ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה

מרדכי שרי - מנהל מכון שלם: התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, חוסר אחריות ורשלנות חמורה1995 – ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג מרדכי שרי נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, מרדכי שרי ערער לבית משפט עליון אך העליון דחה את הערעור.
להלן קטע ממגזין "סיעוד ומשפט" – קשר מיני בין מטפל מטופל על אירוע חמור של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע בחוסר אחריות ורשלמות חמורה בעניינו של הפסיכולוג מרדכי שרי. רשיונו של מרדכי שרי נשלל ב-1996 לשלוש שנים בגלל קיום קשר מיני עם מטופלת; בתקופת ההשעיה הוא המשיך לעבוד במכון שלם, אך רק בתפקיד אדמיניסטרטיווי). 
פסק דין שרי מרדכי

ע״א 95/2602 שרי נ׳ ועדת המשמעת, פד״י מט (5), עמ׳ 177
 
ענינו של הפסיכולוג שרי מרדכי נדון לאחרונה. שופטי בית המשפט העליון שדנו בסוגיה הביעו עמדה נחרצת וחד משמעית השוללת כל קשר מיני בין מטפל ומטופל. מפאת חשיבותו הרבה של פסק דין זה יפורטו להלן בתמצית עובדות

המקרה ועיקרי ההלכה שנקבעה: :

הדיון בפני ועדת המשמעת

כנגד שרי מרדכי, פסיכולוג קליני, הוגשה קובלנה לועדת המשמעת על-פי חוק הפסיכולוגים והוא הורשע בקיום ״קשר מיני״ עם אישה שהייתה מטופלת על ידו בתקופת הטיפול

ותוך כדי הטיפול. גרסת המתלוננת, אותה הכחיש הפסיכולוג, לפיה קיים עמה הפסיכולוג יחסי מין מלאים בכל אחד מביקוריה הרבים אצלו נדחתה ע״י ועדת המשמעת בהעדר סיוע. עם זאת הפסיכולוג הורשע, עפ״י גרסתו, לפיה התנהלו המפגשים בינו לבין המתלוננת באווירה ארוטית כבדה שכללה ״גירויים מיניים הדדיים, מתמשכים וחוזרים על עצמם״.

ועדת המשמעת קבעה כי הפסיכולוג נהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע, בחוסר אחריות ורשלנות חמורה, תוך הפרה של הוראות סעיפים 33)1( ו- 33)3( לחוק הפסיכולוגים.

הערעור בפני בית המשפט העליון

ערעורו של הפסיכולוג נדחה ע״י בית המשפט המחוזי בת״א ועל פסק דין זה הגיש הפסיכולוג ערעור לבית המשפט העליון אשר דן בערעור ופסק, בין היתר: 

* ״ברגע שמרגיש פסיכולוג כי הוא נמשך אל מטופלת במשיכה מינית במידה כזו שהדבר משפיע על התנהגותו הפיזית כלפיה, אפילו אין הדברים מגיעים עד ליחסי מיו מלאים… הרי נוצר מצב של ניגוד עניינים בין תפקידו המקצועי של הפסיכולוג ותחושותיו האישיות, והדבר מחייב את הפסקת הטיפול הפסיכולוגי באותה מטופלת לאלתר.״ (שם בעמ׳ 181 מול האות ו׳). 


* ״התלות של מטופלים בפסיכולוג המטפל הינה עמוקה ביותר, ורבים המקרים בהם נוצרת מעורבות אמוציונלית מרחיקת לכת, בעיקר מצד מטופלת כלפי הפסיכולוג המטפל. אין ספק כי מצבים כאלה מביאים איתם גם קשיים עבור הפסיכולוג, ונדרשת מידה רבה של ריסון עצמי… כדי לעמוד בסטנדרטים האתיים.״ (שם בעמ׳ 183 מול האות א׳)
.

(ההדגשות של המחברים)

לאור הלכה זו דחה בית המשפט העליון את הערעור וקבע כי אין להקל בסנקציה המשמעתית וכי העונש שהוטל על הפסיכולוג ־ איסור לשמש כפסיכולוג למשך שלוש שנים – הינו סביר.

המישור הפלילי

בחוק העונשין, התשל״ז־1977 8 1 )להלן: ״חוק העונשין״(, אין איסור מפורש על קיום קשר מיני או יחסי מין בין מטפל ומטופל. תכלית הדין הפלילי בהקשר זה הינה הגנה על החלש והתלותי, מפני החזק, המנצל את מעמדו והשפעתו על המטופל התלוי בו, להשגת מאוויו או כפיית רצונו על המטופל. עבירות המין קבועות בסימן ה׳ לחוק העונשין. במקרים בהם הואשמו והורשעו מטפלים בשל קיום יחסי מין עם מטופלות נעשה שימוש בהוראות סעיפים 345 )״אינוס״( או 348 )״מעשה מגונה״( לחוק העונשין:

אינוס
סעיף 345 לחוק העונשין קובע כי ״הבועל אשה )1( שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי
לחץ… או איום… בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(1) שלא בהסכמתה החופשית עקב… הפעלת אמצעי לחץ… או איום
(2) בהסכמת האישה שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה.

(4) תוך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות… ך ניצול מצב… המונע ממנה התנגדות…

הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש-עשרה שנים״.

מעשה מגונה

סעיף 348 לחוק העונשין קובע כי ״העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 345 )1(־)4(, בשינויים המחוייבים, דינו ־ מאסר שבע שנים.״ נסקור בקצרה פסקי דין אחדים בהם דן בית המשפט העליון בערעור של מטפלים שהורשעו בשל קשר מיני עם מטופלות:

פסק דין פלח 
 

ע״פ 93/7024 פלח נ׳ מד׳׳י, פד״י מט (1), עמ׳ 2

המערער, פסיכולוג קליני, הורשע בביהמ״ש המחוזי, בין היתר בעשיית מעשים מגונים במרמה ובמצב אחר המונע התנגדות בשל מעשים שביצע כמטופלות שלו בשעת הטיפול המקצועי בהן. טענות ההגנה העיקריות של הפסיכולוג היו כי המעשים המיוחסים לו היו חלק משיטת טיפול מקובלת ולא נשאו אופי אירוטי)מן ההיבט הסובייקטיבי( על אף חזותם המינית )מן ההיבט האובייקטיבי(; ולחילופין – כי הסכמת המטופלות למעשים הארוטיים נוטלת מן המעשים את פליליותם.

בית המשפט העליון שלל מכל וכל את טענות ההגנה וקבע, בין היתר:

* הצגת המעשים הארוטיים כחלק משיטת טיפול פסיכולוגי מהווה מעשה מרמה.

* הסכמת המטופלות לעשיית מעשה ארוטי בגופן כחלק מטיפול פסיכולוגי לאו הסכמה היא, באשר
אין הסכמה זו מגשימה או מבטאת את רצונן החופשי.

* כאשר הסכמת המטופלות לביצוע מעשה מיני בגופן הושגה במרמה ־ הרי זה אינוס.

* המעבר מטיפול לרומן ־ אם בכלל יש מקום לקיום השניים זה לצד זה – חייב להיעשות במפורש ובאופן חד משמעי, והותרת ערפל פועלת לחובת המטפל.

* ניצול הסכמה של מטופל מאוהב למעשים ארוטיים במהלכו של טיפול יראה כביצוע המעשים במרמה, אף אם המטופל הינו היוזם.

* הנורמות החברתיות המקובלות באשר ליחסים שבינו ובינה, בפרט לגבי הבעת הסכמה או התנגדות למגע פיזי או מיני, אינן תופסות ביחסי מטפל ומטופל.

* ביחסי התלות הקיימים בין מטפל ומטופל, לדידו של המטופל קיימת ״חזקת תקינות״ לגבי כל מעשה שעושה בו המטפל, שכן מטופל עשוי להבחין במרמה רק כאשר מנתק הוא את עצמו מהמסגרת הטיפולית.

* תלות המטופל במטפל עמוקה ביותר ועל כן קיום הקשר המיני עלול לגרום למטופל לנזק חמור ביותר.

הפסיכולוג הורשע ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל.

על אף האמור לעיל, דחה כב׳ השופט קדמי את קביעת ביהמ״ש המחוזי לפיה תחושת האהבה המזויפת, תולדה של תופעת ״ההעברה״, גרמה למתלוננות להיות ״במצב שמנע את התנגדותן״, מן הטעם שלא הוכח כי הן היו במצב של העדר מוחלט של יכולת ההתנגדות למעשים הארוטיים שביצע בהן המערער.

עמדה זו ממחישה את הקושי בשימוש שנעשה כיום בסעיפי ה״אינוס״ ו״מעשה מגונה״ הקיימים בחוק העונשין, כשמדובר ביחסי מטפל-מטופל. לכן מן הראוי לקבוע בדין הפלילי איסור מוחלט על קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל, או לכל הפחות לאסור במפורש על כל מטפל לנצל את תלותו של המטופל, בכל דרגת תלות שהיא, למטרה זו, גם אם אין מדובר בתלות הגורמת לשלילה מוחלטת של יכולת ההתנגדות

פסק דין קדרון

המערער, רופא שעסק בטיפולי דיקור סיני, הורשע בעבירות אינוס בשל מעשים מיניים שביצע כמטופלות שלא בהסכמתן החופשית. הואיל ופסק הדין ניתן לאחר פרסום פ״ד פלח הנ״ל חזר בו המערער מערעורו המקורי על הרשעתו בעבירה של אינוס עפ״י הוראת סעיף 345 )א()2( לחוק העונשין – קיום יחסי מין בהסכמה שהושגה במרמה – ומיקד את ערעורו

בטענות אחרות. הגם שערעורו של הרופא לגבי חלק מהרשעותיו התקבל, החמיר בית המשפט העליון בעונשו וגזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל, בין היתר, מהנימוקים הבאים:

העבירות בוצעו במרפאתו של המערער, במהלך הטיפול הרפואי ובאמתלה שהמעשים מהווים חלק מהטיפול.

* הרופא הפר את אמונן של המטופלות, בז לציפיותיהן, ניצל לרעה את תמימותן ותלותן בו
ובמסווה של מתן טיפול רפואי הפן אותן לאובייקטים לסיפוק תשוקותיו.

* זולת פגיעה כמטופלות שצנעתן הופרה וכבודן נרמס פגעו מעשי הרופא גם במקצוע הרפואה המחייב אמון בלתי מסוייג מצד כל אדם כלפי רופאו.

* ראוי שהרופא ייענש במאסר כבד שיבטא את הסלידה בה יש להתייחס למעשים.

פסק דין פליישמן

ע״פ 83/616 פליישמן נ׳ מדייי, פ׳יד לט (1) , עמ׳ 44
המערער, גינקולוג שרשיונו לעסוק במקצוע הרפואה בארץ נשלל, הורשע בעשיית מעשה מגונה שלא בכפיה מאחר והמשיך לעסוק ברפואה גינקולוגית ללא רשיון, אף שהטיפולים הגינקולוגיים כמטופלות לא חרגו מהמקובל ולא

נועדו לספק את חשקו המיני. בית המשפט העליון דחה את הערעור של הרופא וקבע כי הסכמת המטופלות לכך שהמערער יפשפש באברי גופן המוצנעים הושגה בתרמית השוללת את ״כשרות״ התנהגותו של הרופא.

פסיכיאטרית רקפת רודריגז – שקרים ומניפולציות, הזיקה למטופל – הושעתה מהר"י לשנה בשל התנהגות בניגוד לכללי האתיקה

ספטמבר 2009 – הלשכה לאתיקה דנה בשתי תלונות שהוגשו לה בדבר התנהגות לא ראויה, לכאורה, של ד"ר רודריגז, מומחית בפסיכיאטריה משנת 2004 העובדת במגזר הפרטי.

התלונה הראשונה הוגשה ללשכה בתאריך 16.12.2008 על ידי הגב' יעל דיין נגד ד"ר רודריגז ובה טענות שונות היוצאות נגד הטיפול באחיה, מר אסי דיין. התלונה השנייה הוגשה ללשכה בתאריך 16.3.09 על ידי מר פלוני באמצעות עורך דינו עו"ד דן שניט, ובה הוא קובל על טיפול נפשי שקיבל מר פלוני, מד"ר רקפת רודריגז. הטיפול היה נגוע, לטענתו, בהתנהלות המשקפת לכאורה, הפרה בוטה של עקרונות אתיים וחוקיים בסיסיים ביחסים שבין מטפל פסיכיאטרי למטופל. ברשימת ההפרות, מציין עו"ד שניט, בין השאר, כי ד"ר רודריגז קיימה יחסי מין עם המטופל והתגוררה עמו בביתה בתקופת הטיפול; עו"ד שניט צירף לתלונתו את חווה"ד של המומחה הפסיכיאטרי, פרופ' אלי ויצטום, באשר לכשלים המקצועיים והאתיים, לכאורה, בהתנהלותה של ד"ר רודריגז.

בתוקף סמכותי על פי תקנון הר"י, הקמתי בתאריך 6.4.2009 ועדת בירור על מנת שתדון בתלונות אלו.

חברי הוועדה (שנמנים על חברי הלשכה לאתיקה ו/או על חברי ועד האיגוד הפסיכיאטרי) היו אלו: פרופ' אריה בס (יו"ר), ד"ר אלינור גושן, ד"ר סימונה נאור, ד"ר זאבו אוברי, ד"ר מיכאל שניידמן, עו"ד אדווה פרי אבישי – יועמ"ש הוועדה.

הוועדה התכנסה בנובמבר 2009 ובינואר 2010 ושמעה את הצדדים. לדיון הוזמנו גם עו"ד דן שניט שייצג את הקובל, ועו"ד דוד שרם שייצג את ד"ר רודריגז. כן נפגשה הוועדה עם הקובל מר פלוני, עם הגב' יעל דיין ועם פרופ' אלי ויצטום. יש לציין כי ד"ר רודריגז ועורך דינה בחרו שלא להופיע לדיון השני של הוועדה, אף שידעו על קיומה מראש והוזמנו אליה על פי התקנון.

עו"ד דן שניט הדגיש בדיון, כי מערכת היחסים האינטימית שנוצרה בין המתלונן לנילונה אינה שנויה כלל במחלוקת, וכי הקשר האינטימי נוצר בין השניים לאחר שהמתלונן שוחרר מאשפוז בבית החולים הפסיכיאטרי "אברבנאל", והופנה אל ד"ר רודריגז על ידי העובדת הסוציאלית בבית החולים להמשך טיפול נפשי. עו"ד שניט הדגיש, כי הקשר האינטימי שהתפתח בין המתלונן לנילונה נוצר לאחר שכבר נוצרו ביניהם יחסי רופא-מטופל. עוד ציין עו"ד שניט כי במסגרת הטיפול, נהגה הנילונה לרשום עבור המתלונן מרשמים של תרופות ואף כתבה עבורו חוות דעת רפואית ביום 2.7.07, לצורך הערכת מצבו הנפשי.

חומרת מעשיה של הנילונה, סיכם עו"ד שניט, הינה בעובדה כי המתלונן הגיע לנילונה כמטופל שזקוק לעזרה רפואית לאחר תקופת אשפוז נפשי ממושכת, ובמקום לקבל את עזרתה הרפואית של הנילונה קיבל "דבר שהוא אנטי תזה לטיפול ועזרה", נקלע שלא בטובתו למערכת יחסים אינטימית וכי הטיפול שניתן לו לא הותאם כלל לצרכיו הטיפוליים, כאמור גם בחווה"ד של פרופ' ויצטום.

בתגובה לדבריו של עו"ד שניט, פירט עו"ד דוד שרם, בשם הנילונה, את גרסתה. עו"ד שרם טען שמכיוון שעו"ד שניט הגיש נגד הנילונה גם תלונה למשרד הבריאות וגם תביעה אזרחית-נזיקית, הרי פנייתו של עו"ד שניט ללשכה לאתיקה, איננה דרושה ונועדה רק כדי לשמשו בהליכים האחרים שצוינו. עו"ד שרם הדגיש, כי אכן הייתה קיימת מערכת זוגית-אינטימית בין מרשתו הנילונה לבין המתלונן, אך לא התקיימה ביניהם מערכת טיפולית אלא אך ורק יחסים זוגיים. עו"ד שרם ייחס את הפרשה כולה לגרושה של המתלוננת, אשר לטענתו נלחם בנילונה במשך שנים וגייס אנשים שונים כדי לפגוע בה, ואף שילם כסף למתלונן על מנת שזה יפעל נגד הנילונה. בעקבות צעדיו של גרושה היה מצבה של מרשתו בכי רע, עד כי אושפזה בבית החולים "תל השומר". גרושה צילם שם, ללא רשותה, את מסמכיה הרפואיים וניסה להביא לשלילת רישיונה הרפואי. עו"ד שרם אישר כי הנילונה כתבה עבור המתלונן חוות דעת רפואית אולם לטענתו, עשתה זאת נוכח איומיו של המתלונן כאשר ביקשה להיפרד ממנו. עו"ד שרם חזר והזכיר כי למתלונן עבר פלילי עשיר, וכי זו הסיבה האמיתית לכך שאינו פונה בהליך פלילי נגד הנילונה.

ד"ר רקפת רודריגז, טענה כי המתלונן הינו אדם "פסיכופטי לחלוטין", וכי מערכת היחסים ביניהם החלה לאחר שהגיע המתלונן למרפאתה כמטופל, בנובמבר 2006. המטופל סיפר שהוא במצב גופני רעוע. ד"ר רודריגז ידעה שהמתלונן היה מטופל באברבנאל, שעבר ניסיון אובדני וכי יש לו בעיות נפשיות. לטענתה, לאור מצבו הגופני הבינה שאינה יכולה לטפל בו, ולכן מעולם לא טיפלה במתלונן ואף ביקשה ממנו שיפנה לקבלת טיפול נפשי אצל רופא אחר. עוד הוסיפה, כי שבועיים לאחר פנייתו אליה התאהבה בו נוכח "הקסם האישי הפסיכופטי" שלו, לטענתה, והחל להירקם ביניהם קשר רומנטי-אינטימי.הנילונה ציינה, כי אין כל תיעוד לביקורו של המתלונן כמטופל במרפאתה.

לאחר כחודש וחצי, הוסיפה ד"ר רודריגז, "החלו העניינים להתבהר". לדבריה, המתלונן סיפר לה על עברו הפלילי, כמו כן טענה כי היא פחדה ממנו "פחד מוות", וכי בנוסף אילץ אותה לרשום לו מרשמים תחת איומים. עוד התברר לה, כי המתלונן מעורב בקשר עם גרושה. לטענתה, התרחשויות אלו הביאו אותה לדיכאון ולאשפוז.

בעדותו סיפר המתלונן כי לאחר שחרורו מבית החולים אברבנאל, הופנה לקבלת טיפול אצל הנילונה. הפגישה הראשונה נקבעה ביניהם בחודש אוקטובר 2006 ובה מסר לנילונה, לטענתו, מכתב רפואי אודות מצבו, שאותו קראה. כבר בפגישה הראשונה נתנה לו הנילונה, לדבריו כדור ריטלין. להערכתו של המתלונן, היו בערך 6-8 פגישות טיפוליות עם הנילונה לפני שעבר להתגורר איתה. לטענתו, במסגרת הפגישות הנילונה שיתפה אותו בחייה האישיים, סיפרה אודות הגרוש שלה ואודות בעיותיה האישיות – מה שגרם לו לחוש בנוח עימה ותרם, לטענתו, לתחושת שוויוניות. הוא חש בנוח לטלפן לנילונה בכל עת ולספר לה "הכל" לטענתו. לאחר אחת הפגישות, התקשר לנילונה ואמר כי היה חסר לו חיבוק, ולדבריו הנילונה ענתה לו שאף היא חשה כך ובטיפול שלאחר מכן חיבק אותה המתלונן והם התנשקו.

כשעברו להתגורר יחד, הקשר ביניהם היה גם אינטימי וגם טיפולי ומשך הטיפול היה מאוקטובר 2006 ועד יולי-אוגוסט 2008, לטענתו. עוד הוסיף, כי התגורר עם הנילונה תקופה מסוימת וכי עזב לאור ויכוחים רבים שהתגלעו ביניהם שגרמו לו לחוש שהם אינם עוד זוג. לטענתו, מעולם לא הסבירה לו הנילונה כי אינה מטפלת בו יותר, אך גם לא ציינה כי היא כן מטפלת בו, וכי ככל שהקשר האינטימי התהדק ביניהם ראה בה יותר ויותר כמטפלת כי חש קרוב אליה ושיתף אותה בפרטים אישיים. המתלונן אף ציין כי היו מקרים בהם כאשר היו מגיעים לטיפול בביתה מטופלים שונים, הייתה נוהגת להיוועץ בו לגבי הטיפול בהם ואף הציגה אותו כסטאז'ר שלה.

ועדת הבירור התבקשה על ידי המתלונן להכריע במספר תלונות עליהן הלין ביניהן, קיום מערכת יחסים אינטימית של הנילונה עם המתלונן על אף היותו מטופל של הנילונה. אגב תלונה זו, הועלתה תלונה נוספת, באשר לכתיבת חוות הדעת הרפואית של הנילונה עבור המתלונן בעת ששררה בין השניים מערכת יחסים אינטימית;

ועדת הבירור הגיעה למסקנה שבמסגרת סמכותה היא יכולה לדון רק בתלונה שפורטה לעיל מאחר ואופיין של התלונות האחרות חורג מתחום סמכותה האתית והיא אף אינה בעלת אמצעי החקירה הנדרשים לצורך בירורן, הכרוך בתחקיר עובדתי מפורט. לפיכך, החליטה הוועדה להעביר את התלונות הללו, כמפורט לעיל, לידיעתו ולטיפולו של משרד הבריאות.

באשר לתלונה בדבר קיום מערכת יחסים אינטימית של הנילונה עם המתלונן קבעה הוועדה כי אין חולק בין הצדדים כי כאשר הגיע המתלונן למרפאתה של הנילונה לראשונה, נערכה ביניהם פגישה טיפולית לכל דבר ועניין וכן כי מערכת יחסים טיפולית, שררה בין השניים בטרם החלה מערכת היחסים האינטימית ביניהם, וכי זו שימשה כבסיס להתפתחות מערכת היחסים האינטימית ביניהם.

לדעת חברי הוועדה, בכך הפרה ד"ר רודריגז את כללי האתיקה הרפואית של ההסתדרות הרפואית בישראל והאיגוד הפסיכיאטרי האוסרים על קיום יחסי מין, גם בהסכמה, בין מטפל ומטופל במהלך תקופת הטיפול.

יתר על כן, מעשיה של הנילונה אף מהווים עבירה פלילית, לכאורה, לפי סעיף 347א לחוק העונשין, התשל"ז-1977. סעיף 347א. (ב) לחוק זה, קובע כי מטפל נפשי (שהינו, לפי החוק, בין היתר, פסיכיאטר), הבועל אישה או העושה מעשה סדום באדם, שמלאו להם שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן להם טיפול נפשי על ידו ועד תום שלוש שנים מסיום הטיפול כאמור, בהסכמה שהושגה תוך ניצול תלות נפשית ממשית בו, שמקורה בטיפול הנפשי שניתן להם על ידו, דינו – מאסר ארבע שנים.

