דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

יולי 2015 – הסנגוריה הציבורית המופקדת על ביקורת במתקני כליאה שב"ס לאסירים ועצורים ביקרה במתקנים אלו בשנים 2013-2014 ומצאה ליקויים חמורים המהווים הפרות של החוק, התקנות והפקודות.

דוח הסנגוריה הציבורית: תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של בתי הסוהר לשנים 2013-2014

הליקויים הנם בתחומים:

א. החזקה בתנאי הפרדה ובידוד.
ב. צפיפות קשה.
ג. ליקויים בתחום השיקום: טיפול, חינוך, פנאי ותעסוקה.
ד. ליקויים במתן טיפול רפואי.
ה. שימוש בכבילה בלתי מידתית.
ו. תנאי חום קשה, אוורור ותאורה בלתי נאותים.
ז. תנאי היגיינה ותברואה בלתי הולמים ובעיית מזיקים.
ח. ליקויים הנוגעים לתאי המקלחת והשירותים.
ט. קשיים במימוש הזכות להליכה באוויר הפתוח.
י. ליקויים בקשר לאיכות המזון, כמותו וסדרי האכילה.
יא. מחסור וליקויים בציוד בסיסי ובציוד כללי.
יב. ליקויים הקשורים לקנטינה.
יג. תלונות בדבר ליקויי בטיחות.
יד. ליקויים הנוגעים להפרדה בין אוכלוסיות כלואים שונות .
טו. קשיים במימוש הזכות לקשר עם בני משפחה.
טז. תלונות בדבר לוחות זמנים בלתי מתחשבים
יז. קשיים במימוש זכות המפגש בין עורך דין ללקוח.
יח. ליקויים הנוגעים לעתירות אסירים וליידוע על זכויות כלליות.
יט. ליקויים הנוגעים לתנאים הפיזיים במתחמי ועדות השחרורים ולמימוש זכויות בקשר להליך בפני הוועדה.

בית סוהר נווה תרצה – החזקה בתנאי הפרדה ובידוד

אגף ההפרדה והבידוד בנווה תרצה זכה במהלך השנים לביקורות קשות ונוקבות בדוחות רשמיים של הסניגוריה הציבורית ושל לשכת עורכי הדין. גם בשני הביקורים שנערכו בנווה תרצה, בדצמבר 2013 ובספטמבר 2014, אגף זה בלט בתנאי השהייה הקשים.
קושי מיוחד מתעורר מהעובדה שכלואות רבות מוחזקות באגף ההפרדה לצרכים שונים שאינם  תואמים את אמות המידה שנקבעו בפקודת בתי הסוהר. בביקור הראשון עלה כי מרבית הכלואות
המוחזקות באגף סובלות מבעיות פסיכיאטריות ומוחזקות בו בשל מצבן הנפשי.

מרבית כלואות ההפרדה מסווגות ככלואות השגחה רמה א', וחלקן נתונות במצב נפשי המחייב אשפוז במוסדות פסיכיאטריים. לדברי מפקדת הכלא, כלואות אלו מוחזקות באגף ההפרדה בשל העובדה שאין חדר ייעודי לנשים במרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן), והעברתן לבית חולים פסיכיאטרי אזרחי מחוץ לכותלי הכלא בהשגחה של איש סגל מעוררת קושי. 9 בעת הביקור השני באגף ההפרדה שהו בו שמונה כלואות, כאשר רק שתיים מהן הוגדרו ככלואות הפרדה והחזקתן שם תואמת את הוראות החוק. שתי כלואות אחרות הן כלואות טרנסג'נדריות המוחזקות בהפרדה בשל מאפיינים מגדריים. כלואה אחת הוחזקה באגף תחת השגחה פסיכיאטרית צמודה מחשש לשלומה, ואחרת הוחזקה באגף תחת השגחה רפואית בשל חשש להדבקה. מספר כלואות נוספות הוחזקו באגף בשל קשיי השתלבות והתנהגות באגפים הרגילים.
תנאי השהייה באגף ההפרדה והבידוד: המבקרים התרשמו שמדובר באגף ישן ומוזנח בו התאים קטנים במצב פיזי קשה. בביקור הראשון, ראו המבקרים שבחלק מהתאים יש מקקים, האריחים שבורים והקירות מתקלפים. גם בביקור השני התרשמו המבקרים לרעה ממצבם של התאים באגף ההפרדה והבידוד. התאים נמצאו במצב של הזנחה, לכלוך, שורצים מזיקים וכיוצא בזה.
אחד התאים בהם ביקרו היה קטן וצפוף, וכלל מיטת ברזל ועליה מזרון דק ללא סדינים. בתא המקלחת לא היה ראש מקלחת, והמים זרמו דרך חור בקיר. הכלואה ששהתה בתא טענה כי היא לא מצליחה לפתוח את ברז המקלחת. בהמשך לכך, במאמץ ניכר הצליח אסיר עבודה ששהה באגף לפתוח את ברז המים. עם כניסתם לתא חשו המבקרים תחושת מחנק עזה וצחנה. התא נראה כאילו לא נוקה תקופה ממושכת. הרצפה והקירות היו מלוכלכים מאד ואשפה הייתה מפוזרת בכל מקום. הקירות באזור המקלחת היו מכוסים בחלודה והרצפה מלאת עובש. מיקומו של החלון הקטן הבודד שנמצא מעל המקלחת כמעט ואינו מאפשר כניסת אור יום לתא, באופן שמעצים את תחושת המחנק. בעת הביקור שהתה בתא כלואה תחת השגחה רפואית, אשר הוחזקה בהפרדה מחשש כי תדביק כלואות אחרות במחלתה. נטען, כי היא סובלת מכינים וכן מסקביאס. חרף זאת הושמה, כאמור, בחדר שבו אין אפשרות להתקלח, ללא סדין וללא אמצעים הגייניים. בשיחה עם הכלואה נמסר כי הועברה לתא ללא כל ציוד ולא סופק לה ציוד מטעם בית הסוהר, לרבות מגבות, בגדים להחלפה וכד'. בתשובה לשאלת המבקרים, נמסר מהסגל כי הכלואה אינה מעוניינת להתרחץ ולכן לא ניתנה לה מגבת, אף שנהוג לתת ציוד לכל כלואה וכלואה המגיעה לאגף. לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא חולקו סדינים על אף שהיו בנמצא לחלוקה בידי הסגל. באשר לנושא הניקיון נמסר, כי באגף ישנה עובדת ניקיון אשר מגיעה מידי יום ומנקה את החדרים, אך בשל מצב חירום באותו היום, היו האגפים סגורים. למבקרים הרשמיים נאמר כי מדובר בלכלוך שנוצר במהלך הלילה. המבקרים התרשמו שהחזקתה של כלואה חולה שצריכה טיפול רפואי דחוף בתנאים אלה פוגעת בכבודה ובבריאותה. כמו כן, הכלואה התלוננה על מחסור באספקת הטיפול הרפואי לו היא זקוקה. המבקרים ביקשו לבדוק את מסמכיה הרפואיים והבחינו כי הכלואה כלל לא נבדקה על ידי רופאת בית הסוהר, אלא על ידי חובש.

ניסיון לברר לעומק את טיב הטיפול הרפואי שניתן לכלואה לא התאפשר, מאחר שהמידע לא הופיע במסמכים, לטענת הסגל בשל סודיות רפואית. הכלואה אף הלינה על כמות האוכל המועטה ועל טיבו.
בתא נוסף באגף התרשמו המבקרים מהדוחק ומהצפיפות, המיטה עמדה ללא סדין או שמיכה, וברז המקלחת לא היה תקין. הכלואה בתא התלוננה על איכות המזון ובפרט על כך שהלחם יבש במיוחד. בנוסף טענה שלא מספקים חומרי ניקיון ומגבות. הכלואה מסרה כי אינה מעוניינת לפגוש את העובדת הסוציאלית מכיוון שהיא משוחחת עמה מבעד לדלת התא, והכלואה מרגישה שאין בכך כל טעם.
בתא נוסף, המוגדר כתא השגחה/ פיקוח בשל מיקומו מול חדר הבקרה וכן בשל המצלמות הקיימות בו, הוחזקה בעת הביקור מזה שבוע כלואה בעלת נטיות אובדניות. הכלואה התלוננה על מחסור באוויר ותחושת מחנק, ואכן המבקרים התרשמו כי המצב כמתואר. נמסר, כי אין אפשרות להכניס מאורר לתא היות ולכלואה ישנן נטיות אובדניות וקיים חשש שתשתמש במאוורר כדי לפגוע בעצמה. לדברי מפקדת המתקן, הכלואה נבדקת על ידי פסיכיאטר אחת לשבוע ולעיתים אחת לשבועיים.
הכלואות באגף אינן זוכות לפעילויות חינוכיות או לפעילויות פנאי, והן שוהות לבדן ללא כל אינטראקציה חברתית, חינוך או תעסוקה. עוד נמצא, כי לכלואות השוהות באגף ההפרדה לא ניתן טיפול סוציאלי מספק וראוי. בביקור הראשון דווח למבקרים כי השיחות עם העובדת הסוציאלית נערכות דרך אשנב הדלת. להערכתנו, נוהג זה הוא פסול, פוגע בזכותן של הכלואות לפרטיות ומנוגד לכללי האתיקה ולהנחיות שירות בתי הסוהר. שיחה המתבצעת בין עובד סוציאלי לבין כלוא הסובל מבעיות נפשיות דרך אשנב הדלת אינה יכולה להוות תחליף לשיחה טיפולית, ולבטח לא ניתן באמצעותה לאמוד כראוי את מצבו הנפשי של הכלוא.

בית סוהר נווה תרצה – ליקויים במתן טיפול רפואי

הכלואות הלינו בביקור משנת 2013 על יחסה המזלזל של הרופאה האחראית כלפיהן. מפקדת הכלא הבטיחה לשוחח עם הרופאה ולרענן את נהלי ההתנהגות אל מול הכלואות. בביקור נוסף שנערך במקום בשנת 2014 הושמעו תלונות דומות. הכלואות הלינו כי הרופאה אינה זמינה, וכי היא מפגינה זלזול, חוסר אמון וחוסר סבלנות כלפיהן. בינתיים נמסר כי הרופאה עברה לבית סוהר אחר.

כבילה בלתי מידתית – בית סוהר נווה תרצה

בבית הסוהר נווה תרצה עלו ממצאים מטרידים בנוגע לשימוש בכבילה כאמצעי ריסון של הכלואות. אחת הכלואות שהוחזקה באגף ההפרדה הלינה על כך שנכבלה בארבע גפיה למיטה במספר הזדמנויות. אנשי הסניגוריה הציבורית ביקשו לבדוק מקרה זה גם באמצעות עיון ביומן הכבילות, אך נמסר להם כי אין יומן כבילה שמרכז את המידע, וכי נעשה שימוש בטפסים המתויקים בתיק הכלואה. עוד נמסר כי מידע בדבר כבילות אמור להימצא גם ביומן הכללי בו נרשמת כל פעולה המתבצעת במשך היום והלילה. מבדיקה שערכו המבקרים בתיקיות של שתי כלואות מאגף ההפרדה עלה כי תיעוד הכבילות שלהן לא התבצע בצורה תקינה ומלאה. פרטים בסיסיים לא מולאו כנדרש, לרבות משך הכבילה, הגורם המאשר, והפסקות יזומות של הכבילה לצרכים בסיסיים של הכלואה. גם בדיקת יומן הכניסה של האגף לא אפשרה לקבל תמונה מלאה וברורה לגבי ההתנהלות בעניינן של הכלואות החל ממועד הכבילה ועד מועד שחרורן מהכבילה. בנסיבות אלו, של העדר ריכוז הנתונים בנושא, התקשו המבקרים הרשמיים לעקוב אחר תקינות הפעולות שננקטו בהקשר זה. על פניו הבדיקה העלתה נתונים מטרידים. כך למשל, נכתב כי הסיבה לכבילתה של אחת הכלואות הייתה הפרת סדר ומשמעת והתנהגות שלילית.
כלואה נוספת נכבלה למיטה בנסיבות דומות. מהדברים עולה חשש שהשימוש בכבילה נעשה כאמצעי ענישה כדבר שבשגרה ובניגוד להוראות החוק.

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087

מודעות פרסומת

דו"ח: צפיפות איומה ותברואה ירודה בבתי הכלא

דו"ח: צפיפות איומה ותברואה ירודה בבתי הכלא , ynet , מאיר תורג'מן , 09.07.2017

דוח הסנגוריה הציבורית – תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2016

דו"ח הסנגוריה הציבורית חושף את התנאים הקשים שעמם מתמודדים אסירים בבתי הכלא ומתקני המעצר: מרחב מחיה של עד 3 מ"ר בלבד לעומת 8.8 במדינות המערב וטענות לשימוש לא מידתי בכבילת אסירים למיטה. שב"ס: "חלק מהליקויים תוקנו"

ביקורת קשה על מרחב המחיה של אסירים בתאים בבתי הכלא(צילום עידו ארז)
ביקורת קשה על מרחב המחיה של אסירים בתאים בבתי הכלא (צילום: עידו ארז)

דו"ח הסנגוריה הציבורית שפורסם הבוקר (א') חושף את התנאים הקשים שעמם מתמודדים אסירים ועצירים בבתי הכלא השונים ברחבי הארץ ובמתקני המעצר.

הדו"ח, שמתייחס לשנת 2016 ונוגע לתנאים ב-24 מתקני כליאה של שירות בתי הסוהר וב-10 מתקני מעצר בבתי המשפט, מעלה ממצאים קשים. בין היתר נמצא כי מרחב המחיה לאסיר הוא עד 3 מ"ר לעומת 8.8 במדינות המערב.

תנאי הגיינה קשים בבתי הכלא
תנאי הגיינה קשים בבתי הכלא בארץ

לפני חודש פרש שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין ובפסיקתו האחרונה הורה למדינה ליישם את החוק הקובע מהו שטח מחיה הולם לאסירים בבתי הכלא בישראל. החלטתו של רובינשטיין, במסגרת עתירה של האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ, קובעת כי תאי המאסר יהיו בגודל של לפחות 4.5 מ"ר (כולל תאי שירותים ומקלחות) או 4 מ"ר (ללא מקלחות ושירותים).
בנוסף, מצא הדו"ח כי מתבצע שימוש לא מידתי בכבילת אסירים ועצורים למיטה, האסירים והעצירים סובלים מתנאי חום ולחות בלתי נסבלים בתאים בקיץ וקור בחורף. עוד עולה מהדו"ח כי ישנו מחסור בציוד בסיסי לאסירים והם סובלים מתנאי היגיינה ותברואה ירודים.

הסנגוריה הציבורית קובעת בדו"ח כי יש גם קשיים במתן טיפול רפואי הולם וישנו מחסור בעובדים סוציאליים בחלק מבתי הכלא ומחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית.

על התנאים במתקני המעצר בבתי המשפט נכתב בדו"ח הסנגוריה הציבורית: "צפיפות בלתי נסבלת בתאים, תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר".

הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אמר בעקבות פרסום הדו"ח: "הוא מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. הומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדו"ח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".

משב"ס נמסר בתגובה: חלק לא מבוטל מהליקויים תוקנו מיד בעקבות הביקורת. שב"ס מבצע ביקורת פנימית כדרך חיים ומסתייע בביקורת החיצונית על מנת לתקן את הטעון שיפור".

מאתר הסנגוריה הציבורית , 09.07.2017 :

​הדוח מהווה סיכום שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016.

הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבת שב"ס ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות האסירים.

התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא של עזובה פיסית ותנאי מגורים קשים; תנאי צפיפות קשים ביותר המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעיתים אף פחות מכך; החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי אלה נובעת ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים מתן טיפול רפואי הולם לאסירים; ועוד. אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס. בין היתר, קיים מחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ומחסור בתקנים לעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה. כמו כן, נתקלו אנשי הסניגוריה בליקויים במערך הליווי של האסירים והעצורים לבתי המשפט על ידי שב"ס, כגון טלטולם של הכלואים בדרכים במשך שעות רבות, והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש להליך המשפטי בעניינם.


מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי: הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".  

 

בית סוהר נווה תרצה

החזקה בתנאי הפרדה ובידוד

בבית סוהר נווה תרצה ביקרו המבקרים באגף ההפרדה והבידוד. המבקרים התרשמו כי מדובר באגף מיושן אשר התנאים השוררים בו קשים ביותר. התאים באגף קטנים מאוד ושורר בהם חום ומחנק. יצוין, כי גם בביקוריה הקודמים של הסניגוריה הציבורית הועלתה ביקורת קשה על מצב האגף ועל תנאיו הפיזיים. במצב זה, המבקרים סברו כי גם שהות קצרה באגף אינה ראויה ויש לערוך בו שיפוץ מאסיבי, מן היסוד. אמנם נערכים באגף שיפוצים נקודתיים וקוסמטיים, אך אין די בכך בכדי לשפר את תנאי המחיה של הכלואות בו.

צפיפות קשה

בכלא נווה תרצה התרשמו המבקרים מצפיפות ומחנק באגף סביון. אחד התאים שביקרו המבקרים היה ארוך וצר, גודלו כ 6.2 מ"ר ומיועד לשהייה של שתי כלואות. התא כלל חדר – שירותים ומקלחת, מיטת קומתיים, שולחן, שני כיסאות, ארונית לציוד אישי וכיור חיצוני.

ליקויים במתן טיפול רפואי

בבית סוהר נווה תרצה עלו בקרב הכלואות תלונות בדבר היחס המשפיל והמבזה שהן חוות מצד חובש המרפאה, אשר מתבטא בזלזול ומפגין חוסר התחשבות בצרכיהן הבסיסיים.

 

דוח הסנגוריה הציבורית – תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר 2016:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003Document-page-004Document-page-005Document-page-006Document-page-007Document-page-008Document-page-009Document-page-010Document-page-011Document-page-012Document-page-013Document-page-014Document-page-015Document-page-016Document-page-017Document-page-018Document-page-019Document-page-020Document-page-021Document-page-022Document-page-023Document-page-024Document-page-025Document-page-026Document-page-027Document-page-028Document-page-029Document-page-030Document-page-031Document-page-032Document-page-033Document-page-034Document-page-035Document-page-036Document-page-037Document-page-038Document-page-039Document-page-040Document-page-041Document-page-042Document-page-043Document-page-044Document-page-045Document-page-046Document-page-047Document-page-048Document-page-049Document-page-050Document-page-051Document-page-052Document-page-053Document-page-054Document-page-055Document-page-056Document-page-057Document-page-058Document-page-059Document-page-060Document-page-061Document-page-062Document-page-063Document-page-064Document-page-065Document-page-066Document-page-067Document-page-068Document-page-069Document-page-070Document-page-071Document-page-072Document-page-073Document-page-074Document-page-075Document-page-076Document-page-077Document-page-078Document-page-079Document-page-080Document-page-081Document-page-082Document-page-083Document-page-084Document-page-085Document-page-086Document-page-087Document-page-088Document-page-089Document-page-090Document-page-091Document-page-092Document-page-093Document-page-094Document-page-095Document-page-096Document-page-097Document-page-098Document-page-099Document-page-100Document-page-101Document-page-102Document-page-103

 

 

קטינים X – בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים

קטינים X - בני ערובה של משרד הרווחה לתוספת תקנים ותקציבים

משרד הרווחה אינו מהסס להשתמש בנוער מצוקה ושולח אותם למוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך או לבתי כלא כגון כלא אופק.

הכתבה שני נערים נוספים נשלחו למעצר בכלא משום שאין להם מקום במעון נעול , הארץ ,  אלי אשכנזי , 16.01.2014

כפי שנחשף בשבוע שעבר ב"הארץ", עשרות קטינים נשלחים למעצר בשל מחסור במעונות מתאימים. השופטת: זו תוצאה עגומה, אך לא היתה ברירה

 שבוע אחרי פרסום המקרה ב"הארץ" שבו הוחזק נער בן 17 בודד בתא בכלא לנוער במשך כחצי שנה, מאחר ולא היה עבורו מקום במעון נעול, שוב נשלחו שני נערים למעצר בכלא לנוער, בניגוד להמלצת שירות המבחן, מאותה סיבה – מחסור במקומות במעונות נעולים. שני המקרים התרחשו בשבוע שעבר, וכעת בתי המשפט לנוער שבהם נידונו המקרים התירו את פרסומם.

במקרה הראשון, דן בית המשפט לנוער בירושלים בעניינו של נער בן 16, תלמיד בחינוך מיוחד המאובחן כבעל צרכים מיוחדים. הוריו של הנער אינם מכירים בו, הוא נפלט ממוסדות חינוך שונים ועבר לגור ברחוב, עד שנעצר בשל עבירות רכוש. על פי תסקיר שירות המבחן, "הוא נפל קורבן לדורשי רעתו ברחוב והידרדר לסמים ולעבירות שונות".

על פי חוות הדעת של שירות המבחן הנער צריך להימצא במוסד סגור, אולם בדיון התברר כי מקום כזה יתפנה עבורו רק בעוד שמונה חודשים, פתרון שהגדיר כ"בדיחה" סנגורו של הנער, עו"ד ארז בר־צבי מהסנגוריה הציבורית. לדבריו, "ברור שאם היה ממשפחה נורמלית בית המשפט היה משחרר אותו לביתו". השופטת שרון לבארי־בבלי כתבה בהחלטתה על מעצרו של הנער: "תוצאת החלטתי היא תוצאה עגומה. המשיב יישאר במעצר עד שיימצא לו מקום במוסד סגור. אני כואבת את כאבו של המשיב ושמחה הייתי לתוצאה אחרת".

גם במקרה השני שאירע בשבוע שעבר נאלץ בית המשפט לנוער בחיפה לשלוח נער בן 15.5 למעצר, לאחר שלא נמצא עבורו מקום במעון נעול. הנער פגע במכוניתה של אמו ואיים עליה לאחר שהתדפק על דלתה, ללא הועיל. האם אינה מכירה בו ואינה רוצה שיגור בביתה. "הנער לא זכה מעולם לחום ולאהבה. הוא משווע לקשר עם אמו", אמרה עורכת דינו לימור יצחק מהסנגוריה הציבורית. לדברי יצחק, "בית מעצר הוא ממש לא הפתרון עבורו. גם מעון נעול איננו המקום האידיאלי, אך באופן זמני גם זה יהיה טוב עבורו".

בית המשפט פנה פעמיים לשירות המבחן כדי למצוא עבור הנער אפשרות של חלופת מעצר, אולם על פי התשובה, רשימת ההמתנה ארוכה ואין עבורו מקום. לדברי השופטת מירב קלמפנר־נבון, "האלמנט השיקומי הינו בעל משקל כבד והיה מקום לשלבו במעון נעול, אך מקום במעון שכזה אין לפי שעה".

עוד ציינה השופטת כי היתה בוחנת בכובד ראש פתרון ביניים עד יימצא מקום במעון נעול, אך גם פתרון כזה לא נמצא, והיא הורתה על מעצרו של הנער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. "ראוי היה שיימצא פתרון לנער", אמרה יצחק. "הוא חי בתחושת חוסר אונים אחרי שנדחה שוב ושוב על ידי הוריו, וציפה שמוסדות הרווחה ייתנו לו תחושה שמישהו רוצה בטובתו. הוא חייב עזרה וטיפול".

מקרים אלו הם חלק מעשרות מקרים שבהם נשלחים קטינים למעצר במקום למעון נעול. בישראל פועלים כיום שלושה מעונות לבנים, שבהם 92 מקומות, ושלושה מעונות לבנות – שבהם 120 מקומות. 212 מיטות בסך הכל – מול רשימת המתנה של כמעט 400 נערים ונערות. תוצאות מחדל זה מגיעות לפתחם של בתי המשפט וזכו לא אחת לביקורת מפי שופטי בית המשפט העליון ובערכאות נמוכות יותר. המחסור במקומות במעונות נעולים גם נידון כמה פעמים בוועדות הכנסת וספג ביקורת בדו"חות מבקר המדינה.

לפי מדיניות משרד הרווחה, קטינים שמתנהלים נגדם הליכים משפטיים ישהו בחלופת מעצר, כגון מעצר בית או מעונות שיקומיים. עם זאת, במקרה שפתרון כזה אינו אפשרי – לדוגמה אצל קטין בעל נטייה לברוח – עולה הפתרון של מעון נעול.

המעונות הם מסגרת שמפעילה רשות חסות הנוער במשרד הרווחה, ונשלחים אליהם בני נוער במצבי סיכון ומצוקה, ובכלל זה נוער עברייני. הם מוגדרים כמסגרת חינוכית־טיפולית, ולא כמסגרת ענישה, ונערים נשלחים אליהם בצו בית משפט. אלא שמספר המיטות, כאמור, קטן בהרבה ממספר הקטינים הממתינים. ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "מיד עם כניסתו לתפקיד החליט שר הרווחה, מאיר כהן, להעמיד את הרחבת המענה בתנאי נעילה בסדר עדיפות עליון, ואף הגיע להסכמות בעניין עם משרד האוצר. משרדנו נערך בתוכנית תלת-שנתית לתוספת של 440 מקומות בתוך שלוש שנים. אנו מקווים כי בכך יינתן מענה לבני הנוער הממתינים. יש לציין כי חסות הנוער של משרד הרווחה מפעילה גם שלוש חלופות מעצר, שאליהן מופנים בני נוער שאינם יכולים לשהות בחלופה בקרב משפחתם או קהילתם".

קישורים:

זהירות פקידי סעד – תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה נגד הורים וילדים – דצמבר 2013זהירות פקידי סעד – תחקיר 'ישראל היום' על פשעי משרד הרווחה , נעמה לנסקי ומיכל יעקב  יצחקי , דצמבר 2013 – יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד • בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס התיקים, נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין • כתוצאה מכך נקרעים ילדים רבים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך – וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת • השופטת בדימוס חנה בן עמי: "תפקידם של פקידי הסעד הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית ויוכל להגיע להכרעה נכונה. נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה…

 השופט נפתלי שילה ופקידת סעד ראשית סימונה שטיינמץ – דרכי רמיה לטיוח פשעי משרד הרוחה וסחר בילדים – ספטמבר 2013 – מדובר באמא ל' חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום מינואר 2009 למשך כחצי שנה מאחר ופקידת הסעד אתי דור דובריבינסקי היתה סבורה כי האמא מתעללת בילדים. לסברותיה של פקידת הסעד לא היו שום אחיזה במישור הפלילי ראייתי וכל התיקים שנפתחו במשטרה נסגרו מהעדר אשמה. האמא אינה רואה את בנה הבכור בן ה- 11 מזה כ- 5 שנים, ואת בנה בן ה-9 רואה כשעה בשבוע במרכז קשר מזה כשלש שנים…

מאמר – דוח מבקר המדינה: רשות חסות הנוער – עם הפנים לפנימייה מאי 2009

רשות חסות הנוער לא הפיקה לקחים מדוח מבקר המדינה: בן ה-13 שנכלא כי אין מקום במעון יישלח להוסטל

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009 – במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד …

משרד הרווחה – ועד העובדים – ההנהלה – והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" – כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד …

מבקר המדינה – דוח ביקורת 2008 – משרד הרווחה – רשות חסות הנוער – בביקורת נמצאו ליקויים מהותיים בתחומי פעילות מרכזיים של הרשות, ובהם: מאות בני נוער המתינו חודשים ארוכים להשמה במעונות הרשות, אף שהיה בכך כדי לסכן אותם ואת סביבתם; מחסור קשה במדריכים חינוכיים ובעובדים סוציאליים פגע בטיפול בחוסים ובהשגחה עליהם עד כדי סיכונם; ההכשרה המקצועית שניתנה לחוסים לא היה בה כדי למלא כראוי את צורכיהם; חלו ליקויים במערך הפיקוח המחוזי והארצי על המעונות; לא בוצע מעקב אחר רוב בוגרי המעונות, שלא כנדרש בחוק הנוער; חל משבר עמוק ביחסי העבודה בקרב בכירים ברשות, והוא נמשך שנים ופגע בניהול המעונות ובפיקוח עליהם. ליקויים אלה פגעו ביעילות פעילותה של הרשות ובשירותים שהיא נתנה לאוכלוסיית בני הנוער הנזקקים להם, עד כדי פגיעה ממשית בהשגת יעדיה.

"מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל"

הכתבה "הבנות צריכות לצאת מהמעון במצב טוב יותר" , ליאת שלזינגר , מעריב סופשבוע , 30.07.2010

חה"כ דני דנון והוועדה לזכויות הילד התכנסו בשבוע שעבר, בעקבות התחקיר ב"סופשבוע" על מעון מסילה ודרשו ממנהליו: הגישו בתוך חודש דוח המפרט את הצרכים של המעון ואת הפערים הקיימים בו

לפני כחודש פורסם כאן תחקיר על הנעשה מאחורי כותלי המעון הנעול מסילה, מעון לנערות במצוקה והממוקם במושב אורה שליד ירושלים. מהממצאים עולה שכללים נוקשים, אלימות, סמים, נעילות ממושכות בבידוד בתנאים מצחינים, מעצרים "חינוכיים", ושלילת הזכויות הבסיסיות של הנערות הפכו לחלק משגרת המקום. מסמכים פנימיים של המעון, שהגיעו לידי "סופשבוע", חשפו את הקלות שבה מחליטים לנעול נערות בבידוד, את העונשים המוטלים על החוסות, את החוקים שאוסרים בין היתר, קיום שיחת טלפון פרטית עם בני משפחה, או שמיעת מוסיקה בשפה זרה. בתחקיר הובאו עדויות קשות של נערות וגם נחשף דוח מיוחד של הסנגוריה הציבורית שקבע כי המקום נכשל בשיקום הנערות, מדרדר את מצבן ומסב להן נזק בלתי הפיך.

הכנסת לא נותרה אדישה. יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ דני דנון, כינס ביום רביעי שעבר, היום האחרון לפני יציאת הכנסת לפגרה, דיון מיוחד שדן בממצאי הכתבה ובתנאים במעון מסילה. "מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל. נדמה כי המעון הפך ממעון שיקומי ובית חם למפעל המייצר נערות אשר משתמשות בסמים בזנות ופשע", אמר אז דנון בעקבות הממצאים והבטיח לפעול בנושא.

הישיבה שהתקיימה בנוכחות חברי הוועדה דנון, ח"כ אבי דיכטר וח"כ אורלי לוי, עם הנהלת המעון, בכירים במשרד הרווחה, הסנגוריה הציבורית ומומחים שונים, הייתה מתוחה למדי. בסופו של הדיון דרש דנון מהרשויות לבצע חשבון נפש ולבדוק אם ניתן להחזיר את המעון לייעודו המקורי של שיקום ושילוב נערות בחברה. כמו כן, נקבע כי המעון יעביר לעיונה של הוועדה מסמך עם צורכי המעון והפערים החסרים תוך שלושים יום.

לכתבה המלאה הקלק כאן

מעקב סופשבוע מעון מסילהקישורים:

מעון מסילה – רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – שימוש חריג באלימות נגד נערות

דצמבר 2009 – מעון מסילה של משרד הרווחה – מדריך מעקם ידיה של חוסה, מפילה לרצפה ובועט בראשה. אחיזות מרסנות, משטר קפדני וקשוח. המעון מצהיר כי אינו תורם לחוסות מבחינה טיפולית. בנות ללא עבר פלילי מסתבכות בפלילים בשהותן במעון. המדריך עדיין עובד בפנימייה.

הכתבה "תלונה על תקיפה נגד מדריך במעון לנערות בסיכון" , דנה ויילר פולק , הארץ , דצמבר 2009

מעון מסילה עלה לכותרות פעמים רבות באשר ליד הקשה הננקטת כלפי כ-70 נערות בסיכון השוהות במקום. כעת הגישה לראשונה הסנגוריה הציבורית תלונה נגד מדריך במעון בגין תקיפת אחת הנערות. לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה במהלך "אחיזה מרסנת" שביצע בה. שוטרים שהיו במקום טוענים כי ניתן היה להשתלט על הנערה ללא שימוש בכוח, כפי שנעשה.

מרבית הנערות שנשלחות ע"י בית המשפט למעון במושב אורה, הסמוך לירושלים, מגיעות לאחר שחוו אלימות קשה, התעללות והזנחה בביתן. רבות ברחו ושוטטו ברחובות מגיל צעיר אך לא היו מעורבות בפלילים, עובדה שמשתנה ברוב המקרים במעון. המקום מאופיין במשטר קפדני וקשוח, נערות שמסרבות לצאת לבית הספר ננעלות בחדריהן, ומדריך בודק את מצבן כל 15 דקות.

על מנת לרסן את הנערות נוקטים המדריכים ב"אחיזה מרסנת" – נוהל מוכר במקום שבו תופסים את ידי הנערה מאחורי גבה ועם העלאת היד למעלה, הנערה נופלת לרצפה וידה כמעט נשברת.

בחודש אוגוסט החלה התפרעות של כמה נערות במעון. על מנת לרסן את הנערות נקט אחד המדריכים ב"אחיזה מרסנת". אלא שהוא לא הסתפק בזה, לדברי הנערה, ובעט בראשה בעודה על הרצפה תוך שהוא מעקם את ידיה. הנערות הואשמו בתקיפה ואיומים, ואילו המדריך נחקר ושוחרר, והוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום אלא רק נגד הנערה. לאחר הגשת התלונה על ידי הסנגוריה הציבורית, הועבר חומר לפרקליטות לעיון מחודש בנושא.

"עד היום נמנעו מהגשת תלונה במשטרה, היות והבנות חוזרות למעון ולא מעוניינות להתלונן נגד הצוות" אומרת סגנית ומ"מ סנגור מחוזי ירושלים ומנהלת מחלקת נוער, עו"ד נוחי פוליטיס. "לאחר סיור שערכנו במקום, קבלנו על העובדה שהמוסד מחזיק בנות שהצהיר כי אין לו כיצד לתרום להם מבחינה טיפולית, והם שם רק בשל החלטת בית משפט, לדאבוננו מצב זה הופך את המקום למחסן אנושי לנערות שאין להם מסגרת אחרת".

בחקירתה סיפרה הנערה כי המדריך פגע בה פיסית, פגיעה שבה חשה כי ידיה קרובות לשבירה. כשהתלוננה על הכאבים, אמר לה המדריך: "אז מה, אשבור לך את היד", בסוף חקירתה אמרה שהיא מבקשת דבר אחד – ש"האמת תצא לאור. מה שקורה במוסד נעלם מהעין".

אחד השוטרים שנכח במקום בעת האירוע אמר החקירתו, כי ראה את הנערה שוכבת על הרצפה כשהמדריך אוחז בה, ושמע אותה צועקת "כואב לי, אבוא בטוב". לדברי השוטר, הוא אמר למדריך כי הנערה בשליטה ושישחררה, אך הוא לא הרפה. לסיכום דבריו אמר כי אפשר היה להתגבר על הנערה גם מבלי לעקם את ידיה אלא ב"טוב", כהגדרתו.

המדריך שעובד במקום זה ארבע שנים, הכחיש בחקירתו כי בעט בנערה וטען כי עיקום הידיים הינו חלק מנוהלי המקום. בחקירתו הגדיר זאת "הולדינג" וסיפר כי עבר סדנאות בנושא, וכי חלק מהולדינג הוא עיקום היד ובמקרה הצורך גם הפלת הנערה לרצפה.

"אין מחלוקת כי מדובר במקום שבו הנערות לא רוצות להיות היות שסביבתן מזיקה להן", אומרת פוליטיס. "בדיון בתיק אחר סירב תובע משטרתי לשחרר נערה למעצר בית, ואמר כי 'משאת נפשן של בנות מסילה היא לחזור הביתה. שחרור הנערה יהווה דוגמא לנערות אחרות ויש למנוע זאת'. כיום אין ספק שהשיטה הטיפולית במקום אינה מתאימה לחלק מהבנות, והן כלואות במקום שמצהיר שאינו יכול לשקם אותן. על רשויות הרווחה להתערב בנושא ולהראות לבנות את האור בקצה המנהרה".

לטענת הנערה המדריך בעט בראשה ועיקם את ידיה

מדריכים אלימים במעון מסילהפלייליסט על מעון מסילה


.
קישורים: