אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני

אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני, mynet פתח תקוה , אייל עצמון , 26.08.2018

בתביעה שהגיש אב לפעוט בן שנתיים מהאזור הוא טוען כי עובדת סוציאלית עירונית מקשה עליו לקיים קשר ראוי עם בנו במסגרת הסדרי הראייה. לטענתו, באחד המקרים היא אסרה עליו להגיע למוסד החינוכי בו לומד בנו בטענת שווא כי צעק על הצוות במקום. העירייה: מדובר בלחץ לא כשר

אב מהאזור הגיש בשבוע שעבר תביעה לבית משפט השלום בעיר נגד עובדת סוציאלית עירונית בטענה כי היא פוגעת בקשר שלו עם בנו בן השנתיים, ללא הצדקה, ותוך רשלנות וכישלון ביישום תפקידה. לפיכך, הוא דורש ממנה לפצותו ב־ 73 אלף שקל. בכתב התביעה נטען כי לפני כשנתיים הגישה אמו של הילד תלונה שקרית נגדו בדבר אלימות כלפיה, ותבעה משמורת מלאה ותשלום מזונות עבור בנם. לאחר הגשת כתב הגנה מצידו, העניק בית המשפט סמכות לעובדת הסוציאלית בדבר הסדרי הראייה שלו עם בנו, והיא הגישה תסקיר בעניינו ממנו עולה כי אין כל מסוכנות מצידו כלפי האם או כלפי בנם.
בהמשך נקבע כי הוא יראה את בנו בימי שישי ושבת למשך שעה וחצי בגינות משחקים ברחבי העיר בלבד.
בכתב התביעה נטען בנוסף כי בתסקיר אחר נקבע מפי העובדת הסוציאלית כי "היות והתרשמתי כי האב מסוגל לטפל בילד מבחינת צרכיו הבסיסיים… והיות והתרשמתי כי נוכחות האם אינה מסייעת יותר לילד, אני לא רואה כל מניעה שהאב יחל לראות אותו ללא נוכחותה…". בתסקיר נוסף נטען כי "האם עוברת הדרכה הורית על פי החלטת בית המשפט, וכי ההתרשמות ממנה היא כי יש לה קושי לאפשר לאיש ולבנו ליצור מרחב פרטי משלהם".
בכתב התביעה נטען עוד כי לאחר ארבעה תסקירים, במהלכם ראה האיש את בנו רק בגינות ציבוריות ולפרקים קצרים בביתו, הוא ביקש לאפשר לילד ללון אצלו, אולם קיבל תשובות מתחמקות. לפני כחצי שנה הוציא האיש את בנו מהגן והבחין בחבורה כחולה מתחת לעינו. לטענתו, שלחה לו העובדת הסוציאלית מייל ובו טענת שווא, לפיה הוא התעצבן וצעק על הצוות ולכן היא אוסרת עליו להיכנס למוסד החינוכי: "היא לא הבינה כי בידי הקלטה מאותה סיטואציה שמפריכה לחלוטין את דבריה".
בכתב התביעה נטען כי לפני כחמישה חודשים "הגיע האיש לאסוף את בנו מהאם והבחין כי הילד חבול בפניו, חיוור, מפוחד ומבוהל בצורה ניכרת. אחרי שלקח אותו לטיפול בבית החולים שניידר הוא מיהר לתחנת המשטרה והגיש תלונה, תוך בקשת מתן צו הגנה נגד האם. כעבור שבועיים הוא הגיע לבית האם בשעת צהריים כדי לאסוף את בנו, אולם לשווא.
בקשתו לסיוע מצד העובדת הסוציאלית באותו הרגע לא הועילה.

אב לפעוט בן שנתיים.PNG
אב לפעוט בן שנתיים: עובדת סוציאלית מקשה עליי להיות בקשר עם בני
מודעות פרסומת

פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות

22.06.2018 – פרשת הבלוגרים: לורי שם טוב נאשמת מספר 1 נרדפת עקב היותה נפגעת פשעים נגד האנושות.
שם טוב אינה רואה את ילדיה מזה כ- 10 שנים למרות שהם מתגוררים קילומטרים ספורים ממנה. הסיבה לכך היא שרשויות הרווחה מונעות משם טוב טוב לראות את ילדיה הם חוות דעת של פקידות סעד ומאבחנים מטעמם המציגים את שם טוב כאינה ראויה להיפגש עם ילדיה. בתי המשפט מקבלים כשיטה חוות דעם אלו המדברות בשפה אחת נגד ה"מטופל".
מנגנוני הרווחה כחלק ממדיניות רודפים כל נפגע מהמדיניות שאינו מציית להם על מנת להעלים כל ראיה על העוולות שהם גורמות לאזרחים. הקדיפה מתבטאת בחוות דעת מכפישות לאורך זמן המציגות את האזרח כתת אדם שאינו ראוי לגדל ילדים. זה נמשך בתביעות אזרחיות או פליליות באופן מאורגן ומתוזמן נגד ה"מטופל". מדובר בתאום בין פקידות סעד, עובדות סוציאליות של מסגרות שונות, מאבחנים ומטפלים, מנהלי פנימיות ומטפלים בפנימיות. בתי המשפט מודעים היטב לתאום המאורגן של מנגנוני הרווחה נגד ה"מטופל", ולמרות זאת רואים המלצות מנגנונים אלו כסוף פסוק.
המניע להתארגנות של מנגנונים אלו נגד האזרח הוא כסף. מדובר בעשרות אלפי שקלים מידי חודש החל מתשלומים למוסדות הרווחה המתחזקות את הילדים בטיפולם, מאבחנים ומטפלים, בתי משפט ועורכי דין, מערך של יחצנים ואנשי תקשורת, כנסים, ותרומות מהארץ ומחו"ל.
הרדיפה אחר שם טוב הנה ביתר שאת לא רק היותה נפגעת פשעים נג דהאנושות אלא גם כעיתונאית המסקרת את רשויות הרווחה.

פקידת הסעד זיוה גרון: יצא החוטא נשכר?

רבקה מקייס
שופטת רבקה מקייס

השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

אפריל 2016 – פקידות סעד אינן אוהבות להחקר על דוכן העדים בבית משפט, הרי הן כותבות תסקיר ללא תצהיר, ואינן מחויבות לומר את האמת ולכן מדוע לחקור אותן?

ומה קורה שהן מזומנות להחקר הרי מדובר בענייני נפשות כמו קביעת הסדרי ראיה בין הוריה לילדיו. במצב זה הם מוצאות דרכים לא להחקר כגון נגד שנגד ההורה יש תלונה במשטרה על התבטאויות ההורה. האם תבוא פקידת סעד אחרת להעיד? מתברר שלא. ומה עם טובת הילד שלא יראה את ההורה למשך חודשים או שנים?

להלן החלטת שופטת בית משפט לענייני משפחה רבקה מקייס בעניין. במחי יד דוחה חקירת העובדת הסוציאלית זיוה גרון.

רבקה מקייס
השופטת רבקה מקייס דוחה במחי יד חקירת פקידת סעד זיוה גרון הנחוצה לטובת הילד ענייני נפשות

געגוע של סבתא

12 במאי 2016 – מתוך דף פייסבוק "האמת על הרווחה בציורים":

הם שוברים גם את הלב של סבים וסבתות..
עו"סיות מנתקות ילדים מההורים שלהם, אך רבים שוכחים שהם גם מנתקים את הנכדים מסבא וסבתא ושוברים את ליבם.
הסבים והסבתות כבר לא צעירים גופם נחלש ואין הם יכולים לפעמים להתנייד ולנסוע למרכזי קשר מרוחקים כדי לראות לרגע את הנכד/ה האהוב/ה וליבם דואב ומתגעגע..הצער הזה בבגרותם לא יסלח!
ארור מי שמצער סבים וסבתות!
***הפוסט הזה מוקדש לאתי היקרה סבתא של אילי , ולכל הסבים והסבתות ♥***

געגוע של סבתא

 

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

העריצות הבירוקרטית של רשויות הרווחה – המסקנה המתבקשת מעתירה זאת היא שבסופו של דבר רשויות הרווחה יכולות להטיל וטו על כל החלטה בענייני משפחה גם אם בני המשפחה נקיים מכל רבב.

19.09.2011 – בג"ץ 4613/11 – עתירה שהגישה האמא לורי שם טוב לאחר שנים של בקשות חוזרות ונשנות להסדרי ראיה עם ילדיה הרכים בשנים, בפני כבוד השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר.

מדוע האמא לורי שם טוב אינה רואה את ילדיה?

תשובת השופטים: "מן הדיון שהתנהל בפנינו ומן הכתובים שקראנו הבנו כי בין רשויות הרווחה לבין העותרת קיים סכסוך עמוק, בשל פגיעות שפוגעת העותרת בדרכים שונות בעובדי הרווחה שאינם מוכנים עוד לטפל בה".

השופטים מרים נאור, אסתר חיות וחנן מלצר לא מצאו שום רבב באמא לורי שם טוב וילדיה. הסיבה שציינו שאינה רואה את ילדיה היא כי היא מסוכסכת עם רשויות הרווחה (לטענתם) או שאין לה את עשרות אלפי השקלים לממן חוות דעת מומחים שממילא רשויות הרווחה ידחו.

להלן החלטת השופטים:

Document-page-001Document-page-002Document-page-003

 

 

 

כשאבא מבקש מבית המשפט לדבר עם בתו בטלפון

אבא שראה את בתו הקטנה רק פעם בשבועיים ביקש מבית המשפט רשות לדבר עמה בטלפון. כמה זמן לקח לבית המשפט להחליט?

ט., אב גרוש, ראה את בתו רק פעם בשבוע, במרכז קשר, מאז שהיתה בת שנה וחצי. מאז שהיתה בת שלוש, בית המשפט התיר לו לקחת אותה מבית האמא ב-10 בבוקר בשבת, ולהחזיר אותה בשעה שש בערב, בתנאי שייראה אותה תחת פיקוחו של אביו הישיש.

הוא ביקש רשות לדבר איתה גם בטלפון.

על מה שקרה לאחר מכן כתב בבלוג את הטקסט הבא (חלק מהמסמכים מצורפים, בלי הפרטים המזהים):

ראשית יובהר שקשר טלפוני בין הורה לילדיו הוא עניין כה בסיס וטריוויאלי שגם לאסירי עולם בכלא (בכללם יגאל עמיר) מאפשרים. לפיכך ביקשתי מפקידת הסעד שתמליץ בתסקירה על קיום קשר טלפוני עם בתי. לאחר שזו סירבה פניתי לביהמ"ש. ביום 23.11.15 הגשתי לביהמ"ש בקשה לקיום קשר טלפוני עם בתי.

ביום 24.11.15 מתקבלת החלטה לתגובה תוך 20 יום.

מדוע נדרשים 20 יום לתגובה על בקשה כה בסיסית וטריויאלית?

הרי זו בקשה שצריך היה להיעתר לה אף מבלי להעביר לתגובה. לשופטת נאוה גדיש הפתרונים.

בחלוף הזמן שהוקצה ולא התקבלה תגובה הגשתי ביום 14.12.15 בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לצפייה בבקשה לחץ כאן. כעבור שבוע בו לא מתקבלת החלטה על בקשתי זו למתן החלטה, ביום 20.12.15 מתקבלת תגובת המשיבה.

עוד באותו יום 20.12.15 מתקבלת החלטה.

נאוה גדיש כנראה חושבת שאני מטומטם שלא מסוגל להבין לבד שהתגובה הוגשה. מדוע לא הכריעה בבקשה בשלב זה?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים. בכל מקרה יש בקשה לשיחות טלפון שצריך להכריע בה וביום 22.12.15 השופטת אמנם לא הכריעה אבל קבעה מתי תוכרע הבקשה.

נאוה גדיש החליטה שהבקשה תוכרע בדיון הקרוב שנערך ביום 3.2.16 למעלה משלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה. רק אז הוכרעה סופית הבקשה ואושרו שיחות טלפון של הקטינה עם אביה.

למה בכדי להכריע בכזו בקשה צריך דיון?

שוב לנאוה גדיש הפתרונים.

תלונה שהגשתי בגין התנהלות זו הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים נמצאה לא מוצדקת. לצפייה בהחלטת הנציב לחץ כאן מה זה אומר על המדינה?

החליטו בעצמכם.

לאחר תקופה בה פגש את בתו בשבתות, החליט בית המשפט לאפשר לו שוב לפגוש אותה רק במרכז קשר. ט. ראה טת בתו בפעם האחרונה בינואר השנה, אז החליט שאינו מוכן להמשיך לפגוש את בתו במרכזי הקשר. מאז לא פגש אותה.

הכותב מכהן גם כיו"ר תנועת "המשפחה"

 

בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מבית המשפט לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה
בקשת אב מהשופטת נאוה גדיש לקבל תגובה לבקשה לקיום שיחת טלפון עם בתו הקטינה

נציבות תלונות הציבור על שופטים - דוחה התלונה נגד נאוה גדיש

 

 

 

סיפורו של יונתן – אב אלמן מנתיבות שהרווחה חטפו שלושת ילדיו הפרידו ביניהם והוא אינו רואה אותם שנתיים

רשת ב – "החצר האחורית" עם אייל מדני – דצמבר 2014 – פשעי לשכת הרווחה נתיבות – סיפורו של יונתן מנתיבות שהתאלמן עם שלושת ילדיו הקטנים בני 2-4,. העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה נתיבות טרטרו אותו באומנה בנהריה לשלושת ילדיו, לאחר מכן קבעו כי ילדיו יהיו בבית מעבר בירושלים שם אופשר לו לראות את ילדיו פעם בחודש. רשויות הרווחה הפרידו בין ילדיו והא מזה שנתיים אינו רואה אותם.
חה"כ פנינה תמנו שטה אמרה כי הגיע לידיה מקרה שבו משרד הרווחה הפריד בין האחים בפנימיה ולקח את האח בן ה- 7 לאימוץ סגור. מאז אחיו מחפשים אותו.