אחיה של א' כלוא במוסד בניגוד לרצונו ורצון המשפחה

תאגידי אפוטרופסות משתלטים על גופם ורכושם של בני משפחה בניגוד לרצונם ובניגוד למשפחה. מדובר בפרקטיקה של מערכת המשפט, משרד המשפטים , 26.06.2019 – ומשרד הרווחה החוברים יחד לפגיעה חמורה בכבודם, חירותם, וקניינם של אזרחים מוחלשים.
האזינו לא' שאחיה כלוא מספר שנים במוסד של הקרן לטיפול בחסוים בניגוד לרצונו ולרצון המשפחה.

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1

ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים

אלפי אפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט עובדים ללא כל פיקוח – כך התגלה (יום ג', 10.12.13) בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שדנה בנושאים חסויים שמונה להם אפוטרופוס לניהול ענייניהם הכספיים ו/או הבריאותיים. זאת, לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בדיון נשמעו תלונות רבות ע"י קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי אפוטרופוסים, תפקודם וכלפי הקרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים.

היועץ המשפטי של ארגון בזכות, עו"ד יותם טולוב, ארגון שמסייע לחסויים, הביא איתו לדיון אישה שמונה לה אפוטרופוס, וזו סיפרה על מאבקים משפטיים שהיא מנהלת מול המרכז הישראלי לאפוטרופסות – קרן לטיפול בחסויים, על-מנת לקבל כסף מהכספים שהיא הרוויחה מעבודתה, לצורך טיפול שיניים וכן מאבק משפטי שהיא מנהלת על-מנת לעבור דירה. מ' סיפרה: "יש לי מגבלה מזערית, וצריך לדבר איתי ולהתחשב בדעתי. הם לא מחליטים איתי, הם מחליטים במקומי. אני בחוסר אונים".

מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים, ד"ר זאב פרידמן, דחה את הטענות ואמר שהתאגיד עבר שינוי גדול. "יש לנו וועדה בראשות השופט תאודור אור שמפקחת על פעילותנו", אמר. לדבריו, "אנו שמים דגש על כבוד האדם ועל חירותו. אנו מנהלים מאבקים משפטיים נגד אנשים שמנצלים לרעה את החסויים ולוקחים את נכסיהם".

האפוטרופוס הכללי, עו"ד דוד האן, אמר שמשרדו מפקח על כ-5,000 חסויים באמצעות 20 מפקחים בלבד. "המשאבים לפיקוח אינם פרופורציונאליים", אמר האן, שהוסיף כי משרדו לא מפקח כלל על האפוטרופוסים שמונו ע"י בתי המשפט לעניין קבלת החלטות על בריאותם והטיפול הרפואי באלפי חסויים. "לאחרונה הוקצו לנו שני תקנים בלבד לטובת הפיקוח על האפוטרופוסים שמונו על גופם של חסויים. בשנת 2014 נבצע דגימה של 2,000 תיקים". האן הוסיף ואמר כי משרדו מפתח ממשק ממוחשב מול בתי המשפט, לצורך קבלת מידע על מינוים של אפוטרופוסים.

נציג משרד המשפטים, עו"ד פרץ סגל, אמר כי בשבועות הקרובים תוגש לוועדת שרים הצעת חוק, הצעה שתחדש מושג משפטי חדש של ייפוי כח מתמשך. החוק יקבע שאדם יוכל למנות לעצמו בעודו כשיר אפוטרופוס שיהיה מופקד על ענייני רווחה, בריאות וכספים בעת הצורך. החתימה על ייפוי הכח לא תימנע ממנו לקבל החלטות, כל עוד הוא יכול לקבל את ההחלטות בעצמו.

פרופ' ישראל דורון מאוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזקנה אמר כי "מוסד האפוטרופסות, אבד עליו הקלח! במרבית מדינות העולם ביטלו את האפוטרופסות. הגישה הישראלית מבוססת על גישה מימי הביניים, גישה שפוגעת בצורה קשה בכבוד האדם וחירותו".

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם, סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה תפנה למשרד המשפטים בבקשה לערוך השתלמויות לשופטים בנושא החסויים. רותם הבטיח לעשות מאמץ לדון בהצעת החוק בהקדם, מיד שזו תגיע לדיון בוועדה.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דצמבר 2010 – ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה. 

 משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן לטיפול בחסויים בחובותיה הבסיסיות כלפי אוכלוסיה חלשה זו. מחובתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר להשלים בהקדם את תיקונם של ליקויים אלה על מנת לסייע לכך שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תזכה לפתרון הולם למצוקותיה.
להלן תמצית הדוח – לקריאת הפרק המלא על מחדלי המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים הקלק כאן

תקציר

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן – החוק), קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא חסוי. מינוי האפוטרופוס יכול להינתן על גופו (להלן – לעניינים אישיים) או על רכושו של החסוי או על שניהם.

הקרן לטיפול בחסויים (להלן – הקרן) היא תאגיד אפוטרופסות שהוקם כהקדש ציבורי בשנת 1977 על ידי האפוטרופוס הכללי (להלן – האפ"כ), על פי פקודת ההקדשות לצרכי צדקה . מסמך היסוד שעל פיו פועלת הקרן הוא שטר הקדש. לקרן מעמד ציבורי וממלכתי ייחודי, בהיותה מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. היא מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציג משרד המשפטים ונציג משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן – משרד הרווחה).

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי (להלן – הביטוח הלאומי) הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גמלה (להלן – ההסכם). על פי ההסכם תשמש הקרן מקבלת גמלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לגמלה (להלן – זכאי).

הקרן מטפלת בכ-3,200 חסויים ובכ-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (להלן – בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון ש"ח, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון ש"ח.

פעולות הביקורת
בחודשים מאי 2009 – פברואר 2010 בחן משרד מבקר המדינה את טיפול הקרן בחסויים ובזכאים ובכלל זה את תכנון דרכי הטיפול בהם, שמירת הקשר עמם והמעקב אחר מצבם. כמו כן נבחנו פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ולשמירתו. בדיקות השלמה נערכו במשרדי הרווחה, המשפטים, האוצר ובביטוח הלאומי.
עיקרי הממצאים

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה בשיתוף הנהלת הקרן ובהתייעצות עם תאגידי אפוטרופסות נוספים טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, המפרט תנאי סף לפעילותם של תאגידים אלה, בהם הקרן. עד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב כאמור. זאת על אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפ"כ עליהם.

בשטר ההקדש נקבע כי על הקרן לפעול על פי מסמך הנקרא "סל טיפול" ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שהיא תגבה מכספיו. מסמך זה עוגן במסגרת הסדר שכר טרחה שאושר בבית המשפט לענייני משפחה באוגוסט 2007. נמצא כי במרבית המקרים שנבדקו לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גמלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים, כמתחייב מסל הטיפול ומההסכם של הקרן עם הביטוח הלאומי. הקרן אף לא דיווחה לביטוח הלאומי כי לא מינתה נציגים לזכאים.

אף שהקרן הוקמה כבר בשנת 1977, עד חודש פברואר 2010, מועד סיום הביקורת, לא היו לה נהלים בכמה נושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסוי. בין היתר, הקרן לא קבעה כללים המגדירים את אופן הביקור של נציג מטעמה אצל החסוי. נמצא עוד כי הקרן אינה מקיימת בקרה מספקת על ביקורי הנציג אצל החסוי.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

סיכום והמלצות

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

דו"ח מבקר המדינה | המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

דו"ח מבקר המדינה | הקרן לטיפול בחסויים: רכז אחד לכ-160 מטופלים , דנה, יילר פולק , 03.01.2011 , הארץ

5,000 מטופלים ללא כתובת, רובם ככולם קשישים, מוזנחים ע"י המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה

הקרן לטיפול בחסויים, המהווה את האפוטרופוס הגדול במדינה לחסויים שאין מי שידאג להם, מזניחה את 5,000 מטופליה, רובם ככולם קשישים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס המתפרסם היום (שני).

דו"ח המבקר בחן את תכנון דרכי הטיפול, שמירת הקשר עם החסויים והמעקב אחר מצבם. כן בחנה הביקורת את פעולות הקרן לאיתור רכוש החסויים ושמירתו.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, קובע כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. הקרן מטפלת בכ-3,206 חסויים ובכ-1,783 זכאי גמלת ביטוח לאומי, שחלקם מתגוררים בביתם וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל.

היעדר ביקורים ומעקבים

על הקרן לפעול על פי "סל טיפול", בו מוגדרים שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול הנגבה מכספיו. במרבית המקרים שנבדקו, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית, לא הוכנה תכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות, לא הוכנה תכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות לחסוי ולא ננקטו הפעולות הנדרשות על מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

הקרן מעסיקה בסניפיה 32 רכזים טיפוליים, עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול בכ-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

על פי מממצאי הבדיקה, הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. הקרן לא מינתה נציג ל-959 חסויים, שהם כ-35% מכלל החסויים ו-72% מהזכאים.

במקום אחת לשבוע, ביקור פעמיים בחודש

243 מחסויים מתגוררים בקהילה. הקרן מעסיקה אנשי קשר שתפקידם לבקר את החסוי בבית שבו הוא מתגורר או במוסד שבו הוא שוהה. על אף ההנחיות בסל הטיפול לפיהן על הנציג לבקר את החסוי המתגורר בקהילה אחת לשבוע, בהסכם ההעסקה שחתמה עמו הקרן הוא נדרש לבקר את החסוי המתגורר בקהילה פעמיים בחודש בלבד כשאין זמן מינימלי לביקור.

כמו כן, התשלום הינו זעום ועומד על 50 שקל בחודש לביקור עד ארבעה אצל חסוי בקהילה ו-30 שקל לשני ביקורים עד ארבעה לחסוי במוסד. בעבר היה קיים בקר מוסדות שבדק עבודת נציגים אך משרה זו בוטלה ב-2009.

על הקרן לערוך תכנון טיפול לחסוי עם מינויה לאפוטרופסית. מבדיקת 100 תיקים עולה כי ב-53 תיקים נמצא כי הרכז הטיפולי לא ביקר אצל החסוי בשנה הראשונה. עוד נמצא כי ל-73 מהחסויים לא הוכנה במהלך השנה הראשונה למינוי תכנית טיפולית כנדרש בסל הטיפול.

41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו

עוד עולה מהביקורת כי במרבית המקרים שנבדקו, לא פנתה הקרן לכל הגופים העשויים להחזיק בנכסי החסוי על מנת לאתר רכושו, דבר המהווה חלק מחובותיה על פי סל הטיפול. בנוסף, עלה כי גם כאשר הכנסתו של חסוי אינה מספיקה לכיסוי דמי טיפול הקרן, היא עדיין מחייבת אותו בכל חודש.

כדי להקל על מצוקתם, מחלקת הקרן בסוף כל שנה תמיכות לחסויים. בביקורת נמצא כי העברתן של התמיכות בוצעה שלא על פי נוהל הקובע תנאי זכאות לתמיכות וסדר עדיפות לחלוקתן.

עם מותו של חסוי, פוקעת האפוטרופסות ועל האפוטרופוס למסור למי שקבע בית המשפט את נכסיו והמסמכים הנוגעים להם. על פי מסמכי הקרן, בפברואר 2010 היא החזיקה ביותר מ-41 מיליון שקל של 480 חסויים שנפטרו, רובם בשנים 2005-2009. סכום זה אינו כולל את שווי נכסי המקרקעין, התכשיטים, ניירות ערך ונכסים אחרים של אותם חסויים.

"הקרן תכין נוהל"

מהקרן נמסר בתגובה כי "הקרן הקימה ועדה לתקינת כוח אדם לקביעת מספר החסויים בו יטפל כל רכז טיפולי וכי תגדיל את מספר הרכזים כדי לתת את השירות הנדרש בהתאם לסל הטיפול. בעקבות הביקורת, מינתה נציגים לחלק ניכר מהחסויים".

לאחרונה נקבע שבכל מקרה יש למנות לכל חסוי נציג מטעם הקרן, על חשבונה, וכי המטפל אינו יכול למלא תפקיד זה. עוד תיקנה את ההסכם עם הנציג והתאימה אותו לנדרש בהוראות סל הטיפול, נקבע זמן מינימלי לביקור נציג – 30 דקות לחסוי המתגורר בקהילה ו-10 דקות לחסוי השוהה במוסד. התמורה לנציג חסויים המתגוררים בקהילה הועלתה ממאי 2010 ל-70 ש"ח לחודש".

הקרן פונה לאיתור רכוש על סמך מידע מוקדם שיש לה ולא באופן שיטתי וגורף. לטענתה, פנייה לאיתור נכסי חסוי על פי מספר תעודת זהות כרוכה בעלויות משמעותיות, וביחס לתועלת הצפויה מפנייה כזו, אלו הן הוצאות מיותרות. הקרן תכין נוהל ותעגן בו אמות מידה למתן התמיכות".

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים העבירה כספים שלא כחוק וננזפה

נובמבר 2013 – המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים נכנעה להטרדות ולאיומים מצד בתה של חסויה, והעבירה לה את כספי אמה שלא כחוק

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק בשבוע שעבר לטובתו של משרד הרווחה לאחר שזה הגיש תביעה כנגד הקרן לטיפול בחסויים וכנגד בתה של חסויה אשר הטילה אימה על הקרן עד אשר קיבלה את כספי אמה שלא כדין.

בשנת 2012, הגיש משרד הרווחה בקשה לביהמ"ש למנות אפוטרופוס לאם לשני ילדים לאחר שזו הוכרזה כחסויה בעקבות מצבה הנפשי ואי יכולתה לדאוג לעצמה. בנוסף, בעקבות מצבם הנפשי של שני ילדיה הבגירים, הוכרזו גם הם כחסויים, ועל כולם נפרשה החסות של המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים.

הקרן מבקשת להשתחרר מתפקידה בעקבות הטרדה של הבת החסויה

אולם, כשלושה חודשים לאחר מינוי הקרן, ביקשה האחרונה לשחרר אותה מתפקידה. בבקשה שהגישה הקרן לביהמ"ש במרץ השנה, נטען כי היא מבקשת להשתחרר מהמינוי בעקבות אלימות של הבת כלפי אמה. לפיה, בתה של החסויה (וחסויה בעצמה) אובחנה כסכיזופרנית ואף אושפזה בשל כך לא פחות מ- 48 פעמים. לפי תביעתה, הבת נהגה באלימות כלפי אמה.

בתצהיר שהגישה הקרן, נראה כי לחשבונה של האם החסויה נכנסת הכנסה חודשית שעומדת על סך של כ-9,000 שקלים בחודש. עוד נקבע כי בתה של החסויה נהגה להשתמש בהכנסה זו לצרכיה האישיים טרם מינויה של הקרן כאפוטרופסית שלהן.

לטענת הקרן, מרגע שהועברו הכנסות האם לחשבון הקרן, החלה הבת במסע הטרדות כלפי עובדיה, כשהיא מאיימת עליהם ומטרידה אותם ללא הרף. לתמיכה בטענות אלו, הביאה הקרן את עדותה של אחת העובדות שהוטרדו על ידי הבת באותה תקופה. בעדותה, סיפרה העובדת על הטרדה קשה אשר כללה בצדה גם איומים על חייה ועל ילדיה, כאשר הבת לא בוחלת באמצעים ומטרידה אותה טלפונית בביתה, גם לאחר שעות העבודה.

עוד הוסיפה הקרן בבקשתה לביהמ"ש, כי בקשתה להשתחרר מתפקידה אושרה קודם תביעתה על ידי ועדת חריגים.

הגילוי המדהים שהקרן "שכחה" לציין

אולם, מה שלא ציינה הקרן בתביעתה, ומה שנודע רק כדרך אגב לשופט לאחר מעשה, הוא העובדה כי הקרן נכנעה לבסוף להטרדותיה הבלתי נלאות של בת החסויה, ולמעשה העבירה אל חשבונה את הכנסות האם אשר היו אמורות להיות מוגנות ומסוגרות בחשבון הקרן.

הדבר התברר כאמור כדרך אגב, במהלך דיון שנערך באותו עניין, לאחר שמשרד הרווחה הודיע כי אין הוא מעוניין להתערב בהליכים ולאחר שהומלץ על ידי תסקיר סעד, למנות כאפוטרופוס חלופי את "גג לחוסה ולנזקק".

במהלך הדיון, עלתה תמונה עגומה, לפי דברי השופט, לגבי התנהלותה של הקרן בעניין החסויים תחת טיפולה. מדברי עובדת הקרן ומדברי בא כוחה, הבין השופט כי למעשה העבירה הקרן את הכנסותיה של האם לידי הבת מבלי לבקש את רשות בית המשפט, ותוך שהיא עוברת על החוק ומפרה את חובתה הבסיסית להגן על החוסים תחת כנפה.

ביהמ"ש: הפרה בוטה של החוק ומעילה בתפקיד

משגילה השופט את המעשים הביע את הזעזוע העמוק שחש מהתנהלותה הקלוקלת וחסרת האחריות של הקרן. לדבריו, נוצר מצב אבסורדי בו הקרן מעבירה כספים מחסויה אחת לאחרת, תוך ידיעה ברורה כי הבת אינה רשאית לגעת בכספי האם, ויתרה מכך, מתוקף היותה חסויה אינה רשאית לבצע כל מהלך כלכלי על דעת עצמה.

עוד קבע השופט כי הקרן מעלה בתפקיד החשוב שניתן לה, ולא עלה בידיה לבצע את הפעולה הבסיסית עליה היתה אמונה והיא לדאוג לרווחתה של האם תחת חסותה.

יתרה מכך, ציין השופט את העובדה החמורה שלפיה הקרן פעלה בהיחבא והסתירה את העניין מהגורמים המפקחים במשרד הרווחה, וכן מבית המשפט, שאם לא היה עולה על העניין במקרה, ייתכן והעניין לעולם לא היה מתגלה, והעוול שנעשה לחסויה היה נותר כפי שהיה.

ביהמ"ש יתקומם נגד העוולה במקום החסויה

לאחר גילוי העוולה, מינה השופט את "גג לחסוי ולנזקק" לאפוטרופוס על שלושת החסויים – האם ושני ילדיה, יחד עם זאת, הוא ציין בעת המינוי כי לא די בכך על מנת לעשות צדק עם האם שכספיה נגזלו ממנה שלא כדין.

לפיכך, קבע השופט כי על הקרן להגיש דו"ח כספי מפורט לגבי כל ההכנסות שהועברו לידי הבת, ולאחר בדיקה של משרד הרווחה, תעביר הקרן סכומים זהים לחשבון הנאמנות של "גג לחסוי ולנזקק" אשר ישמור היטב על הכספים עבור החסויה.

עוד קבע השופט, כי לנוכח העובדה כי מצבה של החסויה הנפגעת לא מאפשר לה להתקומם על העוול שנעשה לה, יתקומם בית המשפט עבורה ויחייב את הקרן בפיצוי כספי לטובתה בסך 20 אלף שקלים, שיופקדו אף הם בחשבון הנאמנות.

 רשויות הרווחה והמרכז הישראלי לאפוטרופסות מעלו בתפקידם ,הפקירו וגרמו עוול ונזקים קשים לחסויה בטיפולם

להלן החלטת השופט סמארה המתארת השתלשלות האירועים:

א"פ
בית משפט לעניני משפחה במחוז ת"א
32765-12-11,19460-04-13
21/11/2013
בפני:
השופט נצר סמארה
– נגד –
התובע:
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
הנתבע:
י.א.,המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים

1 . תיק זה נפתח בהגשת בקשה למינוי אפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה. המבקש הינו ב"כ היועמ"ש – משרד הרווחה.

2. בתגובה להחלטת בית המשפט לפיה יש להמציא צו מינוי אפוטרופוס לבנה ולבתה של החסויה אשר אף הם חסויים, צירף ב"כ היועמ"ש צו מינוי אפוטרופוס, הן לבן והן לבת.

3. מהחומר עולה כי לגבי בת החסויה, ניתן צו אפוטרופסות מיום 03.03.10, מלפני בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ בתיק א"פ 8270-09.

4. בתגובתו של ב"כ היועמ"ש מיום 20.12.12, התבקש בית משפט זה למנות את המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא קבועה על גופה ועל רכושה של החסויה.

5. ביום 25.12.12, נעתר בית משפט זה לבקשת ב"כ היועמ"ש ונתן מלפניו צו מינוי אפוטרופסות קבוע לקרן לטיפול בחסויים, על גופה ורכושה של החסויה.

6. ביום 19.03.13, הוגשה ע"י הקרן לטיפול בחסויים בקשה דחופה לשחרור אפוטרופוס מתפקידו.
מנימוקי הבקשה עולה כי הקרן אף תפקדה כאפוטרופוס על בנה ובתה של החסויה דכאן, שאף הם חסויים, וכי הקרן השתחררה מתפקידה כאפוטרופוס לבת בשל התנגדותה לכך.
בבקשה זו מיום 19.03.13, בתה של החסויה תוארה כאלימה ונטען על ידי הקרן כי הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, הקרן טענה בין היתר בסעיף 7 לבקשתה כך:

"7.       כעולה מהתסקיר הבת הפעילה אלימות כלפי החסויה, כמו כן מוזכר בתסקיר אבחון של דר' שור, הפסיכיאטר המטפל בא.ס. בבית החולים אברבנאל, לפיו ס': "מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה בלתי מאורגנת…מוכרת למערכת הפסיכיאטרית מ- 48 אישפוזים קודמים ברובם היתה במצב פסיכוטי עם מסוכנות לסובבים אותה שהתבטאה באלימות פיזית ומילולית".
 
7.         בבקשה מיום 19.3.03, שהינה מושא החלטתי זו, הוזכר בסעיף 8 במפורש, כי הכנסותיה של האם עומדות על 9,257 ש"ח וכי טרם מינוי הקרן כאפוטרופא, הבת ס' השתמשה בכספי האם לשימושה הפרטי.
8.         לאחר שבית משפט זה מינה את הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופא, הקרן פעלה להעביר את כספי החסויה לחשבונה של הקרן וביטלה יפוי הכח לפיו פעלה בתה של החסויה, דבר שלדברי נציגת הקרן גרר תגובה קשה מצידה של בת החסויה.
9.         לדברי עובדת הקרן, בת החסויה הטרידה אותה טלפונית בטלפון של ביתה הפרטי של העובדת, תוך שמאיימת היא על העובדת כי לא תרפה ממנה עד שתקבל מימון כספי מכספי האם החסויה. האיומים כללו אף את ילדיה של אותה עובדת הקרן.
10.       בבקשה לשחרור הקרן מתפקידה, נכתב כי הבקשה להשתחרר מתפקידה כאפוטרופא אושרה על ידי ועדת חריגים בהשתתפות שניים מנאמני הקרן.
11.       אקדים ואומר  זה עתה, כי בבקשתה של הקרן להשתחרר, לא היה כל זכר לעובדה כי הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה אליה את הכספים שבשליטת הקרן ובנאמנותה, על דעת עצמה, ומבלי לקבל על כך אישור מבית המשפט. כפי שהתברר באופן אקראי במהלך הדיון שהתקיים לפניי כפי שיפורט בהמשך.
12.       ביום 25.04.13, נתקבלה תגובת ב"כ היועמ"ש לפיה אין בדעתו להתערב בהליכים – הנגועים בבקשה !! .
13.       ביום 30.07.13, הוגש  תסקיר סעד אשר המליץ לבית המשפט לשחרר את הקרן לטיפול בחסויים מתפקידה ולמנות כאפוטרופוס חילופי את "גג לחוסה ולנזקק" כאפוטרופוס על גופה ורכושה של החסויה בהסכמת האפוטרופוס החלופי המוצע.
14.       בעקבות הגשת התסקיר נתבקש ב"כ היועמ"ש ליתן עמדתו המשלימה, ומשזו לא ניתנה נקבע מועד לדיון בבקשה ליום 29.09.13, (ראו החלטתי מיום 17.09.13).
15.       ביום 29.09.13, התקיים לפניי דיון במעמד ב"כ הקרן לטיפול בחסויים, עובדת הקרן (מרכזת טיפול בקרן לטיפול בחסויים), ונציגת ב"כ היועמ"ש – משרד הרווחה.
16.       במהלך הדיון, מדברי ב"כ הקרן לטיפול בחסויים ועובדת הקרן, התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה. 
            לא ייתכן, כי הקרן אשר פועלת מכוח מינוי של בית המשפט, תפקיר ענייניה של החסויה ומתמסרת לבת החסויה, כאשר ידוע לקרן כי מדובר בבת שהיא בעצמה חסויה, ומתוך ידיעה כי הכספים מבוזבזים על בת החסויה, כמו גם ליתן לבת לשלוט על נכסי החסויה שליטה מוחלטת, תוך שהקרן יושבת לה בחיבוק ידיים, ואף מעבירה כספים שלא כדין לבת החסויה , תוך שהקרן עושה דין לעצמה , מועלת בתפקידה שלשמו מונתה שבמהותו היה על הקרן לדאוג לרווחתה הבסיסית של החסויה . הכל תוך שתיקה של הגורמים האמורים לפקח על כך במשרד הרווחה .

17.       בדיון מיום 29.09.13, מיניתי את "גג לחסוי ולנזקק" תחת הקרן לטיפול בחסויים, אלא שמינוי זה אינו מרפא את העוול וההפקרה שנעשתה על ידי הקרן לטיפול בחסויים, שכתוצאה ממנה איבדה החסויה את כספה אשר הועבר לבתה לצרכי הבת בלבד.
18.       איך זה ייתכן, כי וועדת חריגים שיושבים בה נאמני הקרן לטיפול בחסויים , יתנו החלטה להעביר כספים לידי הבת, ביודעם את מצבה לפרטיו, תוך שהקרן מתעלמת באופן מופגן ובלתי ראוי, בלשון המעטה, מהעובדה שהמינוי ניתן על ידי בית המשפט, והם מהווים שליחים נאמנים לביצוע משימתם, ותו לא.
19.       בנסיבות העניין, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים להגיש לבית המשפט דו"ח כספי מפורט לכל סכומי הכסף שהועברו לידי בת החסויה, ולהגיש עותק לב"כ היועמ"ש –  אפוטרופוס כללי, ומשרד הרווחה, וזאת בתוך 30 יום מהיום.
20.       ב"כ היועמ"ש נדרש לבדוק את הדו"ח לפרטיו ולאמתו בתוך 30 יום לאחר קבלת הדו"ח , על ב"כ היועמ"ש להגיש לבית המשפט תגובה מפורטת בגין אישור הדו"ח תוך כימות הסכומים שהועברו שלא כדין לידי בת החסויה.
21.       עם אישור הדו"ח הכספי, אני מורה לקרן לטיפול בחסויים, לפעול באופן מ י י ד י  להשבת כל הכספים שנמסרו על ידי הקרן לידי בת החסויה, לחשבון הנאמנות של האפוטרופוס המחליף, זאת תוך 15 יום מיום אישור הדו"ח הכספי המפרט גובה סכומים אלה.
22.       הקרן לטיפול בחסויים תמציא עותק מהדו"ח הכספי המאושר והמפורט, לבית משפט זה, בצירוף אישור על העברת הכספים כאמור בסעיף 21 לעיל, ללא דיחוי.
23.       בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי מדובר בחסויה נטולת יכולת להתרעם ולהתקומם נגד התנהלות הקרן לטיפול בחסויים בענייניה הכספיים ונגד כישלונה הנחרץ במילוי תפקידה של הקרן כאחראית בלעדית על כספה ורווחתה של החסויה  , ובהיות בית משפט זה מחויב במהותו ומכוח הדין לשמור בעצמו על חסרי הישע  ולשמש להם מגן מפני הזנחת טובתם  ורווחתם , אני מוצא לחייב את הקרן לטיפול בחסויים בתשלום הוצאות ופיצוי כספי לטובת החסויה , שיתווסף לסכום ההחזר .
לפיכך , על הקרן לטיפול בחסויים לשלם לחסויה סך של 20,000 ש"ח , אשר ישולמו לידי האפוטרופוס המחליף ויופקדו  בחשבון הנאמנות בתוך 30 יום מהיום .
24.       ב"כ היועמ"ש אף ידווח לבית המשפט בגין ביצוע הנ"ל.
25.       נקבע לתזכורת פנימית לעניין ביצוע האמור בהחלטתי זו ליום 20.01.2014.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים מפקיר בשיטתיות מוחלשי החברה

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

תחקיר: הקרן הממשלתית הממונה על חלשי החברה מפקירה אותם בשיטתיות , מיה איידן , יולי 2013

בדיקת חדשות 10 מגלה כי הגוף שאמור לדאוג למוגבלים נפשית ושכלית, "המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", מתייחס אליהם לפעמים בזלזול. "אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים

"המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים", הגוף שאחראי על האנשים החלשים ביותר בחברה, אנשים מוגבלים שכלית או נפשית, אמור לדאוג לרווחתם השוטפת, לבקרם באופן קבוע ולספק את צרכיהם היום-יומיים. עם זאת, תחקיר חדשות 10 מגלה כי במקרים רבים, האפוטרופוסים שמונו לחסויים מטעם הקרן אינם ממלאים את הדרישות. הם לא באים לבקר אותם, ובלתי ניתן להשיגם במהלך השבוע.

"אף פעם הם לא באו לבקר אותי", אומר ב', חוסה זה חמש שנים, שטוען גם שלא קיבל את דמי הכיס שהוא זכאי להם במהלך השבועות האחרונים. ר' וב', שני מטופלים של הקרן לטיפול בחסויים, תלויים לחלוטין באפוטרופוסים שלהם, וכל החלטה על הוצאה כספית עוברת דרכם. אך ר' וב' מתקשים להשיג אותם, ויחס הקרן אליהם מחפיר.

הקרן מטפלת בכ-5,000 חסויים, חלקם מתגוררים בקהילה וחלקם במוסדות סגורים. על פי דוח מבקר המדינה מ-2011, שביקר בחריפות את תפקוד הקרן, היא מטפלת בכספים וברכוש של החסויים המוערכים בכ-870 מיליוני שקלים.

אולם, על פי עו״ד יותם טולוב, מארגון בזכות המייצג חלק מהאנשים, לעיתים הם צריכים לעתור לבית המשפט כדי לדעת כמה כסף יש ברשותם. "האדם תלוי לחלוטין בהחלטות של הקרן כדי לשכור דירה, כדי לפרנס את ילדיו", מסביר עו"ד טולוב. "בדרך כלל אין שום שקיפות מול האדם. הוא צריך לבקש ולדרוש באמצעות עורכי דין כדי לבקש מידע על כמה כסף יש לו", טוען עו"ד טולוב.

לארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, מגיעות תלונות רבות על היחס והטיפול של המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים. כך נמסר. "אנו מכירים היטב את התופעה", נמסר מהארגון. תגובת הקרן לטיפול בחסויים: "הקרן בודקת כל הזמן את עצמה, ואת השירות שהיא מעניקה לחסויים. הקרן פועלת על-פי מחויבות סל הטיפול שקבעה המדינה, ומקפידה לבקר את החסויים באופן שוטף וסדיר". מהאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים נמסר כי הטענה לפיה הקרן לטיפול בחסויים מתייחסת אל לקוחותיה בזלזול אינה מוכרת להם.

משרד הרווחה הפקיר חסויי "המרכז הישראלי לאפוטרופסות – הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - הפקרת והזנחת קשישים וחוסיםהכתבה הקרן גבתה כסף – והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011

דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה

הקרן לטיפול בחסויים (המרכז הישראלי לאפוטרופסות) מפקירה מאות מבין החסויים שבאחריותה, אינה מקפידה על ביקורים אצלה ואינה מגדירה את צרכיהם. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפרסם היום (ב', 3.1.11), והמהווה תעודת עניות לדרך בה מטפלת המדינה בכמה מתושביה החלשים והנזקקים ביותר.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על-פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא "חסוי".

הקרן לטיפול בחסויים הוקמה בשנת 1977 על-ידי האפוטרופוס הכללי, והיא מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. הקרן מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציגי משרד המשפטים ומשרד הרווחה.

זאב פרידמן – מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות

נכסים ב-870 מיליון שקל

ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גימלה, ועל פיו היא תשמש כמקבלת גימלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לה. אולם כפי שנראה בהמשך, הקרן גובה את הכסף, אך לא תמיד עומדת בחובות הנלוות לכך.

הקרן מטפלת ב-3,200 חסויים וב-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל. כאמור, הקרן זכאית לתשלום מתוך נכסים אלו, בתמורה לטיפולה בהם ובבעליהם. אלא שהדוח מציב סימן שאלה בנוגע לחלק של מילוי חובותיה.

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, בהם הקרן. אלא שעד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב. זאת, על-אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפוטרופוס הכללי עליהם.

הקרן חויבה עם הקמתה לפעול על-פי "סל טיפול", ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שתגבה מכספיו. אולם במרבית המקרים שבדק משרד המבקר, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תוכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תוכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על-מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

רכז אחד ל-160 חסויים
הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים – עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול ב-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעיתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גימלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה, כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר, לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

הדוח מסכם: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על-פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן".

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, קובע המבקר, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם. המבקר מציין, כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה, כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה

סיכום והמלצות מבקר המדינה בביקורת על הקרן לטיפול בחסויים

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

קישורים: