שמואל בוקובסקי, שופט – סגן נשיא בית משפט לענייני משפחה: הליך מופקר ואלים במינוי אופוטרופוס לאישה

שמואל בוקובסקי - קיצר מינוי מופקר אפוטרופוס - הרס אישה
קיצר הליך – הרס אדם

"החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא, והגס לבו בהוראה, שוטה רשע וגס רוח" (אבות, ד 4)

רשלנות קיצונית, רמיה, חוסר מסוגלות לקבל החלטות, והתנהלות שיפוטית מופקרת של שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בוקובסקי הביאה לסבל קשה וחורבן חייה של אשה בה "טיפל"

הפרת פתאומית של זכויות אדם

מדובר ב”ביקור בית” שערכו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לחסויה כבת 60, במסגרת הליך מינוי אפוטרופוס לחסויה, כחודש לאחר שהשופט שמואל בוקובסקי מינה מינוי זמני אפוטרופוסים לחסויה, מבלי ששמע את דעתה, אם היא מסוגלת להבין בדבר, וניתן לברר דעתה. המינוי בוצע ללא תצהיר או תסקיר של פקידת סעד. בבקשת המינוי היה רשום כי אחד מבניה מתנגד למינוי. יש לציין כי אפילו לא נכלל סל טיפול לאישה שחירותה ורכושה נשללו ממנה.
בוקובסקי הוציא צו השולל את חירותה ורכושה של האישה. כתוצאה מהצו של בוקובסקי חייה של האשה נהרסו, תוך חודש הפכה להיות שבר כלי, ירדה במשקל 10 ק"ג תוך חודש עיניה בלטו והיו מפוחדות.

שמואל בוקובסקי הפקיר את האשה והביא לחורבן חייה

חייה של החסויה נהרסו לאחר שבוקובסקי מינה אפוטרופוס

עקב המינוי השתנה תוך לילה אורח חייה של החסויה, מצבה הפיסי והנפשי התדרדר במהירות, ותוך כחודשיים הפכה להיות שבר כלי, ולא יצאה ממצב זה, אלא מצבה מידרדר מיום ליום.

שמואל בוקובסקי הזמין תסקיר של פקידת הסעד מלשכת הרווחה בת ים.

תסקיר מסולף

יצוין כי התסקיר היה שיקרי, מגמתי, נכתבו בו "עובדות" מהותיות וכוזבות שלא אומתו, הומלצו בו המלצות מרחיקות לכת בחייה של החסויה, ללא בקשה בכתב, וללא תצהיר, וללא תיאום עם המעורבים בהמלצות אלו. לא הוגדר 'סל טיפול' לחסויה. בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו לאחר דיון של חצי שעה.

הסדרי ראייה – פירוק המשפחה כולה

כן לדוגמא המליצו פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי על הסדרי ראייה לבן לראות את אמו החסויה אותו הייתה רגילה לראות מידי יום, ללא בקשה בכתב, מאומתת בתצהיר ע"י מי מבעלי הדין, וללא שום תיאום מראש עם הבן או החסויה.

משימות מזיקות וחסרות תועלת ביזמת שמואל בוקובסקי
בוקובסקי הטיל בהחלטתו (לאחר קבלת התסקיר) את משימת השמרטף על פקידת הסעד שירה שביט אורגד, להכריע בכל מחלוקת בין בעלי הדין בעניין הסדרי הראייה. משימת שמרטף זאת הוסיפה סכסוכים נוספים, ותכתובת שיקרית של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי לבית המשפט.


שמואל בוקובסקי אישר את התסקיר במלואו ללא סייג, מבלי ששאל או בדק דבר עם פקידת הסעד על התסקיר.
.

הביקור נערך ביולי 2006 בעת שבנה של החסויה אותו עימו היתה רגילה להיפגש מידי יום, היה במילואים צו 8 עקב מלחמת לבנון השניה.

.
סתירות בין חוות דעת רפואית להתרשמות פקידות הרווחה של עיריית בת ים:
להלן מה שרשמו בתסקיר הסעד העובדות הסוציאליות מצוות קשישים של לשכת הרווחה בבת ים:
בביקור בית שערכנו ביולי 2006 החסויה היתה מאוד תוקפנית וחשדנית, קיללה וגידפה אותנו, איימה שתהרוג אותנו, ואף זרקה לעברנו כיסא. טענה שאנחנו מקיימות יחסים עם בעלה. כן דיברה כן דיברה באופן לא ברור, ענתה לא לעניין, לא זיהתה בתמונות את בנה ונכדתה.
בפגישה שנערכה באוגוסט, החסויה לאחר שקיבלה טיפול תרופתי בהמלצת ד”ר איתן חבר, היתה רגועה יותר, מחויכת יותר, ושיתפה עימנו פעולה, יחד עם זאת לא דיברה לעניין, משפטיה לא היו מובנים, לא התמצאה בזמן ובמקום” (סוף ציטוט)
.
חוות דעת של הרופא המטפל של החסויה מספטמבר 2006:
מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג ".

הנהלת בתי המשפט מטייחת פשעי השופט שמואל בוקובסקי

.
נקודות:
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי לא חסו על החסויה בעת שבנה נמצא בשרות מילואים צו 8 במלחמה. הפקידות לא חסכו במילים קשות שיקריות ובוטות על מנת לקדם את התסקיר
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי סילפו את מצבה של החסויה. בעוד החסויה חלושה, איבדה יכולת דיבור, ירדה במשקל 10 ק”ג תוך חודש, התרשמותן של פקידות הרווחה היתה לפי צרכיהן, פעם החסויה אלימה, שבועיים לאחר מכן רגועה אך לא מדברת.
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי השפילו את החסויה ב”ביקור הבית” באמצעות “אבחונים” ושאלות חסרות תועלת אם היא מזהה את בנה ונכדתה בתמונה.
  • מכל האמור לעיל לא ברור מה היתה מטרת ביקור הבית מלבד להשפיל את החסויה, לפגוע בה, ולגרום לה נזק, בעוד החסויה דואגת לבנה, ובמצב בריאותי קשה.
  • החסויה ידועה כאשה טובה, מבורכת, ורגועה, מאז ומעולם. התיאורים של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הנם שיקריים ומגמתיים.
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי פעלו בדרך של רמייה בתיאור התנהגותה של החסויה, שהרי לאור מצבה הפיסי והקוגנטיבי לא יכול להיות שזרקה עליהן כיסא, מה עוד שמי שנכח במקום מלבדן העיד שלא היו דברים מעולם.
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי זרו חול בעיני בית המשפט, ובני המשפחה. טענתן בתסקיר כי הטיפול התרופתי של ד”ר איתן חבר היטיב עם החסויה היתה פגומה ופזיזה, בדיקה של רופא בקופת חולים הראתה כי “מחודש יולי 2006 התנהגותה החמירה, מסרבת לאכול, בחודש האחרון ירדה 10 ק”ג“.
  • פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי הלכו אימים על המשפחה והחסויה בהיותן עובדות יחד בכל דבר ועניין, גם כמטפלות וגם כמגישות תסקיר לבית משפט המקבל אותו כ”סוף פסוק”, ואשר חורץ את גורלה של החסויה.
  • החסויה ידועה בהתנהגותה המנומסת והישרה, ללא שום עבר פלילי או רבב. דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו”ס נעמי הלימי באשר להתנהגות החסויה נובעים משיקולים זרים

מדיניות הרווחה ובתי משפט ענייני משפחה – התנהלות מופקרת של פקידי הסעד ברשות המקומית ה”מטפלים” בקשישים
.
בסיפורה של הקשישה שרה כהן, רודפות פקידות הסעד של עיריית תל אביב אחריה על מנת למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. הפקידים אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ל”טפל” בה ללא הפרעה.
ארבע פסיכיאטריים שבדקו את שרה כהן, וקבעו כי צלולה לחלוטין לא סיפקו את העובדות הסוציאליות תאבות הכבוד, היוקרה, והבצע של עיריית תל אביב.
רדיפתן האובססיבית של הפקידים הסוציאליים של עיריית ת”א תוך הפרה בוטה של זכויות אדם, מוסברת בלחצים/ שיקולים זרים של גורמים פרטיים וממסדיים במנגנון הרווחה הכושל.
פקידות הסעד הן עובדות עירייה ובתור שכאלה הם פועלות בראש וראשונה לנער את העירייה מאחריות בטיפול בחסוי.
בנוסף קיימים לחצים של בתי חולים גריאטריים לבצע ניסויים בקשישים אלו כפי שמתברר בכתבה על פרשת הרופאים החשודים בהתעללות בקשישים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד קפלן בגדרה.
שיקול זר נוסף הוא לחצים של תאגידים ואפוטרופוסים הרוצים קשישים בעלי נכסים. ידועה פרשת החשד על תאגיד האפוטרופסות דורי דורות, שהוציא כספי חסויים שלא כדין.
יש להתייחס בזהירות יתרה בכל פגישה או התקשרות כלשהי של פקידי הסעד ברשות המקומית, פוטנציאל ההרס של פקידים אלו הנו בענייני נפשות ובלתי הפיך.
התנהלותן המופקרת תוך הפרת זכויות אדם, של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים, אל הקשישים ברשות המקומית ראויה לגינוי והוקעה.

שופטים לענייני משפחה בזויים ומלכלכים נגד אזרחים טובים

קישורים:

מודעות פרסומת

מחדלי לשכת הרווחה באר שבע – עשרות הורים אינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים

הכתבה לא רואים את ילדיהם בגלל מחסור בעובדים , שמעון איפרגן , nrg , דצמבר 2008

129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים לתסקיר פקידות הסעד. עד אז לא רואים ההורים את ילדיהם

עשרות הורים אינם יכולים לראות את ילדיהם עקב עיכוב בהגשת תסקירים: 129 משפחות בבאר שבע הנמצאות בהליכי גירושים ממתינות זה חודשים ארוכים לקבלת תסקיר של פקידות הסעד, בשל מצוקת כח אדם. עד אז, מנועים ההורים לראות את ילדיהם. לעיתים אף במשך עשרה חודשים.

בתסקירים ממליצות פקידות הסעד לבית המשפט על גובה תשלום דמי המזונות, על משמורת הילדים, ועל הסדרי הראייה (מספר הפעמים בחודש בו יורשה ההורה לראות את ילדיו).

"המציאות הקיימת היא בלתי נסבלת", קובל עורך דין ותיק מדרום הארץ המתמחה בענייני משפחה. "אם שופט מורה לפקידות הסעד להגיש תסקיר תוך 60 יום והן לא מגישות אותו במועד עקב מצוקת כח אדם, השופט לא יכול לקבל החלטות, והעיכובים גורמים לפגיעה קשה בעיקר בילדים ובהורים".

בלי תסקיר אין החלטה

"במצב הנוכחי ההורים והילדים נופלים בין הכיסאות", הסביר. "משרד העבודה והרווחה צריך להקצות תקנים רבים של פקידות סעד כדי להפסיק את עוגמת הנפש שנגרמת לאותן משפחות".

א', תושב באר שבע שאשתו מסרבת לאפשר לו לראות את ילדיו, מחכה שבעה חודשים לפקידת הסעד שתגיש תסקיר לבית המשפט, אשר יקבע את הסדרי הראייה. "אשתי מעלילה עליי כל מיני עלילות, והקשר שלי עם
הילדים נפגע", סיפר א'. "השופט שמע את גרסתי, אבל בלי התסקיר הוא לא יכול לקבל החלטה עניינית", אמר בכאב.

שופט בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, ישעיהו טישלר, מתח ביקורת על התנהלות משרד העבודה והרווחה ועל כך שאין מספיק תקנים של פקידות סעד. "אין לי ספק שפקידי הסעד עושים כל שביכולתם ואולי גם מעבר ליכולתם כדי להגיש דוחות ותסקירים", כתב השופט.

שידעו מהי המצוקה

השופט החליט לחשוף את התופעה בפני משרד העבודה, והעביר את התייחסותו בנושא לשר העבודה והרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג למנכ"ל משרדו ולמפקחת מחוז הדרום, מירי בקר. זאת, "כדי שידעו מהי המצוקה, וכיצד זו משפיעה על גורלן של משפחות רבות".

לדבריו, "לא ניתן להשלים עם המציאות שבה משפחות ממתינות חודשים ארוכים לקבלת תסקיר בעניינן, ובוודאי שלא ניתן להשלים עם המציאות שבעלי הדין אינם יכולים לדעת אף מה הוא מועד המשוער שבו עניינם יטופל".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "משרד העבודה והרווחה רואה חשיבות עצומה בתפקודם של פקידי הסעד ברשויות המקומיות. לכן הוא הקצה לכך תוספת של תקנים לרשויות המקומיות, ובהן גם עיריית באר שבע".

נקודות:

  • פקיד הסעד בלשכת הרווחה העירונית הוא מונופול בהגשת תסקירים לבית משפט. בתי משפט לענייני משפחה חסרי אונים ללא התסקיר של פקיד הסעד.
  • פקיד הסעד יפר צו שיפוטי להגשת תסקיר ויבזה את בית המשפט בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים ועוד.
  • פקיד הסעד יעכב הורה לראות את ילדיו בתואנות שונות: מחסור כוח אדם, שביתות ועיצומים, ועוד.
  • משרד הרווחה אינו אוכף הפרות צוים שיפוטיים ע"י פקידי הסעד, גם כאשר כתוצאה מכך נגרם סבל רב להורים אשר אינם יכולים לראות את ילדיהם.
קישורים:

תאוות בצע וכוח העובדים הסוציאליים דרסה צו בית משפט והסדרי ראיה בין אב לבנו שלא ראה שנה מיום היוולדו

יוני 2008 – תמש 049841/06 – מדובר במקרה של אב אשר לא ראה את בנו מיום הוולדו מעל שנה. פקידת סעד לסדרי דין הוזמנה כדין לבית משפט לענייני משפחה אך לא הופיעה. השופט ביקש הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. התשובות שקיבל לא התייחסו להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון. השופט ציין כי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות וחייב את המדינה בסך 3500 שקלים לטובת האב.

תשובת איגוד העובדים הסוציאליים ויועץ משפטי משרד הרווחה לבית המשפט כי אין מדובר בענייני נפשות נשללה ע"י השופט פאול שטרק. השופט קבע (סעיף 10): "תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים".
בהעדר מעורבות של פקידת סעד עקב סכסוך עבודה כאמור, בית המשפט לקח על עצמו את התפקיד כמארגן מפגש בין האב לקטין.
קישורים:

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן" – ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה…

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה – 14 ביוני 2013 – כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה – לזכויות ילדים והורים – כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים – נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם…

חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה

  1. פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
  2. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
  3. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
  4. מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
  5. פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
  6. פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
  7. פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
  8. עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
  9. עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור. משפחות רבות התרוששו והגיעו לפת לחם עקב מעללי פקידי סעד.
  10. קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
  11. פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
  12. לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
  13. ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
  14. תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
  15. פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
  16. פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
  17. בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
  18. פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
  19. לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.