מסתמן כי עו"ד דניאל חקלאי יוחלף בעו"ד אחר בייצוג לורי שם טוב בתיק פרשת הבלוגרים

09.07.2020 – לורי שם טוב ביקשה מבית המשפט (תיק ת"פ 14615-04-17) להחלפת עו"ד דניאל חקלאי  לאחר שתי בקשות כי ישוחרר מלייצג אותה שנדחו על ידי השופט בני שגיא.
שם טוב טענה בבקשתה השלישית כי עו"ד שי שקד מוכן לייצג בתיק במקום עו"ד חקלאי. שם טוב טענה בנוסף כי עו"ד חקלאי התבטא נגד עובדי ציבור בכירים ונבחרי ציבור במרשתת, באופן בוטה תוך שימוש בביטויים על ראש ממשלה נבחר ומשפחתו בביטויים "מפנטז", "מתקרבן", "מעורר בי גועל פיסי", ועוד. וכן כי נאם בכיכר גורן בפתח תקוה ביום 04.07.2020 ליד כרזה עם כיתוב "מנדלבליט מושחת".
שם טוב טענה כי אין לה שום התעסקות בפוליטיקה ובהעלבת עובדי ציבור ונבחריו, והתנהגותו של עו"ד חקלאי שנכפה עליה לייצג אותה גורמת לה נזק הואיל והיא נתבעת על ידי המדינה, ועו"ד חקלאי מתבטא  בבוטות על עובדי מדינה ונבחרי ציבור.
יתרה מכך, נגד שם טוב 120 סעיפי אישום שבסיסם העלבת עובדי ציבור ולא יעלה על הדעת שסנגור המתבטא בבוטות נגד עובדי ציבור ונבחריו ייצג אותה בכפייה.

חקלאי הודיע כי לא יכפה עצמו לייצג את שם טוב, ויפנה מקומו על פי החלטת בית המשפט. חקלאי נימק נוכחותו כנואם ליד כרזה שעליה נכתב "מנדלבליט מושחת" בכך שלא ידע על קיום הכרזה וכי ההתבטאות על ראש הממשלה הנה סטירית, צינית או ביקורת חריפה יותר, ועוד.

השופט שגיא החליט כי בדיון התזכורת הבא יידון ייצוג עו"ד שי שקד במקום עו"ד חקלאי לייצוג שם טוב.

מצורפים:

תגובת עו"ד דניאל חקלאי והחלטת השופט בני שגיא , בקשה 270 תיק ת"פ 14615-04-17 , 09.07.2020.

– עו"ד דניאל חקלאי נואם בכיכר גורן פתח תקוה, 04.07.2020 ליד כרזה ועליה כיתוב "מנדלבליט מושחת".

Document-page-001Document-page-002

Document-page-003

דניאל חקלאי
עו"ד דניאל חקלאי נואם בכיכר גורן פתח תקוה, 04.07.2020 ליד כרזה ועליה כיתוב "מנדלבליט מושחת"

 

המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון

28.06.2020 – פסק דין בג"צ 4086-20 של השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, מציג באופן די ברור את המוסר הכפול של שופטי בית המשפט העליון והליקוי בכך שאותם שופטים משמשים כשופטי בג"ץ וגם כשופטי בית המשפט העליון.
השופט גרוסקופף כותב בפסק הדין כי לורי שם טוב הייתה במעצר (כשנתיים וחודשיים) עקב חשד לריבוי עבירות שבסיסן העלבת עובדי ציבור במרשתת. שופטי בית המשפט העליון לא בחלו בביקורת קשה נגד שם טוב ואמרו שמעשיה כאלימות פיסית (השופט שהם בש"פ 2525-18 מיום 17.04.2018), השופט סולברג השווה אותה ל"זרה", אשת זנונים אפיקורסית (בש"פ 1999-17 מיום 3.03.2017) ועוד.
אולם כאשר מדובר בריבוי עבירות של איומים ברצח, הסתה לרצח, לשון הרע במרשתת ועוד, המופנים נגד אזרח מן השורה, והמשטרה מסרבת לחקור בשל "חוסר עניין לציבור" ממלאים שופט בג"ץ פיהם מים וטוענים כי "מידת ההתערבות של בית משפט זה בשיקול דעת זה היא מצומצמת ביותר".
תמוה כיצד שופטים בבית המשפט העליון הכפישו וכלאו אישה כשנתיים וחודשיים במעצר מאחורי סורג ובריח בחשד להעלבת עובדי ציבור (במרשתת) ואילו כאשר מדובר באיומים ברצח (במרשתת) על אזרח מן השורה הם לא פוצים פה נוכח אי פתיחה בחקירה.

מצורף 

פסק דין השופטים עופר גרוסקופף, ענת ברון, ועוזי פוגלמן, בג"צ 4086-20 המסביר מדוע בחשד להעלבת עובד ציבור שופטי העליון הושיבו אישה במשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח, ומדוע אותם שופטי עליון ביושבם כבג"צ אינם מתערבים בהעדר טיפול המשטרה באיומים ברצח נגד אזרח מן השורה.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

פרקליטות המדינה – לא יכולה לסבול העלבת עובדי ציבור

פרקליטות המדינה - לא יכולה לסבול העלבת עובדי ציבור

דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 – 16.12.2019 – דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.

עומד לדין בפני בשלשה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה "טיפשה"

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה "טיפשה". הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.

טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו "טיפש" לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.
בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית. פרסומייה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".