מערכת המשפט מתעללת בעיתונאית לורי שם טוב

אוקטובר 2019 – בקשה חריגה מספר 345 הוגשה לשופט המעצרים אברהם הימן בבית משפט מחוזי תל אביב שבו ביקשה הבלוגרית כי השופט שכלא אותה במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור, יאפשר לה לעבוד בזנות.
מערכת המשפט מתנכלת לשם טוב עקב היותה עיתונאית המבקרת את מערכות המשפט והרווחה. פרקליטות המדינה הגישה נגד שם טוב כתב אישום עב כרס של כ- 120 אישומים על העלבת עובדי ציבור והשופט הימן כאמור קבע מעצרה עד תום ההליכים.
השופט במשפט העיקרי שגיא אינו מאשר הקצאת הגנה הוגנת לשם טוב במשפט העיקרי ולכן אין לשם טוב שום סיכוי להוכיח חפותה במשפט.
הנוקשות של מערכת המשפט על כל יחצניה בתקשורת נובעת מחוסר היכולת של מערכת המשפט לעמוד מול הביקורת הציבורית.

מצורפים:
בקשה מספר 345 בתיק מ"ת 14280-04-07 שהגישה שם טוב לשופט אברהם הימן שישחרר אותה ממעצר בית כדי שתוכל לעבוד בזנות רחוב.
תמונת שופט המעצרים אברהם הימן שכלא את העיתונאית שם טוב במעצר שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח וכחצי שנה במעצר בית על העלבת עובדי ציבור.
תמונת השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה.

Document-page-001

Document-page-002

Document-page-003

הימן

שגיא
 השופט במשפט העיקרי בני שגיא שאינו מאפשר מינימום הגה לשם טוב מול כתב האישום האדיר העומד נגדה

 

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות – דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

משרד הרווחה מפקיר משפחות קשות יום לתעשיית הזנות

חדשות 2 – אוגוסט 2013 – בזמן שנת הלימודים ובעיקר בזמן החופש הגדול הן חומקות מן הבית, מספרות להורים שהן הולכות לחברה – ומקבלות לקוחות. לא מדובר בנשים בוגרות שהדרדרו לעולם הזנות, אלא בנערות, חלקן מתחת לגיל ההסכמה – שבחרו במודע למכור את גופן. "המצב בבית קשה, אני מממנת בילויים ב-40 דקות עבודה", סיפרה אחת מהן
הן רק בנות 16, אבל כבר שנתיים שהנערות הללו עוסקות בזנות, שבאמצעותה הן מממנות הכל: מבילויים ועד ספרים לבית הספר. זה קורה בחופש הגדול, אבל גם בזמן הלימודים הן יוצאות לקבל לקוחות – מבלי שאף אחד שם לב.

היא צעירה ויפה, תלמידה מצטיינת בתיכון בדרום. רק דבר אחד היה חסר לה: כסף. "המצב בבית לא קל", סיפרה הנערה שהסכימה להתראיין לכתבה. "למה אני צריכה להרגיש מנודה כי לאמא שלי אין כסף לטיול שנתי? זה עולה קרוב ל-500 שקלים". לדבריה, היא מעדיפה שאמהּ תקנה אוכל לבית ותדאג לאחיה הקטנים. "אני יכולה לממן את זה ב-40 דקות של עבודה".

לעולם הזנות היא נכנסה כבר בגיל 14, אחרי שסיפרה לחברה על המצב הקשה בבית. "היא אמרה שהיא יכולה להפגיש אותי עם אנשים, שאיתם אני אקיים יחסי מין ואני יכולה לסגור איתם על סכום טוב", סיפרה על הדרך שבה התגלגלה למציאות המזעזעת שבה היא חיה כיום. למסתכל מהצד הבחירה הזו נראית לא הגיונית, אבל היא הייתה הדרך היחידה עבורה להרוויח את הסכומים שהיא צריכה באופן מיידי.

"בעבודה רגילה המשכורת עוברת ב-10 בחודש", אמרה, "אבל אני יכולה להרוויח קרוב לאלף שקלים ביום. במלצרות כמה ארוויח? 200 שקלים?". נערה נוספת שהסכימה לספר על העיסוק שבו בחרה, אמרה כי היא וחמש חברותיה "הולכות לאדם זקן – והוא מביא לנו כסף. 600 שקלים לכולנו". בחופש הגדול הן עובדות יותר ועם הכסף מממנות את הבילויים.
"לאמא שלי אני אומרת שיצאתי לחברה והיא גם ככה עסוקה עם אחיי. יש בחופש הזדמנויות ליותר לקוחות. ביום אחד אני יכולה לקבל חמישה אנשים וביום חלש יותר – שלושה", ציינה. אבל מתברר כי גם במהלך השנה אף אחד לא רואה את הנערות הללו. הן מספרות שהן יוצאות באמצע הלימודים כדי לעסוק בזנות – וחוזרות כאילו לא כלום לא קרה.
"זה לא מעניין את המורים", סיפרה אחת מהן. "הם לא משתדלים לפקוח עיניים. הייתי נעדרת ל-40 דקות בערך וחוזרת 10 דקות אחרי ההפסקה. אומרת שהתעכבתי בשירותים".

"אחד הלקוחות הגיע עצבני – ואנס את חברה שלי"

מיטל מיכאל, מנהלת מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית, אמרה: "זו תופעה חברתית שנערות מבינות בגיל מאוד צעיר שהן יכולות לקבל דרך הגוף שלהן כל מיני דברים שהן היו צריכות לקבל דרך ההורים והרשויות"

זה מתחיל כדרך מהירה להרוויח כסף, אבל הנערות האלה מסתבכות במהירות במקרי אלימות וסמים. אחת הנערות סיפרה כי באחת הפעמים הגיע לקוח "אלים ואגרסיבי" אל חברתה, "הוא התחיל לקלל אותה ולאיים עליה ובסוף פשוט אנס אותה. היא צרחה, אבל מה היא יכולה לעשות? כלום".

לכתבה הזו הן התראיינו כדי להציע לבנות אחרות שלא להגיע לעולם הזה. הן עצמן לא בטוחות שייצאו מהמעגל הזה אי פעם. "זה לא מתאפשר לי", אמרה אחת מהן. "זו לא תחושה נעימה – אבל אין לי ברירה. אני צריכה כסף כדי לחיות מיום ליום".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות – מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות. משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר…
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער – נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרודמאי 2010 – לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?

תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחההכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010… מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור… 

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב – יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012 – מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים…

 מדיניות משרד הרווחה לילדים פליטים – כליאתם במתקני שב"ס בניגוד לאמנת האג והנחיות היועץ המשפטי לממשלה – הכתבה השב"ס כולא נערים אפריקאים בניגוד להנחיית היועמ"ש , טלילה נשר , הארץ , ספטמבר 2011  – למרות ההנחיה לא לכלוא נערים יותר מחודשיים, השב"ס מחזיק עשרות ילדים חודשים ארוכים; 1 מ-9 ניסה להתאבד…

מדינה ללא חוק זכויות הילד – משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים – ילדים של אף אחדפשעי משרד הרווחה – מדינת ישראל חתמה על האמנה לזכויות הילד לפני כ- 20 שנה אולם לא חוקק חוק המסדיר זכויות ילדים. בפועל מערכת הרווחה קורעת ילדים ממשפחותיהם כראות עיניה ומציבה אותם בפנימיות, משפחות אומנה, ואימוצים תוך שימוש במניפולציות מכוערות. ילדי ומשפחות ישראל אינם סובלים יחידים ממחדלי משרד הרווחה אלא גם ילדים פליטים…

ועדה לזכויות הילד או להוצאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות מופרטות – יוני 2010 – תחקיר מעריב על מעון מסילה חשף התעללות קשה בנערות החוסות. הנערות נכלאו למשך שעות ארוכות בצינוק המכונה "חדר בטוח" ללא מיטה חלון ותאורה בתנאים תת אנושיים. חוסה במעון העידה: "לפעמים כשנכנסתי לחדר הבטוח, היה שתן על הרצפה וקיא של הבנות מלפניי. לפעמים את חייבת לעשות שם פיפי, פשוט אין לך ברירה. מחזיקים אותך שם בלי שירותים, והמדריכים מוציאים אותך רק אחרי כמה זמן. אני הייתי שם 48 שעות, ורק אחרי שעות הוציאו אותי לשירותים"…

המורשת הבזויה של משרד הרווחה – סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה – הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" – יאנה פבזנר / מוסף לשבת 02.04.10 , ידיעות אחרונות , צילום: חיים הורנשטיין…

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות

משרד הרווחה מפקיר אלפי בני נוער לתעשיית הזנות

מדובר באלפי ילדים שמשרד הרווחה סוחר בהם. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית הזנות.  משרד הרווחה מוציא בכפייה מבתיהם למסגרות רווחה, פנימיות, אומנה, אימוץ, ומפקיר אותם במסגרות אלו. המסגרות משיקוליהם פולטות את הילדים או שהם בורחים עקב התעללות. מכאן הדרך לרחוב, לזנות לסמים ולפשע קצרה ביותר.

הכתבה מי מטפל באלפי בני הנוער המעורבים בזנות , הארץ , 23 במרץ 2013 ,אור קשתי

הסיוע לעוסקים בזנות דורש מעונות, תקציבים ובעיקר אחריות ממלכתית. אך במקומם, הם מקבלים צקצוקי לשון ואולי עוד ועדה שהמלצותיה ייגנזו

בדקות הראשונות בשיחה עם אסף רג'ואן, עד לאחרונה מנהל התוכנית של עמותת עלם, "ערים בלילה", לטיפול בבני נוער המעורבים בזנות, מתברר גודל המחדל. זה מתחיל בהתנערות של המדינה מאחריותה, ויתור מודע שלה על הטיפול בבעיה והטלתו על עמותת עלם, לנוער במצבי סיכון. זה נמשך בהבנה כמה מעט השתנה בפועל מאז הוגשו המלצות הוועדה "לבחינת ניצול מיני מסחרי של קטינים" בשנת 1997; ומסתיים, כמו במקרים רבים אחרים, בהחלטה שלא לתקצב את התוכניות שכבר גובשו.
ואז מתחוור עוד עניין: העיסוק בזנות של בני נוער הוא ריטואל ידוע והוא מורכב משלושה שלבים עיקריים: גילוי וזעזוע, דיון ציבורי קצר המלווה בהבטחות לרוב, ולאחריו שתיקה והשתקה, עד להתפוצצות של הפרשה הבאה המשלבת בין קטינים וזנות.

"אי אפשר להגיד שהתופעה לא ידועה, שאין תוכניות טיפול או שאין אנשי מקצוע מסורים ומצוינים", אומר רג'ואן. "האמת הפשוטה היא שהילדים האלה מופקרים". רג'ואן אינו היחיד שחושב כך. בדיון בכנסת לפני כשנה וחצי אמר הח"כ לשעבר זבולון אורלב (המפד"ל) כי לא רק שמבוגרים מנצלים מינית בני נוער, אלא "גם המדינה עושה כאן מעשה זנות, כשהיא בעצם מפקירה את אותם ילדים".
אפשר לפטור את דבריו של אורלב כהתלהמות של פוליטיקאי, אבל לא בטוח שיש לכך הצדקה. התגובה הקבועה של משרדי ממשלה תחת ביקורת היא קודם כל יצירת רושם שהכל בשליטה: התקציבים אולי קטנים אך מנוצלים ביעילות, הנתונים מראים סימנים לשיפור, ובכלל – הפתרון ממש מעבר לפינה. שטויות. כבר 15 שנים מחכים אלה המנסים לטפל בזנות של קטינים לשינוי בהיקף התקציבים, להגברת האכיפה ולהחמרת הענישה, או לפחות להעלאת המודעות הציבורית.
באותו דיון בכנסת, בנובמבר 2011, נדהם אורלב לגלות ש"לא נעשו פעולות דרמטיות משמעותיות להתמודד עם הסוגיה" מאז הדיון הקודם בנושא, שנה קודם לכן, שגם בו השתתפו נציגים של משרדי ממשלה רבים. ההתרשמות היתה דומה גם בדיון ביולי 2012, שהתמקד בהיעדר מסגרות לנערים המעורבים בזנות. ההצצה הנדירה יחסית שמספק רג'ואן, חלק מהממסד עד לפני כמה שבועות, משלימה את התמונה. כך נראה שירות חברתי שאינו מתפקד ושאף פעם לא תיפקד בהתאם למצוקה הקיימת.
"עשיתי כמיטב יכולתי במשך שלוש שנים, אבל באיזשהו שלב הבנתי שהאתגר המרכזי בעבודה הוא לא טיפולי, אלא להשיג לבני הנוער את המסגרת שאיננה קיימת, את הכסף שלא מגיע", אומר רג'ואן. "לחברה לא אכפת מהילדים האלה ולכן גם לנציגיה בממשלה לא אכפת. רק למעטים אכפת אם ילד בן 15 יחיה מזנות או ימות ממנה. והילדים קולטים את זה. הם כבר מזמן לא מתרגשים מהבטחות וממלים יפות".
חילופי השרים במשרד הרווחה מספקים שביב של תקווה. אולי מאיר כהן מ"יש עתיד" יהיה שונה מקודמיו, מי יודע. העוסקים בתיקון חברתי חייבים לשמור על אופטימיות.

אין נתונים
אחד הביטויים להדחקה רבת השנים של התופעה של בני נוער המעורבים בזנות הוא היעדר נתונים בנושא. כבר ב-1997 הודתה הוועדה הציבורית כי אין ביכולתה "לקבוע את השיעור המדויק של קטינים הנתונים לניצול מיני מסחרי", העריכה כי מדי שנה נחשפים "מאות רבות מאוד של קטינים" לניצול כזה והמליצה לערוך מחקר בנושא. מאז חלפו 16 שנים ועדיין אין מידע על היקף התופעה.
לפני כשנתיים החל משרד הרווחה, בשיתוף המשרד לביטחון פנים, לערוך סקר לבחינת תופעת הזנות בכללותה ובו נבדק גם המצב בקרב בני נוער. ממצאים ראשונים של הסקר היו אמורים להתפרסם כבר לפני כמה חודשים. זה לא קרה. גורמים המעורבים בפרויקט העריכו כי הוא יושלם רק בעוד שנה. "תמיד יש תקציב לסקר וזה בסדר שאנחנו עושים סקרים", אמר ביולי 2012 ח"כ אילן גילאון (מרצ) בדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, "הבעיה היא שאנחנו לא מממנים את פתרון הבעיות שהסקרים האלה מעלים".
ממשרד הרווחה נמסר כי "העבודה על הסקר בעיצומה", אך לא נמסר מתי הוא צפוי להתפרסם.
בהיעדר נתונים של ממש, אין ברירה אלא להסתמך על בדיקות חלקיות, כמו זו שערכה בשנה שעברה עמותת עלם. על פי נתונים שהוצגו בדיון משותף לוועדת המשנה של הכנסת למאבק בסחר בנשים ולוועדה לזכויות הילד, ב-2011 פגשו עובדי עלם 621 בני נוער המעורבים בזנות. כ-75% מתוכם הם נערות. לפי דו"ח שחיבר מרכז המחקר והמידע של הכנסת לקראת הדיון, מחקרים בארץ ובעולם מצאו כי גיל הכניסה לזנות נע בין 11 ל-19 והגיל הממוצע הוא 14-13.  על פי הערכות בעלם, מספר בני הנוער המעורבים בזנות בישראל מסתכם בכמה אלפים.
ניצול מיני מסחרי של קטינים אסור על-פי החוק, כמו גם שידול קטינים לזנות וסרסרות. על פי הדו"ח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, בשנת 2008 נפתחו שני תיקים על עבירות של ניצול מיני מסחרי של קטינים, וב-2010-2009 נפתחו שישה תיקים בכל שנה.
במשטרה התקשו למסור נתונים עדכניים יותר, אך לפי נתוני המועצה הלאומית לשלום הילד, ב-2011 נרשם גידול של כ-66% – עד עשרה תיקים. "ברור שהמספרים הנמוכים האלה לא משקפים את ההיקף האמיתי של התופעה", אומר מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן. יתרה מזאת, בסעיף המאפשר להאשים את מי שמשתמש בשירותי זנות של קטין לא נעשה שימוש אפילו פעם אחת. בסך הכל, בין 2000 ל-2009 נפתחו במשטרה 35 תיקים בגין עבירות שקשורות לניצול מיני מסחרי של קטינים, אך יותר ממחציתם (55%) נסגרו. "מהנתונים עולה קושי מסוים בתחום האכיפה", נכתב בדו"ח של מרכז המידע והמחקר. לדברי גורם המכיר מקרוב את הנושא, במשטרה ובפרקליטות מחליפים האשמות מי אחראי למצב עגום זה.

ילדים דחויים
ב-1996 נערך בשוודיה הקונגרס העולמי הראשון נגד ניצול מיני מסחרי של ילדים וישראל השתתפה בו. בעקבות הקונגרס הוקמה ועדה ציבורית, שבראשה עמד ד"ר מייק נפתלי, ממייסדי עלם. "תהיה מדינת ישראל מקדימה בחוקיה, בגישתה, ובדרך טיפולה בנושא ולא מהססת ופוסחת על הסעיפים", נכתב בדו"ח שהגישה הוועדה ב-1997. לדברי ד"ר נפתלי, "מאז פרסום ההמלצות לא נבנתה התשתית לטיפול בתופעה ואני לא חושב שהחברה הישראלית מתמודדת אתה. באירופה שמים דגש גדול על לקוחות תעשיית המין וכאן זו בכלל לא אסטרטגיה קבילה".
רג'ואן (33) למד משפטים ועבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ובשלוש השנים האחרונות הוא ניהל את תוכנית "ערים בלילה" של עלם, שמאתרת בני נוער המעורבים בזנות ומגישה להם סיוע ראשוני. "המדינה הפקירה את הילדים האלה לגורלם", הוא אומר. "'ערים בלילה' הוא הפיילוט שעליו הוחלט בעקבות הוועדה הציבורית שנהפך למענה הכמעט יחיד. אין מסגרות מתאימות לבני נוער שמעורבים בזנות ואין מקומות שאפשר להשתמש בהם אפילו במקרי חירום. בכמה מהמסגרות הקיימות לא מתלהבים לקלוט את בני הנוער המטופלים אצלנו. אנחנו חיים בעולם מופרט, כך שגם אם אתלונן למשרד הרווחה הוא לא יכול להכריח.
"לטפל בילדים בזנות עולה כסף", אומר רג'ואן. "אלה ילדים שמתאבדים בשקט. אחד הנערים אמר לי פעם שהבעיה הכי גדולה שלו היא שהוא לא יצמיד סכין לאף אחד. בני הנוער האלה צריכים לבחור בין לישון בפח זבל לבין לישון אצל מישהו מבוגר יותר. לפי מחקרים, הרוב המוחלט של המעורבים בזנות מעוניינים בסיוע אבל איזה אופציות יש לנו לתת להם? משרד הרווחה היה צריך להילחם על אלפי הילדים האלה. הרי הם לא יצעדו ברחובות ויבקשו שיצילו אותם. גם לא המשפחות שלהם. הממשלה מעדיפה לעשות קמפיין לתיירים גאים מאשר להיאבק בזנות של נערים".

בינואר 2011 נכנס משה כחלון לתפקידו כשר הרווחה והצהיר כי אחת המשימות הראשונות שלקח על עצמו היא שיקום נערים שעזבו את בתיהם ונכנסו למעגל הזנות. "אני אישן טוב יותר בלילה לאחר שאדע שעשינו את מרב המאמצים לעזור לנערים", אמר בכנס במאי 2011. "הנחיתי את הגורמים המקצועיים במשרד להציג את התוכניות כיצד לטפל בתופעה הכל כך כואבת במהרה".
תוכנית כזאת אכן גובשה והוצגה לכחלון, אך לדברי כמה גורמים היא נתקעה בדיונים מול משרד האוצר. העלות הכוללת של התוכנית הסתכמה בכ-27 מיליון שקלים, שישה מתוכם יועדו לקטינים המנוצלים בזנות (אגב, סכום הנמוך מעט מעלות של שלושה סגני שרים). במשרד הרווחה היו מוכנים להתחיל ולהפעיל את הפרויקט גם בתקציב נמוך יותר. לעיתונאים שהתעניינו בנושא לפני כמה חודשים נמסר כי "כרגע התוכנית נמצאת באישור תקציבי". בפועל, לא אושרה תוכנית גדולה ולא קטנה.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "לא התקיים שום דיון מקצועי בתוכנית ולא התקבלה כל דרישה תקציבית ממשרד הרווחה".
יש האומרים שכחלון נכשל במשימה שטרדה את שנתו בלילות, אחרים מאשימים את האוצר. עם הקיצוץ הצפוי בתקציב 2013, גורמי רווחה לא הביעו השבוע אופטימיות באשר לגורל התוכנית.
ממשרד הרווחה נמסר כי הוגשה לכחלון תוכנית והוא אף נפגש עם נציגים ממשרד האוצר כדי לקדם אותה. במקביל, נמסר, הגיש המשרד בקשה לתקציב לשנת 2013, אך זו טרם נדונה. עוד נמסר כי "במסגרת היכולת התקציבית של המשרד, אנו מיישמים תוכניות שונות עד להשלמת המודל הרחב, ובהן הפעלת 'ערים בלילה' בתל אביב, חיפה ואילת והרחבת הפעילות בערים נוספות".

קישורים:

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב

יוני 2012 – המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.


גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.

לתחקיר המלא הקלק על התמונות …

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים: