דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין

דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

גם אני אינני שמח על בחירת שר המשפטים בעו"ד אורלי בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה. הפרקליטות היא גוף חשוב, עתיר כוח, וטעון ריענון ושיפור. מינוי פרקליט המדינה מתוכו אינו מבשר רפורמה ושינוי. הצורך בשיפור בולט בתחומים רבים.

"יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט"

יש להתוות מדיניות חדשה באשר להעמדה לדין, כך שלא על כל עבירה מיותרת, מתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ירדפו אנשים ויבזבזו משאבים ציבוריים; מדיניות חדשה שתביא להפחתה דרסטית במספר המעצרים – ניתן וצריך לחקור גם בלי לעצור; יש לגבש מדיניות ראויה באשר לשימוש בעסקאות הטיעון, שמצד אחד תצמצם את היקף השימוש בכלי זה, כך שיתקיימו יותר משפטי הוכחות שבהם מנסים לעשות צדק, ומצד שני, כל עוד מתקיימת תעשיית עסקאות הטיעון, תכיר בזכות הנאשמים לקבלת הצעה הוגנת, שתמנע שרירות ואפליה; יש להדק את הפיקוח של הפרקליטות על החקירה המשטרתית, כך שתצומצם התופעה של הפרות חוק על ידי חוקרים להוטים; יש להקפיד יותר על גילוי מלוא חומר החקירה לסנגורים; יש לצמצם את הסחבת בטיפול בתיקים; יש לשנות מדיניות ולבקש פחות מאסרים מבתי המשפט, במיוחד נוכח פליליות-יתר וכליאת-יתר, שהוליכו לצפיפות בלתי אנושית בבתי הסוהר; יש להילחם בהדלפות לתקשורת; יש לחזק את ההכשרות שמקבלים התובעים, ובין היתר לטפח אתוס של סיוע לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולדכא להט להשגת הרשעה בכל מחיר; ועוד.

כדי שניתן יהיה לבצע שיפורים כאלה בפרקליטות, כלל לא הייתי ממנה אדם פנימי, אלא דווקא מישהו מבחוץ, כגון השופטת (בדימוס) הילה גרסטל, שבתפקידה כנציבת הביקורת על הפרקליטות ניסתה לשפר, עד שמנעו זאת ממנה.

השר אוחנה בחר במינוי שמרני, מתוך הפרקליטות, של בעלת תפקיד ניהולי – משנה לפרקליט מחוז. לפי הפרסומים, היועמ"ש הטיל את מלוא כובד משקלו כנגד המינוי. לדעתו יש למנות רק מי ששימש משנה לפרקליט המדינה או פרקליט מחוז, ואין די במשנה לפרקליט מחוז. ליתר דיוק, עמדתו היא שיש למנות דווקא את עו"ד שלמה למברגר, וזאת נוכח ניסיונו הרב יותר בתפקידי ניהול בפרקליטות. אם שמחים במצב הקיים ולא מעוניינים בשיפור, אולי מפתה לשכפל את פרקליט המדינה תוך מינוי בעל תפקיד בכיר. אך אז כבר לא מדובר ב"מתחם הסבירות" כפי שמנומקת החלטת היועץ, אלא, אולי, ב"מתחם השכפול", שהגיע לשיאו המצומצם בקביעה שיש למנות דווקא את עו"ד למברגר.

אינני מכיר את עו"ד בן ארי, אך מקוממות בעיניי הטענות המועלות כנגדה, שאיננה די בכירה ושהתמודדה שלוש פעמים על תפקידים בכירים בפרקליטות ולא נבחרה. גם לפי נימוקי היועמ"ש אין מחלוקת שהיא בעלת מומחיות בתחום המשפט הפלילי, וותק רב של כשלושה עשורים בפרקליטות. גם לבתי המשפט נבחרו שופטים שלא נבחרו בסיבוב קודם. העובדה שאדם לא נבחר, כשלעצמה, איננה מלמדת דבר לחובתו. הבחירה היא בדרך כלל פרי שיקולים רבים ומאבקי כוח – גם במינוי לשפיטה וגם במינוי לפרקליט המדינה.

לבסוף, קשה בעיניי קביעתו של היועמ"ש כי חרף העובדה שסמכות המינוי היא לפי החוק בידי שר המשפטים, בכל זאת עליו לא רק להיוועץ ביועמ"ש, אלא, בעצם, לקבל את בחירתו, וכי "מינויה של עו"ד בן ארי לתפקיד ממלאת מקום פרקליט המדינה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, ולפיכך קיימת מניעה משפטית לאשרו". מבחינה אנושית ניתן אולי להבין את תחושת היועץ, כי אם לא מקבלים את המלצתו – הדבר בלתי סביר, אך מבחינת המינהל התקין, גישה זו מוליכה לניהול המדינה על ידי פקידים ולא על ידי נבחרי הציבור.

פרופ' סנג'רו מלמד במכללה האקדמית ספיר ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ומייסד האתר "ביקורת מערכת המשפט הפלילי"

דרושה מדיניות חדשה להעמדה לדין
דרושה: מדיניות חדשה להעמדה לדין , פרופ. בועז סנג'רו , 20.12.2019 , ישראל היום

השופט מני מזוז על זכות הטיעון וזכות העיון של נאשם בחומר חקירה

מרץ 2019 – זכות הטיעון בבית המשפט מהווה חלק מכללי הצדק והיא זכות יסודית של נאשם העומד לדין. זכות העיון בחומר הראיות נגזרת מזכות הטיעון שהרי כיצד יוכל הנאשם לטעון אם לא ראה את חומר הראיות נגדו. זכות העיון בחומרי החקירה מעוגנת בסעיף 74 בחסד"פ..

אלא שעל פי שופט העליון מני מזוז יש הגבלות בזכויות יסוד אלו. לדוגמא אם הנאשם מיוצג על ידי סנגור, הרי שזכויות אלו נלקחות ממנו משום שסנגורו יכול לטעון ולעיין בחומרי החקירה.
תפיסתו זו של מזוז ספק אם עולה בקנה אחד עם החוק וחוקי היסוד בעיקר כאשר הנאשם מיוצג על ידי סנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכר מוגבל ביותר מהסנגוריה ונאמנותו לצוות הפנימי בסנגוריה קודמת לנאמנותו למרשו.

מצורף קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

ערר מזוז
קטע מהחלטת שופט העליון מני מזוז על הגבלת זכות הטיעון וזכות העיון חומרי החקירה. – צבי זר נ' מדינת ישראל בש"פ 2004/19 מה- 25.03.2019.

20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות לעיון נאשמת בחומרי חקירה

יולי 2019 – 20,000 שקל הפקדה מזומן ועוד 50,000 שקל ערבות למימוש זכותה של לורי שם טוב לעיון בחומרי חקירה. כך קבע השופט אברהם הימן ב- 05.06.2019.
זכות נאשם לעיין בחומרי החקירה של הכתב אישום היא זכות יסוד אולם מתברר שאינה ישימה לאנשים מסוימים כגון כאלו בפשיטת רגל.
מדובר בכתב אישום עב כרס של 120 אישומים ואין סיכוי לשם טוב להתגונן מול כתב האישום ללא עיון בחומרי חקירה.
ניתן לראות בהחלטת השופט הימן לבקשת הפרקליטות כי אף לא ביקש התייחסות הנאשמת בטרם הוציא החלטתו.

מצורפת בקשת הפרקליטות והחלטת השופט אברהם הימן מיום 05.06.2019 , בקשה 11 בתיק 30563-09-18

Document-page-003

ת5

פרשת הבלוגרים: תלונה נגד פרקליטות מחוז תל אביב – מניעת זכות עיון לנאשמת לעיין בחומרי חקירה חסויים

27.09.2018 – בתאריך 16.09.2018 החליט כב' השופט הימן כי פרקליטות מחוז תל אביב תגיב על בקשה שהגישה הנאשמת עד ה- 20.09.2018. נכון להיום (27.09.2018) טרם התקבלה תגובת הפרקליטות. מדובר בבקשת עיון בחומרי חקירה חסויים שנבצר מהנאשמת לראותם הואיל והיא במעצר.
בתלונה נטען כי מדובר בדפוס התנהגותי אופייני של פרקליטות מחוז תל אביב לחבל בכל דרך אפשרית ביכולת ההגנה של הנאשמת. כן למשל חומר הראיות הוגש בעיכוב חצי שנה מיום הגשת כתב האישום (06.04.2017) ונמשך עד היום.
עוד נטען בתלונה כי ניכר כי פרקליטות מחוז תל אביב רואה בנאשמים כמורשעים תתי אדם שאין להם הזכות למשפט הוגן.

התלונה הוגשה לנציבות מייצגי המדינה בערכאות בידיעת שרת המשפטים איילת שקד, מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה.

מצורף צילום הבקשה שהגישה הנאשמת והחלטת השופט

Document-page-001

Document-page-002

פרשת הבלוגרים: קטע מפרוטוקול – המשפט החל ולורי שם טוב אינה רואה חומרי חקירה

קטע מפרוטוקול דיון במשפט העיקרי פרשת הבלוגרים ת"פ 14615-04-17 מה- 18 ביוני 2018
 
עו"ד רבינוביץ בא כוחה של לורי שם טוב:
"אני מסרתי לבית המשפט תשובה, שמדובר בייצוג שהוא מורכב וזה תלוי, אני כמובן הסנגור, ויש נאשמת, ואני כפוף לזה, אבל לאחר מכן, אני שוחחתי עם הנאשמת, וחשוב שבית המשפט ישמע את התשובה שלה, היא לא יכולה להסכים למשהו שהיא לא רואה בכלל…
היא לא רואה את החומרים. אם היא לא רואה את החומרים, גם אם אני נפגש איתה יום לפני ומביא איזושהי עדות מסוימת, לא יכול להביא את כל הארגזים… גם את העט לוקחים ממני שם בכניסה, אז ודאי שהיא לא יכולה להסכים למה שהיא לא רואה.
… במצב דברים מתמשך, בלתי נסבל, בלתי מתקבל על הדעת, שרק מחמיר, לגבי היכולת שלה לראות את חומרי החקירה, …"