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר, הפכה המשטרה כיוון והחלה בחקירה נגד מוטי לייבל.

מהכרעת הדין כב' השופט אילן סלה, עולה כי הפגם בהליך הפלילי נגד לייבל אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה פקידת סעד ראשית חוה לוי משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ תנ"ץ דדו זמיר נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", השופט אילן סלה טען התנהלות זו של חוה לוי ודוד זמיר מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

למרות האמור לעיל החליטה פרקליטות המדינה לערער על זיכויו של לייבל.

הקלק כאן לצפייה, הורדת הכרעת הדין – מדינת ישראל נגד מוטי לייבל ת"פ 49243-11-16 מיום 24.03.2019 – בפני כב' השופט אילן סלה.

מצורפים:
תמונתם של ק' אחמ תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.
קטע מהכרעת הדין השופט אילן סלה שבה הוא מוקיע התנהגותם של תנץ דדו זמיר ופקידת סעד ראשית חוה לוי על שתאמו טלפונית לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל, מה שלא ניתן לאזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-019Document-page-020

ת2
פקידת סעד ראשית חוה לוי: תאמה טלפונית עם ק' אח"ם תנ"ץ דדו זמיר לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

 

ת1
ק' אחמ תנץ דדו זמיר: תאם טלפונית עם פקידת הסעד חוה לוי לפתוח בחקירה נגד מוטי לייבל.

פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד

27.03.2019 – מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.

Document-page-001

Document-page-002Document-page-003

ת3
מוטי לייבל במחאה

ת2

ת1
הזנת כיתוב

ת4

פרופ אשר בן אריה מציג הביוב החברתי של המדינה – חלק ב

פברואר 2015 – פרופ. אשר בן אריה מנכ"ל מכון חרוב ומרצה בבית ספר לעבודה סוציאלית האוניברסיטה העברית מציג: רשויות הרווחה הביוב החברתי של המדינה.
מדובר בהתנהלות מזוהמת של רשויות הרווחה במדינת ישראל התולשות ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות ומפקירות אותם במוסדות, אומנה ואימוצים להזנחה אונס והתעללות.
התנהלותם של רשויות הרווחה מזכירה מי שופכין המזהמים כל הנקרה בדרכם.
פקידת סעד ראשית לחוק הנוער חוה לוי האחראית מערכתית על הוצאת ילדים מהבית ע"פ חוק הנוער אינה יודעת כמה כמה ילדים יש במסגרות חוץ ביתיות ומה מצבם.
צפרא דוויק יו"ר איגוד העו"ס זורקת מספרים של אלפי ילדים המוצאים מבתיהם "בין 5,900 ל- 7,000 " היא משיבה למראיין כלאחר יד.
דוד גולן דובר איגוד העו"ס מוציא אצבע משולשת, ויוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמהות ומשתמש במעמדו להכפיש תוך הפצת מידע חסוי ברשת.
שופט אהרון אמינוף מנסה להגן על מאמץ שהפך ילדה מאומצת לשפחת מין במשך 12 שנה מאז היתה בת 6 שהופקרה לאימוץ ע"י משרד הרווחה .
פנימיית ארזים של משרד הרווחה הזנחה פושעת של ילדים בחוסים בפנימיה.

חוה לוי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון – חוה לוי – פקידת סעד ארצית לחוק הנוער לא יודעת כמה ילדים הוציאה בכפייה מבתיהם.
לא יאמן, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי אומרת שהיא אוספת נתונים לבדוק כמה ילדים היא ועמיתותיה תלשו מביתם ומשפחתם וכפו אותם במוסדות, אומנה אימוץ ועוד…
מדובר במדיניות אלימה לסחר בילדים והרס משפחות תוך העלמת עין מכוונת של פקידים מושחתים במשרד הרווחה.
כיצד מנהל משרד הרווחה נושא כה מהותי של הוצאת ילדים מהבית אם הפקידים הבכירים אינם יודעים כמה ילדים כלואים בצו בית משפט במסגרות חוץ ביתיות?

יצוין כי גם בפברואר 2008 חשפה מרב בטיטו בתחקירה "יתומי הרווחה" כי משרד הרווחה אינו מנהל רישומים אודות ילדים שפקידות הסעד תלשו מבתיהם מה שמצביע על זלזול בחיי אדם מצד פקידי הרווחה עד כדי רצח עם.

משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם - מרב בטיטו - יתומי הרווחה - פברואר 2008
משרד הרווחה אינו מנהל רישום על כמויות הילדים שתלש מביתם – מרב בטיטו – יתומי הרווחה – פברואר 2008

פקידת סעד ארצית חוה לוי מסבירה מהי מסוגלות הורית

פברואר 2015 – רשת ב עם אילה חסון. פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חוה לוי: רשויות הרווחה תולשות ילדים מביתם ומשפחתם ומפקירות אותם במוסדות, משפחות אומנה ואימוץ ללא פיקוח ומעקב. מדובר במערכת פרוצה הסוחרת בילדים ומשפחות.
חוה לוי מטילה האחריות על ההורים במידה והתפתחות הילד אינה נורמלית כהגדרתה וטוענת כי הם "חסרי מסוגלות הורית" ויש "לטפל" בהם או להוציא הילד מהבית.
חוה לוי מודה כי למשרד הרווחה אין נתונים כמה ילדים הוצאו מביתם מה שמעיד כי רשויות הרווחה מפקירות הילדים במסגרות חוץ ביתיות.
חוה לוי מכחישה כי רשויות הרווחה מוציאות ילדים בעיקר ממשפחות עניות למרות שמחקרים מראים כי רשויות הרווחה תולשות מבתיהם בעיקר ילדים ממשפחות עניות או מוצא מזרחי מה שע"פ אמנת האו"ם נחשב רצח עם.
התנהגותה של חוה לוי מצביעה על מדיניות סחר בילדים משיקולי תאוות בצע, הוצאת מביתם בכפייה בדלתיים סגורות ללא ראיות תוך שימוש במונחים עמומים "מסוגלות הורית", והפקרתם במוסדות אומנה ואימוץ לאונס והתעללות.