לאור כל האמור לעיל, ועדת הבירור סבורה כי הנילונה הפרה באופן בוטה וברור לגמרי את כללי האתיקה המחייבים אותה כרופאה, בכלל, ואת כללי האתיקה המחייבים אותה כרופאה פסיכיאטרית, בפרט. הוועדה רואה בחומרה רבה הפרות אלו. לאור כך, החליטה הוועדה להטיל על הנילונה עונש של השעיה בת שנה מההסתדרות הרפואית בישראל. ככל הידוע לוועדה, במקביל להליך שהתברר בלשכה לאתיקה, נערך גם בירור במשרד הבריאות בעניינה של הנילונה וכן התקיים גם הליך אזרחי, בתביעה שהוגשה על ידי המתלונן נגד הנילונה. הוועדה שומרת על זכותה לשוב ולדון בעונשה של הנילונה, נוכח ממצאים חדשים שיתגלו בהליכים מקבילים אזרחיים ו/או משמעתיים ו/או פליליים ו/או החלטות שיתקבלו על ידי מוסדות מוסמכים אחרים.

עוד החליטה הוועדה, נוכח אופיו החמור של מקרה זה וחשיבותו הציבורית, לפרסם את החלטתה לרבות שמה המלא של הנילונה וכן להעביר את החלטתה וכן חומרים נוספים, ככל שיידרשו, לידיעתו של משרד הבריאות.

בנוסף החליטה הוועדה כי אין בסיס משפטי המאפשר לה לדון בתלונת הגב' יעל דיין, בין היתר ונוכח העובדה כי תלונותיה של המתלוננת אינן משקפות כלל את עמדתו של אחיה, וכי פנייתה ללשכה לאתיקה הינה ביוזמתה ובניגוד לרצונו של אחיה, החליטה ועדת הבירור, כי איננה הגוף המוסמך להכריע בתלונות אלו.

ד"ר רודריגז לא ניצלה את זכותה להגיש ערעור על החלטה זו במסגרת הזמן הקצוב שעמד לרשותה על פי התקנון.

תודתי נתונה לחברי ועדת הבירור אשר הקדישו זמן רב ויקר לקריאת התיעוד המרובה בתיק זה, לשמיעת כל המעורבים בפרשה ולכתיבת דו"ח רהוט ומפורט ממנו נלקחו שורות אלו.

 

פרופ' אבינעם רכס
יו"ר הלשכה לאתיקה רפואית
ההסתדרות הרפואית בישראל

קישורים

 
 טיפול נמרץ – יחסים מסוכנים של ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות הפסיכיאטר ד"ר שלום ליטמן – הכתבה "טיפול נמרץ" , רן רזניק , 7 ימים , ידיעות אחרונות , 02.04.2010 , צילום: אלדד רפאלי. – הפרשה שמסעירה את צמרת הממסד הרפואי בישראל: נגד ד"ר שלום ליטמן, מבכירי הפסיכיאטרים בארץ ומי ששירת כראש שירותי בריאות הנפש, הוגשה תלונה של מטופלת, אשר ליטמן ניהל עימה רומן – כולל יחסי מין על ספת הקליניקה…

ישראל 2010 – קלונה של מערכת הבריאות – מוסדות פסיכיאטריים אינם ראויים למגורי בעלי חיים – פברואר 2010

סירחון והזנחה בבת ים – התנאים המזעזעים במוסד הפסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים – ינואר 2010

מוסד פסיכיאטרי אברבנאל בת ים – ביזוי כבוד האדם – פברואר 2010

אשפוז כפוי – מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה

שופט ביקש לאמץ ילד – ועדת אתיקת שופטים קבעה: זהות משפחת האומנה לא תחשף להורי הילד

ינואר 2012 – משרד הרווחה מוכר לציבור סיסמאות פולחניות כגון "טובת הילד", "עבודת קודש" ועוד בענייני הוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם. ואולם מאחורי הקלעים מקודש לעיני רשויות הרווחה הוא שימור תעשיית הסחר בילדים ומסגרות מופרטות וזאת כדי להשיג משאבים כלכליים מתקציבי ממשלה, תרומות, ג'ובים.
לשם כך רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער ושומרים על חיסיון וסודיות מפני הציבור וגם מפני המשפחות מהן נלקחים ילדיהם בכפייה.
דוגמא לכך הוא החלטת ועדת אתיקה לשופטים הדנה בעניינו של שופט המבקש לשמש כאומן לילד. ועדת האתיקה לשופטים מתנה את האומנה בתנאי שזהות השופט לא תתגלה להורי הילד.

להלן המסמך בתוספת הערות (צבע אדום) מנהלי הבלוג:

ו' שבט תשע"ב
30 בינואר 2012 א/11/12

שופט פלוני פנה לוועדת האתיקה בשאלה האם קיימת מניעה אתית לכך שמשפחתו תשמש משפחת אומנה לילד או ילדה.

השופט טוען להיות אומן מ"שליחות" אך מגביל מאוד את טווח הגילאים שהוא מוכן לקבל

בהבהרות שניתנו על ידי השופט לבקשת הוועדה מסר הוא כי פניית המשפחה לשמש כמשפחת אומנה נעשתה מתחושת תרומה ושליחות, וזאת לאחר שבנם הבכור התגייס לצבא, והמשפחה חשה כי יש לה אפשרות לגדל ילד נוסף בגילאים 4-7. כן מסר השופט כי משפחתו קיבלה את אישור משרד העבודה והרווחה לשמש משפחת אומנה, וזאת לאחר תהליך שכלל מפגשים עם עובדת סוציאלית, וביקור בבית המשפחה.

המפגשים עם ההורים נערכים במרכז קשר כדי לא לחשוף את משפחת האומנה
השופט הבהיר גם כי במהלך תקופת האומנה מוצמדת למשפחה עובדת סוציאלית של העמותה המטפלת בנושא מטעם משרד העבודה והרווחה, כשבתחילה מגיעה העובדת הסוציאלית לביקורים דו-שבועיים, ובהמשך רמת תדירות המפגש יורדת בהתאם לצורך. כן ציין כי אם מדובר בילד המקיים קשר עם הוריו הביולוגיים, נערכים מפגשים בלשכת קשר בלא לחשוף את משפחת האומנה.

שם משפחת האומנה נשמר בסודיות מפני הורי הילד
ועדת האתיקה עיינה בפנייה, וכן קיימה בירור עם שופטי משפחה ונוער באשר להשלכות אפשריות של שימוש כמשפחת אומנה. הוברר, בין היתר, כי כאשר מורה בית המשפט לנוער על הוצאת קטין נזקק ממשמורת הוריו, ומיועד הוא לעבור למשפחת אומנה, אין מצויין שֵם משפחת האומנה בבקשה המוגשת על ידי פקידת הסעד.

ועדת האתיקה לשופטים מתנה האומנה בכך שזהות האומנה תישאר חסויה
לאחר עיבוד הנתונים הנ"ל, באה הוועדה לכלל מסקנה כי ניתן להתיר לשופט כי משפחתו תשמש כמשפחת אומנה, אך זאת בכפוף לתנאים שיפחיתו למינימום אפשרות חיכוך עם המשפחה הביולוגית של ילד האומנה, וכן ימנעו, ככל האפשר, זיהוי של משפחת האומנה בפני בית המשפט, שייתכן ויידרש לטפל בעניינים הנוגעים לילד האומנה.

לפיכך, אין רואה הוועדה מניעה כי משפחת השופט תשמש כמשפחת אומנה בכפוף למילוי התנאים הבאים (לגבי תנאים א' וב', באחריות השופט לקבל את הסכמת העמותה ומשרד הרווחה מראש):
א. ילד האומנה יתקבל אצל משפחת האומנה בתנאי שזהות משפחת האומנה תהיה חסויה.
ב. הגורמים (עמותה, פקידת סעד) שיפנו לבית המשפט בעניין הקשור למשפחת האומנה לא יחשפו את זהותה בפני בית המשפט, אלא אם כן אין אפשרות להימנע מכך.
ג. משפחת האומנה תפנה, במידת הצורך, לבית המשפט רק באמצעות הגורמים המתווכים (עמותה, פקידת סעד), אלא אם כן אין אפשרות להימנע מכך.

פלייליסט – פקיד סעד לחוק הנוער – טיפול והשגחה במשפחות אומנה

קישורים:

איציק פרי – יו"ר איגוד העו"ס – עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט

איציק פרי – עדות עילגת ומזלזלת

30 אפריל 2012 – איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם.

איציק פרי הציג בעדות עילגת ומזלזלת לבית משפט ולאזרח את הצד המכוער של המאפיינים הפאשיסטיים המובהקים בהם לוקים רשויות הרווחה: משקרים בבתי משפט, עובדים בצורה פרועה ללא ביקורת אך מקבלים גיבוי מלא מהממונים, אינם טורחים להציג עצמם בפני האזרח, חוסר מקצועיות, טיוח, מוסר כפול, נפוטיזם ועוד…

פקידת סעד אתי דור - שיקרה לבית משפט
פקידת סעד אתי דור – שיקרה לבית משפט

טיוח, ביזוי אתיקת עו"סים – איציק פרי מטייח שקרים בבית משפט של פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור, מבזה אתיקת עובדים סוציאליים ומפקיר אזרחי מדינה לידיהם של פקידות הסעד (ראה פרוטוקול תמונות 1,2)
איציק פרי בהיותו יו"ר איגוד העו"ס גם ממונה על ועדת אתיקה. כשנשאל פרי ע"י עו"ד רז משגב מדוע לא ציין בתצהירו כי פקידת סעד לחוק הנוער אתי דור שיקרה בבקשתה בעבר לצו הגנה ומדוע לא עשה מאומה בנדון, ענה כי זהו תפקידו של בית משפט. איציק פרי לא רק התרשל בתפקידו כאחראי עליון על ועדת אתיקה של העו"ס, אלא גם מפקיר את אזרחי המדינה לידיהם של פקידי הסעד היכולים לעשות ככל העולה על רוחם בסמכויותיהם הסטטוטוריות הניתנות להם כנורמה מבתי משפט לענייני משפחה ונוער. אין פלא מדוע נתגלה פקיד סעד יוסי דיאמנט פדופיל אשר במשך 30 שנה עשה ככל העולה על רוחו בילדים ללא פיקוח או בקרה. פרט זה לגבי אמינות פקידת הסעד אתי דור היה משמעותי בשל העובדה שהיא תובעת ועדה במשפט. איציק פרי ניסה לזרות חול בעיני בית המשפט ולהסתיר חוסר אמינותה של פקידת הסעד אתי דור.
איציק פרי בהתנהגותו השקרית והמטייחת מראה ניגוד עניינים ושיקולים זרים מהיותו יו"ר איגוד העו"ס ודואג לאינטרסים של העו"ס תוך דריסה ברגל גסה אינטרסים מערכתיים של הפרט המשפחה והחברה.

ביזוי צו בית משפט, חוסר בושה – איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט ופגע בפרטיות האמא ל' כדי לקדם אינטרסים של עובדים סוציאלים בתביעתו נגד האמא ל' (תמונה 2)
איציק פרי נשאל האם פנה לבית המשפט לקבל אישור להשתמש במסמך מדיון בדלתיים סגורות ענה פרי תשובה מזלזלת כי "לא זכר" שהדיון היה סגור, וזה לגיטימי לעשות כך בתירוצים שונים שהציג לתפיסתו.
איציק פרי ביזה צו בית משפט ואינו מתבייש או מביע חרטה על מעשיו אלא עונה כי "לא זכר" וזה לגיטימי בעיניו לעשות כן כאשר הוא מוצא לכך סיבה ראויה להבנתו.

זלזול – איציק פרי מופיע לדיון בבית משפט כעד, כעו"ס, כראש ארגון עו"ס ואין בידו ראיה או תעודה המעידה על מקצועו, תפקידו (ראה תמונה 3)

איציק פרי לא רק שאינו מכבד את אזרחי מדינת ישראל בכך שמטייח מחדלי העו"סים בהיותו אחראי ועדת אתיקה, אלא גם אינו מכבד כללים אלמנטרים בבית משפט כגון הזדהות ראויה במשרה, במקצוע…

 חוסר מקצועיות, שטחיות – איציק פרי אינו יודע נתונים בסיסיים בלב ליבה של העבודה הסוציאלית (ראה תמונה 4)
איציק פרי נשאל על כמות הילדים המוצאים מביתם ע"י עובדים סוציאליים ונשלחים לפנימיות, ולא ידע להשיב.
כיו"ר ארגון העו"ס המייחצן הוצאת ילדים מביתם וכאחרי על אתיקת עו"ס, מן הראוי כי איציק פרי ידע ידע מינימלי כגון כמה ילדים מוצאים מביתם, וכמה לפנימיות אלו תופעות חברתיות קשות ביותר שכל עובד סוציאלי איכותי אמור להתמודד עימן, מתברר כי לפרי אין שום ידע בנושאים אלו.

סוף דבר
התנהגותו של איציק פרי בבית המשפט נגד נפגעי הרווחה הנה תוצר של המדיניות הפאשיסטית בה נוקטים רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית כדי לקדם תעשיית הסחר בילדים. העובדים הסוציאליים מאוד קנאים ואלימים ואינם בוחלים בשום אמצעים נגד המבקרים אותם, החל מעלילות מעולם הפסיכיאטריה, ביורוקרטיה ותביעות בבתי משפט.


תמונות מסמכים מפרוטוקול עדותו של איציק פרי בבית משפט

איציק פרי טייח שקרי פקידת סעד אתי דור בבקשה לבית משפט
תמונה 1 – איציק פרי טייח שקרי פקידת סעד אתי דור בבקשה לבית משפט
איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט
תמונה 2 – איציק פרי הפר צו חיסיון של בית משפט
איציק פרי תובע ומעיד בבית משפט ללא ראיה על מקצועות , תפקידו
תמונה 3 – איציק פרי תובע ומעיד בבית משפט ללא ראיה על מקצועות , תפקידו

חוסר מקצועיות - לאיציק פרי אין ידע על כמויות הוצאת ילדים מהבית על ידי עובדים סוציאליים
תמונה 4 – חוסר מקצועיות – לאיציק פרי אין ידע על כמויות הוצאת ילדים מהבית על ידי עובדים סוציאליים

קישורים:

איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח

ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי ט.ל: 050-5391132

הועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים. מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה.
יש לזכור כי הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה.

כתובת למשלוח תלונות: ועדת אתיקה של איגוד העו"ס, ארלוזרוב 93. ת"א, מיקוד: 62098.

קישורים: