אין פיקוח על מוסדות משרד הרווחה – 6,600 מפגרים במעונות – ורק 7 מפקחים

6,600 מפגרים במעונות – ורק 7 מפקחים – גם במשרד הרווחה מודים: אין פיקוח אמיתי על המוסדות , רותי סיני , הארץ , מרץ 2007

כמה מפקחים על הטיפול בעשרות אלפי בעלי מוגבלויות – לפני שלושה חודשים דיווח "הארץ" על קבוצת הורים לאנשים עם פיגור שכלי, הנאבקים למען ילדיהם החיים במעון "בית אנדרו" בראשון לציון – שאותו מפעילה חברה פרטית מטעם משרד הרווחה. ההורים טענו שלילדיהם אין די אוכל, שחלקם מתקלחים במים קרים, שחלקם לא מקבלים תרופות בזמן, שהמדריכים מועטים ומתחלפים לעתים תכופות. כל זאת, לטענתם, משום שהזכיין שמפעיל את המעון, גל אזואלס, מבקש לחסוך כסף.

כמה מפקחים על הטיפול בעשרות אלפי בעלי מוגבלויות

ההורים אמרו שהתריעו על הבעיות באוזניהם של הזכיין ושל מפקחת במשרד הרווחה, אך דבר לא נעשה. לבסוף פנו להנהלת האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה ואף הגישו תלונה במשטרה על פגיעה בחסרי ישע. אז, הזדרז משרד הרווחה להקים ועדת בדיקה, שלמרות שפעלה לאחר שחלק גדול מהליקויים תוקן – בעקבות תלונות ההורים והפרסום בתקשורת – אכן מצאה ש"היו תקלות וחריגות אשר פגעו באיכות החיים של הדיירים". הוועדה מצאה שהדיירים לא קיבלו ארוחת בוקר, שבשעות אחר הצהריים היתה רק מדריכה אחת במקום שתיים כנדרש, שמחצית העובדים הוחלפו במהלך שנה ועוד.

מהפרשה עולה בבירור שאת תפקיד הפיקוח על המעון מילאו ההורים – ולא משרד הרווחה. למרות שהפיקוח חיוני במיוחד בתהליכי הפרטתם של שירותים לאנשים חסרי ישע, השונה מטבע הדברים מהפרטת שירותי צרכנות אחרים, מערך הפיקוח של משרד הרווחה הולך ומצטמצם ומתקשה לעקוב אחר כלל המסגרות והארגונים, רובם חיצוניים, המספקים שירותים לנזקקים.

מספר דוגמאות עשויות להמחיש עד כמה קטן סגל הפיקוח הממונה על המסגרות המספקות שירותי רווחה.

כך למשל, לפי החוק, המדינה מספקת מגורים בכמעט 60 מעונות פנימייה ליותר מ-6,600 אנשים עם פיגור שכלי. שני שלישים מהחוסים חיים במוסדות פרטיים. על כל המעונות מפקחים בסך הכל שבעה מפקחים ב-6.5 תקנים.

בנוסף, לפי החוק, המדינה גם מספקת שירותים לשילוב אנשים עם פיגור בקהילה: שילוב במעונות למאות פעוטות עם פיגור; מסגרות יום למאות ילדים עד גיל שלוש; מרכזי יום ל-4,000 בני 3-21; מרכזי יום ל-750 בני 21 ומעלה; שירותי אומנה ל-315 ילדים עם פיגור; תעסוקה לאלפי אנשים ב-65 מסגרות תעסוקה; נופשונים ל-24 אלף אנשים; 2,400 דירות בפיקוח לאנשים עם פיגור; טיפול ותמיכה במשפחות, ועוד שירותים רבים.

על כל אלה מופקדים עשרה מפקחים. הד"ר חיה עמינדב, מנהלת האגף לטיפול באדם המפגר, אומרת שבממוצע המפקחים מגיעים לביקור בתדירות של אחת לשלושה חודשים עד שישה חודשים, תלוי במסגרת. "מה שקרה בבית אנדרו הוא לא סימפטום מיוחד", מודה עמינדב. "לצערנו מערך הפיקוח, גם במעונות הפרטיים וגם בממשלתיים, לא עונה על הצרכים". המפקחת הממונה על מעון אנדרו אמנם הודחה מתפקידה, אך בעיות דומות עלולות לחזור על עצמן – ואולי אף מתרחשות כיום – במעונות שבהם ההורים פחות מאורגנים או נועזים.

"אני קובע באופן מפורש שהמשרד אינו מסוגל לפקח על עבודת הזכיינים שמטפלים באנשים חסרי ישע", אומר יוסי מלכה, מנכ"ל אקי"ם. "יש פה כשל מאוד מרכזי. מפריטים באמוק בלא תגבור משמעותי של מנגנון הפיקוח".

נעמי רז, יו"ר ועד ההורים הארצי של אקי"ם, אומרת שכבר בשנות ה-80 כשהתחילו תהליכי ההפרטה היה ברור שאי אפשר יהיה לבצע פיקוח יעיל ולכן בכל מסגרת צריך יהיה להקים ועד הורים, בתמיכת משרד הרווחה. אלא שרק בחלק מהמסגרות נוצר השילוב בין הורים חזקים די הצורך להנהלה שהסכימה לכך.

רז מוסיפה, כי מזה יותר מעשור שמשרד הרווחה לא העניש זכיין שלא עמד בתנאי המכרז שבו זכה ובתנאי החוזה שעליו חתם. "מערכת אחת שתיסגר תהיה סמן והתראה לאחרים", היא אומרת. אבל במשרד הרווחה אומרים שמדובר בתהליך מסובך מבחינה משפטית.

אין תחרות אמיתית בשוק הרווחה

גם תחומים אחרים סובלים ממיעוט מפקחים. על כ-400 מסגרות שמספקות דיור, תעסוקה, שיקום ופנאי לנכים ולעיוורים מפקחים כ-15 מפקחים מטעם משרד הרווחה; על כ-200 בתי אבות מופקדת רק מפקחת אחת במשרה מלאה ועוד עשר מפקחות המועסקות באמצעות חברת כוח אדם. על 500 מסגרות לקשישים בקהילה – מרכזי יום, שכונות תומכות ועוד – מופקדים 11 מפקחים.

משרד הרווחה תומך בתהליך ההפרטה, אך מודה שהפיקוח הוא נקודת תורפה כואבת. יקותיאל צבע, מנהל האגף למחקר, תכנון והכשרה במשרד, סבור שהפרטה מחייבת פיקוח על טיב השירות הניתן לנזקקים. בתנאים מסוימים השוק יכול לבצע פיקוח על עצמו – אם הוא משוכלל דיו, דהיינו יש בו הרבה מבחר ומידע לצרכן או לבני משפחתו שמאפשר להם לבחור איזה מוסד טוב ביותר בשבילם ומספק להם שירות ברמה הגבוהה ביותר, אומר צבע.

"אבל תנאים של שוק משוכלל כמעט לא קיימים בשוק שירותי הרווחה", אומר צבע. ההיצע מוגבל ובמקרים רבים ה"לקוחות" הם אנשים חסרי ישע ולהם או למשפחות שלהם אין מידע וכלים לבחירת מוסד או שירות, הוא אומר. לכן הממשלה חייבת לספק את הפיקוח ולא יכולה לסמוך שכלי השוק יעשו זאת, אומר צבע. אמצעי הפיקוח הממשלתי כוללים דרישות מפורטות בחוזים עם ספקי השירותים, פיקוח חיצוני שיטתי, משוב של הלקוחות או החוסים, תמיכה מארגוני סנגור ועמותות הורים, הוא אומר. גם הוא מודה שאלה רחוקים כיום מלהתקיים במלואם.

פרופ' אברהם דורון, חתן פרס ישראל לעבודה סוציאלית ומתנגד חריף להפרטת שירותים חברתיים, אומר שפיקוח על שירותי רווחה הוא אשליה.

"הניסיון מראה שברוב המקרים הגורמים המפקחים הופכים שבויים בידי המוסדות המפוקחים ובמקום להגן על לקוחות של מוסדות אלה הם מגנים על המפוקחים", הוא אומר, "הדוגמה הטובה ביותר היא בנק ישראל והמפקח על הבנקים. מה שמפקח זה עשה במשך השנים הוא להגן על הבנקים מפני הטענות הצודקות על פי רוב של לקוחות הבנקים".

רותי סיני

כבר ב-2005 התריע מבקר המדינה על צמצום היקף הפיקוח

בדו"ח שפירסם ב-2005, הצביע מבקר המדינה על ליקויים בפיקוח של משרד הרווחה על השירותים שהעביר לביצוע חיצוני. המבקר כתב שעל אף שהמשרד הוציא לספקים חיצוניים, כמו עמותות וחברות מסחריות, כ-85% מהשירותים שהוא מחויב לתת (בשווי של יותר מ-2 מיליארד שקל) – היקף הפיקוח ירד. המבקר ציין שלמרות שיש להרחיב את הפיקוח במצב זה, הרי שמספר משרות הניהול, התכנון והפיקוח קטן ב-16% בשנים שנבדקו.

עוד גילה המבקר שכשליש מהמעונות לאנשים עם פיגור פעלו בלא רישוי; ל-32 מתוך 43 ההוסטלים של חסות הנוער לא היה חוזה בתוקף עם משרד הרווחה; ומ-1999 עד סוף יולי 2004 קיים המשרד בקרה חשבונאית רק על כשליש מ-1,200 הגופים שמהם הוא רוכש שירותים.

כך למשל, במשך יותר משנתיים המשרד לא קיים בקרה בעמותה שהעניקה שירותי תקשורת לחירשים. רק בעקבות תלונות מחירשים שלא קיבלו שירותי תרגום, נערכה ביקורת שמצאה כי העמותה נמצאת במצב של חדלון פירעון. ההתקשרות עמה הופסקה, אבל בינתיים החירשים לא קיבלו שירותים במשך שנה.

רווחה בהפרטה , כתבה חמישית ואחרונה בסדרה בשנים האחרונות מתקיים בישראל תהליך מואץ של הפרטת השירותים החברתיים, אותם מחויבת המדינה לספק על פי חוק. בסדרת כתבות יבחן "הארץ" כיצד משפיע השינוי על חייהם של האזרחים החלשים ביותר במדינה.

תביעת מיליונים נגד משרד הרווחה – כלא נערה בפנימיה, הפקירה לאונס והרס משפחתה

משרד הרווחה – ארגון פשיעה נגד האנושיות – תלש צעירה מביתה ומשפחתה והפקירה במוסד מופרט לאונס והתעללות

תביעת מיליונים: פורץ אנס בת 14 בפנימייה , אביאל מגנזי ועומרי אפרים , ynet , ינואר 2014

צעירה תובעת 2.5 מיליון שקל בטענה שמשרד הרווחה והמוסד התרשלו בהגנה עליה. גורם בתחום: "זה לא המקרה היחיד במוסדות המופרטים"

האם ילדה הסובלת מלקות נפשית נפלה קורבן דווקא להתרשלות של המוסד שאמור היה להגן עליה? במהלך שהייתה של בת 14 בפנימייה פוסט-אשפוזית חדר למתחם אדם זר שפגש בה בחצר המוסד וביצע בה מעשה סדום. הקורבן, כיום כבר בת 18, תובעת כעת יחד עם אמה 2.5 מיליון שקל מהפנימייה, ממשרד הרווחה ומחברת הביטוח המבטחת תלמידים בפוליסת תאונות אישיות.

כתב התביעה מגולל את הנזקים הרגשיים והכספיים שנגרמו לקורבן ולאם בעקבות המקרה. מדובר בפנימייה פוסט-אשפוזית, שם שהתה הילדה שסבלה עוד קודם לכן מחוסר איזון נפשי ומנטיות דיכאוניות. את התביעה היא הגישה באמצעות הקליניקה לזכויות ילדים ונוער במרכז לחינוך משפטי-קליני בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית.

במהלך 2009 הוחלט על ידי מחלקת הרווחה בחולון על שליחת הילדה למסגרת של פנימייה ייעודית לבני נוער החווים קשיים נפשיים, תוך התחייבות של המוסד להשגחה צמודה. ימים ספורים בלבד לאחר הגעתה חדר אדם זר לשטח הפנימייה ומצא אותה לבדה בחצר. הוא אחז בה בחוזקה, הפיל אותה לקרקע וביצע בה מעשה סדום.

פלייליסט – פנימיות משרד הרווחה

על פי התביעה, הילדה שבה למבנה נסערת ונרעשת מבלי שגורם טיפולי כלשהו סייע לה. רק יממה וחצי לאחר מכן הבחינה אחת המדריכות בפנימייה במצבה הרגשי הסוער, ונדרשה עוד יממה עד שהוחלט לדווח למשטרה ולהפנות אותה לבדיקות רפואיות שאישרו את תלונתה. לאחר בדיקה התברר שבגדר המתחם מצויה פרצה, וממנה ככל הנראה חדר התוקף לשטח הפנימייה.

בעקבות המקרה הועברה הילדה להשגחה מתמדת בביתה. האם, שגידלה אותה לבדה, נאלצה להשגיח עליה שלא תפגע בעצמה ונדרשה לזמינות של 24 שעות.

המצב הוביל בסופו של דבר לפיטוריה של האם ממקום עבודתה ולחוסר יכולת מצדה לשלב בין הטיפול בבת לבין עול הפרנסה.

בכתב התביעה נטען כי לפנימייה, המשמשת כמעון מחסה והגנה לילדים עם קשיים נפשיים, יש אחריות מוגברת ומיוחדת. כמו כן נטען שהעובדה שבגדר המוסד הייתה פרצה מהווה רשלנות והפרת חובותיו החוקיות של המוסד. כתב התביעה מייחס אחריות למשרד הרווחה, האמון על הפיקוח על המוסד, וכן מבקש להשית חבות כספית על חברת הביטוח ולראות באירוע "תאונה" המכוסה בפוליסה.

עו"ד חגית בורוכוביץ מהקליניקה לזכויות ילדים ונוער ציינה שהילדה סובלת ממצב נפשי קשה שהחריף נוכח המקרה: "התביעה מהווה אמצעי לחזק את ביטחונה ודימויה העצמי, להחזיר את תחושת השליטה על חייה ולסייע בטיפול ובשיקום שלה".

ממשרד הרווחה נמסר: "העניין ייבדק והמשרד יגיב בבית המשפט".

כתב התביעה לא מייצג מקרה יחיד. דיווחים שהופיעו בעבר על מעצר אנשי צוות במסגרות חוץ ביתיות לנערים ונערות מלמדים שמדובר בתופעה רחבה יותר. "היינו עדים ללא מעט מקרים של ילדים שהועברו למוסדות מופרטים תחת משרד הרווחה והותקפו שם, דווקא במקום שהיה אמור להגן עליהם", אמר ל-ynet איש מקצוע המטפל בנערים בסיכון. "מבחינת בני הנוער האלה, תקיפה נוספת כזאת מותירה טראומה שמעצבת את האישיות שלהם ומלווה אותם לאורך כל חייהם".

קישורים:

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות – הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 – לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו – אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה…

עמותת "אור שלום" – תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
אלימות מדריכים על ילדים בפנימיית "בית טף" של משרד הרווחה
"תינוק בגולאג ישראלי" – כתבת תחקיר על חטיפת תינוק
משרד הרווחה – כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים – כתבת תחקיר
התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה
אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה
החיים בהוסטל למפגרים "בית אנדרו" בראשון לציון : רעב ומקלחת במים קרים
משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם"

המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – חומות של ייאוש
סיוט במוסד "מסילה" של משרד הרווחה
משרד הרווחה – פינוי מיידי קולקטיבי של נוער בסיכון – מעון "נופית"
משרד הרווחה נגד העיתונאות החוקרת על התעללות עובדי משרד הרווחה בחסרי ישע.
משרד הרווחה – הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה
דו"ח: אלימות והזנחה כללית בפנימיית "הדסים" , ynet , 11.06.04
ילדות של אף אחד – מעון "צופיה" של משרד הרווחה
מאסר למדריך פנימייה שביצע מעשים מגונים
שיחת טלפון בין ילדה שהוצאה בכפיה לפנימיית "נרדים" לבין אימה
ילדה מוחזקת בת ערובה בבית היתומים "נרדים" בערד
סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", זוכה פרס המועצה לשלום הילד, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע
אונס בכפר הנוער "מאיר שפיה"
נרדף – ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי בדרום, בורח מרשויות הרווחה
פנימיות ומעונות של משרד הרווחה – אלימות ותקיפה – פנימייה בדרום הארץ, בית השאנטי
משרד הרווחה שולח ילדים במצוקה לכלא "אופק" שבשרון, כתחליף לסידור מגורים
השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה
מעון "גילה" של איל"ן בירושלים המתוקצב ע"י משרד הרווחה: נכים במעון סיפרו שהצוות הענישם בכך שהחרים מהם את כסאות הגלגלים החשמליים
בסבך הביורוקרטיה של מערכת הרווחה – מצוקת הילדים במרכז החירום של משרד הרווחה
עיריית רחובות – סילוק מעון למפגרים "נווה אדיר" והחוסים בו מחוץ לעיר
לשכת הרווחה חדרה – בין פטיש העוני לסדן הרווחה – הטרדה מינית בפנימיית רננים
חשד: מנהלים של מעון לילדים מוגבלים בכפר כנא גנבו מיליונים
זוועות המוסדות הסגורים של משרד הסעד – בית אפל בגן יבנה
חידת האונס בכפר הנוער כדורי , ינואר 2010 , ידיעות אחרונות , 7 ימים

עובדי סיעוד לקשיש מביטוח לאומי – מציאות בלתי נסבלת

פברואר 2012 – רשת ב – יומן אזרחי עם פארלי שחר – משרד הרווחה מוזיל את הקשישים – ביטוח לאומי שוכר חברות קבלן המעסיקות עובדות סיעוד אשר אמורות לתת שירותי סיעוד לקשישים.
מתברר שבפועל עובדות הסיעוד אינן מבצעות עבודתן והקשישים נאלצים לסבול בשקט מחשש להסתכסך עם חברות הסיעוד, או עובדיהן.
.


.
קישורים:

תאוות בצע מוסדות הרווחה המופרטים – עובדים סוציאליים הופכים מוסדות חוסים ל"מחסני בשר"

בפרשת ההתנהלות הסאדיסטית של פקיד סעד ראשי בשירות למפגר אמיר שוורץ, ראינו חוסים נכלאו במוסדות למפגרים במשך עשרות שנים בעודם נורמלים ושפויים כדוגמת דודו דהאן. פקיד הסעד הראשי אמיר שוורץ הסועד מידי יום ארוחת צהריים עם צמרת משרד הרווחה גם שימש כעובד בכיר בחברה פרטית ק.ט.ב בבעלותה כתריסר הוסטלים ומחזור שנתי של כעשרה מיליוני שקלים.
מתברר כי צמרת הרווחה סיגלה את הפרטת השירותים החברתיים ומעסיקה עובדים סוציאליים שהפכו מוסדות לחוסים ל"מחסני בשר" ומייללים על שכרם הנמוך…

הכתבה 86% משירותי הרווחה: באמצעות עובדי קבלן , אורלי וילנאי , הארץ , פברואר 2012

70% מהעו"סים שנקלטו בשנים האחרונות – עובדי קבלן. "הם מגיעים עם תחושת שליחות, ומחוייבים לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם"

שבעים אחוזים מהעובדים הסוציאלים שהתקבלו לעבודה בשנים האחרונות הם עובדי קבלן, 90% מעובדים אלו הן נשים. הנתון המדהים הזה, העולה ממחקר שנערך באוגוסט האחרון על ידי מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל, נותן תוקף לשני נתונים מדאיגים נוספים במחקר – האחד קובע כי מרבית עובדי הקבלן בישראל הן נשים, ואילו השני מדבר על כך ש-86% מהשירותים שמספק משרד הרווחה מופרטים, ונעשים באמצעות מיקור חוץ, כלומר חברות קבלניות.

"משרדי הבריאות והרווחה הם המשרדים שמשתמשים הכי הרבה בחברות קבלן", אומר הד"ר אמיר פז פוקס, מנהל אקדמי שותף בפרויקט גבולות ההפרטה ואחריות המדינה במכון ון ליר. "מבחינת דיני העבודה יש שתי צורות העסקה אפשריות – העסקה ישירה או העסקה קבלנית – לכן העסקה דרך עמותות היא פשוט העסקה קבלנית, גם אם השם מכובס יותר". לדבריו, ישנה חפיפה מוחלטת בין התחומים שבהם מועסקות נשים בשירות הציבורי לבין התחומים שבהם נעשה שימוש בחברות קבלן. "אם ממילא היו תנאי השכר של העובדות במשרות אלה נמוכים, הרי שעתה במקרים רבים, ירד השכר גם אל מתחת לשכר המינימום בפועל".

תנאי העסקה אלו לא רק דירדרו את שוק התעסוקה לתהומות שטרם נראו במדינת ישראל, לדברי הד"ר פז פוקס הם גם השפיעו על אופן קבלת ההחלטות המקצועיות. בראיונות שערך עם עובדי קבלן דיווחו רבים מהם כי חוות הדעת שלהם הוטו בשל שיקולים כלכליים.

כך לדוגמה העידה עובדת סוציאלית במוסד לתשושי נפש, כי התבקשה על ידי מנהל המוסד שלא לשלוח לשיקום אדם שראוי היה שיצא אליו, שכן "אין כרגע מי שיחליף אותו, ובהיעדר איוש לא יתקבל תקציב ממשרד הרווחה".
דברים דומים נאמרו על ידי פסיכולוגים המועסקים בחברות קבלניות לבריאות הציבור, עובדים במוסדות חוסים, גמילה מסמים ועוד. בשל הפרטת השירותים, לא יכולים משרדי הממשלה לפקח על חוות דעת אלו ולא על ההתנהלות הפנימית. "אנשים מגיעים עם תחושת שליחות, ומחייבים אותם לקבל החלטות שסותרות את האתיקה המקצועית שלהם", הוסיף הד"ר פז פוקס, שכותב בימים אלה מחקר בעניין.

לפי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוגש בשנה שעברה לוועדת הקליטה והעלייה, מחצית מעובדי הקבלן הם עולים מחבר המדינות שעלו משנת 1990 ואילך, שיעור גבוה במידה ניכרת משיעורם בכלל האוכלוסייה, העומד על 12.2%. עוד נכתב כי על פי מחקר של מכון ברוקדייל, לפחות 35% מבין עולי אתיופיה בשוק העבודה, מועסקים כעובדי קבלן.

הדו"ח מצביע גם כי העלייה הדרמטית במספר עובדי הקבלן קשורה קשר ישיר לחקיקתו של חוק קבלני כוח האדם, שנועד להגן על העובדים. החוק, שנחקק ב-1996, אך נכנס לתוקף רק ב-2008, קובע כי עובדי חברות כוח האדם יתקבלו להיות "עובדי המשתמש", כלומר עובדים מן המניין, אם עבדו תקופה העולה על תשעה חודשים במקום מסוים. עם זאת, הוראה זו לא חלה על עובדי קבלני שירותים, וכך פנו המעסיקים לקבלנים אלו, מה שהביא בפועל לעקיפה בוטה של החוק.

מרטין וילר, רכז תחום עובדי קבלן בעמותת "במעגלי צדק", המטפלת בסוגיית ההעסקה הפוגענית של עובדי הקבלן, אומר כי "הרוח הגבית שנותנת ההסתדרות לנושא מעודדת, אולם יש לנו תחושה קשה שהבעיה לא תיפתר בקרוב, היא הפכה לנורמה". לדבריו, "הנחמה היחידה היא שאם בעבר לא דיברו על זה הרי שהיום המונח העסקה ישירה הוא מונח מוכר. כל סוגיית מדינת הרווחה הקורסת צפה בזכות המחאה החברתית". העמותה, בדומה לארגונים חברתיים אחרים, נשאבה לוואקום שנוצר במערך האכיפה בתעסוקה. "בהיעדר כוח אדם מספיק, ומכיוון שהתהליכים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה אורכים שנים, אנחנו מבצעים אכיפה אזרחית מעשית בפועל".

פולישוק – סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון
//player.vimeo.com/video/36594401

.
קישורים:

משרד הרווחה מפקיר את הקשישים – מפריטים את הגימלאים / ד"ר אבי ביצור

הכתבה מפריטים את הגימלאים , ד"ר אבי ביצור , The Pulse , אוקטובר 2011

האחריות לזקנינו – למי? למדינה, לעמותה או לעיריה? מאמר זה נכתב בעקבות פרסום תוכנית המשרד לענייני גמלאים בנושא הטיפול בזיקנה

אחת הרעות החולות של מערכת שלטונית ש"פשטה את הרגל", הינה הנסיון, לעיתים הבלתי פוסק, להעביר את האחריות לנושאים מסויימים משטח השיפוט של המדינה למקומות אחרים, שבם, לכאורה, ינתן לנושאים אלו טיפול טוב יותר, אמין יותר, מקצועי ומסור יותר.

הדוגמאות הבולטות הינן העמותות למיניהן, המשמשות כתחליף למשרד הרווחה, דרך משל, כמו אלו"ט המנסה ללא הצלחה לטפל בילדינו האוטיסטים במקום משרד הרווחה, או הנסיון להטיל על העיריות, כ"לבנת היסוד במערכת שלטונית" את האחריות לנושאים שונים. במאמר אעסוק בתוכנית המשרד לענייני גימלאים, בשמו החדש, לטיפול בזקנינו, להעביר את האחריות לעיריות, תוך נסיון להפריט חלק מהשרותים שינתנו לזקנים.

הנסיון הוא נסיון נואל, שמעיד הן על חוסר מחשבה והבנה במושגי יסוד כ"מדינה ואחריותה" או "הפרטה או הלאמה" מצד אחד, ומצד שני הוא מדאיג, כי הריח הפוליטי המפוקפק העולה ממנו הינו ריח חזק מדי והוא מעלה תהיות רבות באשר לרצינותה של התוכנית, ההגיון שבה ובכלל עולה השאלה: האם מי שמנסה כיום לטפל בזקנינו אכן מסוגל לעשות זאת?

לצערו של כותב מאמר זה, התשובה היא "לא" באופן חד משמעי. התוכנית שמתיימרת למפות את זקנינו מיותרת כבר מציון מטרתה הראשונה, קרי מיפוי הזקנים בערים השונות – למען השם, הרי קיים במשרד לענייני גימלאים מדור שלם המחזיק את נושא "האזרח הותיק" והמנפק את 750,000 התעודות לזקנינו – עצם החזקת המידע והרישום הינו מיפוי ואין צורך בביצוע מיפוי נוסף, אלא אם כן, כפי שציינתי ברישא של דברי מסתתרת תחבולה פוליטית של עשיית הון פוליטי על בסיס מיפויים של תומכים פוטנציאליים לראשי המשרד הנוכחיים? האמנם?

התוכנית מתיימרת לתת לעיריות את הטיפול בזקנים ובכך קיימת כאן התנערות מאחריותה של המדינה תוך הפעלת מעמסה נוספת על כתפי העיריות, שלא תוכלנה לעמוד בנטל כזה ומכאן שהנזק יהיה לזקן ומשפחתו!!!

בנוסף לכך, הרמיזה הגלויה, בתוכנית, להפרטת שרותים לזקנים היא לעג לרש לכל אלו הלוחמים, לדוגמה, באי הפרטת בית האבות הסיעודי לנפגעי נפש ניצולי השואה בפרדסיה – אסור ולא ניתן לבצע הפרטה של השרותים לזקנים כמו שרותי הסיעוד האחרים תוך הבנה שבכך אנחנו פוגעים ב"חוליה החלשה" ב"שרשרת המזון" בחברה הישראלית, קרי בהורים שלנו – אין ואסור להפריט את השרותים לאנשים אלו (ראה את המחאה החברתית שכנראה אינה מובנת לכולנו).

הכתובת היחידה עבורם צריכה להיות המדינה ולא עיריה כזו או אחרת, או נציג של התוכנית בעיריה (זו בעצם ההוצאה התקציבית המתוכננת וזו כוונתם האמיתית של "הוגי" התוכנית שהינו, כנראה, קוניוקטורה פוליטית של סגנית שר כזו או אחרת).

המשרד לענייני גימלאים ראוי שיאבק על מימוש האינטגרציה כרעיון יסוד, בריכוז כלל סמכויות הטיפול בזקן הנמצאת במשרדי הרווחה, הבריאות, ביטוח לאומי, ניצולי השואה וגם חינוך מבוגרים, אליו למשרד, ולא יעודד סגרגציה – ביזור יתר של השרותים לזקן, שגם היום כבר מפוזרים, שלא לצורך, בעשרות משרדים שונים, ואת זה יש לעשות, עם לב ונשמה, עם חזון ועם מקצועיות, שהיום נעדרת מהמתיימרים לנהל את הנושא החשוב הזה תחת הסיסמה המאד ברורה: "אל תשליכני לעת זיקנה". זה לא מנטרה מ"כוכב נולד". זה אנחנו וחיינו.

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ובתוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל, וראש ביה"ס למינהל ציבורי במכללת רחובות.

קישורים:

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה – ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 – מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.

הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.
.
פשעי הרווחה – ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער


.
.
קישורים

תחלואי הפרטת פנימיות הרווחה – ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים למתקני כליאה

רווחה והפרטה שווה שחיתותאוגוסט 2011 – מתברר כי למערכת הרווחה המופרטת תחלואים קשים. שופטים ועובדי רווחה עלולים בנקל לקבל שוחד ממוסדות רווחה מופרטים: משפחות אומנה, פנימיות, מרכזי חירום ועוד, תמורת העברת ילדים בכפייה למוסדות אלו (כסף תמורת ילד). בישראל הקרקע פוריה לשחיתות במערכות הרווחה בשל החיסיון, העדר פיקוח, ואי כפיפות לדיני ראיות. מדובר באלפי ילדים המוצאים בכפייה מביתם ברשעות (85% בתואנת "הזנחה") ע"י מערכת הרווחה הישראלית המופקרת ע"פ "סברות" של פקידי סעד, ו"חותמות הגומי" בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער.


הכתבה ארה"ב: שופט קיבל שוחד ושלח נערים לבתי סוהר , ynet , AP , אוגוסט 2011

מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים בפרשה שנודעה בשם "ילדים תמורת מזומנים". בעקבות השערוריה ביטל בית המשפט העליון בפנסילבניה 4,000 הרשעות

בית משפט בפנסילבניה, ארה"ב, גזר הלילה (יום ו') 28 שנות מאסר על שופט שהורשע במעורבות בפרשת שחיתות גדולה, שהובילה להרשעתם של אלפי בני נוער. השופט מארק סיאוורלה ג'וניור הורשע כי קיבל מיליון דולר מאדם שהקים שני מתקני כליאה לנוער בתמורה "למילוי" התאים במורשעים, בהם ילדים בני 10.

פרשת "ילדים תמורת מזומנים" (kids for cash) ב-2008 ומאז עברה תהפוכות משפטיות רבות. בתחילה הודו סיאוורלה ושופט נוסף, מייקל קונהאן, במרמה ועבירות מס והשיגו הסדר טיעון שבמסגרתו היו אמורים להישלח לשבע שנות מאסר. ואולם, הסדרי הטיעון נדחו לאחר שהשניים סירבו לקחת אחריות גם לחשדות לשוחד בתמורה לכליאה.

בעקבות כך, חודש ההליך המשפטי עד שבסופו של דבר הורשעו השניים בקבלת שוחד ממקים המתקנים, רוברט מריקל, ובסחיטה של מאות אלפי דולרים נוספים משותפו של מריקל, רוברט פאוול. בעקבות ההרשעה, ביטל בית המשפט העליון של פנסילבניה 4,000 הרשעות שהתקבלו על-ידי סיאוורלה בשנים 2003-2008 בטענה כי הפר זכויות חוקתיות של בני נוער העומדים לדין, ובהן הזכות לייעוץ משפטי והזכות לערעור.

סיאוורלה, בן 61, התנצל בטרם הקראת גזר הדין בפני משפחתו, קהילתו ובני הנוער שנידונו על ידו. הוא כינה את עצמו "צבוע" וכמי שנכשל בביצוע מה שהוא מאמין בו.

"אינני מאשים איש מלבדי על מה שקרה", אמר. עם זאת, מיד לאחר מכן תקף בית המשפט העליון בפנסילבניה ואת ועדת החקירה שהוקמה בעקבות חשיפת השערוריה וטען כי עשה כל מה שהיה יכול כדי לשמור על זכויות הילדים. פרקליטיו ביקשו מהשופטים להסתפק בעונש "הגיוני" בטענה כי מרשם כבר נשפט בתקשורת.

לאורך שנותיו במערכת המשפט היה סיאוורלה ידוע כשופט קשוח ביותר, בעל סגנון אוטוקרטי. הוא שלח למתקני כליאה ילדים ונערים רבים כבר אחרי העבירות הראשונות שלהם וגם במקרים של עבירות קלות יחסית. הוא גם הורה לאזוק ילדים ובני נוער ולהוציאם מאולם בית המשפט מיד אחרי גזר הדין מבלי שיזכו להיפרד ממשפחותיהם. דינו של השופט השני שהורשע בפרשה טרם נגזר.

.

פשעי הרווחה – ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער



.



.

קישורים