אלפי חיילים מכורים לריטלין ולא מספרים למפקדים

ריטלין בצה"ל: עד כמה זה מסוכן? ,  שמעון איפרגן | פז"ם |  18/11/14, Mako

אלפי חיילים לוקחים ריטלין, חלקם בצורה מוגזמת, וחלקם לא מדווחים על כך למפקדיהם מחשש שידיחו אותם מתפקיד קרבי או רגיש: "פוחדים שיסתכלו עלינו כעל חולי נפש". האם מדובר בתופעה מסוכנת ועד כמה הצבא מודע לבעיה? קצין בריאות הנפש לשעבר: "אסור לגרום לחיילים להתמכר לריטלין, זה יכול לגרום לאסון". גורם צבאי בכיר: "שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל החייל. יש גם טייסים שמשתמשים"

דניאל (שם בדוי), חייל בן 18.5 המשרת ביחידה קרבית, נטל במשך ארבע שנים האחרונות ריטלין, אך אף אחד בצבא לא יודע על כך. כאשר הגיע דניאל ללשכת הגיוס ולאחר מכן לבקו"ם הוא לא הצהיר על הצורך שלו בריטלין – מחשש שהדבר יפגום בסיכוייו להתקבל ליחידות קרביות. בטופס הרפואי המתייחס לתרופות שהוא נוטל הוא פשוט סימן איקס. לדבריו, הוא ממש לא לבד: "מרבית החיילים שהכרתי ולקחו ריטלין עוד כשהיינו בתיכון לא הצהירו על כך בצבא בגלל החשש שלא ישלחו אותם לתפקידים שהם חלמו עליהם, או שיורידו להם פרופיל", הוא טוען.

דניאל מודע לסכנות הכרוכות באי נטילת הריטלין, וכדי להתגבר לכך הוא נאלץ לרכוש ב'שוק השחור' או לקבל מחברים שהפסיקו להשתמש אבל עדיין מקבלים מרשמים לרכישת הריטלין. "המפקדים שלי לא יודעים שאני מכור לריטלין. אני משיג בדרכים שלי. בלי ריטלין אני לא יכול לתפקד. היו ימים שלא לקחתי כדורים וזה כמעט נגמר רע מאוד. איבדתי את הריכוז באמצע האימון, הייתי מאוד סהרורי. לא מפוקס. חטפתי צעקות מהמפקד שלא הבין מה קרה לי. לשמירות הייתי מגיע באיחור".

גם ד', חייל קרבי שמשרת בצנחנים, נוטל ריטלין על בסיס קבוע אך מסתיר זאת ממפקדיו. לדבריו, החשש הגדול שלו הוא מהעובדה שיתייגו אותו כאחד שסובל מבעיות נפשיות, דבר שעלול לגרום לכך שהפרופיל שלו ירד והוא ייאלץ לעזוב את היחידה. "יש לי חברים ביחידות קרביות אחרות כמו גבעתי, כפיר ונח"ל שלוקחים ריטלין בלי לספר למפקדים שלהם", הוא אומר. "הם פוחדים שזה יגרום להם לפגיעה בתדמית שלהם. שיזרקו אותם מהיחידות שיסתכלו עליהם כעל חולי נפש. הכי גרוע זה חיילים שזקוקים לריטלין אבל מעדיפים לא לקחת אותו ולמעשה מסכנים את חבריהם. קשה מאוד להיגמל מזה. זה הופך לממכר. יש את הדילמה הזו לספר או לספר למפקדים. החשש זה מהתגובה שלהם", סיפר ד'.

פסיכיאטר בכיר לשעבר ששירת כקב"ן בצה"ל סיפר לפז"ם, כי חיילים רבים שמעוניינים לשרת ביחידות קרביות מעלימים בשלב המיונים בבקו"ם את העובדה שהם צורכים ריטלין, כדי לא לפגוע בסיכוייהם להתגייס לאותן יחידות. "יש פחד בקרב מועמדים לגיוס להצהיר שהם לוקחים ריטלין, בגלל החשש שיורידו להם פרופיל", הוא מסביר. "גם במבדקים ובמבחנים של טרום צבא, המועמדים לגיוס לרוב משקרים ולא מספרים שהם לוקחים ריטלין כדי שהדבר לא יפגע להם בהורדת הפרופיל הקרבי שלהם ומהשאיפות שלהם להיות קצין בצבא. אני מעריך שבצה"ל מכירים את התופעה הזו. יש יותר פתיחות בעניין הזה מאשר בעבר, אבל עדיין חיילים חוששים לספר למפקדים שלהם שהם צורכים את הריטלין. יש כאלה שמצליחים להיגמל מזה אבל הרוב מתמכרים לריטלין עוד מהיסודי והתיכון וזה מלווה אותם לתוך השירות הצבאי".

