דיון מוטי לייבל במחוזי ירושלים על מחאה בשכונת פקידת אימוץ בכירה

12.12.2019 – 16.12.2019 – דיון הזוי התקיים בבית משפט מחוזי בירושלים בעניין ערעור פרקליטות המדינה על זיכויו של מוטי לייבל.

מדובר במחאה בשכונתה של פקידת סעד בכירה ממשרד הרווחה שערך לייבל עקב לקיחת ילד מאימו בכפייה ומסירתו לאימוץ.
הפרקליט טען כי מילים כמו "טיפשה" או "חוטפת ילדים" הנם העלבת עובד ציבור ולשון הרע. בנוסף טען הפרקליט כי שימוש בתמונת פקידת הסעד על שלט מהווה פגיעה בפרטיות.
מדובר בטענות תמוהות שכן שימינג נגד אזרחים במרשתת, נבחרי ציבור וקרוביהם, ועובדי ציבור נפוץ מאוד בעיתונות וברשתות החברתיות.

עומד לדין בפני בשלשה שופטים בגלל שכינה פקידת סעד בכירה "טיפשה"

דיון ערעור על זיכויו של לייבל התקיים בבית משפט מחוזי ירושלים ב- 16.12.2019. פרקליטות המדינה ערערה על זיכויו של מוטי לייבל שכינה פקידת סעד בכירה לטענתם במהלך מחאה "טיפשה". הפרקליטות טענה כי שימוש בתמונתה בשילוט הוא פגיעה בפרטיות.

טענות הפרקליטות מצביעות על אכיפה בררנית ומוסר כפול בכל הנוגע לאכיפת החוק לשון הרע, פגיעה בפרטיות כשמדובר בעובדי ציבור בכירים. שהרי ברור שאם אדם מהשורה יתלונן במשטרה על שכינו אותו "טיפש" לא תיפתח חקירה. יתרה מכן, כינויים כאלו וגרועים מאלו נפוצים באמצעי התקשורת השכם וערב על ידי אמצעי תקשורת בעיתונות הכתובה והמשודרת ופרקליטות המדינה לא מעזה לאכוף.
בנוסף שיטות האכיפה בהן השתמשה הפרקליטות נגד לייבל ושם טוב בפרשת הבלוגרים כוללות הסתה ופגיעה בפרטיות גבוהות עשרות מונים מאלו בהם מואשם לייבל.

לדוגמא בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר על לורי שם טוב שהייתה באותה עת עצורה מזה כשנה וחמשה חודשים: " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפרסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…".
מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת שם טוב הייתה עצורה ולא יכלה להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייניה.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיה הלכאוריים של שם טוב הנם כאלימות פיסית. פרסומייה הלכאוריים של שם טוב לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח כגון אלו שתלונה בגינן הפרקליטות שגרה עקב חוסר עניין לציבור, אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת שם טוב הייתה במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

השופט אברהם הימן הגיב בהשתוממות נוכח ריבוי איומים ברצח נגד לורי שם טוב

הזעזוע העמוק של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור התבטא בביטויים כמו "מילים חדות כמו מדקרת חרב", "לגלות אפס סובלנות כלפי אלו העושים שימוש נלוז באינטרנט". ועוד.. ושלח את החשודים למעצר עד תום ההליכים.
אולם כששמע כי בדיון ב- 01.12.2019 כי פרקליטות המדינה סגרה בשל חוסר עניין לציבור, תלונה על ריבוי איומים ברצח במרשתת נגד לורי שם טוב, הגיב השופט הימן בלקוניות בסגנון "נדחה להחלטה".
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון מיום 01.12.2019 הקלק כאן

צפו בתגובות השופט הימן בדיון שהתקיים ב- 01.12.2019 על אכיפה בררנית של הפרקליטות שלא לחקור ריבוי איומים ברצח על לורי שם טוב במרשתת.
לעומת תגובתו המזועזעת של השופט הימן ב- 21.10.2017 נוכח ריבוי העלבת עובדי ציבור במרשתת וכליאת החשודים למעצר עד תום ההליכים על פי בקשת הפרקליטות.

מצורפים:
– פרוטוקול דיון בפני השופט אברהם הימן מיום 01.12.2019 שבו מציגה לורי שם טוב את ריבוי האיומים ברצח נגדה במרשתת שפרקליטות המדינה סגרה בתלונה בשל חוסר עניין לציבור.
– קטע מפרוטוקול מיום 21.10.2017 (החלטת מעצר עד תום ההליכים עקב העלבת עובדי ציבור) ובו התבטאות קשה של השופט אברהם הימן על העלבת עובדי ציבור במרשתת.

Document-page-001Document-page-002Document-page-00378556647_590094521738985_5407200256129499136_n

 

לורי שם טוב ביקשה להשתחרר ממעצרה עקב חוסר תום לב של פרקליטות המדינה

דיון בקשת שחרור ממעצר לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן התקיים ב- 1.12.2019 על פי בקשתה של שם טוב.
לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד להעלבת עובדי ציבור במרשתת, והייתה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים עד מאי 2019. ממאי 2019 ועד היום שוהה שם טוב במעצר בית עם הגבלות.
במהלך הדיון טענה שם טוב כי פרקליטות המדינה פועלת כנגדה בחוסר תום לב בדרך של "חיסול ממוקד" הבא לידי ביטוי על ידי אכיפה בררנית, הסתה נגדה מול שופטיה על ידי פרקליט המדינה בעוד משפטה תלוי ועומד, ובפגיעות חוקתיות.
השופט הימן לא דן לגופו של עניין והתמקד בשאלה מדוע שם טוב לא תיבחן על ידי ק. מבחן מטעם המדינה.

להלן קטע מדבריה של שם טוב במהלך הדיון.
"
עניינה של בקשה זו הנה ליקויים חמורים בעבודת הפרקליטות שהביאו את בית המשפט הנכבד להחליט על מעצרי מאחורי סורג ובריח במשך שנתיים וחודשיים ולאחר מכן להגביל אותי במעצר הבית במשך כחצי שנה עד עצם היום הזה. מעצרי הממושך נקבע על ידי בית המשפט הנכבד בגין חשד לריבוי עבירות במרשתת שעיקרן העלבת עובדי ציבור, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית.
אולם על פי האמור בבקשה זו ובהתנהלות פרקליטות המדינה עולה כי הפרקליטות פועלת שלא בתום לב ומטעה את בית המשפט באופן החמור ביותר.
אכיפה בררנית
מתברר כי בריבוי עבירות חמורות עשרות מונים מאלו במרשתת כגון ריבוי איומים ברצח, ריבוי הסתה לרצח שהופעלו נגדי, החליטו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל לסגור את התיק עקב חוסר ראיות. הגשתי ערר לפרקליטות והתנהלותה בעניין זה מתנהלת בעצלתיים.
בינואר 2019 הגיש בן זוגי בשמי תלונה במשטרה על פעולות במרשתת נגדי של ריבוי עבירות הכוללות לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח.
להלן מקצת הפרסומי במרשתת נגד שם טוב עליהם נסובה התלונה:
"הייתי מרביץ לה גם עד שהייתה נכה. מכות רצח היא צריכה לקבל.. באמת שאם
רואה אותה עושה את זה הופך אותה לנכה".
– "כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש
בו על לורי שם טוב",
– "היא תירצח בקרוב מילה שלי",
– "הייתי חובט לה בכוס לזבל הזאת",
– "להוריד לה אלה של בייסבול על הראש עד שיתפצח",
– "לשלוח אותה לעבודות שירות בכלא רמלה בתור כוס וחור תחת",
– "אישה שטן.. שתירקב בכלא",
– "פרצוף דוחה של חולת נפש יימח שמה וזכרה כך שיבעטו בה עד שתצא נשמתה
השחורה והטמאה… חלאה מקוללת שחורה שתישרף בגיהנום",
– "היא תשתלב יפה מאוד עם דאעש לקחת אותה למנהרות בצפון להכניס אותה
ולסגור אחריה בפתח",
– "לורי שם טוב שמתעללת בחסר ישע. חתול. שתינמק בכלא. מנוולת. לא לרחם עליה.
גזר דין מוות".

כעבור כשמונה חודשים קיבלתי תשובה ממשטרת ישראל כי התלונה נסגרה עקב חוסר עניין לציבור.
אני שואלת את בית המשפט הנכבד מדוע ביד אחת פרקליטות המדינה סוגרת תלונה על ריבוי לשון הרע נגדי, ריבוי הטרדה מינית נגדי, ריבוי פגיעה בפרטיותי, ריבוי הסתה לרציחתי, ריבוי איומים ברציחתי, וריבוי הודעה על כוונה לרצוח אותי, במרשתת, ואילו ביד השנייה הפרקליטות מבקשת לעצור אותי עד תום ההליכים על העלבת עובדי ציבור.
התנהלות הפרקליטות מעידה על חיסול ממוקד שהם מפעילים נגדי עקב היותי עיתונאית שפרסומי הביקורת שלי אינם לטעמם ואינם בשליטתם.

נאום שי ניצן
האכיפה הבררנית אינה הפרקטיקה היחידה שמפעילה הפרקליטות להרשעתי הוודאית בניגוד לסדרי דין ועקרונות ההליך הפלילי. פרקטיקה נוספת היא הכפשתי בפני שופטי בית המשפט העליון בעוד משפטי תלוי ועומד.
בתאריך 02.08.2018 הופיע פרקליט המדינה שי ניצן במעמד הפרידה מכב' השופט אורי שהם בפני שופטי העליון, שרת המשפטים ועוד נכבדי מערכת המשפט (נאומו גם הופיע ברשת האינטרנט) ואמר עליי העצורה מזה כשנה וחמשה חודשים (ראה סרטון מצורף דקה 0:30 בערך): " …פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור שפירסמה החשודה, הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף החומרה הגבוה ביותר…". מדובר בהליך שיפוטי תלוי ועומד מול השופטים אליהם דיבר שי ניצן. אני באותה עת הייתי עצורה ולא יכלתי להגן על עצמי נגד דברי הסלף של ניצן מול השופטים הבכירים הדנים בענייני.
פרקליט המדינה שי ניצן הטעה בנאומו את שופטי בית המשפט העליון באוגוסט 2018 שטען כי לתפיסתו פרסומיי הלכאוריים הנם כאלימות פיסית. פרסומיי הלכאוריים לא כללו איומים ברצח או הודעה על רצח אלא פרסומים לכאוריים שבסיסם העלבת עובדי ציבור, ובכל זאת הייתי במעצר מאחורי סורג ובריח כשנתיים וחודשיים. ואילו תלונה על ריבוי פרסומים של איומים ברצח, הסתה לרצח, והודעה על כוונה לרצוח נסגרים כלאחר יד על ידי פרקליט המדינה בהודעה טלפונית לקונית "חוסר עניין לציבור".

עבירות הפרקליטות תוך ההליך השיפוטי
פרקטיקה נוספת של פרקליטות המדינה היא פגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, קניינו, צנעתו, ופרטיותו והיא ביסודות התרבות הארגונית הלקויה של פרקליטות המדינה. וזאת ניתן לראות בכל דבר ועניין ובכל הליך לרבות הליך תפיסת הרכוש דנן:
א. צווי חיפוש לקויים ולקוניים ללא הנמקה מדוע נתפס הרכוש והנמקה מדוע החיפוש במחשב יבוצע ללא עדים ועוד ליקויים רבים (ראה לדוגמא צו חיפוש מצורף של השופט מסארווה).
ב. חיפוש בתוך דברי המחשב ללא נוכחות החשודים או מי מטעמם ללא הנמקה לכך מה שמאפשר לפרקליטות המדינה לשתול ראיות כרצונה.
ג. החזקת הרכוש על פי החלטה לקויה ולקונית ("כמבוקש" על חפצים יקרי ערך) בניגוד לחוק של כב' השופטת כוחן שניתנה במעמד צד אחד ללא מתן אפשרות לחשוד או מי מטעמו לקבל יומו בבית המשפט. החלטת השופט כוחן להחזקת הרכוש עד תום ההליכים טרם הוגש כתב האישום הנה בניגוד לחוק.
ד. החזקת הרכוש היקר מעל שנתיים וחצי שלא לצורך.
ה. פגיעה בפרטיותם של החשודים שרכושם בדרך של הפצת חומר מחשב שאינו קשור לתיק הפלילי בתוך חומר החקירה גלוי לעיניהם של הנאשמים, באי כוחם, והשופט. מדובר בהפצת, תסקירי סעד אישיים, תעודות גירושין, מסמכים רפואיים, תלושי משכורת, שיחות אינטימיות מוקלטות ועוד שלל פגיעה בפרטיות ברף החומרה הגבוה ביותר.

התנהלות פרקליטות המדינה חמורה עשרות מונים מכתב האישום כולו שעיקרו העלבת עובדי ציבור שהייתי במעצר כשנתיים ושלשה חודשים בגינו. מדובר בהתנהלות כפי שציינתי שתכליתה חיסול ממוקד שאינה בתום לב.
"

 

דיון בפני השופט בני שגיא – 21.11.2019

מסתמן כי תיק משפט פרשת הבלוגרים הולך לכיוון ודאי של משפט מכור, מעין מופע גלדיאטורים של פרשים וסוסים ואריות נגד אזרח מוחלש.
היום התקיים דיון בעניין ייצוגה של לורי שם טוב על ידי עו"ד פרטי במימון המדינה. השופט בני שגיא קבע סכום של 500,000 לייצוגה של שם טוב בתיק פלילי ת"פ 14615-04-17 הכולל 120 אישומים נגדה על העלבת עובדי ציבור. התיק כולל חומרי חקירה וראיות בהיקף אדיר של כ- 50,000 דפים, 500 תקליטורים ודיסק של 4 טרה (שקל ל 6,000 תקליטורים).
תיק בהיקף כזה צריך להיות מנוהל על ידי משרד עורכי דין וברור כי סכום של 500,000 שקל אינו ראלי. יתרה מכך, נאשם מספר 2 שךו 50 אישומים, פחות ממחצית האישומים נגד שם טוב, מקבל ייצוג 2 עורכי דין שכל אחק מהם מקבל כ- 370,000 שקל על פי החישוב של בני שגיא. כלומר נאשם 2 בפחות ממחצית האישומים מיוצג ב- 720,000 שקל. כלומר לפי מפתח זה, שם טוב אמורה לקבל ייצוג בעלות מעל 1,500,000 שקלים.
במהלך הדיון ביקשה שם טוב מהשופט שגיא כי יפנה ללשכת עורכי הדין להעיך מהי עלות ייצוג בתיק זה, השופט שגיא דחה בקשה זו. השופט שגיא החליט בתום הדיון לאפשר לשם טוב עוד חודשיים לאתר סנגור מייצג ב- 500,000 שקלים ואם לא ימצא יתחיל המשפט שהיא אינה מיוצגת.
לשם טוב אים השכלה משפטית וברור כי אם תייצג עצמה המשפט מכור.

פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019

נרדפת על ידי מערכת המשפט עקב היותה עיתונאית. פרשת הבלוגרים – עדכון 13.06.2019- פרקליטות המדינה החליטה על העונש עוד טרם החל המשפט. פרקליטות המדינה מפיצה שמועות כזב בתקשורת כאילו הסתיים המשפט וכי הבלוגרים הורשעו בכל סעיפי האישום ומה שנשאר זה לקבוע כמה שנים יקבל כל אחד מהנאשמים, בעוד המשפט טרם החל. לורי שם טוב כאמור ללא השכלה משפטית ואינה מיוצגת במשפט זה על פי החלטת השופט בני שגיא למרות כתב האישום האדיר בהיקפו הכולל 120 סעיפי אישום. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 למשך שנתיים וחודשיים בחשד לעבירות שיימינג במרשתת. ב- 03.05.2019 שוחררה שם טוב לחלופת מעצר בביתה.

 

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר לבלוגרית לורי שם טוב הנאשמת בהשמצת עובדי ציבור

כתב האישום נגד לורי שם טוב כולל 120 אישומים על פרסומים ברשת, בהם סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור. בתיק שעסק בעבירות דומות נגזר על הנאשם מאסר על תנאי
רויטל חובל , 10.06.2019 , הארץ
ת1

הפרקליטות דורשת לגזור 12 שנות מאסר על הבלוגרית לורי שם טוב, המואשמת בין היתר בפגיעה בפרטיות ובהעלבת עובדי ציבור, ובהם שופטים, באמצעות פרסומים ברשת. ל"הארץ" נודע כי באחת הישיבות שקיים סנגורה עם נציגי פרקליטות מחוז תל אביב, במסגרת מגעים ראשוניים להסדר טיעון, ציינו הפרקליטים כי הם עומדים על כך שייגזר עליה מספר דו־ספרתי של שנות מאסר, וכי הם אינם מוכנים להתפשר על כך. בפרקליטות הכחישו את הדברים.כתב האישום שהוגש באפריל 2017 נגד שם טוב ושני נאשמים נוספים — הבלוגר מוטי לייבל ועורך הדין צבי זר — חריג בהיקפו. הוא מתפרס על פני 231 עמודים וכולל 120 אישומים, שכולם קשורים בפעילות ברשת. בין היתר מיוחסות לשלושה עבירות חמורות של קשירת קשר לבצע עבירות פליליות שונות נגד גורמים ממערכת הרווחה, אכיפת החוק והמשפט, פגיעה בפרטיות, הטרדה מינית, העלבת עובד ציבור, זילות בית המשפט וכן הפרת איסור פרסום של שמות ותמונות של קטינים. לשם טוב וללייבל מיוחסת גם עבירה של סחיטה באיומים, בטענה שהפעילו לחץ על עורכת דין פרטית להתפשר עמם בתיק, ואיימו שאם לא תיענה לבקשתם הם ימשיכו לפרסם נגדה השמצות.

בדיקת "הארץ" מגלה כי העונש שדורשת הפרקליטות לגזור על שם טוב חמור בהרבה מהענישה המבוקשת בתיקים דומים. במקרה של חושף השחיתויות רפי רותם, עונשו בגין הרשעה בביצוע של 20 עבירות של הטרדה כלפי 14 מתלוננים לאורך שנים ארוכות, ו–15 עבירות של העלבת עובד ציבור, הסתכם במאסר על תנאי. בבית המשפט המחוזי הוא זוכה ממרבית העבירות נגדו והפרקליטות ביקשה לערער על כך לבית המשפט העליון. באשר לכתב האישום נגד חברי מחאת "באים לבנקאים", שבמסגרתו ייחסה להם הפרקליטות עבירה של סחיטה באיומים, הפרשה הסתיימה בהסדר טיעון שכולל עבירות של פגיעה בפרטיות והעונש לא הוסכם. על טל מור, שדרס למוות רוכב אופניים, נגזרו 12 שנות מאסר.

בכתב האישום נגד שם טוב ושני הנאשמים האחרים נכתב כי הם "ביקשו להטריד ולפגוע בפרטיותם של גורמי רווחה, גורמים ממערכת אכיפת החוק והמשפט וכן בכל אדם או גוף אחר שהיתה לו נגיעה כלשהי — גם אם חד־פעמית ושולית — לעניינים הנוגעים להוצאת ילדים ממשמורת הוריהם ולסכסוכים על משמורת ילדים". את מאבקה החלה שם טוב בשופט בית משפט לענייני משפחה נפתלי שילה, שמאז קודם למחוזי, שהחליט להוציא מחזקתה את ילדיה חרף חוות דעת חיוביות בעניינה. היא החלה לפרסם כתבות המבקרות את התנהלותו, לצד התנהלות עובדות סוציאליות שטיפלו בעניינה וגילתה כי היא אינה היחידה שמתקוממת נגד המערכת.

על אף שהעבירות נוגעות בגבולות חופש הביטוי ונחשבות פחותות בחומרתן במדרג הפלילי, החליטו בפרקליטות להגיש את כתב האישום לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום — שהעונש שביכולתו לגזור מוגבל לשבע שנות מאסר. בפרקליטות החליטו להתייחס למקרה כאל תיק דגל שיביא להחמרה בענישה על עבירות "שיימינג". לראשונה, הם גם ביקשו לעצור את שלושת הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם, בקשה שהיתה שמורה עד כה למקרים חמורים של סכנה לשלום הציבור, כמו במקרי אלימות קשים. רק בחודש שעבר, בהוראת בית המשפט העליון, שוחררה שם טוב ממעצר שנמשך שנתיים ושלושה חודשים. לייבל וזר שוחררו אף הם בהוראת בית המשפט העליון כעבור תשעה חודשים במעצר.

בעוד שבפרקליטות מכנים את הפרשה "פרשת הטרור הרשתי" או "פרשת הבלוגרים", שם טוב ותומכיה מכנים אותה "פרשת השופטים הנוקמים". 25 מתוך כמאה מתלוננים נגדה הם שופטים מבתי המשפט השונים שפנו למשטרה בתלונה על פרסומים שונים נגדם. אחת השופטות מתוארת בפרסומים השונים המיוחסים לשם טוב ולשותפיה "שופטת פמינאצית" ו"זנזונת מטורללת". שופטת אחרת התלוננה כי הפגינו מתחת לביתה וצעקו לשכניה שהיא "חותמת גומי של הרווחה". שופטת נוספת התלוננה שנכתב אודותיה כי "קיבלה את פרס דאעש לחיסול יעיל של הורים — המליצה על הקמת תא גזים אצלה באולם להורים ושליחת ילדיהם למוסדות רווחה". בחלק מהמקרים פורסמו תמונות פרובוקטיביות של שופטים.

לבקשת הפרקליטות, אסר שופט בית המשפט המחוזי בני שגיא לפרסם את שמם של כל המתלוננים נגד שם טוב. מאז הוגש כתב האישום נגדה, נשמעו כ–20 עדים בתיק בדלתיים סגורות. המשפט הוקפא בעקבות ויכוחים וטענות של שם טוב על אופן ייצוגה מטעם הסנגוריה הציבורית, ובשבוע שעבר החליט השופט שגיא לפטור את הסנגוריה מהחובה לייצג אותה. שם טוב כעת מייצגת את עצמה וכך גם זר.

מהפרקליטות נמסר בתגובה כי "המספרים המצוינים לא הוצעו על ידי הפרקליטות. מעבר לכך, לא נוכל להתייחס למשא ומתן עם סנגורים. כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בשל עבירת הסחיטה באיומים ובשל עבירות המרמה המיוחסות לנאשמת באישומים אחרים".

הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-1הפרקליטות דורשת 12 שנות מאסר נגד העיתונאית לורי שם טוב בגין עבירות מקלדת-2