משרד הרווחה – חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים – סיפורו של גיל גרינבוים

ינואר 2010 – "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף מאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה.

בשנות החמישים ניהלו רשויות הרווחה מערך חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות ממוצא עדות המזרח במצב סוציו אקונומי נמוך. התינוקות נמסרו לאימוץ למשפחות במצב כלכלי טוב יותר. לאמהות נמסר כי בנן התינוק מת במהלך הלידה בעוד שהוא חי ונמסר לאימוץ סגור.

לעתים נוצר מצב שבו נמסר לאם כי התינוק מת בלידה, אך האימוץ לא יצא לפועל, במצב זה נבלע הילד בתוך פנימיות משרד הרווחה, במוסדות מפגרים ועוד. דוגמה לכך הוא סיפורו של דודו דהאן ("החטוף") שנחטף מאמו ביום היוולדו, התגלגל בין מוסדות הרווחה, ושהה מילדותו עד בגרותו במוסד מפגרים בעוד הוא ילד בריא ונורמלי לחלוטין.
משרד הרווחה דואג לגבות עצמו בצווי בתי משפט שופטי משפחה ונוער קהי חושים, אולם כאשר נפתח תיק האימוץ, מתברר הסירחון, כגון מסמכי מסירה לאימוץ ללא החתמת האם וכדומה. פקידות הסעד מהשירות למען הילד מתחמקות מלמסור מידע לבוגרים המאומצים בניגוד לחוק.
זהו סיפורו של גיל גרינבוים
.
"אחי החטוף" כתבת תחקיר של כרמלה מנשה על חטיפת תינוקות מידי אמותיהן

.
שיחה עם גיל גרינבוים ברשת ב
.

קישורים:

מודעות פרסומת

אימוץ

אימוץ הוא קבלת ילד, למאמצים, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהם. פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד המייצגת את המדינה בבקשה להכריז על ילד בר אימוץ.

אימוץ כרוך בדרך-כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של משפחת הילד, והעברת חובות וזכויות אלה למאמצים. למרות העדר תהליך של הריון מצד בני הזוג המְאמְצים ביחס למאומץ – נהוג בעברית המודרנית (וכך ננהג גם כאן) לכנות את האדם המאמץ בשם "הורה" מאמץ, וזאת משום שבתום תהליך האימוץ – אין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ אותו – לבין יחסו החוקי של ילד ביולוגי כלפי הורהו הביולוגי (אם לא ויתר על זכויותיו כלפי ילדו).

במדינות שונות חוקים שונים לאימוץ ולתהליכים שלאחר האימוץ. בחלק מהמדינות נהוג "אימוץ סגור", שבו נמנע כל מגע בין הילד המאומץ (שלעתים אף אינו יודע שהוא מאומץ) לבין הוריו הביולוגיים. במדינות אחרות יש דרגות שונות של "פתיחות", המאפשרת מידה מסוימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.

במקרים מסוימים ילדים אומצו על ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון לתרבות ההורים. האבוריגינים באוסטרליה סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם האינדיאנים בארצות הברית ובקנדה. יש הטוענים שתופעה דומה התרחשה גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כשילדי יהדות תימן בישראל נחטפו מהוריהם על ידי הרשויות ונמסרו לאימוץ (ראו פרשת ילדי תימן).

קישורים:

השירות למען הילד – אי סדרים חמורים וקיצוניים בכל הקשור לאימוץ

ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004

לטענתם, ישנם "אי סדרים חמורים וקיצוניים" בכל הקשור לאימוץ; דובר משרד הרווחה: השירות פועל בלא דופי

עורך הדין משה לוי, שמייצג את ההורים הביולוגיים בפרשת "תינוק המריבה", פנה אמש (שני) לוועדה לביקורת המדינה בבקשה שתחקור את התנהלותו של השירות למען הילד – הגוף במשרד הרווחה שמופקד על מסירת ילדים לאימוץ. במכתבו ליו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), האשים לוי את השירות "באי סדרים חמורים וקיצוניים".

לוי מעלה תהיות לגבי היבטים הנוגעים לפרשת האימוץ, לרבות העובדה שהתינוק נמסר להורים שביקשו לאמצו אחרי שהמתינו רק כשנה – במקום חמש וחצי שנים, שהוא אורך התור בדרך כלל. זאת משום שעל פי מדיניות השירות, ילדים לא יהודים נמסרים למשפחות שומרות מצוות כדי שיגיירו אותם. כך גם היה במקרה זה, שבו התינוק נולד לאם נוצרייה. אלא שלטענת לוי, תמונות של האב המאמץ שהתפרסמו בעיתונים מראות שהוא לא חובש כיפה. בתגובה מסר דובר משרד הרווחה, נחום עידו, כי בית דין לגיור נתן אישור בכתב שהמשפחה כשירה לגייר את הקטין.

לוי גם תוהה במכתבו אם השירות למען הילד ידע שהאב המאמץ סובל ממחלת כליות. זאת לאחר שב"ידיעות אחרונות" נטען תחילה שהשירות הופתע מהמידע ולאחר מכן נמסר רשמית שהיועץ הרפואי של השירות ידע על מחלת האב המאמץ ואישר שהוא כשיר לאמץ את התינוק. עידו חזר והדגיש שהשירות ידע על מחלתו של האב המאמץ.

תחת מעטה של חשאיות מתנהל השירות למען הילד כמדינה בתוך מדינה, תוך שהוא מבטיח לנשים שרוצות למסור תינוק לאימוץ שיוכלו לחזור בהן ובמקביל מבטיח למשפחות שמקבלות ילד לאימוץ שהוא שלהן – למרות תקופת המבחן של שישה חודשים שבמהלכה האם הביולוגית יכולה להתחרט. נחום מסר בתגובה כי בדיקת התנהלותו של השירות בפרשת תינוק המריבה העלתה כי עובדיו פעלו על פי כל הנהלים ובלא דופי.

 ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004
ההורים הביולוגיים מבקשים לחקור השירות למען הילד , הארץ , רותי סיני , 12.07.2004

פלייליסט – אימוץ – השירות למען הילד