רוני, 19, חייל ביחידה רגישה בחיל המודיעין, דווקא כן מוכר על ידי הצבא כאחד שלוקח ריטלין, אבל לדבריו הוא לוקח כמויות גדולות יותר ממה שנרשם לו, כדי להיות מרוכז במשמרות ולא לאבד את הריכוז. "אני מקבל את הכמות שהצבא נותן לי ולוקח עוד מחברים ואנשים שמוכרים לכל מי שזקוק. זה תחום שכולם מכירים את כולם אז אין בעיה להשיג", הוא מודה. "הכמות של הצבא לא ממש מספיקה לי אז אני לוקח עוד. יכול להיות שאני מכור אבל בלי זה אני עלול לעשות טעויות קריטיות שיעלו בחיי אדם אז אני לא לוקח סיכון".

ששון רחבי, קצין בריאות הנפש לשעבר, חושש מתופעה של חיילים שמתמכרים לריטלין עקב נטילה מוגזמת של התרופה. "לקחת ריטלין בבית ספר ובצבא זה לא אותו דבר. בבית הספר לוקחים כדי להיות מרוכזים למבחנים אבל בצבא התמכרות יתר עלולה להיות קריטית ובעייתית. מדובר בחיילים שמקבלים נשק לידיהם, הם באים במגע עם עוד חיילים רבים וזה יכול לגרום לאסונות. אי אפשר לדעת כיצד הריטלין משפיע על תפקוד החיילים ואם זה גרם לנזקים בצבא", טוען רחבי, ואומר שאסור שהאצבע תהיה קלה על ההדק במתן ריטלין לחיילים. "צריך שתהיה בקרה ואסור לתת ריטלין לכל חייל שרוצה בכך. צריך להגביל את זה רק למי שבאמת זקוק לזה. אסור לגרום לחיילים להתמכר לריטלין, זה יכול לגרום לאסון".

"היו ימים שלא לקחתי כדורים וזה כמעט נגמר רע מאוד. איבדתי את הריכוז באמצע האימון" (אילוסטרציה) צילום׃ אימג'בנק / Thinkstock

"שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל"

חשוב לציין שהריטלין אינו סם, אלא תרופה שמטרתה לטפל באנשים שסובלים מבעיות של קשב, ריכוז והיפראקטיביות. היתרונות שלו ברורים – לדוגמא, טייסים במלחמת העולם השנייה נהגו לקחת ריטלין כדי להיות מפוקסים במשימה. חלקם חשו שהוא מהווה עבורם מעין סם ממריץ שגורם להם לשמור על ערנות. למרות זאת, הפסיכיאטר הבכיר איתו שוחחנו טוען כי יש לאסור בכלל על חיילים שימוש בריטלין. "רק במקרים קיצוניים לדעתי צריך לאשר ריטלין", טוען הפסיכיאטר, "יש חיילים שעלולים לנצל את זה רעה ולהתמכר לריטלין. אפשר להתגבר על בעיות של קשב וריכוז ולא רק במתן ריטלין".

מספר החיילים המשתמשים בריטלין, אגב, אינו ידוע. סקר של העמותה להתפתחות הילד ושיקומו שפורסם לפני כשנה וחצי חשף כי לפחות שליש מהחיילים הצהירו שהם משתמשים בריטלין, אך גורם רפואה בצה"ל טוען כי לכל היותר מדובר במאות עד אלפי חיילים בלבד שמקבלים את התרופה.

מבחינת צה"ל, הנושא פתוח וישנה שקיפות מלאה. כמו כן, גורם רפואה צבאי איתו שוחחנו מדגיש שלקיחת ריטלין אינה פוגעת בסיכויים של החיילים להתקבל ליחידות קרביות או מסווגות. "שימוש בריטלין לא פוגע בפרופיל של החייל", אומר הגורם. "יש טייסים שמשתמשים בריטלין לא במהלך טיסה וכן חיילים ביחידת המודיעין 8200. חייל שמגיע עם מרשם רופא עוד מהאזרחות יכול לקבל ריטלין עם אותו מרשם במשך שלושה חודשים עד לבדיקה שנקבעת לו עם נויורולוג. חייל שמעולם לא קיבל ריטלין צריך לעבור בדיקת רופא כדי שזה יחליט האם הוא זקוק לכך או לא. אנחנו מעודדים חיילים ורוצים שישתפו אותנו בעניין ולא יסתירו את זה. אם חייל מחליט לא להצהיר שהוא נוטל ריטלין, אין לנו אפשרות לבדוק אם הוא דובר אמת או לא".

לטענת אותו גורם, חל איסור מוחלט על רופא צבאי לחשוף מידע רפואי על חיילים למפקדיהם. "יש אתיקה רפואית שכל מה שחייל אומר לרופא נשאר בגדר סודיות רפואית. אסור לרופא להעביר מידע רפואי למפקדי החיילים, זו עבירה אתית. זה לא עניינו של המפקד אם החייל לוקח ריטלין או לא, צריך לבחון אותו על פי הביצועים שלו". אותו גורם הודה שאין פרסום מאסיבי של עניין הריטלין בצבא, אבל יש פתיחות בנושא וכל חייל שזקוק לריטלין לא צריך לחשוש למעמדו בצבא.

תגובת דובר צה"ל: ״ריטלין ניתן לחיילים בצה״ל בהתאם להמלצת רופא מומחה. הכשירות הרפואית נקבעת בהתאם למצב הרפואי של החייל ולא עקב צריכת התרופה. צה״ל מעודד שקיפות מלאה אודות המצב הרפואי של החייל כדי לשמור על בריאותו במהלך השירות הצבאי. נדגיש כי בצה״ל מקפידים על חסיונו הרפואי של כל חייל״.

ריטלין בצה"ל: עד כמה זה מסוכן? ,  שמעון איפרגן | פז"ם |  18/11/14, Mako

פסיכיאטרית איריס מנור – גלי את הקשרים הכספיים שלך

הודעה לתקשורת  5.3.2013
גלי את הקשרים הכספיים שלך
בעקבות הפגנה שנערכה מול מלון דן קונטיננטל ב 27 לפברואר לבאי הכנס הפסיכיאטרי הבין לאומי לקשב וריכוז

עמותת 'מגן לזכויות אנוש' דורשת

מהפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה ממארגנות הכנס לפרסם לציבור הרחב את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה

ביום ד' 27 לפברואר, מול מלון אינטר קונטיננטל הפגינו במשך כ4 שעות עשרות אזרחים בליווי להקת רוק ורמקולים בקריאה לד"ר איריס מנור, ממארגנות הכנס הבינלאומי ל"קשב וריכוז", לחשוף את קשריה הכספיים עם יצרניות הריטלין והקונצרטה כאשר היא מתראיינת לכלי התקשורת וממליצה על מתן של סמים אלה לילדים ומבוגרים. העמותה טוענת כי התנהלותה של ד"ר איריס מנור נגועה בחוסר גילוי נאות וחשודה בחוסר תום לב, ניגוד עניינים ואי עמידה בכללי האתיקה המקצועית שהציבור היה מצפה להם מרופא במעמדה.

דובר עמותת מגן לזכויות אנוש יהודה קורן טוען כי קיימים פסיכיאטרים רבים ברחבי העולם אשר מצויים בקשרים כספיים עם תעשיית התרופות ומייצרים שפע של "מחקרי זבל" אשר כל מטרתם היא לבסס מראית עין של "מחקר מדעי" התומך ב"אבחונים שרירותיים" שלוכדים מאות אלפים מילדי ישראל שבמסלול הכמעט בלתי הפיך של שימוש בסמים ממריצים כדוגמת הריטלין והקונצרטה שיש בשימוש בהם סיכונים חמורים בטווח הארוך.

עמותת מגן לזכויות אנוש טוענת כי פסיכיאטרים רבים מבצעים טיוח והקלת ראש בנזקים של הריטלין והקונצרטה שאינה מאפשרת להורים הסכמה מדעת מושכלת לטיפול ,כיון שאינה מציגה באופן אובייקטיבי את חומרתם. לאור היקף השימוש בריטלין במערכת החינוך שכבר נמצא במימדים של מגפה, העמותה מבקשת ממשרד הבריאות לנקוט בצעדים אופרטיביים שיבטיחו שלא יהיה שימוש לרעה בריטלין לצרכים שלא נועד להם במקור, כגון לדרוש מהרופאים להחתים את ההורים על טופס הסכמה מדעת לפני מתן ריטלין לילדיהם כיון שלעיתים קרובות איש לא מעדכן אותם כי מדובר בסם תחת פקודת הסמים המסוכנים.

אחת ממשתתפות ההפגנה הביאה עמה עדות שכתבה ביתה בת ה-17 והמתארת את הנזק שנגרם לה מהשימוש בריטלין.

" לקחתי ריטלין במשך כ-4 שנים. מניסיוני ריטלין הוא סם- והוא ממכר. לא מזמן גיליתי שכל אחד מחבריי שנוטל ריטלין או נטל בעבר ושאלתי אותו על כך, ניסה יותר מפעם אחת להסניף את הכדור, דבר שאני בעצמי הייתי עושה באופן קבוע, ולא כי "ראיתי את זה בסרט", אלא כי הרגשתי שאני צריכה, באופן הכי טבעי. ואני מדברת על כשהייתי בת 14. את הדבר הזה גיליתי ממש לא מזמן ועד אז הייתי בטוחה באמת ובתמים במשך כמה שנים שמשהו איתי לא בסדר. ריטלין אכן ממכר, בדומה לקוקאין, ויש לו השפעה פיזית ומנטלית קשה, שכוללת מצבי רוח קיצוניים, מאופוריה עד הרגשת חוסר ערך, ריקנות, רדיפה, חוסר שקט אפאטיות , חוסר תיאבון, עייפות וקשיים בשינה. כשהשפעתו משתבשת מעלים את המינון וחוזר חלילה. בתקופה שכבר נטלתי קונצרטה של 50 ומשהו מ"ג, במשקל הגוף שלי שמעולם לא עלה על 42 ק"ג (מינון גבוה מידי לכל הדעות) הרגשתי יום אחד שאולי בכל זאת אני צריכה יותר. 4 וחצי ימים רצופים בלי לאכול, לישון או לתקשר עם הסביבה מחשש שמישהו ישים לב, ולבסוף הגיעו גם הזיות והגעתי לחדר מיון. זה היה היום האחרון שלקחתי רטלין.
היום אני בת 17 וחצי, כבר קרוב לשנתיים ללא רטלין ועדיין סובלת מתופעות לוואי גופניות ונזק בלתי הפיך שקשור לבעיות גדילה, הורמונים וביניהם בלוטת התריס ,שנגרמו כתוצאה מנטילת התרופה. לאחר הפסקת הריטלין קיימים בבירור תסמיני גמילה, הקושי בריכוז עולה במידה משמעותית ונכון להיום אני מסיימת בית ספר בלי שום תעודת בגרות."

מוסיפה מנכ"לית עמותת מגן לזכויות אנוש שלא נשקוט ולא ננוח עד שקשריה הכספיים של הפסיכיאטרית ד"ר איריס מנור, המשמשת כמנהלת היחידה להפרעות קשב בבית החולים גהה. פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת מרכז "אורלנסקי" להפרעות קשב וריכוז ומכון"אניגמה".

תחשוף לציבור את קשריה הכספיים עם חברות התרופות. זכותו של הציבור לדעת שאדם הממליץ להם באמצעות כל כלי התקשורת על שימוש בתרופה ממכרת, הנמצאת תחת פקודת סמים מסוכנים, מקבלת באותו הזמן, כסף רב, על בסיס קבוע, מחברות התרופות המייצרות את אותו סם ממריץ

  לקבלת פרטים נוספים, או להגשת תלונות אנא פנה לדובר עמותת מגן לזכויות אנוש: יהודה קורן .yodak8@gmail.com

יהודה קורן
דובר
 עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
www.cchr.org.il
אתר בינלאומי
www.cchr.org

פלייליסט – הונאות הפסיכיאטריה

תרופות נוגדות דיכאון – התפכחות הפסיכיאטריה

המאמר "תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהו" של ד"ר פסח ליכטנברג (מעריב, 'לבריאות' אפריל 2010) , חושף את השבר והעדר יכולת של הפסיכיאטריה להבנת הדיכאון והטיפול בו.
(ציטוטים מהמאמר מופיעים באותיות בצבע שחור)

אבחון טיפול ותיוג לקויים במצבי דיכאון
דיכאון בפסיכיאטריה הוא מושג רחב, רחב מידי.
לא אשכח אדם שהיה אצלי בטיפול שללא סיבה הנראית לעין סבל ממועקה קשה …בשארית כוחותיו היה קם ממיטתו … מסתובב בין בניינים גבוהים .. בתקוה למצוא אחד עם גישה לגג ממנו יוכל לקפוץ אל מותו המיוחל.
אני זוכר גם את הבחורה הצעירה שחברה בגד בה עם חברתה. היא הגיבה בבכי, עצבנות וחוסר עניין בעיסוקיה. לא עלה בדעתה לשלוח יד בנפשה. ..
בשני המקרים האנשים אובחנו כסובלים מדיכאון, ובשני המקרים הוצע להם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. אבל מה באמת היה משותף לשני המקרים? הסימפטומים היו שונים, הנסיבות בהן הופיע הדיכאון היו שונות, אפילו החוויה האישית הייתה שונה. רק האבחנה הייתה זהה וכתוצאה מכך גם הטיפול.

הטיפול התרופתי בדיכאון לא אפקטיבי
פסיכיאטרים רבים מתפכחים כיום לגבי מגבלות הטיפול התרופתי בדיכאון. הטיפול יועיל בקושי למחצית מהלוקים בו, וזה כמובן נתון מאכזב. כשלוקחים בחשבון שטיפול בפלסבו ("אינבו" בעברית, כגון כדורי דמה), יכול להשפיע לטובה בכשליש מהמקרים, התועלת של התרופות נמצאת שולית הרבה יותר ממה שאנחנו מקווים.

לתרופות נגד דיכאון מגוון תופעות לוואי
לתרופות נוגדות דיכאון יש מגוון השפעות לא רצויות. ולפעמים אף קושי להפסיק את הטיפול בהם. הרופא צריך לדבר על כך ברגישות, תוך התחשבות בכך שעצם הדיון על תופעות לוואי עלול להגביר את סיכויי הופעתן.
אחת מתופעות הלוואי הפחות הפחות מדוברות היא שהמטופל ישלה את עצמו שטיפל בבעיה ופתר אותה, מאחר והסבל פחת. בכך הוא יחמיץ לעשות חשבון נפש מעמיק יותר ולשנות את הטעון שינוי.

חברות התרופות עורכות קמפיינים לשינויים תרבותיים להגביר הצריכה לתרופות נגד דיכאון
תעשיית התרופות שחששה תחילה כי לא יאותרו מספיק חולים כדי להצדיק השקעה כלכלית בתרופות אלה, פעלה להעלאת המודעות לדיכאון בקרב מטפלים ומטופלים, ובכך להרחיב את שוק הצרכנים הפוטנציאלי. במקביל, ייתכן שהסיבולת לסבל בעולם המערבי ירדה, כך שהדכדוך על כל גווניו מאבד לגיטימציה (בשנים האחרונות פונים אלי קליינטים עם דיכאון, כשבפיהם התלונה שהם סובלים מ"חוסר איזון כימי במוח"). היום הגענו למצב שההגדרות הרשמיות לדיכאון רחבות מאוד, ובוודאי כוללות סוגים רבים ומגוונים של מצוקה נפשית.

למאמר המלא הקלק על התמונה…

תרופות נוגדות דיכאון: כבדהו וחשדהוקישורים: